Otzarot-Article

"וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ" (כג-יא) סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם גֶּנִיחוֹבְסְקִי מַעֲשֶׂה מֻפְלָא שֶׁאֵרַע לְאַבְרֵךְ יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁנִּזְהַר בִּבְרָכוֹת. אוֹתוֹ אַבְרֵךְ חָלָה בְּמַחֲלָה קָשָׁה, וְכֵיוָן שֶׁבָּאָרֶץ לֹא נִמְצָא לוֹ מָזוֹר, הוֹדִיעוּ לוֹ הָרוֹפְאִים שֶׁעָלָיו לִנְסֹעַ לְמֻמְחֶה בָּכִיר בְּאָמֶרִיקָה, שֶׁמִּתְמַחֶה בְּנִתּוּחִים מֵעֵין אֵלּוּ.

צַעַר רַב תָּקַף אוֹתוֹ לְמִשְׁמַע הַבְּשׂוֹרָה הַקָּשָׁה, שֶׁכֵּן בְּנוֹסָף לָעֻבְדָּה שֶׁיֵּאָלֵץ עַתָּה לַעֲזֹב אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ לְמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה, לֹא הָיְתָה בְּכִיסוֹ פְּרוּטָה לְפוֹרְטָהּ לְבִצּוּעַ הַטִּפּוּל וְהַנִּתּוּחַ שֶׁבְּעִקְּבוֹתָיו. בְּרַם, תַּלְמִיד חָכָם זֶה הָיָה בַּעַל אֱמוּנָה גָּדוֹל, וּבָטַח בֵּאלֹקָיו שֶׁיְּסַיֵּעַ לוֹ בְּהַשָּׂגַת הַכֶּסֶף עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר.

וּבֵינָתַיִם, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם בּוֹ נִקְבְּעָה הַטִּיסָה, הָיָה עָלָיו לַעֲסֹק בְּעִנְיָן אַחֵר שֶׁהִטְרִיד אֶת מֹחוֹ. שְׁמוֹ שֶׁל מֻמְחֶה זֶה יָצָא בְּכָל הָעוֹלָם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה, וְלָכֵן הִתְלַבֵּט אִם צָרִיךְ הוּא לְבָרֵךְ עָלָיו בִּרְכַּת "שֶׁנָּתַן מֵחָכְמָתוֹ לְבָשָׂר וָדָם".

עִנְיָן זֶה הִטְרִיד אֶת מֹחוֹ יוֹתֵר מֵהַמַּחְסוֹר בִּמְזֻמָּנִים. וּמִשּׁוּם שֶׁמְּיֻדָּעֵנוּ לֹא הֵנִיחַ מֵעוֹלָם לְשׁוּם הֲלָכָה שֶׁתַּחְמֹק מִתַּחַת יָדָיו לְלֹא בֵּרוּר דַּקְדְּקָנִי, הֲרֵי שֶׁגַּם כָּאן, לִפְנֵי צֵאתוֹ לְחוּ"ל, יָשַׁב וְלִבֵּן אֶת הַהֲלָכָה מִכָּל צְדָדֶיהָ, עַד שֶׁהִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאָמְנָם צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו אֶת הַבְּרָכָה הַנַּ"ל, וְקִבֵּל עַל כָּךְ הַסְכָּמָה מִגְּדוֹלֵי הַהֲלָכָה.

כָּעֵת, הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ "בָּטוּחַ יוֹתֵר" לַעֲלוֹת עַל הַמָּטוֹס, הֲגַם שֶׁכִּיסוֹ הָיָה כִּמְעַט רֵיק, וּבְנֵי הַבַּיִת הִתְפַּלְּאוּ כֵּיצַד הוּא מִתְכּוֹנֵן לְשַׁלֵּם אֶת מְחִירוֹ שֶׁל הַנִּתּוּחַ, שֶׁהִגִּיעַ לִמְאוֹת אַלְפֵי דּוֹלָרִים!

וְהִנֵּה, מַגִּיעַ הָאַבְרֵךְ לְבֵית הַחוֹלִים בּוֹ עָבַד הַמֻּמְחֶה הַהוּא, וּבַשָּׁעָה שֶׁנִּקְבְּעָה לוֹ הִתְיַצֵּב לְיַד חַדְרוֹ. עַתָּה הִמְתִּין בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לָרֶגַע שֶׁתִּפָּתַח הַדֶּלֶת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה. הֲרֵי לְשֵׁם כָּךְ עָמַל וְיָגַע עַל בֵּרוּרָהּ שֶׁל הֲלָכָה זוֹ! וְאָכֵן, כַּאֲשֶׁר הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה, וְהָרוֹפֵא יָצָא וְהִקְרִיא אֶת שְׁמוֹ, עָמַד הָאַבְרֵךְ הַחוֹלֶה עַל רַגְלָיו, עָצַם אֶת עֵינָיו, וּבֵרֵךְ בְּהִתְלַהֲבוּת רַבָּה אֶת בִּרְכַּת "שֶׁנָּתַן מֵחָכְמָתוֹ לְבָשָׂר וָדָם".

