Otzarot-Article

"וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ" (כה-יח) בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה מְצֻוִּים אָנוּ לִנְטֹר שִׂנְאַת עוֹלָם לַעֲמָלֵק, אֵיבַת נֶצַח. אִם רַק נוּכַל (וְאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים, כִּי עֲמָלֵק נִטְמַע בֵּין הָעַמִּים), חַיָּבִים אָנוּ לִמְחוֹתוֹ, לְהַשְׁמִיד כָּל זֵכֶר!

מַדּוּעַ, מֶה עָשָׂה?

הוּא נִלְחַם בְּיִשְׂרָאֵל בְּצֵאתוֹ מִמִּצְרַיִם. אַךְ כֵּיצַד יָכוֹל הָיָה, הֲלֹא עַנְנֵי הַכָּבוֹד סָכְכוּ עָלֵינוּ וְהֵגֵנּוּ בַּעֲדֵנוּ כְּחוֹמוֹת בַּרְזֶל! אָכֵן כֵּן. אֲבָל הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל עוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת שֶׁהֶעָנָן פָּלַט חוּצָה. לָהֶם אָרַב וּבָהֶם נִלְחַם: "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ". חַסְרֵי כּוֹחַ מֵחֲמַת חֶטְאָם, שֶׁהָיָה הֶעָנָן פּוֹלְטָן".

וְאָנוּ עוֹמְדִים וְתוֹהִים: חוֹטְאִים?! יָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, וְיִקְלְטֵם הֶעָנָן! וְאִם מְמָאֲנִים הֵם, יִשְּׂאוּ בָּאַחְרָיוּת. יִסְבְּלוּ וְיֻכּוּ. מַה לָּנוּ וְלָהֶם?

אֲבוֹי לְמַחֲשָׁבָה זוֹ, אַחֵינוּ הֵם, עֶצֶם מֵעֲצָמֵינוּ! הַשְּׁכִינָה מְיַלֶּלֶת כִּבְיָכוֹל עַל צַעֲרוֹ שֶׁל חוֹטֵא בְּקַבָּלַת עָנְשׁוֹ! - אֵיבַת עוֹלָם חַיָּב הָעָם כֻּלּוֹ לִשְׁמֹר לַעֲמָלֵק, עַל שֶׁהִתְאַנָּה לְאוֹתָם חַלָּשִׁים, לְאוֹתָם חוֹטְאִים, שֶׁנִּפְלְטוּ הַחוּצָה.

כַּמָּה תּוֹדָה, כַּמָּה טוֹבָה וּבְרָכָה, תַּכִּיר הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה לְאֵלּוּ שֶׁיָּצְאוּ מִחוּץ לֶעָנָן לְהַחֲזִיר אֶת הַחַלָּשִׁים, אֶת הַתּוֹעִים וְהַנִּפְלָטִים, לַהֲשִׁיבָם לִמְחִיצָתָם, אֶל חֵיק הַקְּדֻשָּׁה!

אַךְ, נִהְיֶה כֵּנִים עִם עַצְמֵנוּ: הַאֵין אָנוּ עַצְמֵנוּ נֶחְשָׁלִים, וְלוּ בְּמִקְצָת? הַאִם מִסְתּוֹפְפִים אָנוּ כָּל כֻּלָּנוּ בְּמַחְסֵה הֶעָנָן, עַנְנֵי כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה, בְּאָהֳלֵי תּוֹרָה, בַּאֲוִירַת יִרְאָה, סָבִיב לַמִּשְׁכָּן? הַאִם לֹא הוֹצֵאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ מִתְּחוּם הֶעָנָן, הַאֵינֶנּוּ שׁוֹהִים בִּתְחוּם הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק? הַאֵין אָנוּ חַיָּבִים לָנוּס מִפָּנָיו פְּנִימָה, לְמַחֲסֵה הֶעָנָן, לְמַחֲנֵה הַשְּׁכִינָה?

