Otzarot-Article

"עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹקִים" (יח-יא). הַחַיָּלִים שֶׁשּׁוֹמְרִים בְּ"מַחְסוֹם אֶרֶז" בִּגְבוּל עַזָּה, עָצְרוּ אֶת אַחַד הָרְכָבִים לִבְדִיקָה בִּטְחוֹנִית כִּבְשִׁגְרָה. הָעַרְבִי הִצִּיג אֶת הַמִּסְמָכִים הַדְּרוּשִׁים וְהַחַיָּלִים הִתְכַּוְּנוּ לָתֵת לוֹ לַעֲבֹר, אַךְ דְּבַר מָה עוֹרֵר אֶת חַשְׁדָנוּתוֹ שֶׁל אַחַד הַחַיָּלִים, לָכֵן פָּנָה אֶל הַנֶּהָג בִּקְשִׁיחוּת וּשְׁאָלוֹ: "תֹּאמַר לִי מִיָּד, מֵאֵיפֹה גָּנַבְתָּ אֶת הָרֶכֶב? עֲנֵה לִי מִיָּד! אַחֶרֶת אַתָּה תִּסְתַּבֵּךְ יוֹתֵר!!!"

הָעַרְבִי נִסָּה לְהִתְחַמֵּק וּלְהַכְחִישׁ, אַךְ כְּשֶׁהִבְחִין שֶׁהַחַיָּל רְצִינִי, הוּא הֵבִין שֶׁכַּנִּרְאֶה יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ רְאָיוֹת חוֹתְכוֹת, שֶׁכֵּן מֵאַיִן לוֹ לָדַעַת שֶׁחָזַר כָּרֶגַע מִגְּנֵבַת רֶכֶב בְּיִשְׂרָאֵל? לָכֵן הוֹדָה שֶׁגָּנַב אֶת הָרֶכֶב מֵהַיִּשּׁוּב "מַעֲלֵה אֲדֻמִּים".

לְאַחַר שֶׁעָצְרוּ אֶת הָעַרְבִי לַחֲקִירָה, כָּל הַחַיָּלִים הִסְתַּעֲרוּ עַל חֲבֵרָם שֶׁעָלָה עַל הַגַּנָּב: "תַּגִּיד, אַתָּה נָבִיא? יֵשׁ לְךָ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ...?! מִנַּיִן יָדַעְתָּ שֶׁהָרֶכֶב גָּנוּב? הֲרֵי הוּא הֶרְאָה אֶת הַמִּסְמָכִים שֶׁהָרֶכֶב שַׁיָּךְ לוֹ, וְהֵם הָיוּ נִרְאִים מְקוֹרִיִּים לַחֲלוּטִין!"

הַחַיָּל לָקַח אֶת חֲבֵרָיו לַ"פָּגוֹשׁ" שֶׁל הָרֶכֶב הַיֻּקְרָתִי וְהִצְבִּיעַ עַל הַסְּטִיקֶר וְכֻלָּם פָּרְצוּ בִּצְחוֹק...

עַל הַפָּגוֹשׁ שֶׁל הָרֶכֶב הֻדְבַּק סְטִיקֶר עָלָיו הָיָה כָּתוּב בְּאוֹתִיּוֹת קִדּוּשׁ לְבָנָה: "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ"...

עַל פִּי לוּחוֹת הָרִשּׁוּי שֶׁל הָרֶכֶב זִהוּ אֶת בַּעַל הָרֶכֶב, וְהַחַיָּלִים הִתְקַשְּׁרוּ אֵלָיו שֶׁיָּבוֹא לָקַחַת אֶת רִכְבּוֹ. הָאִישׁ לֹא נִרְאָה כְּשׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אַךְ הוּא הָיָה נִרְגָּשׁ מְאֹד וּבִדְמָעוֹת צָעַק בְּקוֹל רָם: "אָכֵן - אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ!!!"

עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר שֶׁהָרֶכֶב הֻחְזַר לִבְעָלָיו הוֹדוֹת לַפְּעִילוּת הַתּוֹרָנִית שֶׁהִתְקַיְּמָה בְּ"מַעֲלֵה אֲדֻמִּים". הַפְּעִילִים זָכוּ לְהַדְלִיק אֶת הַ"נִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי" בְּלִבָּם שֶׁל רַבִּים מִבְּנֵי הַמָּקוֹם.

