Otzarot-Article

"וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכָל הַנִּצָּבִים עָלָיו" (מה-א). מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁיּוֹסֵף לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק, וְרָצָה לְהִתְגַּלּוֹת לְאֶחָיו, אוּלָם לֹא יָכֹל לִסְבֹּל שֶׁמִּצְרַיִם הָיוּ נִצָּבִים עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מִתְוַדֶּה לְאֶחָיו.

אַךְ קָשֶׁה, שֶׁאִם כֵּן לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב בַּפָּסוּק 'וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק', אֶלָּא 'וְלֹא יָכֹל לִסְבֹּל אֶת כָּל הַנִּצָּבִים עָלָיו', וְאִלּוּ בַּפָּסוּק מְבֹאָר שֶׁיּוֹסֵף לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק 'מֵחֲמַת' כָּל הַנִּצָּבִים עָלָיו.

וּמְבָאֵר הַ'מֶּשֶׁךְ חָכְמָה', שֶׁבְּעִקָּרוֹן יוֹסֵף יָכֹל לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְאַפֵּק וּלְהַמְשִׁיךְ לִמְשֹׁךְ אֶת הָאַחִים, וְהָיָה בָּזֶה גַּם תּוֹעֶלֶת טוֹבָה אִם הָיָה מוֹשֵׁךְ אוֹתָם עוֹד קְצָת, שֶׁהֲרֵי חֵטְא הָאַחִים הָיָה "בְּהִתְחַנֲנוֹ אֵלֵינוּ" וְלֹא שָׁמַעְנוּ אֵלָיו. יוֹסֵף הִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ וְהָאַחִים לֹא הִתְיַחֲסוּ אֵלָיו. וְהַתִּקּוּן שֶׁל הַחֵטְא הָיָה עַל יְדֵי שֶׁיּוֹסֵף יִמְשֹׁךְ אוֹתָם, וִיהוּדָה יִתְחַנֵּן וְיוֹסֵף לֹא יִשְׁמַע, וְאַחַר כָּךְ כָּל הָאַחִים יְבַקְּשׁוּ עַל נַפְשָׁם, וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם, עַד שֶׁיֵּרֵד יַעֲקֹב בְּעַצְמוֹ לְמִצְרַיִם לְהִתְחַנֵּן, וּלְאָבִיו הָיָה מִתְגַּלֶּה, וְכָךְ הָיָה מַגִּיעַ תִּקּוּן הַחֵטְא לַחֲלוּטִין, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא עָשָׂה זֹאת, הָיוּ צְרִיכִים בְּהֶמְשֵׁךְ הַדּוֹרוֹת לְתַקֵּן אֶת אוֹתוֹ הַחֵטְא עַל יְדֵי עֲשֶׂרֶת הֲרוּגֵי מַלְכוּת.

וּמַדּוּעַ יוֹסֵף לֹא עוֹשֶׂה זֹאת, וְלֹא נוֹתֵן לָהֶם לְתַקֵּן אֶת כָּל הַחֵטְא? לָמָּה הוּא הִתְגַּלָּה אֲלֵיהֶם טֶרֶם זְמַן?

אוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה – "וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו". מַה שֶּׁיּוֹסֵף הִתְגַּלָּה טֶרֶם הִגִּיעַ הַזְּמַן וְלֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק, הָיָה מֵחֲמַת כָּל הַנִּצָּבִים עָלָיו, כִּי הַגּוֹיִים רָאוּ אֶת הָאַכְזָרִיּוּת שֶׁנִּמְצְאָה בְּיוֹסֵף, שֶׁאֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ לְתַחֲנוּנֵיהֶם שֶׁל אֶחָיו וּמִתְעַלֵּל בָּהֶם, וּכְבָר הַגּוֹיִים הִרְגִּישׁוּ שֶׁזֶּה לֹא מוּסָרִי.

וְלָכֵן יוֹסֵף אָמַר: קֹדֶם כֹּל צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה חִלּוּל ה'. עַל אַף כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל תִּקּוּן הַחֵטְא, אָמַר יוֹסֵף: קֹדֶם כֹּל צָרִיךְ לִהְיוֹת בֶּן אָדָם, שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ מִצְרַיִם שֶׁאֲנִי כָּזֶה אַכְזָרִי. וְזֶה שֶׁאָמַר 'וְלֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק', מַדּוּעַ? 'מֵחֲמַת' כָּל הַנִּצָּבִים עָלָיו.