הַבְּרָכָה נִשְׁמְעָה הֵיטֵב בְּכָל הַמִּסְדְּרוֹן, וְהַפְּרוֹפֶסוֹר שֶׁלֹּא נִתְקַל מֵעוֹדוֹ בְּמַחֲזֶה דּוֹמֶה, נִגַּשׁ אֶל הַקְּלִיֶנְט שֶׁלּוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנִסָּה לְבָרֵר אֶת פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים. הָאַבְרֵךְ הִסְבִּיר לוֹ בְּשָׂפָה יָפָה וּמְהֻקְצַעַת, שֶׁהַהֲלָכָה הַיְּהוּדִית קוֹבַעַת שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת עַל אָדָם חָכָם וְכוּ', וּפֵרֵט בְּפָנָיו אֶת סְעִיפֵי הַהֲלָכָה.

וְהָרוֹפֵא עוֹמֵד וּמַקְשִׁיב, כְּמוֹ "מְהֻפְּנָט", לִדְבָרָיו. כְּשֶׁסִּיֵּם הָאַבְרֵךְ אֶת דְּבָרָיו, הָיָה עֲדַיִן הָרוֹפֵא תַּחַת רֹשֶׁם הַהִתְפַּעֲלוּת הַגְּדוֹלָה, וְאָמַר לוֹ: "לְשֵׁם הוֹקָרָה עַל הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַכְתָּ אוֹתִי, אֲנִי מוֹדִיעַ לְךָ שֶׁמֵּרֶגַע זֶה אַתָּה אוֹרֵחַ אִישִׁי שֶׁלִּי, וְאֶשְׁתַּדֵּל לְהַנְעִים לְךָ אֶת שְׁהוּתְךָ כָּאן, עַד לִגְמַר הַטִּפּוּל".

