Otzarot-Article

"וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו" (יג-יא) מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה מ"א-ז): "וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם - הִסִּיעַ עַצְמוֹ מִקַּדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם - אָמַר: אִי אֶפְשִׁי לֹא בְּאַבְרָם וְלֹא בֵּאלֹקָיו".

לִכְאוֹרָה עָלֵינוּ לְהָבִין: כֵּיצַד הִסִּיקוּ חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים מִדְּבָרָיו שֶׁל לוֹט כִּי הָיָה בְּכַוָּנָתוֹ לִמְרֹד בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? הֲלֹא נִתָּן בְּהֶחְלֵט לוֹמַר כִּי לֹא בִּקֵּשׁ אֶלָּא לְהִתְרַחֵק מֵאַבְרָהָם, אַךְ לְהַמְשִׁיךְ לַעֲבֹד אֶת ה' שֶׁבַּמְּרוֹמִים!

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

בִּישִׁיבַת וָולָאזִי'ן הַמַּעֲטִירָה לָמַד בָּחוּר אֲשֶׁר שָׁקַד עַל תַּלְמוּדוֹ בְּמֶשֶׁךְ מִסְפַּר שָׁנִים וְעָשָׂה חַיִל, תּוֹךְ שֶׁהוּא זוֹכֶה לְהַעֲרָכָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, רַבִּי חַיִּים מִוָולָאזִ'ין זצ"ל, עַל שְׁקִידָתוֹ וִידִיעוֹתָיו הָרַבּוֹת. דָּא עָקָא, שֶׁלְּאַחַר תְּקוּפָה שֶׁל מִסְפַּר שָׁנִים הֵחֵלּוּ מִתְגַּנְּבוֹת לְלִבּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ בָּחוּר מַחֲשָׁבוֹת אוֹדוֹת עֲתִידוֹ, וְהוּא הֵחֵל תּוֹהֶה וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ: 'פַּרְנָסָה מִנַּיִן'...

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, נִמְנָה אוֹתוֹ תַּלְמִיד וְגָמַר בְּדַעְתּוֹ לַעֲזֹב אֶת הַיְשִׁיבָה, לִשְׁלֹחַ יָדוֹ בְּמִסְחָר, וּלְבַסֵּס אֶת עֲתִידוֹ. רַק מִכְשׁוֹל אֶחָד עָמַד בְּדַרְכּוֹ: הוּא יָדַע כִּי רַבּוֹ, רַבִּי חַיִּים - מְיַקְּרוֹ וּמְכַבְּדוֹ, וְהוּא לֹא הָיָה מְסֻגָּל לַעֲמֹד מוּלוֹ וְלַחֲשֹׂף בְּפָנָיו אֶת כַּוָּנוֹתָיו הָאֲמִתִּיּוֹת...

אוּלָם לְאַחַר מַחֲשָׁבָה מָצָא הַתַּלְמִיד מוֹצָא מִן הַסְּבַךְ. הוּא הִגִּיעַ אֶל רַבּוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים וְאָמַר לוֹ: "מוֹרִי וְרַבִּי! בְּוַדַּאי יוֹדְעִים הִנְּכֶם, כִּי זֶה מִסְפַּר שָׁנִים עוֹשֶׂה אֲנִי חַיִל בְּתַלְמוּדִי, אוּלָם עַתָּה הִגַּעְתִּי לְמַסְקָנָה כִּי אֵינֶנִּי צָרִיךְ לִלְמֹד דַּוְקָא כָּאן בַּיְּשִׁיבָה... הֶחְלַטְתִּי לָשׁוּב אֶל בֵּיתִי, שָׁם אֲנִי מְשֻׁכְנָע כִּי אָבִי יְסַפֵּק אֶת כָּל צְרָכַי בְּרֶוַח, וַאֲפִלּוּ יִדְאַג לִי לִסְפָרִים כִּרְצוֹנִי, כָּךְ שֶׁאוּכַל לָשֶׁבֶת עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה בְּהַשְׁקֵט וְשַׁלְוָה מִבְּלִי כָּל דְּאָגָה! רַק זֹאת אֲבַקֵּשׁ מִמַּעֲלַתְכֶם, כִּי תְּסַדְּרוּ לִי סֵדֶר לִמּוּד הַמַּתְאִים לִי, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַמְשִׁיךְ אֶת מַסֶּכֶת הִתְעַלּוּתִי גַּם בִּהְיוֹתִי בְּבֵית הוֹרַי!".

