Otzarot-Article

"וְלֹא אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר כִּי חָפֵץ בְּבַת יַעֲקֹב" (לד-יט) כַּאֲשֶׁר שָׁבִים בְּנֵי יַעֲקֹב מִן הַמִּרְעֶה, הֵם פּוֹגְשִׁים אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו. הַלָּלוּ הִגִּיעוּ לְ'בִקּוּר נִימוּסִין', וּבְפִיהֶם הַצָּעַת שִׁדּוּךְ מַדְאִיגָה: דִּינָה אֲחוֹתָם לִשְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר. עַל פִּי הַצָּעָתָם תִּתְעָרֶה מִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב בִּבְנֵי הָעִיר, וְגַם תִּזְכֶּה לְהַכָּרָה נְשִׂיאוּתִית וּלְמַעֲנַק נִשּׂוּאִין גָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר.

בְּנֵי יַעֲקֹב רוֹתְחִים מִזַּעַם, אַךְ כּוֹלְאִים אֶת רִגְשׁוֹתֵיהֶם. הֵם מְבִינִים כִּי חֲמוֹר מִצִּדּוֹ יַעֲשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי שֶׁבְּנוֹ יִנָּשֵׂא לְדִינָה, וְעַל כֵּן הֵם פּוֹעֲלִים בְּצוּרָה דִּיפְּלוֹמָטִית וַחֲכָמָה. בְּדֶרֶךְ מְנֻמֶּסֶת הֵם מַבְהִירִים לָאוֹרְחִים כִּי כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בֵּינֵיהֶם קִשְׁרֵי חִתּוּן, חַיָּבִים הֵם וְכָל בְּנֵי עִירָם – לְהִמּוֹל! כְּפִי הַנֹּהַג וְהַחוֹבָה בְּמִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב. "חֶרְפָּה הִיא לָנוּ לְהִנָּשֵׂא עִם כָּאֵלּוּ שֶׁאֵינָם נִמּוֹלִים", הִסְבִּירוּ.

מִבְּחִינָה מַעֲשִׂית, תְּנָאָם שֶׁל בְּנֵי יַעֲקֹב נִרְאָה הָזוּי לְכָל הַדֵּעוֹת. אֵיזֶה רֹאשׁ עִיר יַצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אֶת אַנְשֵׁי עִירוֹ הַבְּרִיאִים לָבוֹא וְלַעֲרֹךְ נִתּוּחַ פֶּתַע מַכְאִיב לְלֹא הַרְדָּמָה, וּלְלֹא צֹרֶךְ בְּרִיאוּתִי, רַק בִּכְדֵי לְמַלֵּא אִינְטֶרֶס אִישִׁי שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ? אֲפִלּוּ אִם נִתֵּן לוֹ אֶת תַּקְצִיב הַפִּרְסוּם הַמְּכֻבָּד בְּיוֹתֵר, הוּא לֹא יַצְלִיחַ בְּכָךְ. הִנֵּה, אֲפִלּוּ לְהִתְחַסֵּן מִפְּנֵי מַחֲלוֹת, קָשֶׁה לִפְעָמִים לְשַׁכְנֵעַ אֲנָשִׁים, אָז נִתּוּחַ?!...

אַךְ לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, רוֹאִים אָנוּ כִּי חֲמוֹר מַצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת אֶת הַבִּלְתִּי יֵאָמֵן, וּבְגָדוֹל!

