Otzarot-Article

"וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ" (יא-ז). כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי עוֹשֶׂה רְצוֹן קוֹנוֹ, בּוֹרֵא עוֹלָם מַפִּיל אֶת חִתָּתוֹ עַל בַּעֲלֵי הַחַיִּים וְאֵלֶּה לֹא יְכוֹלִים לְהַזִּיק לוֹ.

הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, הַגָּאוֹן רַבִּי רְפָאֵל מֵאִיר פָאנִיזִ'יל זַצַ"ל, הָיָה מֵעַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ שֶׁל מַנְהִיגוּת עֲדַת הַסְּפָרַדִּים בִּירוּשָׁלַיִם וְאַף מִחוּצָהּ לָהּ. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן ט"ו שָׁנִים הִתְיַתֵּם מֵאָבִיו, וְאִמּוֹ הִקְדִּישָׁה אֶת כָּל מִרְצָהּ וְאוֹנָהּ כְּדֵי לִדְאֹג לְהַצְלָחַת לִמּוּדָיו שֶׁל בְּנָהּ יְחִידָהּ. לַמְרוֹת הָעֹנִי שֶׁהֻרְגַּשׁ הֵיטֵב בְּבֵיתָם, הוּא לֹא הִפְסִיק לִשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, מְשׂוֹשׂ חַיָּיו.

בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה הִתְחַתֵּן וּכְבָר אָז הָיָה נֶחְשָׁב כְּאֶחָד מִטּוֹבֵי הַלַּמְדָנִים בִּירוּשָׁלַיִם. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן ל"ז שָׁנִים נִשְׁלַח עַל יְדֵי חַכְמֵי יְרוּשָׁלַיִם לַשְּׁלִיחוּת בְּתוּנִיסְיָה לְטוֹבַת עֲנִיֵּי יְרוּשָׁלַיִם.

בְּסֵפֶר "זְכוּת אָבוֹת" סֻפַּר עַל הָרַב הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: בְּעֵת שְׁלִיחוּתוֹ בְּתוּנִיסְיָה בִּקֵּר יַחַד עִם הַמָּרָא דְּאַתְרָא בְּגַן מְפֹאָר וּמְפֻרְסָם בְּיָפְיוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעֵר הַגָּן, הַשּׁוֹמְרִים עָצְרוּ אוֹתָם וְאָמְרוּ כִּי שְׁעוֹת הַבִּקּוּר תַּמּוּ, וְשֶׁאִם יִכָּנְסוּ נִשְׁקֶפֶת לָהֶם סַכָּנָה מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ שָׁם שְׁנֵי כְּלָבִים גְּדוֹלִים כַּאֲרָיוֹת שֶׁמִּתְנַפְּלִים עַל כָּל אָדָם זָר שֶׁנִּכְנָס. לַמְרוֹת זֹאת, רַבִּי רְפָאֵל נִכְנַס אֶל תּוֹךְ הַגָּן כְּשֶׁהַמָּרָא דְּאַתְרָא וּמְלַוָּיו חוֹשְׁשִׁים לְגוֹרָלוֹ פֶּן יִקְרְעוּ הַכְּלָבִים אֶת הָרַב לִגְזָרִים.

וְהִנֵּה לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת, הִבְחִינוּ שֶׁהָרַב מְטַיֵּל לַהֲנָאָתוֹ בַּגָּן וְהַכְּלָבִים הוֹלְכִים כְּנוּעִים אַחֲרָיו. כְּשֶׁיָּצָא בְּשָׁלוֹם, שָׁאַל אוֹתוֹ רַבָּהּ שֶׁל הָעִיר, אִם עָשָׂה אֵיזוֹ פְּעֻלָּה עַל פִּי קַבָּלָה מַעֲשִׂית אוֹ הִזְכִּיר שֵׁם קָדוֹשׁ. הֵשִׁיב הָרַב: "חָלִילָה לִי! אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁלֹּא פָּגַמְתִּי בִּקְדֻשָּׁתִי הִתְקַיֵּם בִּי הַפָּסוּק: "וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ" (בְּרֵאשִׁית ט-ב).