רַבִּי חַיִּים, מִצִּדּוֹ, הֵבִין בְּדִיּוּק אֶת כַּוָּנוֹתָיו שֶׁל תַּלְמִידוֹ... אוּלָם לְעֵת עַתָּה – לֹא אָמַר מְאוּמָה. "רֵאשִׁית, הָכֵן אֶת עַצְמְךָ לַנְּסִיעָה, אֱרֹז אֶת מִטַּלְטַלֶּיךָ, וְאוֹ אָז, כַּאֲשֶׁר הַכֹּל יִהְיֶה מוּכָן וּמְזֻמָּן – הִכָּנֵס אֵלַי בַּשֵּׁנִית לִטֹּל אֶת בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ, וְאָז אַדְרִיכְךָ הֵיטֵב בַּדֶּרֶךְ הַמַּתְאִימָה בַּעֲבוּרְךָ!" הֵשִׁיב רַבִּי חַיִּים, וְהַבָּחוּר יָצָא מִלְּפָנָיו שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב... סָבוּר הָיָה, כִּי הַמְּשׂוּכָה הַקָּשָׁה מִכֹּל נִמְצֵאת מֵאֲחוֹרָיו...

אֶת הַיָּמִים הַקְּרוֹבִים הִקְדִּישׁ הַבָּחוּר לַהֲכָנוֹת אַחֲרוֹנוֹת לִקְרַאת פְּרֵדָה. הוּא אָרַז אֶת מִטַּלְטְלָיו, הִסְדִּיר אֶת עִנְיָנָיו עִם חֲבֵרָיו וְעִם הַנְהָלַת הַיְשִׁיבָה, וְכַאֲשֶׁר הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לָצֵאת לַדֶּרֶךְ – שָׁב לְהִפָּרֵד מֵרַבּוֹ.

אֶלָּא שֶׁלְּהַפְתָּעָתוֹ, כַּאֲשֶׁר נִכְנַס אֶל חַדְרוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים – קִבְּלוֹ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בִּמְאוֹר פָּנִים, וְהֵחֵל לְהַרְצוֹת בְּפָנָיו אוֹדוֹת דַּרְכֵי הַמִּסְחָר וְחֻקָּיו, הָחֵל מֵהַטִּפּוּל הַמֻּמְלָץ בַּסּוּס וּבָעֲגָלָה – וְכַלֵּה בִּפְרָטֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁבֵּין הַסּוֹחֲרִים...

"אֵינֶנִּי מֵבִין... הֲלֹא בִּקַּשְׁתִּי סֵדֶר וְתָכְנִית רְאוּיָה לְלִמּוּד שָׁ"ס וּפוֹסְקִים, וְלֹא לְתוֹרַת הַמִּסְחָר!" הִתְגַּמְגֵּם הַבָּחוּר וּמִלְמֵל בִּמְבוּכָה, אַךְ רַבִּי חַיִּים נַעֲנָה וְהֵשִׁיב לוֹ: "אֶת הָאֱמֶת אַתָּה יוֹדֵעַ, וְגַם אֲנִי. אִלּוּ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים הָיִיתָ רוֹצֶה לִגְדֹּל בַּתּוֹרָה – הֲלֹא יוֹדֵעַ אַתָּה כִּי הַמָּקוֹם הַמַּתְאִים לְכָךְ הִנּוֹ הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְבָר לִמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ וְהוֹרוּ: 'הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה'! אֶלָּא מָה? תּוֹאֲנָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ כְּדֵי לַעֲזֹב אֶת הַלִּמּוּד וְלִשְׁלֹחַ יָדְךָ בְּמִסְחָר! וּבְכֵן, הִנֵּה לְךָ הַדְרָכָה כְּפִי מַחֲשֶׁבֶת לִבְּךָ וּמַשְּׂאַת נַפְשְׁךָ!"...

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ...

חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים אַף הֵם הֵבִינוּ וְיָדְעוּ בְּבֵרוּר, כִּי אִלּוּ הָיָה לוֹט מְחַפֵּשׂ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְחָפֵץ בְּקִרְבַת אֱלֹקִים – הוּא לֹא הָיָה עוֹזֵב אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּשׁוּם אֹפֶן, מִשּׁוּם סִבָּה שֶׁבָּעוֹלָם! אִם בְּכָל זֹאת הִסְכִּים לוֹט, מִסִּבָּה כָּלְשֶׁהִי, לְהִפָּרֵד מֵעַל דּוֹדוֹ הַגָּדוֹל – הֲרֵי שֶׁבְּהֶכְרֵחַ הַסִּבָּה הָאֲמִתִּית לְכָךְ הָיְתָה מִשּׁוּם שֶׁמָּאַס בְּדַרְכּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְאָמַר: 'אִי אֶפְשִׁי בְּאַבְרָהָם וּבֵאלֹקָיו!'... (לְלַמֶּדְךָ)

