Otzarot-Article

שְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַהַגְבָּלָה, הֵם כְּהַקְדָּמָה לְמַתַּן תּוֹרָה. כְּתַמְצִית דְּרִישׁוֹתֶיהָ: שְׁלִיטָה עַצְמִית, הִתְגַּבְּרוּת עַל הָרָצוֹן וְהַמַּאֲוַיִּים. הֵן בְּרוּחָנִיּוּת, הַתְּשׁוּקָה לְהַעְפִּיל בָּהָר, לָגַעַת בְּקָצֵהוּ, לִרְאוֹת יוֹתֵר וְלַחֲווֹת יוֹתֵר. וְהֵן בְּגַשְׁמִיּוּת, בְּהוֹרָאַת הַפְּרִישׁוּת.

פְּסִיכוֹלוֹג חִלּוֹנִי הִצְהִיר, שֶׁאֵינוֹ מְטַפֵּל בְּדָתִיִּים. הוּא מַפְנֶה אוֹתָם לַעֲמִיתָיו. וּמַדּוּעַ? הִסְבִּיר: כְּשֶׁבָּא לְפָנַי אָדָם בִּבְעָיָה, יֵשׁ לִי תַּבְנִית טִפּוּלִית. בָּרִאשׁוֹנָה, לִפְנֵי שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בַּחֲדִירָה לְשֹׁרֶשׁ הַבְּעָיָה וְרִפּוּיָהּ, תַּהֲלִיךְ אָרֹךְ וּמְמֻשָּׁךְ, שׁוֹקֵד אֲנִי לְהַבְהִיר שֶׁגַּם בִּהְיוֹת הַבְּעָיָה בְּתָקְפָּהּ, הַדַּחַף בְּשִׂיאוֹ, לִפְנֵי רִפּוּיוֹ, יֵשׁ לִשְׁלֹט בּוֹ. לֹא הַכֹּל מֻתָּר. 'בָּא לְךָ', אָז מָה. יֵשׁ חֶבְרָה, וּכְלָלֶיהָ. קַיָּם הַזּוּלָת, וּזְכוּיוֹתָיו. זוֹ תּוֹרָה שְׁלֵמָה, לְהַנְחִילָהּ.

אֵצֶל הַמְטֻפָּל הַדָּתִי, אֵין צֹרֶךְ לְהַתְחִיל בְּכָךְ. זֶה מֻבְנֶה אֶצְלוֹ. אֵין דַּחַף בְּסִיסִי יוֹתֵר מֵהַתֵּאָבוֹן. אֲבָל הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁלֹּא בְּכָל מָקוֹם יָכוֹל הוּא לֶאֱכֹל, וְלֹא כָּל דָּבָר מֻתָּר לוֹ לֶאֱכֹל. רוֹאֶה מַאֲכָל, וְחוֹקֵר לְכַשְׁרוּתוֹ. אִם חֲלָבִי הוּא, מְחַשֵּׁב כַּמָּה שָׁעוֹת עָבְרוּ מֵהָאֲרוּחָה הַבְּשָׂרִית. וְאִם מֻתָּר, לֹא יַחְטֹף וְיֹאכַל. יִטֹּל יָדַיִם, יְנַגְּבֵן, יֵשֵׁב, יְבָרֵךְ, יִבְזֹק מֶלַח, אַחַר כָּךְ יֹאכַל. וּכְשֶׁיְּסַיֵּם, לֹא יָקוּם וְיֵלֵךְ. יִטֹּל 'מַיִם אַחֲרוֹנִים', יִפְתַּח בִּרְכּוֹן, וִיבָרֵךְ. אָדָם כָּזֶה מֻרְגָּל לִשְׁלֹט בְּעַצְמוֹ, לָשִׂים בֶּלֶם לִרְצוֹנוֹתָיו - עֵדוּת בַּעַל מִקְצוֹעַ, מֵעֵבֶר לַמִּתְרָס.

