Otzarot-Article

"לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה" (כט-יח) פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זצ"ל: עַל הַתַּאֲווֹת אָמְרוּ חֲכָמִים (סֻכָּה נב:): "מַשְׂבִּיעוֹ, רָעָב. מַרְעִיבוֹ, שָׂבֵעַ". הַמַּרְגִּיל עַצְמוֹ לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט אֵינוֹ חָסֵר דָּבָר, מְאֻשָּׁר הוּא וְשָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. וְאִלּוּ הַנּוֹהֶה אַחַר גֵּרוּיִים הוֹפֵךְ אֶת חַיָּיו לְמַסֶּכֶת הִתְיַסְּרוּיוֹת, כִּי תַּאֲוָתוֹ תִּפְרֹק כָּל רֶסֶן וּתְבַקֵּשׁ עוֹד וְעוֹד כִּשְׂרֵפָה הַמִּתְפַּשֶּׁטֶת וּמְכַלָּה הַכֹּל. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ - לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה". הַהִסְתַּפְּקוּת וְהָרְוָיָה יִסָּפוּ וְיִכְלוּ בְּצִמָּאוֹן נוֹרָא שֶׁאֵין לַהֲבִיאוֹ עַל סִפּוּקוֹ. טוֹעִים הַסְּבוּרִים שֶׁיּוּכְלוּ לְהִכָּנַע לְיִצְרָם - וְגַם לָשִׂים לוֹ גְּבוּל וְלִקְבֹּעַ לוֹ מִנּוּן. הַיֵּצֶר נִמְשָׁל לְחַיָּה רָעָה: מִשֶּׁהִגִּיחָה מִכְּלוּבָהּ טוֹרֶפֶת הִיא בְּלֹא מַעֲצוֹר!

אוּלָם עֵצָה אַחַת קַיֶּמֶת שֶׁאִם יְקַבְּלָהּ הָאָדָם עַל עַצְמוֹ, יוּכַל לְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ וְאֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. אִם יִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל הַטּוֹב וְהַחִיּוּבִי שֶׁסְּבִיבוֹ וְיִדְבַּק בּוֹ, הֲרֵי זֶה יְתַקֵּן אֶת מִדּוֹתָיו וְיִנָּצֵל מִיִּצְרוֹ.

בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית הִתְגּוֹרֵר עָשִׁיר מֻפְלָג. כָּל מַה שֶּׁחָפַץ הִשִּׂיג, חַי בְּאֹשֶׁר וּבְעֹשֶׁר. לְיָמִים לָקָה הָאִישׁ בְּעֵינָיו, וּמִדֵּי שָׁעָה פִּלֵּחַ כְּאֵב חַד אֶת עֵינָיו. נִגַּשׁ הֶעָשִׁיר לְמֵיטַב הָרוֹפְאִים, אַךְ לֹא נִמְצְאָה תְּרוּפָה לְמַחֲלָתוֹ.

בְּאַחַד הַיָּמִים נִגַּשׁ אֵלָיו חֲבֵרוֹ וְאָמַר: "יֵשׁ בְּאַחַת הֶעָרִים רַב שֶׁל הַיְּהוּדִים, שָׁמַעְתִּי עָלָיו שֶׁהוּא מְחוֹלֵל נִסִּים. גַּשׁ אֵלָיו, לְהַפְסִיד לֹא תַּפְסִיד". נָסַע הֶעָשִׁיר אֶל הָרַב וְסִפֵּר לוֹ עַל מַחֲלָתוֹ.

אָמַר לוֹ הָרַב: "יֵשׁ לִי תְּרוּפָה לַמַּחֲלָה שֶׁלְּךָ, תְּרוּפָה זוֹלָה וּפְשׁוּטָה - כְּדֵי לִהְיוֹת בָּרִיא אַתָּה צָרִיךְ לִרְאוֹת בָּעֵינַיִם שֶׁלְּךָ רַק צֶבַע

יָרֹק". הָלַךְ הֶעָשִׁיר לְבֵיתוֹ, הֶחֱלִיף אֶת כָּל הָרִהוּט לְצֶבַע יָרֹק, צָבַע אֶת הַקִּירוֹת בְּיָרֹק, הֶחֱלִיף רִצּוּף, וּבַחֲלוֹף חֳדָשִׁים מִסְפָּר הָפַךְ אֶת כָּל בֵּיתוֹ לְיָרֹק.

לְיָמִים הִגִּיעַ הָרַב לְבֵיתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַשַּׁעַר רָאָה בַּיִת מַרְהִיב בְּצֶבַע יָרֹק, שׁוֹמֵר בַּשַּׁעַר לָבוּשׁ יָרֹק, הַכֹּל יָרֹק. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לְהִכָּנֵס אָמַר לוֹ הַשּׁוֹמֵר: "הַחֲלֵף אֶת בְּגָדֶיךָ לִירֻקִּים, רַק אָז תּוּכַל לְהִכָּנֵס".

