Otzarot-Article

"וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (יט-יט) פָּרָשָׁתֵנוּ, פָּרָשַׁת מַתַּן תּוֹרָה הִיא. וּבִקְרִיאָתָהּ נְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה לְדַעַת הָרַמְבָּ"ן, לִזְכֹּר אֶת מַתַּן תּוֹרָה וּמַעֲמָדוֹ: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ, יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בְּחֹרֵב" (דְּבָרִים ד-ט).

וְהָרַמְבָּ"ן מַדְגִּישׁ, שֶׁיֵּשׁ לִזְכֹּר לֹא רַק אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, אֶלָּא גַּם אֶת רוֹמְמוּת הַמַּעֲמָד הַגָּדוֹל, כִּי כָּל פְּרָט בּוֹ, בָּא לְלַמֵּד וּלְהַדְרִיךְ.

הָבָה נִתְבּוֹנֵן בִּפְרָט אֶחָד: "וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד... וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד". וְכָתַב רַשִּׁ"י: "מִנְהַג הֶדְיוֹט, כָּל זְמַן שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ לִתְקֹעַ קוֹלוֹ מַחֲלִישׁ. אֲבָל כָּאן, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאוֹד".

וְהַלֶּקַח עֲבוּרֵנוּ: כָּל הִתְרַשְּׁמוּת וְהִתְפַּעֲלוּת, כּוֹחָן יָפֶה לִשְׁעָתָן, וְהֵן דּוֹעֲכוֹת וּנְמוֹגוֹת. אֲבָל בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַתּוֹפָעָה הֲפוּכָה, כְּכָל שֶׁלּוֹמְדִים יוֹתֵר, מוֹצְאִים בָּהּ יוֹתֵר מְתִיקוּת וְנֹעַם, וּמַגְבִּירִים אֶת הַשְּׁקִידָה וְהַהַתְמָדָה!

זֶהוּ שֶׁכָּתַב רַשִּׁ"י עַל הַפָּסוּק: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ לְקוֹלִי" (יט-ה), אִם עַתָּה תְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם, יֶעֱרַב לָכֶם מִכָּאן וּלְהַבָּא. שֶׁכָּל הַתְּחִלּוֹת קָשׁוֹת. וּלְפִיכָךְ, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְמַיִם, שֶׁבַּתְּחִלָּה קָשֶׁה לְהִתְרַגֵּל אֲלֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ לֹא רוֹצִים לָצֵאת...

מְסַפְּרִים, שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבִּקְּשׁוּ לְהִתְקַבֵּל אֵצֶל הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה כְּתַלְמִידָיו, הָיוּ מִתְבַּקְּשִׁים לִלְמֹד סוּגְיָא מְסֻיֶּמֶת, וְלַחֲזֹר אֵלָיו כְּשֶׁיְּסַיְּמוּ לַחֲזֹר עָלֶיהָ. וְהוּא קִבֵּל אֶת אוֹתָם תַּלְמִידִים שֶׁלֹּא סִיְּמוּ מַהֵר לַחֲזֹר עַל תַּלְמוּדָם, כִּי בְּכָל פַּעַם מָצְאוּ בּוֹ טַעַם חָדָשׁ... לְפִיכָךְ, אִם הָלַךְ אָדָם לְשִׁעוּר תּוֹרָה וְלֹא הִתְרַשֵּׁם, לֹא הִתְבַּשֵּׂם, אַל תִּפֹּל רוּחוֹ בְּקִרְבּוֹ. יַתְמִיד לָלֶכֶת, וְיִרְאֶה אוֹר גָּדוֹל.

פָּרָשָׁתֵנוּ, פָּרָשַׁת מַתַּן תּוֹרָה הִיא, וּבָהּ - מִצְוַת הַשַּׁבָּת. עַל שְׁנֵי הַדְּבָרִים כְּאֶחָד, יוּבָא הַסִּפּוּר הַבָּא.

הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּה זצ"ל הִתְיַתֵּם מֵאָבִיו בִּהְיוֹתוֹ נַעַר צָעִיר. אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלִים הָיוּ נְשׂוּאִים וּפִרְנְסוּ אֶת מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, וְעֹל פַּרְנָסַת הַבַּיִת נָפַל עַל כְּתֵפֵי אִמּוֹ הָרַבָּנִית עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם.

