Otzarot-Article

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" (ז-יב) מְפָרֵשׁ הָרַב "אִמְרֵי נֹעַם" זצ"ל: עֵקֶב - הוּא לְשׁוֹן סוֹף, עֲקֵבַיִם. הֲרֵי הַסּוֹף יִהְיֶה שֶׁתִּשְׁמְעוּ בְּקוֹל ה' וְשֶׁתָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר" (יְחֶזְקֵאל לו-כו). כָּךְ הַכְּלָל, וְכָךְ כָּל פְּרָט: "לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח" (שְׁמוּאֵל ב' יד-יד). אָז לָמָּה לְחַכּוֹת?

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁסָּרַח וֶהֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַשַּׂר לְמִשְׁפָּט. הִצִּיב בְּפָנָיו הַשַּׂר שָׁלוֹשׁ בְּרֵרוֹת: אוֹ שֶׁיֹּאכַל דָּג סָרוּחַ וּמַבְאִישׁ, אוֹ שֶׁיִּלְקֶה מֵאָה מַלְקוֹת, אוֹ שֶׁיְּשַׁלֵּם מֵאָה דִּינָרִים.

חָשַׁב הָאִישׁ: הֲכִי קַל לֶאֱכֹל אֶת הַדָּג. זֶה לֹא עוֹלֶה כֶּסֶף וְלֹא כּוֹאֵב. הֵבִיאוּ אֶת הַדָּג וַתַּעַל צַחֲנָתוֹ, הִתְחִיל לֶאֱכֹל וּמֵעָיו הִתְהַפְּכוּ בְּקִרְבּוֹ, נָגַס עוֹד נְגִיסָה וְהֵקִיא אֶת בְּנֵי מֵעָיו, הִגִּיעַ לַחֲצִי הַדָּג וְנִכְנַע.

הֶחְלִיט לִסְפֹּג אֶת הַמַּכּוֹת. יִכְאַב מְעַט, אֲבָל הַכֶּסֶף יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ. מָתְחוּ אוֹתוֹ עַל הָעַמּוּד וְהִתְחִילוּ לְהַצְלִיף. צָעַק וְצָוַח וְיִלֵּל, הַמַּכּוֹת בָּעֲרוּ כָּאֵשׁ, הַדָּם זָב, וְכַעֲבֹר חֲמִשִּׁים מַכּוֹת לֹא יָכֹל עוֹד לָשֵׂאת אֶת הַכְּאֵב: "הָנִיחוּ, הַרְפּוּ, אֲנִי מוּכָן לְשַׁלֵּם".

וּמְסַיֵּם הַמִּדְרָשׁ (פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא יא-ג): גַּם אָכַל אֶת הַדָּג, גַּם סָפַג אֶת הַמַּלְקוֹת, וְגַם שִׁלֵּם אֶת הַכֶּסֶף...

אִלּוּ הָיָה חָכָם וְעֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, הָיָה מֵבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו, מְשַׁלֵּם בַּתְּחִלָּה, וְחוֹסֵךְ אֶת הַזְּוָעָה וְהַכְּאֵב...

כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אַתֶּם עוֹבְרִים עֲבֵרוֹת, מְטַמְּאִים אֶת הַנְּשָׁמָה, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, וְאַתֶּם מִתְדַּרְדְּרִים, וּבָאִים עֲלֵיכֶם עֳנָשִׁים, צָרוֹת וּפְגָעִים, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל תַּהֲלִיךְ הֲרֵי תָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה -

לָמָּה לָכֶם כָּל זֹאת? שׁוּבוּ מִיָּד, וְתַחְסְכוּ אֶת כָּל הַצָּרוֹת...

בְּוֵנֵצוּאֵלָה אֵין כִּמְעַט בַּחוּרֵי יְשִׁיבָה, וְנָדִיר לִרְאוֹת שָׁם יְהוּדִי בְּמַרְאֶה חֲרֵדִי. בַּחוּר יְשִׁיבָה אֶחָד שֶׁשָּׁהָה שָׁם, הִקְפִּיד לָלֶכֶת עִם כּוֹבַע וַחֲלִיפָה בָּרְחוֹב. הוּא לֹא שִׁנָּה לְבוּשׁוֹ, וְקִדֵּשׁ בְּכָךְ שֵׁם שָׁמַיִם.

