Otzarot-Article

"וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל... וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן" (כז-טו) כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים צֶמֶד אַחִים תְּאוֹמִים וְשׁוֹאֲלִים בְּנֵי כַּמָּה הֵם וּמִי הַגָּדוֹל מִבֵּינֵיהֶם, בְּוַדַּאי הֵם יָשִׁיבוּ שֶׁהֵם בְּנֵי אוֹתוֹ גִּיל. הֲלֹא תְּאוֹמִים הֵם! אֲבָל הָאֶחָד מֵהֶם נוֹלַד רֶבַע שָׁעָה לִפְנֵי חֲבֵרוֹ. נוּ, רֶבַע שָׁעָה אֵינָהּ מַשְׁמָעוּתִית בַּחַיִּים. הַדְּבָרִים אֲמוּרִים אַף בִּתְאוֹמִים בְּנֵי שָׁנָה וּשְׁנָתַיִם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בִּבְנֵי עֶשֶׂר אוֹ עֶשְׂרִים. וּכְכָל שֶׁהַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת, הַהֶפְרֵשׁ הַזָּעִיר שֶׁל רֶבַע הַשָּׁעָה הוֹלֵךְ וְקָטֵן, מִתְגַּמֵּד וְנֶעֱלָם. כָּךְ, לִכְאוֹרָה. אֲבָל בְּפָרָשָׁתֵנוּ נֶאֱמַר אַחֶרֶת: "וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ... וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן". וּבְהֶמְשֵׁךְ הַפָּרָשָׁה: "וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן" וכו'. הֲלֹא דָּבָר הוּא! בְּנֵי כַּמָּה הָיוּ תְּאוֹמִים אֵלֶּה בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק זְמַן? לֹא בְּנֵי עֶשְׂרִים וְלֹא בְּנֵי שְׁלֹשִׁים, הֵם הָיוּ בְּנֵי שִׁשִּׁים וְשָׁלֹשׁ. כֵּיצַד נִתָּן לִקְרֹא לָהֶם "הַבֵּן הַגָּדוֹל" וְ"הַבֵּן הַקָּטָן" בְּשֶׁל אוֹתָהּ רֶבַע שָׁעָה שֶׁהִפְרִידָה בֵּין לֵידָתָם...

הַתְּשׁוּבָה הַפְּשׁוּטָה הִיא שֶׁאֵין לָנוּ כָּל מֻשָּׂג מַהִי רֶבַע שָׁעָה בַּחַיִּים.

רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה רוֹעֵה צֹאן עַד גִּיל אַרְבָּעִים. בְּעִדּוּדָהּ שֶׁל רַעְיָתוֹ, רָחֵל, פָּנָה לִלְמֹד תּוֹרָה. הוּא הִתְעַלָּה בִּמְהִירוּת כְּכוֹכַב שָׁבִיט, וְכַעֲבֹר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁל לִמּוּד רָצוּף יוֹמָם וָלַיְלָה פָּנָה לָשׁוּב לְבֵיתוֹ. כְּשֶׁהָיָה מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת שָׁמַע רָשָׁע אֶחָד הַמַּקְנִיט אֶת רַעְיָתוֹ וְאוֹמֵר לָהּ: "אָבִיךְ צָדַק כְּשֶׁהִתְנַגֵּד לְנִשּׂוּאַיִךְ עִם אוֹתוֹ רוֹעֵה צֹאן! הִנֵּה הוּא נוֹטֵשׁ אוֹתָךְ כְּאַלְמָנָה חַיָּה שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת". וְרַבִּי עֲקִיבָא שׁוֹמֵעַ אֶת רַעְיָתוֹ עוֹנָה: "לוּ הָיָה שׁוֹאֵל אוֹתִי, הָיָה נִשְׁאָר תְּרֵיסַר שָׁנִים נוֹסָפוֹת". רַבִּי עֲקִיבָא שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים, וּמִיַּד שָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו לִתְרֵיסַר שְׁנוֹת הִתְעַלּוּת נוֹסָפוֹת, שֶׁבְּסִיּוּמָן שָׁב לְבֵיתוֹ בְּרֹאשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידִים. רַעְיָתוֹ הָיְתָה לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל גְּדוֹל הַדּוֹר, וְזָכְתָה לְכָבוֹד וְהַעֲרָצָה מִבַּעֲלָה הַגָּדוֹל שֶׁאָמַר לְתַלְמִידָיו "שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם - שֶׁלָּהּ", מִתַּלְמִידָיו וּמִכֹּל בְּנֵי דּוֹרָהּ (נְדָרִים נ.).

