Otzarot-Article

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" (יח-א). פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ - מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא, קְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק (מְכִילְתָּא, זְבָחִים קט"ז.). בְּדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ הַמּוּבָאִים בְּרַשִׁ"י, יֵשׁ לִתְמֹהַּ: מַדּוּעַ נֶאֱמַר שֶׁמִּלְחֶמֶת עֲמָלֵק הִיא זוֹ שֶׁגָּרְמָה לְיִתְרוֹ לָבוֹא, וְכִי מַה שְּׁמוּעָה יֵשׁ בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁעוֹרְרָה בְּיִתְרוֹ אֶת הָרָצוֹן לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה? הֲלֹא לִכְאוֹרָה, הָיָה לוֹ לְהַזְכִּיר אֶת הַנִּצָּחוֹן עַל עֲמָלֵק, אֲשֶׁר בּוֹ הִתְבַּטֵּא הַנֵּס, וְלֹא אֶת עֶצֶם הַמִּלְחָמָה?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

הָיְתָה זוֹ שְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם, כַּאֲשֶׁר דְּפִיקוֹת חֲלוּשׁוֹת, מְהֻסָּסוֹת מָה, נִשְׁמְעוּ עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַב. בְּנֵי הַבַּיִת הָיוּ טְרוּדִים בְּאוֹתָהּ עֵת בְּהַכְנָסַת פְּרִיטִים אַחֲרוֹנִים לְמִזְוַדְתּוֹ שֶׁל הָרַב, שֶׁהָיָה אָמוּר לָצֵאת בְּעוֹד שָׁעָה קַלָּה לְחוּ"ל לִ'שְׁלִיחוּת חֲשׁוּבָה', וְלֹא שָׁמְעוּ אֶת הַדְּפִיקוֹת.

מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת עָמְדוּ שְׁנֵי אַחִים צְעִירִים אֲמֶרִיקָאִים. "צַלְצֵל בַּפַּעֲמוֹן", לָחַשׁ הָאֶחָד לַחֲבֵרוֹ. גֶ'ף, אֶחָד מֵהַשְּׁנַיִם, לָחַץ עַל פַּעֲמוֹן הַדֶּלֶת, וְכַעֲבֹר רֶגַע הִיא נִפְתְּחָה בִּפְנֵיהֶם. "מָה אַתֶּם רוֹצִים?", שָׁאַל נַעַר בֶּן 15 אֶת שְׁנֵי הַבַּחוּרִים. "בָּאנוּ לְדַבֵּר עִם הָרַב", הִתְגַּמְגְּמוּ הַשְּׁנַיִם, "זֶה דָּחוּף".

הָרַב שֶׁשִּׁמֵּשׁ כְּאַחַד הָרָמִי"ם בִּישִׁיבָה לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, עָמַד לָצֵאת בְּעוֹד שָׁעָה קַלָּה בִּשְׁלִיחוּת הַיְשִׁיבָה לְחוּ"ל. מֵעוֹלָם הוּא לֹא דָּחָה אֲנָשִׁים שֶׁבָּאִים לְהִתְעַנְיֵן בַּיַּהֲדוּת, אַךְ כָּעֵת הַזְּמַן דּוֹחֵק.

"מָה רְצוֹנְכֶם?", קִדֵּם אֶת פְּנֵיהֶם בַּחֲבִיבוּת, "בַּמָּה אוּכַל לַעֲזֹר לָכֶם?".

"בָּאנוּ מֵרָחוֹק, מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית. כְּבָר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת שֶׁאָנוּ פֹּה בָּאָרֶץ, וּמְחַפְּשִׂים מוֹרֵה דֶּרֶךְ כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הָאֱמֶת. מַאן דְּהוּ שָׁלַח אוֹתָנוּ הֵנָּה".

הָרַב שָׂמַח, וְהֵחֵל לְשׂוֹחֵחַ עִמָּהֶם עַל מְקוֹם לִמּוּדִים מַתְאִים בְּאַנְגְּלִית, אֲשֶׁר יַקְנֶה לָהֶם יֶדַע בְּסִיסִי בִּידִיעַת מִכְמַנֵּי הַתּוֹרָה, בְּשִׁלּוּב הַנְהָגוֹת וַהֲלָכוֹת יוֹמְיוֹמִיּוֹת. "הִתְקַשְּׁרוּ מָחָר אֶל הָרַב כֹּהֵן", הוֹרָה לָהֶם הָרַב, "וְתֹאמְרוּ לוֹ שֶׁאֲנִי שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם אֵלָיו".