בְּמִשְׁנֵה מֶרֶץ אוֹסֵף חֲמוֹר אֶת בְּנֵי עִירוֹ – 'שָׁלֵם' שְׁמָהּ – וּמְשַׁכְנְעָם לְקַבֵּל אֶת תְּנָאֵי בְּנֵי יַעֲקֹב, בְּטַעֲנָה שֶׁבְּכָךְ תִּפָּתַח הַדֶּרֶךְ לִסְחֹר עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ הָעֲשִׁירָה שֶׁל יַעֲקֹב. דְּבָרָיו פּוֹעֲלִים אֶת פְּעֻלָּתָם, וְאַחֲרֵי עֲבוֹדַת הַהַסְבָּרָה וְהַתַּעֲמוּלָה הַמְּעֻלָּה, כָּל בְּנֵי הָעִיר, הַמּוֹנִים לֹא פָּחוֹת מִ-24,000 אִישׁ, מָלִים אֶת עַצְמָם לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.

מֶה הָיָה סוֹד הַהַצְלָחָה הַמַּזְהִירָה הַזּוֹ?

זֶהוּ סוֹדוֹ שֶׁל הָרָצוֹן! – מַסְבִּיר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה לֵוִי זצ"ל – הָרָצוֹן הוּא עָצְמָה אַדִּירָה שֶׁדָּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּפָנֶיהָ! כַּאֲשֶׁר חָפֵץ אָדָם בֶּאֱמֶת וּבְכָל מְאוֹדוֹ בְּמַשֶּׁהוּ, אֵין דָּבָר שֶׁיַּעֲצֹר אוֹתוֹ!

שְׁכֶם, לָהוּט הָיָה כָּל-כָּךְ לְהִנָּשֵׂא לְדִינָה, עַד שֶׁהִצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁבְּאֹפֶן טִבְעִי אֵינָם בְּנֵי בִּצּוּעַ, וּכְמוֹ שֶׁמַּדְגִּישׁ הַפָּסוּק "וְלֹא אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר כִּי חָפֵץ בְּבַת יַעֲקֹב".

יְהוּדִי פַּרְטִיזָן בִּזְמַן הַשּׁוֹאָה הִסְתּוֹבֵב לְבַדּוֹ בְּיַעַר שׁוֹמֵם. לְפֶתַע פִּתְאוֹם הוּפְרָה הַדְּמָמָה בִּשְׁאָגָה אַדִּירָה. נִבְעַת הַפַּרְטִיזָן וְהִפְנָה מַבָּטוֹ בְּאַחַת לְעֵבֶר קוֹל הָאֵימִים. לְנֶגֶד עֵינָיו הַמְּבֹהָלוֹת הֵגִיחַ מִתּוֹכְכֵי הַיַּעַר, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר – אַרְיֵה טוֹרֵף וְשׁוֹאֵג, לוֹעוֹ פָּעוּר, וְהוּא מְאַיֵּם לִבְלֹעַ וְלִטְרֹף אֶת כָּל אֲשֶׁר נִקְרָה בִּמְרוּצָתוֹ הַדּוֹרְסָנִית. אֵימַת מָוֶת נָפְלָה עָלָיו, וְחִיל וּרְעָדָה אֲחָזוּהוּ, לְמַרְאֵה הָאַרְיֵה הַנּוֹרָא הַדּוֹהֵר לְעֶבְרוֹ בִּמְהִירוּת מְאַיֶּמֶת.

הִתְעַשֵּׁת וְהֵחֵל לְהִמָּלֵט. מְבֹעָת כֻּלּוֹ רָץ בִּמְהִירוּת וְהָאַרְיֵה שׁוֹעֵט בְּעִקְבוֹתָיו. בִּמְרוּצָתוֹ הִגִּיעַ פִּתְאוֹם לְרֹאשָׁהּ שֶׁל חוֹמָה בְּגֹבַהּ שִׁשָּׁה מֶטְרִים. הוּא הִבִּיט מַטָּה מְבֹהָל, חֲסַר נְשִׁימָה. הַדֶּרֶךְ הָיְתָה חֲסוּמָה מִכָּל הַצְּדָדִים. בְּרֵרָה אַחֶרֶת לֹא נוֹתְרָה לוֹ, וּמִבְּלִי לַחֲשֹׁב פַּעֲמַיִם, זִנֵּק מֵעַל הַחוֹמָה, קָפַץ וְנִצַּל.