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָלַךְ בָּרְחוֹב פָּגַשׁ אוֹתוֹ סְטוּדֶנְט יְהוּדִי, וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְפֵשֶׁר מַרְאֵהוּ הֶחָרִיג. הַבָּחוּר הִסְבִּיר לוֹ שֶׁהוּא לוֹמֵד תּוֹרָה בַּיְשִׁיבָה, וְזֶהוּ הַלְּבוּשׁ שֶׁל הַיְּהוּדִים בְּנֵי תּוֹרָה.

"אֵיפֹה נִמְצֵאת הַיְשִׁיבָה?" שָׁאַל הַסְּטוּדֶנְט. "בְּלֵיקְווּד".

לֹא עָבַר זְמַן רַב, עַד שֶׁהַסְּטוּדֶנְט הֶחְלִיט לִנְסֹעַ לְלֵיקְווּד, לִבְדֹּק מִקָּרוֹב אֶת הַיְשִׁיבָה הַמְסַקְרֶנֶת הַזֹּאת.

אֶזְרָח שֶׁל וֵנֵצוּאֵלָה, שֶׁבִּדְרוֹם אָמֵרִיקָה, זָקוּק לְוִיזָה כְּדֵי לְהִכָּנֵס לְאַרְצוֹת הַבְּרִית. לְאוֹתוֹ סְטוּדֶנְט הָיְתָה וִיזָה, וְהוּא הִגִּיעַ לְמַעֲבַר הַגְּבוּל, אֲבָל לֹא שָׂם לֵב שֶׁפָּג תָּקְפָּהּ שֶׁל הַוִּיזָה שֶׁלּוֹ. הַשּׁוֹטְרִים בַּצַּד הָאָמֵרִיקָנִי שֶׁל הַגְּבוּל הִתְיַחֲסוּ אֵלָיו בְּחֻמְרָה, כְּאִלּוּ רָצָה לְהִכָּנֵס לְאַרְצוֹת הַבְּרִית בְּמִרְמָה.

הִגִּיעַ שׁוֹטֵר כּוּשִׁי עִם נַיֶּדֶת, הוֹרָה לוֹ לְהִכָּנֵס וְהִתְחִיל לִנְסֹעַ. בַּדֶּרֶךְ פָּנָה אֵלָיו הַשּׁוֹטֵר, וְשָׁאַל: "לָמָּה בָּאתָ לְאַרְצוֹת הַבְּרִית?" אָמַר לוֹ הַסְּטוּדֶנְט: "בָּאתִי לִלְמֹד בִּישִׁיבָה".

"בָּאתָ לִישִׁיבָה?" מַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי בָּרוּר הִשְׁתַּנָּה, פִּתְאוֹם. עָצַר הַשּׁוֹטֵר אֶת הַנַּיֶּדֶת לְרֶגַע, וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל לִנְסֹעַ לַכִּוּוּן הֶהָפוּךְ. "הֵי, לְאָן אַתָּה לוֹקֵחַ אוֹתִי?" הַסְּטוּדֶנְט נִבְהַל.

פָּנָיו שֶׁל הַשּׁוֹטֵר הַכּוּשִׁי מְשַׁדְּרוֹת אַהֲדָה. לְמַרְבֵּה הַהַפְתָּעָה, הוּא אוֹמֵר: "אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתְךָ לְעוֹרֵךְ דִּין אֶחָד מְסֻיָּם, תְּשַׁלֵּם לוֹ אֶלֶף דּוֹלָר, וְהוּא יוּכַל לְאַרְגֵּן לְךָ וִיזָה בְּאֹפֶן מִיָּדִי, בַּמָּקוֹם".

עָלָה הַסְּטוּדֶנְט לְעוֹרֵךְ הַדִּין, שִׁלֵּם לוֹ, וְקִבֵּל וִיזָה. הַשּׁוֹטֵר בֵּינְתַיִם חִכָּה לוֹ לְמַטָּה בַּנַּיֶּדֶת.

