Otzarot-Article

"הֵמָּה מֵי מְרִיבָה" (כא-א) הָיָה לוֹ, לְמָרָן הַ"בֵּית יוֹסֵף" זצ"ל, מְחַבֵּר הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, מַלְאָךְ שֶׁהָיָה דּוֹבֵר בּוֹ, מִתְגַּלֶּה אֵלָיו וּמְגַלֶּה לוֹ סִתְרֵי תּוֹרָה. בְּנֵי הַחֲבוּרָה הַקְּדוֹשָׁה אַף הֶעֱלוּ עַל הַכְּתָב אֶת אֹפֶן הִתְגַּלּוּתוֹ שֶׁל הַמַּלְאָךְ, וּמָרָן הַ"בֵּית יוֹסֵף" כָּתַב אֶת הַגִּלּוּיִים שֶׁהִתְגַּלּוּ עַל יָדוֹ בְּסִפְרוֹ "מַגִּיד מֵישָׁרִים". בְּסֵפֶר זֶה יֵשׁ קֶטַע הַמִּתְיַחֵס לְפָרָשָׁתֵנוּ.

כַּיָּדוּעַ, מִתְחַבְּטִים הַמְפָרְשִׁים מֶה הָיְתָה הַתְּבִיעָה כְּנֶגֶד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּפָרָשַׁת מֵי מְרִיבָה, שֶׁבְּגִינָהּ נִקְנְסָה עָלָיו מִיתָה בַּמִּדְבָּר. וְאָמַר הַמַּלְאָךְ, שֶׁרִבּוּי הַדֵּעוֹת מוֹרֶה עַל כָּךְ שֶׁהַתְּבִיעָה הָיְתָה כֹּה דַּקָּה וַעֲדִינָה, עַד שֶׁהָיָה צֹרֶךְ בְּהִצְטַבְּרוּת תְּבִיעוֹת רַבּוֹת. כְּנִימִים דַּקּוֹת מִן הַדַּקּוֹת הַנִּשְׁזָרוֹת לְחוּט.

אַחַד הַהֶסְבֵּרִים הוּא הֶסְבֵּרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ"ם זצ"ל שֶׁעֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיוּ נְשׂוּאוֹת לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִלְמֹד מִכָּל מַעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ. וְכַאֲשֶׁר תָּבְעוּ מַיִם בְּרֹב צִמְאוֹנָם, וְהוּא כָּעַס - וְלֹא צָרִיךְ הָיָה לִכְעֹס, כִּי לֹא הָיָה כָּאן מָקוֹם לְהַקְפָּדָה – לָמְדוּ שֶׁמֻּתָּר לִכְעֹס עַל לֹא דָּבָר. וְעַל כָּךְ חָרָה בּוֹ אַף ה'. כִּי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהָעֵינַיִם נְשׂוּאוֹת אֵלָיו לִלְמֹד מֵאָרְחוֹתָיו, חַיָּב לְהַקְפִּיד עַל כָּל תְּנוּעָה, לִשְׁלֹט בְּרִגְשׁוֹתָיו. לִבְלֹם כָּל פִּרְצָה, וְלִמְדֹּד כָּל תְּגוּבָה! וְאִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵּן, גְּדוֹלָה הַהַקְפָּדָה עָלָיו, וַחֲמוּרָה הַתְּבִיעָה!

וְהַתּוֹרָה, כַּיָּדוּעַ, הִיא סֵפֶר הוֹרָאָה וְהַדְרָכָה. הַהַקְפָּדָה וְהַכַּעַס עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֵם תַּמְרוּר אַזְהָרָה לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. כִּי כָּל רֹאשׁ מִשְׁפָּחָה, וְכָל אֵם בְּיִשְׂרָאֵל, הֵם כְּ"מֹשֶׁה רַבֵּנוּ" עֲבוּר יַלְדֵיהֶם: הָעֵינַיִם נְשׂוּאוֹת אֲלֵיהֶם, בּוֹחֲנוֹת אוֹתָם לִלְמֹד מִדַּרְכָּם וְאָרְחוֹתֵיהֶם מָה מֻתָּר וּמָה אָסוּר. וְאִם הַהוֹרֶה כּוֹעֵס עַל לֹא דָּבָר, יִלְמַד הַיֶּלֶד שֶׁרְגָשׁוֹת יְכוֹלִים לְהִתְפָּרֵץ, שֶׁהַזַּעַם מֻתָּר וּבְלִימָתוֹ אֵינוֹ חוֹבָה.