אוּלָם הַשְּׁנַיִם לֹא הִרְפּוּ, הֵם הוֹסִיפוּ לִשְׁאֹל אֶת הָרַב שְׁאֵלוֹת בְּסִיסִיּוֹת שֶׁמְּאֹד הִצִּיקוּ לָהֶם. הָרַב, שֶׁרָאָה אֶת צִמְאוֹנָם הָעַז לַיַּהֲדוּת, הִתְרַוֵּחַ בִּמְקוֹמוֹ, כִּבְיָכוֹל כָּל הַזְּמַן שֶׁבָּעוֹלָם עוֹמֵד לִרְשׁוּתוֹ, וְהֵחֵל לְהָשִׁיב בְּנַחַת עַל כָּל שְׁאֵלוֹתֵיהֶם.

לְפֶתַע הֵצִיץ הָרַב בִּשְׁעוֹנוֹ, וְנוֹכַח לִרְאוֹת שֶׁאִם לֹא יֵצֵא כָּעֵת, עָלוּל הוּא לְהַפְסִיד אֶת הַטִּיסָה.

"רְאוּ!", פָּנָה אֲלֵיהֶם, "אֲנִי עַכְשָׁו בְּדַרְכִּי לְאַרְצוֹת הַבְּרִית בִּשְׁלִיחוּת, הַאִם תּוּכְלוּ לָבוֹא אֵלַי בְּעוֹד שָׁבוּעַ כְּשֶׁאֶחֱזֹר?".

הָאַחִים נָבוֹכוּ מְעַט וְשָׁתְקוּ. לְפֶתַע קָם אֶחָד מֵהֶם וְהֵשִׁיב בִּנְחִישׁוּת: "אִם לֹא נְקַבֵּל עַכְשָׁו תְּשׁוּבוֹת לְכָל שְׁאֵלוֹתֵנוּ, נַחֲזֹר לְאַרְצוֹת הַבְּרִית. אֵין לָנוּ יוֹתֵר סַבְלָנוּת לְחַפֵּשׂ".

הָרַב הֵבִין אֶת הַמַּצָּב, וְהֶחְלִיט לִדְחוֹת אֶת טִיסָתוֹ. "זֶה עִנְיָן שֶׁל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ", הוֹדִיעַ לִבְנֵי בֵּיתוֹ וּלְאַנְשֵׁי הַמִּשְׁלַחַת שֶׁהִתְכּוֹנְנוּ לָבוֹא לְאָסְפוֹ. "אֶצְטָרֵף אֲלֵיכֶם בַּטִּיסָה הַבָּאָה", פָּסַק.

אַחַר פָּנָה בְּשַׁלְוָה לְאוֹרְחָיו, וְהוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁכָּעֵת יֵשׁ לוֹ אֶת כָּל הַזְּמַן שֶׁבָּעוֹלָם עֲבוּרָם. מֵאִשְׁתּוֹ בִּקֵּשׁ שֶׁתָּכִין אֲרוּחַת עֶרֶב כִּדְבָעֵי, אוֹ אָז הִתְיַשֵּׁב וְהִקְשִׁיב לְסִפּוּרָם:

"אֲנִי טַיָּס בְּמִקְצוֹעִי", פָּתַח גֶ'ף, "וַאֲחִי יוֹנִי צַלָּף בַּמָּארִינֶס הָאֲמֶרִיקָאִי. אָנוּ מְשָׁרְתִים בַּצָּבָא הָאֲמֶרִיקָאִי כְּבָר שָׁנִים אֲחָדוֹת. הָיָה זֶה בְּמִלְחֶמֶת וֵיטְנַאם, מִתֹּקֶף תַּפְקִידִי כְּטַיָּס הָיָה עָלַי לִבְדֹּק אֶת הַמְּטוֹסִים בְּטֶרֶם הַמְרָאָה. כֵּיוָן שֶׁכָּל חֵלֶק הֶחָסֵר בְּמָטוֹס עָלוּל לִגְרֹם חָלִילָה לִנְפִילָתוֹ, הָאֲנָשִׁים הַמֻּפְקָדִים עַל בֶּדֶק הַמְּטוֹסִים מְחֻיָּבִים לְהַחְמִיר בִּבְדִיקָתָם, וְלֹא לְאַשֵּׁר לַמָּטוֹס לָצֵאת בְּטֶרֶם הַבְּדִיקָה הֻשְׁלְמָה.

