Otzarot-Article

"לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו" (מד-כב) "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי" קוֹרֵא הַכָּתוּב לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְאוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ: "כְּתַרְנְגֹלֶת זוֹ הַמִּתְנַעֶרֶת מִן הֶעָפָר". כְּשֶׁהִיא מִתְפַּלֶּשֶׁת בּוֹ, הַרֵיהִי מְעֻפֶּרֶת וּמְלֻכְלֶכֶת עַד מְאֹד. וְאָז הִיא קָמָה, מִתְנַעֶרֶת בְּאַחַת, וְהַרֵיהִי לְבָנָה וּצְחוֹרָה...

אֵין מָשָׁל נָאֶה מִזֶּה לְמַצַּב הָעָם בְּדוֹרֵנוּ: נִתְּקוּהוּ מִמּוֹרֶשֶׁת אֲבוֹתָיו, וְעַל כָּרְחוֹ פִּלְּשׁוּהוּ בֶּעָפָר, בְּכָל הַחֹל וְהַחֻלִּין, הַבּוֹץ וְהַזֻּהֲמָה שֶׁל תַּרְבּוּת זָרָה לוֹ, מְנֻכֶּרֶת וְנָכְרִית. וּכְשֶׁמִּתְבּוֹנְנִים בּוֹ, עֲלוּלִים לַחְשֹׁב שֶׁזֶּה מַצָּב בִּלְתִּי הָפִיךְ, נִתּוּק סוֹפִי. אֲבָל הִנֵּה, תְּנוּעַת הַתְּשׁוּבָה מִתְגַּבֶּרֶת, בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת מְלֵאִים, בָּרוּךְ הַשֵּׁם. הַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי הוֹלֵךְ וּמִתְעַצֵּם. לְנֶגֶד עֵינֵינוּ מִתְחוֹלֵל תַּהֲלִיךְ שֶׁל שִׁיבָה לַמְּקוֹרוֹת, לְמַעְיְנוֹת הַנֵּצַח. "כְּאוֹתָהּ תַּרְנְגֹלֶת הַמִּתְנַעֶרֶת מִן הֶעָפָר". מִשּׁוּם שֶׁהֶעָפָר הוּא חִיצוֹנִי וְאֵינוֹ עֶצֶם מֵעֲצָמֶיהָ, אֵינוֹ חֵלֶק מִמַּהוּתָהּ, וּבְנִעוּר קַל הוּא נוֹשֵׁר וְאֵינֶנּוּ.

וְכָךְ אָמַר הָרַב "בְּנֵי שְׁלֹמֹה" זַצַ"ל מִמִּידְלַת שֶׁבְּמָרוֹקוֹ: "לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו". הַנַּעַר, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, "נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ" (הוֹשֵׁעַ יא-א) אֵין יְהוּדִי יָכוֹל לַעֲזֹב אֶת אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. הִנֵּה, אַךְ יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ וְיִשָּׁמַע קוֹל שׁוֹפָרוֹ, וְכֻלָּנוּ נָרוּץ לִקְרָאתוֹ בְּשִׂמְחָה.

וּמַדּוּעַ דַּוְקָא בְּרִיצָה? כִּי עִקַּר הַשָּׂכָר הוּא בַּעֲבוּר הָרִיצָה וְהַלַּהַט לַמִּצְוָה, וְרַק כָּךְ מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה. וְעִקָּר חֲבִיבוּתֵנוּ לִפְנֵי ה', בָּרִיצָה שֶׁאָנוּ רָצִים לְמִצְווֹתָיו. (רַשִׁ"י שיה"ש ז-ו)

יָדוּעַ הַסִּפּוּר וְנוֹקֵב לִקְחוֹ. זְמַן רַב הִתְעַלָּה הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל בְּתוֹרַת הַנִּגְלֶה וּבְתוֹרַת הַנִּסְתָּר, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, עַל שְׂפַת הַנִּילוּס בְּמִצְרַיִם.

כִּשְׁנָתַיִם לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ בֵּן ל"ו שָׁנִים, הִתְגַּלָּה אֵלָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב וְאָמַר לוֹ: "כְּבָר הִגִּיעָה הַעֵת סָמוּךְ לִפְטִירָתְךָ. עַתָּה, עֲלֵה לִצְפַת, שָׁם תִּמְצָא אֶת רַבִּי חַיִּים וִיטָאל, אוֹתוֹ תִּמְשַׁח תַּחְתֶּיךָ. סְמֹךְ יָדְךָ עָלָיו וּמְסֹר לוֹ כָּל חָכְמָתְךָ, כִּי הוּא יְמַלֵּא אֶת מְקוֹמְךָ. כָּל עַצְמְךָ לֹא בָּאתָ לָעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא בִּשְׁבִילוֹ, כִּי עַל יָדוֹ יִתְגַּלֶּה לִמּוּדְךָ בָּעוֹלָם".

הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ שָׂם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו, מִיַּד, וְעָלָה עִם כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ לִצְפַת. יָדוֹעַ יָדַע שֶׁיָּמָיו מְעַטִּים וְשֶׁיֵּשׁ לוֹ לִמְסֹר אֶת כָּל חָכְמָתוֹ - הָרְחָבָה מִנִּי יַם - בִּזְמַן מוּעָט. וְעִם כָּל זֹאת יָשַׁב שִׁשָּׁה חֲדָשִׁים וְהִמְתִּין שֶׁרַבִּי חַיִּים וִיטָאל יָבוֹא אֵלָיו. וְרַבִּי חַיִּים וִיטָאל, מִצִּדּוֹ, לֹא בָּא אֶל הָאֲרִ"י, כִּי הֶחֱזִיק עַצְמוֹ לִמְקֻבָּל גָּדוֹל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ מִשּׁוּם שֶׁכְּבָר חִבֵּר בֵּאוּר עַל סֵפֶר הַזֹּהַר.

וּבֵינְתַיִם, יָצָא שֵׁם הָאֲרִ"י לִתְהִלָּה.

אָמַר רַבִּי חַיִּים וִיטָאל: "אֵלֵךְ וַאֲבַקְּרֶנּוּ לִבְחֹן הַאֻמְנָם נְכוֹנָה הַשְּׁמוּעָה".

בְּבוֹאוֹ לִפְנֵי הָאֲרִ"י שְׁאָלוֹ לְפֵרוּשׁ מַאֲמָר עָמֹק בַּזֹּהַר, שֶׁהוּא עַצְמוֹ טָרַח וְיָגַע בּוֹ רַבּוֹת עַד שֶׁזָּכָה לַהֲבִינוֹ.

פָּתַח הָאֲרִ"י אֶת פִּיו וְגִלָּה לְרַבִּי חַיִּים סוֹדוֹת אֵין חֵקֶר בַּמַּאֲמָר. מַעֲמַקִּים בִּלְתִּי מְשֹׁעָרִים, עוֹלָמוֹת טְמִירִים וְרָזִין עִלָּאִין אֲשֶׁר לֹא שְׁמַעְתָּם אֹזֶן מֵעוֹלָם.

שָׁמַע רַבִּי חַיִּים אֶת הַדְּבָרִים וְלֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ. שָׁאַל לְבֵאוּר מַאֲמָר נוֹסָף, וְהָאֲרִ"י פָּתַח לוֹ בּוֹ פְּתָחִים שֶׁל אוֹרָה. פֵּרֵט אֶת הַהַקְדָּמוֹת הַנְּחוּצוֹת, הִצִּיב יְסוֹדוֹת מֻצָּקִים וּבָנָה עַל גַּבֵּיהֶם בִּנְיָן רַב הוֹד, עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים כִּמְעַט יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ, וְהוּא רָאָה עַצְמוֹ לְיַד הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ כְּשׁוּעָל לְיַד אַרְיֵה, הִתְבַּטֵּל בְּפָנָיו כָּלִיל.

סִיֵּם הָאֲרִ"י אֶת הֶסְבֵּרוֹ. שָׁאַל מִמֶּנּוּ רַבִּי חַיִּים בֵּאוּר מַאֲמָר נוֹסָף.

עָנָהוּ: "עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת. אֵינְךָ רָאוּי שֶׁאֲגַלֶּה לְךָ יוֹתֵר".

חָוְרוּ פָּנָיו שֶׁל רַבִּי חַיִּים. יָצָא מִלִּפְנֵי הָאֲרִ"י וְשָׁב לְבֵיתוֹ.

בַּבַּיִת לָבַשׁ שַׂק וְהִתְפַּלֵּשׁ בְּאֵפֶר, צָעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה, וּבָכָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַלַּיְלָה. בִּקֵּשׁ שֶׁיִּתֵּן אֶת חִנּוֹ בְּעֵינֵי הָאֲרִ"י וְיֵאוֹת לִמְסֹר לוֹ סִתְרֵי תּוֹרָה.

בַּבֹּקֶר בָּא לִפְנֵי הָאֲרִ"י, עֵינָיו אֲדֻמּוֹת מִבִּכְיוֹ. נָפַל לִפְנֵי רַגְלָיו, בָּכָה וְהִתְחַנֵּן בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ: "לְמַעַן הַשֵּׁם אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, נָא אַל תְּשִׁיבֵנִי רֵיקָם, אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּרְחִיקֵנִי".

אָמַר לוֹ הָאֲרִ"י: "קוּם וַעֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ. תְּחִנָּתְךָ הִתְקַבְּלָה בַּמָּרוֹם, וּמֵעַתָּה לֹא אֶמְנַע מִמְּךָ דָּבָר. אֲלַמֶּדְךָ כְּכָל שֶׁתַּחְפֹּץ".

עַד כָּאן סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה.

וְיֵשׁ לְהָבִין: כֹּה הַרְבֵּה הָיָה לוֹ לָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ לִמְסֹר לְרַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל - וְהַזְּמַן קָצַר כָּל כָּךְ, שֶׁהֲרֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא כְּבָר הוֹדִיעוֹ שֶׁקָּרְבוּ יָמָיו לָמוּת.

מַדּוּעַ הִמְתִּין אֵפוֹא חֲצִי שָׁנָה עַד שֶׁיָּבוֹא רַבִּי חַיִּים אֵלָיו -

וְכַאֲשֶׁר בָּא וּבִקֵּשׁ לִלְמֹד עוֹד וָעוֹד, דָּחָהוּ?!

כּוֹתֵב הַדְּבָרִים מוֹסֵר אֶת הֶסְבֵּרָם: לֹא רָצָה הָאֲרִ"י לִרְדֹּף אַחֲרָיו כְּדֵי לְקַיֵּם 'אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ', אוֹ אָז תִּהְיֶה חֲבִיבָה עָלָיו, מַה שֶׁאֵין כֵּן לְהֵפֶךְ!