וְיָדוּעַ הַמַּאֲמָר הַחֲסִידִי עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר 'לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם' - לֹא הַפְּשָׁט הוּא שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת קֹדֶם כֹּל יְרֵא שָׁמַיִם, אֶלָּא לְעוֹלָם קֹדֶם כֹּל צָרִיךְ לִהְיוֹת אָדָם. קֹדֶם כֹּל תִּהְיֶה 'אָדָם' וְאַחַר כָּךְ 'יְרֵא שָׁמַיִם'.

רַבִּי מֹשֶׁה פַיְינְשְׁטֵיין, רֹאשׁ כָּל בְּנֵי הַגּוֹלָה, הִתְפַּלֵּל בַּיְּשִׁיבָה, וְהִנֵּה הִזְדַּמֵּן לַמָּקוֹם יְהוּדִי שֶׁשָּׁמַע אוֹדוֹת הָרַב פַיְינְשְׁטֵיין, וְנָסַע לַיְּשִׁיבָה כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הָרַב. הִתְפַּלֵּל הַיְּהוּדִי שַׁחֲרִית בַּיְּשִׁיבָה, וּפָנָה לְאֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִים בְּבַקָּשָׁה לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת הָרַב, וְהָאָדוֹן הִצְבִּיעַ לְעֵבֶר הָרַב, וְהָאִישׁ נִדְהַם.

הִתְבָּרֵר, שֶׁכַּמָּה רְגָעִים קֹדֶם לָכֵן, נִגַּשׁ אֵלָיו ר' מֹשֶׁה וְהוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדוֹ לְבִרְכַּת 'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם', אֲבָל הָאוֹרֵחַ חָשַׁב שֶׁזֶּה עוֹד קַבְּצָן, וּמִהֵר לְהוֹצִיא מַטְבֵּעַ וְלָתֵת לְיָדוֹ שֶׁל הֶעָנִי, וּבְרֹב עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל ר' מֹשֶׁה נָטַל הָרַב אֶת הַכֶּסֶף וְהוֹדָה לָאִישׁ וְהָלַךְ, וְכָל זֹאת כְּדֵי לֹא לִגְרֹם לְבוּשָׁה וְאִי נְעִימוּת לְאוֹתוֹ אָדָם.

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, שֶׁזּוֹהִי דַּרְכָּם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה שֶׁדָּבָר רִאשׁוֹן הֵם 'אָדָם', עוֹד לִפְנֵי שֶׁהֵם רֹאשׁ יְשִׁיבָה. (יָד בַּתּוֹרָה)

לְפָנֵינוּ סִפּוּר דּוֹמֶה אַךְ שׁוֹנֶה שֶׁהִתְרַחֵשׁ עִם מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן לֵייבּ שְׁטַיְינְמַן זַצַ"ל.

הָיָה זֶה בִּשְׁעַת עֶרֶב מֻקְדֶּמֶת, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל קַיִץ תשמ"א. בְּדֶלֶת הַבַּיִת בִּרְחוֹב חֲזוֹן אִישׁ 5 בִּבְנֵי בְּרַק נָקַשׁ יְהוּדִי, שֶׁבְּיָמִים כְּתִקּוּנָם מְסוֹבֵב עַל הַפְּתָחִים. הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן לֵיבּ שְׁטַיְינְמַן זַצַ"ל פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְחִישׁ קַל זִהָה אֶת הָאִישׁ, שֶׁנּוֹקֵשׁ כָּאן מִדֵּי פַּעַם וּמְבַקֵּשׁ צְדָקָה. הָרַב שְׁטַיְינְמַן הֶעֱנִיק לוֹ מַטְבֵּעַ וְהַלָּה הָלַךְ לְדַרְכּוֹ, אֶלָּא שֶׁכַּעֲבֹר שְׁתֵּי דַּקּוֹת שָׁב וְנָקַשׁ בַּדֶּלֶת.

