Otzarot-Article

"וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל כָּל זָכָר" (יז-יב) רַב אֶחָד נִשְׁאַל: אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ שׁוֹמֶרֶת תּוֹרָה וּמִצְווֹת הִשְׁתַּתְּפָה בִּבְרִית מִילָה, וְהִפְטִירָה: "אֵיזֶה מִנְהָג חָשׁוּךְ!"... כַּעֲבֹר זְמַן יָלְדָה תִּינוֹק, שֶׁנִּפְטַר כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ! הַאִם לְהָעִיר אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּהּ שֶׁזֶּה עֹנֶשׁ עַל אוֹתָהּ אֲמִירָה?

הָרַב הִזְדַּעְזֵעַ מֵהַהִתְבַּטְּאוּת, אַךְ אָמַר: "אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים חֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם, אַל לָנוּ לַעֲשׂוֹתָם!" וּבְעִקָּר הַדָּבָר, הֵעִיד אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי הַמּוֹהֲלִים בִּבְנֵי בְּרַק שֶׁיּוֹתֵר וְיוֹתֵר נָכְרִים הַבָּאִים לְהִתְגַּיֵּר, מִתְבָּרֵר שֶׁהֵם מְהוּלִים. כִּי בָּתֵּי הַחוֹלִים בְּחוּץ לָאָרֶץ נוֹהֲגִים כַּיּוֹם לָמוּל אֶת כָּל הַיִּלּוּדִים מִטַּעֲמֵי בְּרִיאוּת. לַמְרוֹת שֶׁכַּמּוּבָן לֹא זוֹ סִבַּת הַמִּצְוָה, זוֹ כְּבָר תּוֹצָאָה: הוֹאִיל וְהָעָרְלָה נִבְרְאָה כְּיוֹתֶרֶת הַמְּיֹעֶדֶת לַהֲסָרָה, עֲלוּלָה הִיא לִגְרֹם לְזִהוּמִים וְרָאוּי וְרָצוּי לְכָרְתָהּ.

הַשְּׁאֵלָה הִיא, מֵאַחַר שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה כֹּה נִשְׂגֶּבֶת וּמֻשְׁלֶמֶת. הַכֹּל כָּל כָּךְ מֻשְׁלָם - מִלְּבַד הָעָרְלָה?! מַדּוּעַ אֵין הַשְּׁלֵמוּת מֻשְׁלֶמֶת, מַדּוּעַ לֹא נוֹלַד מָהוּל?

הַתְּשׁוּבָה עֲמֻקָּה הִיא, וְשָׁרָשֶׁיהָ בְּתוֹרַת הַקַּבָּלָה: הָאָדָם מֵנִיעַ בְּמַעֲשָׂיו, בְּדִבּוּרוֹ וְאַף בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים. מַזְרִיחַ בָּהֶם אוֹר. בְּמִצְווֹתָיו, וּמַחֲשִׁיכָם בַּעֲבֵרוֹתָיו. וְזוֹ הַדֶּרֶךְ: הַמִּצְווֹת פּוֹעֲלוֹת בָּאָדָם, בְּלִבּוֹ וּבְנִשְׁמָתוֹ, לְזַכְּכָם וְלַהֲאִירָם. הַהַשָּׂגוֹת הָרוּחָנִיּוֹת כֻּלָּן, תְּלוּיוֹת בַּמִּילָה. עָרֵל אֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לִנְבוּאָה!

כַּאֲשֶׁר חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ שֶׁל אוּנְקְלוֹס לְהִתְגַּיֵּר, בִּקֵּשׁ רְשׁוּת דּוֹדוֹ אַדְרִיָּנוּס קֵיסָר. יָעַץ לוֹ: "לֵךְ וּלְמַד תּוֹרָתָן, וְאַל תִּמּוֹל". אָמַר לוֹ אוּנְקְלוֹס: "אֲפִלּוּ חָכָם שֶׁבְּמַלְכוּתְךָ, וְזָקֵן בֶּן מֵאָה שָׁנָה, אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָתָם אִם אֵינוֹ מָל. שֶׁכֵּן כָּתוּב: 'מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל, לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי'". אַף הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁעִקָּרוֹ הַשָּׂגוֹת רוּחָנִיּוֹת, "צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים בּוֹ וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה", נָעוּל הוּא בִּפְנֵי הֶעָרֵל.

חֲכָמֵינוּ מְסַפְּרִים, שֶׁהָיָה נָכְרִי שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ כְּדֵי לְבַטֵּל גְּזֵרָה רָעָה מִיִּשְׂרָאֵל. עָלוּ חֲכָמִים לְנַחֵם אֶת אַלְמָנָתוֹ, וְהִצְטַעֲרוּ: "חֲבָל לַסְּפִינָה שֶׁהִפְלִיגָה מִבְּלִי שֶׁתְּשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי הַמֶּכֶס" (כְּלוֹמַר, חֲבָל שֶׁלֹּא מָל עַצְמוֹ). אָמְרָה אִשְׁתּוֹ: "יוֹדַעַת אֲנִי לְמָה אַתֶּם מִתְכַּוְּנִים. חַיֵּיכֶם, לֹא הִפְלִיגָה הַסְּפִינָה עַד שֶׁנָּתְנָה מֶכֶס שֶׁלָּהּ", מָל עַצְמוֹ לִפְנֵי שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ.

וְהִנֵּה לִכְאוֹרָה רָאוּי הָיָה שֶׁתְּהֵא מִצְוָה זוֹ מֻטֶּלֶת עַל הָאָדָם עַצְמוֹ, לְהַכְשִׁיר עַצְמוֹ לְרוּחָנִיּוּת. וְכָךְ אָכֵן עָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ. אֲבָל נִצְטַוָּה, שֶׁאֶת זַרְעוֹ אַחֲרָיו לְדֹרֹתָם יָמוּל בֶּן שְׁמוֹנָה יָמִים. וְכָל יֶלֶד יְהוּדִי בְּעָמְדוֹ עַל דַּעְתּוֹ כְּבָר מוֹצֵא עַצְמוֹ נִמּוֹל וְרָאוּי לִקְלֹט שֶׁפַע קְדֻשָּׁה. מְשִׂימַת הָאָבוֹת הִיא לְהַכְנִיס יַלְדֵיהֶם לְחַיֵּי קְדֻשָּׁה וְשֶׁפַע רוּחָנִיּוּת - בַּחִנּוּךְ הַנָּאוֹת, בָּאֲוִירָה הַנְּאוֹתָה, בַּהַכְוָנָה הָרְאוּיָה, כְּדֵי לִרְווֹת מִבְּנֵיהֶם רֹב נַחַת דִּקְדֻשָּׁה, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה!

סִפֵּר הָרַב גּוֹאֵל אֶלְקָרִיף: הַגה"צ רַבִּי מָרְדְּכַי לוּבְטוֹן זצ"ל הָיָה הָרַב בָּעִיר חָאלֶבּ שֶׁבְּסוּרְיָה. בְּעִירוֹ הָיָה יְהוּדִי עָשִׁיר כַּקֹּרַח, חוֹטֵא גָּדוֹל וּפוֹשֵׁעַ שֶׁלֹּא הָיְתָה עֲבֵרָה אַחַת שֶׁהוּא לֹא עָבַר עָלֶיהָ, עָשָׂה אֶת כָּל הָעֲבֵרוֹת.

הָרַב לוּבְטוֹן הִרְגִּישׁ אַחְרָיוּת, הוּא נִגַּשׁ לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: "אַתָּה לֹא מִתְבַּיֵּשׁ לַחֲטֹא וְלַעֲבֹר עֲבֵרוֹת"?

