Otzarot-Article

"הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ" (כו-טו) שָׁנִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (תַּנְחוּמָא א): בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה נְשִׂיאַת חֵן וְכַמָּה פִּתְחוֹן פֶּה יֵשׁ לְעוֹשֵׂי מִצְווֹת. אָדָם יֵשׁ לוֹ עֵסֶק אֵצֶל הַמַּלְכוּת, פְּעָמִים שֶׁהוּא מְפַזֵּר הוֹן רַב עַד שֶׁמַּפְגִּישִׁים אוֹתוֹ עִם הַמֶּלֶךְ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ - סָפֵק מְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ, סָפֵק אֵינוֹ נַעֲנֶה לָהּ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן. אֶלָּא יוֹרֵד אָדָם לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, רָאָה אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּכֵּר, תְּאֵנָה שֶׁבִּכְּרָה, רִמּוֹן שֶׁבִּכֵּר, מַנִּיחוֹ בַּסַּל וְעוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם, וּבָא וְעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הָעֲזָרָה, וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ, וְעַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר: "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ". וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהָיָה אוֹמֵר: "אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתַּעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתִי הַיּוֹם הַזֶּה!" יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: "תִּזְכֶּה לַשָּׁנָה הַבָּאָה וְתָבִיא כְּהַיּוֹם הַזֶּה".

מַרְעִישִׁים הַדְּבָרִים.

בְּעוֹד פָּחוֹת מִשְּׁבוּעַיִם נַעֲמֹד לִפְנֵי בּוֹרֵא עוֹלָם וְנִשְׁטַח בַּקָּשׁוֹתֵינוּ. הֲיַעֲלֶה אָדָם עַל דַּעְתּוֹ שֶׁיּוּכַל לוֹמַר: "אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּמַלֵּא בַּקָּשָׁתִי הַיּוֹם הַזֶּה'?

כַּמָּה מְיַחֲלִים אָנוּ לְהִתְבַּשֵּׂר: "תִּזְכֶּה לַשָּׁנָה הַבָּאָה".

וְלַחֲשֹׁב שֶׁאָנוּ, הַקְּטַנִּים, נוּכַל לְבַקֵּשׁ - לֹא עַל עַצְמֵנוּ בִּלְבַד, אֶלָּא עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל?

אָכֵן כֵּן. בְּאֵיזוֹ זְכוּת? בִּזְכוּת הַכָּרַת הַטּוֹב! שֶׁזּוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם: מוּכָן הוּא לְהַעֲנִיק בְּשֶׁפַע רַב, מְלוֹא חָפְנַיִם, אִם יוֹדְעִים לְהַעֲרִיךְ, אִם יוֹדְעִים לְהוֹדוֹת!

לְהַכָּרַת הַטּוֹב שְׁנֵי חֲלָקִים: לְהַכִּיר בַּטּוֹבָה - וּלְהוֹדוֹת עָלֶיהָ. זֶה סוֹד הַסְמָכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. הַהוֹדָאָה עַל גְּאֻלַּת הֶעָבָר תִּפְתַּח שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לְבַקָּשַׁת הֶעָתִיד. וְזֶה סוֹד הַסְמָכַת "מוֹדִים" לְ"שִׂים שָׁלוֹם", הַהוֹדָאָה עַל הֶעָבָר מְאַפְשֶׁרֶת בַּקָּשַׁת "שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים". בִּזְכוּתָהּ נוּכַל לְבַקֵּשׁ לְהִתְבָּרֵךְ בְּאוֹר פְּנֵי ה'.

שְׁבוּעַיִם לְפָנֵינוּ, לִפְקֹחַ עֵינַיִם וְלִרְאוֹת אֶת כָּל הַטּוֹב. בַּחַיִּים, בַּבְּרִיאוּת, בַּנַּחַת. בַּפַּרְנָסָה, בַּכַּלְכָּלָה. לְהִתְפַּעֵל, לְהִתְפַּעֵם, לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל - וּבְכָךְ נִזְכֶּה לְאוֹר פְּנֵי ה', וּלְמִלּוּי כָּל מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה!

תַּלְמִידוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ שְׁוֵי זצ"ל לֹא זָכָה שָׁנִים רַבּוֹת לְזֶרַע שֶׁל קַיְמָא. וְהִנֵּה בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא נִפְקַד וְנוֹלַד לוֹ בֵּן לְמַזָּל טוֹב, אַךְ הַתִּינוֹק נוֹלַד פַּג, וּבְחָדְשֵׁי חַיָּיו הָרִאשׁוֹנִים טֻפַּל בַּפַּגִּיָּה שֶׁל בֵּית הַחוֹלִים. הַצֶּוֶת טִפֵּל בּוֹ בִּמְסִירוּת עַד שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים שֻׁחְרַר בְּמַצָּב יַצִּיב מִבֵּית הַחוֹלִים.

אֲבִי הַבֵּן, שֶׁחָשׁ הַכָּרַת הַטּוֹב עֲמֻקָּה לְצֶוֶת בֵּית הַחוֹלִים, נִגַּשׁ לְרַבּוֹ, רַבִּי אֵלִיָּהוּ שְׁוֵי, כְּדֵי לְהִוָּעֵץ אֵיזוֹ מַתָּנָה לִקְנוֹת לַצֶּוֶת כְּאוֹת תּוֹדָה עַל טִפּוּלוֹ הַמָּסוּר.

לְתַדְהֵמָתוֹ שֶׁל הַתַּלְמִיד אָמַר לוֹ רַבִּי אֵלִיָּהוּ: "אַל תִּקְנֶה מְאוּמָה", וְהִמְשִׁיךְ רַבִּי אֵלִיָּהוּ לְהַסְבִּיר וּלְהַצִּיעַ לוֹ רַעְיוֹן מְקוֹרִי: "כַּאֲשֶׁר הַמְּיַלְּדוֹת הֶחֱיוּ אֶת הַתִּינוֹקוֹת בְּמִצְרַיִם, גָּמַל לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד', וְהַיְנוּ שֶׁעֶצֶם זֶה שֶׁרָאוּ הַמְּיַלְּדוֹת אֶת פְּרִי עֲמָלָן, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מִתְרַבֶּה, זוֹ הָיְתָה עֲבוּרָן הַמַּתָּנָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר. עַל כֵּן אֲיַעֵץ לְךָ, שֶׁבִּמְקוֹם לִקְנוֹת לָהֶם מַתָּנָה, תָּבוֹא עִם הַיֶּלֶד בְּכָל שָׁנָה לְבֵית הַחוֹלִים בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלּוֹ, וְתַרְאֶה לָהֶם כֵּיצַד הוּא הִתְפַּתֵּחַ"...

וְאָכֵן כָּךְ עָשָׂה אֲבִי הַבֵּן. הָיָה נוֹסֵעַ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה עִם הַיֶּלֶד לְבֵית הַחוֹלִים וּמַרְאֶה כֵּיצַד הַ"פַּג" לְשֶׁעָבַר, מִתְפַּתֵּחַ וְגָדֵל. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלָּה לִשְׁנָתוֹ הַי"ג הוֹפִיעַ הַנַּעַר בְּבֵית הַחוֹלִים וְחִלֵּק לַצֶּוֶת הַזְמָנוֹת לִמְסִבַּת הַבַּר מִצְוָה.

