Otzarot-Article

"זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ" (ט-ו) בְּיוֹם חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן, הַמָּעוֹן לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, נֶאֱמַר: "וַיִּקְרְבוּ כָּל הָעֵדָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה', וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ, וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'"

וְכָתַב הַנְּצִי"ב מִוּוֹלוֹזִ'ין זצ"ל: "זֶה הַפָּסוּק אוֹמֵר דְּרָשׁוּנִי - שֶׁהֲרֵי כְּבָר עָשׂוּ מַה שֶּׁעֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת, וּמַה יַּעֲשׂוּ עוֹד?"

תְּשׁוּבָתוֹ נִפְלָאָה, וְשַׁיֶּכֶת כָּל כָּךְ לִזְמַנֵּנוּ וּתְקוּפָתֵנוּ: הָעָם הִשְׁתּוֹקֵק לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, בָּא וְעָמַד לִפְנֵי ה' - וְהָיוּ אֵלּוּ בְּנֵי דּוֹר דֵּעָה, כֻּלָּם נְבִיאִים. וַדַּאי הָיוּ בֵּינֵיהֶם דֵּעוֹת שׁוֹנוֹת וּדְרָכִים וְהַצָּעוֹת. הֲלֹא שׁוֹמְעִים אָנוּ אֶת הַדֵּעוֹת וְהַסְּגֻלּוֹת: זֶה מְעַנֶּה בְּצוֹם נַפְשׁוֹ, זֶה קוֹרֵא מִזְמוֹר פְּלוֹנִי וְאוֹמֵר תְּחִנָּה פְּלוֹנִית. זֶה פּוֹקֵד צִיּוּן פְּלוֹנִי וְזֶה נוֹשֵׂא קָמֵעַ. כַּוָּנַת כֻּלָּם רְצוּיָה, לִבָּם טָהוֹר וְזַךְ. וְאֵין סָפֵק שֶׁהַכֹּל נִשְׁמָע וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, אֲבָל יֵשׁ תְּנַאי רִאשׁוֹנִי, בְּסִיסִי וִיסוֹדִי: "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ", לְהַקְפִּיד עַל שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת, בְּדִקְדּוּק הַהֲלָכוֹת וְהַדִּינִים - "וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה" זוֹ הָעֲרֻבָּה לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ וְעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. כָּל הַשְּׁאָר אֵינוֹ אֶלָּא תּוֹסֶפֶת, הִדּוּר.

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? מֶלְצַר מְיֻמָּן וּמָסוּר, יְקַבֵּל תֶּשֶׁר. אִם הַשֵּׁרוּת יְלֻוֶּה בְּחִיּוּךְ וּבִנְעִימוּת, יֻגְדַּל הַתֶּשֶׁר. אֲבָל אִם יִשְׁפֹּךְ אֶת הַמָּרָק עַל חֲלִיפַת הַסּוֹעֵד - לֹא יַעֲזֹר לוֹ הַחִיּוּךְ. אוּלַי לְהֵפֶךְ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן...

הַהַקְפָּדָה עַל שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת וּבִכְלַל זֶה הַמִּצְוָה הַחֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר – לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת כְּלוּלוֹת בָּהּ - הֵם הָעֲרֻבָּה לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה. וְעַד כַּמָּה חָשׁוּב לְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן לְלִמּוּד הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה נִלְמַד מֵהַמַּעֲשֶׂה הַבָּא.

