Otzarot-Article

"זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה (ויקרא ו, ב)" (ו-ב) פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ "בֶּן אִישׁ חַי" זצ"ל: מְבַקֵּשׁ אַתָּה לָדַעַת כֵּיצַד לוֹמְדִים תּוֹרָה בְּאֹפֶן שֶׁהִיא תְּרוֹמֵם וּתְנַשֵּׂא אֶת הָאָדָם? "הִיא הָעֹלָה – עַל מוֹקְדָה", אִם יִלְמַד אוֹתָהּ בְּהִתְלַהֲבוּת, בְּאֵשׁ קֹדֶשׁ.

וּמִכָּאן הֶאָרָה גְּדוֹלָה לַמְחַנְּכִים שֶׁל הַיְלָדִים הָרַכִּים עַד כַּמָּה צְרִיכִים הֵם לְהַאֲהִיב אֶת הַתּוֹרָה עַל לוֹמְדֶיהָ. אָדָם לֹא יוֹדֵעַ עַד כַּמָּה כָּל מִלָּה שֶׁהוּא מוֹצִיא מִפִּיו, וְכָל מַעֲשֶׂה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, מַשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעָה כַּבִּירָה עַל חִנּוּכָם שֶׁל יְלָדִים רַכִּים.

סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין: בָּחוּר מִבְּנֵי בְּרַק, לְמַרְבֵּה הַצַּעַר עָזַב אֶת הַיְשִׁיבָה, פָּרַק כָּל עֹל, עָזַב אֶת הַיַּהֲדוּת וְעָבַר לָגוּר יַחַד עִם בֶּן דּוֹדוֹ הַחִלּוֹנִי בְּתֵל אָבִיב. לְמַרְבֵּה הַצַּעַר הוּא הָלַךְ מִדֶּחִי לְדֶחִי, הִתְדַּרְדֵּר וְנָפַל וְהוּא הִתְאָרֵס עִם בַּחוּרָה לֹא יְהוּדִיָּה.

בֶּן דּוֹדוֹ הַחִלּוֹנִי כָּעַס עָלָיו מְאֹד וְשָׁאַל אוֹתוֹ: אֵיךְ הִגַּעְתָּ לְדַרְגָּה כָּזֹאת שְׁפָלָה? הִגְזַמְתָּ, לְהִתְחַתֵּן עִם גּוֹיָה? עַד כְּדֵי כָּךְ? חָסֵר יְהוּדִיּוֹת? אַתָּה עוֹזֵב אֶת הַיַּהֲדוּת וְכוֹרֵת אֶת הֶעָנָף שֶׁל דּוֹר הַהֶמְשֵׁךְ. אַךְ לֹא הָיָה עִם מִי לְדַבֵּר, בֶּן דּוֹדוֹ לֹא הִצְלִיחַ לְשַׁכְנְעוֹ לְבַטֵּל אֶת הָאֵרוּסִין.

בְּכָל זֹאת הוּא הִצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁהוּא עַכְשָׁו מִתְנַתֵּק מֵהָעָם הַיְּהוּדִי וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, לְפָחוֹת שֶׁיֵּלֵךְ לְהוֹרָיו וְיַגִּיד לָהֶם בְּשִׂיחָה פָּנִים מוּל פָּנִים מַה תָּכְנִיּוֹתָיו.

כָּאָמוּר, הַבָּחוּר הִשְׁתַּכְנֵעַ וְהִזְמִין אֶת עַצְמוֹ לְשַׁבָּת אֵצֶל הוֹרָיו, אַךְ לְפִי "הַתְּנָאִים שֶׁלּוֹ". לְהוֹרָיו הַמִּסְכֵּנִים לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה, הַבֵּן רַחֲמָנָא לִצְּלַן מוֹרֵד, אֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה וְאֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תִּפְעַל.

הוּא הִגִּיעַ בְּלֵיל שַׁבָּת וּבִלָּה אוֹתוֹ בְּעִשּׁוּן בַּמִּרְפֶּסֶת, כָּל סִיגַרְיָה שֶׁהוּא הִדְלִיק שָׂרְפָה אֶת לִבּוֹת הוֹרָיו. וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שׁוּב בִּלָּה עַל הַמִּרְפֶּסֶת עִם הַאַיְפוֹן שֶׁלּוֹ. אָבִיו נִסָּה לְשַׁכְנְעוֹ לָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל, אַךְ הוּא סֵרֵב בְּכָל תֹּקֶף.

בְּשַׁבָּת בַּצָּהֳרַיִם אָבִיו נִגַּשׁ אֵלָיו וְהִזְמִין אוֹתוֹ לְהִצְטָרֵף אֵלָיו לַשִּׁעוּר שֶׁל מָרָן רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן לֵיבּ שְׁטֵיינְמַן זצ"ל, הַשִּׁעוּר מִתְקַיֵּם בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב.

בְּצַעַד מַפְתִּיעַ הַבָּחוּר הִסְכִּים. הֵם הָלְכוּ לַשִּׁעוּר, וּבִגְמַר הַשִּׁעוּר כָּל מִשְׁתַּתְּפֵי הַשִּׁעוּר נִגְּשׁוּ לָרַב שְׁטֵיינְמַן וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ בְּשַׁבַּת שָׁלוֹם. אָבִיו שֶׁל הַבָּחוּר נִגַּשׁ גַּם כֵּן, יַחַד עִם בְּנוֹ, כְּדֵי לוֹמַר שַׁבַּת שָׁלוֹם לָרַב. אָבִיו הוֹדִיעַ לָרַב שְׁטֵיינְמַן שֶׁלְּמַרְבֵּה הַצַּעַר בְּנוֹ אֵינוֹ שׁוֹמֵר שַׁבָּת.

הָרַב שְׁטֵיינְמַן הִבִּיט בַּבָּחוּר וְשָׁאַל: "כַּמָּה זְמַן אֵינְךָ שׁוֹמֵר שַׁבָּת?"

הַבָּחוּר עָנָה "שְׁנָתַיִם".

שָׁאַל הָרַב שְׁטֵיינְמַן, "הַאִם בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הַזֶּה הָיוּ לְךָ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה?"

עָנָה הַבָּחוּר "כֵּן, בְּעֵרֶךְ אַרְבַּע פְּעָמִים".

הוֹסִיף הָרַב שְׁטֵיינְמַן לִשְׁאֹל: "וּלְמֶשֶׁךְ כַּמָּה זְמַן הִרְהַרְתָּ בִּתְשׁוּבָה בְּכָל אַחַת מֵהַפְּעָמִים?"

עָנָה הַבָּחוּר "בְּעֵרֶךְ כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת".

אָמַר לוֹ הָרַב שְׁטֵיינְמַן, "אָז יוֹצֵא שֶׁלְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים דַּקּוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַשְּׁנָתַיִם הָאַחֲרוֹנוֹת, הָיִיתָ בְּמַצָּב שֶׁל 'בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד', וְעַל כָּךְ אֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ. שֶׁיִּהְיֶה לְךָ שַׁבַּת שָׁלוֹם".

הַבָּחוּר הָלַךְ לְבֵית הוֹרָיו, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת חָזַר לַדִּירָה שֶׁל בֶּן דּוֹדוֹ. מִלּוֹתָיו שֶׁל הָרַב שְׁטֵיינְמַן לֹא נָתְנוּ לוֹ מָנוֹחַ, לִבּוֹ נִצְרַב, הִתְחִילוּ לְנַצְנֵץ בּוֹ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וְהִרְהוּר, תְּשׁוּבָה גָּרַר עוֹד הִרְהוּר. הַבָּחוּר עָזַב אֶת הַגּוֹיָה - וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

עַכְשָׁו מַגִּיעַ הַחֵלֶק הַמְּעַנְיֵן שֶׁבַּסִּפּוּר. שָׁאַל אוֹתוֹ אָבִיו, כָּעֵת לְאַחַר שֶׁחָזַרְתָּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, תַּגִּיד לִי, הֲרֵי בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת לְהִתְפַּלֵּל לֹא רָצִיתָ, סְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת לֹא עִנְיְנוּ אוֹתְךָ, וְגַם לְגַבֵּי זְמִירוֹת שַׁבָּת וְדִבְרֵי תּוֹרָה. מַה גָּרַם לְךָ לָלֶכֶת לְשִׁעוּרוֹ שֶׁל הָרַב שְׁטֵיינְמַן?

הַבָּחוּר הֵשִׁיב: "בּוֹא וַאֲסַפֵּר לְךָ מַה גָּרַם לִי לָלֶכֶת לַשִּׁעוּר. כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד בְּכִתָּה ד', בְּתַלְמוּד הַתּוֹרָה, הָלַכְנוּ כָּל יַלְדֵי הַכִּתָּה לְהִבָּחֵן אֵצֶל הָרַב שְׁטֵיינְמַן. הַמְּלַמֵּד אָמַר לָרַב שֶׁזּוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁהֵם מַתְחִילִים לִלְמֹד גְּמָרָא, וְהוּא בִּקֵּשׁ שֶׁהָרַב יִבְחַן אוֹתָם וְיִשְׁאַל שְׁאֵלוֹת קַלּוֹת. וְאָכֵן הָרַב שְׁטֵיינְמַן שָׁאַל שְׁאֵלוֹת שֶׁכָּל יֶלֶד יָדַע, כָּל יֶלֶד שֶׁעָנָה אֶת תְּשׁוּבָתוֹ זָכָה לְקַבֵּל סֻכָּרִיָּה מִתּוֹךְ קֻפְסַת הַסֻּכָּרִיּוֹת שֶׁל הָרַב.

כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרִי, הָרַב שָׁאַל אוֹתִי שְׁאֵלָה, אַךְ לֹא יָדַעְתִּי אֶת הַתְּשׁוּבָה. הָרַב שְׁטֵיינְמַן שָׁאַל אוֹתִי עוֹד שְׁאֵלָה קַלָּה יוֹתֵר מֵהַקּוֹדֶמֶת, וְגַם אוֹתָהּ לֹא יָדַעְתִּי, וְאָז הָרַב שְׁטֵיינְמַן שָׁאַל אוֹתִי אֶת הַשְּׁאֵלָה הֲכִי קַלָּה - אֵיזֶה פֶּרֶק אַתֶּם לוֹמְדִים? וְגַם אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת לֹא יָדַעְתִּי.

כָּל הַיְלָדִים נִגְּשׁוּ לָרַב וְנִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ לְשָׁלוֹם וְיָצְאוּ מֵהַחֶדֶר שֶׁל הָרַב בְּיִרְאַת כָּבוֹד, לְכֻלָּם הָיְתָה סֻכָּרִיָּה בַּיָּד חוּץ מִמֶּנִּי. תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהַיְּלָדִים יָצְאוּ בְּיִרְאַת כָּבוֹד, בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי הָרַב לָגֶשֶׁת אֵלָיו. הוּא אָמַר לִי: "בַּתּוֹרָה וּבְאִידִישְׁקַיְט, אֲנַחְנוּ מְקַבְּלִים שָׂכָר לְפִי הַמַּאֲמָץ, לֹא לְפִי הַתּוֹצָאוֹת. כָּל הַיְלָדִים הִתְאַמְּצוּ לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלָה אַחַת, וְלָכֵן קִבְּלוּ סֻכָּרִיָּה אַחַת, אֲבָל אַתָּה הִתְאַמַּצְתָּ לַעֲנוֹת עַל שָׁלוֹשׁ שְׁאֵלוֹת, וְלָכֵן אַתָּה תְּקַבֵּל שָׁלוֹשׁ סֻכָּרִיּוֹת". וּבְחִיּוּךְ, הוֹשִׁיט לִי שָׁלוֹשׁ סֻכָּרִיּוֹת...

אָמַר הַיֶּלֶד, דַּע לְךָ אַבָּא, שֶׁלֹּא הָיוּ סֻכָּרִיּוֹת מְתוּקוֹת בְּכָל הָעוֹלָם יוֹתֵר מֵהַסֻּכָּרִיּוֹת הָאֵלֶּה. וּמַה גָּרַם לִי אוֹתוֹ יַחַס? שֶׁאֶת הָרַב שְׁטֵיינְמַן אָהַבְתִּי, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִי לָלֶכֶת לַשִּׁעוּר שֶׁל הָרַב שְׁטֵיינְמַן, הִסְכַּמְתִּי לָלֶכֶת.

