Otzarot-Article

"הוֹצִיאוּ כָּל אִישׁ מֵעָלַי" (מה-א) "אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: לְסַכָּנָה גְּדוֹלָה יָרַד יוֹסֵף, שֶׁאִם יַהַרְגוּהוּ אֶחָיו אֵין בְּרִיָּה בָּעוֹלָם מַכִּירוֹ. וְלָמָּה אָמַר הוֹצִיאוּ כָּל אִישׁ מֵעָלַי? אֶלָּא כָּךְ אָמַר יוֹסֵף בְּלִבּוֹ: מוּטָב שֶׁאֵהָרֵג וְלֹא אֲבַיֵּשׁ אֶת אַחַי בִּפְנֵי הַמִּצְרִים". (מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא, בְּרֵאשִׁית מ"ה)

הָרְגִישׁוּת הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל יוֹסֵף כְּלַפֵּי כְּבוֹד אֶחָיו, מִתְגַּלָּה בִּמְלֹא עָצְמָתָהּ וַאֲצִילוּתָהּ בְּמַעֲמַד הִתְוַדְּעוּתוֹ אֲלֵיהֶם. לְמַעֲשֶׂה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיְתָה בְּיָדוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת לְהַשְׁפִּילָם עַד עָפָר וְלָחוּשׁ בְּטַעְמָהּ הֶעָרֵב שֶׁל הַנְּקָמָה הַמְּתוּקָה.

אַךְ לֹא! בִּמְקוֹם זֹאת, מוֹשֵׁל מִצְרַיִם מוֹשֵׁל עַל לִבּוֹ שִׁלְטוֹן לְלֹא מְצָרִים וּמְצַוֶּה: "הוֹצִיאוּ כָּל אִישׁ מֵעָלַי!". חָשׁוּב לוֹ שֶׁלֹּא יִתְבַּיְּשׁוּ אֶחָיו וְיִתְגַּלֶּה קְלוֹנָם בִּפְנֵי הַמִּצְרִים.

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִכְנִיס יוֹסֵף עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, שֶׁכֵּן הָאַחִים וּבִפְרָט יְהוּדָה כָּעֲסוּ עָלָיו מְאוֹד, וְכַאֲשֶׁר יָצְאוּ כָּל שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ לַחוּץ, הָיוּ יְכוֹלִים לָקוּם עָלָיו וּלְהָרְגוֹ בְּנָקֵל.

לַמְרוֹת הַסִּכּוּן הַגָּדוֹל, יוֹסֵף בַּאֲצִילוּת נַפְשׁוֹ אֵינוֹ מְסֻגָּל לְהַעֲמִיד אֶת אֶחָיו בְּמַצָּב שֶׁל בּוּשָׁה כָּזוֹ. לְאַחַר שֶׁיּוֹצְאִים כֻּלָּם מֵעָלָיו, הוּא פּוֹנֶה אֲלֵיהֶם בְּקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה "אֲנִי יוֹסֵף! הַעוֹד אָבִי חַי?...", וְתֶכֶף מוֹסִיף לְהַרְגִּיעָם: "וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקִים לִפְנֵיכֶם".

בְּהֶמְשֵׁךְ הַמַּעֲמָד הַדְּרָמָטִי, קוֹרֵא יוֹסֵף לְאֶחָיו "גְּשׁוּ נָא אֵלַי", וְכַאֲשֶׁר נִגְּשׁוּ, אָמַר לָהֶם "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה". וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: לָמָּה הָיָה צָרִיךְ שֶׁיִּתְקָרְבוּ אֵלָיו, הֲרֵי הֵם נוֹתְרוּ שָׁם וְלֹא הִתְרַחֲקוּ? מְיַשֵּׁב רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זצ"ל "שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ שׁוֹמְעֵי הַבְּכִי אֶת מְכִירָתוֹ". מִצְרַיִם וּבֵית פַּרְעֹה שָׁמְעוּ אֶת בִּכְיוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וּמִסְּתָמָא הִסְתַּקְרְנוּ לְהַאֲזִין עַל דְּבַר מָה בּוֹכֶה הַמִּשְׁנֶה לְמֶלֶךְ, וְלָכֵן בִּקֵּשׁ מֵאֶחָיו לְהִתְקָרֵב וְהִתְלַחֵשׁ עִמָּם אוֹדוֹת הַמְּכִירָה.