כַּאֲשֶׁר מַלְאַךְ הַמָּוֶת מַגִּיעַ לָעִיר, הַכְּלָבִים נוֹבְחִים (ב"ק ס:). בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל מַכַּת הַבְּכוֹרוֹת, מַלְאַךְ הַמָּוֶת עָבַד "שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת", אַךְ הַכְּלָבִים לֹא נָבְחוּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן, לֹא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה (ב"ק לח:) וּכְהַכָּרַת הַטּוֹב צִוָּה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל: "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ".

בְּהֶקְשֵׁר לְכָךְ, דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (פְּסָחִים קיח) אֶת סְמִיכוּת הַפָּסוּק "לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ" לַפָּסוּק "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", שֶׁכָּל הַמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים.

נְבִיחוֹת הַכְּלָבִים שׁוּב נִשְׁמְעוּ, מֵאִיר הַקָּטָן הִתְחַבֵּא מִפְּנֵי הַקַּלְגַּסִּים הַנָּאצִים אֲשֶׁר בָּאוּ לְהַכּוֹת אֶת כָּל הַנִּקְרֶה בְּדַרְכָּם. שִׂפְתוֹתָיו רָחֲשׁוּ תְּפִלָּה שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתוֹ. כַּמּוּת הַצַּעַר שֶׁמֵּאִיר וַיְסְמַן בֶּן הָאַחַת עֶשְׂרֵה יָדַע - גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִכַּמּוּת הַצַּעַר שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר בְּמֶשֶׁךְ מֵאָה שָׁנִים. בְּרֹאשׁוֹ עֲדַיִן מְהַדְהֵד הֶדֶף הַיְּרִיָּה שֶׁקִּפַּח אֶת חַיֵּי אָבִיו לְנֶגֶד עֵינָיו, אָחִיו הַקָּטָן שֶׁגָּוַע בָּרָעָב הַנּוֹרָא, אִמּוֹ שֶׁכָּרְעָה תַּחַת הַנֵּטֶל וְאָחִיו שֶׁנֶּעֱלַם מֵחַיָּיו. יְחִידִי נִשְׁאַר בָּעוֹלָם.

הַמִּלְחָמָה הִסְתַּיְּמָה, אַךְ מֵאִיר נִשְׁאַר חָבוּל בְּנַפְשׁוֹ, הִתְהַלֵּךְ כְּצֵל אָדָם לְלֹא מִשְׁעֶנֶת. עִם הַשָּׁנִים הִתְגַּבֵּר מְעַט עַל הַמְּאֹרָעוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁחָוָה, לָמַד נִהוּל עֲסָקִים וְאַף הִצְלִיחַ לְהָקִים מִשְׁפָּחָה. כְּשֶׁחִפֵּשׂ עֲבוֹדָה מְסֻדֶּרֶת - לֹא מָצָא, וּמַצָּבוֹ הַכַּלְכָּלִי הָיָה בְּכִי רַע. יוֹם אֶחָד, הִצִּיעַ אֶת עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָה מְכֻבֶּדֶת וּמַזָּלוֹ סוֹף סוֹף הֵחֵל לִזְרֹחַ, הוּא הֻזְמַן לְרַאֲיוֹן עֲבוֹדָה וּבַעַל הַמִּפְעָל הִתְרַשֵּׁם מִמֶּנּוּ וְקִבֵּל אוֹתוֹ לָעֲבוֹדָה בְּעוֹד שָׁבוּעַ. מֵאִיר כָּל כָּךְ שָׂמַח עַל שֶׁנִּתְּנָה לוֹ הִזְדַּמְּנוּת פָּז לְשַׁנּוֹת אֶת כִּוּוּן חַיָּיו וְלִזְכּוֹת לְפַרְנָסָה טוֹבָה עֲבוּרוֹ, עֲבוּר רַעְיָתוֹ וּבְנוֹ הַקָּט שֶׁזֶּה עַתָּה נוֹלַד.