וְיֵשׁ לָנוּ לָדַעַת כִּי כָּל מִצְוָה, כָּל לִמּוּד תּוֹרָה, כָּל מֵמַד שֶׁל הִתְעַלּוּת, מַחֲזִיר בְּמִדַּת מָה אֶל מַחֲנֵה שְׁכִינָה. מַרְחִיק בְּמִדַּת מָה מֵעֲמָלֵק וְחֵילוֹתָיו, וּמַרְחִיק בְּמִדַּת מָה אֶת כּוֹחוֹ שֶׁל עֲמָלֵק בָּעוֹלָם!

בְּאַחַת מִשִּׂיחוֹתַי עִם חֲבֵרִי הַכּוֹפֵר, אָמַרְתִּי לוֹ אֶת הַמִּשְׁפָּט הַבָּא: "אִם אַתָּה מְחַלֵּל שַׁבָּת, בּוֹרֵא עוֹלָם יַעֲנִישׁ אוֹתְךָ...".

הֶחָבֵר הֵשִׁיב לִי: "בְּלִי אִיּוּמִים! אִם אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלוֹ, הוּא מַעֲנִישׁ אוֹתִי? מָה, הוּא נוֹקֵם בִּי? זֶה הָאֱלוֹקִים שֶׁלְּךָ - נַקְמָן?!"...

הִסְבַּרְתִּי לוֹ, שֶׁכַּאֲשֶׁר בּוֹרֵא הָעוֹלָם מַעֲנִישׁ אֶת הָאָדָם – אֵין זוֹ נְקָמָה בּוֹ עַל שֶׁלֹּא שָׁמַע בְּקוֹלוֹ. בּוֹרֵא הָעוֹלָם אוֹהֵב אוֹתָנוּ! כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַקְּשָׁיִים שֶׁבָּאִים עַל הָאָדָם, הֵם לְטוֹבָתוֹ - וְכֻלָּם בְּגֶדֶר נִקָּיוֹן רוּחָנִי לַנְּשָׁמָה, וְלֹא נְקָמָה.

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?

לְאֵם, שֶׁהִתְעוֹרְרָה מִשְּׁנַת צָהֳרַיִם, וְרָאֲתָה לְתַדְהֵמָתָהּ כִּי בְּנָהּ בֶּן הַ-3 פָּתַח אֶת אֲרוֹן חָמְרֵי הַנִּקּוּי, לַמְרוֹת אַזְהָרוֹתֶיהָ, וְשָׁפַךְ אֶת בַּקְבּוּק הָאֵקוֹנוֹמִיקָה עַל יָדָיו וְרַגְלָיו. הָאֵם נִלְחֲצָה, כִּי יָדְעָה שֶׁחֲשִׂיפָה כָּזוֹ לְאֵקוֹנוֹמִיקָה עֲלוּלָה לִהְיוֹת מְסֻכֶּנֶת מְאוֹד לַנְּשִׁימָה וְלָעֵינַיִם, וְאַף לְהַזִּיק לָעוֹר עַד כְּדֵי כְּוִיָּה!

מָה עוֹשָׂה אֵם שֶׁאוֹהֶבֶת אֶת בְּנָהּ? מִיָּד לוֹקַחַת אוֹתוֹ לַחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה, בַּדֶּרֶךְ עוֹבֶרֶת בַּמִּטְבָּח וְלוֹקַחַת אֶת הַסְּקוֹץ' שֶׁל הַכֵּלִים, וְעִם סַבּוֹן מַתְחִילָה לְשַׁפְשֵׁף, לְשַׁיֵּף וְלִשְׁטֹף בְּמַיִם רַבִּים אֶת הָעוֹר, שֶׁבָּא בְּמַגָּע עִם הַחֹמֶר, גַּם אִם עָלֶיהָ לִשְׂרֹט אֶת עוֹרוֹ תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ.

הַיֶּלֶד צוֹרֵחַ: "אִמָּא, זֶה כּוֹאֵב לִי"!

