Otzarot-Article

"וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל" (יח-ב) שׁוֹאֵל רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ" שֶׁלִּכְאוֹרָה מִלַּת "וַיַּרְא" מְיֻתֶּרֶת, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה "וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים"?

וּמְתָרֵץ עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ, כִּי כַּאֲשֶׁר הִבְחִין אַבְרָהָם לְפֶתַע בִּשְׁלֹשֶׁת הַמַּלְאָכִים הַנִּצָּבִים לְפָנָיו, תָּמַהּ בְּלִבּוֹ כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁרַק עַתָּה הִבְחִין בָּהֶם, כָּךְ בְּפֶתַע פִּתְאוֹם, הֲלֹא רֶגַע לִפְנֵי כֵן הִבִּיט לַמֶּרְחָב וְלֹא רָאָה שׁוּם נֶפֶשׁ חַיָּה בִּמְלֹא הָאֹפֶק. בְּהֶכְרֵחַ, הֵבִין אַבְרָהָם, כִּי אַחַת מִן הַשְּׁתַּיִם: אוֹ שֶׁקַּלֵּי מֵרוֹץ הֵם, אוֹ שֶׁמְּדֻבָּר בְּמַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן.

וּלְפִי זֶה, הִסְבִּיר רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים, שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ אִישׁ הַחֶסֶד חָשַׁשׁ כִּי כְּשֵׁם שֶׁהִתְגַּלּוּ לְפָנָיו בְּפֶתַע כְּהֶרֶף עַיִן, כָּךְ גַּם עֲלוּלִים הֵם לְהֵעָלֵם מֵעִם פָּנָיו בְּפִתְאוֹמִיּוּת, וּמִפְּנֵי חִבָּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת לְמִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים, רָץ לִקְרָאתָם כָּל הָעֵת בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת, כְּדֵי לִמְנֹעַ מַצָּב שֶׁיֹּאבְדוּ מֵעֵינָיו. וְלָכֵן הִדְגִּישׁ הַכָּתוּב אֶת רְאִיַּת אַבְרָהָם, גַּם בְּעֵת רִיצָתוֹ אַחֲרֵיהֶם, וְאָמַר "וַיַּרְא וַיָּרָץ", שֶׁלֹּא הֵסִיר אֶת מַבָּטוֹ כָּל עֵת הָרִיצָה, כְּדֵי לֹא לְאַבֵּד אֶת הַמִּצְוָה שֶׁהִזְדַּמְּנָה לְפִתְחוֹ.

מִגְּדוֹלֵי סוֹחֲרֵי וּמֻמְחֵי הַסְּפָרִים הַיְשָׁנִים וְכִתְבֵי הַיָּד הָעַתִּיקִים בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים הָיָה ר' לִיפָּא שְׁוַואגֶר. בִּתְקוּפָה מְסֻיֶּמֶת, עִם הִתְדַּלְדְּלוּת מְקוֹרוֹת כִּתְבֵי הַיָּד הַבִּלְתִּי מֻכָּרִים בְּאֵירוֹפָּה, הוּא הֵחֵל מִתְחַקֶּה אַחַר כִּתְבֵי יָד עֲלוּמִים שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ פְּזוּרִים בְּאַרְצוֹת הַמִּזְרָח בֵּין עָרִים וּבֵין כְּפָרִים.

הָיָה זֶה בְּאֶחָד מִמַּסָּעָיו לְתוּנִיסְיָה. בְּעֶרֶב שַׁבָּת הִגִּיעַ סוֹף סוֹף אֶל מְחוֹז חֶפְצוֹ - עִיר הַבִּירָה תּוּנִיס, וְהוּא עָיֵף וְיָגֵעַ, וּבְיָדָיו שְׁתֵּי מִזְוָדוֹת כְּבֵדוֹת. כֹּחוֹ תָּשַׁשׁ מִלְּנָשְׂאָן. הוּא תָּר בְּעֵינָיו אַחַר סַבָּל יְהוּדִי, אַךְ לַשָּׁוְא. נִסָּה לְדַבֵּר עִבְרִית, וְאִישׁ לֹא הֱבִינוֹ. רַק כַּעֲבֹר זְמַן רַב הִצְבִּיעַ עוֹבֵר אֹרַח אֶחָד עַל אָדָם שֶׁעָבַר בָּרְחוֹב וְאָמַר: "הִבְּרָאוּ" (עִבְרִי, יְהוּדִי), כְּאוֹמֵר: גַּשׁ אֵלָיו וְדַבֵּר עִמּוֹ בִּשְׂפַתְכֶם. נִגַּשׁ ר' לִיפָּא אֶל הַיְּהוּדִי וּשְׁאֵלָה בְּפִיו: "שֶׁמָּא מַכִּיר מַר סַבָּל יְהוּדִי?"

לְהַפְתָּעָתוֹ שֶׁל ר' לִיפָּא לֹא הָיָה גְּבוּל, כַּאֲשֶׁר הִתְבָּרֵר לוֹ כִּי הִגִּיעַ אֶל הַכְּתֹבֶת הַנְּכוֹנָה. "זוֹ פַּרְנָסָתִי", אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי. ר' לִיפָּא נָתַן מַבָּטוֹ בִּלְבוּשָׁיו שֶׁל הָאִישׁ, וּתְמִיהָה גְּדוֹלָה הִזְדַּחֲלָה אֶל לִבּוֹ. הָאִישׁ נִרְאֶה הָיָה לוֹ נָקִי וּמְסֻדָּר מִדַּי. "אִם כָּאֵלּוּ הֵם סַבָּלֶיהָ שֶׁל תּוּנִיס, אֵיךְ נִרְאִים גְּבִירֶיהָ?!" תָּהָה לְעַצְמוֹ. אַךְ מֵאַחַר שֶׁאֶפְשָׁרֻיּוֹת רַבּוֹת לֹא הָיוּ לוֹ, הֶחְלִיט בְּכָל זֹאת לְהַאֲמִין לוֹ. הַחֹם הַתּוּנִיסָאִי טִפֵּס בְּאוֹתוֹ יוֹם לְשִׂיאִים, וְר' לִיפָּא בִּקֵּשׁ מֵהַיְּהוּדִי לְהָבִיא אוֹתוֹ לְמָלוֹן שֶׁבּוֹ נִתָּן לִישֹׁן בִּלְבַד. רַק אַחֲרֵי חִפּוּשִׂים רַבִּים מָצְאוּ מָקוֹם מַתְאִים. כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ ר' לִיפָּא לְשַׁלֵּם לַסַּבָּל אֶת שְׂכָרוֹ, הֻפְתַּע לִשְׁמֹעַ אֶת תְּשׁוּבָתוֹ. הַלָּה עָנָה: "וַדַּאי תִּזְדַּקֵּק שׁוּב לְעֶזְרָתִי, נִתְחַשְׁבֵּן בַּסּוֹף עַל הַכֹּל".

"וְשֶׁמָּא יוֹדֵעַ כְּבוֹדוֹ הֵיכָן נִתָּן לֶאֱכֹל בְּשַׁבָּת?" שָׁאַל ר' לִיפָּא. הַסַּבָּל הוֹדִיעַ לוֹ כִּי אֶצְלוֹ בַּבַּיִת אֶפְשָׁר לִסְעֹד.

הַכֹּל הָיָה מוּזָר כָּל כָּךְ. ר' לִיפָּא הִסְתַּפֵּק אִם אָכֵן יוּכַל לִסְעֹד עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל זֶה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָמַד עַל טִיבוֹ, וּמִי יוֹדֵעַ מִי הוּא, וְאִם אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עַל הַכַּשְׁרוּת שֶׁבְּבֵיתוֹ. הוּא בִּקֵּשׁ מֵהָאִישׁ כְּמֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ לְהַרְאוֹת לוֹ הֵיכָן מִתְגּוֹרֵר רַב הָעִיר, אֶצְלוֹ הוּא רוֹצֶה לְבַקֵּר. הָרַב הָיָה מֻמְחֶה לִסְפָרִים עַתִּיקִים, וּבֵינוֹ לְבֵין ר' לִיפָּא נִקְשְׁרָה שִׂיחָה נְעִימָה וְרַבַּת עִנְיָן. מִשֶּׁסִּיְּמוּ, הוֹסִיף ר' לִיפָּא וְשָׁאַל אֶת הָרַב אִם נִתָּן לִסְמֹךְ עַל הַיְּהוּדִי שֶׁהִתְלַוָּה אֵלָיו, וְלִסְעֹד אֶצְלוֹ בְּשַׁבָּת. הָרַב אִשֵּׁר כִּי מְדֻבָּר בִּיהוּדִי יְרֵא שָׁמַיִם הַמַּקְפִּיד עַל קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, וְיֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ.