לְיָמִים, כְּשֶׁסִּפֵּר זֹאת, אָמְרוּ לוֹ "אִם הִצְלַחְתָּ לִקְפֹּץ מִגֹּבַהּ כָּזֶה, עֲשֵׂה זֹאת שׁוּב!".

"כָּעֵת אֵינִי מְסֻגָּל", אָמַר וְהִסְבִּיר אֶת עַצְמוֹ: "כַּאֲשֶׁר בִּמְרוּצָתִי הֵבַנְתִּי כִּי זֶהוּ קֶרֶשׁ הַהַצָּלָה הַיָּחִיד שֶׁנּוֹתַר, וּבְכָךְ תְּלוּיִים חַיַּי, קִבַּלְתִּי כֹּחַ רָצוֹן גָּדוֹל לְהִנָּצֵל, וְהִצְלַחְתִּי. לוּלֵא כֹּחַ זֶה, אֵינִי מְסֻגָּל אֲפִלּוּ לַחֲשֹׁב עַל מְשִׂימָה נוֹעֶזֶת שֶׁכָּזוֹ".

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי שֶׁנֶּאֱלַץ לָגוּר בִּכְפָר שֶׁל גּוֹיִים, רָחוֹק מֵחַיֵּי קְהִלָּה יְהוּדִיִּים. לְלֹא בֵּית כְּנֶסֶת, לְלֹא מִנְיָן לִתְפִלָּה. כָּל הַיּוֹם הָיָה צָרִיךְ לַעֲמֹל לְפַרְנָסָתוֹ, בִּסְבִיבַת גּוֹיִים גַּסֵּי רוּחַ. אֶת תְּפִלּוֹתָיו הָיָה מִתְפַּלֵּל בִּיחִידוּת, וְרַק פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה, לִקְרַאת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, הִתְאַפְשֵׁר לוֹ לִנְסֹעַ אֶל הָעִיר, אֶל הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית, וּלְהִתְפַּלֵּל תְּפִלּוֹתָיו עִם הַצִּבּוּר.

בְּאַחַת הַפְּעָמִים הַלָּלוּ נִגַּשׁ הוּא אֶל הָרַב וְשָׁטַח לְפָנָיו אֶת מַר לִבּוֹ. לֹא, אֵין הוּא מִתְאוֹנֵן עַל דֹּחַק הַשָּׁעָה וְקֹשִׁי הַפַּרְנָסָה. חָלִילָה לוֹ, מִשְׁתַּדֵּל הוּא לִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ. וְאוּלָם צַר לוֹ וּמַר לוֹ, מַדּוּעַ יִגָּרַע חֶלְקוֹ מִכָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל – בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ?! מַדּוּעַ נִמְנַע מִמֶּנּוּ לַעֲבֹד אֶת ה' כָּרָאוּי?!

הִסְתַּכֵּל עָלָיו הָרַב בְּחִבָּה, וְאָמַר לוֹ: לָבֶטַח רוֹצֶה הָיִיתָ לִרְאוֹת אֶת עַצְמְךָ בְּחֶדֶר מָלֵא סִפְרֵי קֹדֶשׁ, מֻקָּף בְּתוֹרָה וּבִקְדֻשָּׁה. כָּךְ – אַתָּה מַאֲמִין – הָיִיתָ יָכוֹל לִהְיוֹת עוֹבֵד ה' אֲמִתִּי וּמֻשְׁלָם. אֲבָל דַּע לְךָ, חֲבִיבִי: מַלְאָכִים – יֵשׁ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַסְפִּיק. לֹא בִּשְׁבִיל זֶה הוּא בָּרָא אוֹתְךָ. לְךָ הוֹעִיד ה' תַּפְקִיד מְיֻחָד וְיִחוּדִי, שֶׁאוֹתוֹ אַתָּה יָכוֹל לְמַלֵּא בִּשְׁלֵמוּת – דַּוְקָא מִתּוֹךְ הַכְּפָר הַנִּדָּח שֶׁלְּךָ. יֵשׁ לְךָ אֶפְשָׁרוּת לַעֲשׂוֹת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַחַת רוּחַ מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ, שֶׁרַק אַתָּה, דַּוְקָא אַתָּה, יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לְפָנָיו, מִתּוֹךְ הַמַּצָּב שֶׁלְּךָ, מִתּוֹךְ הַכְּפָר הַנִּדָּח שֶׁלְּךָ!

כָּל יְהוּדִי וְהַ"כְּפָר הַנִּדָּח" שֶׁלּוֹ. הָאֶחָד לוֹקֶה בְּעַצְלוּת, הַשֵּׁנִי בִּקְרִירוּת, הַשְּׁלִישִׁי בְּכַעַס. הָרְבִיעִי נִמְצָא בִּסְבִיבָה רְחוֹקָה וּבִלְתִּי תּוֹמֶכֶת, הַחֲמִישִׁי כָּבוּל בְּהֶרְגֵּלִים שְׁלִילִיִּים, וְכֵן הָלְאָה... וְהָאָדָם חוֹשֵׁב בִּלְבָבוֹ: חֲבָל שֶׁזֶּה כָּךְ, הָיִיתִי יָכוֹל לִהְיוֹת עוֹבֵד ה' טוֹב יוֹתֵר – אִלּוּ הָיָה אַחֶרֶת. אֲבָל הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה מֵהָאָדָם שֶׁיַּעֲבֹד אוֹתוֹ דַּוְקָא מִתּוֹךְ הַנְּתוּנִים וְהַכֵּלִים הַיִּחוּדִיִּים שֶׁנָּתַן לוֹ...

וּבְעֶזְרַת כֹּחַ הָרָצוֹן יַצְלִיחַ... (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	וארא תשפ"א
	הַמַּצְפּוּן בְּשֵׁרוּת הָאִידֵאוֹלוֹגְיָה הַסְּדוֹמִית
	"וְלֹא אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר כִּי חָפֵץ בְּבַת יַעֲקֹב" (לד-יט) כַּאֲשֶׁר שָׁבִים בְּנֵי יַעֲקֹב מִן הַמִּרְעֶה, הֵם פּוֹגְשִׁים אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו. הַלָּלוּ הִגִּיעוּ לְ'בִקּוּר נִימוּסִין', וּבְפִיהֶם הַצָּעַת שִׁדּוּךְ מַדְאִיגָה: דִּינָה אֲחוֹתָם לִשְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר. עַל פִּי הַצָּעָתָם תִּתְעָרֶה מִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב בִּבְנֵי הָעִיר, וְגַם תִּזְכֶּה לְהַכָּרָה נְשִׂיאוּתִית וּלְמַעֲנַק נִשּׂוּאִין גָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר. בְּנֵי יַעֲקֹב רוֹתְחִים מִזַּעַם, אַךְ כּוֹלְאִים אֶת רִגְשׁוֹתֵיהֶם. הֵם מְבִינִים כִּי חֲמוֹר מִצִּדּוֹ יַעֲשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי שֶׁבְּנוֹ יִנָּשֵׂא לְדִינָה, וְעַל כֵּן הֵם פּוֹעֲלִים בְּצוּרָה דִּיפְּלוֹמָטִית וַחֲכָמָה. בְּדֶרֶךְ מְנֻמֶּסֶת הֵם מַבְהִירִים לָאוֹרְחִים כִּי כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בֵּינֵיהֶם קִשְׁרֵי חִתּוּן, חַיָּבִים הֵם וְכָל בְּנֵי עִירָם – לְהִמּוֹל! כְּפִי הַנֹּהַג וְהַחוֹבָה בְּמִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב. "חֶרְפָּה הִיא לָנוּ לְהִנָּשֵׂא עִם כָּאֵלּוּ שֶׁאֵינָם נִמּוֹלִים", הִסְבִּירוּ. מִבְּחִינָה