הַסְּטוּדֶנְט הָיָה מָלֵא הַכָּרַת הַטּוֹב, אֲבָל גַּם מְבֻלְבָּל מְאוֹד. "אֲנִי מוֹדֶה לְךָ מְאוֹד עַל כָּל הָעֶזְרָה, אֲבָל אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל מַשֶּׁהוּ? מַה קָּרָה שֶׁהֶחְלַטְתָּ פִּתְאוֹם לֹא לְגָרֵשׁ אוֹתִי וְעוֹד לַעֲזֹר לִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה?"

"תִּשְׁמַע סִפּוּר, אֲבָל סִפּוּר חָזָק", אוֹמֵר הַשּׁוֹטֵר. הוּא סִפֵּר עַל תִּיק שֶׁתָּפְרוּ לְאִשְׁתּוֹ. הֶעֱלִילוּ עָלֶיהָ עֲלִילָה, וְחִיְּבוּ אוֹתָהּ לְשַׁלֵּם אַלְפַּיִם דּוֹלָר. מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתָם לְשַׁלֵּם אֶת הַסְּכוּם הַזֶּה, הִכְנִיסוּ אוֹתָהּ לַכֶּלֶא.

זְמַן מָה אַחַר כָּךְ הָלַךְ אוֹתוֹ שׁוֹטֵר בָּרְחוֹב וְרָאָה חָסִיד סַאטְמֶר יוֹצֵא מֵחֲנוּת עִם תִּיק. פִּתְאוֹם הִגִּיעַ בִּסְעָרָה בִּרְיוֹן, וּמוּל עֵינָיו שֶׁל הַשּׁוֹטֵר הִתְנַפֵּל עַל הֶחָסִיד וְחָטַף מִמֶּנּוּ אֶת הַתִּיק. הֶחָסִיד הִתְחִיל לִצְעֹק, וְלִרְדֹּף אַחֲרֵי הַשּׁוֹדֵד, אֲבָל הַשּׁוֹדֵד הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר חָזָק וּמָהִיר מִמֶּנּוּ. לֹא הָיָה לוֹ סִכּוּי מוּלוֹ. הַשּׁוֹטֵר, לְעֻמַּת זֹאת, הָיָה בְּכֹשֶׁר טוֹב. הוּא רָדַף אַחֲרֵי הַשּׁוֹדֵד, תָּפַס אוֹתוֹ, הִשְׁכִּיב אוֹתוֹ עַל הַמִּדְרָכָה וְהִזְמִין נַיֶּדֶת. הוּא הֶחֱזִיר אֶת הַתִּיק לֶחָסִיד.

הֶחָסִיד הָיָה נִרְגָּשׁ. הוּא הוֹדָה לַשּׁוֹטֵר בְּמִלִּים חַמּוֹת וְסִפֵּר לוֹ שֶׁבַּתִּיק הָיָה סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל מְאוֹד.

"אֵין צֹרֶךְ לְהוֹדוֹת לִי", אָמַר הַשּׁוֹטֵר, "רַק עָשִׂיתִי אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי".

"הִצַּלְתָּ אוֹתִי", אָמַר הֶחָסִיד, "וַאֲנִי רוֹצֶה לְהַכִּיר לְךָ טוֹבָה לֹא רַק בְּדִבּוּרִים".

מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, סִפֵּר לוֹ הַשּׁוֹטֵר: "אִשְׁתִּי בַּכֶּלֶא בִּגְלַל אַלְפַּיִם דּוֹלָר שֶׁחֲסֵרִים לִי".

מִיָּד הוֹצִיא אֶת הַכֶּסֶף וְנָתַן לוֹ. שָׁאַל הַשּׁוֹטֵר: "אֵיךְ אַחֲזִיר לְךָ טוֹבָה עַל שֶׁהִצַּלְתָּ אֶת אִשְׁתִּי?"

אָמַר לוֹ: "אַתָּה לֹא צָרִיךְ לְהַחֲזִיר טוֹבָה, שֶׁהֲרֵי כְּבָר עָשִׂיתָ לִי טוֹבָה גְּדוֹלָה. עִם זֹאת, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, שֶׁאִם תִּרְאֶה פַּעַם יְהוּדִי בְּצָרָה, תַּעֲזֹר לוֹ".

