Otzarot-Article

"וְדִי זָהָב" (א-א) הַתּוֹרָה תּוֹרַת חַיִּים הִיא, תּוֹרַת הַדְרָכָה וְהַכְוָנָה. מִכָּל פָּרָשָׁה וּפָסוּק אֶפְשָׁר וְצָרִיךְ לְהָפִיק לֶקַח נִצְחִי. כָּךְ גַּם הַפָּסוּק הָרִאשׁוֹן בְּפָרָשָׁתֵנוּ: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְכַנֵּס אֶת הָעָם, מְבַקֵּשׁ לְסַכֵּם אַרְבָּעִים שְׁנוֹת מַסָּע, לְהוֹכִיחַ עַל כִּשְׁלוֹנוֹת וּמֶחְדָּלִים. אֲבָל אֵין הוּא מַזְכִּיר אוֹתָם בִּשְׁמָם הַמְפֹרָשׁ, הוּא מַעֲנִיק לָהֶם כִּנּוּי צֹפֶן. וּמַדּוּעַ? "מִפְּנֵי כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל".

כַּמָּה נִפְלָא! מְבַקֵּשׁ אַתָּה לְהוֹכִיחַ? בְּבַקָּשָׁה! אַךְ אָנָּא, תּוֹךְ שְׁמִירָה עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַזּוּלַת. אַל תִּפְגַּע בּוֹ, אַל תַּקְנִיט אוֹתוֹ. אַל תִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִלִּים בּוֹטוֹת, אַל תְּבַיֵּשׁ וְתַכְלִים!

וּמְעַנְיֵן: אֶת הַחֵטְא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁל הָעָם בְּדוֹר הַמִּדְבָּר, וְאוּלַי בְּכָל הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם, הִזְכִּיר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ רַק בָּאַחֲרוֹנָה, וּמָצָא לוֹ כִּנּוּי מַתְמִיהַּ: "וְדִי זָהָב", זֶה כִּנּוּיוֹ שֶׁל חֵטְא הָעֵגֶל: "הוֹכִיחָן עַל הָעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ בִּשְׁבִיל רֹב זָהָב שֶׁהָיָה לָהֶם".

כְּלוּם אֵין זֶה מוּזָר - הָיָה בְּחֵטְא הָעֵגֶל שֶׁמֶץ עֲבוֹדָה זָרָה, הָיְתָה בּוֹ פְּרִיקַת עֹל, הָיְתָה כְּפִיּוּת טוֹבָה. בְּעֶטְיוֹ נִגְזְרָה עַל הָעָם כְּלָיָה, וְאֵין לְךָ פֻּרְעָנוּת שֶׁבָּאָה עַל הָעָם שֶׁאֵין בָּהּ מֵעֹנֶשׁ אוֹתוֹ חֵטְא נוֹרָא. וְשֵׁם הַצֹּפֶן שֶׁלּוֹ "רֹב זָהָב", שַׁעֲשׁוּעַ שֶׁל מוֹתָרוֹת, וְתוּ לֹא?

וְהַתְּשׁוּבָה, שֶׁהַתּוֹכָחָה אָסוּר שֶׁתִּהְיֶה מֻפְנֵית לֶעָבָר, בְּהִתְיַסְּרוּת עַצְמִית. מַבַּט הַתּוֹכָחָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מֻפְנֶה אֶל הֶעָתִיד, כְּאַזְהָרָה שֶׁהַדְּבָרִים לֹא יִשָּׁנוּ, לֹא יַחְזְרוּ עַל עַצְמָם. וּמִבְּחִינָה זוֹ, אִתֵּר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת נְקֻדַּת הַתֻּרְפָּה שֶׁהֵבִיאָה לַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא: "וְדִי זָהָב". הַיּוֹם קוֹרְאִים לְכָךְ: "תַּרְבּוּת שְׁעוֹת הַפְּנַאי". אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל חֹסֶר מַעַשׂ לְמַרְגְּלוֹת הַר סִינַי, בָּהֶם חוֹסִים בְּצֵל עַנְנֵי כָּבוֹד, נִזּוֹנִים בְּשֶׁפַע מֵהַמָּן, מְחַפְּשִׂים בִּלּוּי וְעִסּוּק, יוֹצְרִים עֵגֶל וְיוֹצְאִים בִּמְחוֹלוֹת הוֹלֵלוּת...

אוּלָם צָרִיךְ תָּמִיד לִזְכֹּר שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּאִים לְהוֹכִיחַ יֵשׁ לִבְדֹּק תְּחִלָּה הַאִם הַחִסָּרוֹן אֵצֶל הַשֵּׁנִי הוּא בֶּאֱמֶת חִסָּרוֹן כִּי לִפְעָמִים חִסָּרוֹן אֵצֶל הַשֵּׁנִי יָכוֹל לִהְיוֹת גַּם מַעֲלָה פּוֹטֶנְצְיָאלִית.

לְאִשָּׁה סִינִית מְבֻגֶּרֶת הָיוּ שְׁנֵי כַּדִּים גְּדוֹלִים. כָּל אֶחָד תָּלוּי עַל קְצֵה מוֹט אָרֹךְ שֶׁהִיא נָשְׂאָה עַל צַוָּארָהּ. בְּאַחַד הַכַּדִּים הָיָה סֶדֶק. הַכַּד הַשֵּׁנִי הָיָה שָׁלֵם וּמֻשְׁלָם וְתָמִיד סִפֵּק מָנָה שְׁלֵמָה שֶׁל מַיִם. בְּסִיּוּם הֲלִיכָה אֲרֻכָּה מֵהַנָּהָר עַד לַבַּיִת, הַכַּד הַסָּדוּק הִגִּיעַ מָלֵא רַק עַד חֶצְיוֹ.

כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם תְּמִימוֹת. מִדֵּי יוֹם הִגִּיעָה הָאִשָּׁה הַבַּיְתָה עִם כַּד וָחֵצִי מַיִם בִּלְבַד.

מוּבָן שֶׁהַכַּד הַמֻּשְׁלָם הָיָה מְאֹד גֵּאֶה בְּעַצְמוֹ וּבְהֶשֵּׂגָיו. הַכַּד הַסָּדוּק הַמִּסְכֵּן הִתְבַּיֵּשׁ בְּמוּמוֹ וְהִרְגִּישׁ אֻמְלָל עַל שֶׁהִצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת רַק חֲצִי מִתַּפְקִידוֹ הַמְּיֹעָד.

לְאַחַר שְׁנָתַיִם שֶׁל כִּשָּׁלוֹן צָרוּב מִבְּחִינָתוֹ, יוֹם אֶחָד, לְיַד הַנָּהָר, פָּתַח הַכַּד אֶת פִּיו וְאָמַר לָאִשָּׁה: "אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמִי בִּגְלַל שֶׁהַסֶּדֶק שֶׁבְּצִדִּי גּוֹרֵם לִדְלִיפַת מַיִם מִמֶּנִּי, כָּל הַדֶּרֶךְ לְבֵיתֵךְ".

הַזְּקֵנָה חִיְּכָה, "שַׂמְתָּ לֵב, כַּד יָקָר, שֶׁיֶּשְׁנָם פְּרָחִים בַּצַּד שֶׁלְּךָ שֶׁל הַשְּׁבִיל, וְאִלּוּ בַּצַּד שֶׁל הַכַּד הַשֵּׁנִי יֵשׁ רַק שְׁמָמָה? אֵין זֶה בְּמִקְרֶה. הָיִיתִי מוּדַעַת תָּמִיד לְחֶסְרוֹנְךָ, וְעַל כֵּן זָרַעְתִּי זַרְעֵי פְּרָחִים בַּצַּד שֶׁלְּךָ שֶׁל הַשְּׁבִיל. כָּל יוֹם כְּשֶׁאָנוּ חוֹזְרִים מֵהַנָּהָר אַתָּה מַשְׁקֶה אוֹתָם!

בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם אֲנִי נֶהֱנֵית מֵהַפְּרָחִים הַמַּרְהִיבִים הַמְּקַשְּׁטִים אֶת בֵּיתִי שֶׁאוֹתָם אֲנִי קוֹטֶפֶת מִצַּד הַשְּׁבִיל. אִלּוּ לֹא הָיִיתָ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁאַתָּה, כָּל הַיֹּפִי הַזֶּה הָיָה חָסֵר מִן הָעוֹלָם..."

לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ חִסָּרוֹן הַיִּחוּדִי שֶׁלּוֹ. חַיֵּינוּ הַמְשֻׁתָּפִים כָּל כָּךְ מְעַנְיְנִים וּכְדָאִיִּים, בִּזְכוּת "הַסְּדָקִים" שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד. צָרִיךְ רַק לְקַבֵּל כָּל אָדָם כְּפִי שֶׁהוּא וּלְחַפֵּשׂ בּוֹ אֶת הַטּוֹב. אַף אֶחָד אֵינוֹ מֻשְׁלָם, אֲפִלּוּ לֹא אֲנַחְנוּ עַצְמֵנוּ. חָשׁוּב כִּי לֹא נִהְיֶה כָּל כָּךְ שִׁפּוּטִיִּים וּבִקָּרְתִּיִּים כְּלַפֵּי הָאַחֵר. בּוֹאוּ נְנַסֶּה לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב בְּזוּלָתֵנוּ.

כָּל תְּכוּנָה רָעָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת בָּסִיס וּפֶתַח לִתְכוּנָה טוֹבָה מְאֹד. לְדֻגְמָא, הָעַקְשָׁנוּת - יְכוֹלָה לִהְיוֹת חָזְקָה וְחֹסֶר הֲפַכְפָּכוּת בַּעֲבוֹדַת ה'. לוֹמְדִים כָּאן יְסוֹד: כָּל חִסָּרוֹן - הוּא גַּם מַעֲלָה פּוֹטֶנְצְיָאלִית. הַיְסוֹד הַזֶּה בָּא לִידֵי בִּטּוּי בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה. לְמָשָׁל, דַּוְקָא הַלְּבוֹנָה שֶׁרֵיחָהּ רַע, וְדַוְקָא הָעֲרָבָה שֶׁאֵין בָּהּ טַעַם וְרֵיחַ, הֵן תְּנַאי הֶכְרֵחִי לְהַגִּיעַ לִקְדֻשָּׁה, לַהֲפֹךְ עֲווֹנוֹת לִזְכוּיוֹת... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ואתחנן תשפ"א
	אֵין סְפֹר סִבּוֹת לְאַהֲבַת ה'
	"וְדִי זָהָב" (א-א) הַתּוֹרָה תּוֹרַת חַיִּים הִיא, תּוֹרַת הַדְרָכָה וְהַכְוָנָה. מִכָּל פָּרָשָׁה וּפָסוּק אֶפְשָׁר וְצָרִיךְ לְהָפִיק לֶקַח נִצְחִי. כָּךְ גַּם הַפָּסוּק הָרִאשׁוֹן בְּפָרָשָׁתֵנוּ: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְכַנֵּס אֶת הָעָם, מְבַקֵּשׁ לְסַכֵּם אַרְבָּעִים שְׁנוֹת מַסָּע, לְהוֹכִיחַ עַל כִּשְׁלוֹנוֹת וּמֶחְדָּלִים. אֲבָל אֵין הוּא מַזְכִּיר אוֹתָם בִּשְׁמָם הַמְפֹרָשׁ, הוּא מַעֲנִיק לָהֶם כִּנּוּי צֹפֶן. וּמַדּוּעַ? "מִפְּנֵי כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל". כַּמָּה נִפְלָא! מְבַקֵּשׁ אַתָּה לְהוֹכִיחַ? בְּבַקָּשָׁה! אַךְ אָנָּא, תּוֹךְ שְׁמִירָה עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַזּוּלַת. אַל תִּפְגַּע בּוֹ, אַל תַּקְנִיט אוֹתוֹ. אַל תִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִלִּים בּוֹטוֹת, אַל תְּבַיֵּשׁ וְתַכְלִים! וּמְעַנְיֵן: אֶת הַחֵטְא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁל הָעָם בְּדוֹר הַמִּדְבָּר, וְאוּלַי בְּכָל הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם, הִזְכִּיר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ רַק בָּאַחֲרוֹנָה, וּמָצָא לוֹ כִּנּוּי מַתְמִיהַּ: "וְדִי זָהָב", זֶה כִּנּוּיוֹ שֶׁל חֵטְא הָעֵגֶל: "הוֹכִיחָן עַל הָעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ בִּשְׁבִיל רֹב זָהָב שֶׁהָיָה לָהֶם". כְּלוּם אֵין זֶה מוּזָר - הָיָה בְּחֵטְא הָעֵגֶל שֶׁמֶץ עֲבוֹדָה זָרָה, הָיְתָה בּוֹ פְּרִיקַת עֹל, הָיְתָה כְּפִיּוּת טוֹבָה. בְּעֶטְיוֹ נִגְזְרָה עַל הָעָם כְּלָיָה, וְאֵין לְךָ פֻּרְעָנוּת שֶׁבָּאָה עַל הָעָם שֶׁאֵין בָּהּ מֵעֹנֶשׁ אוֹתוֹ חֵטְא נוֹרָא. וְשֵׁם הַצֹּפֶן שֶׁלּוֹ "רֹב זָהָב", שַׁעֲשׁוּעַ שֶׁל מוֹתָרוֹת, וְתוּ לֹא? וְהַתְּשׁוּבָה, שֶׁהַתּוֹכָחָה אָסוּר שֶׁתִּהְיֶה מֻפְנֵית לֶעָבָר, בְּהִתְיַסְּרוּת עַצְמִית. מַבַּט הַתּוֹכָחָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מֻפְנֶה אֶל הֶעָתִיד, כְּאַזְהָרָה שֶׁהַדְּבָרִים לֹא יִשָּׁנוּ, לֹא יַחְזְרוּ עַל עַצְמָם. וּמִבְּחִינָה זוֹ, אִתֵּר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת נְקֻדַּת הַתֻּרְפָּה שֶׁהֵבִיאָה לַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא: "וְדִי זָהָב". הַיּוֹם קוֹרְאִים לְכָךְ: "תַּרְבּוּת שְׁעוֹת הַפְּנַאי". אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל חֹסֶר מַעַשׂ לְמַרְגְּלוֹת הַר סִינַי, בָּהֶם חוֹסִים בְּצֵל עַנְנֵי כָּבוֹד, נִזּוֹנִים בְּשֶׁפַע מֵהַמָּן, מְחַפְּשִׂים בִּלּוּי וְעִסּוּק, יוֹצְרִים עֵגֶל וְיוֹצְאִים בִּמְחוֹלוֹת הוֹלֵלוּת... אוּלָם צָרִיךְ תָּמִיד לִזְכֹּר שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּאִים לְהוֹכִיחַ יֵשׁ לִבְדֹּק תְּחִלָּה הַאִם הַחִסָּרוֹן אֵצֶל הַשֵּׁנִי הוּא בֶּאֱמֶת חִסָּרוֹן כִּי לִפְעָמִים חִסָּרוֹן אֵצֶל הַשֵּׁנִי יָכוֹל לִהְיוֹת גַּם מַעֲלָה פּוֹטֶנְצְיָאלִית. לְאִשָּׁה סִינִית מְבֻגֶּרֶת הָיוּ שְׁנֵי כַּדִּים גְּדוֹלִים. כָּל אֶחָד תָּלוּי עַל קְצֵה מוֹט אָרֹךְ שֶׁהִיא נָשְׂאָה עַל צַוָּארָהּ. בְּאַחַד הַכַּדִּים הָיָה סֶדֶק. הַכַּד הַשֵּׁנִי הָיָה שָׁלֵם וּמֻשְׁלָם וְתָמִיד סִפֵּק מָנָה שְׁלֵמָה שֶׁל מַיִם. בְּסִיּוּם הֲלִיכָה אֲרֻכָּה מֵהַנָּהָר עַד לַבַּיִת, הַכַּד הַסָּדוּק הִגִּיעַ מָלֵא רַק עַד חֶצְיוֹ. כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם תְּמִימוֹת. מִדֵּי יוֹם הִגִּיעָה הָאִשָּׁה הַבַּיְתָה עִם כַּד וָחֵצִי מַיִם בִּלְבַד. מוּבָן שֶׁהַכַּד הַמֻּשְׁלָם הָיָה מְאֹד גֵּאֶה בְּעַצְמוֹ וּבְהֶשֵּׂגָיו. הַכַּד הַסָּדוּק הַמִּסְכֵּן הִתְבַּיֵּשׁ בְּמוּמוֹ וְהִרְגִּישׁ אֻמְלָל עַל שֶׁהִצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת רַק חֲצִי מִתַּפְקִידוֹ הַמְּיֹעָד. לְאַחַר שְׁנָתַיִם שֶׁל כִּשָּׁלוֹן צָרוּב מִבְּחִינָתוֹ, יוֹם אֶחָד, לְיַד הַנָּהָר, פָּתַח הַכַּד אֶת פִּיו וְאָמַר לָאִשָּׁה: "אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמִי בִּגְלַל שֶׁהַסֶּדֶק שֶׁבְּצִדִּי גּוֹרֵם לִדְלִיפַת מַיִם מִמֶּנִּי, כָּל הַדֶּרֶךְ לְבֵיתֵךְ". הַזְּקֵנָה חִיְּכָה, "שַׂמְתָּ לֵב, כַּד יָקָר, שֶׁיֶּשְׁנָם פְּרָחִים בַּצַּד שֶׁלְּךָ שֶׁל הַשְּׁבִיל, וְאִלּוּ בַּצַּד שֶׁל הַכַּד הַשֵּׁנִי יֵשׁ רַק שְׁמָמָה? אֵין זֶה בְּמִקְרֶה. הָיִיתִי מוּדַעַת תָּמִיד לְחֶסְרוֹנְךָ, וְעַל כֵּן זָרַעְתִּי זַרְעֵי פְּרָחִים בַּצַּד שֶׁלְּךָ שֶׁל הַשְּׁבִיל. כָּל יוֹם כְּשֶׁאָנוּ חוֹזְרִים מֵהַנָּהָר אַתָּה מַשְׁקֶה אוֹתָם! בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם אֲנִי נֶהֱנֵית מֵהַפְּרָחִים הַמַּרְהִיבִים הַמְּקַשְּׁטִים אֶת בֵּיתִי שֶׁאוֹתָם אֲנִי קוֹטֶפֶת מִצַּד הַשְּׁבִיל. אִלּוּ לֹא הָיִיתָ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁאַתָּה, כָּל הַיֹּפִי הַזֶּה הָיָה חָסֵר מִן הָעוֹלָם..." לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ חִסָּרוֹן הַיִּחוּדִי שֶׁלּוֹ. חַיֵּינוּ הַמְשֻׁתָּפִים כָּל כָּךְ מְעַנְיְנִים וּכְדָאִיִּים, בִּזְכוּת "הַסְּדָקִים" שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד. צָרִיךְ רַק לְקַבֵּל כָּל אָדָם כְּפִי שֶׁהוּא וּלְחַפֵּשׂ בּוֹ אֶת הַטּוֹב. אַף אֶחָד אֵינוֹ מֻשְׁלָם, אֲפִלּוּ לֹא אֲנַחְנוּ עַצְמֵנוּ. חָשׁוּב כִּי לֹא נִהְיֶה כָּל כָּךְ שִׁפּוּטִיִּים וּבִקָּרְתִּיִּים כְּלַפֵּי הָאַחֵר. בּוֹאוּ נְנַסֶּה לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב בְּזוּלָתֵנוּ. כָּל תְּכוּנָה רָעָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת בָּסִיס וּפֶתַח לִתְכוּנָה טוֹבָה מְאֹד. לְדֻגְמָא, הָעַקְשָׁנוּת - יְכוֹלָה לִהְיוֹת חָזְקָה וְחֹסֶר הֲפַכְפָּכוּת בַּעֲבוֹדַת ה'. לוֹמְדִים כָּאן יְסוֹד: כָּל חִסָּרוֹן - הוּא גַּם מַעֲלָה פּוֹטֶנְצְיָאלִית. הַיְסוֹד הַזֶּה בָּא לִידֵי בִּטּוּי בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה. לְמָשָׁל, דַּוְקָא הַלְּבוֹנָה שֶׁרֵיחָהּ רַע, וְדַוְקָא הָעֲרָבָה שֶׁאֵין בָּהּ טַעַם וְרֵיחַ, הֵן תְּנַאי הֶכְרֵחִי לְהַגִּיעַ לִקְדֻשָּׁה, לַהֲפֹךְ עֲווֹנוֹת לִזְכוּיוֹת... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)