"תִּרְאֶה", עָנָה לוֹ הֶעָשִׁיר בְּרֹב חֻצְפָּתוֹ וּבְגַסּוּת רוּחוֹ, "אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְלַמְרוֹת שֶׁשּׁוּם מִצְוָה אֲנִי לֹא מְקַיֵּם - יֵשׁ לִי אֶת הַבַּיִת הֲכִי מְפֹאָר בָּעִיר חָאלֶבּ, יֵשׁ לִי הֲכִי הַרְבֵּה כֶּסֶף, יוֹתֵר מִכָּל הָעֲשִׁירִים שֶׁבָּעִיר חָאלֶבּ, יֵשׁ לִי יְלָדִים מֻצְלָחִים, יֵשׁ לִי כָּבוֹד בֵּין הַיְּהוּדִים וְגַם בֵּין הַגּוֹיִים, מָה בֶּן אָדָם צָרִיךְ יוֹתֵר מִכָּךְ?"

אָמַר לוֹ הָרַב: "כָּל הַכָּבוֹד שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל, הַיְּלָדִים הַמֻּצְלָחִים וְהַכֶּסֶף הָרַב שֶׁיֵּשׁ לְךָ, הַכֹּל זֶה בִּגְלַל הַמִּצְווֹת הַמְּעַטּוֹת שֶׁעָשִׂיתָ."

"אֲנִי רוֹצֶה לְהַרְגִּיעַ אֶת כְּבוֹד הָרַב, שׁוּם מִצְוָה לֹא עָשִׂיתִי... אֵין שׁוּם מִצְווֹת מְעַטּוֹת שֶׁנִּזְקָפוֹת לִזְכוּתִי, מִשּׁוּם שֶׁשּׁוּם מִצְוָה לֹא עָשִׂיתִי..."

"שׁוּם מִצְוָה לֹא עָשִׂיתָ? זֶה לֹא נָכוֹן. יֵשׁ לְךָ אֶת מִצְוַת בְּרִית הַמִּילָה."

"אַבָּא שֶׁלִּי עָשָׂה לִי בְּרִית מִילָה בְּלִי לִשְׁאֹל אוֹתִי. אִם הוּא הָיָה שׁוֹאֵל אוֹתִי הָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה. אֲנִי לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לַבְּרִית, לֹא צָרִיךְ אֶת הַבְּרִית."

"אַתָּה כָּכָה אוֹמֵר? תִּמְכֹּר לִי אֶת מִצְוַת בְּרִית הַמִּילָה. אֲנִי אֶתֵּן לְךָ 1000 דִּינָר וְאֶקְנֶה מִמְּךָ אֶת מִצְוַת בְּרִית הַמִּילָה."

"מְצֻיָּן, אֲנִי אַרְוִיחַ עוֹד 1000 דִּינָר", עָנָה לוֹ הֶעָשִׁיר.

עָשׂוּ שְׁטָר, וְשָׁם הָיָה כָּתוּב שֶׁהֶעָשִׁיר מוֹכֵר לָרַב לוּבְטוֹן אֶת מִצְוַת בְּרִית הַמִּילָה. לֶעָשִׁיר הָיְתָה סְפִינָה עִם סְחוֹרָה מְאוֹד יְקָרָה שֶׁמִּיָּד לַמָּחֳרָת טָבְעָה בַּיָּם. לְאַחַר מִסְפַּר שָׁעוֹת פָּרְצָה שְׂרֵפָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר וְכָל הַבַּיִת עָלָה בָּאֵשׁ. לְאַחַר מִכֵּן, הַבֵּן שֶׁלּוֹ קִבֵּל אֵרוּעַ מֹחִי וּפֻנָּה לְבֵית הַחוֹלִים.

