Otzarot-Article

"כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וּמַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ" (יא-ג) רַבֵּנוּ יִצְחָק עָרָאמָה זצ"ל בְּסִפְרוֹ "עֲקֵדַת יִצְחָק", מָצָא, שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁנֵי סִימָנֵי טָהֳרָה אֵלּוּ מִשּׁוּם מֶסֶר לְטָהֳרַת הָאָדָם בְּמִדּוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו. שֶׁבַּעֲלֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁלֵמָה רוֹמְסִים וּבַעֲלֵי הַצִּפָּרְנַיִם דּוֹרְסִים, וּבַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה יֵשׁ רֶמֶז לִזְהִירוּת מֵחָמָס וּמִגֶּזֶל. וּבְהַעֲלָאַת הַגֵּרָה יֵשׁ רֶמֶז לְמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֶה אַחַר אֹכֶל נוֹסָף אֶלָּא מִסְתַּפֵּק בְּמַאֲכָלוֹ הַקּוֹדֵם.

וּלְפִי דַּרְכּוֹ לָמַדְנוּ מַה סּוֹד מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת: שֶׁלֹּא דַּי שֶׁיִּהְיֶה שָׂבֵעַ, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁ"יַעֲלֶה גֵּרָה"! בֵּאוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁיְּסוֹד רְדִיפַת הָאָדָם אַחַר מַאֲוַיָּיו, שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת שָׂבְעָה, יֵשׁ לוֹ מָנֶה רוֹצֶה מָאתַיִם, יֵשׁ לוֹ מָאתַיִם רוֹצֶה אַרְבַּע מֵאוֹת, אֵינָהּ מִשּׁוּם שֶׁלֹּא דַּי לוֹ בְּמַה שֶּׁהִשִּׂיג, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁזֶּה טִבְעוֹ, שֶׁמַּסִּיחַ הוּא דַּעְתּוֹ מִמַּה שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ וְכָל מַעְיָנָיו בְּמַה שֶּׁטֶּרֶם הִשִּׂיג. כְּאוֹתוֹ תִּינוֹק הַנּוֹהֶה אַחַר צַעֲצוּעַ, וּמִשֶּׁהִשִּׂיגוֹ מְאַבֵּד הַצַּעֲצוּעַ זָהֳרוֹ כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר, וּכְבָר רוֹצֶה הוּא צַעֲצוּעַ אַחֵר. אֲבָל אִלּוּ יוֹדֵעַ הָיָה "לְהַעֲלוֹת גֵּרָה", לַחֲשֹׁב עַל מַה שֶּׁהִשִּׂיג, וּלְהוֹדוֹת לַבּוֹרֵא עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, עַל הַחַיִּים וְהַבְּרִיאוּת, הַמָּזוֹן וְהַבִּגּוּד, הַמָּעוֹן וְהַפַּרְנָסָה, הַמִּשְׁפָּחָה וְהַנַּחַת - הֵן לֹא הָיָה מְאֻשָּׁר מִמֶּנּוּ.

יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ בָּחוּר לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְהֵבִיא עִמּוֹ מַאֲכָלִים טוֹבִים וּשְׁתִיָּה.

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מַה קָּרָה?"

הוּא הֵשִׁיב: "זוֹהִי סְעוּדַת הוֹדָיָה. אֶתְמוֹל, כְּשֶׁחָצִיתִי אֶת הַכְּבִישׁ בַּדֶּרֶךְ לָעֲבוֹדָה, פָּגְעָה בִּי מְכוֹנִית, וּבָרוּךְ ה' יָצָאתִי בָּרִיא וְשָׁלֵם!"

לְמָחֳרָת, מַגִּיעַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אָדָם נוֹסָף וְאַף הוּא מֵבִיא כִּבּוּד וּשְׁתִיָּה.

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מַה קָּרָה לְךָ? גַּם בְּךָ פָּגְעָה מְכוֹנִית בַּדֶּרֶךְ לָעֲבוֹדָה?"

עָנָה אוֹתוֹ אָדָם: "לֹא!... עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲנִי חוֹצֶה אֶת הַכְּבִישׁ בְּדַרְכִּי לָעֲבוֹדָה, וְאַף פַּעַם לֹא פָּגְעָה בִּי מְכוֹנִית. עַל זֶה אֲנִי אוֹמֵר תּוֹדָה!"...

אָז יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁחַיָּבִים לְהַגִּיד תּוֹדָה, אִם הָיוּ חוֹלִים וְנִרְפְּאוּ, אוֹ אִם נִצְּלוּ מִתְּאוּנָה. אֲבָל אַתֶּם, שֶׁאַף לֹא נִקְלַעְתֶּם לְסַכָּנָה, לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁצְּרִיכִים לוֹמַר תּוֹדָה, לֹא?

בָּרוּךְ ה', אֲנַחְנוּ בְּרִיאִים, שְׁלֵמִים וּמְתַפְקְדִים, יֵשׁ אֹכֶל לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ... תּוֹדָה רַבָּה, בּוֹרֵא עוֹלָם!

וְאִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִיק לָנוּ מִטּוּבוֹ - חוֹבָה עָלֵינוּ לֹא רַק לְהוֹדוֹת לוֹ בַּפֶּה, אֶלָּא לְהַרְאוֹת לוֹ בְּמַעֲשִׂים שֶׁאַף אָנוּ גּוֹמְלֵי חֲסָדִים כְּמוֹתוֹ. מַה הוּא רַחוּם אַף אָנוּ נְרַחֵם. חֲסָדִים אֵלּוּ הֵם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ וִילַוּוּ אוֹתָנוּ לָעוֹלָם הַבָּא.

יוֹם שִׁשִּׁי. אָדָם וּבְנוֹ יָצְאוּ מֵהַמַּרְכּוֹל עִם שְׁלַל שַׂקִּיּוֹת, בֵּינֵיהֶן 5 לַחְמָנִיּוֹת. כְּשֶׁיָּצְאוּ לַחֲנָיָה, נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם אָדָם וּבְמַבָּט מְבֻיָּשׁ שָׁאַל אִם הֵם יְכוֹלִים לָתֵת לוֹ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל...

הִסְתַּכְּלוּ עָלָיו, וּמִיָּד הוֹשִׁיטוּ לוֹ - לְלֹא עִכּוּב וּבְפָנִים מְאִירוֹת - 2 לַחְמָנִיּוֹת. הָאִישׁ הוֹדָה לָהֶם וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.

שָׁאַל הָאָב אֶת בְּנוֹ: "כַּמָּה לַחְמָנִיּוֹת נִשְׁאֲרוּ לָנוּ?". עָנָה לוֹ הַבֵּן: "3 לַחְמָנִיּוֹת". אָמַר לוֹ אָבִיו: "חֲשֹׁב שׁוּב". הַבֵּן הֵשִׁיב: "אַבָּא, הָיוּ 5 לַחְמָנִיּוֹת, פָּחוֹת 2 לַחְמָנִיּוֹת - זֶה 3 לַחְמָנִיּוֹת, זֶה חִשּׁוּב מָתֵמָטִי פָּשׁוּט".

חִיֵּךְ הָאָב וְהִסְבִּיר לִבְנוֹ אֶת כַּוָּנָתוֹ: "הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה הִיא 2 לַחְמָנִיּוֹת! הַבֵּן הִסְתַּכֵּל כְּלֹא מֵבִין.

הִמְשִׁיךְ הָאָב: "אֶת 3 הַלַּחְמָנִיּוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ בַּשַּׂקִּית אֲנַחְנוּ עוֹד מְעַט נֹאכַל, וְלֹא יִשָּׁאֵר לָנוּ מֵהֶן, אֲבָל 2 הַלַּחְמָנִיּוֹת שֶׁהֵבֵאנוּ לֶעָנִי, זֶה מַה שֶּׁנִּשְׁאַר לָנוּ - זֶה יִשָּׁאֵר לְנֶצַח נְצָחִים. בְּמַאֲזַן הַזְּכוּיוֹת בַּשָּׁמַיִם נִרְשְׁמוּ לָנוּ כָּרֶגַע 2 לַחְמָנִיּוֹת, וְאֶת זֶה אִישׁ לֹא יִקַּח מֵאִתָּנוּ!

חֲבֵרִים, בְּחַיֵּינוּ אָנוּ אוֹגְרִים וְאוֹסְפִים, קוֹנִים וּמַשְׁקִיעִים, מַקְדִּישִׁים יָמִים וְלֵילוֹת לִיצֹר לְעַצְמֵנוּ עוֹלָם נוֹחַ וְאֵיכוּתִי. אַךְ בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם, כָּל שֶׁעָמַלְנוּ עָלָיו - הַבָּתִּים, הַמְּכוֹנִיּוֹת, הָעֲסָקִים.... הַכֹּל יִשָּׁאֵר כָּאן! הַכֶּסֶף וְהָרְכוּשׁ נִשְׁאָרִים פֹּה, אֲבָל מַה שֶּׁנִּשְׁאַר לָנוּ בֶּאֱמֶת, הֵם הַמִּצְווֹת וְהַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים, וְהֵם נִרְשָׁמִים לְמַעְלָה לִזְכוּתֵנוּ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויקהל-פיקודי תשפ"א
	עֲצֹר לְהִתְבּוֹנְנוּת!
	"כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וּמַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ" (יא-ג) רַבֵּנוּ יִצְחָק עָרָאמָה זצ"ל בְּסִפְרוֹ "עֲקֵדַת יִצְחָק", מָצָא, שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁנֵי סִימָנֵי טָהֳרָה אֵלּוּ מִשּׁוּם מֶסֶר לְטָהֳרַת הָאָדָם בְּמִדּוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו. שֶׁבַּעֲלֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁלֵמָה רוֹמְסִים וּבַעֲלֵי הַצִּפָּרְנַיִם דּוֹרְסִים, וּבַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה יֵשׁ רֶמֶז לִזְהִירוּת מֵחָמָס וּמִגֶּזֶל. וּבְהַעֲלָאַת הַגֵּרָה יֵשׁ רֶמֶז לְמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֶה אַחַר אֹכֶל נוֹסָף אֶלָּא מִסְתַּפֵּק בְּמַאֲכָלוֹ הַקּוֹדֵם. וּלְפִי דַּרְכּוֹ לָמַדְנוּ מַה סּוֹד מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת: שֶׁלֹּא דַּי שֶׁיִּהְיֶה שָׂבֵעַ, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁ"יַעֲלֶה גֵּרָה"! בֵּאוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁיְּסוֹד רְדִיפַת הָאָדָם אַחַר מַאֲוַיָּיו, שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת שָׂבְעָה, יֵשׁ לוֹ מָנֶה רוֹצֶה מָאתַיִם, יֵשׁ לוֹ מָאתַיִם רוֹצֶה אַרְבַּע מֵאוֹת, אֵינָהּ מִשּׁוּם שֶׁלֹּא דַּי לוֹ בְּמַה שֶּׁהִשִּׂיג, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁזֶּה טִבְעוֹ, שֶׁמַּסִּיחַ הוּא דַּעְתּוֹ מִמַּה שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ וְכָל מַעְיָנָיו בְּמַה שֶּׁטֶּרֶם הִשִּׂיג. כְּאוֹתוֹ תִּינוֹק הַנּוֹהֶה אַחַר צַעֲצוּעַ, וּמִשֶּׁהִשִּׂיגוֹ מְאַבֵּד הַצַּעֲצוּעַ זָהֳרוֹ כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר, וּכְבָר רוֹצֶה הוּא צַעֲצוּעַ אַחֵר. אֲבָל אִלּוּ יוֹדֵעַ הָיָה "לְהַעֲלוֹת גֵּרָה", לַחֲשֹׁב עַל מַה שֶּׁהִשִּׂיג, וּלְהוֹדוֹת לַבּוֹרֵא עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, עַל הַחַיִּים וְהַבְּרִיאוּת, הַמָּזוֹן וְהַבִּגּוּד, הַמָּעוֹן וְהַפַּרְנָסָה, הַמִּשְׁפָּחָה וְהַנַּחַת - הֵן לֹא הָיָה מְאֻשָּׁר מִמֶּנּוּ. יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ בָּחוּר לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְהֵבִיא עִמּוֹ מַאֲכָלִים טוֹבִים וּשְׁתִיָּה. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מַה קָּרָה?" הוּא הֵשִׁיב: "זוֹהִי סְעוּדַת הוֹדָיָה. אֶתְמוֹל, כְּשֶׁחָצִיתִי אֶת הַכְּבִישׁ בַּדֶּרֶךְ לָעֲבוֹדָה, פָּגְעָה בִּי מְכוֹנִית, וּבָרוּךְ ה' יָצָאתִי בָּרִיא וְשָׁלֵם!" לְמָחֳרָת, מַגִּיעַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אָדָם נוֹסָף וְאַף הוּא מֵבִיא כִּבּוּד וּשְׁתִיָּה. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מַה קָּרָה לְךָ? גַּם בְּךָ פָּגְעָה מְכוֹנִית בַּדֶּרֶךְ לָעֲבוֹדָה?" עָנָה אוֹתוֹ אָדָם: "לֹא!... עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲנִי חוֹצֶה אֶת הַכְּבִישׁ בְּדַרְכִּי לָעֲבוֹדָה, וְאַף פַּעַם לֹא פָּגְעָה בִּי מְכוֹנִית. עַל זֶה אֲנִי אוֹמֵר תּוֹדָה!"... אָז יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁחַיָּבִים לְהַגִּיד תּוֹדָה, אִם הָיוּ חוֹלִים וְנִרְפְּאוּ, אוֹ אִם נִצְּלוּ מִתְּאוּנָה. אֲבָל אַתֶּם, שֶׁאַף לֹא נִקְלַעְתֶּם לְסַכָּנָה, לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁצְּרִיכִים לוֹמַר תּוֹדָה, לֹא? בָּרוּךְ ה', אֲנַחְנוּ בְּרִיאִים, שְׁלֵמִים וּמְתַפְקְדִים, יֵשׁ אֹכֶל לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ... תּוֹדָה רַבָּה, בּוֹרֵא עוֹלָם! וְאִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִיק לָנוּ מִטּוּבוֹ - חוֹבָה עָלֵינוּ לֹא רַק לְהוֹדוֹת לוֹ בַּפֶּה, אֶלָּא לְהַרְאוֹת לוֹ בְּמַעֲשִׂים שֶׁאַף אָנוּ גּוֹמְלֵי חֲסָדִים כְּמוֹתוֹ. מַה הוּא רַחוּם אַף אָנוּ נְרַחֵם. חֲסָדִים אֵלּוּ הֵם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ וִילַוּוּ אוֹתָנוּ לָעוֹלָם הַבָּא. יוֹם שִׁשִּׁי. אָדָם וּבְנוֹ יָצְאוּ מֵהַמַּרְכּוֹל עִם שְׁלַל שַׂקִּיּוֹת, בֵּינֵיהֶן 5 לַחְמָנִיּוֹת. כְּשֶׁיָּצְאוּ לַחֲנָיָה, נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם אָדָם וּבְמַבָּט מְבֻיָּשׁ שָׁאַל אִם הֵם יְכוֹלִים לָתֵת לוֹ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל... הִסְתַּכְּלוּ עָלָיו, וּמִיָּד הוֹשִׁיטוּ לוֹ - לְלֹא עִכּוּב וּבְפָנִים מְאִירוֹת - 2 לַחְמָנִיּוֹת. הָאִישׁ הוֹדָה לָהֶם וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. שָׁאַל הָאָב אֶת בְּנוֹ: "כַּמָּה לַחְמָנִיּוֹת נִשְׁאֲרוּ לָנוּ?". עָנָה לוֹ הַבֵּן: "3 לַחְמָנִיּוֹת". אָמַר לוֹ אָבִיו: "חֲשֹׁב שׁוּב". הַבֵּן הֵשִׁיב: "אַבָּא, הָיוּ 5 לַחְמָנִיּוֹת, פָּחוֹת 2 לַחְמָנִיּוֹת - זֶה 3 לַחְמָנִיּוֹת, זֶה חִשּׁוּב מָתֵמָטִי פָּשׁוּט". חִיֵּךְ הָאָב וְהִסְבִּיר לִבְנוֹ אֶת כַּוָּנָתוֹ: "הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה הִיא 2 לַחְמָנִיּוֹת! הַבֵּן הִסְתַּכֵּל כְּלֹא מֵבִין. הִמְשִׁיךְ הָאָב: "אֶת 3 הַלַּחְמָנִיּוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ בַּשַּׂקִּית אֲנַחְנוּ עוֹד מְעַט נֹאכַל, וְלֹא יִשָּׁאֵר לָנוּ מֵהֶן, אֲבָל 2 הַלַּחְמָנִיּוֹת שֶׁהֵבֵאנוּ לֶעָנִי, זֶה מַה שֶּׁנִּשְׁאַר לָנוּ - זֶה יִשָּׁאֵר לְנֶצַח נְצָחִים. בְּמַאֲזַן הַזְּכוּיוֹת בַּשָּׁמַיִם נִרְשְׁמוּ לָנוּ כָּרֶגַע 2 לַחְמָנִיּוֹת, וְאֶת זֶה אִישׁ לֹא יִקַּח מֵאִתָּנוּ! חֲבֵרִים, בְּחַיֵּינוּ אָנוּ אוֹגְרִים וְאוֹסְפִים, קוֹנִים וּמַשְׁקִיעִים, מַקְדִּישִׁים יָמִים וְלֵילוֹת לִיצֹר לְעַצְמֵנוּ עוֹלָם נוֹחַ וְאֵיכוּתִי. אַךְ בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם, כָּל שֶׁעָמַלְנוּ עָלָיו - הַבָּתִּים, הַמְּכוֹנִיּוֹת, הָעֲסָקִים.... הַכֹּל יִשָּׁאֵר כָּאן! הַכֶּסֶף וְהָרְכוּשׁ נִשְׁאָרִים פֹּה, אֲבָל מַה שֶּׁנִּשְׁאַר לָנוּ בֶּאֱמֶת, הֵם הַמִּצְווֹת וְהַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים, וְהֵם נִרְשָׁמִים לְמַעְלָה לִזְכוּתֵנוּ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)