Otzarot-Article

"וְכִי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבוֹא מִפָּנֶיךָ בְּמָצוֹר" (כ-יט) כַּאֲשֶׁר אָנוּ צָרִים עַל עִיר לְכָבְשָׁהּ, וּסְבִיב הָעִיר מִשְׂתָּרְעִים מַטָּעִים שֶׁל עֲצֵי פְּרִי, אָסוּר לַעֲקֹר אוֹתָם כְּדֵי לְהָסֵב לַשּׂוֹנֵא צַעַר וְדַאֲבוֹן לֵב. הַתּוֹרָה אַף מְנַמֶּקֶת אֶת הָאִסּוּר, בְּאָמְרָהּ: הַאִם הָעֵץ הוּא שׂוֹנַאֲךָ? וּבִלְשׁוֹן הַכָּתוּב: "וְכִי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבוֹא מִפָּנֶיךָ בְּמָצוֹר?"

הַדֻּגְמָה שֶׁבַּתּוֹרָה הִיא דֻּגְמַת עֲצֵי הַפְּרִי, אַךְ מִכָּאן לָמְדוּ חֲזַ"ל לֶאֱסֹר הַשְׁחָתַת כָּל דָּבָר בַּעַל עֵרֶךְ. "הֻזְהַרְנוּ שֶׁלֹּא לְפַזֵּר מָמוֹן לָרִיק, אֲפִלּוּ שְׁוֵה פְּרוּטָה", כָּתַב רַבֵּנוּ יוֹנָה זצ"ל. "זוֹ דֶּרֶךְ הַחֲסִידִים... לֹא יְאַבְּדוּ אֲפִלּוּ גַּרְגֵּר שֶׁל חַרְדָּל בָּעוֹלָם, וְיִיצֶר לָהֶם עַל כָּל אֲבַדּוֹן וְהַשְׁחָתָה שֶׁרָאוּ, וְאִם יוּכְלוּ - יַצִּילוּ כָּל דָּבָר מֵהַשְׁחִית" כָּתַב בְּסֵפֶר הַחִנּוּךְ.

מַה טַּעַם הַמִּצְוָה?

בַּסֵּפֶר הַ"חִנּוּךְ" כָּתַב: "כְּדֵי לְלַמֵּד נַפְשֵׁנוּ לֶאֱהֹב הַטּוֹב וְהַתּוֹעֶלֶת וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ". וּמְעַנְיֵן, שֶׁבִּנְקֻדָּה זוֹ מוֹצֵא הוּא אֶת שֹׁרֶשׁ הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין צַדִּיק - לְרָשָׁע, בֵּין הַטּוֹב – לְרַע. שֶׁהַחֲסִידִים "אוֹהֲבִים שָׁלוֹם וּשְׂמֵחִים בְּטוּב הַבְּרִיּוֹת. לֹא כֵן הָרְשָׁעִים, אֲחֵיהֶם שֶׁל מַזִּיקִים, שְׂמֵחִים בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם, וְהֵמָּה מַשְׁחִיתִים".

מִצְוָה שֶׁנִּרְאֵית כְּמִצְוָה "פְּרָטִית", הוֹפֶכֶת בְּעֵינֵי חֲכָמֵינוּ לְצִיר מֶרְכָּזִי בַּהֲוָיַת הָאָדָם. הָכֵיצַד? נַרְחִיב אֶת הַדְּבָרִים, וְיִגָּלֶה לְעֵינֵינוּ עוֹלָם מָלֵא: "כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא" - יֵשׁ בְּעַם יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים, וְצַדִּיקִים יוֹתֵר. עַל כָּל מַעֲשֶׂה יִמָּסֵר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. יֵשׁ עֳנָשִׁים, יֵשׁ גֵּיהִנּוֹם - וְיֵשׁ, כַּמּוּבָן, אֶפְשָׁרוּת שֶׁל תְּשׁוּבָה - אֲבָל סוֹף כָּל סוֹף, לְאַחַר כָּל הַזִּכּוּכִים וְהַזִּקּוּקִים, נִנְחַל אֶת כָּל הַטּוֹב. "כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ" (יְשַׁעְיָה ס-כא). יִירְשׁוּ גַּן עֵדֶן לָנֶצַח.

כֻּלָּם? לֹא, לֹא כֻּלָּם.