לְעוֹלָם לֹא נוּכַל לָדַעַת מָה הַכֹּחַ שֶׁל מִלָּה אַחַת טוֹבָה וְהֶאָרַת פָּנִים לְיֶלֶד. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	תרומה תשפ"א
	לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה
	"זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה (ויקרא ו, ב)" (ו-ב) פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ "בֶּן אִישׁ חַי" זצ"ל: מְבַקֵּשׁ אַתָּה לָדַעַת כֵּיצַד לוֹמְדִים תּוֹרָה בְּאֹפֶן שֶׁהִיא תְּרוֹמֵם וּתְנַשֵּׂא אֶת הָאָדָם? "הִיא הָעֹלָה – עַל מוֹקְדָה", אִם יִלְמַד אוֹתָהּ בְּהִתְלַהֲבוּת, בְּאֵשׁ קֹדֶשׁ. וּמִכָּאן הֶאָרָה גְּדוֹלָה לַמְחַנְּכִים שֶׁל הַיְלָדִים הָרַכִּים עַד כַּמָּה צְרִיכִים הֵם לְהַאֲהִיב אֶת הַתּוֹרָה עַל לוֹמְדֶיהָ. אָדָם לֹא יוֹדֵעַ עַד כַּמָּה כָּל מִלָּה שֶׁהוּא מוֹצִיא מִפִּיו, וְכָל מַעֲשֶׂה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, מַשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעָה כַּבִּירָה עַל חִנּוּכָם שֶׁל יְלָדִים רַכִּים. סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין: בָּחוּר מִבְּנֵי בְּרַק, לְמַרְבֵּה הַצַּעַר עָזַב אֶת הַיְשִׁיבָה, פָּרַק כָּל עֹל, עָזַב אֶת הַיַּהֲדוּת וְעָבַר לָגוּר יַחַד עִם בֶּן דּוֹדוֹ הַחִלּוֹנִי בְּתֵל אָבִיב. לְמַרְבֵּה הַצַּעַר הוּא הָלַךְ מִדֶּחִי לְדֶחִי, הִתְדַּרְדֵּר וְנָפַל וְהוּא הִתְאָרֵס עִם בַּחוּרָה לֹא יְהוּדִיָּה. בֶּן דּוֹדוֹ הַחִלּוֹנִי כָּעַס עָלָיו מְאֹד וְשָׁאַל אוֹתוֹ: אֵיךְ הִגַּעְתָּ לְדַרְגָּה כָּזֹאת שְׁפָלָה? הִגְזַמְתָּ, לְהִתְחַתֵּן עִם גּוֹיָה? עַד כְּדֵי כָּךְ? חָסֵר יְהוּדִיּוֹת? אַתָּה עוֹזֵב אֶת הַיַּהֲדוּת וְכוֹרֵת אֶת הֶעָנָף שֶׁל דּוֹר הַהֶמְשֵׁךְ. אַךְ לֹא הָיָה עִם מִי לְדַבֵּר, בֶּן דּוֹדוֹ לֹא הִצְלִיחַ לְשַׁכְנְעוֹ לְבַטֵּל אֶת הָאֵרוּסִין. בְּכָל זֹאת הוּא הִצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁהוּא עַכְשָׁו מִתְנַתֵּק מֵהָעָם הַיְּהוּדִי וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, לְפָחוֹת שֶׁיֵּלֵךְ לְהוֹרָיו וְיַגִּיד לָהֶם בְּשִׂיחָה פָּנִים מוּל פָּנִים מַה תָּכְנִיּוֹתָיו. כָּאָמוּר, הַבָּחוּר הִשְׁתַּכְנֵעַ וְהִזְמִין אֶת עַצְמוֹ לְשַׁבָּת אֵצֶל הוֹרָיו, אַךְ לְפִי "הַתְּנָאִים שֶׁלּוֹ". לְהוֹרָיו הַמִּסְכֵּנִים לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה, הַבֵּן רַחֲמָנָא לִצְּלַן מוֹרֵד, אֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה וְאֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תִּפְעַל. הוּא הִגִּיעַ בְּלֵיל שַׁבָּת וּבִלָּה אוֹתוֹ בְּעִשּׁוּן בַּמִּרְפֶּסֶת, כָּל סִיגַרְיָה שֶׁהוּא הִדְלִיק שָׂרְפָה אֶת לִבּוֹת הוֹרָיו. וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שׁוּב בִּלָּה עַל הַמִּרְפֶּסֶת עִם הַאַיְפוֹן שֶׁלּוֹ. אָבִיו נִסָּה לְשַׁכְנְעוֹ לָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל, אַךְ הוּא סֵרֵב בְּכָל תֹּקֶף. בְּשַׁבָּת בַּצָּהֳרַיִם אָבִיו נִגַּשׁ אֵלָיו וְהִזְמִין אוֹתוֹ לְהִצְטָרֵף אֵלָיו לַשִּׁעוּר שֶׁל מָרָן רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן לֵיבּ שְׁטֵיינְמַן זצ"ל, הַשִּׁעוּר מִתְקַיֵּם בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב. בְּצַעַד מַפְתִּיעַ הַבָּחוּר הִסְכִּים. הֵם הָלְכוּ לַשִּׁעוּר, וּבִגְמַר הַשִּׁעוּר כָּל מִשְׁתַּתְּפֵי הַשִּׁעוּר נִגְּשׁוּ לָרַב שְׁטֵיינְמַן וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ בְּשַׁבַּת שָׁלוֹם. אָבִיו שֶׁל הַבָּחוּר נִגַּשׁ גַּם כֵּן, יַחַד עִם בְּנוֹ, כְּדֵי לוֹמַר שַׁבַּת שָׁלוֹם לָרַב. אָבִיו הוֹדִיעַ לָרַב שְׁטֵיינְמַן שֶׁלְּמַרְבֵּה הַצַּעַר בְּנוֹ אֵינוֹ שׁוֹמֵר שַׁבָּת. הָרַב שְׁטֵיינְמַן הִבִּיט בַּבָּחוּר וְשָׁאַל: "כַּמָּה זְמַן אֵינְךָ שׁוֹמֵר שַׁבָּת?" הַבָּחוּר עָנָה "שְׁנָתַיִם". שָׁאַל הָרַב שְׁטֵיינְמַן, "הַאִם בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הַזֶּה הָיוּ לְךָ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה?" עָנָה הַבָּחוּר "כֵּן, בְּעֵרֶךְ אַרְבַּע פְּעָמִים". הוֹסִיף הָרַב שְׁטֵיינְמַן לִשְׁאֹל: "וּלְמֶשֶׁךְ כַּמָּה זְמַן הִרְהַרְתָּ בִּתְשׁוּבָה בְּכָל אַחַת מֵהַפְּעָמִים?" עָנָה הַבָּחוּר "בְּעֵרֶךְ כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת". אָמַר לוֹ הָרַב שְׁטֵיינְמַן, "אָז יוֹצֵא שֶׁלְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים דַּקּוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַשְּׁנָתַיִם הָאַחֲרוֹנוֹת, הָיִיתָ בְּמַצָּב שֶׁל 'בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד', וְעַל כָּךְ אֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ. שֶׁיִּהְיֶה לְךָ שַׁבַּת שָׁלוֹם". הַבָּחוּר הָלַךְ לְבֵית הוֹרָיו, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת חָזַר לַדִּירָה שֶׁל בֶּן דּוֹדוֹ. מִלּוֹתָיו שֶׁל הָרַב שְׁטֵיינְמַן לֹא נָתְנוּ לוֹ מָנוֹחַ, לִבּוֹ נִצְרַב, הִתְחִילוּ לְנַצְנֵץ בּוֹ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וְהִרְהוּר, תְּשׁוּבָה גָּרַר עוֹד הִרְהוּר. הַבָּחוּר עָזַב אֶת הַגּוֹיָה - וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. עַכְשָׁו מַגִּיעַ הַחֵלֶק הַמְּעַנְיֵן שֶׁבַּסִּפּוּר. שָׁאַל אוֹתוֹ אָבִיו, כָּעֵת לְאַחַר שֶׁחָזַרְתָּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, תַּגִּיד לִי, הֲרֵי בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת לְהִתְפַּלֵּל לֹא רָצִיתָ, סְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת לֹא עִנְיְנוּ אוֹתְךָ, וְגַם לְגַבֵּי זְמִירוֹת שַׁבָּת וְדִבְרֵי תּוֹרָה. מַה גָּרַם לְךָ לָלֶכֶת לְשִׁעוּרוֹ שֶׁל הָרַב שְׁטֵיינְמַן? הַבָּחוּר הֵשִׁיב: "בּוֹא וַאֲסַפֵּר לְךָ מַה גָּרַם לִי לָלֶכֶת לַשִּׁעוּר. כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד בְּכִתָּה ד', בְּתַלְמוּד הַתּוֹרָה, הָלַכְנוּ כָּל יַלְדֵי הַכִּתָּה לְהִבָּחֵן אֵצֶל הָרַב שְׁטֵיינְמַן. הַמְּלַמֵּד אָמַר לָרַב שֶׁזּוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁהֵם מַתְחִילִים לִלְמֹד גְּמָרָא, וְהוּא בִּקֵּשׁ שֶׁהָרַב יִבְחַן אוֹתָם וְיִשְׁאַל שְׁאֵלוֹת קַלּוֹת. וְאָכֵן הָרַב שְׁטֵיינְמַן שָׁאַל שְׁאֵלוֹת שֶׁכָּל יֶלֶד יָדַע, כָּל יֶלֶד שֶׁעָנָה אֶת תְּשׁוּבָתוֹ זָכָה לְקַבֵּל סֻכָּרִיָּה מִתּוֹךְ קֻפְסַת הַסֻּכָּרִיּוֹת שֶׁל הָרַב. כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרִי, הָרַב שָׁאַל אוֹתִי שְׁאֵלָה, אַךְ לֹא יָדַעְתִּי אֶת הַתְּשׁוּבָה. הָרַב שְׁטֵיינְמַן שָׁאַל אוֹתִי עוֹד שְׁאֵלָה קַלָּה יוֹתֵר מֵהַקּוֹדֶמֶת, וְגַם אוֹתָהּ לֹא יָדַעְתִּי, וְאָז הָרַב שְׁטֵיינְמַן שָׁאַל אוֹתִי אֶת הַשְּׁאֵלָה הֲכִי קַלָּה - אֵיזֶה פֶּרֶק אַתֶּם לוֹמְדִים? וְגַם אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת לֹא יָדַעְתִּי. כָּל הַיְלָדִים נִגְּשׁוּ לָרַב וְנִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ לְשָׁלוֹם וְיָצְאוּ מֵהַחֶדֶר שֶׁל הָרַב בְּיִרְאַת כָּבוֹד, לְכֻלָּם הָיְתָה סֻכָּרִיָּה בַּיָּד חוּץ מִמֶּנִּי. תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהַיְּלָדִים יָצְאוּ בְּיִרְאַת כָּבוֹד, בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי הָרַב לָגֶשֶׁת אֵלָיו. הוּא אָמַר לִי: "בַּתּוֹרָה וּבְאִידִישְׁקַיְט, אֲנַחְנוּ מְקַבְּלִים שָׂכָר לְפִי הַמַּאֲמָץ, לֹא לְפִי הַתּוֹצָאוֹת. כָּל הַיְלָדִים הִתְאַמְּצוּ לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלָה אַחַת, וְלָכֵן קִבְּלוּ סֻכָּרִיָּה אַחַת, אֲבָל אַתָּה הִתְאַמַּצְתָּ לַעֲנוֹת עַל שָׁלוֹשׁ שְׁאֵלוֹת, וְלָכֵן אַתָּה תְּקַבֵּל שָׁלוֹשׁ סֻכָּרִיּוֹת". וּבְחִיּוּךְ, הוֹשִׁיט לִי שָׁלוֹשׁ סֻכָּרִיּוֹת... אָמַר הַיֶּלֶד, דַּע לְךָ אַבָּא, שֶׁלֹּא הָיוּ סֻכָּרִיּוֹת מְתוּקוֹת בְּכָל הָעוֹלָם יוֹתֵר מֵהַסֻּכָּרִיּוֹת הָאֵלֶּה. וּמַה גָּרַם לִי אוֹתוֹ יַחַס? שֶׁאֶת הָרַב שְׁטֵיינְמַן אָהַבְתִּי, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִי לָלֶכֶת לַשִּׁעוּר שֶׁל הָרַב שְׁטֵיינְמַן, הִסְכַּמְתִּי לָלֶכֶת. לְעוֹלָם לֹא נוּכַל לָדַעַת מָה הַכֹּחַ שֶׁל מִלָּה אַחַת טוֹבָה וְהֶאָרַת פָּנִים לְיֶלֶד. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)