Otzarot-Article

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם" (כט-ט) "הַיּוֹם, דָּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאִים לְמֵידָן עַלְמָא", כָּתַב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. מַדּוּעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה קָרוּי "הַיּוֹם", בִּסְתָם, בְּהֵ"א הַיְּדִיעָה?

הֶבְדֵּל יֵשׁ בֵּין "רֹאשׁ" לְבֵין "הַתְחָלָה". "רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה" אֵינוֹ הַתְחָלַת הַמֶּמְשָׁלָה. הוּא הָרֹאשׁ שֶׁכָּל הַשָּׂרִים תַּחְתָּיו, מְבַצְּעֵי מְדִינִיּוּתוֹ. הַקַּטָּר הוּא רֹאשׁ הָרַכֶּבֶת, שֶׁכָּל הַקְּרוֹנוֹת נִמְשָׁכִים מִכּוֹחוֹ. אֲבָל הַגַּלְגַּל הַקִּדְמִי בָּאוֹפַנַּיִם אֵינוֹ רֹאשׁ הָאוֹפַנַּיִם, הוּא בְּסַךְ הַכֹּל תְּחִלָּתָם.

רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵינוֹ רַק תְּחִלַּת הַשָּׁנָה, הוּא הָרֹאשׁ, בִּמְלוֹא מוּבַן הַמִּלָּה, מִכֵּיוָן שֶׁאֵין בַּשָּׁנָה כֻּלָּהּ אֶלָּא מַה שֶּׁנִּגְזַר בְּרֹאשָׁהּ, בְּיוֹם הַדִּין, בּוֹ הַבְּרִיּוֹת יִפָּקְדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. לְאֹשֶׁר אוֹ לְאָסוֹן, לִרְוָחָה אוֹ לְצָרָה, לְפַרְנָסָה אוֹ לְמַחְסוֹר! וּלְפִיכָךְ, "הַיּוֹם - זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה", כִּי הוּא הַיּוֹם הַקּוֹבֵעַ, הַמַּכְרִיעַ, שֶׁכָּל הַיָּמִים הָאֲחֵרִים נִזּוֹנִים מִמֶּנּוּ, שׁוֹאֲבִים מִמֶּנּוּ שִׁפְעָם. מִי שֶׁיַּצְלִיחַ לִזְכּוֹת בִּמְאוֹר פְּנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בְּחַסְדּוֹ הָרַב וְרֹחַב יָדוֹ, מְאֻשָּׁר יִהְיֶה לַשָּׁנָה הַבָּאָה כֻּלָּהּ וּלְשָׁנִים רַבּוֹת וּמְאֻשָּׁרוֹת.

וְאֵיךְ זוֹכִים בַּדִּין? בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בִּתְחִנָּה וּבְשִׁבְרוֹן לֵב, בַּעֲתִירָה וְשַׁוְעָה. אֲבָל כִּכְלוֹת הַכֹּל, הוּא יוֹם דִּין וּמִשְׁפָּט! זֶה הַחֹדֶשׁ שֶׁמַּזָּלוֹ מֹאזְנַיִם, וְיֵשׁ לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיוּ דֵּי מִצְווֹת עַל הַכַּף הַיְּמָנִית, שֶׁיַּכְרִיעוּ אֶת הַכַּף שֶׁכְּנֶגְדָּם, וְאָז, "עָשָׂה מִצְוָה אַחַת אַשְׁרָיו, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת!"

וְכָאן, עָלוּל לְהִתְגַּנֵּב יֵאוּשׁ לַלֵּב: הֲלֹא יָדֵינוּ רֵיקוֹת, אַמְתַּחְתֵּנוּ חֲלוּלָה: "כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ - לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ". אֵילוּ פָּנִים יִהְיוּ לָנוּ לְנֹכַח כַּף הַזְּכוּיוֹת הָרֵיקָה! אֵיךְ נָעֵז לְבַקֵּשׁ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה, כְּתַפּוּחַ בִּדְבַשׁ.

בְּרַם, הִיא הַנּוֹתֶנֶת: הָבָה נְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן שֶׁנּוֹתַר - הָבָה נְמַלֵּא אֶת הַכַּף!

