Otzarot-Article

"מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי" (כב-כח) הָאָתוֹן שֶׁל בִּלְעָם נָהֲגָה בְּצוּרָה מְאֹד חֲרִיגָה. הִיא סָטְתָה מִן הַדֶּרֶךְ, הִיא לָחֲצָה אֶת רַגְלוֹ אֶל הַקִּיר, הִיא רָבְצָה תַּחְתָּיו. וְהוּא, כַּצָּפוּי, הִכָּה אוֹתָהּ. גַּם אִם הָיוּ לָהּ סִבּוֹת לְהִתְנַהֲגוּתָהּ, הֲרֵי לֹא גִּלְּתָה אוֹתָן וְהוּא לֹא יָדַע. וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר ה' פּוֹתֵחַ אֶת פִּיהָ, מַה רֵאשִׁית דְּבָרֶיהָ: הַאִם בַּקָּשַׁת סְלִיחָה, הִצְטַדְּקוּת אוֹ הֶסְבֵּר?

לֹא! הִיא פּוֹתַחַת... בִּתְלוּנָה: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי..."

מִבְּחִינָה זוֹ, הָיְתָה כֹּה אֱנוֹשִׁית...

כְּשֶׁחִכִּיתִי לַתּוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי בַּחֲדַר הַקַּבָּלָה שֶׁל רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם, שַׂמְתִּי לֵב שֶׁעַל הַקִּיר תְּלוּיָה הַדִּיפְּלוֹמָה שֶׁלּוֹ, וּשְׁמוֹ הַמָּלֵא בְּתוֹכָהּ.

פִּתְאוֹם נִזְכַּרְתִּי בְּבָחוּר גָּבוֹהַּ וִיפֵה תֹּאַר, בַּעַל אוֹתוֹ שֵׁם, שֶׁלָּמַד אִתִּי לִפְנֵי 30 שָׁנָה.

כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הָרוֹפֵא, מִיָּד סִלַּקְתִּי אֶת הַמַּחְשָׁבָה. הַגֶּבֶר הַקֵּרֵחַ עִם הַכָּרֵס הַגְּדוֹלָה, הַפָּנִים הָאֲפֹרִים וְהַמְּקֻמָּטִים הָיָה זָקֵן מִכְּדֵי לִהְיוֹת בֶּן כִּתָּתִי.

אַחֲרֵי שֶׁהוּא בָּדַק אֶת שִׁנַּי, שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אִם הוּא לָמַד בְּהֶרְצְלִיָּה.

"כֵּן", הוּא עָנָה לִי.

"וּמָתַי סִיַּמְתָּ אֶת הַלִּמּוּדִים?" שָׁאַלְתִּי.

"לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה", הוּא עָנָה.

"אִם כָּךְ, הָיִיתָ בַּכִּתָּה שֶׁלִּי", אָמַרְתִּי בִּפְלִיאָה.

הוּא הִסְתַּכֵּל בִּי הֵיטֵב, וְאָז שָׁאַל: "מַה לִּמַּדְתָּ?"...

לְעִתִּים אַף אָנוּ מִתְנַהֲגִים כְּמוֹ אוֹתוֹ אָדָם. בּוֹדְקִים אֶת כֻּלָּם, שׁוֹפְטִים אֶת כֻּלָּם, מְחַוִּים דֵּעָה עַל כֻּלָּם.

רַק עַל אָדָם אֶחָד אָנוּ לֹא "מִסְתַּכְּלִים", לֹא עוֹרְכִים לוֹ מִשְׁפָּט, לֹא בּוֹדְקִים אֶת פָּעֳלוֹ, אֶת כִּשְׁלוֹנוֹתָיו, אֶת הַטָּעוּיוֹת שֶׁלּוֹ... אֶת עַצְמֵנוּ! לִפְנֵי שֶׁאַתָּה מְמַהֵר לִשְׁפֹּט אֶת הָאַחֵר, הִסְתַּכֵּל קֹדֶם עַל עַצְמְךָ! אַל תִּשְׁפֹּט אֲחֵרִים לִפְנֵי שֶׁאַתָּה שׁוֹפֵט אֶת עַצְמְךָ! תַּקֵּן אֶת עַצְמְךָ לִפְנֵי הָאַחֵר, עֲמֹד עַל טָעוּיוֹתֶיךָ, עַל הַכִּשְׁלוֹנוֹת שֶׁלְּךָ, שְׁפֹט אֶת עַצְמְךָ וּבְדֹק אֶת צְעָדֶיךָ.

זוּג טָרִי שֶׁהִתְחַתֵּן, עָבַר לְהִתְגּוֹרֵר בִּשְׁכוּנָה שְׁקֵטָה. בַּבֹּקֶר הָרִאשׁוֹן בְּבֵיתָם, רָאֲתָה הָאִשָּׁה שְׁכֵנָה תּוֹלָה כְּבִיסָה לְיִבּוּשׁ. "אֵיזוֹ כְּבִיסָה מְלֻכְלֶכֶת הַשְּׁכֵנָה תּוֹלָה בְּמִתְלֵה הַכְּבִיסָה!", אָמְרָה לְבַעְלָהּ.

"אוּלַי הִיא צְרִיכָה סַבּוֹן חָדָשׁ? אוּלַי אֲלַמֵּד אוֹתָהּ לְכַבֵּס?".

בַּעְלָהּ הֶחְרִישׁ וְלֹא הֵגִיב. וְכָךְ, כָּל יוֹם חָזְרָה הָאִשָּׁה עַל הֶעָרוֹתֶיהָ בְּכָל פַּעַם שֶׁהַשְּׁכֵנָה תָּלְתָה כְּבִיסָה.

כַּעֲבֹר חֹדֶשׁ הֻפְתְּעָה הָאִשָּׁה לִרְאוֹת אֶת הַשְּׁכֵנָה תּוֹלָה כְּבִיסָה נְקִיָּה.

הִיא פָּנְתָה וְאָמְרָה לְבַעְלָהּ: "תִּרְאֶה, הִיא לָמְדָה לְכַבֵּס! כַּנִּרְאֶה שְׁכֵנָה אַחֶרֶת לִמְּדָה אוֹתָהּ"...

"לֹא", אָמַר הַבַּעַל, "הַיּוֹם קַמְתִּי מֻקְדָּם וְנִקִּיתִי אֶת הַחַלּוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ"...

כָּךְ הֵם חַיֵּינוּ: הַכֹּל תָּלוּי בְּנִקְיוֹן הַחַלּוֹן, דַּרְכּוֹ אָנוּ מִסְתַּכְּלִים עַל הַמְּצִיאוּת. לִפְנֵי שֶׁמַּעֲבִירִים בִּקֹּרֶת עַל אֲחֵרִים, כְּדַאי לְוַדֵּא כִּי לִבֵּנוּ נָקִי, עַל מְנָת שֶׁנִּרְאֶה בְּאֹפֶן נָכוֹן וּבָרוּר יוֹתֵר אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ מִסְּבִיבֵנוּ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	אחרי מות - קדושים תשפ"א
	קְשֹׁט עַצְמְךָ תְּחִלָּה!
	"מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי" (כב-כח) הָאָתוֹן שֶׁל בִּלְעָם נָהֲגָה בְּצוּרָה מְאֹד חֲרִיגָה. הִיא סָטְתָה מִן הַדֶּרֶךְ, הִיא לָחֲצָה אֶת רַגְלוֹ אֶל הַקִּיר, הִיא רָבְצָה תַּחְתָּיו. וְהוּא, כַּצָּפוּי, הִכָּה אוֹתָהּ. גַּם אִם הָיוּ לָהּ סִבּוֹת לְהִתְנַהֲגוּתָהּ, הֲרֵי לֹא גִּלְּתָה אוֹתָן וְהוּא לֹא יָדַע. וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר ה' פּוֹתֵחַ אֶת פִּיהָ, מַה רֵאשִׁית דְּבָרֶיהָ: הַאִם בַּקָּשַׁת סְלִיחָה, הִצְטַדְּקוּת אוֹ הֶסְבֵּר? לֹא! הִיא פּוֹתַחַת... בִּתְלוּנָה: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי..." מִבְּחִינָה זוֹ, הָיְתָה כֹּה אֱנוֹשִׁית... כְּשֶׁחִכִּיתִי לַתּוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי בַּחֲדַר הַקַּבָּלָה שֶׁל רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם, שַׂמְתִּי לֵב שֶׁעַל הַקִּיר תְּלוּיָה הַדִּיפְּלוֹמָה שֶׁלּוֹ, וּשְׁמוֹ הַמָּלֵא בְּתוֹכָהּ. פִּתְאוֹם נִזְכַּרְתִּי בְּבָחוּר גָּבוֹהַּ וִיפֵה תֹּאַר, בַּעַל אוֹתוֹ שֵׁם, שֶׁלָּמַד אִתִּי לִפְנֵי 30 שָׁנָה. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הָרוֹפֵא, מִיָּד סִלַּקְתִּי אֶת הַמַּחְשָׁבָה. הַגֶּבֶר הַקֵּרֵחַ עִם הַכָּרֵס הַגְּדוֹלָה, הַפָּנִים הָאֲפֹרִים וְהַמְּקֻמָּטִים הָיָה זָקֵן מִכְּדֵי לִהְיוֹת בֶּן כִּתָּתִי. אַחֲרֵי שֶׁהוּא בָּדַק אֶת שִׁנַּי, שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אִם הוּא לָמַד בְּהֶרְצְלִיָּה. "כֵּן", הוּא עָנָה לִי. "וּמָתַי סִיַּמְתָּ אֶת הַלִּמּוּדִים?" שָׁאַלְתִּי. "לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה", הוּא עָנָה. "אִם כָּךְ, הָיִיתָ בַּכִּתָּה שֶׁלִּי", אָמַרְתִּי בִּפְלִיאָה. הוּא הִסְתַּכֵּל בִּי הֵיטֵב, וְאָז שָׁאַל: "מַה לִּמַּדְתָּ?"... לְעִתִּים אַף אָנוּ מִתְנַהֲגִים כְּמוֹ אוֹתוֹ אָדָם. בּוֹדְקִים אֶת כֻּלָּם, שׁוֹפְטִים אֶת כֻּלָּם, מְחַוִּים דֵּעָה עַל כֻּלָּם. רַק עַל אָדָם אֶחָד אָנוּ לֹא "מִסְתַּכְּלִים", לֹא עוֹרְכִים לוֹ מִשְׁפָּט, לֹא בּוֹדְקִים אֶת פָּעֳלוֹ, אֶת כִּשְׁלוֹנוֹתָיו, אֶת הַטָּעוּיוֹת שֶׁלּוֹ... אֶת עַצְמֵנוּ! לִפְנֵי שֶׁאַתָּה מְמַהֵר לִשְׁפֹּט אֶת הָאַחֵר, הִסְתַּכֵּל קֹדֶם עַל עַצְמְךָ! אַל תִּשְׁפֹּט אֲחֵרִים לִפְנֵי שֶׁאַתָּה שׁוֹפֵט אֶת עַצְמְךָ! תַּקֵּן אֶת עַצְמְךָ לִפְנֵי הָאַחֵר, עֲמֹד עַל טָעוּיוֹתֶיךָ, עַל הַכִּשְׁלוֹנוֹת שֶׁלְּךָ, שְׁפֹט אֶת עַצְמְךָ וּבְדֹק אֶת צְעָדֶיךָ. זוּג טָרִי שֶׁהִתְחַתֵּן, עָבַר לְהִתְגּוֹרֵר בִּשְׁכוּנָה שְׁקֵטָה. בַּבֹּקֶר הָרִאשׁוֹן בְּבֵיתָם, רָאֲתָה הָאִשָּׁה שְׁכֵנָה תּוֹלָה כְּבִיסָה לְיִבּוּשׁ. "אֵיזוֹ כְּבִיסָה מְלֻכְלֶכֶת הַשְּׁכֵנָה תּוֹלָה בְּמִתְלֵה הַכְּבִיסָה!", אָמְרָה לְבַעְלָהּ. "אוּלַי הִיא צְרִיכָה סַבּוֹן חָדָשׁ? אוּלַי אֲלַמֵּד אוֹתָהּ לְכַבֵּס?". בַּעְלָהּ הֶחְרִישׁ וְלֹא הֵגִיב. וְכָךְ, כָּל יוֹם חָזְרָה הָאִשָּׁה עַל הֶעָרוֹתֶיהָ בְּכָל פַּעַם שֶׁהַשְּׁכֵנָה תָּלְתָה כְּבִיסָה. כַּעֲבֹר חֹדֶשׁ הֻפְתְּעָה הָאִשָּׁה לִרְאוֹת אֶת הַשְּׁכֵנָה תּוֹלָה כְּבִיסָה נְקִיָּה. הִיא פָּנְתָה וְאָמְרָה לְבַעְלָהּ: "תִּרְאֶה, הִיא לָמְדָה לְכַבֵּס! כַּנִּרְאֶה שְׁכֵנָה אַחֶרֶת לִמְּדָה אוֹתָהּ"... "לֹא", אָמַר הַבַּעַל, "הַיּוֹם קַמְתִּי מֻקְדָּם וְנִקִּיתִי אֶת הַחַלּוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ"... כָּךְ הֵם חַיֵּינוּ: הַכֹּל תָּלוּי בְּנִקְיוֹן הַחַלּוֹן, דַּרְכּוֹ אָנוּ מִסְתַּכְּלִים עַל הַמְּצִיאוּת. לִפְנֵי שֶׁמַּעֲבִירִים בִּקֹּרֶת עַל אֲחֵרִים, כְּדַאי לְוַדֵּא כִּי לִבֵּנוּ נָקִי, עַל מְנָת שֶׁנִּרְאֶה בְּאֹפֶן נָכוֹן וּבָרוּר יוֹתֵר אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ מִסְּבִיבֵנוּ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)