גַּם בְּטֶרֶם הִתְגַּלּוֹתוֹ אֲלֵיהֶם, אָנוּ מוֹצְאִים אֶת רְגִישׁוּתוֹ הַגְּדוֹלָה לִכְבוֹדָם. כַּאֲשֶׁר שׁוֹלֵחַ יוֹסֵף אֶת אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ לִרְדֹּף אַחֲרֵי הָאַחִים שֶׁכִּבְיָכוֹל גָּנְבוּ אֶת גְּבִיעוֹ, הוּא מְצַוֵּהוּ "וְהִשַּׂגְתָּם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה". וּמְדַיֵּק בַּסֵּפֶר "עֵדֵי זָהָב" לְהַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא דַּנְגּוּר זצ"ל רַבָּהּ שֶׁל בַּגְדָּד, מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְהִשַּׂגְתָּם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם", שֶׁצִּוָּה אֶת הַשָּׁלִיחַ שֶׁרַק אַחֲרֵי שֶׁיַּשִּׂיגֵם יֹאמַר לָהֶם, שֶׁלֹּא יַכְרִיז עֲלֵיהֶם מִמֶּרְחָק, רַק כַּאֲשֶׁר יָבוֹא סָמוּךְ אֲלֵיהֶם, שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֲחֵרִים.

וּבִזְכוּת זְהִירוּתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל יוֹסֵף בִּכְבוֹד אֶחָיו, זָכָה לִבְרָכוֹת מַפְלִיגוֹת מִיַּעֲקֹב אָבִיו. "בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי", אָמַר יַעֲקֹב לִבְנוֹ חֲבִיבוֹ בְּאַחֲרִית יָמָיו. כְּלוֹמַר, יַעֲקֹב הֶעֱנִיק לְיוֹסֵף אֶת כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁקִּבֵּל מֵאַבְרָהָם וְיִצְחָק, וַעֲלֵיהֶן הוֹסִיף אֶת בִּרְכוֹתָיו שֶׁלּוֹ.

וְכָל זֹאת בִּזְכוּת מָה?

מַמְשִׁיךְ יַעֲקֹב "תִּהְיֶינָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף, וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו". מְפָרֵשׁ הַתַּרְגּוּם הַמְּיֻחָס לְיוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל: "דַּהֲוֵי רַב וְשַׁלִּיט בְּמִצְרַיִם, וְזָהִיר בִּיקָרָא דְּאַחוּי". יוֹסֵף, הַנַּעַר הַדָּחוּי עַל יְדֵי אֶחָיו, הָיָה לְרֹאשׁ וּלְקָדְקֹד, רַב וְשַׁלִּיט עַל מִצְרַיִם, אַךְ עִם זֹאת הָיָה "נְזִיר אֶחָיו", זָהִיר בִּכְבוֹד אֶחָיו.

מַעֲשֶׂה הָיָה בַּגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זצ"ל רֹאשׁ יְשִׁיבַת "פּוֹרָת יוֹסֵף", שֶׁהִזְמִין לְבֵיתוֹ בָּחוּר לְמִבְחָן. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ, אָמַר לוֹ: "בּוֹא וְנֵרֵד לְבֵית הַכְּנֶסֶת הַסָּמוּךְ". מֵאַחַר שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם חָשׁ בְּרַע, שְׁאָלוּהוּ לְאַחַר מִכֵּן בְּנֵי הַבַּיִת מַדּוּעַ הֶעֱדִיף לָצֵאת מִן הַבַּיִת. עָנָה הָרַב מִתּוֹךְ רְגִישׁוּת רַבָּה: "עוֹמֵד אֲנִי לְבָחֳנוֹ, וְאוּלַי יִכָּשֵׁל, וְאוּלַי אַף אֶצְטָרֵךְ לְהוֹכִיחוֹ, וְיִתְבַּיֵּשׁ. בֵּית הַכְּנֶסֶת רֵיק עַתָּה מֵאָדָם, וְאִישׁ לֹא יִרְאֵהוּ בְּכִשְׁלוֹנוֹ".

הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁבְּעִקָּר בִּשְׁעַת כַּעַס אָדָם נוֹהֵג לְהַשְׁפִּיל אֶת הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ וְנִדְרֶשֶׁת עֲבוֹדַת הַמִּדּוֹת קָשָׁה כְּדֵי לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכַּעַס. אוּלָם יֶשְׁנָהּ עֵצָה שֶׁאִם נִנְהַג בָּהּ תָּמִיד הִיא תַּעֲזֹר לָנוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁפִּיל אֶת הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ.

יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ מוֹרֶה לַכִּתָּה וְרָאָה אֶת תַּלְמִידָיו צוֹעֲקִים, מִתְנַצְּחִים וּמַעֲלִיבִים זֶה אֶת זֶה.

הוּא נִגַּשׁ לַלּוּחַ, לָקַח גִּיר וְצִיֵּר קַו בְּאֹרֶךְ שֶׁל מֶטֶר אֶחָד. "יֵשׁ לָכֶם רַעְיוֹן כֵּיצַד נִתָּן לְקַצֵּר אֶת הַקַּו?", שָׁאַל אֶת הַתַּלְמִידִים.

אֲחָדִים הִצִּיעוּ לִמְחֹק מִיָּמִין אוֹ מִשְּׂמֹאל, אֶחָד הִצִּיעַ לְקַפֵּל... אַךְ הַמּוֹרֶה הִדְגִּישׁ: "עֲלֵיכֶם לְקַצֵּר אֶת הַקַּו בְּלִי לָגַעַת בּוֹ!".

הַתַּלְמִידִים נִדְהֲמוּ, חָשְׁבוּ וְחָשְׁבוּ... הָיָה זֶה אֶתְגָּר לֹא קַל!

הֵם הִתְקַשּׁוּ לִמְצֹא פִּתְרוֹן.

הַמּוֹרֶה נִגַּשׁ אֶל הַלּוּחַ וְצִיֵּר מֵעַל הַקַּו הַקַּיָּם עוֹד קַו, אָרֹךְ יוֹתֵר מֵהַקַּו הָרִאשׁוֹן, וְאָז הוֹסִיף: כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי כָּאן הוּא מָשָׁל וְלֶקַח בְּצִדּוֹ. הַקַּו הוּא חֲבֵרְךָ שֶׁהִכְעִיס אוֹתְךָ – "כְּדֵי 'לְהַקְטִין' מִישֶׁהוּ, אֵינְךָ צָרִיךְ לִפְגֹּעַ בּוֹ אוֹ לְהַעֲלִיב אוֹתוֹ... עָלֶיךָ פָּשׁוּט לְהַגְדִּיל אֶת עַצְמְךָ!".

זִכְרוּ, הִתְמוֹדְדוּת עִם כַּעַס הִיא הִזְדַּמְּנוּת פָּז עֲבוּרֵנוּ "לְהַגְדִּיל" אֶת עַצְמֵנוּ וּלְרוֹמֵם אֶת עַצְמֵנוּ, בְּלִי לְהַשְׁפִּיל אוֹ לִפְגֹּעַ בְּאַחֵר...