הָרַב שְׁטַיְינְמַן שָׁב וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְהֶחֱוָה בְּיָדוֹ כְּאוֹמֵר 'כְּבָר נָתַתִּי לְךָ'. לְהַפְתָּעָתוֹ הַמְּרֻבָּה הַלָּה הִסְבִּיר כִּי הוּא מְבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס לְשׂוֹחֵחַ, וּכְשֶׁנִּכְנַס סִפֵּר כִּי הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַכְנִיס אֶת בְּנוֹ לִלְמֹד בַּשָּׁנָה הַבָּאָה בִּישִׁיבַת פּוֹנִיבֶז' לִצְעִירִים - תַּחַת יָדָיו הָאֲמוּנוֹת שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה.

הָרַב שְׁטַיְינְמַן כְּדַרְכּוֹ, הֵגִיב כִּי אֵינוֹ מִתְעָרֵב בְּנוֹשֵׂא שֶׁבְּסַמְכוּתוֹ הַבִּלְעָדִית שֶׁל הַגרמ"י לֶפְקוֹבִיץ' זַצַ"ל, אַךְ הַסִּכּוּיִים קְלוּשִׁים מִמֵּילָא - כִּי הַמַּחֲזוֹר מָלֵא עַד אֶפֶס מָקוֹם. וּבְכָל זֹאת, הִתְעַנְיֵן הָרַב שְׁטַיְינְמַן וּבִקֵּשׁ לְהָבִין: 'תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ, הֵן נָקַשְׁתָּ בְּדַלְתִּי אַךְ לִפְנֵי שְׁתֵּי דַּקּוֹת לְקַבֵּץ צְדָקָה וְלֹא דִּבַּרְתָּ עִמִּי בְּנוֹשֵׂא זֶה דָּבָר. הַאִם בִּשְׁתֵּי הַדַּקּוֹת הַלָּלוּ עָלָה הַדָּבָר בְּרַעְיוֹנְךָ?' אוֹתוֹ יְהוּדִי כִּחְכַּח בִּגְרוֹנוֹ בִּמְבוּכָה, וְהֵשִׁיב כִּי גַּם בַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת שֶׁנָּקַשׁ בַּדֶּלֶת, רָצָה לְשׂוֹחֵחַ עִם רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בְּעִנְיַן בְּנוֹ, לִפְעֹל כְּדֵי שֶׁיִּתְקַבֵּל לַיְשִׁיבָה. אֶלָּא שֶׁכְּשֶׁרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הֶעֱנִיק לוֹ מַטְבֵּעַ בְּחָשְׁבוֹ כִּי הוּא בָּא כָּרָגִיל לְקַבֵּץ נְדָבוֹת, הִרְהֵר כִּי כְּדַאי לָקַחַת אֶת הַמַּטְבֵּעַ, וְאַף לְהַשְׁלִים 'סִיבוּב' קִבּוּץ נְדָבוֹת בֵּין שְׁכֵנֵי הָרַב לַבִּנְיָן, וְאַחַר כָּךְ לָשׁוּב וּלְדַבֵּר עַל הַנּוֹשֵׂא לִשְׁמוֹ הִגִּיעַ - קַבָּלַת בְּנוֹ לַיְּשִׁיבָה. כְּשֶׁהָרַב שְׁטַיְינְמַן שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים - הֶחְוִיר כַּסִּיד. לְפֶתַע הִתְבָּרֵר לוֹ, שֶׁבְּעֵת הַנְּקִישָׁה הַקּוֹדֶמֶת - אוֹתוֹ אָדָם לֹא הִגִּיעַ הַפַּעַם לְקַבֵּל צְדָקָה כְּמִנְהָגוֹ, אֶלָּא הִגִּיעַ לְשׂוֹחֵחַ עַל נוֹשֵׂא חָשׁוּב פִּי כַּמָּה - עַל נֶפֶשׁ בְּנוֹ יַקִּירוֹ וְקַבָּלָתוֹ לַיְּשִׁיבָה.

'אוֹי וַאֲבוֹי, הָפַכְתִּי אוֹתְךָ לִמְקַבֵּץ נְדָבוֹת!' - לָחַשׁ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בַּחֲרָדָה, 'אֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתְךָ, אוֹי לִי שֶׁפָּגַעְתִּי בְּךָ'. 'אֵין צֹרֶךְ לְהַגְזִים', נַעֲנָה הַלָּה, 'הֲלֹא רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה צוֹדֵק, אֲנִי מְקַבֵּץ נְדָבוֹת, זוֹ פַּרְנָסָתִי וְזֶה מִקְצוֹעִי כְּבָר רַבּוֹת בְּשָׁנִים... אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם בָּאתִי לְמַטָּרָה אַחֶרֶת'.

אַךְ לַמְרוֹת הַהֶסְבֵּר, לֹא נָחָה דַּעְתּוֹ שֶׁל הָרַב שְׁטַיְינְמַן. 'רְאֵה נָא, פָּגַעְתִּי בְּךָ, וְעָלַי לִמְצֹא כָּל דֶּרֶךְ לְכַפֵּר עַל הָעִנְיָן. כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי, בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵינִי מִתְעָרֵב בְּקַבָּלַת בַּחוּרִים לַיְּשִׁיבָה וְהַדָּבָר אֵינוֹ בְּסַמְכוּתִי. אַךְ הַפַּעַם, הוֹאִיל וּפָגַעְתִּי בְּךָ - אֶחְרֹג מִמִּנְהָגִי'.

מִכָּאן וְאֵילָךְ הֵחֵל הָרַב שְׁטַיְינְמַן בִּמְלֶאכֶת שְׁתַדְּלָנוּת נִפְלָאָה, שֶׁנִּמְשְׁכָה לְאֹרֶךְ שָׁנִים אֲרֻכּוֹת לְמַעַן אוֹתוֹ בָּחוּר, בְּנוֹ שֶׁל "מְקַבֵּץ הַנְּדָבוֹת בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲבָל לֹא הַפַּעַם". בְּאוֹתָהּ שָׁנָה הִתְקַבֵּל הַבָּחוּר לִלְמֹד בִּישִׁיבַת פּוֹנִיבֶז' - כְּשֶׁהָרַב שְׁטַיְינְמַן מְשַׁמֵּשׁ כְּרַבּוֹ, וְעוֹקֵב אַחֲרָיו מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ בִּמְסִירוּת נִפְלָאָה וְיוֹצֵאת דֹּפֶן.

לְכָל אֹרֶךְ שְׁנַת הַלִּמּוּדִים הִתְמַסֵּר אֵלָיו הָרַב שְׁטַיְינְמַן כְּאִלּוּ הוּא בְּנוֹ, הִשְׁקִיעַ בּוֹ אֶת מֵיטַב הַכֹּחוֹת וְהַמַּאֲמַצִּים, כְּדֵי שֶׁיִּגְדַּל וְיִתְפַּתֵּחַ בְּתוֹרָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם. אַךְ הָרַב שְׁטַיְינְמַן לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ, עֲדַיִן חָשׁ כִּי לֹא כִּפֵּר כָּרָאוּי עַל הַפְּגִיעָה בְּאָבִיו.

וּלְפִיכָךְ, כְּשֶׁעָמַד הַבָּחוּר לַעֲלוֹת לִישִׁיבָה גְּדוֹלָה, נִגַּשׁ הָרַב שְׁטַיְינְמַן מִיָּזְמָתוֹ לְאָבִיו, וְדָן עִמּוֹ עַל עֲתִיד הַבֵּן. כְּשֶׁהִתְבָּרֵר שֶׁהַמָּקוֹם הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לְמַעַן הַבֵּן הוּא לְהַמְשִׁיךְ בִּישִׁיבַת פּוֹנִיבֶז' הַגְּדוֹלָה, פָּעַל הָרַב שְׁטַיְינְמַן כְּדֵי שֶׁיִּתְקַבֵּל בָּהּ אַף שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל נִמְנַע מִלִּלְחֹץ בְּעֶזְרַת מַעֲמָדוֹ. וְאוֹתוֹ בָּחוּר, קָם וְהָיָה לְאֶחָד מִמַּרְבִּיצֵי הַתּוֹרָה הַמְּפֻרְסָמִים בְּדוֹרֵנוּ.