כֻּלָּנוּ מִתְפַּלְּלִים לְבוֹרֵא עוֹלָם: אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה. כֵּן, זֶה לֹא פָּשׁוּט. הַקְשִׁיבוּ הַקְשִׁיבוּ: הוּא הָיָה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהָיָה שׁוֹלֵט בִּתְחוּמִים נִכְבָּדִים בַּתּוֹרָה, אַךְ לְצַעֲרוֹ הַגָּדוֹל הוּא חָלָה בְּ"אַלְצְהַיְמֶר", מַה שֶּׁגָּרַם לוֹ לִשְׁכֹּחַ אֶת הַכֹּל. תּוֹרָה, אַבָּא, אִמָּא, אִשָּׁה, יְלָדִים, חֲבֵרִים, בְּמִלָּה אַחַת: הַכֹּל. כַּאֲשֶׁר נָסַע עִם בְּנוֹ בָּרֶכֶב, יַחַד עִם נְכָדָיו, לְפֶתַע הִסְתּוֹבֵב לְאָחוֹר וְשָׁאַל אֶת הַנְּכָדִים: "מִי הַהוֹרִים שֶׁלָּכֶם?"... כְּשֶׁרַעְיָתוֹ הִגִּישָׁה לוֹ כּוֹס תֵּה, הוּא שָׁאַל: "אֵיךְ נִכְנַסְתְּ לְכָאן?" וּכְשֶׁבְּנוֹ הִגִּישׁ לוֹ אֶת כּוֹס הַקָּפֶה, הוּא שָׁאַל: "אַתָּה עוֹבֵד כָּאן גַּם מָחָר?" וְעוֹד שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ לָרֹב. פְּעָמִים רַבּוֹת סְתָם יוֹם חֹל הָפַךְ בִּשְׁבִילוֹ לְשַׁבָּת, וּפְעָמִים אַף לְיוֹם הַכִּפּוּרִים.

יָמִים עָבְרוּ, וּבְסִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָיְתָה לָהֶם שִׂמְחָה בְּבֵיתָם. הַבָּנִים, הַנְּכָדִים וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה כָּל כָּךְ רָצוּ שֶׁהַסַּבָּא יִשְׁתַּתֵּף בַּחֲתֻנָּה, מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּיָּמִים הַהֵם, לְהַכִּיר אֶת כֻּלָּם, לְדַבֵּר עִם כֻּלָּם וְלִשְׂמֹחַ עִם כֻּלָּם. וְאָכֵן, אַחֲרֵי עֲבוֹדָה מְאֻמֶּצֶת הֵם הִשִּׂיגוּ גְּלוּלָה מְיֻחֶדֶת הָעוֹלָה הוֹן רַב, שֶׁפְּעֻלָּתָהּ לְיַבֵּשׁ אֶת הַלַּחוּת שֶׁבָּהּ נִמְצָאוֹת הָרְקָמוֹת שֶׁבְּאֵזוֹר הַמֹּחַ, וּבְכָךְ תָּאֵי הַמֹּחַ יַחְזְרוּ לְתַפְקֵד לְכַמָּה שָׁעוֹת טוֹבוֹת.

הִגִּיעַ הַיּוֹם, הַסָּב הַזָּקֵן לָקַח אֶת הַגְּלוּלָה, וּרְאֵה זֶה פֶלֶא, זִכְרוֹנוֹ חָזַר מַמָּשׁ כְּמוֹ יָמִים עֲבָרוּ. הַשִּׂמְחָה בַּמִּשְׁפָּחָה עָלְתָה עַל גְּדוֹתֶיהָ, וְהַסָּב כֻּבַּד בִּבְרָכָה וּבִקְרִיאַת הַכְּתֻבָּה.