רַבִּי עֶזְרָא שָׁקַד בְּאָהֳלֵי תּוֹרָה, וּבְכִשְׁרוֹנוֹתָיו הַבְּרוּכִים הִתְעַלָּה בְּלִמּוּדָיו לְשִׂמְחַת לֵב אִמּוֹ. רַק דְּאָגָה אַחַת הֵעִיבָה עָלָיו: עָנְיָהּ וְדָחְקָהּ שֶׁל אִמּוֹ הָאֲהוּבָה.

עֶרֶב שַׁבָּת אֶחָד לֹא הָיְתָה בַּבַּיִת וְלוּ פְּרוּטָה אַחַת, וְלֹא הָיָה בְּמַה לִּקְנוֹת אֶת צָרְכֵי הַשַּׁבָּת. הַבֵּן, עֶזְרָא, נִסָּה לְהַשִּׂיג כֶּסֶף בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת, וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ. קוֹדֵר וְעָצֵב יָשַׁב, אוֹבֵד עֵצוֹת.

פָּנְתָה אֵלָיו אִמּוֹ וּשְׁאַלְתּוֹ: "בְּנִי יַקִּירִי מַחְמַד עֵינִי, מַדּוּעַ אֵינְךָ עוֹלֶה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, לִלְמֹד?"

עָנָה הַבֵּן: "אֵיךְ אוּכַל לָלֶכֶת, וּבַבַּיִת אֵין פְּרוּטָה? לֹא הִשַּׂגְתִּי מְאוּמָה, וְהַשַּׁבָּת מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה".

אָמְרָה לוֹ הָאֵם: "אַל דְּאָגָה. עָלֶיךָ לִלְמֹד תּוֹרָה, וְתוּ לֹא. יְשׁוּעַת ה' תָּבוֹא בִּמְהֵרָה, וְהַבּוֹטֵחַ בּוֹ - חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ".

קָם הַבֵּן, וְעָלָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. כֵּיוָן שֶׁפָּתַח אֶת סִפְרוֹ, נִשְׁכְּחוּ מִמֶּנּוּ הַדְּאָגוֹת וְהַמְּצוּקוֹת, וְעוֹלָם שֶׁל אוֹר וְזֹהַר נִפְרַשׂ בְּפָנָיו. יַם הַתּוֹרָה וּבוֹ מַרְגָּלִיּוֹת וּפְנִינִים, אוֹתָם דָּלָה בְּעִיּוּנוֹ וְחָרַז בְּפִלְפּוּלָיו. בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת מְאֹד נִזְכַּר שֶׁעֶרֶב שַׁבָּת הַיּוֹם, וְהַשַּׁבָּת עוֹמֶדֶת לְהִכָּנֵס, וּבַבַּיִת אֵין כֹּל. בִּנְקִיפַת לֵב מִהֵר לְבֵיתוֹ, וְהִנֵּה הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ וְהַתַּבְשִׁילִים מוּכָנִים. אִמּוֹ סִפְּרָה לוֹ בְּשִׂמְחָה כִּי יְשׁוּעַת ה' אָמְנָם בָּאָה: הִיא מָצְאָה עֲגִיל זָהָב אוֹתוֹ עָנְדָה בַּחֲתֻנָּתָהּ, מָכְרָה אוֹתוֹ, וּבְדָמָיו הֵכִינָה אֶת הַשַּׁבָּת.

אַךְ הַדֹּחַק בַּבַּיִת הִמְשִׁיךְ, וְהָיָה לְלֹא נְשֹׂא. בְּצַעַר רַב נֶאֱלַץ הַנַּעַר לָצֵאת מֵאָהֳלֵי הַתּוֹרָה וְלַעֲסֹק לְפַרְנָסָתוֹ, לִהְיוֹת לְשׁוּלְיָה שֶׁל נַגָּרִים כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת אִמּוֹ.

שָׁמַע זֹאת הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא הֲרָרִי רָפוּל זצ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת "אֹהֶל מוֹעֵד", פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: "בּוֹא לִלְמֹד בִּישִׁיבָתִי וְדַאֲגַת פַּרְנָסָתְךָ עָלַי". בְּכָךְ הִצִּיל אֶת אֶחָד מִמְּאוֹרוֹת יַהֲדוּת אֲרַם צוֹבָא, זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים.

נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים שֶׁגַּם אִם אָדָם נִמְצָא בִּמְצוּקָה כַּלְכָּלִית, עָלָיו לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִתְקָרֵב אֶל ה' כְּכָל יְכָלְתּוֹ, וְאָז קְרוֹבָה הַיְשׁוּעָה לָבוֹא, כְּאוֹתוֹ סִפּוּר שֶׁל עוֹבֵד הָעִירִיָּה.