בְּאַחַד הַיָּמִים, בְּעֵת בְּדִיקָה שִׁגְרָתִית, גִּלִּיתִי לְתַדְהֵמָתִי כִּי חָסֵר חֵלֶק חָשׁוּב בַּמָּטוֹס שֶׁאָמוּר לְהַמְרִיא בְּעוֹד זְמַן קָצָר, כְּשֶׁעָלָיו עַשְׂרוֹת חַיָּלִים, לְשֶׁטַח הַמִּלְחָמָה. פָּנִיתִי לַמְּמֻנִּים עָלַי וּבִקַּשְׁתִּי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ עַל הַמָּטוֹס עַד שֶׁיְּתַקְּנוּ אֶת הַתַּקָּלָה, אֲבָל הַמְּפַקְּדִים לֹא הֵגִיבוּ. פָּנִיתִי שׁוּב וָשׁוּב לַסֶּגֶל הַמְּמֻנֶּה עַל צִוְתוֹת הָאֲוִיר, וְסִפַּרְתִּי עַל הַחֵלֶק הֶחָסֵר בַּמָּטוֹס. הִזְהַרְתִּי שֶׁהַתּוֹצָאוֹת שֶׁל טִיסָה בְּמָטוֹס בְּמַצָּב כָּזֶה עֲלוּלוֹת לִהְיוֹת הֲרוֹת אָסוֹן, אַךְ נִתְקַלְתִּי בַּאֲדִישׁוּת מְקוֹמֶמֶת. נִסִּיתִי לְעוֹרֵר מְהוּמָה כְּדֵי שֶׁיִּתְיַחֲסוּ לִדְבָרַי, אַךְ אָז פָּנָה אֵלַי אַחַד הַקְּצִינִים וְאָמַר לִי: 'זֶה לֹא מִתַּפְקִידְךָ לְהִתְעָרֵב בְּהַחְלָטוֹת מֵעֵין אֵלּוּ. עֲשֵׂה אַתָּה אֶת תַּפְקִידְךָ בְּשֶׁקֶט, וְתֵן לָנוּ לַעֲבֹד!'".

קוֹלוֹ שֶׁל גֶ'ף הִשְׁתַּנֵּק מְעַט, בְּטֶרֶם הִמְשִׁיךְ בְּסִפּוּרוֹ הַמְּצַמְרֵר. "עַל אַף צַעֲקוֹתַי, הַמָּטוֹס הִמְרִיא כְּשֶׁעָלָיו עַשְׂרוֹת חַיָּלִים בְּדַרְכּוֹ לְיַעֲדוֹ. לַמְרוֹת הַהֶלֶם שֶׁאָחַז אוֹתִי נֹכַח הֶעָרִיצוּת שֶׁנִּשְׁקְפָה מִדִּבּוּרָם הַבּוֹטֶה שֶׁל הַקְּצִינִים הַמְּמֻנִּים עָלַי, קִוִּיתִי שֶׁאוּלַי טָעִיתִי. אָסוּר לִהְיוֹת כָּל כָּךְ הִיסְטֶרִי... אֲבָל הִתְבַּדֵּיתִי. זְמַן קָצָר אַחַר כָּךְ נֻתַּק הַקֶּשֶׁר עִם הַמָּטוֹס, וְכַעֲבֹר דַּקּוֹת אֲחָדוֹת צָלַל הַמָּטוֹס וְהִתְרַסֵּק עַל הַחַיָּלִים וְאַנְשֵׁי הַצֶּוֶת שֶׁלּוֹ.

"יָמִים שְׁלֵמִים הָיִיתִי תַּחַת הָרֹשֶׁם הַקָּשֶׁה שֶׁל חַיָּל קָטָן הַמִּתְמָרֵד כְּנֶגֶד הַמְּמֻנִּים עָלָיו, מִתּוֹךְ רָצוֹן לְהַצִּיל חַיִּים, וְהֵם אֲדִישִׁים נֹכַח חַיֵּי אָדָם הָעֲלוּלִים לְהֵאָבֵד בְּשֶׁל רַשְׁלָנוּת פּוֹשַׁעַת. חֲבֵרִים רַבִּים שֶׁלִּי הָיוּ עַל הַמָּטוֹס, וְזֶה שָׁבַר אוֹתִי מְאֹד".

"הִתְחַלְתִּי לְחַפֵּשׂ תְּשׁוּבוֹת. תָּהִיתִי, מַה גּוֹרֵם לַאֲנָשִׁים לִהְיוֹת כָּל כָּךְ אֲדִישִׁים לְנוֹשֵׂא כֹּה חָשׁוּב שֶׁל חַיֵּי אָדָם. מִישֶׁהוּ אָמַר לִי שֶׁבַּתּוֹרָה אֶמְצָא אֶת הַתְּשׁוּבוֹת לְכָל שְׁאֵלוֹתַי. בְּמִסְגֶּרֶת חִפּוּשַׂי אַחַר הָאֱמֶת, כְּבָר נוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁהַדָּת הַיְּהוּדִית מְקַדֶּשֶׁת אֶת הַחַיִּים, גַּם שֶׁל צְעִירִים וְגַם שֶׁל מְבֻגָּרִים, שֶׁל יְהוּדִים וְשֶׁל בְּנֵי דָּתוֹת אֲחֵרוֹת. גַּם אָחִי יוֹנִי, שָׂבְעָה נַפְשׁוֹ מֵחַיֵּי הַתַּעֲנוּגוֹת, וּבְיַחַד אָנוּ מְחַפְּשִׂים דֶּרֶךְ חַיִּים אֲמִתִּית, כָּזוֹ שֶׁעוֹשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְטוֹב", סִיֵּם גֶ'ף אֶת סִפּוּרוֹ.

בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, הֵם לֹא הָלְכוּ לִישֹׁן. הֵם יָשְׁבוּ וְדָנוּ בְּחַסְדֵי הַבּוֹרֵא וּבְפִלְאֵי הַיְקוּם. הֵם שָׁאֲלוּ שְׁאֵלוֹת, לֹא וִתְּרוּ, אַךְ בַּבֹּקֶר כְּבָר הָיוּ מְשֻׁכְנָעִים בְּדַרְכָּם. הֵם נִכְנְסוּ לִישִׁיבָה עָלֶיהָ הִמְלִיץ הָרַב, וְתוֹךְ זְמַן קָצָר חָל מַהְפָּךְ בְּחַיֵּיהֶם.

הֲרֵי לָנוּ, כִּי יֶשְׁנָם הַשָּׁבִים בִּתְשׁוּבָה לְאַחַר שֶׁנֶּחְשְׂפוּ לְדֶרֶךְ הָאֱמֶת – דַּרְכָּהּ שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אַךְ יֵשׁ כָּאֵלּוּ הַמִּתְקָרְבִים לַקְּדֻשָּׁה דַּוְקָא בְּכָךְ שֶׁרוֹאִים אֶת הַהַשְׁחָתָה הַמּוּסָרִית הַקַּיֶּמֶת בְּמִי שֶׁלֹּא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה.

וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַמַּשְׁגִּיחַ רַבִּי אֵלִיָּהוּ לָאפְּיָאן זַצַ"ל:

הַשְּׁמוּעָה עַל הַנִּסִּים הַמֻּפְלָאִים שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם סוּף, בְּוַדַּאי הִגִּיעָה לְכָל הָעוֹלָם, כְּפִי הַנֶּאֱמָר בְּשִׁירַת הַיָּם: "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת". אוּלָם בְּעוֹד כָּל הָאֻמּוֹת רוֹאוֹת אֶת מַה שֶּׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲבוּר יִשְׂרָאֵל וְיָרְאוּ מֵהֶם, בָּא עֲמָלֵק וְהֵעֵז לְהִלָּחֵם בָּהֶם. כַּאֲשֶׁר רָאָה יִתְרוֹ אֶת עַזּוּתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק וּלְאֵיזוֹ הִדַּרְדְּרוּת תְּהוֹמִית נִתָּן לְהַגִּיעַ בְּלֹא הָאֱמוּנָה בָּרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוּא הֶחְלִיט לְהִתְגַּיֵּר. מִתּוֹךְ שֶׁרָאָה יִתְרוֹ אֶת הָרָע, זָכָה לְהַכִּיר מַהוּ הַטּוֹב הָאֲמִתִּי.

זֶהוּ שֶׁאוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ: "מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא, שָׁמַע קְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק" – הַשְּׁמוּעָה עַל כָּךְ, שֶׁהַנִּסִּים הַמְּיֻחָדִים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּקְרִיעַת יַם סוּף לֹא הֵנִיאוּ אֶת עֲמָלֵק מִלָּצֵאת וּלְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל – זֶה מַה שֶּׁגָּרַם לוֹ לִבְחֹר בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְלָבוֹא לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. (לְלַמֶּדְךָ)

	ויגש תשפ"ב
	הַתַּפְקִיד – הָעוֹלָם הַזֶּה!
	"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" (יח-א). פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ - מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא, קְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק (מְכִילְתָּא, זְבָחִים קט"ז.). בְּדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ הַמּוּבָאִים בְּרַשִׁ"י, יֵשׁ לִתְמֹהַּ: מַדּוּעַ נֶאֱמַר שֶׁמִּלְחֶמֶת עֲמָלֵק הִיא זוֹ שֶׁגָּרְמָה לְיִתְרוֹ לָבוֹא, וְכִי מַה שְּׁמוּעָה יֵשׁ בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁעוֹרְרָה בְּיִתְרוֹ אֶת הָרָצוֹן לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה? הֲלֹא לִכְאוֹרָה, הָיָה לוֹ לְהַזְכִּיר אֶת הַנִּצָּחוֹן עַל עֲמָלֵק, אֲשֶׁר בּוֹ הִתְבַּטֵּא הַנֵּס, וְלֹא אֶת עֶצֶם הַמִּלְחָמָה? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: הָיְתָה זוֹ שְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם, כַּאֲשֶׁר דְּפִיקוֹת חֲלוּשׁוֹת, מְהֻסָּסוֹת מָה, נִשְׁמְעוּ עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַב. בְּנֵי הַבַּיִת הָיוּ טְרוּדִים בְּאוֹתָהּ עֵת בְּהַכְנָסַת פְּרִיטִים אַחֲרוֹנִים לְמִזְוַדְתּוֹ שֶׁל הָרַב, שֶׁהָיָה אָמוּר לָצֵאת בְּעוֹד שָׁעָה קַלָּה לְחוּ"ל לִ'שְׁלִיחוּת חֲשׁוּבָה', וְלֹא שָׁמְעוּ אֶת הַדְּפִיקוֹת. מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת עָמְדוּ שְׁנֵי אַחִים צְעִירִים אֲמֶרִיקָאִים. "צַלְצֵל בַּפַּעֲמוֹן", לָחַשׁ הָאֶחָד לַחֲבֵרוֹ. גֶ'ף, אֶחָד מֵהַשְּׁנַיִם, לָחַץ עַל פַּעֲמוֹן הַדֶּלֶת, וְכַעֲבֹר רֶגַע הִיא נִפְתְּחָה בִּפְנֵיהֶם. "מָה אַתֶּם רוֹצִים?", שָׁאַל נַעַר בֶּן 15 אֶת שְׁנֵי הַבַּחוּרִים. "בָּאנוּ לְדַבֵּר עִם הָרַב", הִתְגַּמְגְּמוּ הַשְּׁנַיִם, "זֶה דָּחוּף". הָרַב שֶׁשִּׁמֵּשׁ כְּאַחַד הָרָמִי"ם בִּישִׁיבָה לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, עָמַד לָצֵאת בְּעוֹד שָׁעָה קַלָּה בִּשְׁלִיחוּת הַיְשִׁיבָה לְחוּ"ל. מֵעוֹלָם