Otzarot-Article

"וַיֹּאמֶר ה' זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד" (יח-כ) בְּמַהֲלַךְ הַדִּיּוּן בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט הִתְגַּלֵּעַ וִכּוּחַ בֵּין הַמִּשְׁתַּתְּפִים. "אֵיךְ אַתָּה מְסֻגָּל לְהָגֵן עַל הָרוֹצֵחַ הַשָּׁפָל הַזֶּה?!" נִנְזַף עוֹרֵךְ הַדִּין עַל יְדֵי קְרוֹבֵי הַנִּרְצָח. "אֵין לְךָ מַצְפּוּן?!". עוֹרֵךְ הַדִּין קַר הַמֶּזֶג הֵשִׁיב בְּלִי לְהִתְבַּלְבֵּל "הַמַּצְפּוּן שֶׁלִּי נָקִי, פָּשׁוּט אֲנִי אַף פַּעַם לֹא מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ...".

בְּכָל חֶבְרָה בָּעוֹלָם קַיֶּמֶת פְּשִׁיעָה, מֶה הָיְתָה הַבְּעָיָה בִּסְדוֹם, שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּרֵרָה אֶלָּא לְהַשְׁמִידָהּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה?

מַסְבִּיר הַגָּאוֹן הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן רַבִּי מָרְדְּכַי אֵלִיָּהוּ זצ"ל, כִּי הַבְּעָיָה הָעִקָּרִית שֶׁל אַנְשֵׁי סְדוֹם הָיְתָה שֶׁהֵם הָפְכוּ אֶת הַפֶּשַׁע וּפְרִיקַת הָעֹל לְ"תַרְבּוּת" – "תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים". 'תַּרְבּוּת' זוֹ לֹא הָיְתָה תּוֹפַעַת יְחִידִים, אוֹ כְּנֻפְיוֹת פֶּשַׁע לְמִינֵיהֶן. בִּסְדוֹם וַעֲמֹרָה הַפֶּשַׁע הָיָה "מְמֻסָּד", מְעֻגָּן בְּחֻקֵּי הַמְּדִינָה וּבְמַעֲרֶכֶת הַמִּשְׁפָּט וּמְנֻמָּק הֵיטֵב. (אֲבִיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל)

אַךְ מַדּוּעַ צְרִיכִים אָנוּ לְהַרְחִיק עַד סְדוֹם, אִם יֵשׁ לָנוּ דֻּגְמָא קְרוֹבָה לְכָל זֶה מִמַּה שֶּׁקָּרָה בִּשְׁנוֹת הַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה. כִּמְעַט וְלֹא שָׁמַעְנוּ עַל קְצִינִים נָאצִים שֶׁהִתְעוֹרֵר מַצְפּוּנָם וְחָדְלוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם. הַאִם כֻּלָּם הָיוּ נֶעֶדְרֵי מַצְפּוּן? הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁהָיָה לָהֶם מַצְפּוּן, אַךְ הַתַּעֲמוּלָה הַנָּאצִית גָּרְמָה לְכָךְ שֶׁצַּו מַצְפּוּנָם יוֹרֶה לָהֶם שֶׁחַיָּבִים לְהָחִיל עַל הַיְּהוּדִים אֶת 'הַפִּתְרוֹן הַסּוֹפִי', בְּטֶרֶם יִתְפַּשְּׁטוּ וְיַזִּיקוּ לָעוֹלָם.