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: כַּיָּדוּעַ, מִתְפַּלֵּל הָיָה מָרָן הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זצ"ל בְּמִנְיָן שֶׁהִתְכַּנֵּס בְּדִירָתוֹ. מוּבָן שֶׁהַתְּפִלָּה הָיְתָה בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ, כָּרָאוּי. פַּעַם הוּפְרָה הַדְּמָמָה בְּקוֹלוֹ שֶׁל בֶּן אַחַד הַמִּתְפַּלְּלִים. רָגַז הָאָב וְכָעַס, וְהִסָּה אֶת בְּנוֹ בִּקְפִידָה. לְאַחַר הַתְּפִלָּה, קָרָא הַ"חֲזוֹן אִישׁ" לָאָב, וְאָמַר: "הַיּוֹם לִמַּדְתָּ אֶת בִּנְךָ שְׁנֵי לְקָחִים שֶׁיַּדְרִיכוּהוּ בַּחַיִּים!"

נָהֲרוּ פְּנֵי הָאָב לְשֵׁמַע הַמַּחֲמָאָה, אַךְ בִּקֵּשׁ הֶסְבֵּר: "אֵילוּ שְׁנֵי לְקָחִים?"

וְהַ"חֲזוֹן אִישׁ" אָמַר: "הַיּוֹם לָמַד שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר בַּתְּפִלָּה - וְשֶׁמֻּתָּר לִכְעֹס"...

וְהוֹסִיף: "אֶת הַלֶּקַח הָרִאשׁוֹן, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לָמַד. אֲבָל אֶת הַשֵּׁנִי, יְאַמֵּץ לָבֶטַח"...

תִּקּוּן מִדַּת הַכַּעַס זוֹ מְשִׂימָה קָשָׁה מְאֹד, אֲבָל בְּעָמָל מְרֻבֶּה וְלִמּוּד סִפְרֵי מוּסָר הַדָּבָר אֶפְשָׁרִי. הַכֹּל בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ הֶחָפֵץ לַעֲזֹר לָנוּ לְתַקֵּן אֶת מִדּוֹתֵינוּ.

יֶלֶד קָטָן נִכְנַס עִם אַבָּא שֶׁלּוֹ לַחֲנוּת. לִפְנֵי שֶׁעָזְבוּ אֶת הַחֲנוּת, הִגִּישׁ בַּעַל הַחֲנוּת לַיֶּלֶד צִנְצֶנֶת עִם סֻכָּרִיּוֹת וְאָמַר: "תַּכְנִיס אֶת הַיָּד וְתִקַּח כַּמָּה סֻכָּרִיּוֹת שֶׁאַתָּה רוֹצֶה". הַיֶּלֶד עָמַד וְנָעַץ מַבָּט בְּאָבִיו.

הַמּוֹכֵר חָזַר וְאָמַר: "יֶלֶד, קַח לְךָ סֻכָּרִיּוֹת מְלוֹא הַיָּד, זֶה בְּחִנָּם...", אֲבָל הַיֶּלֶד עָמַד וְהִמְשִׁיךְ לִנְעֹץ מַבָּט בְּאָבִיו. לְבַסּוֹף הִכְנִיס הָאָב אֶת יָדוֹ לַצִּנְצֶנֶת, הוֹצִיא חֹפֶן סֻכָּרִיּוֹת וְנָתַן לִבְנוֹ, וְהֵם יָצְאוּ מֵהַחֲנוּת.