אֲבָל נִשְׁאֶלֶת שְׁאֵלָה: לְאַחַר תְּרֵיסַר הַשָּׁנִים, הָרִאשׁוֹנוֹת כַּאֲשֶׁר פָּנָה רַבִּי עֲקִיבָא לָשׁוּב לְבֵיתוֹ, וּכְבָר הִגִּיעַ לְעִירוֹ וְעָמַד לְיַד הַבַּיִת וְשָׁמַע שֶׁאִשְׁתּוֹ מוּכָנָה וְרוֹצָה שֶׁיַּמְשִׁיךְ בְּלִמּוּדוֹ - מַדּוּעַ סַב עַל עִקְּבוֹתָיו מִבְּלִי לִפְגֹּשׁ בָּהּ לְפָחוֹת? מַדּוּעַ לֹא נִכְנַס הַבָּיְתָה לוֹמַר "שָׁלוֹם", מַדּוּעַ לֹא נִכְנַס לְחָמֵשׁ דַּקּוֹת?

וְהַתְּשׁוּבָה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יָדַע מָה עֶרְכָּן שֶׁל חָמֵשׁ דַּקּוֹת. לוּלֵא נִצֵּל כָּל חָמֵשׁ דַּקּוֹת בְּחַיָּיו, הוּא לֹא הָיָה הוֹפֵךְ לַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי עֲקִיבָא.

וְלֹא רַק חָמֵשׁ דַּקּוֹת, אֲפִילוּ שַׁבְרִיר שֶׁל דַּקָּה. הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (בְּרָכוֹת נג.) שֶׁבִּישִׁיבָתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא הָיוּ אוֹמְרִים "מַרְפֵּא" ('לִבְרִיאוּת') לְמִי שֶׁהִתְעַטֵּשׁ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, מִפְּנֵי בִּטּוּל תּוֹרָה. בִּטּוּל תּוֹרָה שֶׁל שְׁנִיָּה אַחַת! וְכִסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁזּוֹהִי 'מִדַּת חֲסִידוּת', לֹא וָלֹא! הַדָּבָר נִפְסַק לַהֲלָכָה בָּרַמְבַּ"ם וּבַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יו"ד רמו-יז).

הַגָּאוֹן רַבִּי אֶלְחָנָן וַסֶרְמָן זַצַ"ל נָעַל נַעֲלַיִם לְלֹא שְׂרוֹכִים, מָה שֶׁמְּכֻנֶּה 'נַעֲלֵי סִירָה', זֹאת - כְּדֵי לַחֲסֹך אֶת הַדַּקָּה הַיּוֹמִית שֶׁבִּרְכִיסָתָם!

אִם זֶה הַמַּבָּט עַל נִצּוּל הַזְּמַן, עַל נִצּוּל הַחַיִּים, הֲיִפָּלֵא שֶׁאָדָם שֶׁנּוֹלַד רֶבַע שָׁעָה קֹדֶם קָרוּי "הַגָּדוֹל"?

אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ נִצְּלוּ אֶת כָּל רִגְעֵיהֶם, כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם. עִם מָה אֲנַחְנוּ בָּאִים, מָה יֵשׁ בְּיָדֵינוּ לְהַצִּיג? כְּלוּם נוּכַל לְהַרְאוֹת לְפָחוֹת שָׁעָה אַחַת מְנֻצֶּלֶת בִּמְלֹאָהּ? שִׁעוּר תּוֹרָה אֶחָד לְיוֹם?

וְהַדְּבָרִים אֲמוּרִים לֹא בְּכַמּוּת בִּלְבַד, לֹא רַק עַל נִצּוּל כָּל רֶגַע לְלִמּוּד תּוֹרָה, אֶלָּא גַּם עַל נִצּוּל בְּאֵיכוּת. כַּאֲשֶׁר לוֹמְדִים - לִלְמֹד טוֹב, בְּעִיּוּן. וְכַאֲשֶׁר מִתְפַּלְּלִים, לָדַעַת לִפְנֵי מִי עוֹמְדִים, וְעַל מָה מִתְפַּלְּלִים. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויחי תשפ"א
	מַתָּן בַּסֵּתֶר
	"וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל "וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל... וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן" (כז-טו) כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים צֶמֶד אַחִים תְּאוֹמִים וְשׁוֹאֲלִים בְּנֵי כַּמָּה הֵם וּמִי הַגָּדוֹל מִבֵּינֵיהֶם, בְּוַדַּאי הֵם יָשִׁיבוּ שֶׁהֵם בְּנֵי אוֹתוֹ גִּיל. הֲלֹא תְּאוֹמִים הֵם! אֲבָל הָאֶחָד מֵהֶם נוֹלַד רֶבַע שָׁעָה לִפְנֵי חֲבֵרוֹ. נוּ, רֶבַע שָׁעָה אֵינָהּ מַשְׁמָעוּתִית בַּחַיִּים. הַדְּבָרִים אֲמוּרִים אַף בִּתְאוֹמִים בְּנֵי שָׁנָה וּשְׁנָתַיִם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בִּבְנֵי עֶשֶׂר אוֹ עֶשְׂרִים. וּכְכָל שֶׁהַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת, הַהֶפְרֵשׁ הַזָּעִיר שֶׁל רֶבַע הַשָּׁעָה הוֹלֵךְ וְקָטֵן, מִתְגַּמֵּד וְנֶעֱלָם. כָּךְ, לִכְאוֹרָה. אֲבָל בְּפָרָשָׁתֵנוּ נֶאֱמַר אַחֶרֶת: "וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ... וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן". וּבְהֶמְשֵׁךְ הַפָּרָשָׁה: "וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן" וכו'. הֲלֹא דָּבָר הוּא! בְּנֵי כַּמָּה הָיוּ תְּאוֹמִים אֵלֶּה בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק זְמַן? לֹא בְּנֵי עֶשְׂרִים וְלֹא בְּנֵי שְׁלֹשִׁים, הֵם הָיוּ בְּנֵי שִׁשִּׁים וְשָׁלֹשׁ. כֵּיצַד נִתָּן לִקְרֹא לָהֶם "הַבֵּן הַגָּדוֹל" וְ"הַבֵּן הַקָּטָן" בְּשֶׁל אוֹתָהּ רֶבַע שָׁעָה שֶׁהִפְרִידָה בֵּין לֵידָתָם... הַתְּשׁוּבָה הַפְּשׁוּטָה הִיא שֶׁאֵין לָנוּ כָּל מֻשָּׂג מַהִי רֶבַע שָׁעָה בַּחַיִּים. רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה רוֹעֵה צֹאן עַד גִּיל אַרְבָּעִים. בְּעִדּוּדָהּ שֶׁל רַעְיָתוֹ, רָחֵל, פָּנָה לִלְמֹד תּוֹרָה. הוּא הִתְעַלָּה בִּמְהִירוּת כְּכוֹכַב שָׁבִיט, וְכַעֲבֹר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁל לִמּוּד רָצוּף יוֹמָם וָלַיְלָה פָּנָה לָשׁוּב לְבֵיתוֹ. כְּשֶׁהָיָה מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת שָׁמַע רָשָׁע אֶחָד הַמַּקְנִיט אֶת רַעְיָתוֹ וְאוֹמֵר לָהּ: "אָבִיךְ צָדַק כְּשֶׁהִתְנַגֵּד לְנִשּׂוּאַיִךְ עִם אוֹתוֹ רוֹעֵה צֹאן! הִנֵּה הוּא נוֹטֵשׁ אוֹתָךְ כְּאַלְמָנָה חַיָּה שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת". וְרַבִּי עֲקִיבָא שׁוֹמֵעַ אֶת רַעְיָתוֹ עוֹנָה: "לוּ הָיָה שׁוֹאֵל אוֹתִי, הָיָה נִשְׁאָר תְּרֵיסַר שָׁנִים נוֹסָפוֹת". רַבִּי עֲקִיבָא שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים, וּמִיַּד שָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו לִתְרֵיסַר שְׁנוֹת הִתְעַלּוּת נוֹסָפוֹת, שֶׁבְּסִיּוּמָן שָׁב לְבֵיתוֹ בְּרֹאשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידִים. רַעְיָתוֹ הָיְתָה לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל גְּדוֹל הַדּוֹר, וְזָכְתָה לְכָבוֹד וְהַעֲרָצָה מִבַּעֲלָה הַגָּדוֹל שֶׁאָמַר לְתַלְמִידָיו "שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם - שֶׁלָּהּ", מִתַּלְמִידָיו וּמִכֹּל בְּנֵי דּוֹרָהּ (נְדָרִים נ.). אֲבָל נִשְׁאֶלֶת שְׁאֵלָה: לְאַחַר תְּרֵיסַר הַשָּׁנִים, הָרִאשׁוֹנוֹת כַּאֲשֶׁר פָּנָה רַבִּי עֲקִיבָא לָשׁוּב לְבֵיתוֹ, וּכְבָר הִגִּיעַ לְעִירוֹ וְעָמַד לְיַד הַבַּיִת וְשָׁמַע שֶׁאִשְׁתּוֹ מוּכָנָה וְרוֹצָה שֶׁיַּמְשִׁיךְ בְּלִמּוּדוֹ - מַדּוּעַ סַב עַל עִקְּבוֹתָיו מִבְּלִי לִפְגֹּשׁ בָּהּ לְפָחוֹת? מַדּוּעַ לֹא נִכְנַס הַבָּיְתָה לוֹמַר "שָׁלוֹם", מַדּוּעַ לֹא נִכְנַס לְחָמֵשׁ דַּקּוֹת? וְהַתְּשׁוּבָה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יָדַע מָה עֶרְכָּן שֶׁל חָמֵשׁ דַּקּוֹת. לוּלֵא נִצֵּל כָּל חָמֵשׁ דַּקּוֹת בְּחַיָּיו, הוּא לֹא הָיָה הוֹפֵךְ לַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי עֲקִיבָא. וְלֹא רַק חָמֵשׁ דַּקּוֹת, אֲפִילוּ שַׁבְרִיר שֶׁל דַּקָּה. הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (בְּרָכוֹת נג.) שֶׁבִּישִׁיבָתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא הָיוּ אוֹמְרִים "מַרְפֵּא" ('לִבְרִיאוּת') לְמִי שֶׁהִתְעַטֵּשׁ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, מִפְּנֵי בִּטּוּל תּוֹרָה. בִּטּוּל תּוֹרָה שֶׁל שְׁנִיָּה אַחַת! וְכִסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁזּוֹהִי 'מִדַּת חֲסִידוּת', לֹא וָלֹא! הַדָּבָר נִפְסַק לַהֲלָכָה בָּרַמְבַּ"ם וּבַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יו"ד רמו-יז). הַגָּאוֹן רַבִּי אֶלְחָנָן וַסֶרְמָן זַצַ"ל נָעַל נַעֲלַיִם לְלֹא שְׂרוֹכִים, מָה שֶׁמְּכֻנֶּה 'נַעֲלֵי סִירָה', זֹאת - כְּדֵי לַחֲסֹך אֶת הַדַּקָּה הַיּוֹמִית שֶׁבִּרְכִיסָתָם! אִם זֶה הַמַּבָּט עַל נִצּוּל הַזְּמַן, עַל נִצּוּל הַחַיִּים, הֲיִפָּלֵא שֶׁאָדָם שֶׁנּוֹלַד רֶבַע שָׁעָה קֹדֶם קָרוּי "הַגָּדוֹל"? אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ נִצְּלוּ אֶת כָּל רִגְעֵיהֶם, כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם. עִם מָה אֲנַחְנוּ בָּאִים, מָה יֵשׁ בְּיָדֵינוּ לְהַצִּיג? כְּלוּם נוּכַל לְהַרְאוֹת לְפָחוֹת שָׁעָה אַחַת מְנֻצֶּלֶת בִּמְלֹאָהּ? שִׁעוּר תּוֹרָה אֶחָד לְיוֹם? וְהַדְּבָרִים אֲמוּרִים לֹא בְּכַמּוּת בִּלְבַד, לֹא רַק עַל נִצּוּל כָּל רֶגַע לְלִמּוּד תּוֹרָה, אֶלָּא גַּם עַל נִצּוּל בְּאֵיכוּת. כַּאֲשֶׁר לוֹמְדִים - לִלְמֹד טוֹב, בְּעִיּוּן. וְכַאֲשֶׁר מִתְפַּלְּלִים, לָדַעַת לִפְנֵי מִי עוֹמְדִים, וְעַל מָה מִתְפַּלְּלִים. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)