בְּהַגִּיעַ הַשַּׁבָּת, אֲחוֹתוֹ שֶׁל בַּעַל הַמִּפְעָל הִתְאָרְחָה אֶצְלוֹ וְהִתְעַנְיְנָה בַּנַּעֲשֶׂה בַּמִּפְעָל שֶׁל אָחִיהָ. "אַתָּה מִתְכַּוֵּן לְהַעֲסִיק אֶת מֵאִיר וַיְסְמַן כִּמְנַהֵל הַמִּשְׁמֶרֶת?! אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ מֶה עָבַר עָלָיו?! הוּא אָדָם תִּמְהוֹנִי, חֲסַר בִּטָּחוֹן עַצְמִי וּלְפִי דַּעְתִּי לֹא בָּרִיא בְּנַפְשׁוֹ בִּמְאַת הָאֲחוּזִים!"

כְּבָר בְּמוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת, קִבֵּל מֵאִיר טֵלֵפוֹן מִבַּעַל הַמִּפְעָל אֲשֶׁר הִתְנַצֵּל כִּי הַמִּשְׂרָה כְּבָר אֵינֶנָּה רֶלֶוַנְטִית.

מֵאִיר הֻכָּה בְּהֶלֶם וְהִתְאַכְזֵב קָשׁוֹת, הֲרֵי בְּקֹשִׁי שֶׁהָיָה לוֹ מַה לָּתֵת לִבְנוֹ הַקָּט לֶאֱכֹל. בְּלֵית בְּרֵרָה הוּא עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר לֹא עָשָׂה מֵעוֹלָם: הוּא נֶאֱלַץ לִפְשֹׁט יָד וּלְקַבֵּץ נְדָבוֹת מִבַּיִת לְבַיִת בַּחֹרֶף הַמֻּשְׁלָג.

הַדְּאָגָה מֵהֶעָתִיד, הַקֹּר הָעַז שֶׁחָדַר עַד לְשַׁד עַצְמוֹתָיו בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ וְיוֹתֵר גָּרְמוּ לוֹ לַחֲלוֹת בְּדַלֶּקֶת רֵאוֹת קָשָׁה. מַצָּבוֹ הָלַךְ וְהֶחְמִיר וְתוֹךְ שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר מָסַר אֶת נִשְׁמָתוֹ לְבוֹרְאוֹ.

הַטְּרָגֶדְיָה הַנּוֹרָאָה הִתְפַּרְסְמָה בְּכָל רַחֲבֵי הָעִיר: אָדָם צָעִיר לְיָמִים נִפְטַר וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו אַלְמָנָה וְיָתוֹם בֶּן שָׁנָה בִּגְלַל שֶׁהִגִּיעַ לְחֶרְפַּת רָעָב. אִישׁ לֹא יָדַע שֶׁהַסִּבָּה הָאֲמִתִּית לְמוֹתוֹ הִתְחִילָה בִּגְלַל לָשׁוֹן הָרָע!

מֵאִיר שָׂרַד אֶת הַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה וְהִצְלִיחַ לְהִנָּצֵל, אַךְ לְבַסּוֹף נִפְטַר מִכַּמָּה מִלִּים שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיהָ שֶׁל אִשָּׁה יְהוּדִיָּה שֶׁלֹּא שָׂמָה רֶסֶן לִלְשׁוֹנָהּ.