בַּדֶּרֶךְ שָׁאַל הָאָב אֶת בְּנוֹ, לָמָּה הוּא לֹא לָקַח מֵהַסֻּכָּרִיּוֹת בְּעַצְמוֹ. הַיֶּלֶד חִיֵּךְ חִיּוּךְ רָחָב וְאָמַר: "רָצִיתִי שֶׁאַתָּה תּוֹצִיא לִי סֻכָּרִיּוֹת, כִּי הַיָּד שֶׁלְּךָ גְּדוֹלָה יוֹתֵר"...

וְהַנִּמְשָׁל - מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ - תְּבַקֵּשׁ מִבּוֹרֵא עוֹלָם שֶׁיִּתֵּן לְךָ, כִּי הַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ... גְּדוֹלוֹת יוֹתֵר! אַל תִּדְאַג, יֵשׁ לְךָ אַבָּא בַּשָּׁמַיִם שֶׁיָּכוֹל לָתֵת לְךָ הַכֹּל! הוּא רַק רוֹצֶה שֶׁאַתָּה תִּפְנֶה אֵלָיו. בּוֹרֵא עוֹלָם אוֹהֵב אוֹתְךָ וְרוֹצֶה לָתֵת לְךָ אֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם. תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ כָּל מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ - תְּבַקֵּשׁ לְשַׁפֵּר וּלְתַקֵּן אֶת עַצְמְךָ, כִּי זֶה לֹא בְּכוֹחֲךָ, שֶׁיַּעֲזֹר לְךָ לַעֲבֹד עַל הַמִּדּוֹת וְלָצֵאת מֵהַכַּעַס, שֶׁיִּתֵּן לְךָ כּוֹחוֹת לְהִתְיַחֵס בְּסַבְלָנוּת וּבְאַהֲבָה לָאִשָּׁה וְלַיְלָדִים לַמְרוֹת הַקֹּשִׁי הַגָּדוֹל... רַק תְּבַקֵּשׁ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שבועות תשפ"א
	עִנְיַן שְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַהַגְבָּלָה
	"הֵמָּה מֵי מְרִיבָה" (כא-א) הָיָה לוֹ, לְמָרָן הַ"בֵּית יוֹסֵף" זצ"ל, מְחַבֵּר הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, מַלְאָךְ שֶׁהָיָה דּוֹבֵר בּוֹ, מִתְגַּלֶּה אֵלָיו וּמְגַלֶּה לוֹ סִתְרֵי תּוֹרָה. בְּנֵי הַחֲבוּרָה הַקְּדוֹשָׁה אַף הֶעֱלוּ עַל הַכְּתָב אֶת אֹפֶן הִתְגַּלּוּתוֹ שֶׁל הַמַּלְאָךְ, וּמָרָן הַ"בֵּית יוֹסֵף" כָּתַב אֶת הַגִּלּוּיִים שֶׁהִתְגַּלּוּ עַל יָדוֹ בְּסִפְרוֹ "מַגִּיד מֵישָׁרִים". בְּסֵפֶר זֶה יֵשׁ קֶטַע הַמִּתְיַחֵס לְפָרָשָׁתֵנוּ. כַּיָּדוּעַ, מִתְחַבְּטִים הַמְפָרְשִׁים מֶה הָיְתָה הַתְּבִיעָה כְּנֶגֶד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּפָרָשַׁת מֵי מְרִיבָה, שֶׁבְּגִינָהּ נִקְנְסָה עָלָיו מִיתָה בַּמִּדְבָּר. וְאָמַר הַמַּלְאָךְ, שֶׁרִבּוּי הַדֵּעוֹת מוֹרֶה עַל כָּךְ שֶׁהַתְּבִיעָה הָיְתָה כֹּה דַּקָּה וַעֲדִינָה, עַד שֶׁהָיָה צֹרֶךְ בְּהִצְטַבְּרוּת תְּבִיעוֹת רַבּוֹת. כְּנִימִים דַּקּוֹת מִן הַדַּקּוֹת הַנִּשְׁזָרוֹת לְחוּט. אַחַד