וְאָז הִגִּיעַ מִכְתָּב מְרַגֵּשׁ מֵרֹאשׁ הַמַּחְלָקָה, בּוֹ כָּתַב בֵּין הַיֶּתֶר: "מַזָּל טוֹב! רָצִינוּ שֶׁתֵּדְעוּ כַּמָּה הַבִּקּוּרִים שֶׁלָּכֶם רִגְּשׁוּ אוֹתָנוּ כָּל הַשָּׁנִים. אֲנַחְנוּ אַף פַּעַם לֹא יוֹדְעִים כֵּיצַד הַיִּלּוֹד גָּדֵל וּמִתְפַּתֵּחַ לְאַחַר שֶׁעוֹזֵב אֶת בֵּית הַחוֹלִים. כַּמּוּבָן אֵין אָנוּ רְגִילִים לְקַבֵּל תּוֹדָה. בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים שִׁמֵּשׁ יַלְדְּכֶם עֲבוּרֵנוּ דֻּגְמָא מְאַלֶּפֶת לְמַה שֶּׁיָּכוֹל לְהִתְהַוּוֹת מִכָּל פַּג, וְתָמִיד אָנוּ מַזְכִּירִים אֶת אוֹתוֹ תִּינוֹק כְּדֵי לְדַרְבֵּן אֶת הַצֶּוֶת לְהִתְמַסֵּר, מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁכָּל תִּינוֹק שֶׁאָנוּ מְטַפְּלִים בּוֹ יִתָּכֵן שֶׁיִּגְדַּל וְיִתְפַּתֵּחַ כְּמוֹ בִּנְכֶם. וְאָמְנָם אֲנָשִׁים שׁוֹלְחִים לָנוּ פְּרָחִים, בָּלוֹנִים וּמַמְתַּקִּים, אַךְ הַפְּרָחִים לְבַסּוֹף נוֹבְלִים וְהַבָּלוֹנִים מִתְפּוֹצְצִים וְהַמַּמְתַּקִּים נֶאֱכָלִים, אֲבָל הַמַּתָּנָה שֶׁאַתֶּם גּוֹמְלִים לָנוּ מִדֵּי שָׁנָה עֶרְכָּה לֹא יְסֻלָּא בְּפָז". (הִלְכוֹת עֲמֵלִים)