אָמְרוּ חֲזַ"ל (ר"ה כו:), שֶׁשּׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִצְוָתוֹ שֶׁיִּהְיֶה כָּפוּף, כִּי בְּיוֹם הַדִּין כְּכָל שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם כְּפוּפָה יוֹתֵר בְּהַכָּרַת שִׁפְלוּתוֹ לְמוּל רוֹמְמוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כָּךְ יִזְכֶּה בְּנָקֵל בַּדִּין. וְאָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף נַחְמִיאַשׂ זצ"ל מִמָּרָקֶשׁ, שֶׁ"אַתֶּם" - רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל בִּטּוּיֵי עַנְוְתָנוּתָם שֶׁל גְּדוֹלֵי הָאֻמָּה: "אֵפֶר, תּוֹלַעַת, מָה". אַבְרָהָם אָבִינוּ אָמַר: "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר", דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר: "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ", וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אָמְרוּ: "וְנַחְנוּ מָה". וּכְשֶׁאָנוּ מִתְאַזְּרִים בְּכָזוֹ עֲנָוָה, אֲזַי אָנוּ נִצָּבִים בְּעֶזְרַת ה' אֱלֹקֵינוּ, לִזְכּוֹת לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּמְאֻשָּׁרִים.

מִדָּה זוֹ שֶׁל עֲנָוָה תָּמִיד תְּבִיאֵנוּ לְלַמֵּד זְכוּת עַל הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ. וּכְשֵׁם שֶׁאָנוּ נְלַמֵּד זְכוּת עַל אֲחֵרִים, כָּךְ בַּשָּׁמַיִם, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, יְלַמְּדוּ זְכוּת עָלֵינוּ.

עֶרֶב אֶחָד הִתְקַיְּמָה בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית הַרְצָאָה שֶׁל רַבָּנִית מְפֻרְסֶמֶת. בָּאוּלָם נָכְחוּ כִּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת נָשִׁים. בִּפְתִיחַת הַהַרְצָאָה נִשְׁמְעָה קְרִיאָה מֵאַחַת הַנָּשִׁים: "אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכוֹת אֶת זֶה". שָׁמְעָה זֹאת הָרַבָּנִית וּבִטְנָהּ הִתְהַפְּכָה בְּקִרְבָּהּ. מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת עָבְרוּ בְּרֹאשָׁהּ. מִצַּד אֶחָד הִיא הֵכִינָה דְּרָשָׁה מְעֻלָּה לְהַעֲבִיר לַצִּבּוּר, וּמִצַּד שֵׁנִי הֵן לֹא צְרִיכוֹת אֶת זֶה כְּלָל, לַעֲצֹר אֶת הַדְּרָשָׁה אוֹ לְהַמְשִׁיכָהּ?

בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה שְׁלֵמָה הִמְשִׁיכָה הָרַבָּנִית לִדְרֹשׁ, בְּרֹאשָׁהּ מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת וּבְלִבָּהּ צַעַר גָּדוֹל. כְּשֶׁסִּיְּמָה הָרַבָּנִית אֶת הַדְּרָשָׁה נִשְׁמְעָה צְעָקָה מֵאוֹתָהּ הָאִשָּׁה: "יִישַׁר כֹּחַ! אֵיזוֹ דְּרָשָׁה מְאַלֶּפֶת!". הָרַבָּנִית לֹא הֵבִינָה, הֲרֵי בִּפְתִיחַת הַהַרְצָאָה הָאִשָּׁה צָעֲקָה שֶׁהֵן לֹא צְרִיכוֹת אֶת זֶה. בְּסִיּוּם הַהַרְצָאָה פָּנְתָה הָרַבָּנִית אֶל הָאִשָּׁה וְשָׁאֲלָה אוֹתָהּ: "אִמְרִי לִי, בִּתְחִלַּת הַהַרְצָאָה צָעַקְתְּ שֶׁאַתֶּן לֹא צְרִיכוֹת אֶת זֶה, וְאִלּוּ בְּסִיּוּמָהּ צָעַקְתְּ לִי יִישַׁר כֹּחַ, אֵיךְ הַדְּבָרִים מִסְתַּדְּרִים?"