הַהֶסְבֵּרִים הוּא הֶסְבֵּרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ"ם זצ"ל שֶׁעֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיוּ נְשׂוּאוֹת לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִלְמֹד מִכָּל מַעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ. וְכַאֲשֶׁר תָּבְעוּ מַיִם בְּרֹב צִמְאוֹנָם, וְהוּא כָּעַס - וְלֹא צָרִיךְ הָיָה לִכְעֹס, כִּי לֹא הָיָה כָּאן מָקוֹם לְהַקְפָּדָה – לָמְדוּ שֶׁמֻּתָּר לִכְעֹס עַל לֹא דָּבָר. וְעַל כָּךְ חָרָה בּוֹ אַף ה'. כִּי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהָעֵינַיִם נְשׂוּאוֹת אֵלָיו לִלְמֹד מֵאָרְחוֹתָיו, חַיָּב לְהַקְפִּיד עַל כָּל תְּנוּעָה, לִשְׁלֹט בְּרִגְשׁוֹתָיו. לִבְלֹם כָּל פִּרְצָה, וְלִמְדֹּד כָּל תְּגוּבָה! וְאִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵּן, גְּדוֹלָה הַהַקְפָּדָה עָלָיו, וַחֲמוּרָה הַתְּבִיעָה! וְהַתּוֹרָה, כַּיָּדוּעַ, הִיא סֵפֶר הוֹרָאָה וְהַדְרָכָה. הַהַקְפָּדָה וְהַכַּעַס עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֵם תַּמְרוּר אַזְהָרָה לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. כִּי כָּל רֹאשׁ מִשְׁפָּחָה, וְכָל אֵם בְּיִשְׂרָאֵל, הֵם כְּ"מֹשֶׁה רַבֵּנוּ" עֲבוּר יַלְדֵיהֶם: הָעֵינַיִם נְשׂוּאוֹת אֲלֵיהֶם, בּוֹחֲנוֹת אוֹתָם לִלְמֹד מִדַּרְכָּם וְאָרְחוֹתֵיהֶם מָה מֻתָּר וּמָה אָסוּר. וְאִם הַהוֹרֶה כּוֹעֵס עַל לֹא דָּבָר, יִלְמַד הַיֶּלֶד שֶׁרְגָשׁוֹת יְכוֹלִים לְהִתְפָּרֵץ, שֶׁהַזַּעַם מֻתָּר וּבְלִימָתוֹ אֵינוֹ חוֹבָה. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: כַּיָּדוּעַ, מִתְפַּלֵּל הָיָה מָרָן הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זצ"ל בְּמִנְיָן שֶׁהִתְכַּנֵּס בְּדִירָתוֹ. מוּבָן שֶׁהַתְּפִלָּה הָיְתָה בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ, כָּרָאוּי. פַּעַם הוּפְרָה הַדְּמָמָה בְּקוֹלוֹ שֶׁל בֶּן אַחַד הַמִּתְפַּלְּלִים. רָגַז הָאָב וְכָעַס, וְהִסָּה אֶת בְּנוֹ בִּקְפִידָה. לְאַחַר הַתְּפִלָּה, קָרָא הַ"חֲזוֹן אִישׁ" לָאָב, וְאָמַר: "הַיּוֹם לִמַּדְתָּ אֶת בִּנְךָ שְׁנֵי לְקָחִים שֶׁיַּדְרִיכוּהוּ בַּחַיִּים!" נָהֲרוּ פְּנֵי הָאָב לְשֵׁמַע הַמַּחֲמָאָה, אַךְ בִּקֵּשׁ הֶסְבֵּר: "אֵילוּ שְׁנֵי לְקָחִים?" וְהַ"חֲזוֹן אִישׁ" אָמַר: "הַיּוֹם לָמַד שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר בַּתְּפִלָּה - וְשֶׁמֻּתָּר לִכְעֹס"... וְהוֹסִיף: "אֶת הַלֶּקַח הָרִאשׁוֹן, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לָמַד. אֲבָל אֶת הַשֵּׁנִי, יְאַמֵּץ לָבֶטַח"... תִּקּוּן מִדַּת הַכַּעַס זוֹ מְשִׂימָה קָשָׁה מְאֹד, אֲבָל בְּעָמָל מְרֻבֶּה וְלִמּוּד סִפְרֵי מוּסָר הַדָּבָר אֶפְשָׁרִי. הַכֹּל בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ הֶחָפֵץ לַעֲזֹר לָנוּ לְתַקֵּן אֶת מִדּוֹתֵינוּ. יֶלֶד קָטָן נִכְנַס עִם אַבָּא שֶׁלּוֹ לַחֲנוּת. לִפְנֵי שֶׁעָזְבוּ אֶת הַחֲנוּת, הִגִּישׁ בַּעַל הַחֲנוּת לַיֶּלֶד צִנְצֶנֶת עִם סֻכָּרִיּוֹת וְאָמַר: "תַּכְנִיס אֶת הַיָּד וְתִקַּח כַּמָּה סֻכָּרִיּוֹת שֶׁאַתָּה רוֹצֶה". הַיֶּלֶד עָמַד וְנָעַץ מַבָּט בְּאָבִיו. הַמּוֹכֵר חָזַר וְאָמַר: "יֶלֶד, קַח לְךָ סֻכָּרִיּוֹת מְלוֹא הַיָּד, זֶה בְּחִנָּם...", אֲבָל הַיֶּלֶד עָמַד וְהִמְשִׁיךְ לִנְעֹץ מַבָּט בְּאָבִיו. לְבַסּוֹף הִכְנִיס הָאָב אֶת יָדוֹ לַצִּנְצֶנֶת, הוֹצִיא חֹפֶן סֻכָּרִיּוֹת וְנָתַן לִבְנוֹ, וְהֵם יָצְאוּ מֵהַחֲנוּת. בַּדֶּרֶךְ שָׁאַל הָאָב אֶת בְּנוֹ, לָמָּה הוּא לֹא לָקַח מֵהַסֻּכָּרִיּוֹת בְּעַצְמוֹ. הַיֶּלֶד חִיֵּךְ חִיּוּךְ רָחָב וְאָמַר: "רָצִיתִי שֶׁאַתָּה תּוֹצִיא לִי סֻכָּרִיּוֹת, כִּי הַיָּד שֶׁלְּךָ גְּדוֹלָה יוֹתֵר"... וְהַנִּמְשָׁל - מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ - תְּבַקֵּשׁ מִבּוֹרֵא עוֹלָם שֶׁיִּתֵּן לְךָ, כִּי הַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ... גְּדוֹלוֹת יוֹתֵר! אַל תִּדְאַג, יֵשׁ לְךָ אַבָּא בַּשָּׁמַיִם שֶׁיָּכוֹל לָתֵת לְךָ הַכֹּל! הוּא רַק רוֹצֶה שֶׁאַתָּה תִּפְנֶה אֵלָיו. בּוֹרֵא עוֹלָם אוֹהֵב אוֹתְךָ וְרוֹצֶה לָתֵת לְךָ אֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם. תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ כָּל מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ - תְּבַקֵּשׁ לְשַׁפֵּר וּלְתַקֵּן אֶת עַצְמְךָ, כִּי זֶה לֹא בְּכוֹחֲךָ, שֶׁיַּעֲזֹר לְךָ לַעֲבֹד עַל הַמִּדּוֹת וְלָצֵאת מֵהַכַּעַס, שֶׁיִּתֵּן לְךָ כּוֹחוֹת לְהִתְיַחֵס בְּסַבְלָנוּת וּבְאַהֲבָה לָאִשָּׁה וְלַיְלָדִים לַמְרוֹת הַקֹּשִׁי הַגָּדוֹל... רַק תְּבַקֵּשׁ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)