סִפֵּר עוֹבֵד עִירִיָּה שֶׁפָּנָה אֵלָיו מְנַהֵל אֲגַף הַמַּיִם וּמָסַר בְּיָדוֹ שְׁנֵי מִכְתָּבִים לְהַעֲבִיר, מִכְתָּב אֶחָד שֶׁבּוֹ אַזְהָרָה קֹדֶם נִתּוּק, וְהַשֵּׁנִי - נִתּוּק מִיָּדִי.

אוֹתוֹ עוֹבֵד לָקַח אֶת הַמִּכְתָּבִים, וּבְדַרְכּוֹ לַכְּתוֹבוֹת רָאָה שֶׁבַּמִּכְתָּב שֶׁכְּתוּבָה בּוֹ אַזְהָרָה לְנִתּוּק הַחוֹב הִגִּיעַ עַד 10,000 שֶׁקֶל, וְאִלּוּ בַּמִּכְתָּב שֶׁל הַנִּתּוּק הַמִּיָּדִי הַחוֹב לֹא עוֹלֶה עַל 1,000 שֶׁקֶל.

הִתְפַּלֵּא הָעוֹבֵד מְאֹד, הֵיאַךְ דָּבָר זֶה יִתָּכֵן?

בַּיּוֹם שֶׁלַּמָּחֳרָת חָזַר אֶל מְנַהֵל הָאֲגַף וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "אֲנִי רוֹצֶה לְהָבִין, אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁחוֹב שֶׁל 10,000 שֶׁקֶל אַתָּה לֹא מְנַתֵּק, וְחוֹב שֶׁל 1,000 שֶׁקֶל אַתָּה לֹא מַסְכִּים לְחַכּוֹת עוֹד שְׁנִיָּה וּכְבָר מְנַתֵּק?!"

אָמַר לוֹ מְנַהֵל הָאֲגַף: "דַּע לְךָ שֶׁבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עִם הַחוֹב הַגָּדוֹל מִתְקַשְּׁרִים אֵלַי מִסְפַּר פְּעָמִים כָּל חֹדֶשׁ וּמַסְבִּירִים לִי אֶת הַקְּשָׁיִים. הֵם אוֹמְרִים שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת רוֹצִים לְשַׁלֵּם וּמְבַקְּשִׁים עוֹד קְצָת זְמַן, וּפְעָמִים רַבּוֹת מַפְקִידִים בַּדֹּאַר כָּאן מֵאָה שֶׁקֶל וְשָׁם מָאתַיִם שֶׁקֶל. אַךְ אֵלּוּ עִם הַחוֹב שֶׁל אֶלֶף שֶׁקֶל, כַּמָּה שֶׁאַתָּה שׁוֹלֵחַ לָהֶם הוֹדָעוֹת וְהַתְרָאוֹת, הֵם לֹא מִתְיַחֲסִים!"

אָמַר אוֹתוֹ פּוֹעֵל, כַּמָּה לֶקַח לָמַדְתִּי בְּאוֹתוֹ יוֹם, אָדָם שֶׁמִּתְגַּעְגֵּעַ לְבוֹרֵא עוֹלָם, אָדָם שֶׁבֶּאֱמֶת רוֹצֶה אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אָדָם שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּר, שֶׁהוּא בְּקֶשֶׁר אִתּוֹ, אֲפִלּוּ שֶׁהַחוֹב גָּדוֹל מְאֹד, בּוֹרֵא עוֹלָם לֹא יְנַתֵּק לוֹ לְעוֹלָם, הוּא תָּמִיד יָבוֹא לִקְרָאתוֹ...