כֵּן! לָשׁוֹן הָרָע עָלוּל לַהֲרֹג! מִלִּים יְכוֹלוֹת לַהֲרֹג! לָכֵן נִזָּהֵר וְנַחְשֹׁב פַּעֲמַיִם לִפְנֵי שֶׁאָנוּ פּוֹתְחִים אֶת פִּתְחֵי פִּינוּ! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	וישלח תשפ"ב
	וְלֹא לָמַדְתִּי מִמַּעֲשָׂיו...
	"וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ" (יא-ז). כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי עוֹשֶׂה רְצוֹן קוֹנוֹ, בּוֹרֵא עוֹלָם מַפִּיל אֶת חִתָּתוֹ עַל בַּעֲלֵי הַחַיִּים וְאֵלֶּה לֹא יְכוֹלִים לְהַזִּיק לוֹ. הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, הַגָּאוֹן רַבִּי רְפָאֵל מֵאִיר פָאנִיזִ'יל זַצַ"ל, הָיָה מֵעַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ שֶׁל מַנְהִיגוּת עֲדַת הַסְּפָרַדִּים בִּירוּשָׁלַיִם וְאַף מִחוּצָהּ לָהּ. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן ט"ו שָׁנִים הִתְיַתֵּם מֵאָבִיו, וְאִמּוֹ הִקְדִּישָׁה אֶת כָּל מִרְצָהּ וְאוֹנָהּ כְּדֵי לִדְאֹג לְהַצְלָחַת לִמּוּדָיו שֶׁל בְּנָהּ יְחִידָהּ. לַמְרוֹת הָעֹנִי שֶׁהֻרְגַּשׁ הֵיטֵב בְּבֵיתָם, הוּא לֹא הִפְסִיק לִשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, מְשׂוֹשׂ חַיָּיו. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה הִתְחַתֵּן וּכְבָר אָז הָיָה נֶחְשָׁב כְּאֶחָד מִטּוֹבֵי הַלַּמְדָנִים בִּירוּשָׁלַיִם. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן ל"ז שָׁנִים נִשְׁלַח עַל יְדֵי חַכְמֵי יְרוּשָׁלַיִם לַשְּׁלִיחוּת בְּתוּנִיסְיָה לְטוֹבַת עֲנִיֵּי יְרוּשָׁלַיִם. בְּסֵפֶר "זְכוּת אָבוֹת" סֻפַּר עַל הָרַב הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: בְּעֵת שְׁלִיחוּתוֹ בְּתוּנִיסְיָה בִּקֵּר יַחַד עִם הַמָּרָא דְּאַתְרָא בְּגַן מְפֹאָר וּמְפֻרְסָם בְּיָפְיוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעֵר הַגָּן, הַשּׁוֹמְרִים עָצְרוּ אוֹתָם וְאָמְרוּ כִּי שְׁעוֹת הַבִּקּוּר תַּמּוּ, וְשֶׁאִם יִכָּנְסוּ נִשְׁקֶפֶת לָהֶם סַכָּנָה מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ שָׁם שְׁנֵי כְּלָבִים גְּדוֹלִים כַּאֲרָיוֹת שֶׁמִּתְנַפְּלִים עַל כָּל אָדָם זָר שֶׁנִּכְנָס. לַמְרוֹת זֹאת, רַבִּי רְפָאֵל נִכְנַס אֶל תּוֹךְ הַגָּן כְּשֶׁהַמָּרָא דְּאַתְרָא וּמְלַוָּיו חוֹשְׁשִׁים לְגוֹרָלוֹ פֶּן יִקְרְעוּ הַכְּלָבִים אֶת הָרַב לִגְזָרִים. וְהִנֵּה לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת, הִבְחִינוּ שֶׁהָרַב מְטַיֵּל לַהֲנָאָתוֹ בַּגָּן וְהַכְּלָבִים הוֹלְכִים כְּנוּעִים אַחֲרָיו. כְּשֶׁיָּצָא בְּשָׁלוֹם, שָׁאַל אוֹתוֹ רַבָּהּ שֶׁל