כַּת לֵצִים, אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת פְּנֵי שְׁכִינָה. שֶׁנֶּאֱמַר: "מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים" (הוֹשֵׁעַ ז-ח), הַבּוֹרֵא מִסְתַּיֵּג מֵהֶם, מוֹשֵׁךְ מֵהֶם יָדוֹ. יֻבְהַר: הַבִּטּוּי "כַּת לֵצִים" פֵּרוּשׁוֹ, מִי שֶׁהוּא לֵץ בְּמַהוּתוֹ, שַׁיָּךְ לְחוּג הַלֵּצִים, וְלֹא מִי שֶׁנִּכְשַׁל בְּקַלּוּת רֹאשׁ מִפַּעַם לְפַעַם. הַלֵּץ גָּרוּעַ הוּא מֵהָרָשָׁע שֶׁבָּרְשָׁעִים, שֶׁכֵּן לֹא יוֹעִילוּ לוֹ זִכּוּכִים וָעֳנָשִׁים. הוּא נִכְרָת לָנֶצַח. מְזַעְזֵעַ, מַרְעִישׁ! מִיהוּ, אִם כֵּן, הַלֵּץ, מַהִי הַגְדָּרַת כַּת זוֹ?

רַבֵּנוּ יוֹנָה זצ"ל, מִגְּדוֹלֵי רַבּוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, פֵּרֵט סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל לֵיצָנוּת: יֵשׁ "מִי שֶׁלּוֹעֵג לִבְנֵי אָדָם, כִּי יָבוּז לָהֶם בְּלִבּוֹ לְקֹצֶר הַשָּׂגָתָם". הוּא פִּקֵּחַ, וְלוֹעֵג לְטִפְּשִׁים מִמֶּנּוּ. וְיֵשׁ "מִי שֶׁלּוֹעֵג תָּמִיד לִדְבָרִים וְלִפְעֻלּוֹת, וּמַרְחִיק תּוֹעֶלֶת הַפְּעֻלּוֹת". (שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה שַׁעַר ג-קעה) בְּלֹא סָפֵק, הַלֵּיצָנוּת הוּא חֻלְשָׁה וְעִוּוּת. אֲבָל מַה כֹּה נוֹרָא בָּהּ, שֶׁהַנָּגוּעַ בָּהּ אֵינוֹ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה?

הַגָּאוֹן רַבִּי יְרֹחָם מִמִּיר זצ"ל, גְּדוֹל הַמַּעֲמִיקִים בַּדּוֹר שֶׁעָבַר, אִבְחֵן אֶת הַגַּרְעִין, אֶת הַנְּקֻדָּה הַמֶּרְכָּזִית: "הַמִּתְבּוֹנֵן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ יוֹנָה יִרְאֶה, שֶׁשֹּׁרֶשׁ עִנְיַן הַלֵּיצָנוּת הוּא - לֹא לָתֵת עֵרֶךְ לַדְּבָרִים וְלֹא לְהַכִּיר אֶת מַעֲלָתָם".

הַלֵּץ הוּא הַמְּזַלְזֵל, הַלּוֹעֵג. וְלֹא מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה מֶה חָשׁוּב וּמַה לֹּא, מָה עִקָּר וּמַה טָּפֵל. הֲרֵי עֵינַיִם לוֹ, וְלֵב מֵבִין. אֲבָל יֵשׁ בָּאָדָם כּוֹחַ שֶׁל לֵיצָנוּת, יְכֹלֶת לְהִתְעַלֵּם מִכָּל יְדִיעוֹתָיו וְלִלְעֹג לַכֹּל. יֵשׁ לְכָךְ בִּטּוּי קוֹלֵעַ, הַגְדָּרָה נִפְלָאָה: "קַלּוּת רֹאשׁ". יֵשׁ לוֹ רֹאשׁ, אֲבָל הוּא כְּמוֹ בָּלוֹן מְמֻלָּא גַּז הֶלְיוּם, הַמְּרַחֵף וְלוֹעֵג לְכוֹחַ הַכֹּבֶד...

וְכָתַב רַבֵּנוּ יוֹנָה: "וְהֵבִיאָה מִדָּה זוֹ אֶת הָאָדָם לִידֵי מִינוּת, לְהַלְעִיג עַל הַמִּצְווֹת".