זֶה הָיָה מַדְהִים, הַכֹּל עָבַר בְּשָׁלוֹם, אַךְ בְּאֶמְצַע הַחֲתֻנָּה, לְהַפְתָּעַת כָּל הַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּהּ, פִּתְאוֹם הֵם הִבְחִינוּ שֶׁהַסַּבָּא נֶעֱלַם. הַנְּכָדִים וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה נִרְתְּמוּ לְחַפְּשׂוֹ בְּכָל הַקּוֹמוֹת שֶׁבָּאוּלָם, בְּכָל הַחֲדָרִים וְגַם בְּחַדְרֵי הַהַנְהָלָה. אֵיפֹה הֵם לֹא חִפְּשׂוּ, אַךְ לַשָּׁוְא, בָּלְעָה אוֹתוֹ הָאֲדָמָה. וּמִכֵּיוָן שֶׁגַּם פֶּלֶאפוֹן הוּא הִפְסִיק לְהַחֲזִיק, לֹא נוֹתַר אֶלָּא לְהַזְעִיק אֶת הַמִּשְׁטָרָה. וְכָךְ הֲוָה, בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה קָרוֹב לַחֲצוֹת כָּל מִשְׁטֶרֶת מֶרְחַב דָּן עַל הָרַגְלַיִם, מְחַפְּשִׂים אֶת הַסַּבָּא הָאָהוּב וְהַיָּקָר מִכֹּל. אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁעוֹת, מַמָּשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר, הוּא נִמְצָא! כֵּן, הוּא נִמְצָא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כְּשֶׁעַל יָדוֹ מֻנָּחִים עֶשְׂרוֹת סְפָרִים וְהוּא שָׁקוּעַ בְּעוֹלָמָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