יֶתֶר עַל כֵּן. כְּשֶׁיִּתְרַגֵּל בְּכָךְ, יֵדַע לְהַבְחִין וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָ'אֲנִי' לְבֵין הַתַּאֲווֹת. בֵּין הָאָדָם שֶׁבּוֹ לַבְּהֵמָה שֶׁבּוֹ. וּבְעִנְיָן זֶה, סִפּוּר - בְּסַעֲרַת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, נֻתַּק רַבֵּנוּ יְרֹחָם מִמִּיר זצ"ל מִישִׁיבָתוֹ, וְנָדַד בְּחֶבְרַת תַּלְמִידוֹ הַמֻּבְהָק, הַגָּאוֹן רַבִּי דָּוִד פּוֹבַרְסְקִי זצ"ל.

בִּנְדוּדֵיהֶם הִגִּיעוּ לַעֲיָרָה אַחַת. עָלוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לִתְפִלַּת מִנְחָה וְעַרְבִית. רָאוּ בָּאֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ אָדָם שֶׁל צוּרָה, לָבוּשׁ גְּלִימַת חֲכָמִים, הֵבִינוּ שֶׁלִּפְנֵיהֶם אִישׁ מַעֲלָה, וְכִבְּדוּהוּ לָשֵׂאת לִפְנֵיהֶם דְּבָרִים. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מִלְחָמָה עֵת חֵרוּם וְרִפְיוֹן הִיא. גְּדָרִים מִתְעַרְעֲרִים, וְיֵשׁ לְעוֹרֵר לִסְכִירַת פְּרָצוֹת. מוּבָן שֶׁהִתְאִים אֶת הַדְּבָרִים לְרָמָתָם וַהֲבָנָתָם, וְעִם זֹאת עוֹרְרוּ בִּקֹּרֶת וּתְסִיסָה. לֹא לְכָךְ הִתְכַּוְּנוּ. קָמוּ אֶחָד אֶחָד וְנָטְשׁוּ. בְּסִיּוּם הַדְּרָשָׁה הַקְּטוּעָה, נוֹתַר עִם תַּלְמִידוֹ...

פָּנָה אֵלָיו, וְתָמַהּ: "בַּיְשִׁיבָה נוֹהֵג אֲנִי לְהַשְׁמִיעַ תְּבִיעוֹת נוֹקְבוֹת פִּי אֶלֶף, וְעוֹמְדִים צְפוּפִים, כְּמֵהִים לִשְׁמֹעַ כָּל מִלָּה. חוֹזְרִים עַל הַדְּבָרִים, מְשַׁנְּנִים אוֹתָם, רוֹשְׁמִים לְמַזְכֶּרֶת, מַעֲבִירִים מִיָּד לְיָד. מָה הַהֶבְדֵּל?"

"אֵלּוּ בְּנֵי עֲלִיָּה, וְאֵלּוּ 'בַּעֲלֵי בָּתִּים'," עָנָה הַתַּלְמִיד.

"אֱמֶת, אַךְ לֹא זוֹ הַסִּבָּה", אָמַר הָרַב. "הִנְנִי וְאַסְבִּיר לְךָ".

וְסִפֵּר: כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַסְּפָרַדִּים לְאָמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית, הִגִּיעוּ כַּמָּה מְאוֹת חַיָּלִים בְּשָׁלוֹשׁ סְפִינוֹת. מְנֻתָּקִים מִמּוֹלַדְתָּם, מֻגְבָּלִים בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶם. מוּלָם נִצְּבָה מַמְלֶכֶת הָאִינְקָה הָאַדִּירָה, עִם צָבָא מְגֻבָּשׁ וְעָרוּךְ לִקְרָב, אַלְפֵי לוֹחֲמִים אִינְדִּיָּאנִים אַמִּיצִים הַמְּגִנִּים עַל אַרְצָם, וְלָהֶם שֶׁפַע מָזוֹן וְאַסְפָּקָה בְּלִי גְּבוּל. אֵיךְ נִגְּפוּ בִּפְנֵי הַצָּבָא הַפּוֹלֵשׁ, הַזָּעוּם וְהַמֻּגְבָּל?

הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהַפּוֹלְשִׁים הֵבִיאוּ עִמָּם סוּסִים, וְרָכְבוּ עֲלֵיהֶם בְּצֵאתָם לַקְּרָב... הָאִינְדִּיָּאנִים לֹא הִכִּירוּ אֶת הַתּוֹפָעָה, לֹא יָדְעוּ שֶׁנִּתָּן לְבַיֵּת סוּסִים לִרְכִיבָה. כְּשֶׁרָאוּ אֶת הָרוֹכְבִים, שִׁעֲרוּ שֶׁזֶּה סוּג מִפְלָצוֹת שֶׁנָּחַת מֵאֵי שָׁם: מִפְלֶצֶת וְלָהּ אַרְבַּע רַגְלַיִם וּשְׁנֵי רָאשִׁים: הָאֶחָד צַוַּאר בְּהֵמָה וְרֹאשָׁהּ, וְאַחֲרָיו זְרוֹעוֹת אָדָם וְרֹאשׁוֹ, וּמַקֵּל יוֹרֶה אֵשׁ בְּיָדוֹ - מִי יִתְמוֹדֵד מוּל מִפְלָצוֹת אֵלּוּ, מִי יַחֲזִיק מַעֲמָד? רָפוּ יְדֵיהֶם, וְנִגְּפוּ.

וְאָז, לְתִמְהוֹנָם, נֶחְצְתָה הַמִּפְלֶצֶת. וְהֻבְרַר, שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא אָדָם שֶׁרָכַב עַל בְּהֵמָה.

אֲבָל כְּשֶׁנּוֹכְחוּ בְּכָךְ, הָיָה מְאֻחָר מִדַּי...

וּכְלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? לְמַעֲשֶׂה, כָּזֶה הוּא הָאָדָם. הָ'אָדָם' שֶׁבּוֹ 'רוֹכֵב' עַל הַ'בְּהֵמָה' וּמַנְהִיגָהּ. מָה עוֹשֶׂה לִמּוּד הַמּוּסָר, מַה מַּטְּרַת דְּרָשַׁת הַתּוֹכֵחָה? לָתֵת לָ'אָדָם' יֶתֶר שְׁלִיטָה עַל הַ'בְּהֵמָה', לְלַמְּדוֹ לִרְכֹּב כַּהֲלָכָה, לֶאֱחֹז בָּרֶסֶן, לְכַוֵּן לַדֶּרֶךְ. אִם יוֹדְעִים זֹאת, כְּמֵהִים לִשְׁמֹעַ. מִי לֹא יִרְצֶה לִרְכֹּב טוֹב יוֹתֵר, לְהַגִּיעַ מַהֵר וּבָטוּחַ לְיַעֲדוֹ.

אֲבָל כָּאן, לֹא יוֹדְעִים אֶת הַסּוֹד. כָּאן עֲדַיִן חוֹשְׁבִים - כְּאוֹתָם אִינְדִּיָּאנִים נִבְעָרִים - שֶׁהַסּוּס וְרוֹכְבוֹ הוּא מִפְלֶצֶת אַחַת. וּכְשֶׁמְּלַמְּדִים כֵּיצַד לְרַסֵּן אֶת 'הַבְּהֵמָה', רוֹאִים הֵם בְּכָךְ פְּגִיעָה אִישִׁית, כִּי הֵם וְהַבְּהֵמָה חַד בְּעֵינֵיהֶם, וּמִתְקוֹמְמִים...

נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים, שֶׁהַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, הַיָּתֵד שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בָּהּ, הוּא שֶׁיְּהֵא כָּאן 'אָדָם', מְקַבֵּל הַתּוֹרָה, בַּעַל יְכֹלֶת שְׁלִיטָה וּבְלִימָה עַצְמִית, שֶׁהֵן הַתְּנַאי לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת וְלִשְׁמִירַת דִּקְדּוּק הַהֲלָכָה, הַמַּעֲצִימִים אֶת הַיְכֹלֶת וּמְעַצְּבִים אֶת הָ'אָדָם' שֶׁבָּאָדָם, מַשְׁלִיטִים אוֹתוֹ עַל בַּהֲמִיּוּתוֹ וִיצָרָיו, בְּגֶדֶר: "נַעֲשֶׂה אָדָם". (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	ניצבים תשפ"א
	רוֹאֶה רַק יָרֹק
	שְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַהַגְבָּלָה, הֵם כְּהַקְדָּמָה לְמַתַּן תּוֹרָה. כְּתַמְצִית דְּרִישׁוֹתֶיהָ: שְׁלִיטָה עַצְמִית, הִתְגַּבְּרוּת עַל הָרָצוֹן וְהַמַּאֲוַיִּים. הֵן בְּרוּחָנִיּוּת, הַתְּשׁוּקָה לְהַעְפִּיל בָּהָר, לָגַעַת בְּקָצֵהוּ, לִרְאוֹת יוֹתֵר וְלַחֲווֹת יוֹתֵר. וְהֵן בְּגַשְׁמִיּוּת, בְּהוֹרָאַת הַפְּרִישׁוּת. פְּסִיכוֹלוֹג חִלּוֹנִי הִצְהִיר, שֶׁאֵינוֹ מְטַפֵּל בְּדָתִיִּים. הוּא מַפְנֶה אוֹתָם לַעֲמִיתָיו. וּמַדּוּעַ? הִסְבִּיר: כְּשֶׁבָּא לְפָנַי אָדָם בִּבְעָיָה, יֵשׁ לִי תַּבְנִית טִפּוּלִית. בָּרִאשׁוֹנָה, לִפְנֵי שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בַּחֲדִירָה לְשֹׁרֶשׁ הַבְּעָיָה וְרִפּוּיָהּ, תַּהֲלִיךְ אָרֹךְ וּמְמֻשָּׁךְ, שׁוֹקֵד אֲנִי לְהַבְהִיר שֶׁגַּם בִּהְיוֹת הַבְּעָיָה בְּתָקְפָּהּ, הַדַּחַף בְּשִׂיאוֹ, לִפְנֵי רִפּוּיוֹ, יֵשׁ לִשְׁלֹט בּוֹ. לֹא הַכֹּל מֻתָּר. 'בָּא לְךָ', אָז מָה. יֵשׁ חֶבְרָה, וּכְלָלֶיהָ. קַיָּם הַזּוּלָת, וּזְכוּיוֹתָיו. זוֹ תּוֹרָה שְׁלֵמָה, לְהַנְחִילָהּ. אֵצֶל הַמְטֻפָּל הַדָּתִי, אֵין צֹרֶךְ לְהַתְחִיל בְּכָךְ. זֶה מֻבְנֶה אֶצְלוֹ. אֵין דַּחַף בְּסִיסִי יוֹתֵר מֵהַתֵּאָבוֹן. אֲבָל הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁלֹּא בְּכָל מָקוֹם יָכוֹל הוּא לֶאֱכֹל, וְלֹא כָּל דָּבָר מֻתָּר לוֹ לֶאֱכֹל. רוֹאֶה מַאֲכָל, וְחוֹקֵר לְכַשְׁרוּתוֹ. אִם חֲלָבִי הוּא, מְחַשֵּׁב כַּמָּה שָׁעוֹת עָבְרוּ מֵהָאֲרוּחָה הַבְּשָׂרִית. וְאִם מֻתָּר, לֹא יַחְטֹף וְיֹאכַל. יִטֹּל יָדַיִם, יְנַגְּבֵן, יֵשֵׁב, יְבָרֵךְ, יִבְזֹק מֶלַח, אַחַר כָּךְ יֹאכַל. וּכְשֶׁיְּסַיֵּם, לֹא יָקוּם וְיֵלֵךְ. יִטֹּל 'מַיִם אַחֲרוֹנִים', יִפְתַּח