הֶעָשִׁיר מִיָּד הִתְחִיל לְהָבִין שֶׁהוּא בִּבְעָיָה... הוּא רָץ לְרַבִּי מָרְדְּכַי לוּבְטוֹן וְאָמַר לוֹ: "כְּבוֹד הָרַב יַחֲזִיר לִי אֶת מִצְוַת בְּרִית הַמִּילָה שֶׁלִּי, אֲנִי רוֹצֶה אֶת הַמִּצְוָה בַּחֲזָרָה, אֲנִי אַחֲזִיר לָרַב אֶת אֶלֶף הַדִּינָרִים וְנִגְמֹר אֶת הַסִּפּוּר."

אָמַר לוֹ הָרַב: "אַתָּה רוֹצֶה לִקְנוֹת, אַךְ אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִמְכֹּר."

"לָמָּה הָרַב לֹא רוֹצֶה לִמְכֹּר? אֲנִי אֶתֵּן לָרַב אַלְפַּיִם דִּינָרִים, תֵּן לִי אֶת הַמִּצְוָה בַּחֲזָרָה!" צָעַק הֶעָשִׁיר מֵעִמְקֵי לִבּוֹ.

"יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מָה שֶׁפִּיךָ מְדַבֵּר! וּמָה עַל מִצְוָה שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלְּךָ עָשׂוּ בְּלִי לִשְׁאֹל אוֹתְךָ וְלֹא כִּוַּנְתָּ לַמִּצְוָה וְלֹא רָצִיתָ אוֹתָהּ, בִּזְכוּתָהּ קִבַּלְתָּ עֹשֶׁר רַב, יְלָדִים מֻצְלָחִים, כָּבוֹד, וְכָל זֶה שָׂכָר בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל מִצְוָה בְּלִי כַּוָּנָה. תַּחֲשֹׁב אֵיזֶה שָׂכָר תְּקַבֵּל אִם תַּעֲשֶׂה מִצְוָה בְּכַוָּנָה, וְאֵיזֶה שָׂכָר תְּקַבֵּל אִם תַּעֲשֶׂה כַּמָּה מִצְווֹת". (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	סוכות תשפ"ב
	יְשׁוּעָה בְּקַרְטוֹן
	"וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל כָּל זָכָר" (יז-יב) רַב אֶחָד נִשְׁאַל: אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ שׁוֹמֶרֶת תּוֹרָה וּמִצְווֹת הִשְׁתַּתְּפָה בִּבְרִית מִילָה, וְהִפְטִירָה: "אֵיזֶה מִנְהָג חָשׁוּךְ!"... כַּעֲבֹר זְמַן יָלְדָה תִּינוֹק, שֶׁנִּפְטַר כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ! הַאִם לְהָעִיר אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּהּ שֶׁזֶּה עֹנֶשׁ עַל אוֹתָהּ אֲמִירָה? הָרַב הִזְדַּעְזֵעַ מֵהַהִתְבַּטְּאוּת, אַךְ אָמַר: "אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים חֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם, אַל לָנוּ לַעֲשׂוֹתָם!" וּבְעִקָּר הַדָּבָר, הֵעִיד אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי הַמּוֹהֲלִים בִּבְנֵי בְּרַק שֶׁיּוֹתֵר וְיוֹתֵר נָכְרִים הַבָּאִים לְהִתְגַּיֵּר, מִתְבָּרֵר שֶׁהֵם מְהוּלִים. כִּי בָּתֵּי הַחוֹלִים בְּחוּץ לָאָרֶץ נוֹהֲגִים