	וירא תשפ"ב
	לָמָּה נֶחְרְבָה סְדוֹם?
	"וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו" (יג-יא) מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה מ"א-ז): "וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם - הִסִּיעַ עַצְמוֹ מִקַּדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם - אָמַר: אִי אֶפְשִׁי לֹא בְּאַבְרָם וְלֹא בֵּאלֹקָיו". לִכְאוֹרָה עָלֵינוּ לְהָבִין: כֵּיצַד הִסִּיקוּ חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים מִדְּבָרָיו שֶׁל לוֹט כִּי הָיָה בְּכַוָּנָתוֹ לִמְרֹד בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? הֲלֹא נִתָּן בְּהֶחְלֵט לוֹמַר כִּי לֹא בִּקֵּשׁ אֶלָּא לְהִתְרַחֵק מֵאַבְרָהָם, אַךְ לְהַמְשִׁיךְ לַעֲבֹד אֶת ה' שֶׁבַּמְּרוֹמִים! אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: בִּישִׁיבַת וָולָאזִי'ן הַמַּעֲטִירָה לָמַד בָּחוּר אֲשֶׁר שָׁקַד עַל תַּלְמוּדוֹ בְּמֶשֶׁךְ מִסְפַּר שָׁנִים וְעָשָׂה חַיִל, תּוֹךְ שֶׁהוּא זוֹכֶה לְהַעֲרָכָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, רַבִּי חַיִּים מִוָולָאזִ'ין זצ"ל, עַל שְׁקִידָתוֹ וִידִיעוֹתָיו הָרַבּוֹת. דָּא עָקָא, שֶׁלְּאַחַר תְּקוּפָה שֶׁל מִסְפַּר שָׁנִים הֵחֵלּוּ מִתְגַּנְּבוֹת לְלִבּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ בָּחוּר מַחֲשָׁבוֹת אוֹדוֹת עֲתִידוֹ, וְהוּא הֵחֵל תּוֹהֶה וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ: 'פַּרְנָסָה מִנַּיִן'... בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, נִמְנָה אוֹתוֹ תַּלְמִיד וְגָמַר בְּדַעְתּוֹ לַעֲזֹב אֶת הַיְשִׁיבָה, לִשְׁלֹחַ יָדוֹ בְּמִסְחָר, וּלְבַסֵּס אֶת עֲתִידוֹ. רַק מִכְשׁוֹל אֶחָד עָמַד בְּדַרְכּוֹ: הוּא יָדַע כִּי רַבּוֹ, רַבִּי חַיִּים - מְיַקְּרוֹ וּמְכַבְּדוֹ, וְהוּא לֹא הָיָה מְסֻגָּל לַעֲמֹד מוּלוֹ וְלַחֲשֹׂף בְּפָנָיו אֶת כַּוָּנוֹתָיו הָאֲמִתִּיּוֹת... אוּלָם לְאַחַר מַחֲשָׁבָה מָצָא הַתַּלְמִיד מוֹצָא מִן הַסְּבַךְ. הוּא הִגִּיעַ אֶל רַבּוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים וְאָמַר לוֹ: "מוֹרִי וְרַבִּי! בְּוַדַּאי יוֹדְעִים הִנְּכֶם, כִּי זֶה מִסְפַּר שָׁנִים עוֹשֶׂה אֲנִי חַיִל בְּתַלְמוּדִי, אוּלָם עַתָּה הִגַּעְתִּי לְמַסְקָנָה כִּי אֵינֶנִּי צָרִיךְ לִלְמֹד דַּוְקָא כָּאן בַּיְּשִׁיבָה... הֶחְלַטְתִּי לָשׁוּב אֶל בֵּיתִי, שָׁם אֲנִי מְשֻׁכְנָע כִּי אָבִי יְסַפֵּק אֶת כָּל צְרָכַי בְּרֶוַח, וַאֲפִלּוּ יִדְאַג לִי לִסְפָרִים כִּרְצוֹנִי, כָּךְ שֶׁאוּכַל לָשֶׁבֶת עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה בְּהַשְׁקֵט וְשַׁלְוָה מִבְּלִי כָּל דְּאָגָה! רַק זֹאת אֲבַקֵּשׁ מִמַּעֲלַתְכֶם, כִּי תְּסַדְּרוּ לִי סֵדֶר לִמּוּד הַמַּתְאִים לִי, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַמְשִׁיךְ אֶת מַסֶּכֶת הִתְעַלּוּתִי גַּם בִּהְיוֹתִי בְּבֵית הוֹרַי!". רַבִּי חַיִּים, מִצִּדּוֹ, הֵבִין בְּדִיּוּק אֶת כַּוָּנוֹתָיו שֶׁל תַּלְמִידוֹ... אוּלָם לְעֵת עַתָּה – לֹא אָמַר מְאוּמָה. "רֵאשִׁית, הָכֵן אֶת עַצְמְךָ לַנְּסִיעָה, אֱרֹז אֶת מִטַּלְטַלֶּיךָ, וְאוֹ אָז, כַּאֲשֶׁר הַכֹּל יִהְיֶה מוּכָן וּמְזֻמָּן – הִכָּנֵס אֵלַי בַּשֵּׁנִית לִטֹּל אֶת בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ, וְאָז אַדְרִיכְךָ הֵיטֵב בַּדֶּרֶךְ הַמַּתְאִימָה בַּעֲבוּרְךָ!" הֵשִׁיב רַבִּי חַיִּים, וְהַבָּחוּר יָצָא מִלְּפָנָיו שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב... סָבוּר הָיָה, כִּי הַמְּשׂוּכָה הַקָּשָׁה מִכֹּל נִמְצֵאת מֵאֲחוֹרָיו... אֶת הַיָּמִים הַקְּרוֹבִים הִקְדִּישׁ הַבָּחוּר לַהֲכָנוֹת אַחֲרוֹנוֹת לִקְרַאת פְּרֵדָה. הוּא אָרַז אֶת מִטַּלְטְלָיו, הִסְדִּיר אֶת עִנְיָנָיו עִם חֲבֵרָיו וְעִם הַנְהָלַת הַיְשִׁיבָה, וְכַאֲשֶׁר הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לָצֵאת לַדֶּרֶךְ – שָׁב לְהִפָּרֵד מֵרַבּוֹ. אֶלָּא שֶׁלְּהַפְתָּעָתוֹ, כַּאֲשֶׁר נִכְנַס אֶל חַדְרוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים – קִבְּלוֹ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בִּמְאוֹר פָּנִים, וְהֵחֵל לְהַרְצוֹת בְּפָנָיו אוֹדוֹת דַּרְכֵי הַמִּסְחָר וְחֻקָּיו, הָחֵל מֵהַטִּפּוּל הַמֻּמְלָץ בַּסּוּס וּבָעֲגָלָה – וְכַלֵּה בִּפְרָטֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁבֵּין הַסּוֹחֲרִים... "אֵינֶנִּי מֵבִין... הֲלֹא בִּקַּשְׁתִּי סֵדֶר וְתָכְנִית רְאוּיָה לְלִמּוּד שָׁ"ס וּפוֹסְקִים, וְלֹא לְתוֹרַת הַמִּסְחָר!" הִתְגַּמְגֵּם הַבָּחוּר וּמִלְמֵל בִּמְבוּכָה, אַךְ רַבִּי חַיִּים נַעֲנָה וְהֵשִׁיב לוֹ: "אֶת הָאֱמֶת אַתָּה יוֹדֵעַ, וְגַם אֲנִי. אִלּוּ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים הָיִיתָ רוֹצֶה לִגְדֹּל בַּתּוֹרָה – הֲלֹא יוֹדֵעַ אַתָּה כִּי הַמָּקוֹם הַמַּתְאִים לְכָךְ הִנּוֹ הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְבָר לִמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ וְהוֹרוּ: 'הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה'! אֶלָּא מָה? תּוֹאֲנָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ כְּדֵי לַעֲזֹב אֶת הַלִּמּוּד וְלִשְׁלֹחַ יָדְךָ בְּמִסְחָר! וּבְכֵן, הִנֵּה לְךָ הַדְרָכָה כְּפִי מַחֲשֶׁבֶת לִבְּךָ וּמַשְּׂאַת נַפְשְׁךָ!"... וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ... חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים אַף הֵם הֵבִינוּ וְיָדְעוּ בְּבֵרוּר, כִּי אִלּוּ הָיָה לוֹט מְחַפֵּשׂ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְחָפֵץ בְּקִרְבַת אֱלֹקִים – הוּא לֹא הָיָה עוֹזֵב אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּשׁוּם אֹפֶן, מִשּׁוּם סִבָּה שֶׁבָּעוֹלָם! אִם בְּכָל זֹאת הִסְכִּים לוֹט, מִסִּבָּה כָּלְשֶׁהִי, לְהִפָּרֵד מֵעַל דּוֹדוֹ הַגָּדוֹל – הֲרֵי שֶׁבְּהֶכְרֵחַ הַסִּבָּה הָאֲמִתִּית לְכָךְ הָיְתָה מִשּׁוּם שֶׁמָּאַס בְּדַרְכּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְאָמַר: 'אִי אֶפְשִׁי בְּאַבְרָהָם וּבֵאלֹקָיו!'... (לְלַמֶּדְךָ)