מַעֲשִׂית, תְּנָאָם שֶׁל בְּנֵי יַעֲקֹב נִרְאָה הָזוּי לְכָל הַדֵּעוֹת. אֵיזֶה רֹאשׁ עִיר יַצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אֶת אַנְשֵׁי עִירוֹ הַבְּרִיאִים לָבוֹא וְלַעֲרֹךְ נִתּוּחַ פֶּתַע מַכְאִיב לְלֹא הַרְדָּמָה, וּלְלֹא צֹרֶךְ בְּרִיאוּתִי, רַק בִּכְדֵי לְמַלֵּא אִינְטֶרֶס אִישִׁי שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ? אֲפִלּוּ אִם נִתֵּן לוֹ אֶת תַּקְצִיב הַפִּרְסוּם הַמְּכֻבָּד בְּיוֹתֵר, הוּא לֹא יַצְלִיחַ בְּכָךְ. הִנֵּה, אֲפִלּוּ לְהִתְחַסֵּן מִפְּנֵי מַחֲלוֹת, קָשֶׁה לִפְעָמִים לְשַׁכְנֵעַ אֲנָשִׁים, אָז נִתּוּחַ?!... אַךְ לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, רוֹאִים אָנוּ כִּי חֲמוֹר מַצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת אֶת הַבִּלְתִּי יֵאָמֵן, וּבְגָדוֹל! בְּמִשְׁנֵה מֶרֶץ אוֹסֵף חֲמוֹר אֶת בְּנֵי עִירוֹ – 'שָׁלֵם' שְׁמָהּ – וּמְשַׁכְנְעָם לְקַבֵּל אֶת תְּנָאֵי בְּנֵי יַעֲקֹב, בְּטַעֲנָה שֶׁבְּכָךְ תִּפָּתַח הַדֶּרֶךְ לִסְחֹר עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ הָעֲשִׁירָה שֶׁל יַעֲקֹב. דְּבָרָיו פּוֹעֲלִים אֶת פְּעֻלָּתָם, וְאַחֲרֵי עֲבוֹדַת הַהַסְבָּרָה וְהַתַּעֲמוּלָה הַמְּעֻלָּה, כָּל בְּנֵי הָעִיר, הַמּוֹנִים לֹא פָּחוֹת מִ-24,000 אִישׁ, מָלִים אֶת עַצְמָם לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. מֶה הָיָה סוֹד הַהַצְלָחָה הַמַּזְהִירָה הַזּוֹ? זֶהוּ סוֹדוֹ שֶׁל הָרָצוֹן! – מַסְבִּיר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה לֵוִי זצ"ל – הָרָצוֹן הוּא עָצְמָה אַדִּירָה שֶׁדָּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּפָנֶיהָ! כַּאֲשֶׁר חָפֵץ אָדָם בֶּאֱמֶת וּבְכָל מְאוֹדוֹ בְּמַשֶּׁהוּ, אֵין דָּבָר שֶׁיַּעֲצֹר אוֹתוֹ! שְׁכֶם, לָהוּט הָיָה כָּל-כָּךְ לְהִנָּשֵׂא לְדִינָה, עַד שֶׁהִצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁבְּאֹפֶן טִבְעִי אֵינָם בְּנֵי בִּצּוּעַ, וּכְמוֹ שֶׁמַּדְגִּישׁ הַפָּסוּק "וְלֹא אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר כִּי חָפֵץ בְּבַת יַעֲקֹב". יְהוּדִי פַּרְטִיזָן בִּזְמַן הַשּׁוֹאָה הִסְתּוֹבֵב לְבַדּוֹ בְּיַעַר שׁוֹמֵם. לְפֶתַע פִּתְאוֹם הוּפְרָה הַדְּמָמָה בִּשְׁאָגָה אַדִּירָה. נִבְעַת הַפַּרְטִיזָן וְהִפְנָה מַבָּטוֹ בְּאַחַת לְעֵבֶר קוֹל הָאֵימִים. לְנֶגֶד עֵינָיו הַמְּבֹהָלוֹת הֵגִיחַ מִתּוֹכְכֵי הַיַּעַר, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר – אַרְיֵה טוֹרֵף וְשׁוֹאֵג, לוֹעוֹ פָּעוּר, וְהוּא מְאַיֵּם לִבְלֹעַ וְלִטְרֹף אֶת כָּל אֲשֶׁר נִקְרָה בִּמְרוּצָתוֹ הַדּוֹרְסָנִית. אֵימַת מָוֶת נָפְלָה עָלָיו, וְחִיל וּרְעָדָה אֲחָזוּהוּ, לְמַרְאֵה הָאַרְיֵה הַנּוֹרָא הַדּוֹהֵר לְעֶבְרוֹ בִּמְהִירוּת מְאַיֶּמֶת. הִתְעַשֵּׁת וְהֵחֵל לְהִמָּלֵט. מְבֹעָת כֻּלּוֹ רָץ בִּמְהִירוּת וְהָאַרְיֵה שׁוֹעֵט בְּעִקְבוֹתָיו. בִּמְרוּצָתוֹ הִגִּיעַ פִּתְאוֹם לְרֹאשָׁהּ שֶׁל חוֹמָה בְּגֹבַהּ שִׁשָּׁה מֶטְרִים. הוּא הִבִּיט מַטָּה מְבֹהָל, חֲסַר נְשִׁימָה. הַדֶּרֶךְ הָיְתָה חֲסוּמָה מִכָּל הַצְּדָדִים. בְּרֵרָה אַחֶרֶת לֹא נוֹתְרָה לוֹ, וּמִבְּלִי לַחֲשֹׁב פַּעֲמַיִם, זִנֵּק מֵעַל הַחוֹמָה, קָפַץ וְנִצַּל. לְיָמִים, כְּשֶׁסִּפֵּר זֹאת, אָמְרוּ לוֹ "אִם הִצְלַחְתָּ לִקְפֹּץ מִגֹּבַהּ כָּזֶה, עֲשֵׂה זֹאת שׁוּב!". "כָּעֵת אֵינִי מְסֻגָּל", אָמַר וְהִסְבִּיר אֶת עַצְמוֹ: "כַּאֲשֶׁר בִּמְרוּצָתִי הֵבַנְתִּי כִּי זֶהוּ קֶרֶשׁ הַהַצָּלָה הַיָּחִיד שֶׁנּוֹתַר, וּבְכָךְ תְּלוּיִים חַיַּי, קִבַּלְתִּי כֹּחַ רָצוֹן גָּדוֹל לְהִנָּצֵל, וְהִצְלַחְתִּי. לוּלֵא כֹּחַ זֶה, אֵינִי מְסֻגָּל אֲפִלּוּ לַחֲשֹׁב עַל מְשִׂימָה נוֹעֶזֶת שֶׁכָּזוֹ". מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי שֶׁנֶּאֱלַץ לָגוּר בִּכְפָר שֶׁל גּוֹיִים, רָחוֹק מֵחַיֵּי קְהִלָּה יְהוּדִיִּים. לְלֹא בֵּית כְּנֶסֶת, לְלֹא מִנְיָן לִתְפִלָּה. כָּל הַיּוֹם הָיָה צָרִיךְ לַעֲמֹל לְפַרְנָסָתוֹ, בִּסְבִיבַת גּוֹיִים גַּסֵּי רוּחַ. אֶת תְּפִלּוֹתָיו הָיָה מִתְפַּלֵּל בִּיחִידוּת, וְרַק פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה, לִקְרַאת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, הִתְאַפְשֵׁר לוֹ לִנְסֹעַ אֶל הָעִיר, אֶל הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית, וּלְהִתְפַּלֵּל