Otzarot-Article

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה... שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (כג-א) שְׁאֵלָה מוּזָרָה, וּבְכָל זֹאת: הַאִם אָנוּ חַיִּים? כְּלוֹמַר, וַדַּאי שֶׁאָנוּ בַּעֲלֵי חַיִּים, אֲבָל כְּלוּם קְרוּיִים אֵלּוּ חַיִּים, חַיִּים אֲמִתִּיִּים, אֵיכוּתִיִּים, בַּעֲלֵי תֹּכֶן וּמַשְׁמָעוּת?

דָּוִד הַמֶּלֶךְ מַצְהִיר: "לֹא יָשַׁבְתִּי עִם מְתֵי (אַנְשֵׁי) שָׁוְא, וְעִם נַעֲלָמִים לֹא אָבוֹא" (תְּהִלִּים כו-ד). יֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם "מְתֵי שָׁוְא", חַיֵּי-דֶּמֶה, "נֶעֱלָמִים", חַיֵּיהֶם שְׁקוּפִים וְאַפְסִיִּים... "רְשָׁעִים, בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים" (בְּרָכוֹת יח:). כִּי מָה חַיֵּיהֶם, הִתְפַּלְּשׁוּת בְּתַעֲנוּגוֹת - כְּלוּם הוֹסִיפוּ מֵמַד לְחַיֵּיהֶם, עֹמֶק, מַשְׁמָעוּת? קָרְאוּ עוֹד עִתּוֹן, רָאוּ עוֹד תָּכְנִית?

עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ נֶאֱמַר: "וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים". וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַבְרָהָם אָבִינוּ יָכוֹל הָיָה לְהָבִיא אֶת כָּל יָמָיו עִמּוֹ. כָּל יוֹם הוֹסִיף לוֹ מַשֶּׁהוּ. בְּבִנְיָנוֹ הָרוּחָנִי, בְּעִצּוּב עוֹלָמוֹ. עוֹד חֶסֶד, עוֹד עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָדָם מְסַיֵּם שִׁעוּר תּוֹרָה, יוֹדֵעַ הוּא שֶׁנּוֹסַף לוֹ מַשֶּׁהוּ. עוֹד יֶדַע, עוֹד קְדֻשָּׁה. נִסְתַּכֵּל אֲחוֹרַנִּית, עַל הַשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר. כַּמָּה שָׁעוֹת שֶׁל חַיֵּי אֱמֶת נוּכַל לְקַבֵּץ מִמֶּנּוּ, שֶׁל תְּפִלָּה כֵּנָה, בְּרָכָה בְּכַוָּנָה, שִׁעוּרֵי תּוֹרָה? וּכְבָר דָּרְשׁוּ בַּפָּסוּק "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים" (בְּרֵאשִׁית מא-א). עוֹבְרוֹת עַל הָאָדָם כַּמָּה שָׁנִים, וְכַאֲשֶׁר יְקַבֵּץ מֵהֶן אֶת הָרְגָעִים וְהַשָּׁעוֹת בָּהֶם הִתְעַלָּה וְצָבַר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אוּלַי יַעֲלוּ בְּיָדוֹ כַּמָּה יָמִים...

הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זיע"א עָמַד בְּפָרָשָׁתֵנוּ עַל כֶּפֶל הַמִּלִּים בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה... שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה", הֲלֹא אֵין מִלָּה מְיֻתֶּרֶת בַּתּוֹרָה, לְשֵׁם מָה הַחֲזָרָה? וְהִסְבִּיר, שֶׁבַּתְּחִלָּה נִקְצֶבֶת לָאָדָם תְּקוּפַת חַיִּים, וּלְוַאי יִהְיוּ אֵלּוּ חַיִּים אֲרֻכִּים וְטוֹבִים. אַךְ לְבַסּוֹף, כְּשֶׁהַתְּקוּפָה מִסְתַּיֶּמֶת, אֲזַי נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: אָמְנָם הָיוּ אֵלּוּ חַיָּיו? הַאִם נִצֵּל אוֹתָם לְעִצּוּב אִישִׁיּוּתוֹ, לְעִדּוּן מִדּוֹתָיו, לְקִרְבַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לִהְיוֹת טוֹב וּמֵטִיב. אוֹ שֶׁהִשְׂתָּרֵךְ בְּשׁוּלֵי הַחַיִּים. חִקָּה אֲחֵרִים, קִנֵּא בַּאֲחֵרִים, הֻתַּשׁ בְּמֵרוֹץ מְטֹרָף אַחַר דְּבָרִים חִיצוֹנִיִּים, רַאַוְתָנִיִּים, אָפְנָתִיִּים וּמִתְחַלְּפִים - הִדֵּר בְּכָל הַ"מַּלְבּוּשִׁים": בַּלְּבוּשׁ, בַּדִּיּוּר, בָּרֶכֶב, בְּכָל מָה שֶׁמְּסוֹבֵב אֶת הָאָדָם וּמַקִּיפוֹ, וְאֶת עַצְמוֹ הִזְנִיחַ, מֵעַצְמִיּוּתוֹ הִתְעַלֵּם. וְכָל הַלְּבוּשִׁים אֲרָעִיִּים הֵם, גַּם הַגּוּף מַלְבּוּשׁ הוּא. וְהַנְּשָׁמָה, עִם מָה תַּעֲלֶה? כַּמָּה שִׁעוּרֵי תּוֹרָה סִגְּלָה, כַּמָּה מִצְווֹת וְחֶסֶד תָּבִיא עִמָּהּ?

עַל שָׂרָה הַצַּדֶּקֶת הֵעִידָה הַתּוֹרָה: כָּל יָמֶיהָ הָיוּ שֶׁלָּהּ - "שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה". וְאָנוּ, הַלְוַאי וְנָבוֹא עִם שָׁעָה לְיוֹם - שָׁעָה שֶׁל שִׁעוּר תּוֹרָה שֶׁיִּבְנֶה אוֹתָנוּ, שֶׁיַּעֲלֶה וִירוֹמֵם אוֹתָנוּ, שֶׁיַּעֲנִיק מַשְׁמָעוּת וְתֹכֶן לְחַיֵּינוּ!!!

בַּמּוֹשָׁבָה בְּאֵר יַעֲקֹב חַי יְהוּדִי יָקָר וּשְׁמוֹ רַבִּי נָתָן נָטַע, יָשִׁישׁ בָּא בַּיָּמִים הָיָה רַבִּי נָטַע. כָּל אֵימַת שֶׁחָשׁ שֶׁלֹּא בְּטוֹב הָיוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ חֲרֵדִים לִשְׁלוֹמוֹ, אַךְ הוּא הָיָה מַרְגִּיעַ אוֹתָם בְּאָמְרוֹ: "אַל תִּדְאֲגוּ, מֻבְטָח אֲנִי מִמָּרָן הַחֲזוֹן אִישׁ זי"ע שֶׁאַאֲרִיךְ יָמִים", הָיָה אוֹמֵר תּוֹךְ שֶׁהוּא מַצְנִיעַ חִיּוּךְ טוֹמֵן סוֹד.

וְכָל כָּךְ לָמָּה? בַּמּוֹשָׁבָה נִפְתְּחָה אָז יְשִׁיבַת 'בְּאֵר יַעֲקֹב' בְּרָאשׁוּתָם שֶׁל מָרָנָן וְרַבָּנָן הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה שְׁמוּאֵל שַׁפִּירָא זצ"ל וְהַמַּשְׁגִּיחַ הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁלֹמֹה ווֹלְבֶּה זצ"ל.

אֶת הֲקָמַת הַיְשִׁיבָה יָזַם וְעוֹדֵד מָרָן הַחֲזוֹן אִישׁ, אַךְ בְּאֵין מָמוֹן דָּאַג רַבִּי נָתָן נָטַע לְכָל צָרְכֵי הַיְשִׁיבָה. הוּא תָּרַם מִגְרָשׁ, בָּנָה עָלָיו צְרִיף גָּדוֹל שֶׁשִּׁמֵּשׁ כְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. אַף בְּהוֹצָאוֹת הַיּוֹם יוֹם סִיֵּעַ רַבִּי נָתָן נָטַע, הוּא רָכַשׁ מָזוֹן וְצִיּוּד לַיְּשִׁיבָה שֶׁהָיְתָה בָּבַת עֵינָיו. הוּא אָהַב אֶת תַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה וְאַף הֵם הֶחֱזִירוּ לוֹ אַהֲבָה רַבָּה.

כְּשֶׁפָּגַשׁ הַחֲזוֹן אִישׁ אֶת רַבִּי נָתָן נָטַע וְשָׁמַע עַל פָּעֳלוֹ הָרַב, הִתְרַגֵּשׁ מְאוֹד, וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לִחְיוֹת גַּם כַּאֲשֶׁר יִבְנוּ לַיְּשִׁיבָה בִּנְיָן חָדָשׁ וּמְפֹאָר.

כָּל זְמַן שֶׁהָיְתָה הַיְשִׁיבָה בַּצְּרִיף וַעֲדַיִן לֹא נִבְנָה הַבִּנְיָן, הָיָה רַבִּי נָתָן נָטַע בָּטוּחַ שֶׁלֹּא נִשְׁקֶפֶת לוֹ כָּל סַכָּנָה, הֵן בִּרְכַּת גְּדוֹל הַדּוֹר אֵינָהּ שָׁבָה רֵיקָם.

כְּשֶׁהָיָה רַבִּי נָתָן נָטַע כְּבֶן תִּשְׁעִים שָׁנָה, הֵחֵלּוּ אֶת בְּנִיַּת הַיְשִׁיבָה.

פּוֹעֲלִים הִגִּיעוּ, הֵנִיחוּ יְסוֹדוֹת, וּבְתוֹךְ זְמַן קָצָר בִּנְיַן הַיְשִׁיבָה עָמַד עַל תִּלּוֹ. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה חָנְכוּ בְּנֵי הַיְשִׁיבָה אֶת הַבִּנְיָן הֶחָדָשׁ, וּשְׁלוֹשָׁה יָמִים אַחַר כָּךְ הָלַךְ רַבִּי נָתָן נָטַע זצ"ל לְעוֹלָמוֹ זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים, מָלֵא וְגָדוּשׁ בִּזְכוּיוֹת לָרֹב. בְּנֵי הַיְשִׁיבָה הָלְכוּ אַחַר אֲרוֹנוֹ וְהִכִּירוּ לוֹ טוֹבָה עַל כָּל אֲשֶׁר גְּמָלָם.

רַבִּי נָתָן נָטַע נֵיחַן בְּעַיִן טוֹבָה, וְלַמְרוֹת שֶׁחַיָּיו הָיוּ תְּלוּיִים בַּהֲקָמַת הַבִּנְיָן, שָׂמַח שִׂמְחָה רַבָּה עַל הִתְרַחֲבוּת הַיְשִׁיבָה, שֶׁהוּא הָיָה בֵּין מְנִיחֵי הַיְּסוֹד שֶׁלָּהּ.

רַבִּי נָתָן נָטַע הָיָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּשְׁעָתוֹ שֶׁיָּדַע שֶׁחַיָּיו תְּלוּיִים בְּמִלְחֶמֶת מִדְיָן, אַךְ לַמְרוֹת זֹאת הוּא דִּרְבֵּן וְזֵרֵז אֶת הָעָם לָצֵאת לַמִּלְחָמָה. כְּבוֹד הַתּוֹרָה הָיָה חָשׁוּב בְּעֵינֵי רַבִּי נָתָן נָטַע יוֹתֵר מֵחַיָּיו. (עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע)

	האזינו תשפ"ב
	לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַשְּׁכִינָה לְעֶזְרֵנוּ
	"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה... שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (כג-א) שְׁאֵלָה מוּזָרָה, וּבְכָל זֹאת: הַאִם אָנוּ חַיִּים? כְּלוֹמַר, וַדַּאי שֶׁאָנוּ בַּעֲלֵי חַיִּים, אֲבָל כְּלוּם קְרוּיִים אֵלּוּ חַיִּים, חַיִּים אֲמִתִּיִּים, אֵיכוּתִיִּים, בַּעֲלֵי תֹּכֶן וּמַשְׁמָעוּת? דָּוִד הַמֶּלֶךְ מַצְהִיר: "לֹא יָשַׁבְתִּי עִם מְתֵי (אַנְשֵׁי) שָׁוְא, וְעִם נַעֲלָמִים לֹא אָבוֹא" (תְּהִלִּים כו-ד). יֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם "מְתֵי שָׁוְא", חַיֵּי-דֶּמֶה, "נֶעֱלָמִים", חַיֵּיהֶם שְׁקוּפִים וְאַפְסִיִּים... "רְשָׁעִים, בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים" (בְּרָכוֹת יח:). כִּי מָה חַיֵּיהֶם, הִתְפַּלְּשׁוּת בְּתַעֲנוּגוֹת - כְּלוּם הוֹסִיפוּ מֵמַד לְחַיֵּיהֶם, עֹמֶק, מַשְׁמָעוּת? קָרְאוּ עוֹד עִתּוֹן, רָאוּ עוֹד תָּכְנִית? עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ נֶאֱמַר: "וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים". וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַבְרָהָם אָבִינוּ יָכוֹל הָיָה לְהָבִיא אֶת כָּל יָמָיו עִמּוֹ. כָּל יוֹם הוֹסִיף לוֹ מַשֶּׁהוּ. בְּבִנְיָנוֹ הָרוּחָנִי, בְּעִצּוּב עוֹלָמוֹ. עוֹד חֶסֶד, עוֹד עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָדָם מְסַיֵּם שִׁעוּר תּוֹרָה, יוֹדֵעַ הוּא שֶׁנּוֹסַף לוֹ מַשֶּׁהוּ. עוֹד יֶדַע, עוֹד קְדֻשָּׁה. נִסְתַּכֵּל אֲחוֹרַנִּית, עַל הַשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר. כַּמָּה שָׁעוֹת שֶׁל חַיֵּי אֱמֶת נוּכַל לְקַבֵּץ מִמֶּנּוּ, שֶׁל תְּפִלָּה כֵּנָה, בְּרָכָה בְּכַוָּנָה, שִׁעוּרֵי תּוֹרָה? וּכְבָר דָּרְשׁוּ בַּפָּסוּק "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים" (בְּרֵאשִׁית מא-א). עוֹבְרוֹת עַל הָאָדָם כַּמָּה שָׁנִים, וְכַאֲשֶׁר יְקַבֵּץ מֵהֶן אֶת הָרְגָעִים וְהַשָּׁעוֹת בָּהֶם הִתְעַלָּה וְצָבַר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אוּלַי יַעֲלוּ בְּיָדוֹ כַּמָּה יָמִים... הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זיע"א עָמַד בְּפָרָשָׁתֵנוּ עַל כֶּפֶל הַמִּלִּים בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה... שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה", הֲלֹא אֵין מִלָּה מְיֻתֶּרֶת בַּתּוֹרָה, לְשֵׁם מָה הַחֲזָרָה? וְהִסְבִּיר, שֶׁבַּתְּחִלָּה נִקְצֶבֶת לָאָדָם תְּקוּפַת חַיִּים, וּלְוַאי יִהְיוּ אֵלּוּ חַיִּים אֲרֻכִּים וְטוֹבִים. אַךְ לְבַסּוֹף, כְּשֶׁהַתְּקוּפָה מִסְתַּיֶּמֶת, אֲזַי נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: אָמְנָם הָיוּ אֵלּוּ חַיָּיו? הַאִם נִצֵּל אוֹתָם לְעִצּוּב אִישִׁיּוּתוֹ, לְעִדּוּן מִדּוֹתָיו, לְקִרְבַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לִהְיוֹת טוֹב וּמֵטִיב. אוֹ שֶׁהִשְׂתָּרֵךְ בְּשׁוּלֵי הַחַיִּים. חִקָּה אֲחֵרִים, קִנֵּא בַּאֲחֵרִים, הֻתַּשׁ בְּמֵרוֹץ מְטֹרָף אַחַר דְּבָרִים חִיצוֹנִיִּים, רַאַוְתָנִיִּים, אָפְנָתִיִּים וּמִתְחַלְּפִים - הִדֵּר בְּכָל הַ"מַּלְבּוּשִׁים": בַּלְּבוּשׁ, בַּדִּיּוּר, בָּרֶכֶב, בְּכָל מָה שֶׁמְּסוֹבֵב אֶת הָאָדָם וּמַקִּיפוֹ, וְאֶת עַצְמוֹ הִזְנִיחַ, מֵעַצְמִיּוּתוֹ הִתְעַלֵּם. וְכָל הַלְּבוּשִׁים אֲרָעִיִּים הֵם, גַּם הַגּוּף מַלְבּוּשׁ הוּא. וְהַנְּשָׁמָה, עִם מָה תַּעֲלֶה? כַּמָּה שִׁעוּרֵי תּוֹרָה סִגְּלָה, כַּמָּה מִצְווֹת וְחֶסֶד תָּבִיא עִמָּהּ? עַל שָׂרָה הַצַּדֶּקֶת הֵעִידָה הַתּוֹרָה: כָּל יָמֶיהָ הָיוּ שֶׁלָּהּ - "שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה". וְאָנוּ, הַלְוַאי וְנָבוֹא עִם שָׁעָה לְיוֹם - שָׁעָה שֶׁל שִׁעוּר תּוֹרָה שֶׁיִּבְנֶה אוֹתָנוּ, שֶׁיַּעֲלֶה וִירוֹמֵם אוֹתָנוּ, שֶׁיַּעֲנִיק מַשְׁמָעוּת וְתֹכֶן לְחַיֵּינוּ!!! בַּמּוֹשָׁבָה בְּאֵר יַעֲקֹב חַי יְהוּדִי יָקָר וּשְׁמוֹ רַבִּי נָתָן נָטַע, יָשִׁישׁ בָּא בַּיָּמִים הָיָה רַבִּי נָטַע. כָּל אֵימַת שֶׁחָשׁ שֶׁלֹּא בְּטוֹב הָיוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ חֲרֵדִים לִשְׁלוֹמוֹ, אַךְ הוּא הָיָה מַרְגִּיעַ אוֹתָם בְּאָמְרוֹ: "אַל תִּדְאֲגוּ, מֻבְטָח אֲנִי מִמָּרָן הַחֲזוֹן אִישׁ זי"ע שֶׁאַאֲרִיךְ יָמִים", הָיָה אוֹמֵר תּוֹךְ שֶׁהוּא מַצְנִיעַ חִיּוּךְ טוֹמֵן סוֹד. וְכָל כָּךְ לָמָּה? בַּמּוֹשָׁבָה נִפְתְּחָה אָז יְשִׁיבַת 'בְּאֵר יַעֲקֹב' בְּרָאשׁוּתָם שֶׁל מָרָנָן וְרַבָּנָן הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה שְׁמוּאֵל שַׁפִּירָא זצ"ל וְהַמַּשְׁגִּיחַ הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁלֹמֹה ווֹלְבֶּה זצ"ל. אֶת הֲקָמַת הַיְשִׁיבָה יָזַם וְעוֹדֵד מָרָן הַחֲזוֹן אִישׁ, אַךְ בְּאֵין מָמוֹן דָּאַג רַבִּי נָתָן נָטַע לְכָל צָרְכֵי הַיְשִׁיבָה. הוּא תָּרַם מִגְרָשׁ, בָּנָה עָלָיו צְרִיף גָּדוֹל שֶׁשִּׁמֵּשׁ כְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. אַף בְּהוֹצָאוֹת הַיּוֹם יוֹם סִיֵּעַ רַבִּי נָתָן נָטַע, הוּא רָכַשׁ מָזוֹן וְצִיּוּד לַיְּשִׁיבָה שֶׁהָיְתָה בָּבַת עֵינָיו. הוּא אָהַב אֶת תַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה וְאַף הֵם הֶחֱזִירוּ לוֹ אַהֲבָה רַבָּה. כְּשֶׁפָּגַשׁ הַחֲזוֹן אִישׁ אֶת רַבִּי נָתָן נָטַע וְשָׁמַע עַל פָּעֳלוֹ הָרַב, הִתְרַגֵּשׁ מְאוֹד, וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לִחְיוֹת גַּם כַּאֲשֶׁר יִבְנוּ לַיְּשִׁיבָה בִּנְיָן חָדָשׁ וּמְפֹאָר. כָּל זְמַן שֶׁהָיְתָה הַיְשִׁיבָה בַּצְּרִיף וַעֲדַיִן לֹא נִבְנָה הַבִּנְיָן, הָיָה רַבִּי נָתָן נָטַע בָּטוּחַ שֶׁלֹּא נִשְׁקֶפֶת לוֹ כָּל סַכָּנָה, הֵן בִּרְכַּת גְּדוֹל הַדּוֹר אֵינָהּ שָׁבָה רֵיקָם. כְּשֶׁהָיָה רַבִּי נָתָן נָטַע כְּבֶן תִּשְׁעִים שָׁנָה, הֵחֵלּוּ אֶת בְּנִיַּת הַיְשִׁיבָה. פּוֹעֲלִים הִגִּיעוּ, הֵנִיחוּ יְסוֹדוֹת, וּבְתוֹךְ זְמַן קָצָר בִּנְיַן הַיְשִׁיבָה עָמַד עַל תִּלּוֹ. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה חָנְכוּ בְּנֵי הַיְשִׁיבָה אֶת הַבִּנְיָן הֶחָדָשׁ, וּשְׁלוֹשָׁה יָמִים אַחַר כָּךְ הָלַךְ רַבִּי נָתָן נָטַע זצ"ל לְעוֹלָמוֹ זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים, מָלֵא וְגָדוּשׁ בִּזְכוּיוֹת לָרֹב. בְּנֵי הַיְשִׁיבָה הָלְכוּ אַחַר אֲרוֹנוֹ וְהִכִּירוּ לוֹ טוֹבָה עַל כָּל אֲשֶׁר גְּמָלָם. רַבִּי נָתָן נָטַע נֵיחַן בְּעַיִן טוֹבָה, וְלַמְרוֹת שֶׁחַיָּיו הָיוּ תְּלוּיִים בַּהֲקָמַת הַבִּנְיָן, שָׂמַח שִׂמְחָה רַבָּה עַל הִתְרַחֲבוּת הַיְשִׁיבָה, שֶׁהוּא הָיָה בֵּין מְנִיחֵי הַיְּסוֹד שֶׁלָּהּ. רַבִּי נָתָן נָטַע הָיָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּשְׁעָתוֹ שֶׁיָּדַע שֶׁחַיָּיו תְּלוּיִים בְּמִלְחֶמֶת מִדְיָן, אַךְ לַמְרוֹת זֹאת הוּא דִּרְבֵּן וְזֵרֵז אֶת הָעָם לָצֵאת לַמִּלְחָמָה. כְּבוֹד הַתּוֹרָה הָיָה חָשׁוּב בְּעֵינֵי רַבִּי נָתָן נָטַע יוֹתֵר מֵחַיָּיו. (עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע)