Otzarot-Article

"וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ" (ט-טו) יֵשׁ הָאוֹמְרִים: אִלּוּ הָיִינוּ רוֹאִים נִסִּים וּפְלָאוֹת כְּמוֹ אֵלּוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּדוֹר הַמִּדְבָּר - אִלּוּ הָיִינוּ רוֹאִים בְּכָל יוֹם מָן שֶׁיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, עַמּוּד אֵשׁ הַמַּנְחֶה אוֹתָנוּ בַּלַּיְלָה, עַנְנֵי כָּבוֹד הַסּוֹכְכִים עָלֵינוּ, סֶלַע הַנּוֹבֵעַ מַיִם - הָיִינוּ נִזְהָרִים בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת זְהִירוּת מֻפְלֶגֶת! אֲבָל עַכְשָׁו, בְּשֶׁטֶף הַחַיִּים, בְּהֶסְתֵּר הַפָּנִים, גּוֹבֵר עָלֵינוּ הַטֶּבַע, גּוֹבֶרֶת הַשִּׁגְרָה, גּוֹבְרִים הַהֶעְלֵם וְהַשִּׁכְחָה... שֶׁקֶר.

נְצַטֵּט פָּסוּק מִפָּרָשָׁתֵנוּ, עַל יְרִידַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מֵהַר סִינַי - לְאַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל: "וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר, וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' אֱלֹקֵיכֶם, עֲשִׂיתֶם לָכֶם עֵגֶל מַסֵּכָה".

נָשִׂים לֵב לְכָךְ, שֶׁבִּזְמַן עֲשִׂיַּת הָעֵגֶל - הַחֵטְא הַנּוֹרָא - הָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם! שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל כָּךְ, שֶׁבְּאוֹתוֹ בֹּקֶר יָרַד לָהֶם מָן מֵהַשָּׁמַיִם. חֲזַ"ל אָמְרוּ (תַּנְחוּמָא תִּשָּׂא ד), שֶׁהֵם הֶאֱכִילוּ אֶת הָעֵגֶל... מָן!

רָאוּ נִסִּים גְּלוּיִים – וְחָטְאוּ!

אֶלָּא מָה? מִי שֶׁשָּׂם לֵב, רוֹאֶה נֵס בְּכָל זְרִיחַת שֶׁמֶשׁ, בְּכָל פְּרִיחַת פֶּרַח, בְּכָל פְּקִיחַת עַיִן. וּמִי שֶׁמִּתְעַלֵּם - אֵינוֹ שָׂם לֵב אַף לְנֵס גָּלוּי. אֵין סָפֵק בְּכָךְ - וּבָעוֹלָם הַגָּדוֹל יוֹדְעִים זֹאת בְּבֵרוּר - שֶׁכָּל קִיּוּמֵנוּ בִּמְדִינָתֵנוּ, מֻקָּפִים מְאוֹת מִלְיוֹנֵי עַרְבִים עוֹיְנִים, הַמְצֻיָּדִים בְּטִילִים אֲרֻכֵּי טְוָח, ה' יְרַחֵם יַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ - קִיּוּמֵנוּ בְּעֶשְׂרוֹת הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, וּבַהוֹוֶה, וּבֶעָתִיד - הוּא נֵס גָּלוּי. בְּהַעֲרָכַת מוֹדִיעִין שֶׁהֻגְּשָׁה לְהָארִי טְרוּמָן נְשִׂיא אַרְצוֹת הַבְּרִית עִם קוּם הַמְּדִינָה, בַּהֲנָחָה (שֶׁהִתְבַּדְּתָה) שֶׁצִּבְאוֹת עֲרָב לֹא יֵצְאוּ נֶגְדָּהּ לְמִלְחָמָה, נִצְפָּה שֶׁהַמְּדִינָה תַּחֲזִיק מַעֲמָד שְׁנָתַיִם יָמִים לְכָל הַיּוֹתֵר, בְּטֶרֶם תִּקְרֹס כַּלְכָּלִית וּבִטְחוֹנִית. וְהֵם צָדְקוּ - בַּתַּחֲזִית הַטִּבְעִית. אֲבָל קִיּוּמֵנוּ כָּאן - בְּנֵס. לְאַחַר הִגָּלוֹת כָּל זֹאת, הוֹרֵנוּ חֲזַ"ל לִבְטֹחַ בַּה' יִתְבָּרַךְ וְלִזְכֹּר שֶׁ"כָּל דַּעֲבִיד רַחֲמָנָא לְטַב עָבִיד" – שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, גַּם אִם בְּעֵינֵינוּ זֶה נִרְאֶה כָּרֶגַע רַע.

יֶלֶד אֶחָד נֶעֱמַד בָּאוֹטוֹבּוּס לְיַד הַנֶּהָג. פָּנָה אֵלָיו הַנֶּהָג וְאָמַר: "חֲמוּדִי, אֵיךְ קוֹרְאִים לְךָ?"

"קוֹרְאִים לִי יוֹסִי", עָנָה הַיֶּלֶד.

"אַתָּה עוֹמֵד לְיָדִי מִתְּחִלַּת הַנְּסִיעָה, אַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר לִי מַשֶּׁהוּ?", שָׁאַל הַנֶּהָג.

עָנָה לוֹ הַיֶּלֶד: "הַנֶּהָג, בְּבַקָּשָׁה תַּעֲשֶׂה תְּאוּנָה".

"תְּאוּנָה? תְּאוּנָה עִם מִי?", שָׁאַל הַנֶּהָג הַמֻּפְתָּע.

"תְּאוּנַת דְּרָכִים", הֵשִׁיב הַיֶּלֶד.

"לָמָּה לַעֲשׂוֹת תְּאוּנָה?", שָׁאַל הַנֶּהָג.

"לֹא יוֹדֵעַ, אִמָּא שֶׁלִּי קָרְאָה בָּעִתּוֹן עַל תְּאוּנוֹת דְּרָכִים, אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת פַּעַם אַחַת תְּאוּנַת דְּרָכִים. אָז... תַּעֲשֶׂה תְּאוּנָה". אָמַר לוֹ הַנֶּהָג: "אֲנִי לֹא עוֹשֶׂה תְּאוּנָה בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן!".

הַיֶּלֶד הִתְחִיל לִבְכּוֹת וְהִמְשִׁיךְ לְהִתְחַנֵּן אֶל הַנֶּהָג: "אָנָּא מִמְּךָ, עֲשֵׂה תְּאוּנָה...!".

הַנֶּהָג, כַּמּוּבָן, לֹא נִכְנַע לִתְחִנּוֹתָיו שֶׁל הַיֶּלֶד...

כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ וַדַּאי מֵבִין אֶת הַנֶּהָג. אַךְ לִפְעָמִים גַּם אָנוּ מִתְנַהֲגִים כְּמוֹ אוֹתוֹ הַיֶּלֶד - אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִבּוֹרֵא עוֹלָם בַּקָּשׁוֹת שׁוֹנוֹת, מִתְחַנְּנִים אֵלָיו לְדָבָר מְסֻיָּם, אַךְ הָאֱמֶת, הַבַּקָּשָׁה הַזּוֹ הִיא "תְּאוּנָה" בִּשְׁבִילֵנוּ. אָנוּ מִתְחַנְּנִים וְלֹא מְקַבְּלִים כִּי בּוֹרֵא עוֹלָם יוֹדֵעַ שֶׁזּוֹ תְּאוּנָה בִּשְׁבִילֵנוּ, וּבְרֹב רַחֲמָיו אֵינוֹ נוֹתֵן לָנוּ אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ. אָנוּ לֹא מְבִינִים מַדּוּעַ הַבַּקָּשָׁה לֹא מִתְקַבֶּלֶת, אָנוּ בּוֹכִים וּבוֹכִים... וְלֹא מְקַבְּלִים. מִיָּד בָּאִים בִּטְעָנוֹת כְּלַפֵּי שָׁמַיִם, מִתְבַּטְּלִים מִמִּצְווֹת, נַעֲשִׂים אַנְטִי כְּלַפֵּי בּוֹרֵא עוֹלָם, אַךְ לֹא יוֹדְעִים שֶׁ... הַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ! הַבַּקָּשָׁה שֶׁלָּנוּ הִיא... 'תְּאוּנָה קַטְלָנִית' בִּשְׁבִילֵנוּ...

אָנוּ לֹא יוֹדְעִים מַה בֶּאֱמֶת טוֹב לָנוּ, אָנוּ מֻגְבָּלִים בִּרְאִיָּתֵנוּ לִטְוָח אָרֹךְ, אַךְ יֵשׁ עַיִן גְּדוֹלָה מֵעָלֵינוּ שֶׁרוֹאָה מַה טּוֹב לָנוּ עַכְשָׁו וּמַה יִּהְיֶה טוֹב לָנוּ עוֹד שָׁנִים. זְכֹר, אֵין מִישֶׁהוּ שֶׁרוֹצֶה בְּטוֹבָתְךָ יוֹתֵר מֵאָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם! גַּם אִם לֹא קִבַּלְתָּ אֶת רְצוֹנְךָ, יֵשׁ סִבָּה מְצֻיֶּנֶת לְכָךְ, זֶה הֲכִי טוֹב לְךָ!

הֱיֵה עִם בִּטָּחוֹן בְּבוֹרֵא עוֹלָם בְּכָל צְעָדֶיךָ. מַה שֶּׁיִּקְרֶה לְךָ בַּדֶּרֶךְ, תָּמִיד יֵעָשֶׂה לְטוֹבָתְךָ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ראש השנה תשפ"ב
	מְעַט הַדְּבַשׁ שֶׁהִצִּיל
	"וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ" (ט-טו) יֵשׁ הָאוֹמְרִים: אִלּוּ הָיִינוּ רוֹאִים נִסִּים וּפְלָאוֹת כְּמוֹ אֵלּוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּדוֹר הַמִּדְבָּר - אִלּוּ הָיִינוּ רוֹאִים בְּכָל יוֹם מָן שֶׁיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, עַמּוּד אֵשׁ הַמַּנְחֶה אוֹתָנוּ בַּלַּיְלָה, עַנְנֵי כָּבוֹד הַסּוֹכְכִים עָלֵינוּ, סֶלַע הַנּוֹבֵעַ מַיִם - הָיִינוּ נִזְהָרִים בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת זְהִירוּת מֻפְלֶגֶת! אֲבָל עַכְשָׁו, בְּשֶׁטֶף הַחַיִּים, בְּהֶסְתֵּר הַפָּנִים, גּוֹבֵר עָלֵינוּ הַטֶּבַע, גּוֹבֶרֶת הַשִּׁגְרָה, גּוֹבְרִים הַהֶעְלֵם וְהַשִּׁכְחָה... שֶׁקֶר. נְצַטֵּט פָּסוּק מִפָּרָשָׁתֵנוּ, עַל יְרִידַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מֵהַר סִינַי - לְאַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל: "וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר, וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' אֱלֹקֵיכֶם, עֲשִׂיתֶם לָכֶם עֵגֶל מַסֵּכָה". נָשִׂים לֵב לְכָךְ, שֶׁבִּזְמַן עֲשִׂיַּת הָעֵגֶל - הַחֵטְא הַנּוֹרָא - הָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם! שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל כָּךְ, שֶׁבְּאוֹתוֹ בֹּקֶר יָרַד לָהֶם מָן מֵהַשָּׁמַיִם. חֲזַ"ל אָמְרוּ (תַּנְחוּמָא תִּשָּׂא ד), שֶׁהֵם הֶאֱכִילוּ אֶת הָעֵגֶל... מָן! רָאוּ נִסִּים גְּלוּיִים – וְחָטְאוּ! אֶלָּא מָה? מִי שֶׁשָּׂם לֵב, רוֹאֶה נֵס בְּכָל זְרִיחַת שֶׁמֶשׁ, בְּכָל פְּרִיחַת פֶּרַח, בְּכָל פְּקִיחַת עַיִן. וּמִי שֶׁמִּתְעַלֵּם - אֵינוֹ שָׂם לֵב אַף לְנֵס גָּלוּי. אֵין סָפֵק בְּכָךְ - וּבָעוֹלָם הַגָּדוֹל יוֹדְעִים זֹאת בְּבֵרוּר - שֶׁכָּל קִיּוּמֵנוּ בִּמְדִינָתֵנוּ, מֻקָּפִים מְאוֹת מִלְיוֹנֵי עַרְבִים עוֹיְנִים, הַמְצֻיָּדִים בְּטִילִים אֲרֻכֵּי טְוָח, ה' יְרַחֵם יַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ - קִיּוּמֵנוּ בְּעֶשְׂרוֹת הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, וּבַהוֹוֶה, וּבֶעָתִיד - הוּא נֵס גָּלוּי. בְּהַעֲרָכַת מוֹדִיעִין שֶׁהֻגְּשָׁה לְהָארִי טְרוּמָן נְשִׂיא אַרְצוֹת הַבְּרִית עִם קוּם הַמְּדִינָה, בַּהֲנָחָה (שֶׁהִתְבַּדְּתָה) שֶׁצִּבְאוֹת עֲרָב לֹא יֵצְאוּ נֶגְדָּהּ לְמִלְחָמָה, נִצְפָּה שֶׁהַמְּדִינָה תַּחֲזִיק מַעֲמָד שְׁנָתַיִם יָמִים לְכָל הַיּוֹתֵר, בְּטֶרֶם תִּקְרֹס כַּלְכָּלִית וּבִטְחוֹנִית. וְהֵם צָדְקוּ - בַּתַּחֲזִית הַטִּבְעִית. אֲבָל קִיּוּמֵנוּ כָּאן - בְּנֵס. לְאַחַר הִגָּלוֹת כָּל זֹאת, הוֹרֵנוּ חֲזַ"ל לִבְטֹחַ בַּה' יִתְבָּרַךְ וְלִזְכֹּר שֶׁ"כָּל דַּעֲבִיד רַחֲמָנָא לְטַב עָבִיד" – שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, גַּם אִם בְּעֵינֵינוּ זֶה נִרְאֶה כָּרֶגַע רַע. יֶלֶד אֶחָד נֶעֱמַד בָּאוֹטוֹבּוּס לְיַד הַנֶּהָג. פָּנָה אֵלָיו הַנֶּהָג וְאָמַר: "חֲמוּדִי, אֵיךְ קוֹרְאִים לְךָ?" "קוֹרְאִים לִי יוֹסִי", עָנָה הַיֶּלֶד. "אַתָּה עוֹמֵד לְיָדִי מִתְּחִלַּת הַנְּסִיעָה, אַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר לִי מַשֶּׁהוּ?", שָׁאַל הַנֶּהָג. עָנָה לוֹ הַיֶּלֶד: "הַנֶּהָג, בְּבַקָּשָׁה תַּעֲשֶׂה תְּאוּנָה". "תְּאוּנָה? תְּאוּנָה עִם מִי?", שָׁאַל הַנֶּהָג הַמֻּפְתָּע. "תְּאוּנַת דְּרָכִים", הֵשִׁיב הַיֶּלֶד. "לָמָּה לַעֲשׂוֹת תְּאוּנָה?", שָׁאַל הַנֶּהָג. "לֹא יוֹדֵעַ, אִמָּא שֶׁלִּי קָרְאָה בָּעִתּוֹן עַל תְּאוּנוֹת דְּרָכִים, אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת פַּעַם אַחַת תְּאוּנַת דְּרָכִים. אָז... תַּעֲשֶׂה תְּאוּנָה". אָמַר לוֹ הַנֶּהָג: "אֲנִי לֹא עוֹשֶׂה תְּאוּנָה בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן!". הַיֶּלֶד הִתְחִיל לִבְכּוֹת וְהִמְשִׁיךְ לְהִתְחַנֵּן אֶל הַנֶּהָג: "אָנָּא מִמְּךָ, עֲשֵׂה תְּאוּנָה...!". הַנֶּהָג, כַּמּוּבָן, לֹא נִכְנַע לִתְחִנּוֹתָיו שֶׁל הַיֶּלֶד... כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ וַדַּאי מֵבִין אֶת הַנֶּהָג. אַךְ לִפְעָמִים גַּם אָנוּ מִתְנַהֲגִים כְּמוֹ אוֹתוֹ הַיֶּלֶד - אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִבּוֹרֵא עוֹלָם בַּקָּשׁוֹת שׁוֹנוֹת, מִתְחַנְּנִים אֵלָיו לְדָבָר מְסֻיָּם, אַךְ הָאֱמֶת, הַבַּקָּשָׁה הַזּוֹ הִיא "תְּאוּנָה" בִּשְׁבִילֵנוּ. אָנוּ מִתְחַנְּנִים וְלֹא מְקַבְּלִים כִּי בּוֹרֵא עוֹלָם יוֹדֵעַ שֶׁזּוֹ תְּאוּנָה בִּשְׁבִילֵנוּ, וּבְרֹב רַחֲמָיו אֵינוֹ נוֹתֵן לָנוּ אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ. אָנוּ לֹא מְבִינִים מַדּוּעַ הַבַּקָּשָׁה לֹא מִתְקַבֶּלֶת, אָנוּ בּוֹכִים וּבוֹכִים... וְלֹא מְקַבְּלִים. מִיָּד בָּאִים בִּטְעָנוֹת כְּלַפֵּי שָׁמַיִם, מִתְבַּטְּלִים מִמִּצְווֹת, נַעֲשִׂים אַנְטִי כְּלַפֵּי בּוֹרֵא עוֹלָם, אַךְ לֹא יוֹדְעִים שֶׁ... הַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ! הַבַּקָּשָׁה שֶׁלָּנוּ הִיא... 'תְּאוּנָה קַטְלָנִית' בִּשְׁבִילֵנוּ... אָנוּ לֹא יוֹדְעִים מַה בֶּאֱמֶת טוֹב לָנוּ, אָנוּ מֻגְבָּלִים בִּרְאִיָּתֵנוּ לִטְוָח אָרֹךְ, אַךְ יֵשׁ עַיִן גְּדוֹלָה מֵעָלֵינוּ שֶׁרוֹאָה מַה טּוֹב לָנוּ עַכְשָׁו וּמַה יִּהְיֶה טוֹב לָנוּ עוֹד שָׁנִים. זְכֹר, אֵין מִישֶׁהוּ שֶׁרוֹצֶה בְּטוֹבָתְךָ יוֹתֵר מֵאָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם! גַּם אִם לֹא קִבַּלְתָּ אֶת רְצוֹנְךָ, יֵשׁ סִבָּה מְצֻיֶּנֶת לְכָךְ, זֶה הֲכִי טוֹב לְךָ! הֱיֵה עִם בִּטָּחוֹן בְּבוֹרֵא עוֹלָם בְּכָל צְעָדֶיךָ. מַה שֶּׁיִּקְרֶה לְךָ בַּדֶּרֶךְ, תָּמִיד יֵעָשֶׂה לְטוֹבָתְךָ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)