בָּרֶגַע שֶׁנִּתְגַּבֵּר עַל מִדַּת הַכַּעַס מִמֵּילָא נִתְגַּדֵּל וְלֹא נִצְטָרֵךְ עוֹד לְהַשְׁפִּיל אֶת הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	שמות תשפ"א
	הַסּוֹלֵחַ לַחֲבֵרוֹ – יִסְלְחוּ לוֹ מִמָּרוֹם
	"הוֹצִיאוּ כָּל אִישׁ מֵעָלַי" (מה-א) "אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: לְסַכָּנָה גְּדוֹלָה יָרַד יוֹסֵף, שֶׁאִם יַהַרְגוּהוּ אֶחָיו אֵין בְּרִיָּה בָּעוֹלָם מַכִּירוֹ. וְלָמָּה אָמַר הוֹצִיאוּ כָּל אִישׁ מֵעָלַי? אֶלָּא כָּךְ אָמַר יוֹסֵף בְּלִבּוֹ: מוּטָב שֶׁאֵהָרֵג וְלֹא אֲבַיֵּשׁ אֶת אַחַי בִּפְנֵי הַמִּצְרִים". (מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא, בְּרֵאשִׁית מ"ה) הָרְגִישׁוּת הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל יוֹסֵף כְּלַפֵּי כְּבוֹד אֶחָיו, מִתְגַּלָּה בִּמְלֹא עָצְמָתָהּ וַאֲצִילוּתָהּ בְּמַעֲמַד הִתְוַדְּעוּתוֹ אֲלֵיהֶם. לְמַעֲשֶׂה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיְתָה בְּיָדוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת לְהַשְׁפִּילָם עַד עָפָר וְלָחוּשׁ בְּטַעְמָהּ הֶעָרֵב שֶׁל הַנְּקָמָה הַמְּתוּקָה. אַךְ לֹא! בִּמְקוֹם זֹאת, מוֹשֵׁל מִצְרַיִם מוֹשֵׁל עַל לִבּוֹ שִׁלְטוֹן לְלֹא מְצָרִים וּמְצַוֶּה: "הוֹצִיאוּ כָּל אִישׁ מֵעָלַי!". חָשׁוּב לוֹ שֶׁלֹּא יִתְבַּיְּשׁוּ אֶחָיו וְיִתְגַּלֶּה קְלוֹנָם בִּפְנֵי הַמִּצְרִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִכְנִיס יוֹסֵף עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, שֶׁכֵּן הָאַחִים וּבִפְרָט יְהוּדָה כָּעֲסוּ עָלָיו מְאוֹד, וְכַאֲשֶׁר יָצְאוּ כָּל שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ לַחוּץ, הָיוּ יְכוֹלִים לָקוּם עָלָיו וּלְהָרְגוֹ בְּנָקֵל. לַמְרוֹת הַסִּכּוּן הַגָּדוֹל, יוֹסֵף בַּאֲצִילוּת נַפְשׁוֹ אֵינוֹ מְסֻגָּל לְהַעֲמִיד אֶת אֶחָיו בְּמַצָּב שֶׁל בּוּשָׁה כָּזוֹ. לְאַחַר שֶׁיּוֹצְאִים כֻּלָּם מֵעָלָיו, הוּא פּוֹנֶה אֲלֵיהֶם בְּקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה "אֲנִי יוֹסֵף! הַעוֹד אָבִי חַי?...", וְתֶכֶף מוֹסִיף לְהַרְגִּיעָם: "וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקִים לִפְנֵיכֶם". בְּהֶמְשֵׁךְ הַמַּעֲמָד הַדְּרָמָטִי, קוֹרֵא יוֹסֵף לְאֶחָיו "גְּשׁוּ נָא אֵלַי", וְכַאֲשֶׁר נִגְּשׁוּ, אָמַר לָהֶם "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה". וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: לָמָּה הָיָה צָרִיךְ שֶׁיִּתְקָרְבוּ אֵלָיו, הֲרֵי הֵם נוֹתְרוּ שָׁם וְלֹא