יֵשׁ פִּתְגָּם שָׁגוּר: "לֵיצָנוּת אַחַת דּוֹחָה מֵאָה תּוֹכֵחוֹת". עוֹמֵד מוֹכִיחַ, וּמַשְׁמִיעַ דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב. הַקָּהָל מִזְדַּהֶה, נִרְעָשׁ, מֵבִין שֶׁטָּעָה, מַחֲלִיט לְשַׁנּוֹת כִּוּוּן, לְשַׁפֵּר מַעֲשִׂים. וְאָז אֶחָד מִן הַקָּהָל - וִיהֵא זֶה הַשּׁוֹטֶה הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר - מַשְׁמִיעַ בְּדִיחָה. וְהַכֹּל גָּז, חָלַף וְאֵינֶנּוּ. הֶעָמָל יָרַד לְטִמְיוֹן, הַמּוֹכִיחַ יָכוֹל לָרֶדֶת מִן הַבִּימָה. אֵין לוֹ שׁוֹמֵעַ.

כּוֹחַ הַרְסָנִי כָּל כָּךְ, גּוֹרָלִי כָּל כָּךְ.

נָשׁוּב לְאִסּוּר "בַּל תַּשְׁחִית". אֶחָד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹר שֶׁעָבַר הָיָה אוֹמֵר: "מִי שֶׁמְּבַזְבֵּז גַּפְרוּר, אֵינוֹ שָׁוֶה אוֹתוֹ". בִּזְבּוּז גַּפְרוּר - דָּבָר פָּעוּט כָּל כָּךְ. אֲבָל הוּא מַצְבִּיעַ עַל תְּהוֹם אֵין חֵקֶר: זִלְזוּל, אִי הַחְשָׁבַת הַדָּבָר, אִי נְתִינַת הָעֵרֶךְ, קַלּוּת דַּעַת וְרֹאשׁ - וְסוֹפָם שֶׁל אֵלּוּ, מִי יְשׁוּרֶנּוּ?

כַּמָּה צְרִיכִים לְהִזָּהֵר מֵחֲבֵרִים רָעִים, וּמִסְּבִיבָה הַמְּלַגְלֶגֶת עַל הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ. בַּקֹּבֶץ 'עֵינֵינוּ גַּל' מָצָאנוּ עַל כָּךְ סִפּוּר מְזַעְזֵעַ, עִם מוּסַר הַשְׂכֵּל בְּצִדּוֹ.

יְהוּדִי תַּלְמִיד חָכָם הִתְבָּרֵךְ בְּבָנִים אַבְרֵכִים שֶׁיָּשְׁבוּ וְלָמְדוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם. לִפְנֵי תְּקוּפַת מָה הִתְעוֹרֵר צֹרֶךְ לַהֲטִיסוֹ לְטִפּוּל רְפוּאִי בְּחוּ"ל, וּשְׁנַיִם מִבָּנָיו הָאַבְרֵכִים נָסְעוּ עִמּוֹ. עַד לַנִּתּוּחַ נוֹתְרוּ מִסְפַּר יָמִים, וּבֵינְתַיִם שָׁהוּ הַבָּנִים אֵצֶל הַסַּבְתָּא, שֶׁנּוֹלְדָה בְּאָמֵרִיקָה וְלֹא הִתְחַנְּכָה בְּהַשְׁקָפָה תּוֹרָנִית טְהוֹרָה.

הֵם הִסְרִיטוּ אֶת הַסַּבְתָּא בְּעֵת שֶׁפִּטְפְּטָה בְּקֹצֶר דַּעְתָּהּ, וְהוֹצִיאָה מִפִּיהָ דִּבְרֵי לַעַז עַל הָאַבְרֵכִים הַמְּחַמְּמִים אֶת הַכִּסְאוֹת בַּכּוֹלֵל בִּמְקוֹם לַעֲבֹד וּלְהַרְוִיחַ פַּת לֶחֶם.