גַּם אִם נָפַלְתָּ וְאִכְזַבְתָּ, שָׁקַעְתָּ וְהִדַּרְדַּרְתָּ לַמְּקוֹמוֹת הֲכִי שְׁפָלִים - דַּע שֶׁאַתָּה תִּשָּׁאֵר תָּמִיד הַבֵּן שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם. תָּמִיד תּוּכַל לְהָרִים אֶת רֹאשְׁךָ לַשָּׁמַיִם וְלָדַעַת שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם מְחַכֶּה לְךָ, אַתָּה תָּמִיד מְיֻחָד בְּעֵינָיו! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וארא תשפ"א
	יְהוּדִי פָּשׁוּט אוֹ פָּשׁוּט יְהוּדִי
	"וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (יט-יט) פָּרָשָׁתֵנוּ, פָּרָשַׁת מַתַּן תּוֹרָה הִיא. וּבִקְרִיאָתָהּ נְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה לְדַעַת הָרַמְבָּ"ן, לִזְכֹּר אֶת מַתַּן תּוֹרָה וּמַעֲמָדוֹ: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ, יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בְּחֹרֵב" (דְּבָרִים ד-ט). וְהָרַמְבָּ"ן מַדְגִּישׁ, שֶׁיֵּשׁ לִזְכֹּר לֹא רַק אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, אֶלָּא גַּם אֶת רוֹמְמוּת הַמַּעֲמָד הַגָּדוֹל, כִּי כָּל פְּרָט בּוֹ, בָּא לְלַמֵּד וּלְהַדְרִיךְ. הָבָה נִתְבּוֹנֵן בִּפְרָט אֶחָד: "וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד... וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד". וְכָתַב רַשִּׁ"י: "מִנְהַג הֶדְיוֹט, כָּל זְמַן שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ לִתְקֹעַ קוֹלוֹ מַחֲלִישׁ. אֲבָל כָּאן, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאוֹד". וְהַלֶּקַח עֲבוּרֵנוּ: כָּל הִתְרַשְּׁמוּת וְהִתְפַּעֲלוּת, כּוֹחָן יָפֶה לִשְׁעָתָן, וְהֵן דּוֹעֲכוֹת וּנְמוֹגוֹת. אֲבָל בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַתּוֹפָעָה הֲפוּכָה, כְּכָל שֶׁלּוֹמְדִים יוֹתֵר, מוֹצְאִים בָּהּ יוֹתֵר מְתִיקוּת וְנֹעַם, וּמַגְבִּירִים אֶת הַשְּׁקִידָה וְהַהַתְמָדָה! זֶהוּ שֶׁכָּתַב רַשִּׁ"י עַל הַפָּסוּק: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ לְקוֹלִי" (יט-ה), אִם עַתָּה תְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם, יֶעֱרַב לָכֶם מִכָּאן וּלְהַבָּא. שֶׁכָּל הַתְּחִלּוֹת קָשׁוֹת. וּלְפִיכָךְ, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְמַיִם, שֶׁבַּתְּחִלָּה קָשֶׁה לְהִתְרַגֵּל אֲלֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ לֹא רוֹצִים לָצֵאת... מְסַפְּרִים, שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבִּקְּשׁוּ לְהִתְקַבֵּל אֵצֶל הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה כְּתַלְמִידָיו, הָיוּ מִתְבַּקְּשִׁים לִלְמֹד סוּגְיָא מְסֻיֶּמֶת, וְלַחֲזֹר אֵלָיו כְּשֶׁיְּסַיְּמוּ לַחֲזֹר עָלֶיהָ. וְהוּא קִבֵּל אֶת אוֹתָם תַּלְמִידִים שֶׁלֹּא סִיְּמוּ מַהֵר לַחֲזֹר עַל תַּלְמוּדָם, כִּי בְּכָל פַּעַם מָצְאוּ בּוֹ טַעַם חָדָשׁ... לְפִיכָךְ, אִם הָלַךְ אָדָם לְשִׁעוּר תּוֹרָה וְלֹא הִתְרַשֵּׁם, לֹא הִתְבַּשֵּׂם, אַל תִּפֹּל רוּחוֹ בְּקִרְבּוֹ. יַתְמִיד