כְּמוֹ בִּסְדוֹם, גַּם שָׁם בְּגֶרְמַנְיָה הַנָּאצִית פִּתְּחוּ 'מוּסָר' שָׁלֵם שֶׁכֻּלּוֹ מַטִּיף לְרֶצַח וְאַכְזָרִיּוּת. הַצּוֹרֵר הָאָרוּר ימ"ש חִבֵּר סְפָרִים לְהַסְבִּיר אֶת מִלְחַמְתּוֹ בְּרַחֲמִים וּבְחֶסֶד. בְּאַכְזָרִיּוּת מְרֻשַּׁעַת טָעַן שֶׁמִּשְׁפָּחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אָדָם מֻגְבָּל, הֲרֵיהוּ מוֹנֵעַ מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ לְקַיֵּם חַיִּים תַּקִּינִים, כִּי צְרִיכִים לְטַפֵּל בּוֹ וּלְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו, וְלָכֵן יֵשׁ לְהָמִית אֶת הַמֻּגְבָּלִים וְהַחוֹלִים. וּלְטַעֲנָתוֹ, מִדַּת הָרַחֲמִים וְהַחֶסֶד עוֹבֶרֶת אֵצֶל הַיְּהוּדִים בְּתוֹרָשָׁה, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהִמָּנַע מִמִּדָּתָם זוֹ, וְלָכֵן יֵשׁ לְרָדְפָם. כִּרְאָיָה לִדְבָרָיו הֵבִיא אֶת הַמְצָאַת הַמַּכְשִׁיר "אִינְקוּבָּטוֹר" מַצִּיל הַחַיִּים שֶׁהֻמְצָא עַל יְדֵי יְהוּדִי שֶׁרֶגֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַחֶמְלָה פּוֹעֵם בְּלִבּוֹ. בְּרִשְׁעוּתוֹ כִּי רַבָּה אָסַר מַנְהִיגָם בִּשְׁנוֹת שִׁלְטוֹנוֹ לְהַכְנִיס מַכְשִׁיר זֶה לְבָתֵּי חוֹלִים בְּגֶרְמַנְיָה, וְכָל עֻבָּר שֶׁנּוֹלַד טֶרֶם זְמַנּוֹ, מֵת.

וְהַמַּצְפּוּן שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עוֹרֵךְ דִּין, נוֹתַר נָקִי...

כְּדֵי לְהַמְחִישׁ עַד כַּמָּה אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ רַע לְטוֹב וּמַר לְמָתוֹק בְּעֶזְרַת הַשְׁפָּעָה, נָבִיא מָשָׁל מֵאֵת הָרַב אַהֲרֹן לֵוִי:

"מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ?" - שָׁאַל הַבֵּן אֶת אָבִיו הַוָּזִיר כְּשֶׁחָזַר מִן הָאַרְמוֹן לְעֵת עֶרֶב. "אֲנִי מְיַעֵץ לַמֶּלֶךְ, כַּאֲשֶׁר הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ כֵּיצַד לְהַחְלִיט" - עָנָה הַוָּזִיר בַּחֲשִׁיבוּת. "הַאִם אוּכַל לְהִצְטָרֵף אֵלֶיךָ מָחָר?" שָׁאַל הַבֵּן. "בְּהֶחְלֵט" - עָנָה הָאָב וְשָׂמַח עַל כָּךְ שֶׁבְּנוֹ מְגַלֶּה עִנְיָן בַּעֲבוֹדָתוֹ.

לְמָחֳרָת נָטַל הַוָּזִיר אֶת בְּנוֹ, וְיַחַד צָעֲדוּ אֶל הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁעָבְרוּ בְּגִנַּת הַנּוֹי הַמַּקִּיפָה אֶת הָאַרְמוֹן, הִבְחִינוּ שְׁנֵיהֶם בַּמֶּלֶךְ שֶׁיָּשַׁב בְּאוֹתָהּ עֵת עַל סַפְסָל מַלְכוּתִי תַּחַת עֵץ הַתַּפּוּזִים. עַל מִצְחוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ נִכְּרוּ קִמְטֵי מַחְשָׁבָה רַבִּים וַעֲמֻקִּים. מִשֶּׁהִבְחִין הַמֶּלֶךְ בְּיוֹעֲצוֹ הַמָּסוּר, נִעְנַע בְּשַׁרְבִיטוֹ וְאוֹתֵת לוֹ לְהִתְקָרֵב.

"שָׂמֵחַ אֲנִי שֶׁהִגַּעְתָּ, יוֹעֲצִי הַיָּקָר", פָּתַח הַמֶּלֶךְ, "טָרוּד אֲנִי מְאוֹד. מִצַּד אֶחָד חָשְׁקָה נַפְשִׁי בִּסְעוּדַת חֲצִילִים, אוֹהֵב אֲנִי חֲצִילִים עַד מְאוֹד. מִצַּד שֵׁנִי אֵינִי יוֹדֵעַ אִם טוֹב הַדָּבָר אוֹ לֹא. מַה דַּעְתְּךָ עַל חֲצִילִים, יוֹעֲצִי הַיָּקָר?"

חָשַׁב הַוָּזִיר מְעַט וְעָנָה: "חֲצִילִים, הוֹד מַלְכוּתוֹ? אוֹהוֹ... חֲצִילִים הֵם דָּבָר נִפְלָא! מַמָּשׁ מַעֲדַן מְלָכִים! מַתְאִים מְאוֹד לַאֲדוֹנִי לִסְעֹד אֶת נַפְשׁוֹ בַּחֲצִילִים. מַה לֹּא אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עִם חֲצִילִים? אֶפְשָׁר בַּתַּנּוּר וְאֶפְשָׁר עַל הָאֵשׁ, אֶפְשָׁר בְּנֻסָּח רוֹמָנִי וְאֶפְשָׁר בְּסִגְנוֹן מָרוֹקָאִי, אֶפְשָׁר עִם מָיוֹנֵז וְאֶפְשָׁר בִּטְחִינָה. בְּקִצּוּר, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, חֲצִילִים הֵם מַשֶּׁהוּ לֹא רָגִיל. אֲנִי מֻכְרָח לְהוֹדוֹת שֶׁיֵּשׁ לַאֲדוֹנִי טַעַם נִפְלָא".

חָשַׁב הַמֶּלֶךְ מְעַט, בָּלַע אֶת רֻקּוֹ, וְאָמַר: "אַתָּה יוֹדֵעַ? בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה בְּעֶצֶם אֵינֶנִּי רוֹצֶה לֶאֱכֹל חֲצִילִים. רַק מִן הַמַּחְשָׁבָה עַל כָּךְ תּוֹקֶפֶת אוֹתִי צָרֶבֶת. אֲנִי שׂוֹנֵא חֲצִילִים".

"וַדַּאי אֲדוֹנִי" - עָנָה הַוָּזִיר בְּלִי לְמַצְמֵץ - "חֲצִילִים אֵינָם מוֹעִילִים לַבְּרִיאוּת, הֶחָצִיל מַאֲכַל עֲנִיִּים הוּא. רֻבּוֹ גַּרְגְּרִים וְחֻמְצוֹת, וְאֵין הוּא יָאֶה לַאֲנִינֵי טַעַם. יֵשׁ לֶאֱסֹר בְּאֹפֶן מִיָּדִי אֶת גִּדּוּל הַחֲצִילִים בְּכָל רַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה. חֲצִילִים, הֵם הַמַּאֲכָל הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר שֶׁהִצְמִיחָה הָאֲדָמָה". "יָפֶה יָעַצְתָּ לִי" - הֶחְמִיא הַמֶּלֶךְ לַיּוֹעֵץ, וְנִרְדַּם...

"תַּגִּיד אַבָּא" - לָחַשׁ הַבֵּן לְאָבִיו - "כָּכָה יוֹעֲצִים לַמֶּלֶךְ? רֶגַע אֶחָד חֲצִילִים הֵם מַעֲדָן, וּבָרֶגַע הַשֵּׁנִי הֵם הוֹפְכִים לְמַאֲכַל בְּהֵמָה? חֲצִילִים הֵם טוֹבִים אוֹ רָעִים? תַּחְלִיט אַבָּא".

