Otzarot-Article

"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם" (ב-יא) כָּתַב הַאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זצ"ל, וְזֶה לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ: "הִנֵּה אָמְרוֹ וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, הוּא מְיֻתָּר. כִּי מִי לֹא יוֹדֵעַ כִּי בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה גָּדֵל? אַךְ הִנֵּה יָדַעְנוּ, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי" הוּא עֵת צָרָה! (מְגִלָּה י:), וּבָזֶה נָבוֹא אֶל הָעִנְיָן. וְהוּא, כִּי בָּא לְלַמְּדֵנוּ, כִּי אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁעוֹלֶה לִגְדֻלָּה בִּזְמַן שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל בְּצָרָה, אֵין רָאוּי לוֹ לוֹמַר "שָׁלוֹם עָלַיִךְ נַפְשִׁי", רַק לִהְיוֹת עִמָּהֶם בְּצָרָה".

אַף כָּאן, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם גָּדַל בְּאַרְמוֹן פַּרְעֹה, הָיָה לִבְנוֹ הַמְּאֻמָּץ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר, וּלְשַׁלִּיט בְּכָל בֵּיתוֹ (רַשִּׁ"י) - אַף הִכִּיר אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ הָאֲמִתִּית, וְשֵׁבֶט לֵוִי הֵן לֹא הִשְׁתַּעְבֵּד בְּמִצְרַיִם. יָכוֹל הָיָה לֵהָנוֹת מִמַּנְעַמֵּי שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, לִלְמֹד תּוֹרָה מִפִּי אָבִיו, גְּדוֹל הַדּוֹר, עִם אָחִיו הַנָּבִיא, וּלְהַרְעִיף עֲלֵיהֶם רֹב טוֹבָה מִבֵּית הַמֶּלֶךְ - אֲבָל אִם שְׁאָר הַשְּׁבָטִים נֶאֱנָקִים תַּחַת הָעֹל, אֵין הוּא יָכוֹל לִמְצֹא מְנוּחָה וּמַרְגּוֹעַ לְנַפְשׁוֹ: "וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו", בְּנֵי הַשְּׁבָטִים הָאֲחֵרִים, "וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם"!

הַתּוֹרָה, הֵן נִצְחִית הִיא. הוֹרָאוֹתֶיהָ נִצְחִיּוֹת, לְכָל אָדָם וּבְכָל דּוֹר. וּפָסוּק זֶה הֲרֵי זוֹעֵק וְקוֹרֵא לְכָל בֶּן תּוֹרָה, לְכָל אַבְרֵךְ: אַיֶּכָּה! אֵיךְ תּוּכַל לְהִסְתּוֹפֵף בְּאַרְמוֹנוֹת, לֵהָנוֹת מִנֹּעַם זִיו הֵיכְלֵי הַתּוֹרָה, וּלְהִמָּנוֹת עַל בְּנֵי "שֵׁבֶט לֵוִי" - כַּאֲשֶׁר אַחֶיךָ צְמֵאִים כָּל כָּךְ לִדְבַר ה', לְשִׁעוּר תּוֹרָה, לְשִׂיחַת חִזּוּק וְנִטְפֵי נֶחָמָה!

סִפְּרוּ פַּעַם לְמָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט זצ"ל עַל צַדִּיק נִשְׂגָּב בְּשֵׁם רַבִּי לֵיבּ הֶחָסִיד מִקֶּלֶם, זצ"ל, וְעַל מַעֲשֵׂי חֲסִידוּתוֹ הַמֻּפְלָאִים. וְהוּא שָׁאַל שְׁאֵלָה אַחַת:

הַאִם רַבִּי לֵיבּ נִגַּשׁ אֵי פַּעַם לְחֶנְוָנִי הַטָּרוּד בְּמִחְיָתוֹ וְהִצִּיעַ לוֹ: "אֲנִי אֶעֱמֹד בִּמְקוֹמְךָ מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלְפֵּק, וְאַתָּה תּוּכַל לַעֲלוֹת לְשָׁעָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, לִשְׁמֹעַ שִׁעוּר וְלוֹמַר תְּהִלִּים?!"... אִם כָּךְ עָשָׂה - רָאוּי הוּא לִשְׁמוֹ וְלִתְהִלָּתוֹ!

"וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו, וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם" - זוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל גּוֹאֲלָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל: "שֶׁהָיָה אוֹמֵר לְכָל אֶחָד, מִי יִתְּנֵנִי תַּחְתֶּיךָ!" (שְׁמוֹת רַבָּה א-לב) שֶׁיָּרַד אֶל הָעָם, שֶׁהִקְשִׁיב לִמְצוּקָתָם, שֶׁעוֹדֵד וְנִחֵם אוֹתָם! שֶׁהִזְרִיחַ קֶרֶן אוֹר בְּחַיֵּיהֶם!

הַדֶּרֶךְ לַיְּרִידָה אֶל הָעָם מַצְרִיכָה מֵאִתָּנוּ לִמּוּד זְכוּת – לְהָבִין אֶת מִי שֶׁלֹּא זָכָה לְמַה שֶּׁאָנוּ זָכִינוּ וּלְנַסּוֹת לַעֲזֹר לוֹ.

בְּאַחַד הָעֲרָבִים מָסַר הָאַדְמוֹ"ר מִגּוּר בַּעַל הַ"פְּנֵי מְנַחֵם" שִׁעוּר בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַמִּשְׁנָה "הֱוֵי דָּן... לְכַף זְכוּת" שָׁאַל אֶת תַּלְמִידָיו: "מַהִי אוֹתָהּ 'כַּף' שֶׁל זְכוּת? מַדּוּעַ קוֹרְאִים לָהּ 'כַּף'?"

"שְׁאֵלָה טוֹבָה, אַף פַּעַם לֹא חָשַׁבְתִּי עַל זֶה", הֵשִׁיב אַחַד הַתַּלְמִידִים.

הִסְבִּיר הָאַדְמוֹ"ר בְּדֶרֶךְ צִיּוּרִית: "כְּשֶׁיֵּשׁ לְאָדָם סִיר גָּדוֹל שֶׁל מָרָק הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכַף גְּדוֹלָה. מַה הוּא עוֹשֶׂה בַּכַּף? מְחַפֵּשׂ בַּסִּיר חֲתִיכָה שֶׁל עוֹף, בּוֹחֵשׁ בַּקְּדֵרָה וּמְחַפֵּשׂ". הִמְשִׁיךְ הָאַדְמוֹ"ר: "הֱוֵי דָּן... לְכַף זְכוּת - חַפֵּשׂ אֶצְלוֹ בְּ'כַף' אֵיזֶה צַד שֶׁל זְכוּת. אִם תְּחַפֵּשׂ - בְּוַדַּאי תִּמְצָא!"

הַתְּשׁוּבָה מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הַתַּלְמִידִים, אַךְ הָרַב לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֹאת וְהִמְשִׁיךְ: "כְּשֶׁקּוֹנִים זוּג נַעֲלַיִם, מָה עוֹשָׂה הַכַּף? הַאִם הִיא מְקַצֶּרֶת אֶת הָרֶגֶל...? אוֹ מַרְחִיבָה אֶת הַנַּעַל...? לֹא זֶה וְלֹא זֶה. הַכַּף פָּשׁוּט דּוֹחֶפֶת אֶת הָרֶגֶל פְּנִימָה, כָּךְ בְּדִיּוּק הַשִּׁמּוּשׁ בְּ'כַף זְכוּת' - אִם תִּדְחֹף בְּחָזְקָה, בַּסּוֹף זֶה יִכָּנֵס. אִם תִּתְאַמֵּץ לְחַפֵּשׂ צַד זְכוּת - בַּסּוֹף תִּמְצָא".

הַמַּטָּרָה בְּכַף הַזְּכוּת הִיא לְחַפֵּשׂ צַד זְכוּת, לְנַסּוֹת לְהִכָּנֵס לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל הֶחָבֵר, לַחֲשֹׁב אִלּוּ הָיִיתִי בִּמְקוֹמוֹ, בְּמַצָּבוֹ וּבְמַעֲמָדוֹ, עִם הַיֵּצֶר שֶׁיֵּשׁ לוֹ, אוּלַי הָיִיתִי נוֹהֵג בְּדִיּוּק כְּמוֹתוֹ. הַבְּעָיָה הִיא שֶׁאָנוּ מְמַהֲרִים לִשְׁפֹּט אֶת הָאָדָם בְּצוּרָה שְׁלִילִית מִבְּלִי שֶׁדַּנּוּ אוֹתוֹ אֲפִלּוּ בִּמְעַט זְכוּת. אָנוּ פּוֹעֲלִים מִתּוֹךְ דַּחַף רִגְעִי וּמִיָּד "תּוֹלִים" אוֹתוֹ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר.