אַךְ אִמּוֹ מַמְשִׁיכָה, בְּיָדְעָהּ שֶׁכָּל שְׁנִיָּה לְלֹא חִטּוּי - זוֹ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת!

מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הַדְּבָרִים מֵהַצַּד, הַאִם יֹאמַר שֶׁהָאֵם מִתְנַקֶּמֶת בַּיֶּלֶד עַל כִּי לֹא שָׁמַע בְּקוֹלָהּ? חָלִילָה! הִיא בּוֹכָה בְּלִבָּהּ יַחַד אִתּוֹ: "לָמָּה הֵבֵאתָ אוֹתִי לְמַצָּב שֶׁאֲנִי נֶאֱלֶצֶת לְהַכְאִיב לְךָ? הֲרֵי מֵרֹאשׁ אָמַרְתִּי לְךָ לֹא לָגַעַת בָּאָרוֹן! זֶה לֹא טוֹב בִּשְׁבִילְךָ!".

חֲבֵרִים, כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, נִשְׁמָתוֹ "מִתְלַכְלֶכֶת". בּוֹרֵא הָעוֹלָם, בְּרַחֲמָיו, מַעֲנִישׁ אוֹתוֹ - אַךְ לֹא כְּדֵי לִנְקֹם בּוֹ, אֶלָּא כְּדֵי לְנַקּוֹת אֶת נִשְׁמָתוֹ שֶׁהִתְלַכְלְכָה בְּאֹפֶן רוּחָנִי, בְּדִיּוּק כְּמוֹ אוֹתָהּ אֵם, שֶׁבְּלֵית בְּרֵרָה וּבְצַעַר רַב, צְרִיכָה לְהַכְאִיב לִבְנָהּ כְּדֵי לְנַקּוֹתוֹ, עַל אַף בְּכִיּוֹתָיו וְלַמְרוֹת הַיְּדִיעָה שֶׁהִיא מַכְאִיבָה לוֹ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	האזינו תשפ"ב
	מַכְשִׁיר לְסֻכֶּרֶת
	"וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ" (כה-יח) בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה מְצֻוִּים אָנוּ לִנְטֹר שִׂנְאַת עוֹלָם לַעֲמָלֵק, אֵיבַת נֶצַח. אִם רַק נוּכַל (וְאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים, כִּי עֲמָלֵק נִטְמַע בֵּין הָעַמִּים), חַיָּבִים אָנוּ לִמְחוֹתוֹ, לְהַשְׁמִיד כָּל זֵכֶר! מַדּוּעַ, מֶה עָשָׂה? הוּא נִלְחַם בְּיִשְׂרָאֵל בְּצֵאתוֹ מִמִּצְרַיִם. אַךְ כֵּיצַד יָכוֹל הָיָה, הֲלֹא עַנְנֵי הַכָּבוֹד סָכְכוּ עָלֵינוּ וְהֵגֵנּוּ בַּעֲדֵנוּ כְּחוֹמוֹת בַּרְזֶל! אָכֵן כֵּן. אֲבָל הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל עוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת שֶׁהֶעָנָן פָּלַט חוּצָה. לָהֶם אָרַב וּבָהֶם נִלְחַם: "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ". חַסְרֵי כּוֹחַ מֵחֲמַת חֶטְאָם, שֶׁהָיָה הֶעָנָן פּוֹלְטָן". וְאָנוּ עוֹמְדִים וְתוֹהִים: חוֹטְאִים?! יָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, וְיִקְלְטֵם הֶעָנָן! וְאִם