הֶחֱלִיף הָרַב אֶת בְּגָדָיו וְנִכְנַס אֶל הֶעָשִׁיר. שָׂמַח הֶעָשִׁיר לִרְאוֹת אֶת הָרַב וְזֶה שָׁאַל לִשְׁלוֹם הֶעָשִׁיר. הֱשִׁיבוֹ הֶעָשִׁיר: "בָּרוּךְ ה' אֲנִי מַרְגִּישׁ מְצֻיָּן, הַתְּרוּפָה שֶׁלְּךָ עָבְדָה מְצֻיָּן, אַךְ הִיא עָלְתָה לִי הוֹן, הֶחֱלַפְתִּי אֶת כָּל סְבִיבָתִי לְצֶבַע יָרֹק".

אָמַר לוֹ הָרַב: "הַתְּרוּפָה שֶׁלִּי זוֹלָה וּפְשׁוּטָה, בִּמְקוֹם לְהַחֲלִיף וּלְשַׁנּוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם לְיָרֹק הָיִיתָ צָרִיךְ פָּשׁוּט לְהַרְכִּיב מִשְׁקָפַיִם יְרֻקִּים".

לְעִתִּים אָנוּ רוֹצִים לְשַׁנּוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם עַל פִּי הַחֲשִׁיבָה שֶׁלָּנוּ, עַל פִּי הָאֲנִי מַאֲמִין שֶׁלָּנוּ, וּבְעֶצֶם הַבְּעָיָה הִיא בָּנוּ, בָּרְאִיָּה שֶׁלָּנוּ. כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם עַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ, אֶת הָרְאִיָּה שֶׁלּוֹ כְּלַפֵּי הַכְּלָל. לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אָדָם, אֶת הָאוֹר שֶׁבַּחֹשֶׁךְ הַמַּסְתִּיר אוֹתוֹ. כְּשֶׁאַתָּה מְתַקֵּן אֶת עַצְמְךָ אַתָּה בְּעֶצֶם מְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם. כָּל אָדָם הוּא עוֹלָם, תִּקַּנְתָּ מִדָּה אַחַת בְּךָ, רָאִיתָ בָּאַחֵר אֶת הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁבּוֹ, תִּקַּנְתָּ עוֹלָם שָׁלֵם.

פָּשׁוּט יוֹתֵר לְהַחֲלִיף מִשְׁקָפַיִם, מֵאֲשֶׁר לְהַחֲלִיף עוֹלָם שָׁלֵם.... (עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע)