לָמָּה?

כִּי אָנוּ לֹא מַמָּשׁ מִתְאַמְּצִים לְחַפֵּשׂ לוֹ כַּף זְכוּת, כִּי זֶה דּוֹרֵשׁ מֵאִתָּנוּ קְצָת מַאֲמָץ, קְצָת שְׁבִירַת הַמֻּסְכָּמָה הַכְּלָל עוֹלָמִית, קְצָת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל.

כַּף זְכוּת הִיא הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּנוּ לִרְאוֹת בָּאַחֵר אֶת נְקֻדּוֹת הָאוֹר שֶׁבּוֹ, אֶת מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. לִפְנֵי שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר וְשׁוֹפֵט אֶת חֲבֵרְךָ עַל חַיָּיו, עַל הָאֹפִי שֶׁלּוֹ, עַל מַעֲשָׂיו, תִּנְעַל קֹדֶם אֶת נְעָלָיו, תֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁהָלַךְ, תִּפֹּל הֵיכָן שֶׁנָּפַל וְתָקוּם אֵיךְ שֶׁהוּא קָם. רַק אָז תּוּכַל לְדַבֵּר וְלִשְׁפֹּט אוֹתוֹ. כְּשֶׁאַתָּה מְחַנֵּךְ אֶת עַצְמְךָ לָדוּן כָּל אָדָם לִזְכוּת, אַתָּה יוֹצֵר לְךָ חוֹמַת מָגֵן, שֶׁהֲרֵי גַּם אוֹתְךָ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, יִשְׁפֹּט הַבּוֹרֵא לִזְכוּת, יְחַפֵּשׂ בְּךָ תָּמִיד כָּל צַד שֶׁל זְכוּת. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ, בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	שמיני תשפ"א
	סוֹד מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת
	"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם" (ב-יא) כָּתַב הַאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זצ"ל, וְזֶה לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ: "הִנֵּה אָמְרוֹ וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, הוּא מְיֻתָּר. כִּי מִי לֹא יוֹדֵעַ כִּי בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה גָּדֵל? אַךְ הִנֵּה יָדַעְנוּ, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי" הוּא עֵת צָרָה! (מְגִלָּה י:), וּבָזֶה נָבוֹא אֶל הָעִנְיָן. וְהוּא, כִּי בָּא לְלַמְּדֵנוּ, כִּי אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁעוֹלֶה לִגְדֻלָּה בִּזְמַן שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל בְּצָרָה, אֵין רָאוּי לוֹ לוֹמַר "שָׁלוֹם עָלַיִךְ נַפְשִׁי", רַק לִהְיוֹת עִמָּהֶם בְּצָרָה". אַף כָּאן, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם גָּדַל בְּאַרְמוֹן פַּרְעֹה, הָיָה לִבְנוֹ הַמְּאֻמָּץ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר, וּלְשַׁלִּיט בְּכָל בֵּיתוֹ (רַשִּׁ"י) - אַף הִכִּיר אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ הָאֲמִתִּית, וְשֵׁבֶט לֵוִי הֵן לֹא הִשְׁתַּעְבֵּד בְּמִצְרַיִם. יָכוֹל הָיָה לֵהָנוֹת מִמַּנְעַמֵּי שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, לִלְמֹד