הוּא לֹא דָּחָה אֲנָשִׁים שֶׁבָּאִים לְהִתְעַנְיֵן בַּיַּהֲדוּת, אַךְ כָּעֵת הַזְּמַן דּוֹחֵק. "מָה רְצוֹנְכֶם?", קִדֵּם אֶת פְּנֵיהֶם בַּחֲבִיבוּת, "בַּמָּה אוּכַל לַעֲזֹר לָכֶם?". "בָּאנוּ מֵרָחוֹק, מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית. כְּבָר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת שֶׁאָנוּ פֹּה בָּאָרֶץ, וּמְחַפְּשִׂים מוֹרֵה דֶּרֶךְ כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הָאֱמֶת. מַאן דְּהוּ שָׁלַח אוֹתָנוּ הֵנָּה". הָרַב שָׂמַח, וְהֵחֵל לְשׂוֹחֵחַ עִמָּהֶם עַל מְקוֹם לִמּוּדִים מַתְאִים בְּאַנְגְּלִית, אֲשֶׁר יַקְנֶה לָהֶם יֶדַע בְּסִיסִי בִּידִיעַת מִכְמַנֵּי הַתּוֹרָה, בְּשִׁלּוּב הַנְהָגוֹת וַהֲלָכוֹת יוֹמְיוֹמִיּוֹת. "הִתְקַשְּׁרוּ מָחָר אֶל הָרַב כֹּהֵן", הוֹרָה לָהֶם הָרַב, "וְתֹאמְרוּ לוֹ שֶׁאֲנִי שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם אֵלָיו". אוּלָם הַשְּׁנַיִם לֹא הִרְפּוּ, הֵם הוֹסִיפוּ לִשְׁאֹל אֶת הָרַב שְׁאֵלוֹת בְּסִיסִיּוֹת שֶׁמְּאֹד הִצִּיקוּ לָהֶם. הָרַב, שֶׁרָאָה אֶת צִמְאוֹנָם הָעַז לַיַּהֲדוּת, הִתְרַוֵּחַ בִּמְקוֹמוֹ, כִּבְיָכוֹל כָּל הַזְּמַן שֶׁבָּעוֹלָם עוֹמֵד לִרְשׁוּתוֹ, וְהֵחֵל לְהָשִׁיב בְּנַחַת עַל כָּל שְׁאֵלוֹתֵיהֶם. לְפֶתַע הֵצִיץ הָרַב בִּשְׁעוֹנוֹ, וְנוֹכַח לִרְאוֹת שֶׁאִם לֹא יֵצֵא כָּעֵת, עָלוּל הוּא לְהַפְסִיד אֶת הַטִּיסָה. "רְאוּ!", פָּנָה אֲלֵיהֶם, "אֲנִי עַכְשָׁו בְּדַרְכִּי לְאַרְצוֹת הַבְּרִית בִּשְׁלִיחוּת, הַאִם תּוּכְלוּ לָבוֹא אֵלַי בְּעוֹד שָׁבוּעַ כְּשֶׁאֶחֱזֹר?". הָאַחִים נָבוֹכוּ מְעַט וְשָׁתְקוּ. לְפֶתַע קָם אֶחָד מֵהֶם וְהֵשִׁיב בִּנְחִישׁוּת: "אִם לֹא נְקַבֵּל עַכְשָׁו תְּשׁוּבוֹת לְכָל שְׁאֵלוֹתֵנוּ, נַחֲזֹר לְאַרְצוֹת הַבְּרִית. אֵין לָנוּ יוֹתֵר סַבְלָנוּת לְחַפֵּשׂ". הָרַב הֵבִין אֶת הַמַּצָּב, וְהֶחְלִיט לִדְחוֹת אֶת טִיסָתוֹ. "זֶה עִנְיָן שֶׁל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ", הוֹדִיעַ לִבְנֵי בֵּיתוֹ וּלְאַנְשֵׁי הַמִּשְׁלַחַת שֶׁהִתְכּוֹנְנוּ לָבוֹא לְאָסְפוֹ. "אֶצְטָרֵף אֲלֵיכֶם בַּטִּיסָה הַבָּאָה", פָּסַק. אַחַר פָּנָה בְּשַׁלְוָה לְאוֹרְחָיו, וְהוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁכָּעֵת יֵשׁ לוֹ אֶת כָּל הַזְּמַן שֶׁבָּעוֹלָם עֲבוּרָם. מֵאִשְׁתּוֹ בִּקֵּשׁ שֶׁתָּכִין אֲרוּחַת עֶרֶב כִּדְבָעֵי, אוֹ אָז הִתְיַשֵּׁב וְהִקְשִׁיב לְסִפּוּרָם: "אֲנִי טַיָּס בְּמִקְצוֹעִי", פָּתַח גֶ'ף, "וַאֲחִי יוֹנִי צַלָּף בַּמָּארִינֶס הָאֲמֶרִיקָאִי. אָנוּ מְשָׁרְתִים בַּצָּבָא הָאֲמֶרִיקָאִי כְּבָר שָׁנִים אֲחָדוֹת. הָיָה זֶה בְּמִלְחֶמֶת וֵיטְנַאם, מִתֹּקֶף תַּפְקִידִי כְּטַיָּס הָיָה עָלַי לִבְדֹּק אֶת