הָעִיר, אִם עָשָׂה אֵיזוֹ פְּעֻלָּה עַל פִּי קַבָּלָה מַעֲשִׂית אוֹ הִזְכִּיר שֵׁם קָדוֹשׁ. הֵשִׁיב הָרַב: "חָלִילָה לִי! אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁלֹּא פָּגַמְתִּי בִּקְדֻשָּׁתִי הִתְקַיֵּם בִּי הַפָּסוּק: "וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ" (בְּרֵאשִׁית ט-ב). כַּאֲשֶׁר מַלְאַךְ הַמָּוֶת מַגִּיעַ לָעִיר, הַכְּלָבִים נוֹבְחִים (ב"ק ס:). בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל מַכַּת הַבְּכוֹרוֹת, מַלְאַךְ הַמָּוֶת עָבַד "שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת", אַךְ הַכְּלָבִים לֹא נָבְחוּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן, לֹא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה (ב"ק לח:) וּכְהַכָּרַת הַטּוֹב צִוָּה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל: "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ". בְּהֶקְשֵׁר לְכָךְ, דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (פְּסָחִים קיח) אֶת סְמִיכוּת הַפָּסוּק "לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ" לַפָּסוּק "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", שֶׁכָּל הַמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים. נְבִיחוֹת הַכְּלָבִים שׁוּב נִשְׁמְעוּ, מֵאִיר הַקָּטָן הִתְחַבֵּא מִפְּנֵי הַקַּלְגַּסִּים הַנָּאצִים אֲשֶׁר בָּאוּ לְהַכּוֹת אֶת כָּל הַנִּקְרֶה בְּדַרְכָּם. שִׂפְתוֹתָיו רָחֲשׁוּ תְּפִלָּה שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתוֹ. כַּמּוּת הַצַּעַר שֶׁמֵּאִיר וַיְסְמַן בֶּן הָאַחַת עֶשְׂרֵה יָדַע - גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִכַּמּוּת הַצַּעַר שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר בְּמֶשֶׁךְ מֵאָה שָׁנִים. בְּרֹאשׁוֹ עֲדַיִן מְהַדְהֵד הֶדֶף הַיְּרִיָּה שֶׁקִּפַּח אֶת חַיֵּי אָבִיו לְנֶגֶד עֵינָיו, אָחִיו הַקָּטָן שֶׁגָּוַע בָּרָעָב הַנּוֹרָא, אִמּוֹ שֶׁכָּרְעָה תַּחַת הַנֵּטֶל וְאָחִיו שֶׁנֶּעֱלַם מֵחַיָּיו. יְחִידִי נִשְׁאַר בָּעוֹלָם. הַמִּלְחָמָה הִסְתַּיְּמָה, אַךְ מֵאִיר נִשְׁאַר חָבוּל בְּנַפְשׁוֹ, הִתְהַלֵּךְ כְּצֵל אָדָם לְלֹא מִשְׁעֶנֶת. עִם הַשָּׁנִים הִתְגַּבֵּר מְעַט עַל הַמְּאֹרָעוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁחָוָה, לָמַד נִהוּל עֲסָקִים וְאַף הִצְלִיחַ לְהָקִים מִשְׁפָּחָה. כְּשֶׁחִפֵּשׂ עֲבוֹדָה מְסֻדֶּרֶת - לֹא מָצָא, וּמַצָּבוֹ הַכַּלְכָּלִי הָיָה בְּכִי רַע. יוֹם אֶחָד, הִצִּיעַ אֶת עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָה מְכֻבֶּדֶת וּמַזָּלוֹ סוֹף סוֹף הֵחֵל לִזְרֹחַ, הוּא הֻזְמַן לְרַאֲיוֹן עֲבוֹדָה וּבַעַל הַמִּפְעָל הִתְרַשֵּׁם מִמֶּנּוּ וְקִבֵּל אוֹתוֹ לָעֲבוֹדָה בְּעוֹד שָׁבוּעַ. מֵאִיר כָּל כָּךְ שָׂמַח עַל שֶׁנִּתְּנָה לוֹ הִזְדַּמְּנוּת פָּז לְשַׁנּוֹת אֶת כִּוּוּן חַיָּיו וְלִזְכּוֹת לְפַרְנָסָה טוֹבָה עֲבוּרוֹ, עֲבוּר רַעְיָתוֹ וּבְנוֹ הַקָּט שֶׁזֶּה עַתָּה נוֹלַד. בְּהַגִּיעַ הַשַּׁבָּת, אֲחוֹתוֹ שֶׁל בַּעַל הַמִּפְעָל הִתְאָרְחָה אֶצְלוֹ וְהִתְעַנְיְנָה בַּנַּעֲשֶׂה בַּמִּפְעָל שֶׁל אָחִיהָ. "אַתָּה מִתְכַּוֵּן לְהַעֲסִיק אֶת מֵאִיר וַיְסְמַן כִּמְנַהֵל הַמִּשְׁמֶרֶת?! אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ מֶה עָבַר עָלָיו?! הוּא אָדָם תִּמְהוֹנִי, חֲסַר בִּטָּחוֹן עַצְמִי וּלְפִי דַּעְתִּי לֹא בָּרִיא בְּנַפְשׁוֹ בִּמְאַת הָאֲחוּזִים!" כְּבָר בְּמוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת, קִבֵּל מֵאִיר טֵלֵפוֹן מִבַּעַל הַמִּפְעָל אֲשֶׁר הִתְנַצֵּל כִּי הַמִּשְׂרָה כְּבָר אֵינֶנָּה רֶלֶוַנְטִית. מֵאִיר הֻכָּה בְּהֶלֶם וְהִתְאַכְזֵב קָשׁוֹת, הֲרֵי בְּקֹשִׁי שֶׁהָיָה לוֹ מַה לָּתֵת לִבְנוֹ הַקָּט לֶאֱכֹל. בְּלֵית בְּרֵרָה הוּא עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר לֹא עָשָׂה מֵעוֹלָם: הוּא נֶאֱלַץ לִפְשֹׁט יָד וּלְקַבֵּץ נְדָבוֹת מִבַּיִת לְבַיִת בַּחֹרֶף הַמֻּשְׁלָג. הַדְּאָגָה מֵהֶעָתִיד, הַקֹּר הָעַז שֶׁחָדַר עַד לְשַׁד עַצְמוֹתָיו בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ וְיוֹתֵר גָּרְמוּ לוֹ לַחֲלוֹת בְּדַלֶּקֶת רֵאוֹת קָשָׁה. מַצָּבוֹ הָלַךְ וְהֶחְמִיר וְתוֹךְ שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר מָסַר אֶת נִשְׁמָתוֹ לְבוֹרְאוֹ. הַטְּרָגֶדְיָה הַנּוֹרָאָה הִתְפַּרְסְמָה בְּכָל רַחֲבֵי הָעִיר: אָדָם צָעִיר לְיָמִים נִפְטַר וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו אַלְמָנָה וְיָתוֹם בֶּן שָׁנָה בִּגְלַל שֶׁהִגִּיעַ לְחֶרְפַּת רָעָב. אִישׁ לֹא יָדַע שֶׁהַסִּבָּה הָאֲמִתִּית לְמוֹתוֹ הִתְחִילָה בִּגְלַל לָשׁוֹן הָרָע! מֵאִיר שָׂרַד אֶת הַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה וְהִצְלִיחַ לְהִנָּצֵל, אַךְ לְבַסּוֹף נִפְטַר מִכַּמָּה מִלִּים שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיהָ שֶׁל אִשָּׁה יְהוּדִיָּה שֶׁלֹּא שָׂמָה רֶסֶן לִלְשׁוֹנָהּ. כֵּן! לָשׁוֹן הָרָע עָלוּל לַהֲרֹג! מִלִּים יְכוֹלוֹת לַהֲרֹג! לָכֵן נִזָּהֵר וְנַחְשֹׁב פַּעֲמַיִם לִפְנֵי שֶׁאָנוּ פּוֹתְחִים אֶת פִּתְחֵי פִּינוּ! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)