הַשּׁוֹטְרִים נִכְנְסוּ, וְהוּא בְּלִי לְהָנִיד עַפְעַף הִמְשִׁיךְ לִלְמֹד, עַד שֶׁאַחַד הַנְּכָדִים צָעַק לְעֶבְרוֹ - סַבָּא, מַה קָּרָה לְךָ, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן? וְאָז הוּא הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְהֵגִיב בְּאֵלּוּ הַמִּלִּים: לֹא כָּךְ לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם? לְנַצֵּל כָּל רֶגַע לְלִמּוּד תּוֹרָה. אָז כָּעֵת, שֶׁיֵּשׁ לִי אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לִלְמֹד תּוֹרָה בִּצְלִילוּת הַדַּעַת כִּבְיָמִים עֲבָרוּ, אֲנִי אֲבַזְבֵּז אֶת הָרְגָעִים הָאֵלּוּ כְּדֵי לִשְׁהוֹת בַּחֲתֻנָּה? תְּנוּ לִי לִלְמֹד תּוֹרָה! (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	שבועות תשפ"א
	"הַבַּמְבּוּק הַסִּינִי"
	"זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ" (ט-ו) בְּיוֹם חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן, הַמָּעוֹן לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, נֶאֱמַר: "וַיִּקְרְבוּ כָּל הָעֵדָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה', וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ, וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'" וְכָתַב הַנְּצִי"ב מִוּוֹלוֹזִ'ין זצ"ל: "זֶה הַפָּסוּק אוֹמֵר דְּרָשׁוּנִי - שֶׁהֲרֵי כְּבָר עָשׂוּ מַה שֶּׁעֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת, וּמַה יַּעֲשׂוּ עוֹד?" תְּשׁוּבָתוֹ נִפְלָאָה, וְשַׁיֶּכֶת כָּל כָּךְ לִזְמַנֵּנוּ וּתְקוּפָתֵנוּ: הָעָם הִשְׁתּוֹקֵק לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, בָּא וְעָמַד לִפְנֵי ה' - וְהָיוּ אֵלּוּ בְּנֵי דּוֹר דֵּעָה, כֻּלָּם נְבִיאִים. וַדַּאי הָיוּ בֵּינֵיהֶם דֵּעוֹת שׁוֹנוֹת וּדְרָכִים וְהַצָּעוֹת. הֲלֹא שׁוֹמְעִים אָנוּ אֶת הַדֵּעוֹת וְהַסְּגֻלּוֹת: זֶה מְעַנֶּה בְּצוֹם נַפְשׁוֹ, זֶה קוֹרֵא מִזְמוֹר פְּלוֹנִי וְאוֹמֵר תְּחִנָּה פְּלוֹנִית. זֶה פּוֹקֵד צִיּוּן פְּלוֹנִי וְזֶה נוֹשֵׂא קָמֵעַ. כַּוָּנַת כֻּלָּם רְצוּיָה, לִבָּם טָהוֹר וְזַךְ. וְאֵין סָפֵק שֶׁהַכֹּל נִשְׁמָע וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, אֲבָל יֵשׁ תְּנַאי רִאשׁוֹנִי, בְּסִיסִי וִיסוֹדִי: "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ", לְהַקְפִּיד עַל שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת, בְּדִקְדּוּק הַהֲלָכוֹת וְהַדִּינִים - "וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה" זוֹ הָעֲרֻבָּה לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ וְעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. כָּל הַשְּׁאָר אֵינוֹ אֶלָּא תּוֹסֶפֶת, הִדּוּר. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? מֶלְצַר מְיֻמָּן וּמָסוּר, יְקַבֵּל תֶּשֶׁר. אִם הַשֵּׁרוּת יְלֻוֶּה בְּחִיּוּךְ וּבִנְעִימוּת, יֻגְדַּל הַתֶּשֶׁר. אֲבָל אִם יִשְׁפֹּךְ אֶת הַמָּרָק עַל חֲלִיפַת הַסּוֹעֵד - לֹא יַעֲזֹר לוֹ הַחִיּוּךְ. אוּלַי לְהֵפֶךְ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן... הַהַקְפָּדָה עַל שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת וּבִכְלַל זֶה הַמִּצְוָה הַחֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר – לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת כְּלוּלוֹת בָּהּ - הֵם הָעֲרֻבָּה לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה. וְעַד כַּמָּה חָשׁוּב לְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן לְלִמּוּד הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה נִלְמַד מֵהַמַּעֲשֶׂה הַבָּא. כֻּלָּנוּ מִתְפַּלְּלִים לְבוֹרֵא עוֹלָם: אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה. כֵּן, זֶה לֹא פָּשׁוּט. הַקְשִׁיבוּ הַקְשִׁיבוּ: הוּא הָיָה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהָיָה שׁוֹלֵט בִּתְחוּמִים נִכְבָּדִים בַּתּוֹרָה, אַךְ לְצַעֲרוֹ הַגָּדוֹל הוּא חָלָה בְּ"אַלְצְהַיְמֶר", מַה שֶּׁגָּרַם לוֹ לִשְׁכֹּחַ אֶת הַכֹּל. תּוֹרָה, אַבָּא, אִמָּא, אִשָּׁה, יְלָדִים, חֲבֵרִים, בְּמִלָּה אַחַת: הַכֹּל. כַּאֲשֶׁר נָסַע עִם בְּנוֹ בָּרֶכֶב, יַחַד עִם נְכָדָיו, לְפֶתַע הִסְתּוֹבֵב לְאָחוֹר וְשָׁאַל אֶת הַנְּכָדִים: "מִי הַהוֹרִים שֶׁלָּכֶם?"