יוֹם אֶחָד, נִגְּשׁוּ אֶל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁרָכַשׁ אֶת הָרֶכֶב הֶחָדָשׁ כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתוֹ בֶּאֱמוּנָה, אַךְ הוּא סֵרַב לִשְׁמֹעַ, לָכֵן בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לְפָחוֹת לְהַדְבִּיק אֶת הַסְּטִיקֶר "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" עַל הַפָּגוֹשׁ שֶׁל הָרֶכֶב הֶחָדָשׁ שֶׁלּוֹ. הָאִישׁ לֹא "הִתְלַהֵב" לְהַדְבִּיק מַדְבֵּקָה עַל הָרֶכֶב הֶחָדָשֹׁ, אַךְ לְבַסּוֹף הִסְכִּים. זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן, רִכְבּוֹ נִגְנַב.

הַנֶּהָג הַמְּזֻעְזָע, פָּנָה לִמְנַהֵל הַפְּעִילוּת הַתּוֹרָנִית וְאָמַר לוֹ בְּהַתְרָסָה: "נוּ, אַתֶּם רוֹאִים? בִּקַּשְׁתֶּם שֶׁאַדְבִּיק אֶת הַמַּדְבֵּקָה עַל הָרֶכֶב הֶחָדָשׁ שֶׁלִּי וּלְבַסּוֹף הוּא נִגְנַב!!!"

לֹא עָבְרוּ אֶלָּא שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וּבַעַל הָרֶכֶב קִבֵּל אֶת הָרֶכֶב בַּחֲזָרָה בִּזְכוּת אוֹתָהּ מַדְבֵּקָה!!!