נָקֵל לְשַׁעֵר כִּי הַהִתְפַּתְּחוּת הַמַּרְשִׁימָה שֶׁל הַנַּעַר הִנָּהּ פְּרִי רוּחוֹ וְעִידוּדוֹ שֶׁל הָרַב שְׁטַיְינְמַן, שֶׁלְּאֹרֶךְ כְּעָשׂוֹר רָאָה אֶת הַבָּחוּר הַזֶּה כִּבְנוֹ, הִשְׁקִיעַ בּוֹ כָּל כֹּחַ וּמַאֲמָץ, וּפָעַל עֲבוּרוֹ בְּכָל עֵת. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	לך לך תשפ"ב
	מִי שֶׁרוֹצֶה אֶת ה' – נִשְׁאָר עִם אַבְרָהָם!
	"וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכָל הַנִּצָּבִים עָלָיו" (מה-א). מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁיּוֹסֵף לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק, וְרָצָה לְהִתְגַּלּוֹת לְאֶחָיו, אוּלָם לֹא יָכֹל לִסְבֹּל שֶׁמִּצְרַיִם הָיוּ נִצָּבִים עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מִתְוַדֶּה לְאֶחָיו. אַךְ קָשֶׁה, שֶׁאִם כֵּן לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב בַּפָּסוּק 'וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק', אֶלָּא 'וְלֹא יָכֹל לִסְבֹּל אֶת כָּל הַנִּצָּבִים עָלָיו', וְאִלּוּ בַּפָּסוּק מְבֹאָר שֶׁיּוֹסֵף לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק 'מֵחֲמַת' כָּל הַנִּצָּבִים עָלָיו. וּמְבָאֵר הַ'מֶּשֶׁךְ חָכְמָה', שֶׁבְּעִקָּרוֹן יוֹסֵף יָכֹל לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְאַפֵּק וּלְהַמְשִׁיךְ לִמְשֹׁךְ אֶת הָאַחִים, וְהָיָה בָּזֶה גַּם תּוֹעֶלֶת טוֹבָה אִם הָיָה מוֹשֵׁךְ אוֹתָם עוֹד קְצָת, שֶׁהֲרֵי חֵטְא הָאַחִים הָיָה "בְּהִתְחַנֲנוֹ אֵלֵינוּ" וְלֹא שָׁמַעְנוּ אֵלָיו. יוֹסֵף הִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ וְהָאַחִים לֹא הִתְיַחֲסוּ אֵלָיו. וְהַתִּקּוּן שֶׁל הַחֵטְא הָיָה עַל יְדֵי שֶׁיּוֹסֵף יִמְשֹׁךְ אוֹתָם, וִיהוּדָה יִתְחַנֵּן וְיוֹסֵף לֹא יִשְׁמַע, וְאַחַר כָּךְ כָּל הָאַחִים יְבַקְּשׁוּ עַל נַפְשָׁם, וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם, עַד שֶׁיֵּרֵד יַעֲקֹב בְּעַצְמוֹ לְמִצְרַיִם לְהִתְחַנֵּן, וּלְאָבִיו הָיָה מִתְגַּלֶּה, וְכָךְ הָיָה מַגִּיעַ תִּקּוּן הַחֵטְא לַחֲלוּטִין, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא עָשָׂה זֹאת, הָיוּ צְרִיכִים בְּהֶמְשֵׁךְ הַדּוֹרוֹת לְתַקֵּן אֶת אוֹתוֹ הַחֵטְא עַל יְדֵי עֲשֶׂרֶת הֲרוּגֵי מַלְכוּת. וּמַדּוּעַ יוֹסֵף לֹא עוֹשֶׂה זֹאת, וְלֹא נוֹתֵן לָהֶם לְתַקֵּן אֶת כָּל הַחֵטְא? לָמָּה הוּא הִתְגַּלָּה אֲלֵיהֶם טֶרֶם זְמַן? אוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה – "וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו". מַה שֶּׁיּוֹסֵף הִתְגַּלָּה טֶרֶם הִגִּיעַ הַזְּמַן וְלֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק, הָיָה מֵחֲמַת כָּל הַנִּצָּבִים עָלָיו, כִּי הַגּוֹיִים רָאוּ אֶת הָאַכְזָרִיּוּת שֶׁנִּמְצְאָה בְּיוֹסֵף, שֶׁאֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ לְתַחֲנוּנֵיהֶם שֶׁל אֶחָיו וּמִתְעַלֵּל בָּהֶם, וּכְבָר הַגּוֹיִים הִרְגִּישׁוּ שֶׁזֶּה לֹא מוּסָרִי. וְלָכֵן יוֹסֵף אָמַר: קֹדֶם כֹּל צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה חִלּוּל ה'. עַל אַף כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל תִּקּוּן הַחֵטְא, אָמַר יוֹסֵף: קֹדֶם כֹּל צָרִיךְ לִהְיוֹת בֶּן אָדָם, שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ מִצְרַיִם שֶׁאֲנִי כָּזֶה אַכְזָרִי. וְזֶה שֶׁאָמַר 'וְלֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק', מַדּוּעַ? 'מֵחֲמַת' כָּל הַנִּצָּבִים עָלָיו. וְיָדוּעַ הַמַּאֲמָר הַחֲסִידִי עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר 'לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם' - לֹא הַפְּשָׁט הוּא שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת קֹדֶם כֹּל יְרֵא שָׁמַיִם, אֶלָּא לְעוֹלָם קֹדֶם כֹּל צָרִיךְ לִהְיוֹת אָדָם. קֹדֶם כֹּל תִּהְיֶה 'אָדָם' וְאַחַר כָּךְ 'יְרֵא שָׁמַיִם'. רַבִּי מֹשֶׁה פַיְינְשְׁטֵיין, רֹאשׁ כָּל בְּנֵי הַגּוֹלָה, הִתְפַּלֵּל בַּיְּשִׁיבָה, וְהִנֵּה הִזְדַּמֵּן לַמָּקוֹם יְהוּדִי שֶׁשָּׁמַע אוֹדוֹת הָרַב פַיְינְשְׁטֵיין, וְנָסַע לַיְּשִׁיבָה כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הָרַב. הִתְפַּלֵּל הַיְּהוּדִי שַׁחֲרִית בַּיְּשִׁיבָה, וּפָנָה לְאֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִים בְּבַקָּשָׁה לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת הָרַב, וְהָאָדוֹן הִצְבִּיעַ לְעֵבֶר הָרַב, וְהָאִישׁ נִדְהַם. הִתְבָּרֵר, שֶׁכַּמָּה רְגָעִים קֹדֶם לָכֵן, נִגַּשׁ אֵלָיו ר' מֹשֶׁה וְהוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדוֹ לְבִרְכַּת 'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם', אֲבָל הָאוֹרֵחַ חָשַׁב שֶׁזֶּה עוֹד קַבְּצָן, וּמִהֵר לְהוֹצִיא מַטְבֵּעַ וְלָתֵת לְיָדוֹ שֶׁל הֶעָנִי, וּבְרֹב עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל ר' מֹשֶׁה נָטַל הָרַב אֶת הַכֶּסֶף וְהוֹדָה לָאִישׁ וְהָלַךְ, וְכָל זֹאת כְּדֵי לֹא לִגְרֹם לְבוּשָׁה וְאִי נְעִימוּת לְאוֹתוֹ אָדָם. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, שֶׁזּוֹהִי דַּרְכָּם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה שֶׁדָּבָר רִאשׁוֹן הֵם 'אָדָם', עוֹד לִפְנֵי שֶׁהֵם רֹאשׁ יְשִׁיבָה. (יָד בַּתּוֹרָה) לְפָנֵינוּ סִפּוּר דּוֹמֶה אַךְ שׁוֹנֶה שֶׁהִתְרַחֵשׁ עִם מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן לֵייבּ שְׁטַיְינְמַן זַצַ"ל. הָיָה זֶה בִּשְׁעַת עֶרֶב מֻקְדֶּמֶת, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל קַיִץ תשמ"א. בְּדֶלֶת הַבַּיִת בִּרְחוֹב חֲזוֹן אִישׁ 5 בִּבְנֵי בְּרַק נָקַשׁ יְהוּדִי, שֶׁבְּיָמִים כְּתִקּוּנָם מְסוֹבֵב עַל