לָלֶכֶת, וְיִרְאֶה אוֹר גָּדוֹל. פָּרָשָׁתֵנוּ, פָּרָשַׁת מַתַּן תּוֹרָה הִיא, וּבָהּ - מִצְוַת הַשַּׁבָּת. עַל שְׁנֵי הַדְּבָרִים כְּאֶחָד, יוּבָא הַסִּפּוּר הַבָּא. הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּה זצ"ל הִתְיַתֵּם מֵאָבִיו בִּהְיוֹתוֹ נַעַר צָעִיר. אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלִים הָיוּ נְשׂוּאִים וּפִרְנְסוּ אֶת מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, וְעֹל פַּרְנָסַת הַבַּיִת נָפַל עַל כְּתֵפֵי אִמּוֹ הָרַבָּנִית עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם. רַבִּי עֶזְרָא שָׁקַד בְּאָהֳלֵי תּוֹרָה, וּבְכִשְׁרוֹנוֹתָיו הַבְּרוּכִים הִתְעַלָּה בְּלִמּוּדָיו לְשִׂמְחַת לֵב אִמּוֹ. רַק דְּאָגָה אַחַת הֵעִיבָה עָלָיו: עָנְיָהּ וְדָחְקָהּ שֶׁל אִמּוֹ הָאֲהוּבָה. עֶרֶב שַׁבָּת אֶחָד לֹא הָיְתָה בַּבַּיִת וְלוּ פְּרוּטָה אַחַת, וְלֹא הָיָה בְּמַה לִּקְנוֹת אֶת צָרְכֵי הַשַּׁבָּת. הַבֵּן, עֶזְרָא, נִסָּה לְהַשִּׂיג כֶּסֶף בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת, וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ. קוֹדֵר וְעָצֵב יָשַׁב, אוֹבֵד עֵצוֹת. פָּנְתָה אֵלָיו אִמּוֹ וּשְׁאַלְתּוֹ: "בְּנִי יַקִּירִי מַחְמַד עֵינִי, מַדּוּעַ אֵינְךָ עוֹלֶה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, לִלְמֹד?" עָנָה הַבֵּן: "אֵיךְ אוּכַל לָלֶכֶת, וּבַבַּיִת אֵין פְּרוּטָה? לֹא הִשַּׂגְתִּי מְאוּמָה, וְהַשַּׁבָּת מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה". אָמְרָה לוֹ הָאֵם: "אַל דְּאָגָה. עָלֶיךָ לִלְמֹד תּוֹרָה, וְתוּ לֹא. יְשׁוּעַת ה' תָּבוֹא בִּמְהֵרָה, וְהַבּוֹטֵחַ בּוֹ - חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ". קָם הַבֵּן, וְעָלָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. כֵּיוָן שֶׁפָּתַח אֶת סִפְרוֹ, נִשְׁכְּחוּ מִמֶּנּוּ הַדְּאָגוֹת וְהַמְּצוּקוֹת, וְעוֹלָם שֶׁל אוֹר וְזֹהַר נִפְרַשׂ בְּפָנָיו. יַם הַתּוֹרָה וּבוֹ מַרְגָּלִיּוֹת וּפְנִינִים, אוֹתָם דָּלָה בְּעִיּוּנוֹ וְחָרַז בְּפִלְפּוּלָיו. בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת מְאֹד נִזְכַּר שֶׁעֶרֶב שַׁבָּת הַיּוֹם, וְהַשַּׁבָּת עוֹמֶדֶת לְהִכָּנֵס, וּבַבַּיִת אֵין כֹּל. בִּנְקִיפַת לֵב מִהֵר לְבֵיתוֹ, וְהִנֵּה הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ וְהַתַּבְשִׁילִים מוּכָנִים. אִמּוֹ סִפְּרָה לוֹ בְּשִׂמְחָה כִּי יְשׁוּעַת ה' אָמְנָם בָּאָה: הִיא מָצְאָה עֲגִיל זָהָב אוֹתוֹ עָנְדָה בַּחֲתֻנָּתָהּ, מָכְרָה אוֹתוֹ, וּבְדָמָיו הֵכִינָה אֶת הַשַּׁבָּת. אַךְ הַדֹּחַק בַּבַּיִת הִמְשִׁיךְ, וְהָיָה לְלֹא נְשֹׂא. בְּצַעַר רַב נֶאֱלַץ הַנַּעַר לָצֵאת מֵאָהֳלֵי הַתּוֹרָה וְלַעֲסֹק לְפַרְנָסָתוֹ, לִהְיוֹת לְשׁוּלְיָה שֶׁל נַגָּרִים כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת אִמּוֹ. שָׁמַע זֹאת הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא הֲרָרִי רָפוּל זצ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת "אֹהֶל מוֹעֵד", פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: "בּוֹא לִלְמֹד בִּישִׁיבָתִי וְדַאֲגַת פַּרְנָסָתְךָ עָלַי". בְּכָךְ הִצִּיל אֶת אֶחָד מִמְּאוֹרוֹת יַהֲדוּת אֲרַם צוֹבָא, זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים. נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים שֶׁגַּם אִם אָדָם נִמְצָא בִּמְצוּקָה כַּלְכָּלִית, עָלָיו לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִתְקָרֵב אֶל ה' כְּכָל יְכָלְתּוֹ, וְאָז קְרוֹבָה הַיְשׁוּעָה לָבוֹא, כְּאוֹתוֹ סִפּוּר שֶׁל עוֹבֵד הָעִירִיָּה. סִפֵּר עוֹבֵד עִירִיָּה שֶׁפָּנָה אֵלָיו מְנַהֵל אֲגַף הַמַּיִם וּמָסַר בְּיָדוֹ שְׁנֵי מִכְתָּבִים לְהַעֲבִיר, מִכְתָּב אֶחָד שֶׁבּוֹ אַזְהָרָה קֹדֶם נִתּוּק, וְהַשֵּׁנִי - נִתּוּק מִיָּדִי. אוֹתוֹ עוֹבֵד לָקַח אֶת הַמִּכְתָּבִים, וּבְדַרְכּוֹ לַכְּתוֹבוֹת רָאָה שֶׁבַּמִּכְתָּב שֶׁכְּתוּבָה בּוֹ אַזְהָרָה לְנִתּוּק הַחוֹב הִגִּיעַ עַד 10,000 שֶׁקֶל, וְאִלּוּ בַּמִּכְתָּב שֶׁל הַנִּתּוּק הַמִּיָּדִי הַחוֹב לֹא עוֹלֶה עַל 1,000 שֶׁקֶל. הִתְפַּלֵּא הָעוֹבֵד מְאֹד, הֵיאַךְ דָּבָר זֶה יִתָּכֵן? בַּיּוֹם שֶׁלַּמָּחֳרָת חָזַר אֶל מְנַהֵל הָאֲגַף וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "אֲנִי רוֹצֶה לְהָבִין, אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁחוֹב שֶׁל 10,000 שֶׁקֶל אַתָּה לֹא מְנַתֵּק, וְחוֹב שֶׁל 1,000 שֶׁקֶל אַתָּה לֹא מַסְכִּים לְחַכּוֹת עוֹד שְׁנִיָּה וּכְבָר מְנַתֵּק?!" אָמַר לוֹ מְנַהֵל הָאֲגַף: "דַּע לְךָ שֶׁבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עִם הַחוֹב הַגָּדוֹל מִתְקַשְּׁרִים אֵלַי מִסְפַּר פְּעָמִים כָּל חֹדֶשׁ וּמַסְבִּירִים לִי אֶת הַקְּשָׁיִים. הֵם אוֹמְרִים שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת רוֹצִים לְשַׁלֵּם וּמְבַקְּשִׁים עוֹד קְצָת זְמַן, וּפְעָמִים רַבּוֹת מַפְקִידִים בַּדֹּאַר כָּאן מֵאָה שֶׁקֶל וְשָׁם מָאתַיִם שֶׁקֶל. אַךְ אֵלּוּ עִם הַחוֹב שֶׁל אֶלֶף שֶׁקֶל, כַּמָּה שֶׁאַתָּה שׁוֹלֵחַ לָהֶם הוֹדָעוֹת וְהַתְרָאוֹת, הֵם לֹא מִתְיַחֲסִים!" אָמַר אוֹתוֹ פּוֹעֵל, כַּמָּה לֶקַח לָמַדְתִּי בְּאוֹתוֹ יוֹם, אָדָם שֶׁמִּתְגַּעְגֵּעַ לְבוֹרֵא עוֹלָם, אָדָם שֶׁבֶּאֱמֶת רוֹצֶה אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אָדָם שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּר, שֶׁהוּא בְּקֶשֶׁר אִתּוֹ, אֲפִלּוּ שֶׁהַחוֹב גָּדוֹל מְאֹד, בּוֹרֵא עוֹלָם לֹא יְנַתֵּק לוֹ לְעוֹלָם, הוּא תָּמִיד יָבוֹא לִקְרָאתוֹ... גַּם אִם נָפַלְתָּ וְאִכְזַבְתָּ, שָׁקַעְתָּ וְהִדַּרְדַּרְתָּ לַמְּקוֹמוֹת הֲכִי שְׁפָלִים - דַּע שֶׁאַתָּה תִּשָּׁאֵר תָּמִיד הַבֵּן שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם. תָּמִיד תּוּכַל לְהָרִים אֶת רֹאשְׁךָ לַשָּׁמַיִם וְלָדַעַת שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם מְחַכֶּה לְךָ, אַתָּה תָּמִיד מְיֻחָד בְּעֵינָיו! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)