בִּזְכוּת אוֹתָהּ הִתְחַזְּקוּת עַל יְדֵי מַדְבֵּקָה פְּשׁוּטָה, הוּשַׁב הָרֶכֶב לִבְעָלָיו וְאַף בְּעָלָיו הִתְחִיל לָשׁוּב לֵאלֹקָיו. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	לך לך תשפ"ב
	מִי שֶׁרוֹצֶה אֶת ה' – נִשְׁאָר עִם אַבְרָהָם!
	"עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹקִים" (יח-יא). הַחַיָּלִים שֶׁשּׁוֹמְרִים בְּ"מַחְסוֹם אֶרֶז" בִּגְבוּל עַזָּה, עָצְרוּ אֶת אַחַד הָרְכָבִים לִבְדִיקָה בִּטְחוֹנִית כִּבְשִׁגְרָה. הָעַרְבִי הִצִּיג אֶת הַמִּסְמָכִים הַדְּרוּשִׁים וְהַחַיָּלִים הִתְכַּוְּנוּ לָתֵת לוֹ לַעֲבֹר, אַךְ דְּבַר מָה עוֹרֵר אֶת חַשְׁדָנוּתוֹ שֶׁל אַחַד הַחַיָּלִים, לָכֵן פָּנָה אֶל הַנֶּהָג בִּקְשִׁיחוּת וּשְׁאָלוֹ: "תֹּאמַר לִי מִיָּד, מֵאֵיפֹה גָּנַבְתָּ אֶת הָרֶכֶב? עֲנֵה לִי מִיָּד! אַחֶרֶת אַתָּה תִּסְתַּבֵּךְ יוֹתֵר!!!" הָעַרְבִי נִסָּה לְהִתְחַמֵּק וּלְהַכְחִישׁ, אַךְ כְּשֶׁהִבְחִין שֶׁהַחַיָּל רְצִינִי, הוּא הֵבִין שֶׁכַּנִּרְאֶה יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ רְאָיוֹת חוֹתְכוֹת, שֶׁכֵּן מֵאַיִן לוֹ לָדַעַת שֶׁחָזַר כָּרֶגַע מִגְּנֵבַת רֶכֶב בְּיִשְׂרָאֵל? לָכֵן הוֹדָה שֶׁגָּנַב אֶת הָרֶכֶב מֵהַיִּשּׁוּב "מַעֲלֵה אֲדֻמִּים". לְאַחַר שֶׁעָצְרוּ אֶת הָעַרְבִי לַחֲקִירָה, כָּל הַחַיָּלִים הִסְתַּעֲרוּ עַל חֲבֵרָם שֶׁעָלָה עַל הַגַּנָּב: "תַּגִּיד, אַתָּה נָבִיא? יֵשׁ לְךָ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ...?! מִנַּיִן יָדַעְתָּ שֶׁהָרֶכֶב גָּנוּב? הֲרֵי הוּא הֶרְאָה אֶת הַמִּסְמָכִים שֶׁהָרֶכֶב שַׁיָּךְ לוֹ, וְהֵם הָיוּ נִרְאִים מְקוֹרִיִּים לַחֲלוּטִין!" הַחַיָּל לָקַח אֶת חֲבֵרָיו לַ"פָּגוֹשׁ" שֶׁל הָרֶכֶב הַיֻּקְרָתִי וְהִצְבִּיעַ עַל הַסְּטִיקֶר וְכֻלָּם פָּרְצוּ בִּצְחוֹק... עַל הַפָּגוֹשׁ שֶׁל הָרֶכֶב הֻדְבַּק סְטִיקֶר עָלָיו הָיָה כָּתוּב בְּאוֹתִיּוֹת קִדּוּשׁ לְבָנָה: "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ"... עַל פִּי לוּחוֹת הָרִשּׁוּי שֶׁל הָרֶכֶב זִהוּ אֶת בַּעַל הָרֶכֶב, וְהַחַיָּלִים הִתְקַשְּׁרוּ אֵלָיו שֶׁיָּבוֹא לָקַחַת אֶת רִכְבּוֹ. הָאִישׁ לֹא נִרְאָה כְּשׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אַךְ הוּא הָיָה נִרְגָּשׁ מְאֹד וּבִדְמָעוֹת צָעַק בְּקוֹל רָם: "אָכֵן - אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ!!!" עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר שֶׁהָרֶכֶב הֻחְזַר לִבְעָלָיו הוֹדוֹת לַפְּעִילוּת הַתּוֹרָנִית שֶׁהִתְקַיְּמָה בְּ"מַעֲלֵה אֲדֻמִּים". הַפְּעִילִים זָכוּ לְהַדְלִיק אֶת הַ"נִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי" בְּלִבָּם שֶׁל רַבִּים מִבְּנֵי הַמָּקוֹם. יוֹם אֶחָד, נִגְּשׁוּ אֶל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁרָכַשׁ אֶת הָרֶכֶב הֶחָדָשׁ כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתוֹ בֶּאֱמוּנָה, אַךְ הוּא סֵרַב לִשְׁמֹעַ, לָכֵן בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לְפָחוֹת לְהַדְבִּיק אֶת הַסְּטִיקֶר "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" עַל הַפָּגוֹשׁ שֶׁל הָרֶכֶב הֶחָדָשׁ שֶׁלּוֹ. הָאִישׁ לֹא "הִתְלַהֵב" לְהַדְבִּיק מַדְבֵּקָה עַל הָרֶכֶב הֶחָדָשֹׁ, אַךְ לְבַסּוֹף הִסְכִּים. זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן, רִכְבּוֹ נִגְנַב. הַנֶּהָג הַמְּזֻעְזָע, פָּנָה לִמְנַהֵל הַפְּעִילוּת הַתּוֹרָנִית וְאָמַר לוֹ בְּהַתְרָסָה: "נוּ, אַתֶּם רוֹאִים? בִּקַּשְׁתֶּם שֶׁאַדְבִּיק אֶת הַמַּדְבֵּקָה עַל הָרֶכֶב הֶחָדָשׁ שֶׁלִּי וּלְבַסּוֹף הוּא נִגְנַב!!!" לֹא עָבְרוּ אֶלָּא שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וּבַעַל הָרֶכֶב קִבֵּל אֶת הָרֶכֶב בַּחֲזָרָה בִּזְכוּת אוֹתָהּ מַדְבֵּקָה!!! בִּזְכוּת אוֹתָהּ הִתְחַזְּקוּת עַל יְדֵי מַדְבֵּקָה פְּשׁוּטָה, הוּשַׁב הָרֶכֶב לִבְעָלָיו וְאַף בְּעָלָיו הִתְחִיל לָשׁוּב לֵאלֹקָיו. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)