... כְּשֶׁרַעְיָתוֹ הִגִּישָׁה לוֹ כּוֹס תֵּה, הוּא שָׁאַל: "אֵיךְ נִכְנַסְתְּ לְכָאן?" וּכְשֶׁבְּנוֹ הִגִּישׁ לוֹ אֶת כּוֹס הַקָּפֶה, הוּא שָׁאַל: "אַתָּה עוֹבֵד כָּאן גַּם מָחָר?" וְעוֹד שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ לָרֹב. פְּעָמִים רַבּוֹת סְתָם יוֹם חֹל הָפַךְ בִּשְׁבִילוֹ לְשַׁבָּת, וּפְעָמִים אַף לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. יָמִים עָבְרוּ, וּבְסִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָיְתָה לָהֶם שִׂמְחָה בְּבֵיתָם. הַבָּנִים, הַנְּכָדִים וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה כָּל כָּךְ רָצוּ שֶׁהַסַּבָּא יִשְׁתַּתֵּף בַּחֲתֻנָּה, מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּיָּמִים הַהֵם, לְהַכִּיר אֶת כֻּלָּם, לְדַבֵּר עִם כֻּלָּם וְלִשְׂמֹחַ עִם כֻּלָּם. וְאָכֵן, אַחֲרֵי עֲבוֹדָה מְאֻמֶּצֶת הֵם הִשִּׂיגוּ גְּלוּלָה מְיֻחֶדֶת הָעוֹלָה הוֹן רַב, שֶׁפְּעֻלָּתָהּ לְיַבֵּשׁ אֶת הַלַּחוּת שֶׁבָּהּ נִמְצָאוֹת הָרְקָמוֹת שֶׁבְּאֵזוֹר הַמֹּחַ, וּבְכָךְ תָּאֵי הַמֹּחַ יַחְזְרוּ לְתַפְקֵד לְכַמָּה שָׁעוֹת טוֹבוֹת. הִגִּיעַ הַיּוֹם, הַסָּב הַזָּקֵן לָקַח אֶת הַגְּלוּלָה, וּרְאֵה זֶה פֶלֶא, זִכְרוֹנוֹ חָזַר מַמָּשׁ כְּמוֹ יָמִים עֲבָרוּ. הַשִּׂמְחָה בַּמִּשְׁפָּחָה עָלְתָה עַל גְּדוֹתֶיהָ, וְהַסָּב כֻּבַּד בִּבְרָכָה וּבִקְרִיאַת הַכְּתֻבָּה. זֶה הָיָה מַדְהִים, הַכֹּל עָבַר בְּשָׁלוֹם, אַךְ בְּאֶמְצַע הַחֲתֻנָּה, לְהַפְתָּעַת כָּל הַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּהּ, פִּתְאוֹם הֵם הִבְחִינוּ שֶׁהַסַּבָּא נֶעֱלַם. הַנְּכָדִים וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה נִרְתְּמוּ לְחַפְּשׂוֹ בְּכָל הַקּוֹמוֹת שֶׁבָּאוּלָם, בְּכָל הַחֲדָרִים וְגַם בְּחַדְרֵי הַהַנְהָלָה. אֵיפֹה הֵם לֹא חִפְּשׂוּ, אַךְ לַשָּׁוְא, בָּלְעָה אוֹתוֹ הָאֲדָמָה. וּמִכֵּיוָן שֶׁגַּם פֶּלֶאפוֹן הוּא הִפְסִיק לְהַחֲזִיק, לֹא נוֹתַר אֶלָּא לְהַזְעִיק אֶת הַמִּשְׁטָרָה. וְכָךְ הֲוָה, בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה קָרוֹב לַחֲצוֹת כָּל מִשְׁטֶרֶת מֶרְחַב דָּן עַל הָרַגְלַיִם, מְחַפְּשִׂים אֶת הַסַּבָּא הָאָהוּב וְהַיָּקָר מִכֹּל. אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁעוֹת, מַמָּשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר, הוּא נִמְצָא! כֵּן, הוּא נִמְצָא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כְּשֶׁעַל יָדוֹ מֻנָּחִים עֶשְׂרוֹת סְפָרִים וְהוּא שָׁקוּעַ בְּעוֹלָמָהּ שֶׁל תּוֹרָה. הַשּׁוֹטְרִים נִכְנְסוּ, וְהוּא בְּלִי לְהָנִיד עַפְעַף הִמְשִׁיךְ לִלְמֹד, עַד שֶׁאַחַד הַנְּכָדִים צָעַק לְעֶבְרוֹ - סַבָּא, מַה קָּרָה לְךָ, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן? וְאָז הוּא הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְהֵגִיב בְּאֵלּוּ הַמִּלִּים: לֹא כָּךְ לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם? לְנַצֵּל כָּל רֶגַע לְלִמּוּד תּוֹרָה. אָז כָּעֵת, שֶׁיֵּשׁ לִי אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לִלְמֹד תּוֹרָה בִּצְלִילוּת הַדַּעַת כִּבְיָמִים עֲבָרוּ, אֲנִי אֲבַזְבֵּז אֶת הָרְגָעִים הָאֵלּוּ כְּדֵי לִשְׁהוֹת בַּחֲתֻנָּה? תְּנוּ לִי לִלְמֹד תּוֹרָה! (בְּךָ בָּטַחְנוּ)