הַשַּׁבָּת פָּרְשָׂה כְּנָפֶיהָ עַל תּוּנִיס. נִסְתַּיְּמָה הַתְּפִלָּה, בֵּרְכוּ כֻּלָּם זֶה אֶת זֶה בְּ"שַׁבַּת שָׁלוֹם", וְר' לִיפָּא צָעַד עִם מְאָרְחוֹ אֶל בֵּיתוֹ. בֵּית הַסַּבָּל עוֹרֵר תְּמִיהָה מְרֻבָּה בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ. מַרְאֵהוּ הָיָה רָחוֹק מִמַּרְאֵה בַּיִת שֶׁל סַבָּל. הָיָה זֶה טְרַקְלִין מְרֻוָּח, מְכֻסֶּה שְׁטִיחִים. גַּם שְׁנֵי מִטְבָּחִים הָיוּ בַּבַּיִת, בְּשָׂרִי וַחֲלָבִי. 'קְצָת מוּזָר לִרְכֹּשׁ בַּיִת כָּזֶה מִמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁל סַבָּל", הִרְהֵר ר' לִיפָּא, וְסִימַן הַשְּׁאֵלָה הָלַךְ וְגָדַל.

סְעוּדַת הַשַּׁבָּת בְּבֵית הַסַּבָּל אַף הִיא הָיְתָה עֲשִׁירָה בְּיוֹתֵר. אֶל הַשֻּׁלְחָן הֻגְּשׁוּ יַיִן, פִּתּוֹת וּמַטְעַמִּים עֲרֵבִים לַחֵיךְ שֶׁבִּשְּׁלָה בַּעֲלַת הַבַּיִת.

בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הָלַךְ ר' לִיפָּא לְבֵית הָרַב כְּדֵי לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ לְשָׁלוֹם. הַסַּבָּל לִוָּה אוֹתוֹ לְבֵית הָרַב. מִשֶּׁנִּפְרַד מֵהָרַב, בִּקֵּשׁ ר' לִיפָּא מֵהַיְּהוּדִי לְהִתְלַוּוֹת אֵלָיו לַמָּלוֹן כְּדֵי לְסַכֵּם אֶת הַחוֹב, דְּמֵי סַבָּלוּת וְאֵרוּחַ. בְּנוֹסָף, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּקְנֶה בַּעֲבוּרוֹ צֵידָה לַדֶּרֶךְ, פִּתּוֹת וּפֵרוֹת. וְהַסַּבָּל בִּזְמִירוֹתָיו הַקְּבוּעוֹת: מָחָר בַּבֹּקֶר נְחַשֵּׁב אֶת כָּל הַהוֹצָאוֹת, כּוֹלֵל צֵידָה לַדֶּרֶךְ.

בְּלִבּוֹ שֶׁל ר' לִיפָּא הֵחֵל לְהִתְעוֹרֵר חֲשָׁד כָּבֵד. מַשֶּׁהוּ כָּאן לֹא כַּשּׁוּרָה. אוּלַי רוֹצֶה הוּא בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ סְכוּם כָּפוּל וּמְכֻפָּל עַל הַכֹּל...