מְמָאֲנִים הֵם, יִשְּׂאוּ בָּאַחְרָיוּת. יִסְבְּלוּ וְיֻכּוּ. מַה לָּנוּ וְלָהֶם? אֲבוֹי לְמַחֲשָׁבָה זוֹ, אַחֵינוּ הֵם, עֶצֶם מֵעֲצָמֵינוּ! הַשְּׁכִינָה מְיַלֶּלֶת כִּבְיָכוֹל עַל צַעֲרוֹ שֶׁל חוֹטֵא בְּקַבָּלַת עָנְשׁוֹ! - אֵיבַת עוֹלָם חַיָּב הָעָם כֻּלּוֹ לִשְׁמֹר לַעֲמָלֵק, עַל שֶׁהִתְאַנָּה לְאוֹתָם חַלָּשִׁים, לְאוֹתָם חוֹטְאִים, שֶׁנִּפְלְטוּ הַחוּצָה. כַּמָּה תּוֹדָה, כַּמָּה טוֹבָה וּבְרָכָה, תַּכִּיר הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה לְאֵלּוּ שֶׁיָּצְאוּ מִחוּץ לֶעָנָן לְהַחֲזִיר אֶת הַחַלָּשִׁים, אֶת הַתּוֹעִים וְהַנִּפְלָטִים, לַהֲשִׁיבָם לִמְחִיצָתָם, אֶל חֵיק הַקְּדֻשָּׁה! אַךְ, נִהְיֶה כֵּנִים עִם עַצְמֵנוּ: הַאֵין אָנוּ עַצְמֵנוּ נֶחְשָׁלִים, וְלוּ בְּמִקְצָת? הַאִם מִסְתּוֹפְפִים אָנוּ כָּל כֻּלָּנוּ בְּמַחְסֵה הֶעָנָן, עַנְנֵי כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה, בְּאָהֳלֵי תּוֹרָה, בַּאֲוִירַת יִרְאָה, סָבִיב לַמִּשְׁכָּן? הַאִם לֹא הוֹצֵאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ מִתְּחוּם הֶעָנָן, הַאֵינֶנּוּ שׁוֹהִים בִּתְחוּם הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק? הַאֵין אָנוּ חַיָּבִים לָנוּס מִפָּנָיו פְּנִימָה, לְמַחֲסֵה הֶעָנָן, לְמַחֲנֵה הַשְּׁכִינָה? וְיֵשׁ לָנוּ לָדַעַת כִּי כָּל מִצְוָה, כָּל לִמּוּד תּוֹרָה, כָּל מֵמַד שֶׁל הִתְעַלּוּת, מַחֲזִיר בְּמִדַּת מָה אֶל מַחֲנֵה שְׁכִינָה. מַרְחִיק בְּמִדַּת מָה מֵעֲמָלֵק וְחֵילוֹתָיו, וּמַרְחִיק בְּמִדַּת מָה אֶת כּוֹחוֹ שֶׁל עֲמָלֵק בָּעוֹלָם! בְּאַחַת מִשִּׂיחוֹתַי עִם חֲבֵרִי הַכּוֹפֵר, אָמַרְתִּי לוֹ אֶת הַמִּשְׁפָּט הַבָּא: "אִם אַתָּה מְחַלֵּל שַׁבָּת, בּוֹרֵא עוֹלָם יַעֲנִישׁ אוֹתְךָ...". הֶחָבֵר הֵשִׁיב לִי: "בְּלִי אִיּוּמִים! אִם אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלוֹ, הוּא מַעֲנִישׁ אוֹתִי? מָה, הוּא נוֹקֵם בִּי? זֶה הָאֱלוֹקִים שֶׁלְּךָ - נַקְמָן?!"