הַמְּטוֹסִים בְּטֶרֶם הַמְרָאָה. כֵּיוָן שֶׁכָּל חֵלֶק הֶחָסֵר בְּמָטוֹס עָלוּל לִגְרֹם חָלִילָה לִנְפִילָתוֹ, הָאֲנָשִׁים הַמֻּפְקָדִים עַל בֶּדֶק הַמְּטוֹסִים מְחֻיָּבִים לְהַחְמִיר בִּבְדִיקָתָם, וְלֹא לְאַשֵּׁר לַמָּטוֹס לָצֵאת בְּטֶרֶם הַבְּדִיקָה הֻשְׁלְמָה. בְּאַחַד הַיָּמִים, בְּעֵת בְּדִיקָה שִׁגְרָתִית, גִּלִּיתִי לְתַדְהֵמָתִי כִּי חָסֵר חֵלֶק חָשׁוּב בַּמָּטוֹס שֶׁאָמוּר לְהַמְרִיא בְּעוֹד זְמַן קָצָר, כְּשֶׁעָלָיו עַשְׂרוֹת חַיָּלִים, לְשֶׁטַח הַמִּלְחָמָה. פָּנִיתִי לַמְּמֻנִּים עָלַי וּבִקַּשְׁתִּי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ עַל הַמָּטוֹס עַד שֶׁיְּתַקְּנוּ אֶת הַתַּקָּלָה, אֲבָל הַמְּפַקְּדִים לֹא הֵגִיבוּ. פָּנִיתִי שׁוּב וָשׁוּב לַסֶּגֶל הַמְּמֻנֶּה עַל צִוְתוֹת הָאֲוִיר, וְסִפַּרְתִּי עַל הַחֵלֶק הֶחָסֵר בַּמָּטוֹס. הִזְהַרְתִּי שֶׁהַתּוֹצָאוֹת שֶׁל טִיסָה בְּמָטוֹס בְּמַצָּב כָּזֶה עֲלוּלוֹת לִהְיוֹת הֲרוֹת אָסוֹן, אַךְ נִתְקַלְתִּי בַּאֲדִישׁוּת מְקוֹמֶמֶת. נִסִּיתִי לְעוֹרֵר מְהוּמָה כְּדֵי שֶׁיִּתְיַחֲסוּ לִדְבָרַי, אַךְ אָז פָּנָה אֵלַי אַחַד הַקְּצִינִים וְאָמַר לִי: 'זֶה לֹא מִתַּפְקִידְךָ לְהִתְעָרֵב בְּהַחְלָטוֹת מֵעֵין אֵלּוּ. עֲשֵׂה אַתָּה אֶת תַּפְקִידְךָ בְּשֶׁקֶט, וְתֵן לָנוּ לַעֲבֹד!'". קוֹלוֹ שֶׁל גֶ'ף הִשְׁתַּנֵּק מְעַט, בְּטֶרֶם הִמְשִׁיךְ בְּסִפּוּרוֹ הַמְּצַמְרֵר. "עַל אַף צַעֲקוֹתַי, הַמָּטוֹס הִמְרִיא כְּשֶׁעָלָיו עַשְׂרוֹת חַיָּלִים בְּדַרְכּוֹ לְיַעֲדוֹ. לַמְרוֹת הַהֶלֶם שֶׁאָחַז אוֹתִי נֹכַח הֶעָרִיצוּת שֶׁנִּשְׁקְפָה מִדִּבּוּרָם הַבּוֹטֶה שֶׁל הַקְּצִינִים הַמְּמֻנִּים עָלַי, קִוִּיתִי שֶׁאוּלַי טָעִיתִי. אָסוּר לִהְיוֹת כָּל כָּךְ הִיסְטֶרִי... אֲבָל הִתְבַּדֵּיתִי. זְמַן קָצָר אַחַר כָּךְ נֻתַּק הַקֶּשֶׁר עִם הַמָּטוֹס, וְכַעֲבֹר דַּקּוֹת אֲחָדוֹת צָלַל הַמָּטוֹס וְהִתְרַסֵּק עַל הַחַיָּלִים וְאַנְשֵׁי הַצֶּוֶת שֶׁלּוֹ. "יָמִים שְׁלֵמִים הָיִיתִי תַּחַת הָרֹשֶׁם הַקָּשֶׁה שֶׁל חַיָּל קָטָן הַמִּתְמָרֵד כְּנֶגֶד הַמְּמֻנִּים עָלָיו, מִתּוֹךְ רָצוֹן לְהַצִּיל חַיִּים, וְהֵם אֲדִישִׁים נֹכַח חַיֵּי אָדָם הָעֲלוּלִים לְהֵאָבֵד בְּשֶׁל רַשְׁלָנוּת פּוֹשַׁעַת. חֲבֵרִים רַבִּים שֶׁלִּי הָיוּ עַל הַמָּטוֹס, וְזֶה שָׁבַר אוֹתִי מְאֹד". "הִתְחַלְתִּי לְחַפֵּשׂ תְּשׁוּבוֹת. תָּהִיתִי, מַה גּוֹרֵם לַאֲנָשִׁים לִהְיוֹת כָּל כָּךְ אֲדִישִׁים לְנוֹשֵׂא כֹּה חָשׁוּב שֶׁל חַיֵּי אָדָם. מִישֶׁהוּ אָמַר לִי שֶׁבַּתּוֹרָה אֶמְצָא אֶת הַתְּשׁוּבוֹת לְכָל שְׁאֵלוֹתַי. בְּמִסְגֶּרֶת חִפּוּשַׂי אַחַר הָאֱמֶת, כְּבָר נוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁהַדָּת הַיְּהוּדִית מְקַדֶּשֶׁת אֶת הַחַיִּים, גַּם