בִּרְכּוֹן, וִיבָרֵךְ. אָדָם כָּזֶה מֻרְגָּל לִשְׁלֹט בְּעַצְמוֹ, לָשִׂים בֶּלֶם לִרְצוֹנוֹתָיו - עֵדוּת בַּעַל מִקְצוֹעַ, מֵעֵבֶר לַמִּתְרָס. יֶתֶר עַל כֵּן. כְּשֶׁיִּתְרַגֵּל בְּכָךְ, יֵדַע לְהַבְחִין וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָ'אֲנִי' לְבֵין הַתַּאֲווֹת. בֵּין הָאָדָם שֶׁבּוֹ לַבְּהֵמָה שֶׁבּוֹ. וּבְעִנְיָן זֶה, סִפּוּר - בְּסַעֲרַת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, נֻתַּק רַבֵּנוּ יְרֹחָם מִמִּיר זצ"ל מִישִׁיבָתוֹ, וְנָדַד בְּחֶבְרַת תַּלְמִידוֹ הַמֻּבְהָק, הַגָּאוֹן רַבִּי דָּוִד פּוֹבַרְסְקִי זצ"ל. בִּנְדוּדֵיהֶם הִגִּיעוּ לַעֲיָרָה אַחַת. עָלוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לִתְפִלַּת מִנְחָה וְעַרְבִית. רָאוּ בָּאֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ אָדָם שֶׁל צוּרָה, לָבוּשׁ גְּלִימַת חֲכָמִים, הֵבִינוּ שֶׁלִּפְנֵיהֶם אִישׁ מַעֲלָה, וְכִבְּדוּהוּ לָשֵׂאת לִפְנֵיהֶם דְּבָרִים. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מִלְחָמָה עֵת חֵרוּם וְרִפְיוֹן הִיא. גְּדָרִים מִתְעַרְעֲרִים, וְיֵשׁ לְעוֹרֵר לִסְכִירַת פְּרָצוֹת. מוּבָן שֶׁהִתְאִים אֶת הַדְּבָרִים לְרָמָתָם וַהֲבָנָתָם, וְעִם זֹאת עוֹרְרוּ בִּקֹּרֶת וּתְסִיסָה. לֹא לְכָךְ הִתְכַּוְּנוּ. קָמוּ אֶחָד אֶחָד וְנָטְשׁוּ. בְּסִיּוּם הַדְּרָשָׁה הַקְּטוּעָה, נוֹתַר עִם תַּלְמִידוֹ... פָּנָה אֵלָיו, וְתָמַהּ: "בַּיְשִׁיבָה נוֹהֵג אֲנִי לְהַשְׁמִיעַ תְּבִיעוֹת נוֹקְבוֹת פִּי אֶלֶף, וְעוֹמְדִים צְפוּפִים, כְּמֵהִים לִשְׁמֹעַ כָּל מִלָּה. חוֹזְרִים עַל הַדְּבָרִים, מְשַׁנְּנִים אוֹתָם, רוֹשְׁמִים לְמַזְכֶּרֶת, מַעֲבִירִים מִיָּד לְיָד. מָה הַהֶבְדֵּל?" "אֵלּוּ בְּנֵי עֲלִיָּה, וְאֵלּוּ 'בַּעֲלֵי בָּתִּים'," עָנָה הַתַּלְמִיד. "אֱמֶת, אַךְ לֹא זוֹ הַסִּבָּה", אָמַר הָרַב. "הִנְנִי וְאַסְבִּיר לְךָ". וְסִפֵּר: כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַסְּפָרַדִּים לְאָמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית, הִגִּיעוּ כַּמָּה מְאוֹת חַיָּלִים בְּשָׁלוֹשׁ סְפִינוֹת. מְנֻתָּקִים מִמּוֹלַדְתָּם, מֻגְבָּלִים בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶם. מוּלָם נִצְּבָה מַמְלֶכֶת הָאִינְקָה הָאַדִּירָה, עִם צָבָא מְגֻבָּשׁ וְעָרוּךְ לִקְרָב, אַלְפֵי לוֹחֲמִים אִינְדִּיָּאנִים אַמִּיצִים הַמְּגִנִּים עַל אַרְצָם, וְלָהֶם שֶׁפַע מָזוֹן וְאַסְפָּקָה בְּלִי גְּבוּל. אֵיךְ נִגְּפוּ בִּפְנֵי הַצָּבָא הַפּוֹלֵשׁ, הַזָּעוּם וְהַמֻּגְבָּל? הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהַפּוֹלְשִׁים הֵבִיאוּ עִמָּם סוּסִים, וְרָכְבוּ עֲלֵיהֶם בְּצֵאתָם לַקְּרָב... הָאִינְדִּיָּאנִים לֹא הִכִּירוּ אֶת הַתּוֹפָעָה, לֹא יָדְעוּ שֶׁנִּתָּן לְבַיֵּת סוּסִים לִרְכִיבָה. כְּשֶׁרָאוּ אֶת הָרוֹכְבִים, שִׁעֲרוּ שֶׁזֶּה סוּג מִפְלָצוֹת שֶׁנָּחַת מֵאֵי שָׁם: מִפְלֶצֶת וְלָהּ אַרְבַּע רַגְלַיִם וּשְׁנֵי רָאשִׁים: הָאֶחָד צַוַּאר בְּהֵמָה וְרֹאשָׁהּ, וְאַחֲרָיו זְרוֹעוֹת אָדָם וְרֹאשׁוֹ, וּמַקֵּל יוֹרֶה אֵשׁ בְּיָדוֹ - מִי יִתְמוֹדֵד מוּל מִפְלָצוֹת אֵלּוּ, מִי יַחֲזִיק מַעֲמָד? רָפוּ יְדֵיהֶם, וְנִגְּפוּ. וְאָז, לְתִמְהוֹנָם, נֶחְצְתָה הַמִּפְלֶצֶת. וְהֻבְרַר, שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא אָדָם שֶׁרָכַב עַל בְּהֵמָה. אֲבָל כְּשֶׁנּוֹכְחוּ בְּכָךְ, הָיָה מְאֻחָר מִדַּי... וּכְלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? לְמַעֲשֶׂה, כָּזֶה הוּא הָאָדָם. הָ'אָדָם' שֶׁבּוֹ 'רוֹכֵב' עַל הַ'בְּהֵמָה' וּמַנְהִיגָהּ. מָה עוֹשֶׂה לִמּוּד הַמּוּסָר, מַה מַּטְּרַת דְּרָשַׁת הַתּוֹכֵחָה? לָתֵת לָ'אָדָם' יֶתֶר שְׁלִיטָה עַל הַ'בְּהֵמָה', לְלַמְּדוֹ לִרְכֹּב כַּהֲלָכָה, לֶאֱחֹז בָּרֶסֶן, לְכַוֵּן לַדֶּרֶךְ. אִם יוֹדְעִים זֹאת, כְּמֵהִים לִשְׁמֹעַ. מִי לֹא יִרְצֶה לִרְכֹּב טוֹב יוֹתֵר, לְהַגִּיעַ מַהֵר וּבָטוּחַ לְיַעֲדוֹ. אֲבָל כָּאן, לֹא יוֹדְעִים אֶת הַסּוֹד. כָּאן עֲדַיִן חוֹשְׁבִים - כְּאוֹתָם אִינְדִּיָּאנִים נִבְעָרִים - שֶׁהַסּוּס וְרוֹכְבוֹ הוּא מִפְלֶצֶת אַחַת. וּכְשֶׁמְּלַמְּדִים כֵּיצַד לְרַסֵּן אֶת 'הַבְּהֵמָה', רוֹאִים הֵם בְּכָךְ פְּגִיעָה אִישִׁית, כִּי הֵם וְהַבְּהֵמָה חַד בְּעֵינֵיהֶם, וּמִתְקוֹמְמִים... נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים, שֶׁהַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, הַיָּתֵד שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בָּהּ, הוּא שֶׁיְּהֵא כָּאן 'אָדָם', מְקַבֵּל הַתּוֹרָה, בַּעַל יְכֹלֶת שְׁלִיטָה וּבְלִימָה עַצְמִית, שֶׁהֵן הַתְּנַאי לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת וְלִשְׁמִירַת דִּקְדּוּק הַהֲלָכָה, הַמַּעֲצִימִים אֶת הַיְכֹלֶת וּמְעַצְּבִים אֶת הָ'אָדָם' שֶׁבָּאָדָם, מַשְׁלִיטִים אוֹתוֹ עַל בַּהֲמִיּוּתוֹ וִיצָרָיו, בְּגֶדֶר: "נַעֲשֶׂה אָדָם". (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)