הַפְּתָחִים. הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן לֵיבּ שְׁטַיְינְמַן זַצַ"ל פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְחִישׁ קַל זִהָה אֶת הָאִישׁ, שֶׁנּוֹקֵשׁ כָּאן מִדֵּי פַּעַם וּמְבַקֵּשׁ צְדָקָה. הָרַב שְׁטַיְינְמַן הֶעֱנִיק לוֹ מַטְבֵּעַ וְהַלָּה הָלַךְ לְדַרְכּוֹ, אֶלָּא שֶׁכַּעֲבֹר שְׁתֵּי דַּקּוֹת שָׁב וְנָקַשׁ בַּדֶּלֶת. הָרַב שְׁטַיְינְמַן שָׁב וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְהֶחֱוָה בְּיָדוֹ כְּאוֹמֵר 'כְּבָר נָתַתִּי לְךָ'. לְהַפְתָּעָתוֹ הַמְּרֻבָּה הַלָּה הִסְבִּיר כִּי הוּא מְבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס לְשׂוֹחֵחַ, וּכְשֶׁנִּכְנַס סִפֵּר כִּי הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַכְנִיס אֶת בְּנוֹ לִלְמֹד בַּשָּׁנָה הַבָּאָה בִּישִׁיבַת פּוֹנִיבֶז' לִצְעִירִים - תַּחַת יָדָיו הָאֲמוּנוֹת שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. הָרַב שְׁטַיְינְמַן כְּדַרְכּוֹ, הֵגִיב כִּי אֵינוֹ מִתְעָרֵב בְּנוֹשֵׂא שֶׁבְּסַמְכוּתוֹ הַבִּלְעָדִית שֶׁל הַגרמ"י לֶפְקוֹבִיץ' זַצַ"ל, אַךְ הַסִּכּוּיִים קְלוּשִׁים מִמֵּילָא - כִּי הַמַּחֲזוֹר מָלֵא עַד אֶפֶס מָקוֹם. וּבְכָל זֹאת, הִתְעַנְיֵן הָרַב שְׁטַיְינְמַן וּבִקֵּשׁ לְהָבִין: 'תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ, הֵן נָקַשְׁתָּ בְּדַלְתִּי אַךְ לִפְנֵי שְׁתֵּי דַּקּוֹת לְקַבֵּץ צְדָקָה וְלֹא דִּבַּרְתָּ עִמִּי בְּנוֹשֵׂא זֶה דָּבָר. הַאִם בִּשְׁתֵּי הַדַּקּוֹת הַלָּלוּ עָלָה הַדָּבָר בְּרַעְיוֹנְךָ?' אוֹתוֹ יְהוּדִי כִּחְכַּח בִּגְרוֹנוֹ בִּמְבוּכָה, וְהֵשִׁיב כִּי גַּם בַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת שֶׁנָּקַשׁ בַּדֶּלֶת, רָצָה לְשׂוֹחֵחַ עִם רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בְּעִנְיַן בְּנוֹ, לִפְעֹל כְּדֵי שֶׁיִּתְקַבֵּל לַיְשִׁיבָה. אֶלָּא שֶׁכְּשֶׁרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הֶעֱנִיק לוֹ מַטְבֵּעַ בְּחָשְׁבוֹ כִּי הוּא בָּא כָּרָגִיל לְקַבֵּץ נְדָבוֹת, הִרְהֵר כִּי כְּדַאי לָקַחַת אֶת הַמַּטְבֵּעַ, וְאַף לְהַשְׁלִים 'סִיבוּב' קִבּוּץ נְדָבוֹת בֵּין שְׁכֵנֵי הָרַב לַבִּנְיָן, וְאַחַר כָּךְ לָשׁוּב וּלְדַבֵּר עַל הַנּוֹשֵׂא לִשְׁמוֹ הִגִּיעַ - קַבָּלַת בְּנוֹ לַיְּשִׁיבָה. כְּשֶׁהָרַב שְׁטַיְינְמַן שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים - הֶחְוִיר כַּסִּיד. לְפֶתַע הִתְבָּרֵר לוֹ, שֶׁבְּעֵת הַנְּקִישָׁה הַקּוֹדֶמֶת - אוֹתוֹ אָדָם לֹא הִגִּיעַ הַפַּעַם לְקַבֵּל צְדָקָה כְּמִנְהָגוֹ, אֶלָּא הִגִּיעַ לְשׂוֹחֵחַ עַל נוֹשֵׂא חָשׁוּב פִּי כַּמָּה - עַל נֶפֶשׁ בְּנוֹ יַקִּירוֹ וְקַבָּלָתוֹ לַיְּשִׁיבָה. 'אוֹי וַאֲבוֹי, הָפַכְתִּי אוֹתְךָ לִמְקַבֵּץ נְדָבוֹת!' - לָחַשׁ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בַּחֲרָדָה, 'אֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתְךָ, אוֹי לִי שֶׁפָּגַעְתִּי בְּךָ'. 