שֶׁל צְעִירִים וְגַם שֶׁל מְבֻגָּרִים, שֶׁל יְהוּדִים וְשֶׁל בְּנֵי דָּתוֹת אֲחֵרוֹת. גַּם אָחִי יוֹנִי, שָׂבְעָה נַפְשׁוֹ מֵחַיֵּי הַתַּעֲנוּגוֹת, וּבְיַחַד אָנוּ מְחַפְּשִׂים דֶּרֶךְ חַיִּים אֲמִתִּית, כָּזוֹ שֶׁעוֹשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְטוֹב", סִיֵּם גֶ'ף אֶת סִפּוּרוֹ. בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, הֵם לֹא הָלְכוּ לִישֹׁן. הֵם יָשְׁבוּ וְדָנוּ בְּחַסְדֵי הַבּוֹרֵא וּבְפִלְאֵי הַיְקוּם. הֵם שָׁאֲלוּ שְׁאֵלוֹת, לֹא וִתְּרוּ, אַךְ בַּבֹּקֶר כְּבָר הָיוּ מְשֻׁכְנָעִים בְּדַרְכָּם. הֵם נִכְנְסוּ לִישִׁיבָה עָלֶיהָ הִמְלִיץ הָרַב, וְתוֹךְ זְמַן קָצָר חָל מַהְפָּךְ בְּחַיֵּיהֶם. הֲרֵי לָנוּ, כִּי יֶשְׁנָם הַשָּׁבִים בִּתְשׁוּבָה לְאַחַר שֶׁנֶּחְשְׂפוּ לְדֶרֶךְ הָאֱמֶת – דַּרְכָּהּ שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אַךְ יֵשׁ כָּאֵלּוּ הַמִּתְקָרְבִים לַקְּדֻשָּׁה דַּוְקָא בְּכָךְ שֶׁרוֹאִים אֶת הַהַשְׁחָתָה הַמּוּסָרִית הַקַּיֶּמֶת בְּמִי שֶׁלֹּא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה. וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַמַּשְׁגִּיחַ רַבִּי אֵלִיָּהוּ לָאפְּיָאן זַצַ"ל: הַשְּׁמוּעָה עַל הַנִּסִּים הַמֻּפְלָאִים שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם סוּף, בְּוַדַּאי הִגִּיעָה לְכָל הָעוֹלָם, כְּפִי הַנֶּאֱמָר בְּשִׁירַת הַיָּם: "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת". אוּלָם בְּעוֹד כָּל הָאֻמּוֹת רוֹאוֹת אֶת מַה שֶּׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲבוּר יִשְׂרָאֵל וְיָרְאוּ מֵהֶם, בָּא עֲמָלֵק וְהֵעֵז לְהִלָּחֵם בָּהֶם. כַּאֲשֶׁר רָאָה יִתְרוֹ אֶת עַזּוּתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק וּלְאֵיזוֹ הִדַּרְדְּרוּת תְּהוֹמִית נִתָּן לְהַגִּיעַ בְּלֹא הָאֱמוּנָה בָּרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוּא הֶחְלִיט לְהִתְגַּיֵּר. מִתּוֹךְ שֶׁרָאָה יִתְרוֹ אֶת הָרָע, זָכָה לְהַכִּיר מַהוּ הַטּוֹב הָאֲמִתִּי. זֶהוּ שֶׁאוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ: "מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא, שָׁמַע קְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק" – הַשְּׁמוּעָה עַל כָּךְ, שֶׁהַנִּסִּים הַמְּיֻחָדִים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּקְרִיעַת יַם סוּף לֹא הֵנִיאוּ אֶת עֲמָלֵק מִלָּצֵאת וּלְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל – זֶה מַה שֶּׁגָּרַם לוֹ לִבְחֹר בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְלָבוֹא לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. (לְלַמֶּדְךָ)