"אֲנִי יוֹעֵץ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, לֹא שֶׁל הַחֲצִילִים" - הֵשִׁיב הַוָּזִיר לִבְנוֹ בִּלְחִישָׁה... (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	חיי שרה תשפ"א
	שׂבַע שֶׁהוּא רָעָב
	"וַיֹּאמֶר ה' זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד" (יח-כ) בְּמַהֲלַךְ הַדִּיּוּן בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט הִתְגַּלֵּעַ וִכּוּחַ בֵּין הַמִּשְׁתַּתְּפִים. "אֵיךְ אַתָּה מְסֻגָּל לְהָגֵן עַל הָרוֹצֵחַ הַשָּׁפָל הַזֶּה?!" נִנְזַף עוֹרֵךְ הַדִּין עַל יְדֵי קְרוֹבֵי הַנִּרְצָח. "אֵין לְךָ מַצְפּוּן?!". עוֹרֵךְ הַדִּין קַר הַמֶּזֶג הֵשִׁיב בְּלִי לְהִתְבַּלְבֵּל "הַמַּצְפּוּן שֶׁלִּי נָקִי, פָּשׁוּט אֲנִי אַף פַּעַם לֹא מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ...". בְּכָל חֶבְרָה בָּעוֹלָם קַיֶּמֶת פְּשִׁיעָה, מֶה הָיְתָה הַבְּעָיָה בִּסְדוֹם, שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּרֵרָה אֶלָּא לְהַשְׁמִידָהּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה? מַסְבִּיר הַגָּאוֹן הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן רַבִּי מָרְדְּכַי אֵלִיָּהוּ זצ"ל, כִּי הַבְּעָיָה הָעִקָּרִית שֶׁל אַנְשֵׁי סְדוֹם הָיְתָה שֶׁהֵם הָפְכוּ אֶת הַפֶּשַׁע וּפְרִיקַת הָעֹל לְ"תַרְבּוּת" – "תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים". 'תַּרְבּוּת' זוֹ לֹא הָיְתָה תּוֹפַעַת יְחִידִים, אוֹ כְּנֻפְיוֹת פֶּשַׁע לְמִינֵיהֶן. בִּסְדוֹם וַעֲמֹרָה הַפֶּשַׁע הָיָה "מְמֻסָּד", מְעֻגָּן בְּחֻקֵּי הַמְּדִינָה וּבְמַעֲרֶכֶת הַמִּשְׁפָּט וּמְנֻמָּק הֵיטֵב. (אֲבִיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל) אַךְ מַדּוּעַ צְרִיכִים אָנוּ לְהַרְחִיק עַד סְדוֹם, אִם יֵשׁ לָנוּ דֻּגְמָא קְרוֹבָה לְכָל זֶה מִמַּה שֶּׁקָּרָה בִּשְׁנוֹת הַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה. כִּמְעַט וְלֹא שָׁמַעְנוּ עַל קְצִינִים נָאצִים שֶׁהִתְעוֹרֵר מַצְפּוּנָם וְחָדְלוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם. הַאִם כֻּלָּם הָיוּ נֶעֶדְרֵי מַצְפּוּן? הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁהָיָה לָהֶם מַצְפּוּן, אַךְ הַתַּעֲמוּלָה הַנָּאצִית גָּרְמָה לְכָךְ שֶׁצַּו מַצְפּוּנָם יוֹרֶה לָהֶם שֶׁחַיָּבִים לְהָחִיל עַל הַיְּהוּדִים אֶת 'הַפִּתְרוֹן הַסּוֹפִי', בְּטֶרֶם יִתְפַּשְּׁטוּ וְיַזִּיקוּ לָעוֹלָם. כְּמוֹ בִּסְדוֹם, גַּם שָׁם בְּגֶרְמַנְיָה הַנָּאצִית פִּתְּחוּ 'מוּסָר' שָׁלֵם שֶׁכֻּלּוֹ מַטִּיף לְרֶצַח וְאַכְזָרִיּוּת. הַצּוֹרֵר הָאָרוּר ימ"ש חִבֵּר סְפָרִים לְהַסְבִּיר אֶת מִלְחַמְתּוֹ בְּרַחֲמִים וּבְחֶסֶד. בְּאַכְזָרִיּוּת מְרֻשַּׁעַת טָעַן שֶׁמִּשְׁפָּחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אָדָם מֻגְבָּל, הֲרֵיהוּ מוֹנֵעַ מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ לְקַיֵּם חַיִּים תַּקִּינִים, כִּי צְרִיכִים לְטַפֵּל בּוֹ וּלְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו, וְלָכֵן יֵשׁ לְהָמִית אֶת הַמֻּגְבָּלִים וְהַחוֹלִים. וּלְטַעֲנָתוֹ, מִדַּת הָרַחֲמִים וְהַחֶסֶד עוֹבֶרֶת אֵצֶל הַיְּהוּדִים בְּתוֹרָשָׁה, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהִמָּנַע מִמִּדָּתָם זוֹ, וְלָכֵן יֵשׁ לְרָדְפָם. כִּרְאָיָה לִדְבָרָיו הֵבִיא אֶת הַמְצָאַת הַמַּכְשִׁיר "אִינְקוּבָּטוֹר" מַצִּיל הַחַיִּים שֶׁהֻמְצָא עַל יְדֵי יְהוּדִי שֶׁרֶגֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַחֶמְלָה פּוֹעֵם בְּלִבּוֹ. בְּרִשְׁעוּתוֹ כִּי רַבָּה אָסַר מַנְהִיגָם בִּשְׁנוֹת שִׁלְטוֹנוֹ לְהַכְנִיס מַכְשִׁיר זֶה לְבָתֵּי חוֹלִים בְּגֶרְמַנְיָה, וְכָל עֻבָּר שֶׁנּוֹלַד טֶרֶם זְמַנּוֹ, מֵת. וְהַמַּצְפּוּן שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עוֹרֵךְ דִּין, נוֹתַר נָקִי... כְּדֵי לְהַמְחִישׁ עַד כַּמָּה אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ רַע לְטוֹב וּמַר לְמָתוֹק בְּעֶזְרַת הַשְׁפָּעָה, נָבִיא מָשָׁל מֵאֵת הָרַב אַהֲרֹן לֵוִי: "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ?" - שָׁאַל הַבֵּן אֶת אָבִיו הַוָּזִיר כְּשֶׁחָזַר מִן הָאַרְמוֹן לְעֵת עֶרֶב. "אֲנִי מְיַעֵץ לַמֶּלֶךְ, כַּאֲשֶׁר הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ כֵּיצַד לְהַחְלִיט" - עָנָה הַוָּזִיר בַּחֲשִׁיבוּת. "הַאִם אוּכַל לְהִצְטָרֵף אֵלֶיךָ מָחָר?" שָׁאַל הַבֵּן. "בְּהֶחְלֵט" - עָנָה הָאָב וְשָׂמַח עַל כָּךְ שֶׁבְּנוֹ מְגַלֶּה עִנְיָן בַּעֲבוֹדָתוֹ. לְמָחֳרָת נָטַל הַוָּזִיר אֶת בְּנוֹ, וְיַחַד צָעֲדוּ אֶל הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁעָבְרוּ בְּגִנַּת הַנּוֹי הַמַּקִּיפָה אֶת הָאַרְמוֹן, הִבְחִינוּ שְׁנֵיהֶם בַּמֶּלֶךְ שֶׁיָּשַׁב בְּאוֹתָהּ עֵת עַל סַפְסָל מַלְכוּתִי תַּחַת עֵץ הַתַּפּוּזִים. עַל מִצְחוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ נִכְּרוּ קִמְטֵי מַחְשָׁבָה רַבִּים וַעֲמֻקִּים. מִשֶּׁהִבְחִין הַמֶּלֶךְ בְּיוֹעֲצוֹ הַמָּסוּר, נִעְנַע בְּשַׁרְבִיטוֹ וְאוֹתֵת לוֹ לְהִתְקָרֵב. "שָׂמֵחַ אֲנִי שֶׁהִגַּעְתָּ, יוֹעֲצִי הַיָּקָר", פָּתַח הַמֶּלֶךְ, "טָרוּד אֲנִי מְאוֹד. מִצַּד אֶחָד חָשְׁקָה נַפְשִׁי בִּסְעוּדַת חֲצִילִים, אוֹהֵב אֲנִי חֲצִילִים עַד מְאוֹד. מִצַּד שֵׁנִי אֵינִי יוֹדֵעַ אִם טוֹב הַדָּבָר אוֹ לֹא. מַה דַּעְתְּךָ עַל חֲצִילִים, יוֹעֲצִי הַיָּקָר?" חָשַׁב הַוָּזִיר מְעַט וְעָנָה: "חֲצִילִים, הוֹד מַלְכוּתוֹ? אוֹהוֹ... חֲצִילִים הֵם דָּבָר נִפְלָא! מַמָּשׁ מַעֲדַן מְלָכִים! מַתְאִים מְאוֹד לַאֲדוֹנִי לִסְעֹד אֶת נַפְשׁוֹ בַּחֲצִילִים. מַה לֹּא אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עִם חֲצִילִים? אֶפְשָׁר בַּתַּנּוּר וְאֶפְשָׁר עַל הָאֵשׁ, אֶפְשָׁר בְּנֻסָּח רוֹמָנִי וְאֶפְשָׁר בְּסִגְנוֹן מָרוֹקָאִי, אֶפְשָׁר עִם מָיוֹנֵז וְאֶפְשָׁר בִּטְחִינָה. בְּקִצּוּר, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, חֲצִילִים הֵם מַשֶּׁהוּ לֹא רָגִיל. אֲנִי מֻכְרָח לְהוֹדוֹת שֶׁיֵּשׁ לַאֲדוֹנִי טַעַם נִפְלָא". חָשַׁב הַמֶּלֶךְ מְעַט, בָּלַע אֶת רֻקּוֹ, וְאָמַר: "אַתָּה יוֹדֵעַ? בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה בְּעֶצֶם אֵינֶנִּי רוֹצֶה לֶאֱכֹל חֲצִילִים. רַק מִן הַמַּחְשָׁבָה עַל כָּךְ תּוֹקֶפֶת אוֹתִי צָרֶבֶת. אֲנִי שׂוֹנֵא חֲצִילִים". "וַדַּאי אֲדוֹנִי" - עָנָה הַוָּזִיר בְּלִי לְמַצְמֵץ - "חֲצִילִים אֵינָם מוֹעִילִים לַבְּרִיאוּת, הֶחָצִיל מַאֲכַל עֲנִיִּים הוּא. רֻבּוֹ גַּרְגְּרִים וְחֻמְצוֹת, וְאֵין הוּא יָאֶה לַאֲנִינֵי טַעַם. יֵשׁ לֶאֱסֹר בְּאֹפֶן מִיָּדִי אֶת גִּדּוּל הַחֲצִילִים בְּכָל רַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה. חֲצִילִים, הֵם הַמַּאֲכָל הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר שֶׁהִצְמִיחָה הָאֲדָמָה". "יָפֶה יָעַצְתָּ לִי" - הֶחְמִיא הַמֶּלֶךְ לַיּוֹעֵץ, וְנִרְדַּם... "תַּגִּיד אַבָּא" - לָחַשׁ הַבֵּן לְאָבִיו - "כָּכָה יוֹעֲצִים לַמֶּלֶךְ? רֶגַע אֶחָד חֲצִילִים הֵם מַעֲדָן, וּבָרֶגַע הַשֵּׁנִי הֵם הוֹפְכִים לְמַאֲכַל בְּהֵמָה? חֲצִילִים הֵם טוֹבִים אוֹ רָעִים? תַּחְלִיט אַבָּא". "אֲנִי יוֹעֵץ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, לֹא שֶׁל הַחֲצִילִים" - הֵשִׁיב הַוָּזִיר לִבְנוֹ בִּלְחִישָׁה... (אוֹצְרוֹתֵינוּ)