הָאַבְרֵךְ הוֹדָה לָרוֹפֵא עַל הַיַּחַס הַחַם, אֲבָל הָרוֹפֵא עֲדַיִן לֹא סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו. "בְּנוֹסָף לְכָךְ, כֵּיוָן שֶׁגָּרַמְתָּ לִי קוֹרַת רוּחַ כֹּה מְרֻבָּה, אֲבַצֵּעַ אֶת הַטִּפּוּל וְהַנִּתּוּחַ שֶׁלִּשְׁמָם הִגַּעְתָּ - חִנָּם אֵין כָּסֶף!'--- (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	ויצא תשפ"ב
	מֵה' אִשָּׁה לְאִישׁ
	"וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם" (כב-ה) בְּפַרְשָׁתֵנוּ שׁוֹלֵחַ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב אַחַר בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, שֶׁיָּבוֹא לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל "וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ" (כג-יא) סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם גֶּנִיחוֹבְסְקִי מַעֲשֶׂה מֻפְלָא שֶׁאֵרַע לְאַבְרֵךְ יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁנִּזְהַר בִּבְרָכוֹת. אוֹתוֹ אַבְרֵךְ חָלָה בְּמַחֲלָה קָשָׁה, וְכֵיוָן שֶׁבָּאָרֶץ לֹא נִמְצָא לוֹ מָזוֹר, הוֹדִיעוּ לוֹ הָרוֹפְאִים שֶׁעָלָיו לִנְסֹעַ לְמֻמְחֶה בָּכִיר בְּאָמֶרִיקָה, שֶׁמִּתְמַחֶה בְּנִתּוּחִים מֵעֵין אֵלּוּ. צַעַר רַב תָּקַף אוֹתוֹ לְמִשְׁמַע הַבְּשׂוֹרָה הַקָּשָׁה, שֶׁכֵּן בְּנוֹסָף לָעֻבְדָּה שֶׁיֵּאָלֵץ עַתָּה לַעֲזֹב אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ לְמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה, לֹא הָיְתָה בְּכִיסוֹ פְּרוּטָה לְפוֹרְטָהּ לְבִצּוּעַ הַטִּפּוּל וְהַנִּתּוּחַ שֶׁבְּעִקְּבוֹתָיו. בְּרַם, תַּלְמִיד חָכָם זֶה הָיָה בַּעַל אֱמוּנָה גָּדוֹל, וּבָטַח בֵּאלֹקָיו שֶׁיְּסַיֵּעַ לוֹ בְּהַשָּׂגַת הַכֶּסֶף עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. וּבֵינָתַיִם, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם בּוֹ נִקְבְּעָה הַטִּיסָה, הָיָה עָלָיו לַעֲסֹק בְּעִנְיָן אַחֵר שֶׁהִטְרִיד אֶת מֹחוֹ. שְׁמוֹ שֶׁל מֻמְחֶה זֶה יָצָא בְּכָל הָעוֹלָם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה, וְלָכֵן הִתְלַבֵּט אִם צָרִיךְ הוּא לְבָרֵךְ עָלָיו בִּרְכַּת "שֶׁנָּתַן מֵחָכְמָתוֹ לְבָשָׂר וָדָם". עִנְיָן זֶה הִטְרִיד אֶת מֹחוֹ יוֹתֵר מֵהַמַּחְסוֹר בִּמְזֻמָּנִים. וּמִשּׁוּם שֶׁמְּיֻדָּעֵנוּ לֹא הֵנִיחַ מֵעוֹלָם לְשׁוּם הֲלָכָה שֶׁתַּחְמֹק מִתַּחַת יָדָיו לְלֹא בֵּרוּר דַּקְדְּקָנִי, הֲרֵי שֶׁגַּם כָּאן, לִפְנֵי צֵאתוֹ לְחוּ"ל, יָשַׁב וְלִבֵּן אֶת הַהֲלָכָה מִכָּל צְדָדֶיהָ, עַד שֶׁהִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאָמְנָם צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו אֶת הַבְּרָכָה הַנַּ"ל, וְקִבֵּל עַל כָּךְ הַסְכָּמָה מִגְּדוֹלֵי הַהֲלָכָה. כָּעֵת, הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ "בָּטוּחַ יוֹתֵר" לַעֲלוֹת עַל הַמָּטוֹס, הֲגַם שֶׁכִּיסוֹ הָיָה כִּמְעַט רֵיק, וּבְנֵי הַבַּיִת הִתְפַּלְּאוּ כֵּיצַד הוּא מִתְכּוֹנֵן לְשַׁלֵּם אֶת מְחִירוֹ שֶׁל הַנִּתּוּחַ, שֶׁהִגִּיעַ לִמְאוֹת אַלְפֵי דּוֹלָרִים! וְהִנֵּה, מַגִּיעַ הָאַבְרֵךְ לְבֵית הַחוֹלִים בּוֹ עָבַד הַמֻּמְחֶה הַהוּא, וּבַשָּׁעָה שֶׁנִּקְבְּעָה לוֹ הִתְיַצֵּב לְיַד חַדְרוֹ. עַתָּה הִמְתִּין בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לָרֶגַע שֶׁתִּפָּתַח הַדֶּלֶת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה. הֲרֵי לְשֵׁם כָּךְ עָמַל וְיָגַע עַל בֵּרוּרָהּ שֶׁל הֲלָכָה זוֹ! וְאָכֵן, כַּאֲשֶׁר הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה, וְהָרוֹפֵא יָצָא וְהִקְרִיא אֶת שְׁמוֹ, עָמַד הָאַבְרֵךְ הַחוֹלֶה עַל רַגְלָיו, עָצַם אֶת עֵינָיו, וּבֵרֵךְ בְּהִתְלַהֲבוּת רַבָּה אֶת בִּרְכַּת "שֶׁנָּתַן מֵחָכְמָתוֹ לְבָשָׂר וָדָם". הַבְּרָכָה נִשְׁמְעָה הֵיטֵב בְּכָל הַמִּסְדְּרוֹן, וְהַפְּרוֹפֶסוֹר שֶׁלֹּא נִתְקַל מֵעוֹדוֹ בְּמַחֲזֶה דּוֹמֶה, נִגַּשׁ אֶל הַקְּלִיֶנְט שֶׁלּוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנִסָּה לְבָרֵר אֶת פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים. הָאַבְרֵךְ הִסְבִּיר לוֹ בְּשָׂפָה יָפָה וּמְהֻקְצַעַת, שֶׁהַהֲלָכָה הַיְּהוּדִית קוֹבַעַת שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת עַל אָדָם חָכָם וְכוּ', וּפֵרֵט בְּפָנָיו אֶת סְעִיפֵי הַהֲלָכָה. וְהָרוֹפֵא עוֹמֵד וּמַקְשִׁיב, כְּמוֹ "מְהֻפְּנָט", לִדְבָרָיו. כְּשֶׁסִּיֵּם הָאַבְרֵךְ אֶת דְּבָרָיו, הָיָה עֲדַיִן הָרוֹפֵא תַּחַת רֹשֶׁם הַהִתְפַּעֲלוּת הַגְּדוֹלָה, וְאָמַר לוֹ: "לְשֵׁם הוֹקָרָה עַל הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַכְתָּ אוֹתִי, אֲנִי מוֹדִיעַ לְךָ שֶׁמֵּרֶגַע זֶה אַתָּה אוֹרֵחַ אִישִׁי שֶׁלִּי, וְאֶשְׁתַּדֵּל לְהַנְעִים לְךָ אֶת שְׁהוּתְךָ כָּאן, עַד לִגְמַר הַטִּפּוּל". הָאַבְרֵךְ הוֹדָה לָרוֹפֵא עַל הַיַּחַס הַחַם, אֲבָל הָרוֹפֵא עֲדַיִן לֹא סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו. "בְּנוֹסָף לְכָךְ, כֵּיוָן שֶׁגָּרַמְתָּ לִי קוֹרַת רוּחַ כֹּה מְרֻבָּה, אֲבַצֵּעַ אֶת הַטִּפּוּל וְהַנִּתּוּחַ שֶׁלִּשְׁמָם הִגַּעְתָּ - חִנָּם אֵין כָּסֶף!'--- (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)