הַשַּׁחַר עָלָה עַל תּוּנִיס. בַּשָּׁעָה הַמְיֹעֶדֶת הִתְיַצֵּב הַסַּבָּל בְּבֵית הַמָּלוֹן, נָטַל אֶת הַמִּזְוָדוֹת הַכְּבֵדוֹת בְּיָדָיו, לִוָּה אֶת ר' לִיפָּא לְתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁהִמְתִּין בַּתַּחֲנָה לִשְׁעַת צֵאתוֹ. כָּעֵת הִגִּיעַ רֶגַע הָאֱמֶת. ר' לִיפָּא עָמַד מוּכָן וּמְזֻמָּן לְשַׁלֵּם כְּכָל אֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו הָאִישׁ, עַל כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לְמַעֲנוֹ בְּתוּנִיס מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ. מִשֶּׁשָּׁאַל כַּמָּה עָלָיו לְשַׁלֵּם, חִיֵּךְ הַיְּהוּדִי חִיּוּךְ רָחָב, וְהֵשִׁיב בְּפַשְׁטוּת טִבְעִית: לֹא כְלוּם...

ר' לִיפָּא נִתֵּר מִמְּקוֹמוֹ. "הֲיִתָּכֵן?" זָעַק, "סְתָם הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בִּיהוּדִי כְּאִלּוּ הָיָה מְשָׁרְתִי, וְכָל זֹאת בְּחִנָּם? לֹא יָקוּם וְלֹא יִהְיֶה!

לֹא הוֹעִילוּ לוֹ לְר' לִיפָּא כָּל תַּחֲנוּנָיו וּמַעֲנוֹתָיו, הַסַּבָּל רַק נֵאוֹת לוֹמַר לְר' לִיפָּא: "רַק בַּקָּשָׁה אַחַת יֵשׁ לִי מִכְּבוֹדוֹ: אִם יִפְגֹּשׁ מַר יְהוּדִי הַזָּקוּק לְהַכְנָסַת אוֹרְחִים, יִנְהַג בּוֹ כְּפִי שֶׁנָּהַגְתִּי אֲנִי בִּכְבוֹדוֹ!"

ר' לִיפָּא עֲדַיִן לֹא עִכֵּל אֶת הַדְּבָרִים. לְשִׂמְחָתוֹ הָרַבָּה רָאָה פִּתְאוֹם מֵרָחוֹק אֶת רַב הָעִיר. הוּא מִהֵר לָרוּץ אֵלָיו, וּלְהִתְרַעֵם בְּפָנָיו עַל הַסַּבָּל הַמּוּזָר שֶׁמְּסָרֵב לְקַבֵּל שְׂכָרוֹ.

הָרַב הִצְטַחֵק צְחוֹק רָחָב. נִכָּר הָיָה עָלָיו כִּי אֵין זוֹ לוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁבָּהּ הוּא מוֹצֵא עַצְמוֹ בְּמַצָּב כָּזֶה. "חָכָם לִיפָּא", אָמַר לוֹ, "הַיְּהוּדִי הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא הַגְּבִיר שֶׁל הַקְּהִלָּה. שְׁמוֹ אֵלִיָּהוּ חָסִיד, הוּא חֲשׂוּךְ יְלָדִים, וְעוֹסֵק בְּקִיּוּם מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים בְּגוּפוֹ וּבְמָמוֹנוֹ, תּוֹמֵךְ בִּיתוֹמִים וּמַכְנִיס אוֹרְחִים. כֵּיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁלֹּא תַּחְפֹּץ לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ סְתָם כָּךְ, הִפְצִיר בִּי כָּל הַזְּמַן שֶׁלֹּא אֲגַלֶּה לְךָ מִי הוּא וּמַה הוּא"...