... הִסְבַּרְתִּי לוֹ, שֶׁכַּאֲשֶׁר בּוֹרֵא הָעוֹלָם מַעֲנִישׁ אֶת הָאָדָם – אֵין זוֹ נְקָמָה בּוֹ עַל שֶׁלֹּא שָׁמַע בְּקוֹלוֹ. בּוֹרֵא הָעוֹלָם אוֹהֵב אוֹתָנוּ! כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַקְּשָׁיִים שֶׁבָּאִים עַל הָאָדָם, הֵם לְטוֹבָתוֹ - וְכֻלָּם בְּגֶדֶר נִקָּיוֹן רוּחָנִי לַנְּשָׁמָה, וְלֹא נְקָמָה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֵם, שֶׁהִתְעוֹרְרָה מִשְּׁנַת צָהֳרַיִם, וְרָאֲתָה לְתַדְהֵמָתָהּ כִּי בְּנָהּ בֶּן הַ-3 פָּתַח אֶת אֲרוֹן חָמְרֵי הַנִּקּוּי, לַמְרוֹת אַזְהָרוֹתֶיהָ, וְשָׁפַךְ אֶת בַּקְבּוּק הָאֵקוֹנוֹמִיקָה עַל יָדָיו וְרַגְלָיו. הָאֵם נִלְחֲצָה, כִּי יָדְעָה שֶׁחֲשִׂיפָה כָּזוֹ לְאֵקוֹנוֹמִיקָה עֲלוּלָה לִהְיוֹת מְסֻכֶּנֶת מְאוֹד לַנְּשִׁימָה וְלָעֵינַיִם, וְאַף לְהַזִּיק לָעוֹר עַד כְּדֵי כְּוִיָּה! מָה עוֹשָׂה אֵם שֶׁאוֹהֶבֶת אֶת בְּנָהּ? מִיָּד לוֹקַחַת אוֹתוֹ לַחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה, בַּדֶּרֶךְ עוֹבֶרֶת בַּמִּטְבָּח וְלוֹקַחַת אֶת הַסְּקוֹץ' שֶׁל הַכֵּלִים, וְעִם סַבּוֹן מַתְחִילָה לְשַׁפְשֵׁף, לְשַׁיֵּף וְלִשְׁטֹף בְּמַיִם רַבִּים אֶת הָעוֹר, שֶׁבָּא בְּמַגָּע עִם הַחֹמֶר, גַּם אִם עָלֶיהָ לִשְׂרֹט אֶת עוֹרוֹ תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ. הַיֶּלֶד צוֹרֵחַ: "אִמָּא, זֶה כּוֹאֵב לִי"! אַךְ אִמּוֹ מַמְשִׁיכָה, בְּיָדְעָהּ שֶׁכָּל שְׁנִיָּה לְלֹא חִטּוּי - זוֹ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת! מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הַדְּבָרִים מֵהַצַּד, הַאִם יֹאמַר שֶׁהָאֵם מִתְנַקֶּמֶת בַּיֶּלֶד עַל כִּי לֹא שָׁמַע בְּקוֹלָהּ? חָלִילָה! הִיא בּוֹכָה בְּלִבָּהּ יַחַד אִתּוֹ: "לָמָּה הֵבֵאתָ אוֹתִי לְמַצָּב שֶׁאֲנִי נֶאֱלֶצֶת לְהַכְאִיב לְךָ? הֲרֵי מֵרֹאשׁ אָמַרְתִּי לְךָ לֹא לָגַעַת בָּאָרוֹן! זֶה לֹא טוֹב בִּשְׁבִילְךָ!". חֲבֵרִים, כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, נִשְׁמָתוֹ "מִתְלַכְלֶכֶת". בּוֹרֵא הָעוֹלָם, בְּרַחֲמָיו, מַעֲנִישׁ אוֹתוֹ - אַךְ לֹא כְּדֵי לִנְקֹם בּוֹ, אֶלָּא כְּדֵי לְנַקּוֹת אֶת נִשְׁמָתוֹ שֶׁהִתְלַכְלְכָה בְּאֹפֶן רוּחָנִי, בְּדִיּוּק כְּמוֹ אוֹתָהּ אֵם, שֶׁבְּלֵית בְּרֵרָה וּבְצַעַר רַב, צְרִיכָה לְהַכְאִיב לִבְנָהּ כְּדֵי לְנַקּוֹתוֹ, עַל אַף בְּכִיּוֹתָיו וְלַמְרוֹת הַיְּדִיעָה שֶׁהִיא מַכְאִיבָה לוֹ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)