כַּיּוֹם לָמוּל אֶת כָּל הַיִּלּוּדִים מִטַּעֲמֵי בְּרִיאוּת. לַמְרוֹת שֶׁכַּמּוּבָן לֹא זוֹ סִבַּת הַמִּצְוָה, זוֹ כְּבָר תּוֹצָאָה: הוֹאִיל וְהָעָרְלָה נִבְרְאָה כְּיוֹתֶרֶת הַמְּיֹעֶדֶת לַהֲסָרָה, עֲלוּלָה הִיא לִגְרֹם לְזִהוּמִים וְרָאוּי וְרָצוּי לְכָרְתָהּ. הַשְּׁאֵלָה הִיא, מֵאַחַר שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה כֹּה נִשְׂגֶּבֶת וּמֻשְׁלֶמֶת. הַכֹּל כָּל כָּךְ מֻשְׁלָם - מִלְּבַד הָעָרְלָה?! מַדּוּעַ אֵין הַשְּׁלֵמוּת מֻשְׁלֶמֶת, מַדּוּעַ לֹא נוֹלַד מָהוּל? הַתְּשׁוּבָה עֲמֻקָּה הִיא, וְשָׁרָשֶׁיהָ בְּתוֹרַת הַקַּבָּלָה: הָאָדָם מֵנִיעַ בְּמַעֲשָׂיו, בְּדִבּוּרוֹ וְאַף בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים. מַזְרִיחַ בָּהֶם אוֹר. בְּמִצְווֹתָיו, וּמַחֲשִׁיכָם בַּעֲבֵרוֹתָיו. וְזוֹ הַדֶּרֶךְ: הַמִּצְווֹת פּוֹעֲלוֹת בָּאָדָם, בְּלִבּוֹ וּבְנִשְׁמָתוֹ, לְזַכְּכָם וְלַהֲאִירָם. הַהַשָּׂגוֹת הָרוּחָנִיּוֹת כֻּלָּן, תְּלוּיוֹת בַּמִּילָה. עָרֵל אֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לִנְבוּאָה! כַּאֲשֶׁר חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ שֶׁל אוּנְקְלוֹס לְהִתְגַּיֵּר, בִּקֵּשׁ רְשׁוּת דּוֹדוֹ אַדְרִיָּנוּס קֵיסָר. יָעַץ לוֹ: "לֵךְ וּלְמַד תּוֹרָתָן, וְאַל תִּמּוֹל". אָמַר לוֹ אוּנְקְלוֹס: "אֲפִלּוּ חָכָם שֶׁבְּמַלְכוּתְךָ, וְזָקֵן בֶּן מֵאָה שָׁנָה, אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָתָם אִם אֵינוֹ מָל. שֶׁכֵּן כָּתוּב: 'מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל, לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי'". אַף הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁעִקָּרוֹ הַשָּׂגוֹת רוּחָנִיּוֹת, "צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים בּוֹ וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה", נָעוּל הוּא בִּפְנֵי הֶעָרֵל. חֲכָמֵינוּ מְסַפְּרִים, שֶׁהָיָה נָכְרִי שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ כְּדֵי לְבַטֵּל גְּזֵרָה רָעָה מִיִּשְׂרָאֵל. עָלוּ חֲכָמִים לְנַחֵם אֶת אַלְמָנָתוֹ, וְהִצְטַעֲרוּ: "חֲבָל לַסְּפִינָה שֶׁהִפְלִיגָה מִבְּלִי שֶׁתְּשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי הַמֶּכֶס" (כְּלוֹמַר, חֲבָל שֶׁלֹּא מָל עַצְמוֹ). אָמְרָה אִשְׁתּוֹ: "יוֹדַעַת אֲנִי לְמָה אַתֶּם מִתְכַּוְּנִים. חַיֵּיכֶם, לֹא הִפְלִיגָה הַסְּפִינָה עַד שֶׁנָּתְנָה מֶכֶס שֶׁלָּהּ", מָל עַצְמוֹ לִפְנֵי שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ. וְהִנֵּה לִכְאוֹרָה רָאוּי הָיָה שֶׁתְּהֵא מִצְוָה זוֹ מֻטֶּלֶת עַל הָאָדָם עַצְמוֹ, לְהַכְשִׁיר עַצְמוֹ לְרוּחָנִיּוּת. וְכָךְ אָכֵן עָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ. אֲבָל נִצְטַוָּה, שֶׁאֶת זַרְעוֹ אַחֲרָיו לְדֹרֹתָם יָמוּל בֶּן שְׁמוֹנָה יָמִים. וְכָל יֶלֶד יְהוּדִי בְּעָמְדוֹ עַל דַּעְתּוֹ כְּבָר מוֹצֵא עַצְמוֹ נִמּוֹל וְרָאוּי לִקְלֹט שֶׁפַע קְדֻשָּׁה. מְשִׂימַת הָאָבוֹת הִיא לְהַכְנִיס יַלְדֵיהֶם לְחַיֵּי קְדֻשָּׁה וְשֶׁפַע רוּחָנִיּוּת - בַּחִנּוּךְ הַנָּאוֹת, בָּאֲוִירָה הַנְּאוֹתָה, בַּהַכְוָנָה הָרְאוּיָה, כְּדֵי לִרְווֹת מִבְּנֵיהֶם רֹב נַחַת דִּקְדֻשָּׁה, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה! סִפֵּר הָרַב גּוֹאֵל אֶלְקָרִיף: הַגה"צ רַבִּי מָרְדְּכַי לוּבְטוֹן זצ"ל הָיָה הָרַב בָּעִיר חָאלֶבּ שֶׁבְּסוּרְיָה. בְּעִירוֹ הָיָה יְהוּדִי עָשִׁיר כַּקֹּרַח, חוֹטֵא גָּדוֹל וּפוֹשֵׁעַ שֶׁלֹּא הָיְתָה עֲבֵרָה אַחַת שֶׁהוּא לֹא עָבַר עָלֶיהָ, עָשָׂה אֶת כָּל הָעֲבֵרוֹת. הָרַב לוּבְטוֹן הִרְגִּישׁ אַחְרָיוּת, הוּא נִגַּשׁ לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: "אַתָּה לֹא מִתְבַּיֵּשׁ לַחֲטֹא וְלַעֲבֹר עֲבֵרוֹת"? "תִּרְאֶה", עָנָה לוֹ הֶעָשִׁיר בְּרֹב חֻצְפָּתוֹ וּבְגַסּוּת רוּחוֹ, "אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְלַמְרוֹת שֶׁשּׁוּם מִצְוָה אֲנִי לֹא מְקַיֵּם - יֵשׁ לִי אֶת הַבַּיִת הֲכִי מְפֹאָר בָּעִיר חָאלֶבּ, יֵשׁ לִי הֲכִי הַרְבֵּה כֶּסֶף, יוֹתֵר מִכָּל הָעֲשִׁירִים שֶׁבָּעִיר חָאלֶבּ, יֵשׁ לִי יְלָדִים מֻצְלָחִים, יֵשׁ לִי כָּבוֹד בֵּין הַיְּהוּדִים וְגַם בֵּין הַגּוֹיִים, מָה בֶּן אָדָם צָרִיךְ יוֹתֵר מִכָּךְ?" אָמַר לוֹ הָרַב: "כָּל הַכָּבוֹד שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל, הַיְּלָדִים הַמֻּצְלָחִים וְהַכֶּסֶף הָרַב שֶׁיֵּשׁ לְךָ, הַכֹּל זֶה בִּגְלַל הַמִּצְווֹת הַמְּעַטּוֹת שֶׁעָשִׂיתָ." "אֲנִי רוֹצֶה לְהַרְגִּיעַ אֶת כְּבוֹד הָרַב, שׁוּם מִצְוָה לֹא עָשִׂיתִי... אֵין שׁוּם מִצְווֹת מְעַטּוֹת שֶׁנִּזְקָפוֹת לִזְכוּתִי, מִשּׁוּם שֶׁשּׁוּם מִצְוָה