ר' לִיפָּא הֻכָּה הֶלֶם וְנֶאֱחַז הִתְרַגְּשׁוּת מֵהַמֵּידָע הַמַּרְעִישׁ. רִשּׁוּמָהּ שֶׁל שַׁבָּת זוֹ לֹא פַּג מִמֶּנּוּ כָּל יָמָיו, וְהוּא שָׁמַר אֶת בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל ר' אֵלִיָּהוּ חָסִיד בְּכָל לֵב. עַד כַּמָּה שֶׁהָיָה בַּעַל צְדָקָה מִלִּפְנֵי כֵן, הוֹסִיף עוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, וְעַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן הָיָה בֵּיתוֹ פָּתוּחַ לִרְוָחָה לָעֲנִיִּים. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	חוקת תשפ"א
	לִכְלֹא אֶת הַנָּחָשׁ
	"וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל" (יח-ב) שׁוֹאֵל רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ" שֶׁלִּכְאוֹרָה מִלַּת "וַיַּרְא" מְיֻתֶּרֶת, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה "וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים"? וּמְתָרֵץ עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ, כִּי כַּאֲשֶׁר הִבְחִין אַבְרָהָם לְפֶתַע בִּשְׁלֹשֶׁת הַמַּלְאָכִים הַנִּצָּבִים לְפָנָיו, תָּמַהּ בְּלִבּוֹ כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁרַק עַתָּה הִבְחִין בָּהֶם, כָּךְ בְּפֶתַע פִּתְאוֹם, הֲלֹא רֶגַע לִפְנֵי כֵן הִבִּיט לַמֶּרְחָב וְלֹא רָאָה שׁוּם נֶפֶשׁ חַיָּה בִּמְלֹא הָאֹפֶק. בְּהֶכְרֵחַ, הֵבִין אַבְרָהָם, כִּי אַחַת מִן הַשְּׁתַּיִם: אוֹ שֶׁקַּלֵּי מֵרוֹץ הֵם, אוֹ שֶׁמְּדֻבָּר בְּמַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן. וּלְפִי זֶה, הִסְבִּיר רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים, שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ אִישׁ הַחֶסֶד חָשַׁשׁ כִּי כְּשֵׁם שֶׁהִתְגַּלּוּ לְפָנָיו בְּפֶתַע כְּהֶרֶף עַיִן, כָּךְ גַּם עֲלוּלִים הֵם לְהֵעָלֵם מֵעִם פָּנָיו בְּפִתְאוֹמִיּוּת, וּמִפְּנֵי חִבָּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת לְמִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים, רָץ לִקְרָאתָם כָּל הָעֵת בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת, כְּדֵי לִמְנֹעַ מַצָּב שֶׁיֹּאבְדוּ מֵעֵינָיו. וְלָכֵן הִדְגִּישׁ הַכָּתוּב אֶת רְאִיַּת אַבְרָהָם, גַּם בְּעֵת רִיצָתוֹ אַחֲרֵיהֶם, וְאָמַר "וַיַּרְא וַיָּרָץ", שֶׁלֹּא הֵסִיר אֶת מַבָּטוֹ כָּל עֵת הָרִיצָה, כְּדֵי לֹא לְאַבֵּד אֶת הַמִּצְוָה שֶׁהִזְדַּמְּנָה לְפִתְחוֹ. מִגְּדוֹלֵי סוֹחֲרֵי וּמֻמְחֵי הַסְּפָרִים הַיְשָׁנִים וְכִתְבֵי הַיָּד הָעַתִּיקִים בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים הָיָה ר' לִיפָּא שְׁוַואגֶר. בִּתְקוּפָה מְסֻיֶּמֶת, עִם הִתְדַּלְדְּלוּת מְקוֹרוֹת כִּתְבֵי הַיָּד הַבִּלְתִּי מֻכָּרִים בְּאֵירוֹפָּה, הוּא הֵחֵל מִתְחַקֶּה אַחַר כִּתְבֵי יָד עֲלוּמִים שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ פְּזוּרִים בְּאַרְצוֹת הַמִּזְרָח בֵּין עָרִים וּבֵין כְּפָרִים. הָיָה זֶה בְּאֶחָד מִמַּסָּעָיו לְתוּנִיסְיָה. בְּעֶרֶב שַׁבָּת הִגִּיעַ סוֹף סוֹף אֶל מְחוֹז חֶפְצוֹ - עִיר הַבִּירָה תּוּנִיס, וְהוּא עָיֵף וְיָגֵעַ, וּבְיָדָיו שְׁתֵּי מִזְוָדוֹת כְּבֵדוֹת. כֹּחוֹ תָּשַׁשׁ מִלְּנָשְׂאָן. הוּא תָּר בְּעֵינָיו אַחַר סַבָּל יְהוּדִי, אַךְ לַשָּׁוְא. נִסָּה לְדַבֵּר עִבְרִית, וְאִישׁ לֹא הֱבִינוֹ. רַק כַּעֲבֹר זְמַן רַב הִצְבִּיעַ עוֹבֵר אֹרַח אֶחָד עַל אָדָם שֶׁעָבַר בָּרְחוֹב וְאָמַר: "הִבְּרָאוּ" (עִבְרִי, יְהוּדִי), כְּאוֹמֵר: גַּשׁ אֵלָיו וְדַבֵּר עִמּוֹ בִּשְׂפַתְכֶם. נִגַּשׁ ר' לִיפָּא אֶל הַיְּהוּדִי וּשְׁאֵלָה בְּפִיו: "שֶׁמָּא מַכִּיר מַר סַבָּל יְהוּדִי?" לְהַפְתָּעָתוֹ שֶׁל ר' לִיפָּא לֹא הָיָה גְּבוּל, כַּאֲשֶׁר הִתְבָּרֵר לוֹ כִּי הִגִּיעַ אֶל הַכְּתֹבֶת הַנְּכוֹנָה. "זוֹ פַּרְנָסָתִי", אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי. ר' לִיפָּא נָתַן מַבָּטוֹ בִּלְבוּשָׁיו שֶׁל הָאִישׁ, וּתְמִיהָה גְּדוֹלָה הִזְדַּחֲלָה אֶל לִבּוֹ. הָאִישׁ נִרְאֶה הָיָה לוֹ נָקִי וּמְסֻדָּר מִדַּי. "אִם כָּאֵלּוּ הֵם סַבָּלֶיהָ שֶׁל תּוּנִיס, אֵיךְ נִרְאִים גְּבִירֶיהָ?!" תָּהָה לְעַצְמוֹ. אַךְ מֵאַחַר שֶׁאֶפְשָׁרֻיּוֹת רַבּוֹת לֹא הָיוּ לוֹ, הֶחְלִיט בְּכָל זֹאת לְהַאֲמִין לוֹ. הַחֹם הַתּוּנִיסָאִי טִפֵּס בְּאוֹתוֹ יוֹם לְשִׂיאִים, וְר' לִיפָּא בִּקֵּשׁ מֵהַיְּהוּדִי לְהָבִיא אוֹתוֹ לְמָלוֹן שֶׁבּוֹ נִתָּן לִישֹׁן בִּלְבַד. רַק אַחֲרֵי חִפּוּשִׂים רַבִּים מָצְאוּ מָקוֹם מַתְאִים. כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ ר' לִיפָּא לְשַׁלֵּם לַסַּבָּל אֶת שְׂכָרוֹ, הֻפְתַּע לִשְׁמֹעַ אֶת תְּשׁוּבָתוֹ. הַלָּה עָנָה: "וַדַּאי תִּזְדַּקֵּק שׁוּב לְעֶזְרָתִי, נִתְחַשְׁבֵּן בַּסּוֹף עַל הַכֹּל". "וְשֶׁמָּא יוֹדֵעַ כְּבוֹדוֹ הֵיכָן נִתָּן לֶאֱכֹל בְּשַׁבָּת?" שָׁאַל ר' לִיפָּא. הַסַּבָּל הוֹדִיעַ לוֹ כִּי אֶצְלוֹ בַּבַּיִת אֶפְשָׁר לִסְעֹד. הַכֹּל הָיָה מוּזָר כָּל כָּךְ. ר' לִיפָּא הִסְתַּפֵּק אִם אָכֵן יוּכַל לִסְעֹד עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל זֶה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָמַד עַל טִיבוֹ, וּמִי יוֹדֵעַ מִי הוּא, וְאִם אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עַל הַכַּשְׁרוּת שֶׁבְּבֵיתוֹ. הוּא בִּקֵּשׁ מֵהָאִישׁ כְּמֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ לְהַרְאוֹת לוֹ הֵיכָן מִתְגּוֹרֵר רַב הָעִיר, אֶצְלוֹ הוּא רוֹצֶה לְבַקֵּר. הָרַב הָיָה מֻמְחֶה לִסְפָרִים עַתִּיקִים, וּבֵינוֹ לְבֵין ר' לִיפָּא נִקְשְׁרָה שִׂיחָה נְעִימָה וְרַבַּת עִנְיָן. מִשֶּׁסִּיְּמוּ, הוֹסִיף ר' לִיפָּא וְשָׁאַל אֶת הָרַב אִם נִתָּן לִסְמֹךְ עַל הַיְּהוּדִי שֶׁהִתְלַוָּה אֵלָיו, וְלִסְעֹד אֶצְלוֹ בְּשַׁבָּת. הָרַב אִשֵּׁר כִּי מְדֻבָּר בִּיהוּדִי יְרֵא שָׁמַיִם הַמַּקְפִּיד עַל קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, וְיֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ. הַשַּׁבָּת פָּרְשָׂה כְּנָפֶיהָ עַל תּוּנִיס. נִסְתַּיְּמָה הַתְּפִלָּה, בֵּרְכוּ כֻּלָּם זֶה אֶת זֶה בְּ"שַׁבַּת שָׁלוֹם", וְר' לִיפָּא צָעַד עִם מְאָרְחוֹ אֶל בֵּיתוֹ. בֵּית הַסַּבָּל עוֹרֵר תְּמִיהָה מְרֻבָּה בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ. מַרְאֵהוּ הָיָה רָחוֹק מִמַּרְאֵה בַּיִת שֶׁל סַבָּל. הָיָה זֶה טְרַקְלִין מְרֻוָּח, מְכֻסֶּה שְׁטִיחִים. גַּם שְׁנֵי מִטְבָּחִים הָיוּ בַּבַּיִת, בְּשָׂרִי וַחֲלָבִי. 'קְצָת מוּזָר לִרְכֹּשׁ בַּיִת כָּזֶה מִמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁל סַבָּל", הִרְהֵר ר' לִיפָּא, וְסִימַן הַשְּׁאֵלָה הָלַךְ וְגָדַל. סְעוּדַת הַשַּׁבָּת בְּבֵית הַסַּבָּל אַף הִיא הָיְתָה עֲשִׁירָה בְּיוֹתֵר. אֶל הַשֻּׁלְחָן הֻגְּשׁוּ יַיִן, פִּתּוֹת וּמַטְעַמִּים עֲרֵבִים לַחֵיךְ שֶׁבִּשְּׁלָה בַּעֲלַת הַבַּיִת. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הָלַךְ ר' לִיפָּא לְבֵית הָרַב כְּדֵי לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ לְשָׁלוֹם. הַסַּבָּל לִוָּה אוֹתוֹ לְבֵית הָרַב. מִשֶּׁנִּפְרַד מֵהָרַב, בִּקֵּשׁ ר' לִיפָּא מֵהַיְּהוּדִי לְהִתְלַוּוֹת אֵלָיו לַמָּלוֹן כְּדֵי לְסַכֵּם אֶת הַחוֹב, דְּמֵי סַבָּלוּת וְאֵרוּחַ. בְּנוֹסָף, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּקְנֶה בַּעֲבוּרוֹ צֵידָה לַדֶּרֶךְ, פִּתּוֹת וּפֵרוֹת. וְהַסַּבָּל בִּזְמִירוֹתָיו הַקְּבוּעוֹת: מָחָר בַּבֹּקֶר נְחַשֵּׁב אֶת כָּל הַהוֹצָאוֹת, כּוֹלֵל צֵידָה לַדֶּרֶךְ. בְּלִבּוֹ שֶׁל ר' לִיפָּא הֵחֵל לְהִתְעוֹרֵר חֲשָׁד כָּבֵד. מַשֶּׁהוּ כָּאן לֹא כַּשּׁוּרָה. אוּלַי רוֹצֶה הוּא בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ סְכוּם כָּפוּל וּמְכֻפָּל עַל הַכֹּל... הַשַּׁחַר עָלָה עַל תּוּנִיס. בַּשָּׁעָה הַמְיֹעֶדֶת הִתְיַצֵּב הַסַּבָּל בְּבֵית הַמָּלוֹן, נָטַל אֶת הַמִּזְוָדוֹת הַכְּבֵדוֹת בְּיָדָיו, לִוָּה אֶת ר' לִיפָּא לְתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁהִמְתִּין בַּתַּחֲנָה לִשְׁעַת צֵאתוֹ. כָּעֵת הִגִּיעַ רֶגַע הָאֱמֶת. ר' לִיפָּא עָמַד מוּכָן וּמְזֻמָּן לְשַׁלֵּם כְּכָל אֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו הָאִישׁ, עַל כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לְמַעֲנוֹ בְּתוּנִיס מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ. מִשֶּׁשָּׁאַל כַּמָּה עָלָיו לְשַׁלֵּם, חִיֵּךְ הַיְּהוּדִי חִיּוּךְ רָחָב, וְהֵשִׁיב בְּפַשְׁטוּת טִבְעִית: לֹא כְלוּם... ר' לִיפָּא נִתֵּר מִמְּקוֹמוֹ. "הֲיִתָּכֵן?" זָעַק, "סְתָם הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בִּיהוּדִי כְּאִלּוּ הָיָה מְשָׁרְתִי, וְכָל זֹאת בְּחִנָּם? לֹא יָקוּם וְלֹא יִהְיֶה! לֹא הוֹעִילוּ לוֹ לְר' לִיפָּא כָּל תַּחֲנוּנָיו וּמַעֲנוֹתָיו, הַסַּבָּל רַק נֵאוֹת לוֹמַר לְר' לִיפָּא: "רַק בַּקָּשָׁה אַחַת יֵשׁ לִי מִכְּבוֹדוֹ: אִם יִפְגֹּשׁ מַר יְהוּדִי הַזָּקוּק לְהַכְנָסַת אוֹרְחִים, יִנְהַג בּוֹ כְּפִי שֶׁנָּהַגְתִּי אֲנִי בִּכְבוֹדוֹ!" ר' לִיפָּא עֲדַיִן לֹא עִכֵּל אֶת הַדְּבָרִים. לְשִׂמְחָתוֹ הָרַבָּה רָאָה פִּתְאוֹם מֵרָחוֹק אֶת רַב הָעִיר. הוּא מִהֵר לָרוּץ אֵלָיו, וּלְהִתְרַעֵם בְּפָנָיו עַל הַסַּבָּל הַמּוּזָר שֶׁמְּסָרֵב לְקַבֵּל שְׂכָרוֹ. הָרַב הִצְטַחֵק צְחוֹק רָחָב. נִכָּר הָיָה עָלָיו כִּי אֵין זוֹ לוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁבָּהּ הוּא מוֹצֵא עַצְמוֹ בְּמַצָּב כָּזֶה. "חָכָם לִיפָּא", אָמַר לוֹ, "הַיְּהוּדִי הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא הַגְּבִיר שֶׁל הַקְּהִלָּה. שְׁמוֹ אֵלִיָּהוּ חָסִיד, הוּא חֲשׂוּךְ יְלָדִים, וְעוֹסֵק בְּקִיּוּם מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים בְּגוּפוֹ וּבְמָמוֹנוֹ, תּוֹמֵךְ בִּיתוֹמִים וּמַכְנִיס אוֹרְחִים. כֵּיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁלֹּא תַּחְפֹּץ לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ סְתָם כָּךְ, הִפְצִיר בִּי כָּל הַזְּמַן שֶׁלֹּא אֲגַלֶּה לְךָ מִי הוּא וּמַה הוּא"... ר' לִיפָּא הֻכָּה הֶלֶם וְנֶאֱחַז הִתְרַגְּשׁוּת מֵהַמֵּידָע הַמַּרְעִישׁ. רִשּׁוּמָהּ שֶׁל שַׁבָּת זוֹ לֹא פַּג מִמֶּנּוּ כָּל יָמָיו, וְהוּא שָׁמַר אֶת בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל ר' אֵלִיָּהוּ חָסִיד בְּכָל לֵב. עַד כַּמָּה שֶׁהָיָה בַּעַל צְדָקָה מִלִּפְנֵי כֵן, הוֹסִיף עוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, וְעַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן הָיָה בֵּיתוֹ פָּתוּחַ לִרְוָחָה לָעֲנִיִּים. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)