תְּפִלּוֹתָיו עִם הַצִּבּוּר. בְּאַחַת הַפְּעָמִים הַלָּלוּ נִגַּשׁ הוּא אֶל הָרַב וְשָׁטַח לְפָנָיו אֶת מַר לִבּוֹ. לֹא, אֵין הוּא מִתְאוֹנֵן עַל דֹּחַק הַשָּׁעָה וְקֹשִׁי הַפַּרְנָסָה. חָלִילָה לוֹ, מִשְׁתַּדֵּל הוּא לִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ. וְאוּלָם צַר לוֹ וּמַר לוֹ, מַדּוּעַ יִגָּרַע חֶלְקוֹ מִכָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל – בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ?! מַדּוּעַ נִמְנַע מִמֶּנּוּ לַעֲבֹד אֶת ה' כָּרָאוּי?! הִסְתַּכֵּל עָלָיו הָרַב בְּחִבָּה, וְאָמַר לוֹ: לָבֶטַח רוֹצֶה הָיִיתָ לִרְאוֹת אֶת עַצְמְךָ בְּחֶדֶר מָלֵא סִפְרֵי קֹדֶשׁ, מֻקָּף בְּתוֹרָה וּבִקְדֻשָּׁה. כָּךְ – אַתָּה מַאֲמִין – הָיִיתָ יָכוֹל לִהְיוֹת עוֹבֵד ה' אֲמִתִּי וּמֻשְׁלָם. אֲבָל דַּע לְךָ, חֲבִיבִי: מַלְאָכִים – יֵשׁ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַסְפִּיק. לֹא בִּשְׁבִיל זֶה הוּא בָּרָא אוֹתְךָ. לְךָ הוֹעִיד ה' תַּפְקִיד מְיֻחָד וְיִחוּדִי, שֶׁאוֹתוֹ אַתָּה יָכוֹל לְמַלֵּא בִּשְׁלֵמוּת – דַּוְקָא מִתּוֹךְ הַכְּפָר הַנִּדָּח שֶׁלְּךָ. יֵשׁ לְךָ אֶפְשָׁרוּת לַעֲשׂוֹת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַחַת רוּחַ מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ, שֶׁרַק אַתָּה, דַּוְקָא אַתָּה, יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לְפָנָיו, מִתּוֹךְ הַמַּצָּב שֶׁלְּךָ, מִתּוֹךְ הַכְּפָר הַנִּדָּח שֶׁלְּךָ! כָּל יְהוּדִי וְהַ"כְּפָר הַנִּדָּח" שֶׁלּוֹ. הָאֶחָד לוֹקֶה בְּעַצְלוּת, הַשֵּׁנִי בִּקְרִירוּת, הַשְּׁלִישִׁי בְּכַעַס. הָרְבִיעִי נִמְצָא בִּסְבִיבָה רְחוֹקָה וּבִלְתִּי תּוֹמֶכֶת, הַחֲמִישִׁי כָּבוּל בְּהֶרְגֵּלִים שְׁלִילִיִּים, וְכֵן הָלְאָה... וְהָאָדָם חוֹשֵׁב בִּלְבָבוֹ: חֲבָל שֶׁזֶּה כָּךְ, הָיִיתִי יָכוֹל לִהְיוֹת עוֹבֵד ה' טוֹב יוֹתֵר – אִלּוּ הָיָה אַחֶרֶת. אֲבָל הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה מֵהָאָדָם שֶׁיַּעֲבֹד אוֹתוֹ דַּוְקָא מִתּוֹךְ הַנְּתוּנִים וְהַכֵּלִים הַיִּחוּדִיִּים שֶׁנָּתַן לוֹ... וּבְעֶזְרַת כֹּחַ הָרָצוֹן יַצְלִיחַ... (אוֹצְרוֹתֵינוּ)