לֹא עָשִׂיתִי..." "שׁוּם מִצְוָה לֹא עָשִׂיתָ? זֶה לֹא נָכוֹן. יֵשׁ לְךָ אֶת מִצְוַת בְּרִית הַמִּילָה." "אַבָּא שֶׁלִּי עָשָׂה לִי בְּרִית מִילָה בְּלִי לִשְׁאֹל אוֹתִי. אִם הוּא הָיָה שׁוֹאֵל אוֹתִי הָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה. אֲנִי לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לַבְּרִית, לֹא צָרִיךְ אֶת הַבְּרִית." "אַתָּה כָּכָה אוֹמֵר? תִּמְכֹּר לִי אֶת מִצְוַת בְּרִית הַמִּילָה. אֲנִי אֶתֵּן לְךָ 1000 דִּינָר וְאֶקְנֶה מִמְּךָ אֶת מִצְוַת בְּרִית הַמִּילָה." "מְצֻיָּן, אֲנִי אַרְוִיחַ עוֹד 1000 דִּינָר", עָנָה לוֹ הֶעָשִׁיר. עָשׂוּ שְׁטָר, וְשָׁם הָיָה כָּתוּב שֶׁהֶעָשִׁיר מוֹכֵר לָרַב לוּבְטוֹן אֶת מִצְוַת בְּרִית הַמִּילָה. לֶעָשִׁיר הָיְתָה סְפִינָה עִם סְחוֹרָה מְאוֹד יְקָרָה שֶׁמִּיָּד לַמָּחֳרָת טָבְעָה בַּיָּם. לְאַחַר מִסְפַּר שָׁעוֹת פָּרְצָה שְׂרֵפָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר וְכָל הַבַּיִת עָלָה בָּאֵשׁ. לְאַחַר מִכֵּן, הַבֵּן שֶׁלּוֹ קִבֵּל אֵרוּעַ מֹחִי וּפֻנָּה לְבֵית הַחוֹלִים. הֶעָשִׁיר מִיָּד הִתְחִיל לְהָבִין שֶׁהוּא בִּבְעָיָה... הוּא רָץ לְרַבִּי מָרְדְּכַי לוּבְטוֹן וְאָמַר לוֹ: "כְּבוֹד הָרַב יַחֲזִיר לִי אֶת מִצְוַת בְּרִית הַמִּילָה שֶׁלִּי, אֲנִי רוֹצֶה אֶת הַמִּצְוָה בַּחֲזָרָה, אֲנִי אַחֲזִיר לָרַב אֶת אֶלֶף הַדִּינָרִים וְנִגְמֹר אֶת הַסִּפּוּר." אָמַר לוֹ הָרַב: "אַתָּה רוֹצֶה לִקְנוֹת, אַךְ אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִמְכֹּר." "לָמָּה הָרַב לֹא רוֹצֶה לִמְכֹּר? אֲנִי אֶתֵּן לָרַב אַלְפַּיִם דִּינָרִים, תֵּן לִי אֶת הַמִּצְוָה בַּחֲזָרָה!" צָעַק הֶעָשִׁיר מֵעִמְקֵי לִבּוֹ. "יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מָה שֶׁפִּיךָ מְדַבֵּר! וּמָה עַל מִצְוָה שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלְּךָ עָשׂוּ בְּלִי לִשְׁאֹל אוֹתְךָ וְלֹא כִּוַּנְתָּ לַמִּצְוָה וְלֹא רָצִיתָ אוֹתָהּ, בִּזְכוּתָהּ קִבַּלְתָּ עֹשֶׁר רַב, יְלָדִים מֻצְלָחִים, כָּבוֹד, וְכָל זֶה שָׂכָר בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל מִצְוָה בְּלִי כַּוָּנָה. תַּחֲשֹׁב אֵיזֶה שָׂכָר תְּקַבֵּל אִם תַּעֲשֶׂה מִצְוָה בְּכַוָּנָה, וְאֵיזֶה שָׂכָר תְּקַבֵּל אִם תַּעֲשֶׂה כַּמָּה מִצְווֹת". (בְּךָ בָּטַחְנוּ)