אָמְרָה לָהּ הָאִשָּׁה בְּחִיּוּךְ: "לֹא אָמַרְתִּי אֶת הַדְּבָרִים אֵלַיִךְ, חָלִילָה. הַדְּבָרִים נֶאֶמְרוּ כְּלַפֵּי בָּנוֹת בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקָּהָל שֶׁרָצוּ לְכַוֵּן אֵלֵינוּ אֶת קֹר הַמַּזְגָן, וְלָהֶן אָמַרְתִּי: אֵין לָנוּ צֹרֶךְ בָּזֶה. אֶת הַדְּרָשָׁה שֶׁלָּךְ כֻּלָּנוּ צְרִיכוֹת, וּמְבַקְּשׁוֹת לָדַעַת הֵיכָן יֶשְׁנָן עוֹד דְּרָשׁוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה..."

הָרַבָּנִית הָיְתָה הֲמוּמָה וְנִדְהֶמֶת. שָׁעָה שְׁלֵמָה הִיא הִתְחַבְּטָה עִם עַצְמָהּ, וְהַמִּלִּים כְּלָל לֹא נֶאֶמְרוּ אֵלֶיהָ. לְאַחַר הַדְּרָשָׁה הִגִּיעָה לְבֵיתָהּ וְסִפְּרָה לְבַעֲלָהּ: "הַיּוֹם בִּתְחִלַּת הַדְּרָשָׁה נִשְׁמְעָה קְרִיאָה מֵהַקָּהָל - אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכוֹת אֶת זֶה. מַה לְּדַעְתְּךָ הָיִיתִי צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת?"

הֵשִׁיב לָהּ בַּעֲלָהּ: "הָיִית צְרִיכָה לְהַפְסִיק מִיָּד, לָקוּם וְלַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם. פָּשׁוּט בּוּשָׁה, אֵיךְ הֵן לֹא מִתְבַּיְּשׁוֹת?"

חִיְּכָה הָרַבָּנִית וְאָמְרָה: "תִּשְׁמַע אֶת הַסּוֹף, הִיא בִּכְלָל לֹא הִתְכַּוְּנָה אֵלַי".

כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ הִתְבַּיֵּשׁ עַל דְּבָרָיו. לְיָמִים בְּעִקְבוֹת הָאֵרוּעַ הַזֶּה הֵקִימָה הָרַבָּנִית אִרְגּוּן לִשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן. הִיא הֵבִינָה כַּמָּה אָדָם צָרִיךְ לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ לִזְכוּת. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	במדבר תשפ"א
	עָנְשׁוֹ שֶׁל הַמַּכְנִיס רֹאשׁוֹ בֵּין הָרִים!
	"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם" (כט-ט) "הַיּוֹם, דָּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאִים לְמֵידָן עַלְמָא", כָּתַב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. מַדּוּעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה קָרוּי "הַיּוֹם", בִּסְתָם, בְּהֵ"א הַיְּדִיעָה? הֶבְדֵּל יֵשׁ בֵּין "רֹאשׁ" לְבֵין "הַתְחָלָה". "רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה" אֵינוֹ הַתְחָלַת הַמֶּמְשָׁלָה. הוּא הָרֹאשׁ שֶׁכָּל הַשָּׂרִים תַּחְתָּיו, מְבַצְּעֵי מְדִינִיּוּתוֹ. הַקַּטָּר הוּא רֹאשׁ הָרַכֶּבֶת, שֶׁכָּל הַקְּרוֹנוֹת נִמְשָׁכִים מִכּוֹחוֹ. אֲבָל הַגַּלְגַּל הַקִּדְמִי בָּאוֹפַנַּיִם אֵינוֹ רֹאשׁ הָאוֹפַנַּיִם, הוּא בְּסַךְ הַכֹּל תְּחִלָּתָם. רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵינוֹ רַק תְּחִלַּת הַשָּׁנָה, הוּא הָרֹאשׁ, בִּמְלוֹא מוּבַן הַמִּלָּה, מִכֵּיוָן שֶׁאֵין בַּשָּׁנָה כֻּלָּהּ אֶלָּא מַה שֶּׁנִּגְזַר בְּרֹאשָׁהּ, בְּיוֹם הַדִּין, בּוֹ הַבְּרִיּוֹת יִפָּקְדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. לְאֹשֶׁר אוֹ לְאָסוֹן, לִרְוָחָה אוֹ לְצָרָה, לְפַרְנָסָה אוֹ לְמַחְסוֹר! וּלְפִיכָךְ, "הַיּוֹם - זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה", כִּי הוּא הַיּוֹם הַקּוֹבֵעַ, הַמַּכְרִיעַ, שֶׁכָּל הַיָּמִים הָאֲחֵרִים נִזּוֹנִים מִמֶּנּוּ, שׁוֹאֲבִים מִמֶּנּוּ שִׁפְעָם. מִי שֶׁיַּצְלִיחַ לִזְכּוֹת בִּמְאוֹר פְּנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בְּחַסְדּוֹ הָרַב וְרֹחַב יָדוֹ, מְאֻשָּׁר יִהְיֶה לַשָּׁנָה הַבָּאָה כֻּלָּהּ וּלְשָׁנִים רַבּוֹת וּמְאֻשָּׁרוֹת. וְאֵיךְ זוֹכִים בַּדִּין? בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בִּתְחִנָּה וּבְשִׁבְרוֹן לֵב, בַּעֲתִירָה וְשַׁוְעָה. אֲבָל כִּכְלוֹת הַכֹּל, הוּא יוֹם דִּין וּמִשְׁפָּט! זֶה הַחֹדֶשׁ שֶׁמַּזָּלוֹ מֹאזְנַיִם, וְיֵשׁ לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיוּ דֵּי מִצְווֹת עַל הַכַּף הַיְּמָנִית, שֶׁיַּכְרִיעוּ אֶת הַכַּף שֶׁכְּנֶגְדָּם, וְאָז, "עָשָׂה מִצְוָה אַחַת אַשְׁרָיו, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת!" וְכָאן, עָלוּל לְהִתְגַּנֵּב יֵאוּשׁ לַלֵּב: הֲלֹא יָדֵינוּ רֵיקוֹת, אַמְתַּחְתֵּנוּ חֲלוּלָה: "כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ - לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ". אֵילוּ פָּנִים יִהְיוּ לָנוּ לְנֹכַח כַּף הַזְּכוּיוֹת הָרֵיקָה! אֵיךְ נָעֵז לְבַקֵּשׁ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה, כְּתַפּוּחַ בִּדְבַשׁ. בְּרַם, הִיא הַנּוֹתֶנֶת: הָבָה נְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן שֶׁנּוֹתַר - הָבָה נְמַלֵּא אֶת הַכַּף! אָמְרוּ חֲזַ"ל (ר"ה כו:), שֶׁשּׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִצְוָתוֹ שֶׁיִּהְיֶה כָּפוּף, כִּי בְּיוֹם הַדִּין כְּכָל שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם כְּפוּפָה יוֹתֵר בְּהַכָּרַת שִׁפְלוּתוֹ לְמוּל רוֹמְמוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כָּךְ יִזְכֶּה בְּנָקֵל בַּדִּין. וְאָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף נַחְמִיאַשׂ זצ"ל מִמָּרָקֶשׁ, שֶׁ"אַתֶּם" - רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל בִּטּוּיֵי עַנְוְתָנוּתָם שֶׁל גְּדוֹלֵי הָאֻמָּה: "אֵפֶר, תּוֹלַעַת, מָה". אַבְרָהָם אָבִינוּ אָמַר: "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר", דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר: "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ", וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אָמְרוּ: "וְנַחְנוּ מָה". וּכְשֶׁאָנוּ מִתְאַזְּרִים בְּכָזוֹ עֲנָוָה, אֲזַי אָנוּ נִצָּבִים בְּעֶזְרַת ה' אֱלֹקֵינוּ, לִזְכּוֹת לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּמְאֻשָּׁרִים. מִדָּה זוֹ שֶׁל עֲנָוָה תָּמִיד תְּבִיאֵנוּ לְלַמֵּד זְכוּת עַל הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ. וּכְשֵׁם שֶׁאָנוּ נְלַמֵּד זְכוּת עַל אֲחֵרִים, כָּךְ בַּשָּׁמַיִם, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, יְלַמְּדוּ זְכוּת עָלֵינוּ. עֶרֶב אֶחָד הִתְקַיְּמָה בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית הַרְצָאָה שֶׁל רַבָּנִית מְפֻרְסֶמֶת. בָּאוּלָם נָכְחוּ כִּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת נָשִׁים. בִּפְתִיחַת הַהַרְצָאָה נִשְׁמְעָה קְרִיאָה מֵאַחַת הַנָּשִׁים: "אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכוֹת אֶת זֶה". שָׁמְעָה זֹאת הָרַבָּנִית וּבִטְנָהּ הִתְהַפְּכָה בְּקִרְבָּהּ. מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת עָבְרוּ בְּרֹאשָׁהּ. מִצַּד אֶחָד הִיא הֵכִינָה דְּרָשָׁה מְעֻלָּה לְהַעֲבִיר לַצִּבּוּר, וּמִצַּד שֵׁנִי הֵן לֹא צְרִיכוֹת אֶת זֶה כְּלָל, לַעֲצֹר אֶת הַדְּרָשָׁה אוֹ לְהַמְשִׁיכָהּ? בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה שְׁלֵמָה הִמְשִׁיכָה הָרַבָּנִית לִדְרֹשׁ, בְּרֹאשָׁהּ מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת וּבְלִבָּהּ צַעַר גָּדוֹל. כְּשֶׁסִּיְּמָה הָרַבָּנִית אֶת הַדְּרָשָׁה נִשְׁמְעָה צְעָקָה מֵאוֹתָהּ הָאִשָּׁה: "יִישַׁר כֹּחַ! אֵיזוֹ דְּרָשָׁה מְאַלֶּפֶת!". הָרַבָּנִית לֹא הֵבִינָה, הֲרֵי בִּפְתִיחַת הַהַרְצָאָה הָאִשָּׁה צָעֲקָה שֶׁהֵן לֹא צְרִיכוֹת אֶת זֶה. בְּסִיּוּם הַהַרְצָאָה פָּנְתָה הָרַבָּנִית אֶל הָאִשָּׁה וְשָׁאֲלָה אוֹתָהּ: "אִמְרִי לִי, בִּתְחִלַּת הַהַרְצָאָה צָעַקְתְּ שֶׁאַתֶּן לֹא צְרִיכוֹת אֶת זֶה, וְאִלּוּ בְּסִיּוּמָהּ צָעַקְתְּ לִי יִישַׁר כֹּחַ, אֵיךְ הַדְּבָרִים מִסְתַּדְּרִים?" אָמְרָה לָהּ הָאִשָּׁה בְּחִיּוּךְ: "לֹא אָמַרְתִּי אֶת הַדְּבָרִים אֵלַיִךְ, חָלִילָה. הַדְּבָרִים נֶאֶמְרוּ כְּלַפֵּי בָּנוֹת בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקָּהָל שֶׁרָצוּ לְכַוֵּן אֵלֵינוּ אֶת קֹר הַמַּזְגָן, וְלָהֶן אָמַרְתִּי: אֵין לָנוּ צֹרֶךְ בָּזֶה. אֶת הַדְּרָשָׁה שֶׁלָּךְ כֻּלָּנוּ צְרִיכוֹת, וּמְבַקְּשׁוֹת לָדַעַת הֵיכָן יֶשְׁנָן עוֹד דְּרָשׁוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה..." הָרַבָּנִית הָיְתָה הֲמוּמָה וְנִדְהֶמֶת. שָׁעָה שְׁלֵמָה הִיא הִתְחַבְּטָה עִם עַצְמָהּ, וְהַמִּלִּים כְּלָל לֹא נֶאֶמְרוּ אֵלֶיהָ. לְאַחַר הַדְּרָשָׁה הִגִּיעָה לְבֵיתָהּ וְסִפְּרָה לְבַעֲלָהּ: "הַיּוֹם בִּתְחִלַּת הַדְּרָשָׁה נִשְׁמְעָה קְרִיאָה מֵהַקָּהָל - אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכוֹת אֶת זֶה. מַה לְּדַעְתְּךָ הָיִיתִי צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת?" הֵשִׁיב לָהּ בַּעֲלָהּ: "הָיִית צְרִיכָה לְהַפְסִיק מִיָּד, לָקוּם וְלַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם. פָּשׁוּט בּוּשָׁה, אֵיךְ הֵן לֹא מִתְבַּיְּשׁוֹת?" חִיְּכָה הָרַבָּנִית וְאָמְרָה: "תִּשְׁמַע אֶת הַסּוֹף, הִיא בִּכְלָל לֹא הִתְכַּוְּנָה אֵלַי". כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ הִתְבַּיֵּשׁ עַל דְּבָרָיו. לְיָמִים בְּעִקְבוֹת הָאֵרוּעַ הַזֶּה הֵקִימָה הָרַבָּנִית אִרְגּוּן לִשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן. הִיא הֵבִינָה כַּמָּה אָדָם צָרִיךְ לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ לִזְכוּת. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)