	ויצא תשפ"ב
	מֵה' אִשָּׁה לְאִישׁ
	"הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ" (כו-טו) שָׁנִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (תַּנְחוּמָא א): בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה נְשִׂיאַת חֵן וְכַמָּה פִּתְחוֹן פֶּה יֵשׁ לְעוֹשֵׂי מִצְווֹת. אָדָם יֵשׁ לוֹ עֵסֶק אֵצֶל הַמַּלְכוּת, פְּעָמִים שֶׁהוּא מְפַזֵּר הוֹן רַב עַד שֶׁמַּפְגִּישִׁים אוֹתוֹ עִם הַמֶּלֶךְ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ - סָפֵק מְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ, סָפֵק אֵינוֹ נַעֲנֶה לָהּ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן. אֶלָּא יוֹרֵד אָדָם לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, רָאָה אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּכֵּר, תְּאֵנָה שֶׁבִּכְּרָה, רִמּוֹן שֶׁבִּכֵּר, מַנִּיחוֹ בַּסַּל וְעוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם, וּבָא וְעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הָעֲזָרָה, וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ, וְעַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר: "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ". וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהָיָה אוֹמֵר: "אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתַּעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתִי הַיּוֹם הַזֶּה!" יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: "תִּזְכֶּה לַשָּׁנָה הַבָּאָה וְתָבִיא כְּהַיּוֹם הַזֶּה". מַרְעִישִׁים הַדְּבָרִים. בְּעוֹד פָּחוֹת מִשְּׁבוּעַיִם נַעֲמֹד לִפְנֵי בּוֹרֵא עוֹלָם וְנִשְׁטַח בַּקָּשׁוֹתֵינוּ. הֲיַעֲלֶה אָדָם עַל דַּעְתּוֹ שֶׁיּוּכַל לוֹמַר: "אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּמַלֵּא בַּקָּשָׁתִי הַיּוֹם הַזֶּה'? כַּמָּה מְיַחֲלִים אָנוּ לְהִתְבַּשֵּׂר: "תִּזְכֶּה לַשָּׁנָה הַבָּאָה". וְלַחֲשֹׁב שֶׁאָנוּ, הַקְּטַנִּים, נוּכַל לְבַקֵּשׁ - לֹא עַל עַצְמֵנוּ בִּלְבַד, אֶלָּא עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? אָכֵן כֵּן. בְּאֵיזוֹ זְכוּת? בִּזְכוּת הַכָּרַת הַטּוֹב! שֶׁזּוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם: מוּכָן הוּא לְהַעֲנִיק בְּשֶׁפַע רַב, מְלוֹא חָפְנַיִם, אִם יוֹדְעִים לְהַעֲרִיךְ, אִם יוֹדְעִים לְהוֹדוֹת! לְהַכָּרַת הַטּוֹב שְׁנֵי חֲלָקִים: לְהַכִּיר בַּטּוֹבָה - וּלְהוֹדוֹת עָלֶיהָ. זֶה סוֹד הַסְמָכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. הַהוֹדָאָה עַל גְּאֻלַּת הֶעָבָר תִּפְתַּח שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לְבַקָּשַׁת הֶעָתִיד. וְזֶה סוֹד הַסְמָכַת "מוֹדִים" לְ"שִׂים שָׁלוֹם", הַהוֹדָאָה עַל הֶעָבָר מְאַפְשֶׁרֶת בַּקָּשַׁת "שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים". בִּזְכוּתָהּ נוּכַל לְבַקֵּשׁ לְהִתְבָּרֵךְ בְּאוֹר פְּנֵי ה'. שְׁבוּעַיִם לְפָנֵינוּ, לִפְקֹחַ עֵינַיִם וְלִרְאוֹת אֶת כָּל הַטּוֹב. בַּחַיִּים, בַּבְּרִיאוּת, בַּנַּחַת. בַּפַּרְנָסָה, בַּכַּלְכָּלָה. לְהִתְפַּעֵל, לְהִתְפַּעֵם, לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל - וּבְכָךְ נִזְכֶּה לְאוֹר פְּנֵי