כְּשֶׁשָּׁבוּ עִם אֲבִיהֶם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ הַבָּנִים צוֹפִים מִדֵּי פַּעַם בַּתִּעוּד הַמֻּסְרָט, וְשָׁמְעוּ שׁוּב וָשׁוּב אֶת דִּבְרֵי הַלַּעַג שֶׁל הַסַּבְתָּא. הַדְּבָרִים חִלְחֲלוּ בָּהֶם כְּאֶרֶס שֶׁל עַכְנַאי, וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְכָל הָאַבְרֵכִים הַלָּלוּ יָצְאוּ לָעֲבוֹדָה. הֵם לֹא הִסְתַּפְּקוּ בְּכָךְ שֶׁהֵם עַצְמָם הִפְסִיקוּ לִלְמֹד, אֶלָּא דִּבְּרוּ גַּם עַל לִבּוֹ שֶׁל אֲחִיהֶם הַצָּעִיר, שֶׁלָּמַד בְּשִׁעוּר ג' בִּישִׁיבָה קְטַנָּה, וְשִׁכְנְעוּהוּ שֶׁבִּמְקוֹם לָלֶכֶת לִישִׁיבָה גְּדוֹלָה כְּדַאי לוֹ לְהֵרָשֵׁם לְלִמּוּדִים אָקָדֵמָאִיִּים.

סִפּוּר עָצוּב וְהַלֶּקַח הֶעָצוּם בְּצִדּוֹ, שֶׁהָאָדָם מֻשְׁפָּע מְאוֹד מִסְּבִיבָתוֹ, וְכָל מִשְׁפָּט שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ קוֹנֶה שְׁבִיתָה בְּלִבּוֹ, וּמִמֵּילָא אִם מְדֻבָּר בְּמִשְׁפָּט שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִזּוּק וְיִרְאַת שָׁמַיִם אֲזַי נִסְפֶּגֶת בְּלִבּוֹ אַהֲבַת תּוֹרָה עֲצוּמָה וְחֵשֶׁק לַעֲבוֹדַת ה', אֲבָל אִם הוּא מִשְׁפָּט שֶׁיֵּשׁ בּוֹ ח"ו זִלְזוּל וְלִגְלוּג עַל לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, נִסְפֶּגֶת בְּעֹמֶק לְבָבוֹ הַרְגָּשָׁה שֶׁל נִכּוּר וְרִחוּק מֵעֲבוֹדַת ה'. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע, קוֹל בְּרָמָה)