הִתְרַחֲקוּ? מְיַשֵּׁב רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זצ"ל "שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ שׁוֹמְעֵי הַבְּכִי אֶת מְכִירָתוֹ". מִצְרַיִם וּבֵית פַּרְעֹה שָׁמְעוּ אֶת בִּכְיוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וּמִסְּתָמָא הִסְתַּקְרְנוּ לְהַאֲזִין עַל דְּבַר מָה בּוֹכֶה הַמִּשְׁנֶה לְמֶלֶךְ, וְלָכֵן בִּקֵּשׁ מֵאֶחָיו לְהִתְקָרֵב וְהִתְלַחֵשׁ עִמָּם אוֹדוֹת הַמְּכִירָה. גַּם בְּטֶרֶם הִתְגַּלּוֹתוֹ אֲלֵיהֶם, אָנוּ מוֹצְאִים אֶת רְגִישׁוּתוֹ הַגְּדוֹלָה לִכְבוֹדָם. כַּאֲשֶׁר שׁוֹלֵחַ יוֹסֵף אֶת אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ לִרְדֹּף אַחֲרֵי הָאַחִים שֶׁכִּבְיָכוֹל גָּנְבוּ אֶת גְּבִיעוֹ, הוּא מְצַוֵּהוּ "וְהִשַּׂגְתָּם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה". וּמְדַיֵּק בַּסֵּפֶר "עֵדֵי זָהָב" לְהַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא דַּנְגּוּר זצ"ל רַבָּהּ שֶׁל בַּגְדָּד, מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְהִשַּׂגְתָּם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם", שֶׁצִּוָּה אֶת הַשָּׁלִיחַ שֶׁרַק אַחֲרֵי שֶׁיַּשִּׂיגֵם יֹאמַר לָהֶם, שֶׁלֹּא יַכְרִיז עֲלֵיהֶם מִמֶּרְחָק, רַק כַּאֲשֶׁר יָבוֹא סָמוּךְ אֲלֵיהֶם, שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֲחֵרִים. וּבִזְכוּת זְהִירוּתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל יוֹסֵף בִּכְבוֹד אֶחָיו, זָכָה לִבְרָכוֹת מַפְלִיגוֹת מִיַּעֲקֹב אָבִיו. "בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי", אָמַר יַעֲקֹב לִבְנוֹ חֲבִיבוֹ בְּאַחֲרִית יָמָיו. כְּלוֹמַר, יַעֲקֹב הֶעֱנִיק לְיוֹסֵף אֶת כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁקִּבֵּל מֵאַבְרָהָם וְיִצְחָק, וַעֲלֵיהֶן הוֹסִיף אֶת בִּרְכוֹתָיו שֶׁלּוֹ. וְכָל זֹאת בִּזְכוּת מָה? מַמְשִׁיךְ יַעֲקֹב "תִּהְיֶינָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף, וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו". מְפָרֵשׁ הַתַּרְגּוּם הַמְּיֻחָס לְיוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל: "דַּהֲוֵי רַב וְשַׁלִּיט בְּמִצְרַיִם, וְזָהִיר בִּיקָרָא דְּאַחוּי". יוֹסֵף, הַנַּעַר הַדָּחוּי עַל יְדֵי אֶחָיו, הָיָה לְרֹאשׁ וּלְקָדְקֹד, רַב וְשַׁלִּיט עַל מִצְרַיִם, אַךְ עִם זֹאת הָיָה "נְזִיר אֶחָיו", זָהִיר בִּכְבוֹד אֶחָיו. מַעֲשֶׂה הָיָה בַּגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זצ"ל רֹאשׁ יְשִׁיבַת "פּוֹרָת יוֹסֵף", שֶׁהִזְמִין לְבֵיתוֹ בָּחוּר לְמִבְחָן. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ, אָמַר לוֹ: "בּוֹא וְנֵרֵד לְבֵית הַכְּנֶסֶת הַסָּמוּךְ". מֵאַחַר שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם חָשׁ בְּרַע, שְׁאָלוּהוּ לְאַחַר מִכֵּן בְּנֵי הַבַּיִת מַדּוּעַ הֶעֱדִיף לָצֵאת מִן הַבַּיִת. עָנָה הָרַב מִתּוֹךְ רְגִישׁוּת רַבָּה: "עוֹמֵד אֲנִי לְבָחֳנוֹ, וְאוּלַי יִכָּשֵׁל, וְאוּלַי אַף אֶצְטָרֵךְ לְהוֹכִיחוֹ, וְיִתְבַּיֵּשׁ. בֵּית הַכְּנֶסֶת רֵיק עַתָּה מֵאָדָם, וְאִישׁ לֹא יִרְאֵהוּ בְּכִשְׁלוֹנוֹ". הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁבְּעִקָּר בִּשְׁעַת כַּעַס אָדָם נוֹהֵג לְהַשְׁפִּיל אֶת הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ וְנִדְרֶשֶׁת עֲבוֹדַת הַמִּדּוֹת קָשָׁה כְּדֵי לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכַּעַס. אוּלָם יֶשְׁנָהּ עֵצָה שֶׁאִם נִנְהַג בָּהּ תָּמִיד הִיא תַּעֲזֹר לָנוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁפִּיל אֶת הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ. יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ מוֹרֶה לַכִּתָּה וְרָאָה אֶת תַּלְמִידָיו צוֹעֲקִים, מִתְנַצְּחִים וּמַעֲלִיבִים זֶה אֶת זֶה. הוּא נִגַּשׁ לַלּוּחַ, לָקַח גִּיר וְצִיֵּר קַו בְּאֹרֶךְ שֶׁל מֶטֶר אֶחָד. "יֵשׁ לָכֶם רַעְיוֹן כֵּיצַד נִתָּן לְקַצֵּר אֶת הַקַּו?", שָׁאַל אֶת הַתַּלְמִידִים. אֲחָדִים הִצִּיעוּ לִמְחֹק מִיָּמִין אוֹ מִשְּׂמֹאל, אֶחָד הִצִּיעַ לְקַפֵּל... אַךְ הַמּוֹרֶה הִדְגִּישׁ: "עֲלֵיכֶם לְקַצֵּר אֶת הַקַּו בְּלִי לָגַעַת בּוֹ!". הַתַּלְמִידִים נִדְהֲמוּ, חָשְׁבוּ וְחָשְׁבוּ... הָיָה זֶה אֶתְגָּר לֹא קַל! הֵם הִתְקַשּׁוּ לִמְצֹא פִּתְרוֹן. הַמּוֹרֶה נִגַּשׁ אֶל הַלּוּחַ וְצִיֵּר מֵעַל הַקַּו הַקַּיָּם עוֹד קַו, אָרֹךְ יוֹתֵר מֵהַקַּו הָרִאשׁוֹן, וְאָז הוֹסִיף: כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי כָּאן הוּא מָשָׁל וְלֶקַח בְּצִדּוֹ. הַקַּו הוּא חֲבֵרְךָ שֶׁהִכְעִיס אוֹתְךָ – "כְּדֵי 'לְהַקְטִין' מִישֶׁהוּ, אֵינְךָ צָרִיךְ לִפְגֹּעַ בּוֹ אוֹ לְהַעֲלִיב אוֹתוֹ... עָלֶיךָ פָּשׁוּט לְהַגְדִּיל אֶת עַצְמְךָ!". זִכְרוּ, הִתְמוֹדְדוּת עִם כַּעַס הִיא הִזְדַּמְּנוּת פָּז עֲבוּרֵנוּ "לְהַגְדִּיל" אֶת עַצְמֵנוּ וּלְרוֹמֵם אֶת עַצְמֵנוּ, בְּלִי לְהַשְׁפִּיל אוֹ לִפְגֹּעַ בְּאַחֵר... בָּרֶגַע שֶׁנִּתְגַּבֵּר עַל מִדַּת הַכַּעַס מִמֵּילָא נִתְגַּדֵּל וְלֹא נִצְטָרֵךְ עוֹד לְהַשְׁפִּיל אֶת הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)