ה', וּלְמִלּוּי כָּל מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה! תַּלְמִידוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ שְׁוֵי זצ"ל לֹא זָכָה שָׁנִים רַבּוֹת לְזֶרַע שֶׁל קַיְמָא. וְהִנֵּה בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא נִפְקַד וְנוֹלַד לוֹ בֵּן לְמַזָּל טוֹב, אַךְ הַתִּינוֹק נוֹלַד פַּג, וּבְחָדְשֵׁי חַיָּיו הָרִאשׁוֹנִים טֻפַּל בַּפַּגִּיָּה שֶׁל בֵּית הַחוֹלִים. הַצֶּוֶת טִפֵּל בּוֹ בִּמְסִירוּת עַד שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים שֻׁחְרַר בְּמַצָּב יַצִּיב מִבֵּית הַחוֹלִים. אֲבִי הַבֵּן, שֶׁחָשׁ הַכָּרַת הַטּוֹב עֲמֻקָּה לְצֶוֶת בֵּית הַחוֹלִים, נִגַּשׁ לְרַבּוֹ, רַבִּי אֵלִיָּהוּ שְׁוֵי, כְּדֵי לְהִוָּעֵץ אֵיזוֹ מַתָּנָה לִקְנוֹת לַצֶּוֶת כְּאוֹת תּוֹדָה עַל טִפּוּלוֹ הַמָּסוּר. לְתַדְהֵמָתוֹ שֶׁל הַתַּלְמִיד אָמַר לוֹ רַבִּי אֵלִיָּהוּ: "אַל תִּקְנֶה מְאוּמָה", וְהִמְשִׁיךְ רַבִּי אֵלִיָּהוּ לְהַסְבִּיר וּלְהַצִּיעַ לוֹ רַעְיוֹן מְקוֹרִי: "כַּאֲשֶׁר הַמְּיַלְּדוֹת הֶחֱיוּ אֶת הַתִּינוֹקוֹת בְּמִצְרַיִם, גָּמַל לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד', וְהַיְנוּ שֶׁעֶצֶם זֶה שֶׁרָאוּ הַמְּיַלְּדוֹת אֶת פְּרִי עֲמָלָן, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מִתְרַבֶּה, זוֹ הָיְתָה עֲבוּרָן הַמַּתָּנָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר. עַל כֵּן אֲיַעֵץ לְךָ, שֶׁבִּמְקוֹם לִקְנוֹת לָהֶם מַתָּנָה, תָּבוֹא עִם הַיֶּלֶד בְּכָל שָׁנָה לְבֵית הַחוֹלִים בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלּוֹ, וְתַרְאֶה לָהֶם כֵּיצַד הוּא הִתְפַּתֵּחַ"... וְאָכֵן כָּךְ עָשָׂה אֲבִי הַבֵּן. הָיָה נוֹסֵעַ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה עִם הַיֶּלֶד לְבֵית הַחוֹלִים וּמַרְאֶה כֵּיצַד הַ"פַּג" לְשֶׁעָבַר, מִתְפַּתֵּחַ וְגָדֵל. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלָּה לִשְׁנָתוֹ הַי"ג הוֹפִיעַ הַנַּעַר בְּבֵית הַחוֹלִים וְחִלֵּק לַצֶּוֶת הַזְמָנוֹת לִמְסִבַּת הַבַּר מִצְוָה. וְאָז הִגִּיעַ מִכְתָּב מְרַגֵּשׁ מֵרֹאשׁ הַמַּחְלָקָה, בּוֹ כָּתַב בֵּין הַיֶּתֶר: "מַזָּל טוֹב! רָצִינוּ שֶׁתֵּדְעוּ כַּמָּה הַבִּקּוּרִים שֶׁלָּכֶם רִגְּשׁוּ אוֹתָנוּ כָּל הַשָּׁנִים. אֲנַחְנוּ אַף פַּעַם לֹא יוֹדְעִים כֵּיצַד הַיִּלּוֹד גָּדֵל וּמִתְפַּתֵּחַ לְאַחַר שֶׁעוֹזֵב אֶת בֵּית הַחוֹלִים. כַּמּוּבָן אֵין אָנוּ רְגִילִים לְקַבֵּל תּוֹדָה. בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים שִׁמֵּשׁ יַלְדְּכֶם עֲבוּרֵנוּ דֻּגְמָא מְאַלֶּפֶת לְמַה שֶּׁיָּכוֹל לְהִתְהַוּוֹת מִכָּל פַּג, וְתָמִיד אָנוּ מַזְכִּירִים אֶת אוֹתוֹ תִּינוֹק כְּדֵי לְדַרְבֵּן אֶת הַצֶּוֶת לְהִתְמַסֵּר, מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁכָּל תִּינוֹק שֶׁאָנוּ מְטַפְּלִים בּוֹ יִתָּכֵן שֶׁיִּגְדַּל וְיִתְפַּתֵּחַ כְּמוֹ בִּנְכֶם. וְאָמְנָם אֲנָשִׁים שׁוֹלְחִים לָנוּ פְּרָחִים, בָּלוֹנִים וּמַמְתַּקִּים, אַךְ הַפְּרָחִים לְבַסּוֹף נוֹבְלִים וְהַבָּלוֹנִים מִתְפּוֹצְצִים וְהַמַּמְתַּקִּים נֶאֱכָלִים, אֲבָל הַמַּתָּנָה שֶׁאַתֶּם גּוֹמְלִים לָנוּ מִדֵּי שָׁנָה עֶרְכָּה לֹא יְסֻלָּא בְּפָז". (הִלְכוֹת עֲמֵלִים)