"וְאֵיךְ אֵדַע לְמִי צָרִיךְ לַעֲזֹר?"

"אִם תִּרְאֶה יְהוּדִי שֶׁרוֹצֶה לָלֶכֶת לִישִׁיבָה, תַּעֲזֹר לוֹ".

סִיֵּם הַשּׁוֹטֵר וְאָמַר לַסְּטוּדֶנְט: "כְּבָר עֶשֶׂר שָׁנִים אֲנִי מְחַפֵּשׂ יְהוּדִי שֶׁיַּגִּיד לִי שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ יְשִׁיבָה, וְאַתָּה הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַרְתָּ לִי. אֲנִי כְּבָר עֶשֶׂר שָׁנִים רוֹצֶה לְהַחֲזִיר טוֹבָה לְמִי שֶׁעָזַר לִי, וּבִגְלַל זֶה אֲנִי מַמָּשׁ שָׂמֵחַ לַעֲזֹר לְךָ לְהַגִּיעַ לַיְשִׁיבָה".

הַסְּטוּדֶנְט כִּמְעַט לֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו. הָרָצוֹן שֶׁלּוֹ לְהַגִּיעַ לַיְשִׁיבָה וְלַעֲמֹד עַל טִיבָהּ הִתְחַזֵּק פִּי כַּמָּה וְכַמָּה. הוּא נָסַע לְלֵיקְווּד 'לִבְדֹּק אֶת הָעִנְיָן' וְנִשְׁאַר שָׁם. הַיּוֹם הוּא אַבְרֵךְ בִּירוּשָׁלַיִם, יֵשׁ לוֹ בָּרוּךְ ה' אִשָּׁה וִילָדִים שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה. וּמִמַּה הִתְחִיל הַכֹּל?