וּבְמִקְרֶה זֶה, בִּתְשׁוּקָתוֹ, יִלְמַד בְּחֵשֶׁק כֹּה רַב עַד שֶׁיַּסְפִּיק, וְיָבִין, וְיִזְכֹּר בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם! (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	תולדות תשפ"ב
	עִם מָה נִחְיֶה? לְעֻמַּת עִם מָה נָמוּת?
	"וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם" (מא-לג) פַּרְעֹה נָבוֹךְ "לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו" (מד-כב) "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי" קוֹרֵא הַכָּתוּב לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְאוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ: "כְּתַרְנְגֹלֶת זוֹ הַמִּתְנַעֶרֶת מִן הֶעָפָר". כְּשֶׁהִיא מִתְפַּלֶּשֶׁת בּוֹ, הַרֵיהִי מְעֻפֶּרֶת וּמְלֻכְלֶכֶת עַד מְאֹד. וְאָז הִיא קָמָה, מִתְנַעֶרֶת בְּאַחַת, וְהַרֵיהִי לְבָנָה וּצְחוֹרָה... אֵין מָשָׁל נָאֶה מִזֶּה לְמַצַּב הָעָם בְּדוֹרֵנוּ: נִתְּקוּהוּ מִמּוֹרֶשֶׁת אֲבוֹתָיו, וְעַל כָּרְחוֹ פִּלְּשׁוּהוּ בֶּעָפָר, בְּכָל הַחֹל וְהַחֻלִּין, הַבּוֹץ וְהַזֻּהֲמָה שֶׁל תַּרְבּוּת זָרָה לוֹ, מְנֻכֶּרֶת וְנָכְרִית. וּכְשֶׁמִּתְבּוֹנְנִים בּוֹ, עֲלוּלִים לַחְשֹׁב שֶׁזֶּה מַצָּב בִּלְתִּי הָפִיךְ, נִתּוּק סוֹפִי. אֲבָל הִנֵּה, תְּנוּעַת הַתְּשׁוּבָה מִתְגַּבֶּרֶת, בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת מְלֵאִים, בָּרוּךְ הַשֵּׁם. הַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי הוֹלֵךְ וּמִתְעַצֵּם. לְנֶגֶד עֵינֵינוּ מִתְחוֹלֵל תַּהֲלִיךְ שֶׁל שִׁיבָה לַמְּקוֹרוֹת, לְמַעְיְנוֹת הַנֵּצַח. "כְּאוֹתָהּ תַּרְנְגֹלֶת הַמִּתְנַעֶרֶת מִן הֶעָפָר". מִשּׁוּם שֶׁהֶעָפָר הוּא חִיצוֹנִי וְאֵינוֹ עֶצֶם מֵעֲצָמֶיהָ, אֵינוֹ חֵלֶק מִמַּהוּתָהּ, וּבְנִעוּר קַל הוּא נוֹשֵׁר וְאֵינֶנּוּ. וְכָךְ אָמַר הָרַב "בְּנֵי שְׁלֹמֹה" זַצַ"ל מִמִּידְלַת שֶׁבְּמָרוֹקוֹ: "לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו". הַנַּעַר, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, "נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ" (הוֹשֵׁעַ יא-א) אֵין יְהוּדִי יָכוֹל לַעֲזֹב אֶת אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. הִנֵּה, אַךְ יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ וְיִשָּׁמַע קוֹל שׁוֹפָרוֹ, וְכֻלָּנוּ נָרוּץ לִקְרָאתוֹ בְּשִׂמְחָה. וּמַדּוּעַ דַּוְקָא בְּרִיצָה? כִּי עִקַּר הַשָּׂכָר הוּא בַּעֲבוּר הָרִיצָה וְהַלַּהַט לַמִּצְוָה, וְרַק כָּךְ מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה. וְעִקָּר חֲבִיבוּתֵנוּ לִפְנֵי ה', בָּרִיצָה שֶׁאָנוּ רָצִים לְמִצְווֹתָיו. (רַשִׁ"י שיה"ש ז-ו) יָדוּעַ הַסִּפּוּר וְנוֹקֵב לִקְחוֹ. זְמַן רַב הִתְעַלָּה הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל בְּתוֹרַת הַנִּגְלֶה וּבְתוֹרַת הַנִּסְתָּר, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, עַל שְׂפַת הַנִּילוּס בְּמִצְרַיִם. כִּשְׁנָתַיִם לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ בֵּן ל"ו שָׁנִים, הִתְגַּלָּה אֵלָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב וְאָמַר לוֹ: "כְּבָר הִגִּיעָה הַעֵת סָמוּךְ לִפְטִירָתְךָ. עַתָּה, עֲלֵה לִצְפַת, שָׁם תִּמְצָא אֶת רַבִּי חַיִּים וִיטָאל, אוֹתוֹ תִּמְשַׁח תַּחְתֶּיךָ. סְמֹךְ יָדְךָ עָלָיו וּמְסֹר לוֹ כָּל חָכְמָתְךָ, כִּי הוּא יְמַלֵּא אֶת מְקוֹמְךָ. כָּל עַצְמְךָ לֹא בָּאתָ לָעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא בִּשְׁבִילוֹ, כִּי עַל יָדוֹ יִתְגַּלֶּה לִמּוּדְךָ בָּעוֹלָם". הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ שָׂם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו, מִיַּד, וְעָלָה עִם כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ לִצְפַת. יָדוֹעַ יָדַע שֶׁיָּמָיו מְעַטִּים וְשֶׁיֵּשׁ לוֹ לִמְסֹר אֶת כָּל חָכְמָתוֹ - הָרְחָבָה מִנִּי יַם - בִּזְמַן מוּעָט. וְעִם כָּל זֹאת יָשַׁב שִׁשָּׁה חֲדָשִׁים וְהִמְתִּין שֶׁרַבִּי חַיִּים וִיטָאל יָבוֹא אֵלָיו. וְרַבִּי חַיִּים וִיטָאל, מִצִּדּוֹ, לֹא בָּא אֶל הָאֲרִ"י, כִּי הֶחֱזִיק עַצְמוֹ לִמְקֻבָּל גָּדוֹל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ מִשּׁוּם שֶׁכְּבָר חִבֵּר בֵּאוּר עַל סֵפֶר הַזֹּהַר. וּבֵינְתַיִם, יָצָא שֵׁם הָאֲרִ"י לִתְהִלָּה. אָמַר רַבִּי חַיִּים וִיטָאל: "אֵלֵךְ וַאֲבַקְּרֶנּוּ לִבְחֹן הַאֻמְנָם נְכוֹנָה הַשְּׁמוּעָה". בְּבוֹאוֹ לִפְנֵי הָאֲרִ"י שְׁאָלוֹ לְפֵרוּשׁ מַאֲמָר עָמֹק בַּזֹּהַר, שֶׁהוּא עַצְמוֹ טָרַח וְיָגַע בּוֹ רַבּוֹת עַד שֶׁזָּכָה לַהֲבִינוֹ. פָּתַח הָאֲרִ"י אֶת פִּיו וְגִלָּה לְרַבִּי חַיִּים סוֹדוֹת אֵין חֵקֶר בַּמַּאֲמָר. מַעֲמַקִּים בִּלְתִּי מְשֹׁעָרִים, עוֹלָמוֹת טְמִירִים וְרָזִין עִלָּאִין אֲשֶׁר לֹא שְׁמַעְתָּם אֹזֶן מֵעוֹלָם. שָׁמַע רַבִּי חַיִּים אֶת הַדְּבָרִים וְלֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ. שָׁאַל לְבֵאוּר מַאֲמָר נוֹסָף, וְהָאֲרִ"י פָּתַח לוֹ בּוֹ פְּתָחִים שֶׁל אוֹרָה. פֵּרֵט אֶת הַהַקְדָּמוֹת הַנְּחוּצוֹת, הִצִּיב יְסוֹדוֹת מֻצָּקִים וּבָנָה עַל גַּבֵּיהֶם בִּנְיָן רַב הוֹד, עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים כִּמְעַט יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ, וְהוּא רָאָה עַצְמוֹ לְיַד הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ כְּשׁוּעָל לְיַד אַרְיֵה, הִתְבַּטֵּל בְּפָנָיו כָּלִיל. סִיֵּם הָאֲרִ"י אֶת הֶסְבֵּרוֹ. שָׁאַל מִמֶּנּוּ רַבִּי חַיִּים בֵּאוּר מַאֲמָר נוֹסָף. עָנָהוּ: "עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת. אֵינְךָ רָאוּי שֶׁאֲגַלֶּה לְךָ יוֹתֵר". חָוְרוּ פָּנָיו שֶׁל רַבִּי חַיִּים. יָצָא מִלִּפְנֵי הָאֲרִ"י וְשָׁב לְבֵיתוֹ. בַּבַּיִת לָבַשׁ שַׂק וְהִתְפַּלֵּשׁ בְּאֵפֶר, צָעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה, וּבָכָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַלַּיְלָה. בִּקֵּשׁ שֶׁיִּתֵּן אֶת חִנּוֹ בְּעֵינֵי הָאֲרִ"י וְיֵאוֹת לִמְסֹר לוֹ סִתְרֵי תּוֹרָה. בַּבֹּקֶר בָּא לִפְנֵי הָאֲרִ"י, עֵינָיו אֲדֻמּוֹת מִבִּכְיוֹ. נָפַל לִפְנֵי רַגְלָיו, בָּכָה וְהִתְחַנֵּן בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ: "לְמַעַן הַשֵּׁם אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, נָא אַל תְּשִׁיבֵנִי רֵיקָם, אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּרְחִיקֵנִי". אָמַר לוֹ הָאֲרִ"י: "קוּם וַעֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ. תְּחִנָּתְךָ הִתְקַבְּלָה בַּמָּרוֹם, וּמֵעַתָּה לֹא אֶמְנַע מִמְּךָ דָּבָר. אֲלַמֶּדְךָ כְּכָל שֶׁתַּחְפֹּץ". עַד כָּאן סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה. וְיֵשׁ לְהָבִין: כֹּה הַרְבֵּה הָיָה לוֹ לָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ לִמְסֹר לְרַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל - וְהַזְּמַן קָצַר כָּל כָּךְ, שֶׁהֲרֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא כְּבָר הוֹדִיעוֹ שֶׁקָּרְבוּ יָמָיו לָמוּת. מַדּוּעַ הִמְתִּין אֵפוֹא חֲצִי שָׁנָה עַד שֶׁיָּבוֹא רַבִּי חַיִּים אֵלָיו - וְכַאֲשֶׁר בָּא וּבִקֵּשׁ לִלְמֹד עוֹד וָעוֹד, דָּחָהוּ?! כּוֹתֵב הַדְּבָרִים מוֹסֵר אֶת הֶסְבֵּרָם: לֹא רָצָה הָאֲרִ"י לִרְדֹּף אַחֲרָיו כְּדֵי לְקַיֵּם 'אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ', אוֹ אָז תִּהְיֶה חֲבִיבָה עָלָיו, מַה שֶׁאֵין כֵּן לְהֵפֶךְ! וּבְמִקְרֶה זֶה, בִּתְשׁוּקָתוֹ, יִלְמַד בְּחֵשֶׁק כֹּה רַב עַד שֶׁיַּסְפִּיק, וְיָבִין, וְיִזְכֹּר בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם! (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)