תּוֹרָה מִפִּי אָבִיו, גְּדוֹל הַדּוֹר, עִם אָחִיו הַנָּבִיא, וּלְהַרְעִיף עֲלֵיהֶם רֹב טוֹבָה מִבֵּית הַמֶּלֶךְ - אֲבָל אִם שְׁאָר הַשְּׁבָטִים נֶאֱנָקִים תַּחַת הָעֹל, אֵין הוּא יָכוֹל לִמְצֹא מְנוּחָה וּמַרְגּוֹעַ לְנַפְשׁוֹ: "וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו", בְּנֵי הַשְּׁבָטִים הָאֲחֵרִים, "וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם"! הַתּוֹרָה, הֵן נִצְחִית הִיא. הוֹרָאוֹתֶיהָ נִצְחִיּוֹת, לְכָל אָדָם וּבְכָל דּוֹר. וּפָסוּק זֶה הֲרֵי זוֹעֵק וְקוֹרֵא לְכָל בֶּן תּוֹרָה, לְכָל אַבְרֵךְ: אַיֶּכָּה! אֵיךְ תּוּכַל לְהִסְתּוֹפֵף בְּאַרְמוֹנוֹת, לֵהָנוֹת מִנֹּעַם זִיו הֵיכְלֵי הַתּוֹרָה, וּלְהִמָּנוֹת עַל בְּנֵי "שֵׁבֶט לֵוִי" - כַּאֲשֶׁר אַחֶיךָ צְמֵאִים כָּל כָּךְ לִדְבַר ה', לְשִׁעוּר תּוֹרָה, לְשִׂיחַת חִזּוּק וְנִטְפֵי נֶחָמָה! סִפְּרוּ פַּעַם לְמָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט זצ"ל עַל צַדִּיק נִשְׂגָּב בְּשֵׁם רַבִּי לֵיבּ הֶחָסִיד מִקֶּלֶם, זצ"ל, וְעַל מַעֲשֵׂי חֲסִידוּתוֹ הַמֻּפְלָאִים. וְהוּא שָׁאַל שְׁאֵלָה אַחַת: הַאִם רַבִּי לֵיבּ נִגַּשׁ אֵי פַּעַם לְחֶנְוָנִי הַטָּרוּד בְּמִחְיָתוֹ וְהִצִּיעַ לוֹ: "אֲנִי אֶעֱמֹד בִּמְקוֹמְךָ מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלְפֵּק, וְאַתָּה תּוּכַל לַעֲלוֹת לְשָׁעָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, לִשְׁמֹעַ שִׁעוּר וְלוֹמַר תְּהִלִּים?!"... אִם כָּךְ עָשָׂה - רָאוּי הוּא לִשְׁמוֹ וְלִתְהִלָּתוֹ! "וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו, וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם" - זוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל גּוֹאֲלָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל: "שֶׁהָיָה אוֹמֵר לְכָל אֶחָד, מִי יִתְּנֵנִי תַּחְתֶּיךָ!" (שְׁמוֹת רַבָּה א-לב) שֶׁיָּרַד אֶל הָעָם, שֶׁהִקְשִׁיב לִמְצוּקָתָם, שֶׁעוֹדֵד וְנִחֵם אוֹתָם! שֶׁהִזְרִיחַ קֶרֶן אוֹר בְּחַיֵּיהֶם! הַדֶּרֶךְ לַיְּרִידָה אֶל הָעָם מַצְרִיכָה מֵאִתָּנוּ לִמּוּד זְכוּת – לְהָבִין אֶת מִי שֶׁלֹּא זָכָה לְמַה שֶּׁאָנוּ זָכִינוּ וּלְנַסּוֹת לַעֲזֹר לוֹ. בְּאַחַד הָעֲרָבִים מָסַר הָאַדְמוֹ"ר מִגּוּר בַּעַל הַ"פְּנֵי מְנַחֵם" שִׁעוּר בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַמִּשְׁנָה "הֱוֵי דָּן... לְכַף זְכוּת" שָׁאַל אֶת תַּלְמִידָיו: "מַהִי אוֹתָהּ 'כַּף' שֶׁל זְכוּת? מַדּוּעַ קוֹרְאִים לָהּ 'כַּף'?" "שְׁאֵלָה טוֹבָה, אַף פַּעַם לֹא חָשַׁבְתִּי עַל זֶה", הֵשִׁיב אַחַד הַתַּלְמִידִים. הִסְבִּיר הָאַדְמוֹ"ר בְּדֶרֶךְ צִיּוּרִית: "כְּשֶׁיֵּשׁ לְאָדָם סִיר גָּדוֹל שֶׁל מָרָק הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכַף גְּדוֹלָה. מַה הוּא עוֹשֶׂה בַּכַּף? מְחַפֵּשׂ בַּסִּיר חֲתִיכָה שֶׁל עוֹף, בּוֹחֵשׁ בַּקְּדֵרָה וּמְחַפֵּשׂ". הִמְשִׁיךְ הָאַדְמוֹ"ר: "הֱוֵי דָּן... לְכַף זְכוּת - חַפֵּשׂ אֶצְלוֹ בְּ'כַף' אֵיזֶה צַד שֶׁל זְכוּת. אִם תְּחַפֵּשׂ - בְּוַדַּאי תִּמְצָא!" הַתְּשׁוּבָה מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הַתַּלְמִידִים, אַךְ הָרַב לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֹאת וְהִמְשִׁיךְ: "כְּשֶׁקּוֹנִים זוּג נַעֲלַיִם, מָה עוֹשָׂה הַכַּף? הַאִם הִיא מְקַצֶּרֶת אֶת הָרֶגֶל...? אוֹ מַרְחִיבָה אֶת הַנַּעַל...? לֹא זֶה וְלֹא זֶה. הַכַּף פָּשׁוּט דּוֹחֶפֶת אֶת הָרֶגֶל פְּנִימָה, כָּךְ בְּדִיּוּק הַשִּׁמּוּשׁ בְּ'כַף זְכוּת' - אִם תִּדְחֹף בְּחָזְקָה, בַּסּוֹף זֶה יִכָּנֵס. אִם תִּתְאַמֵּץ לְחַפֵּשׂ צַד זְכוּת - בַּסּוֹף תִּמְצָא". הַמַּטָּרָה בְּכַף הַזְּכוּת הִיא לְחַפֵּשׂ צַד זְכוּת, לְנַסּוֹת לְהִכָּנֵס לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל הֶחָבֵר, לַחֲשֹׁב אִלּוּ הָיִיתִי בִּמְקוֹמוֹ, בְּמַצָּבוֹ וּבְמַעֲמָדוֹ, עִם הַיֵּצֶר שֶׁיֵּשׁ לוֹ, אוּלַי הָיִיתִי נוֹהֵג בְּדִיּוּק כְּמוֹתוֹ. הַבְּעָיָה הִיא שֶׁאָנוּ מְמַהֲרִים לִשְׁפֹּט אֶת הָאָדָם בְּצוּרָה שְׁלִילִית מִבְּלִי שֶׁדַּנּוּ אוֹתוֹ אֲפִלּוּ בִּמְעַט זְכוּת. אָנוּ פּוֹעֲלִים מִתּוֹךְ דַּחַף רִגְעִי וּמִיָּד "תּוֹלִים" אוֹתוֹ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר. לָמָּה? כִּי אָנוּ לֹא מַמָּשׁ מִתְאַמְּצִים לְחַפֵּשׂ לוֹ כַּף זְכוּת, כִּי זֶה דּוֹרֵשׁ מֵאִתָּנוּ קְצָת מַאֲמָץ, קְצָת שְׁבִירַת הַמֻּסְכָּמָה הַכְּלָל עוֹלָמִית, קְצָת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל. כַּף זְכוּת הִיא הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּנוּ לִרְאוֹת בָּאַחֵר אֶת נְקֻדּוֹת הָאוֹר שֶׁבּוֹ, אֶת מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. לִפְנֵי שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר וְשׁוֹפֵט אֶת חֲבֵרְךָ עַל חַיָּיו, עַל הָאֹפִי שֶׁלּוֹ, עַל מַעֲשָׂיו, תִּנְעַל קֹדֶם אֶת נְעָלָיו, תֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁהָלַךְ, תִּפֹּל הֵיכָן שֶׁנָּפַל וְתָקוּם אֵיךְ שֶׁהוּא קָם. רַק אָז תּוּכַל לְדַבֵּר וְלִשְׁפֹּט אוֹתוֹ. כְּשֶׁאַתָּה מְחַנֵּךְ אֶת עַצְמְךָ לָדוּן כָּל אָדָם לִזְכוּת, אַתָּה יוֹצֵר לְךָ חוֹמַת מָגֵן, שֶׁהֲרֵי גַּם אוֹתְךָ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, יִשְׁפֹּט הַבּוֹרֵא לִזְכוּת, יְחַפֵּשׂ בְּךָ תָּמִיד כָּל צַד שֶׁל זְכוּת. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ, בְּךָ בָּטַחְנוּ)