מֵהַקְפָּדָה עַל הַלְּבוּשׁ שֶׁל בֶּן הַיְשִׁיבָה עִם כּוֹבַע וַחֲלִיפָה בְּוֵנֵצוּאֵלָה. (הָרַב גּוֹאֵל אֶלְקָרִיף, בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	שמחת תורה תשפ"ב
	חַבְרוּתָא עִם הַשְּׁכִינָה
	"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" (ז-יב) מְפָרֵשׁ הָרַב "אִמְרֵי נֹעַם" זצ"ל: עֵקֶב - הוּא לְשׁוֹן סוֹף, עֲקֵבַיִם. הֲרֵי הַסּוֹף יִהְיֶה שֶׁתִּשְׁמְעוּ בְּקוֹל ה' וְשֶׁתָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר" (יְחֶזְקֵאל לו-כו). כָּךְ הַכְּלָל, וְכָךְ כָּל פְּרָט: "לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח" (שְׁמוּאֵל ב' יד-יד). אָז לָמָּה לְחַכּוֹת? מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁסָּרַח וֶהֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַשַּׂר לְמִשְׁפָּט. הִצִּיב בְּפָנָיו הַשַּׂר שָׁלוֹשׁ בְּרֵרוֹת: אוֹ שֶׁיֹּאכַל דָּג סָרוּחַ וּמַבְאִישׁ, אוֹ שֶׁיִּלְקֶה מֵאָה מַלְקוֹת, אוֹ שֶׁיְּשַׁלֵּם מֵאָה דִּינָרִים. חָשַׁב הָאִישׁ: הֲכִי קַל לֶאֱכֹל אֶת הַדָּג. זֶה לֹא עוֹלֶה כֶּסֶף וְלֹא כּוֹאֵב. הֵבִיאוּ אֶת הַדָּג וַתַּעַל צַחֲנָתוֹ, הִתְחִיל לֶאֱכֹל וּמֵעָיו הִתְהַפְּכוּ בְּקִרְבּוֹ, נָגַס עוֹד נְגִיסָה וְהֵקִיא אֶת בְּנֵי מֵעָיו, הִגִּיעַ לַחֲצִי הַדָּג וְנִכְנַע. הֶחְלִיט לִסְפֹּג אֶת הַמַּכּוֹת. יִכְאַב מְעַט, אֲבָל הַכֶּסֶף יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ. מָתְחוּ אוֹתוֹ עַל הָעַמּוּד וְהִתְחִילוּ לְהַצְלִיף. צָעַק וְצָוַח וְיִלֵּל, הַמַּכּוֹת בָּעֲרוּ כָּאֵשׁ, הַדָּם זָב, וְכַעֲבֹר חֲמִשִּׁים מַכּוֹת לֹא יָכֹל עוֹד לָשֵׂאת אֶת הַכְּאֵב: "הָנִיחוּ, הַרְפּוּ, אֲנִי מוּכָן לְשַׁלֵּם". וּמְסַיֵּם הַמִּדְרָשׁ (פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא יא-ג): גַּם אָכַל אֶת הַדָּג, גַּם סָפַג אֶת הַמַּלְקוֹת, וְגַם שִׁלֵּם אֶת הַכֶּסֶף... אִלּוּ הָיָה חָכָם וְעֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, הָיָה מֵבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו, מְשַׁלֵּם בַּתְּחִלָּה, וְחוֹסֵךְ אֶת הַזְּוָעָה וְהַכְּאֵב... כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אַתֶּם עוֹבְרִים עֲבֵרוֹת, מְטַמְּאִים אֶת הַנְּשָׁמָה, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, וְאַתֶּם מִתְדַּרְדְּרִים, וּבָאִים עֲלֵיכֶם עֳנָשִׁים, צָרוֹת וּפְגָעִים, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל תַּהֲלִיךְ הֲרֵי תָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה - לָמָּה לָכֶם כָּל זֹאת? שׁוּבוּ מִיָּד, וְתַחְסְכוּ אֶת כָּל הַצָּרוֹת... בְּוֵנֵצוּאֵלָה אֵין כִּמְעַט בַּחוּרֵי יְשִׁיבָה, וְנָדִיר לִרְאוֹת שָׁם יְהוּדִי בְּמַרְאֶה חֲרֵדִי. בַּחוּר יְשִׁיבָה אֶחָד שֶׁשָּׁהָה שָׁם, הִקְפִּיד לָלֶכֶת עִם כּוֹבַע וַחֲלִיפָה בָּרְחוֹב. הוּא לֹא שִׁנָּה לְבוּשׁוֹ, וְקִדֵּשׁ בְּכָךְ שֵׁם שָׁמַיִם. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָלַךְ בָּרְחוֹב פָּגַשׁ אוֹתוֹ סְטוּדֶנְט יְהוּדִי, וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְפֵשֶׁר מַרְאֵהוּ הֶחָרִיג. הַבָּחוּר הִסְבִּיר לוֹ שֶׁהוּא לוֹמֵד תּוֹרָה בַּיְשִׁיבָה, וְזֶהוּ הַלְּבוּשׁ שֶׁל הַיְּהוּדִים בְּנֵי תּוֹרָה. "אֵיפֹה נִמְצֵאת הַיְשִׁיבָה?" שָׁאַל הַסְּטוּדֶנְט. "בְּלֵיקְווּד". לֹא עָבַר זְמַן רַב, עַד שֶׁהַסְּטוּדֶנְט הֶחְלִיט לִנְסֹעַ לְלֵיקְווּד, לִבְדֹּק מִקָּרוֹב אֶת הַיְשִׁיבָה הַמְסַקְרֶנֶת הַזֹּאת. אֶזְרָח שֶׁל וֵנֵצוּאֵלָה, שֶׁבִּדְרוֹם אָמֵרִיקָה, זָקוּק לְוִיזָה כְּדֵי לְהִכָּנֵס לְאַרְצוֹת הַבְּרִית. לְאוֹתוֹ סְטוּדֶנְט הָיְתָה וִיזָה, וְהוּא הִגִּיעַ לְמַעֲבַר הַגְּבוּל, אֲבָל לֹא שָׂם לֵב שֶׁפָּג תָּקְפָּהּ שֶׁל הַוִּיזָה שֶׁלּוֹ. הַשּׁוֹטְרִים בַּצַּד הָאָמֵרִיקָנִי שֶׁל הַגְּבוּל הִתְיַחֲסוּ אֵלָיו בְּחֻמְרָה, כְּאִלּוּ רָצָה לְהִכָּנֵס לְאַרְצוֹת הַבְּרִית בְּמִרְמָה. הִגִּיעַ שׁוֹטֵר כּוּשִׁי עִם נַיֶּדֶת, הוֹרָה לוֹ לְהִכָּנֵס וְהִתְחִיל לִנְסֹעַ. בַּדֶּרֶךְ פָּנָה אֵלָיו הַשּׁוֹטֵר, וְשָׁאַל: "לָמָּה בָּאתָ לְאַרְצוֹת הַבְּרִית?" אָמַר לוֹ הַסְּטוּדֶנְט: "בָּאתִי לִלְמֹד בִּישִׁיבָה". "בָּאתָ לִישִׁיבָה?" מַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי בָּרוּר הִשְׁתַּנָּה, פִּתְאוֹם. עָצַר הַשּׁוֹטֵר אֶת הַנַּיֶּדֶת לְרֶגַע, וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל לִנְסֹעַ לַכִּוּוּן הֶהָפוּךְ. "הֵי, לְאָן אַתָּה לוֹקֵחַ אוֹתִי?" הַסְּטוּדֶנְט נִבְהַל. פָּנָיו שֶׁל הַשּׁוֹטֵר הַכּוּשִׁי מְשַׁדְּרוֹת אַהֲדָה. לְמַרְבֵּה הַהַפְתָּעָה, הוּא אוֹמֵר: "אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתְךָ לְעוֹרֵךְ דִּין אֶחָד מְסֻיָּם, תְּשַׁלֵּם לוֹ אֶלֶף דּוֹלָר, וְהוּא יוּכַל לְאַרְגֵּן לְךָ וִיזָה בְּאֹפֶן מִיָּדִי, בַּמָּקוֹם". עָלָה הַסְּטוּדֶנְט לְעוֹרֵךְ הַדִּין, שִׁלֵּם לוֹ, וְקִבֵּל וִיזָה. הַשּׁוֹטֵר בֵּינְתַיִם חִכָּה לוֹ לְמַטָּה בַּנַּיֶּדֶת. הַסְּטוּדֶנְט הָיָה מָלֵא הַכָּרַת הַטּוֹב, אֲבָל גַּם מְבֻלְבָּל מְאוֹד. "אֲנִי מוֹדֶה לְךָ מְאוֹד עַל כָּל הָעֶזְרָה, אֲבָל אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל מַשֶּׁהוּ? מַה קָּרָה שֶׁהֶחְלַטְתָּ פִּתְאוֹם לֹא לְגָרֵשׁ אוֹתִי וְעוֹד לַעֲזֹר לִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה?" "תִּשְׁמַע סִפּוּר, אֲבָל סִפּוּר חָזָק", אוֹמֵר הַשּׁוֹטֵר. הוּא סִפֵּר עַל תִּיק שֶׁתָּפְרוּ לְאִשְׁתּוֹ. הֶעֱלִילוּ עָלֶיהָ עֲלִילָה, וְחִיְּבוּ אוֹתָהּ לְשַׁלֵּם אַלְפַּיִם דּוֹלָר. מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתָם לְשַׁלֵּם אֶת הַסְּכוּם הַזֶּה, הִכְנִיסוּ אוֹתָהּ לַכֶּלֶא. זְמַן מָה אַחַר כָּךְ הָלַךְ אוֹתוֹ שׁוֹטֵר בָּרְחוֹב וְרָאָה חָסִיד סַאטְמֶר יוֹצֵא מֵחֲנוּת עִם תִּיק. פִּתְאוֹם הִגִּיעַ בִּסְעָרָה בִּרְיוֹן, וּמוּל עֵינָיו שֶׁל הַשּׁוֹטֵר הִתְנַפֵּל עַל הֶחָסִיד וְחָטַף מִמֶּנּוּ אֶת הַתִּיק. הֶחָסִיד הִתְחִיל לִצְעֹק, וְלִרְדֹּף אַחֲרֵי הַשּׁוֹדֵד, אֲבָל הַשּׁוֹדֵד הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר חָזָק וּמָהִיר מִמֶּנּוּ. לֹא הָיָה לוֹ סִכּוּי מוּלוֹ. הַשּׁוֹטֵר, לְעֻמַּת זֹאת, הָיָה בְּכֹשֶׁר טוֹב. הוּא רָדַף אַחֲרֵי הַשּׁוֹדֵד, תָּפַס אוֹתוֹ, הִשְׁכִּיב אוֹתוֹ עַל הַמִּדְרָכָה וְהִזְמִין נַיֶּדֶת. הוּא הֶחֱזִיר אֶת הַתִּיק לֶחָסִיד. הֶחָסִיד הָיָה נִרְגָּשׁ. הוּא הוֹדָה לַשּׁוֹטֵר בְּמִלִּים חַמּוֹת וְסִפֵּר לוֹ שֶׁבַּתִּיק הָיָה סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל מְאוֹד. "אֵין צֹרֶךְ לְהוֹדוֹת לִי", אָמַר הַשּׁוֹטֵר, "רַק עָשִׂיתִי אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי". "הִצַּלְתָּ אוֹתִי", אָמַר הֶחָסִיד, "וַאֲנִי רוֹצֶה לְהַכִּיר לְךָ טוֹבָה לֹא רַק בְּדִבּוּרִים". מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, סִפֵּר לוֹ הַשּׁוֹטֵר: "אִשְׁתִּי בַּכֶּלֶא בִּגְלַל אַלְפַּיִם דּוֹלָר שֶׁחֲסֵרִים לִי". מִיָּד הוֹצִיא אֶת הַכֶּסֶף וְנָתַן לוֹ. שָׁאַל הַשּׁוֹטֵר: "אֵיךְ אַחֲזִיר לְךָ טוֹבָה עַל שֶׁהִצַּלְתָּ אֶת אִשְׁתִּי?" אָמַר לוֹ: "אַתָּה לֹא צָרִיךְ לְהַחֲזִיר טוֹבָה, שֶׁהֲרֵי כְּבָר עָשִׂיתָ לִי טוֹבָה גְּדוֹלָה. עִם זֹאת, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, שֶׁאִם תִּרְאֶה פַּעַם יְהוּדִי בְּצָרָה, תַּעֲזֹר לוֹ". "וְאֵיךְ אֵדַע לְמִי צָרִיךְ לַעֲזֹר?" "אִם תִּרְאֶה יְהוּדִי שֶׁרוֹצֶה לָלֶכֶת לִישִׁיבָה, תַּעֲזֹר לוֹ". סִיֵּם הַשּׁוֹטֵר וְאָמַר לַסְּטוּדֶנְט: "כְּבָר עֶשֶׂר שָׁנִים אֲנִי מְחַפֵּשׂ יְהוּדִי שֶׁיַּגִּיד לִי שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ יְשִׁיבָה, וְאַתָּה הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַרְתָּ לִי. אֲנִי כְּבָר עֶשֶׂר שָׁנִים רוֹצֶה לְהַחֲזִיר טוֹבָה לְמִי שֶׁעָזַר לִי, וּבִגְלַל זֶה אֲנִי מַמָּשׁ שָׂמֵחַ לַעֲזֹר לְךָ לְהַגִּיעַ לַיְשִׁיבָה". הַסְּטוּדֶנְט כִּמְעַט לֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו. הָרָצוֹן שֶׁלּוֹ לְהַגִּיעַ לַיְשִׁיבָה וְלַעֲמֹד עַל טִיבָהּ הִתְחַזֵּק פִּי כַּמָּה וְכַמָּה. הוּא נָסַע לְלֵיקְווּד 'לִבְדֹּק אֶת הָעִנְיָן' וְנִשְׁאַר שָׁם. הַיּוֹם הוּא אַבְרֵךְ בִּירוּשָׁלַיִם, יֵשׁ לוֹ בָּרוּךְ ה' אִשָּׁה וִילָדִים שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה. וּמִמַּה הִתְחִיל הַכֹּל? מֵהַקְפָּדָה עַל הַלְּבוּשׁ שֶׁל בֶּן הַיְשִׁיבָה עִם כּוֹבַע וַחֲלִיפָה בְּוֵנֵצוּאֵלָה. (הָרַב גּוֹאֵל אֶלְקָרִיף, בְּךָ בָּטַחְנוּ)