'אֵין צֹרֶךְ לְהַגְזִים', נַעֲנָה הַלָּה, 'הֲלֹא רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה צוֹדֵק, אֲנִי מְקַבֵּץ נְדָבוֹת, זוֹ פַּרְנָסָתִי וְזֶה מִקְצוֹעִי כְּבָר רַבּוֹת בְּשָׁנִים... אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם בָּאתִי לְמַטָּרָה אַחֶרֶת'. אַךְ לַמְרוֹת הַהֶסְבֵּר, לֹא נָחָה דַּעְתּוֹ שֶׁל הָרַב שְׁטַיְינְמַן. 'רְאֵה נָא, פָּגַעְתִּי בְּךָ, וְעָלַי לִמְצֹא כָּל דֶּרֶךְ לְכַפֵּר עַל הָעִנְיָן. כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי, בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵינִי מִתְעָרֵב בְּקַבָּלַת בַּחוּרִים לַיְּשִׁיבָה וְהַדָּבָר אֵינוֹ בְּסַמְכוּתִי. אַךְ הַפַּעַם, הוֹאִיל וּפָגַעְתִּי בְּךָ - אֶחְרֹג מִמִּנְהָגִי'. מִכָּאן וְאֵילָךְ הֵחֵל הָרַב שְׁטַיְינְמַן בִּמְלֶאכֶת שְׁתַדְּלָנוּת נִפְלָאָה, שֶׁנִּמְשְׁכָה לְאֹרֶךְ שָׁנִים אֲרֻכּוֹת לְמַעַן אוֹתוֹ בָּחוּר, בְּנוֹ שֶׁל "מְקַבֵּץ הַנְּדָבוֹת בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲבָל לֹא הַפַּעַם". בְּאוֹתָהּ שָׁנָה הִתְקַבֵּל הַבָּחוּר לִלְמֹד בִּישִׁיבַת פּוֹנִיבֶז' - כְּשֶׁהָרַב שְׁטַיְינְמַן מְשַׁמֵּשׁ כְּרַבּוֹ, וְעוֹקֵב אַחֲרָיו מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ בִּמְסִירוּת נִפְלָאָה וְיוֹצֵאת דֹּפֶן. לְכָל אֹרֶךְ שְׁנַת הַלִּמּוּדִים הִתְמַסֵּר אֵלָיו הָרַב שְׁטַיְינְמַן כְּאִלּוּ הוּא בְּנוֹ, הִשְׁקִיעַ בּוֹ אֶת מֵיטַב הַכֹּחוֹת וְהַמַּאֲמַצִּים, כְּדֵי שֶׁיִּגְדַּל וְיִתְפַּתֵּחַ בְּתוֹרָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם. אַךְ הָרַב שְׁטַיְינְמַן לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ, עֲדַיִן חָשׁ כִּי לֹא כִּפֵּר כָּרָאוּי עַל הַפְּגִיעָה בְּאָבִיו. וּלְפִיכָךְ, כְּשֶׁעָמַד הַבָּחוּר לַעֲלוֹת לִישִׁיבָה גְּדוֹלָה, נִגַּשׁ הָרַב שְׁטַיְינְמַן מִיָּזְמָתוֹ לְאָבִיו, וְדָן עִמּוֹ עַל עֲתִיד הַבֵּן. כְּשֶׁהִתְבָּרֵר שֶׁהַמָּקוֹם הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לְמַעַן הַבֵּן הוּא לְהַמְשִׁיךְ בִּישִׁיבַת פּוֹנִיבֶז' הַגְּדוֹלָה, פָּעַל הָרַב שְׁטַיְינְמַן כְּדֵי שֶׁיִּתְקַבֵּל בָּהּ אַף שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל נִמְנַע מִלִּלְחֹץ בְּעֶזְרַת מַעֲמָדוֹ. וְאוֹתוֹ בָּחוּר, קָם וְהָיָה לְאֶחָד מִמַּרְבִּיצֵי הַתּוֹרָה הַמְּפֻרְסָמִים בְּדוֹרֵנוּ. נָקֵל לְשַׁעֵר כִּי הַהִתְפַּתְּחוּת הַמַּרְשִׁימָה שֶׁל הַנַּעַר הִנָּהּ פְּרִי רוּחוֹ וְעִידוּדוֹ שֶׁל הָרַב שְׁטַיְינְמַן, שֶׁלְּאֹרֶךְ כְּעָשׂוֹר רָאָה אֶת הַבָּחוּר הַזֶּה כִּבְנוֹ, הִשְׁקִיעַ בּוֹ כָּל כֹּחַ וּמַאֲמָץ, וּפָעַל עֲבוּרוֹ בְּכָל עֵת. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)