	וירא תשפ"ב
	כֵּיצַד מְרַפֵּא הַמַּלְאָךְ רְפָאֵל?
	"וְכִי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבוֹא מִפָּנֶיךָ בְּמָצוֹר" (כ-יט) כַּאֲשֶׁר אָנוּ צָרִים עַל עִיר לְכָבְשָׁהּ, וּסְבִיב הָעִיר מִשְׂתָּרְעִים מַטָּעִים שֶׁל עֲצֵי פְּרִי, אָסוּר לַעֲקֹר אוֹתָם כְּדֵי לְהָסֵב לַשּׂוֹנֵא צַעַר וְדַאֲבוֹן לֵב. הַתּוֹרָה אַף מְנַמֶּקֶת אֶת הָאִסּוּר, בְּאָמְרָהּ: הַאִם הָעֵץ הוּא שׂוֹנַאֲךָ? וּבִלְשׁוֹן הַכָּתוּב: "וְכִי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבוֹא מִפָּנֶיךָ בְּמָצוֹר?" הַדֻּגְמָה שֶׁבַּתּוֹרָה הִיא דֻּגְמַת עֲצֵי הַפְּרִי, אַךְ מִכָּאן לָמְדוּ חֲזַ"ל לֶאֱסֹר הַשְׁחָתַת כָּל דָּבָר בַּעַל עֵרֶךְ. "הֻזְהַרְנוּ שֶׁלֹּא לְפַזֵּר מָמוֹן לָרִיק, אֲפִלּוּ שְׁוֵה פְּרוּטָה", כָּתַב רַבֵּנוּ יוֹנָה זצ"ל. "זוֹ דֶּרֶךְ הַחֲסִידִים... לֹא יְאַבְּדוּ אֲפִלּוּ גַּרְגֵּר שֶׁל חַרְדָּל בָּעוֹלָם, וְיִיצֶר לָהֶם עַל כָּל אֲבַדּוֹן וְהַשְׁחָתָה שֶׁרָאוּ, וְאִם יוּכְלוּ - יַצִּילוּ כָּל דָּבָר מֵהַשְׁחִית" כָּתַב בְּסֵפֶר הַחִנּוּךְ. מַה טַּעַם הַמִּצְוָה? בַּסֵּפֶר הַ"חִנּוּךְ" כָּתַב: "כְּדֵי לְלַמֵּד נַפְשֵׁנוּ לֶאֱהֹב הַטּוֹב וְהַתּוֹעֶלֶת וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ". וּמְעַנְיֵן, שֶׁבִּנְקֻדָּה זוֹ מוֹצֵא הוּא אֶת שֹׁרֶשׁ הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין צַדִּיק - לְרָשָׁע, בֵּין הַטּוֹב – לְרַע. שֶׁהַחֲסִידִים "אוֹהֲבִים שָׁלוֹם וּשְׂמֵחִים בְּטוּב הַבְּרִיּוֹת. לֹא כֵן הָרְשָׁעִים, אֲחֵיהֶם שֶׁל מַזִּיקִים, שְׂמֵחִים בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם, וְהֵמָּה מַשְׁחִיתִים". מִצְוָה שֶׁנִּרְאֵית כְּמִצְוָה "פְּרָטִית", הוֹפֶכֶת בְּעֵינֵי חֲכָמֵינוּ לְצִיר מֶרְכָּזִי בַּהֲוָיַת הָאָדָם. הָכֵיצַד? נַרְחִיב אֶת הַדְּבָרִים, וְיִגָּלֶה לְעֵינֵינוּ עוֹלָם מָלֵא: "כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא" - יֵשׁ בְּעַם יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים, וְצַדִּיקִים יוֹתֵר. עַל כָּל מַעֲשֶׂה יִמָּסֵר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. יֵשׁ עֳנָשִׁים, יֵשׁ גֵּיהִנּוֹם - וְיֵשׁ, כַּמּוּבָן, אֶפְשָׁרוּת שֶׁל תְּשׁוּבָה - אֲבָל סוֹף כָּל סוֹף, לְאַחַר כָּל הַזִּכּוּכִים וְהַזִּקּוּקִים, נִנְחַל אֶת כָּל הַטּוֹב. "כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ" (יְשַׁעְיָה ס-כא). יִירְשׁוּ גַּן עֵדֶן לָנֶצַח. כֻּלָּם? לֹא, לֹא כֻּלָּם. כַּת לֵצִים, אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת פְּנֵי שְׁכִינָה. שֶׁנֶּאֱמַר: "מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים" (הוֹשֵׁעַ ז-ח), הַבּוֹרֵא מִסְתַּיֵּג מֵהֶם, מוֹשֵׁךְ מֵהֶם יָדוֹ. יֻבְהַר: הַבִּטּוּי "כַּת לֵצִים" פֵּרוּשׁוֹ, מִי שֶׁהוּא לֵץ בְּמַהוּתוֹ, שַׁיָּךְ לְחוּג הַלֵּצִים, וְלֹא מִי שֶׁנִּכְשַׁל בְּקַלּוּת רֹאשׁ מִפַּעַם לְפַעַם. הַלֵּץ גָּרוּעַ הוּא מֵהָרָשָׁע שֶׁבָּרְשָׁעִים, שֶׁכֵּן לֹא יוֹעִילוּ לוֹ זִכּוּכִים וָעֳנָשִׁים. הוּא נִכְרָת לָנֶצַח. מְזַעְזֵעַ, מַרְעִישׁ! מִיהוּ, אִם כֵּן, הַלֵּץ, מַהִי הַגְדָּרַת כַּת זוֹ? רַבֵּנוּ יוֹנָה זצ"ל, מִגְּדוֹלֵי רַבּוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, פֵּרֵט סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל לֵיצָנוּת: יֵשׁ "מִי שֶׁלּוֹעֵג לִבְנֵי אָדָם, כִּי יָבוּז לָהֶם בְּלִבּוֹ לְקֹצֶר הַשָּׂגָתָם". הוּא פִּקֵּחַ, וְלוֹעֵג לְטִפְּשִׁים מִמֶּנּוּ. וְיֵשׁ "מִי שֶׁלּוֹעֵג תָּמִיד לִדְבָרִים וְלִפְעֻלּוֹת, וּמַרְחִיק תּוֹעֶלֶת הַפְּעֻלּוֹת". (שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה שַׁעַר ג-קעה) בְּלֹא סָפֵק, הַלֵּיצָנוּת הוּא חֻלְשָׁה וְעִוּוּת. אֲבָל מַה כֹּה נוֹרָא בָּהּ, שֶׁהַנָּגוּעַ בָּהּ אֵינוֹ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה? הַגָּאוֹן רַבִּי יְרֹחָם מִמִּיר זצ"ל, גְּדוֹל הַמַּעֲמִיקִים בַּדּוֹר שֶׁעָבַר, אִבְחֵן אֶת הַגַּרְעִין, אֶת הַנְּקֻדָּה הַמֶּרְכָּזִית: "הַמִּתְבּוֹנֵן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ יוֹנָה יִרְאֶה, שֶׁשֹּׁרֶשׁ עִנְיַן הַלֵּיצָנוּת הוּא - לֹא לָתֵת עֵרֶךְ לַדְּבָרִים וְלֹא לְהַכִּיר אֶת מַעֲלָתָם". הַלֵּץ הוּא הַמְּזַלְזֵל, הַלּוֹעֵג. וְלֹא מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה מֶה חָשׁוּב וּמַה לֹּא, מָה עִקָּר וּמַה טָּפֵל. הֲרֵי עֵינַיִם לוֹ, וְלֵב מֵבִין. אֲבָל יֵשׁ בָּאָדָם כּוֹחַ שֶׁל לֵיצָנוּת, יְכֹלֶת לְהִתְעַלֵּם מִכָּל יְדִיעוֹתָיו וְלִלְעֹג לַכֹּל. יֵשׁ לְכָךְ בִּטּוּי קוֹלֵעַ, הַגְדָּרָה נִפְלָאָה: "קַלּוּת רֹאשׁ". יֵשׁ לוֹ רֹאשׁ, אֲבָל הוּא כְּמוֹ בָּלוֹן מְמֻלָּא גַּז הֶלְיוּם, הַמְּרַחֵף וְלוֹעֵג לְכוֹחַ הַכֹּבֶד... וְכָתַב רַבֵּנוּ יוֹנָה: "וְהֵבִיאָה מִדָּה זוֹ אֶת הָאָדָם לִידֵי מִינוּת, לְהַלְעִיג עַל הַמִּצְווֹת". יֵשׁ פִּתְגָּם שָׁגוּר: "לֵיצָנוּת אַחַת דּוֹחָה מֵאָה תּוֹכֵחוֹת". עוֹמֵד מוֹכִיחַ, וּמַשְׁמִיעַ דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב. הַקָּהָל מִזְדַּהֶה, נִרְעָשׁ, מֵבִין שֶׁטָּעָה, מַחֲלִיט לְשַׁנּוֹת כִּוּוּן, לְשַׁפֵּר מַעֲשִׂים. וְאָז אֶחָד מִן הַקָּהָל - וִיהֵא זֶה הַשּׁוֹטֶה הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר - מַשְׁמִיעַ בְּדִיחָה. וְהַכֹּל גָּז, חָלַף וְאֵינֶנּוּ. הֶעָמָל יָרַד לְטִמְיוֹן, הַמּוֹכִיחַ יָכוֹל לָרֶדֶת מִן הַבִּימָה. אֵין לוֹ שׁוֹמֵעַ. כּוֹחַ הַרְסָנִי כָּל כָּךְ, גּוֹרָלִי כָּל כָּךְ. נָשׁוּב לְאִסּוּר "בַּל תַּשְׁחִית". אֶחָד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹר שֶׁעָבַר הָיָה אוֹמֵר: "מִי שֶׁמְּבַזְבֵּז גַּפְרוּר, אֵינוֹ שָׁוֶה אוֹתוֹ". בִּזְבּוּז גַּפְרוּר - דָּבָר פָּעוּט כָּל כָּךְ. אֲבָל הוּא מַצְבִּיעַ עַל תְּהוֹם אֵין חֵקֶר: זִלְזוּל, אִי הַחְשָׁבַת הַדָּבָר, אִי נְתִינַת הָעֵרֶךְ, קַלּוּת דַּעַת וְרֹאשׁ - וְסוֹפָם שֶׁל אֵלּוּ, מִי יְשׁוּרֶנּוּ? כַּמָּה צְרִיכִים לְהִזָּהֵר מֵחֲבֵרִים רָעִים, וּמִסְּבִיבָה הַמְּלַגְלֶגֶת עַל הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ. בַּקֹּבֶץ 'עֵינֵינוּ גַּל' מָצָאנוּ עַל כָּךְ סִפּוּר מְזַעְזֵעַ, עִם מוּסַר הַשְׂכֵּל בְּצִדּוֹ. יְהוּדִי תַּלְמִיד חָכָם הִתְבָּרֵךְ בְּבָנִים אַבְרֵכִים שֶׁיָּשְׁבוּ וְלָמְדוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם. לִפְנֵי תְּקוּפַת מָה הִתְעוֹרֵר צֹרֶךְ לַהֲטִיסוֹ לְטִפּוּל רְפוּאִי בְּחוּ"ל, וּשְׁנַיִם מִבָּנָיו הָאַבְרֵכִים נָסְעוּ עִמּוֹ. עַד לַנִּתּוּחַ נוֹתְרוּ מִסְפַּר יָמִים, וּבֵינְתַיִם שָׁהוּ הַבָּנִים אֵצֶל הַסַּבְתָּא, שֶׁנּוֹלְדָה בְּאָמֵרִיקָה וְלֹא הִתְחַנְּכָה בְּהַשְׁקָפָה תּוֹרָנִית טְהוֹרָה. הֵם הִסְרִיטוּ אֶת הַסַּבְתָּא בְּעֵת שֶׁפִּטְפְּטָה בְּקֹצֶר דַּעְתָּהּ, וְהוֹצִיאָה מִפִּיהָ דִּבְרֵי לַעַז עַל הָאַבְרֵכִים הַמְּחַמְּמִים אֶת הַכִּסְאוֹת בַּכּוֹלֵל בִּמְקוֹם לַעֲבֹד וּלְהַרְוִיחַ פַּת לֶחֶם. כְּשֶׁשָּׁבוּ עִם אֲבִיהֶם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ הַבָּנִים צוֹפִים מִדֵּי פַּעַם בַּתִּעוּד הַמֻּסְרָט, וְשָׁמְעוּ שׁוּב וָשׁוּב אֶת דִּבְרֵי הַלַּעַג שֶׁל הַסַּבְתָּא. הַדְּבָרִים חִלְחֲלוּ בָּהֶם כְּאֶרֶס שֶׁל עַכְנַאי, וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְכָל הָאַבְרֵכִים הַלָּלוּ יָצְאוּ לָעֲבוֹדָה. הֵם לֹא הִסְתַּפְּקוּ בְּכָךְ שֶׁהֵם עַצְמָם הִפְסִיקוּ לִלְמֹד, אֶלָּא דִּבְּרוּ גַּם עַל לִבּוֹ שֶׁל אֲחִיהֶם הַצָּעִיר, שֶׁלָּמַד בְּשִׁעוּר ג' בִּישִׁיבָה קְטַנָּה, וְשִׁכְנְעוּהוּ שֶׁבִּמְקוֹם לָלֶכֶת לִישִׁיבָה גְּדוֹלָה כְּדַאי לוֹ לְהֵרָשֵׁם לְלִמּוּדִים אָקָדֵמָאִיִּים. סִפּוּר עָצוּב וְהַלֶּקַח הֶעָצוּם בְּצִדּוֹ, שֶׁהָאָדָם מֻשְׁפָּע מְאוֹד מִסְּבִיבָתוֹ, וְכָל מִשְׁפָּט שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ קוֹנֶה שְׁבִיתָה בְּלִבּוֹ, וּמִמֵּילָא אִם מְדֻבָּר בְּמִשְׁפָּט שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִזּוּק וְיִרְאַת שָׁמַיִם אֲזַי נִסְפֶּגֶת בְּלִבּוֹ אַהֲבַת תּוֹרָה עֲצוּמָה וְחֵשֶׁק לַעֲבוֹדַת ה', אֲבָל אִם הוּא מִשְׁפָּט שֶׁיֵּשׁ בּוֹ ח"ו זִלְזוּל וְלִגְלוּג עַל לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, נִסְפֶּגֶת בְּעֹמֶק לְבָבוֹ הַרְגָּשָׁה שֶׁל נִכּוּר וְרִחוּק מֵעֲבוֹדַת ה'. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע, קוֹל בְּרָמָה)