	מטות-מסעי תשפ"א
	לְדַבֵּר אֶל כָּל אֶחָד בִּשְׂפָתוֹ
	"לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה" (כט-יח) פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זצ"ל: עַל הַתַּאֲווֹת אָמְרוּ חֲכָמִים (סֻכָּה נב:): "מַשְׂבִּיעוֹ, רָעָב. מַרְעִיבוֹ, שָׂבֵעַ". הַמַּרְגִּיל עַצְמוֹ לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט אֵינוֹ חָסֵר דָּבָר, מְאֻשָּׁר הוּא וְשָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. וְאִלּוּ הַנּוֹהֶה אַחַר גֵּרוּיִים הוֹפֵךְ אֶת חַיָּיו לְמַסֶּכֶת הִתְיַסְּרוּיוֹת, כִּי תַּאֲוָתוֹ תִּפְרֹק כָּל רֶסֶן וּתְבַקֵּשׁ עוֹד וְעוֹד כִּשְׂרֵפָה הַמִּתְפַּשֶּׁטֶת וּמְכַלָּה הַכֹּל. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ - לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה". הַהִסְתַּפְּקוּת וְהָרְוָיָה יִסָּפוּ וְיִכְלוּ בְּצִמָּאוֹן נוֹרָא שֶׁאֵין לַהֲבִיאוֹ עַל סִפּוּקוֹ. טוֹעִים הַסְּבוּרִים שֶׁיּוּכְלוּ לְהִכָּנַע לְיִצְרָם - וְגַם לָשִׂים לוֹ גְּבוּל וְלִקְבֹּעַ לוֹ מִנּוּן. הַיֵּצֶר נִמְשָׁל לְחַיָּה רָעָה: מִשֶּׁהִגִּיחָה מִכְּלוּבָהּ טוֹרֶפֶת הִיא בְּלֹא מַעֲצוֹר! אוּלָם עֵצָה אַחַת קַיֶּמֶת שֶׁאִם יְקַבְּלָהּ הָאָדָם עַל עַצְמוֹ, יוּכַל לְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ וְאֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. אִם יִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל הַטּוֹב וְהַחִיּוּבִי שֶׁסְּבִיבוֹ וְיִדְבַּק בּוֹ, הֲרֵי זֶה יְתַקֵּן אֶת מִדּוֹתָיו וְיִנָּצֵל מִיִּצְרוֹ. בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית הִתְגּוֹרֵר עָשִׁיר מֻפְלָג. כָּל מַה שֶּׁחָפַץ הִשִּׂיג, חַי בְּאֹשֶׁר וּבְעֹשֶׁר. לְיָמִים לָקָה הָאִישׁ בְּעֵינָיו, וּמִדֵּי שָׁעָה פִּלֵּחַ כְּאֵב חַד אֶת עֵינָיו. נִגַּשׁ הֶעָשִׁיר לְמֵיטַב הָרוֹפְאִים, אַךְ לֹא נִמְצְאָה תְּרוּפָה לְמַחֲלָתוֹ. בְּאַחַד הַיָּמִים נִגַּשׁ אֵלָיו חֲבֵרוֹ וְאָמַר: "יֵשׁ בְּאַחַת הֶעָרִים רַב שֶׁל הַיְּהוּדִים, שָׁמַעְתִּי עָלָיו שֶׁהוּא מְחוֹלֵל נִסִּים. גַּשׁ אֵלָיו, לְהַפְסִיד לֹא תַּפְסִיד". נָסַע הֶעָשִׁיר אֶל הָרַב וְסִפֵּר לוֹ עַל מַחֲלָתוֹ. אָמַר לוֹ הָרַב: "יֵשׁ לִי תְּרוּפָה לַמַּחֲלָה שֶׁלְּךָ, תְּרוּפָה זוֹלָה וּפְשׁוּטָה - כְּדֵי לִהְיוֹת בָּרִיא אַתָּה צָרִיךְ לִרְאוֹת בָּעֵינַיִם שֶׁלְּךָ רַק צֶבַע יָרֹק". הָלַךְ הֶעָשִׁיר לְבֵיתוֹ, הֶחֱלִיף אֶת כָּל הָרִהוּט לְצֶבַע יָרֹק, צָבַע אֶת הַקִּירוֹת בְּיָרֹק, הֶחֱלִיף רִצּוּף, וּבַחֲלוֹף חֳדָשִׁים מִסְפָּר הָפַךְ אֶת כָּל בֵּיתוֹ לְיָרֹק. לְיָמִים הִגִּיעַ הָרַב לְבֵיתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַשַּׁעַר רָאָה בַּיִת מַרְהִיב בְּצֶבַע יָרֹק, שׁוֹמֵר בַּשַּׁעַר לָבוּשׁ יָרֹק, הַכֹּל יָרֹק. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לְהִכָּנֵס אָמַר לוֹ הַשּׁוֹמֵר: "הַחֲלֵף אֶת בְּגָדֶיךָ לִירֻקִּים, רַק אָז תּוּכַל לְהִכָּנֵס". הֶחֱלִיף הָרַב אֶת בְּגָדָיו וְנִכְנַס אֶל הֶעָשִׁיר. שָׂמַח הֶעָשִׁיר לִרְאוֹת אֶת הָרַב וְזֶה שָׁאַל לִשְׁלוֹם הֶעָשִׁיר. הֱשִׁיבוֹ הֶעָשִׁיר: "בָּרוּךְ ה' אֲנִי מַרְגִּישׁ מְצֻיָּן, הַתְּרוּפָה שֶׁלְּךָ עָבְדָה מְצֻיָּן, אַךְ הִיא עָלְתָה לִי הוֹן, הֶחֱלַפְתִּי אֶת כָּל סְבִיבָתִי לְצֶבַע יָרֹק". אָמַר לוֹ הָרַב: "הַתְּרוּפָה שֶׁלִּי זוֹלָה וּפְשׁוּטָה, בִּמְקוֹם לְהַחֲלִיף וּלְשַׁנּוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם לְיָרֹק הָיִיתָ צָרִיךְ פָּשׁוּט לְהַרְכִּיב מִשְׁקָפַיִם יְרֻקִּים". לְעִתִּים אָנוּ רוֹצִים לְשַׁנּוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם עַל פִּי הַחֲשִׁיבָה שֶׁלָּנוּ, עַל פִּי הָאֲנִי מַאֲמִין שֶׁלָּנוּ, וּבְעֶצֶם הַבְּעָיָה הִיא בָּנוּ, בָּרְאִיָּה שֶׁלָּנוּ. כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם עַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ, אֶת הָרְאִיָּה שֶׁלּוֹ כְּלַפֵּי הַכְּלָל. לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אָדָם, אֶת הָאוֹר שֶׁבַּחֹשֶׁךְ הַמַּסְתִּיר אוֹתוֹ. כְּשֶׁאַתָּה מְתַקֵּן אֶת עַצְמְךָ אַתָּה בְּעֶצֶם מְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם. כָּל אָדָם הוּא עוֹלָם, תִּקַּנְתָּ מִדָּה אַחַת בְּךָ, רָאִיתָ בָּאַחֵר אֶת הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁבּוֹ, תִּקַּנְתָּ עוֹלָם שָׁלֵם. פָּשׁוּט יוֹתֵר לְהַחֲלִיף מִשְׁקָפַיִם, מֵאֲשֶׁר לְהַחֲלִיף עוֹלָם שָׁלֵם.... (עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע)