Otzarot-Article

הַסֻּכָּה, זֵכֶר לְעַנְנֵי הַכָּבוֹד הִיא. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בָּטְחוּ בְּבוֹרְאָם, וְאַף צֵידָה לֹא הֵכִינוּ לָהֶם, וְהָאָב הָרַחֲמָן דָּאַג לְכָל מַחְסוֹרָם. הִדְרִיכָם בְּעַמּוּדֵי אֵשׁ וְעָנָן, הוֹרִיד לָהֶם מָן וְהֵגִיז לָהֶם שְׂלָו, הִשְׁקָם מֵי בְּאֵר וְסוֹכְכָם בְּעַנְנֵי כָּבוֹד. אַף אָנוּ יוֹצְאִים מִדִּירַת קֶבַע לְדִירַת אֲרָעִי, לֵאמֹר שֶׁחוֹסִים אָנוּ בַּה' וּבְטוּחִים בִּישׁוּעָתוֹ, כִּי הַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ!

וּמַעֲשֶׂה בַּצַּדִּיק רַבִּי חַיִּים חוּרִי זצ"ל, רַבָּהּ שֶׁל גָּאבֶּס, שֶׁבִּקֵּר בְּתוּנִיס. לְאַחַר הַתְּפִלָּה לִוָּהוּ מַר שָׁלוֹם יוֹנָה לְאַכְסַנְיָתוֹ.

אָמַר לוֹ הַצַּדִּיק: "רוֹצֶה אַתָּה לִרְאוֹת כּוֹחוֹ שֶׁל בִּטָּחוֹן בַּבּוֹרֵא? הַיּוֹם צָרִיךְ אֲנִי לְשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי הָאַכְסַנְיָה וְלָשׁוּב לְעִירִי, וְאֵין לִי פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ. אַךְ רַב בִּטְחוֹנִי בַּה', כִּי עַד שֶׁאַגִּיעַ לְבֵית מְלוֹנִי יִהְיֶה בְּיָדִי הַסְּכוּם בִּמְלוֹאוֹ!"

אַךְ סִיֵּם דְּבָרָיו, נִגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדִי וּבִקֵּשׁ בְּרָכָה. בֵּרְכוֹ הַצַּדִּיק בְּחֹם, וְהַיְּהוּדִי נָתַן לוֹ אֶלֶף פְרַנְקִים. הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת וּבָא יְהוּדִי נוֹסָף. בִּקֵּשׁ בְּרָכָה עֲבוּר בְּנוֹ, וְהֶעֱנִיק אַף הוּא סְכוּם נִכְבָּד. וְכָךְ, בְּכָל כַּמָּה פְּסִיעוֹת בָּאוּ אֲנָשִׁים וְהוֹשִׁיטוּ כְּסָפִים...

"רוֹאֶה אַתָּה", אָמַר הַצַּדִּיק לְבֶן לִוְיָתוֹ, "מִן הַשָּׁמַיִם שְׁלָחוּם, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר 'וְהַבּוֹטֵחַ בַּה', חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ'. כָּל מִי שֶׁבּוֹטֵחַ - בְּכָל עֵת וּבְכָל מַצָּב, מַעֲנִיקִים לוֹ שֶׁפַע חֶסֶד עַד בְּלִי דַּי.

וּלְפִיכָךְ חַג הַסֻּכּוֹת, שֶׁהוּא חַג הַבִּטָּחוֹן וְהַחִסָּיוֹן בְּצֵל ה', זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ הוּא. כִּי הַבִּטָּחוֹן מוֹשֵׁךְ עִמּוֹ חֶסֶד, וְהַשִּׂמְחָה רַבָּה בְּלֹא דְּאָגָה וְצַעַר".

פַּעַם הָיָה מֶלֶךְ, שֶׁהָיָה לוֹ יוֹעֵץ שֶׁכָּל הַזְּמַן הָיָה אוֹמֵר "הַכֹּל לְטוֹבָה". יוֹם אֶחָד הַמֶּלֶךְ יָצָא לָצוּד בַּיַּעַר וְהוּא הֶחְלִיט לָקַחַת אִתּוֹ רַק אֶת הַיּוֹעֵץ הַזֶּה. הַמֶּלֶךְ יָרָה חִצִּים, וּלְפֶתַע חֵץ אֶחָד הִשְׁתַּחְרֵר מִן הַקֶּשֶׁת טֶרֶם זְמַנּוֹ וְנִכְנַס בְּטָעוּת בָּרֶגֶל שֶׁל הַמֶּלֶךְ... הָרֶגֶל שָׁתְתָה דָּם, אַךְ הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה בָּקִי בְּכָל הַחָכְמוֹת, חָבַשׁ לְעַצְמוֹ אֶת הָרֶגֶל, וְתוֹךְ כְּדֵי חֲבִישָׁה, הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַיּוֹעֵץ שֶׁלּוֹ לוֹחֵשׁ לוֹ: "הַכֹּל לְטוֹבָה... זֶה הַכֹּל לְטוֹבָה...".

הַמֶּלֶךְ, שֶׁכְּבָר הִתְעַצְבֵּן, אָמַר לַיּוֹעֵץ: "תַּחְפֹּר עַכְשָׁו בּוֹר!". הַיּוֹעֵץ הֵחֵל לַחְפֹּר, וּכְשֶׁסִּיֵּם אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "עַכְשָׁו תִּכָּנֵס לְתוֹךְ הַבּוֹר, וְתִשָּׁאֵר כָּאן, וְשֶׁיִּהְיֶה לְךָ לְטוֹבָה!...".

הַיּוֹעֵץ עָשָׂה כְּצִוּוּי הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ הָלַךְ לְדַרְכּוֹ. בַּדֶּרֶךְ פָּגְשָׁה בּוֹ חֲבוּרַת קָנִיבָּלִים אוֹכְלֵי בְּשַׂר אָדָם. כַּמּוּבָן שֶׁמִּיָּד תָּפְסוּהוּ, קָשְׁרוּ אוֹתוֹ וְהִדְלִיקוּ כְּבָר אֶת הַמַּנְגָּל...

אַךְ טֶרֶם נָעֲצוּ בּוֹ אֶת הַשִּׁפּוּד, הִבְחִינוּ הַקָּנִיבָּלִים כִּי יֵשׁ לוֹ פֶּצַע מְדַמֵּם בָּרֶגֶל, וְהֵם חָשְׁשׁוּ לֶאֱכֹל אוֹתוֹ, כִּי מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי הַפֶּצַע מְזֹהָם... הֵם אוֹכְלִים רַק בָּרִיא... אָז שִׁחְרְרוּ אוֹתוֹ.

הַמֶּלֶךְ כְּבָר הֵבִין שֶׁכָּל הַפְּצִיעָה שֶׁלּוֹ אָכֵן הָיְתָה לְטוֹבָה, וּכְשֶׁהוּא חָזַר לַבּוֹר, הוּא מָצָא שָׁם אֶת הַיּוֹעֵץ רוֹקֵד מִשִּׂמְחָה וְשָׁר בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת: "הַכֹּל לְטוֹבָה! הַכֹּל לְטוֹבָה!".

סִפֵּר לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הַסִּפּוּר, וְאָמַר לוֹ: "דַּע לְךָ, שֶׁאָכֵן הַפְּצִיעָה שֶׁלִּי הָיְתָה לְטוֹבָה, כִּי אִם לֹא, הָיוּ אוֹכְלִים אוֹתִי הַקָּנִיבָּלִים. אֲבָל לָמָּה אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה שֶׁאַתָּה בַּבּוֹר זֶה לְטוֹבָה?"

אָמַר לוֹ הַיּוֹעֵץ: "כִּי אִם אֲנִי הָיִיתִי נִמְצָא אִתְּךָ, הָיוּ אוֹכְלִים אֶת הַבָּשָׂר שֶׁלִּי..."

הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת יֵשׁ לָאָדָם בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו. הַרְבֵּה אֵרוּעִים הוּא עוֹבֵר, וְלֹא מֵבִין מַדּוּעַ דַּוְקָא לוֹ קָרוּ הַמִּקְרִים הַלָּלוּ. הוּא רוֹטֵן, כּוֹעֵס, נִכְנָס לְמָרָה שְׁחֹרָה וְלֹא מוּכָן לְקַבֵּל אֶת הַקֹּשִׁי שֶׁהוּא עוֹבֵר כָּעֵת...

אִם תַּעֲצֹר לְרֶגַע, אִם תִּקַּח לְרֶגַע נְשִׁימָה וְתַפְנִים שֶׁיֵּשׁ יָד מְכַוֶּנֶת, יָד שֶׁעוֹטֶפֶת אוֹתְךָ בְּאַהֲבָה, יָד שֶׁמַּשְׁגִּיחָה עָלֶיךָ בְּכָל מַהֲלָךְ בְּחַיֶּיךָ, יָד שֶׁבְּכָל מַצָּב מְחַפֶּשֶׂת רַק אֶת טוֹבָתְךָ - כְּבָר לֹא יִהְיוּ לְךָ שְׁאֵלוֹת. אַתָּה תָּבִין שֶׁכָּל קֹשִׁי שֶׁלְּךָ, כָּל אֵרוּעַ חָרִיג שֶׁקּוֹרֶה לְךָ, הוּא פָּשׁוּט לְטוֹבָתְךָ! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	ניצבים - וילך תש"פ
	לֶעָתִיד נָבִין טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת
	הַסֻּכָּה, זֵכֶר לְעַנְנֵי הַכָּבוֹד הִיא. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בָּטְחוּ בְּבוֹרְאָם, וְאַף צֵידָה לֹא הֵכִינוּ לָהֶם, וְהָאָב הָרַחֲמָן דָּאַג לְכָל מַחְסוֹרָם. הִדְרִיכָם בְּעַמּוּדֵי אֵשׁ וְעָנָן, הוֹרִיד לָהֶם מָן וְהֵגִיז לָהֶם שְׂלָו, הִשְׁקָם מֵי בְּאֵר וְסוֹכְכָם בְּעַנְנֵי כָּבוֹד. אַף אָנוּ יוֹצְאִים מִדִּירַת קֶבַע לְדִירַת אֲרָעִי, לֵאמֹר שֶׁחוֹסִים אָנוּ בַּה' וּבְטוּחִים בִּישׁוּעָתוֹ, כִּי הַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ! וּמַעֲשֶׂה בַּצַּדִּיק רַבִּי חַיִּים חוּרִי זצ"ל, רַבָּהּ שֶׁל גָּאבֶּס, שֶׁבִּקֵּר בְּתוּנִיס. לְאַחַר הַתְּפִלָּה לִוָּהוּ מַר שָׁלוֹם יוֹנָה לְאַכְסַנְיָתוֹ. אָמַר לוֹ הַצַּדִּיק: "רוֹצֶה אַתָּה לִרְאוֹת כּוֹחוֹ שֶׁל בִּטָּחוֹן בַּבּוֹרֵא? הַיּוֹם צָרִיךְ אֲנִי לְשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי הָאַכְסַנְיָה וְלָשׁוּב לְעִירִי, וְאֵין לִי פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ. אַךְ רַב בִּטְחוֹנִי בַּה', כִּי עַד שֶׁאַגִּיעַ לְבֵית מְלוֹנִי יִהְיֶה בְּיָדִי הַסְּכוּם בִּמְלוֹאוֹ!" אַךְ סִיֵּם דְּבָרָיו, נִגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדִי וּבִקֵּשׁ בְּרָכָה. בֵּרְכוֹ הַצַּדִּיק בְּחֹם, וְהַיְּהוּדִי נָתַן לוֹ אֶלֶף פְרַנְקִים. הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת וּבָא יְהוּדִי נוֹסָף. בִּקֵּשׁ בְּרָכָה עֲבוּר בְּנוֹ, וְהֶעֱנִיק אַף הוּא סְכוּם נִכְבָּד. וְכָךְ, בְּכָל כַּמָּה פְּסִיעוֹת בָּאוּ אֲנָשִׁים וְהוֹשִׁיטוּ כְּסָפִים... "רוֹאֶה אַתָּה", אָמַר הַצַּדִּיק לְבֶן לִוְיָתוֹ, "מִן הַשָּׁמַיִם שְׁלָחוּם, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר 'וְהַבּוֹטֵחַ בַּה', חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ'. כָּל מִי שֶׁבּוֹטֵחַ - בְּכָל עֵת וּבְכָל מַצָּב, מַעֲנִיקִים לוֹ שֶׁפַע חֶסֶד עַד בְּלִי דַּי. וּלְפִיכָךְ חַג הַסֻּכּוֹת, שֶׁהוּא חַג הַבִּטָּחוֹן וְהַחִסָּיוֹן בְּצֵל ה', זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ הוּא. כִּי הַבִּטָּחוֹן מוֹשֵׁךְ עִמּוֹ חֶסֶד, וְהַשִּׂמְחָה רַבָּה בְּלֹא דְּאָגָה וְצַעַר". פַּעַם הָיָה מֶלֶךְ, שֶׁהָיָה לוֹ יוֹעֵץ שֶׁכָּל הַזְּמַן הָיָה אוֹמֵר "הַכֹּל לְטוֹבָה". יוֹם אֶחָד הַמֶּלֶךְ יָצָא לָצוּד בַּיַּעַר וְהוּא הֶחְלִיט לָקַחַת אִתּוֹ רַק אֶת הַיּוֹעֵץ הַזֶּה. הַמֶּלֶךְ יָרָה חִצִּים, וּלְפֶתַע חֵץ אֶחָד הִשְׁתַּחְרֵר מִן הַקֶּשֶׁת טֶרֶם זְמַנּוֹ וְנִכְנַס בְּטָעוּת בָּרֶגֶל שֶׁל הַמֶּלֶךְ... הָרֶגֶל שָׁתְתָה דָּם, אַךְ הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה בָּקִי בְּכָל הַחָכְמוֹת, חָבַשׁ לְעַצְמוֹ אֶת הָרֶגֶל, וְתוֹךְ כְּדֵי חֲבִישָׁה, הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַיּוֹעֵץ שֶׁלּוֹ לוֹחֵשׁ לוֹ: "הַכֹּל לְטוֹבָה... זֶה הַכֹּל לְטוֹבָה...". הַמֶּלֶךְ, שֶׁכְּבָר הִתְעַצְבֵּן, אָמַר לַיּוֹעֵץ: "תַּחְפֹּר עַכְשָׁו בּוֹר!". הַיּוֹעֵץ הֵחֵל לַחְפֹּר, וּכְשֶׁסִּיֵּם אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "עַכְשָׁו תִּכָּנֵס לְתוֹךְ הַבּוֹר, וְתִשָּׁאֵר כָּאן, וְשֶׁיִּהְיֶה לְךָ לְטוֹבָה!...". הַיּוֹעֵץ עָשָׂה כְּצִוּוּי הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ הָלַךְ לְדַרְכּוֹ. בַּדֶּרֶךְ פָּגְשָׁה בּוֹ חֲבוּרַת קָנִיבָּלִים אוֹכְלֵי בְּשַׂר אָדָם. כַּמּוּבָן שֶׁמִּיָּד תָּפְסוּהוּ, קָשְׁרוּ אוֹתוֹ וְהִדְלִיקוּ כְּבָר אֶת הַמַּנְגָּל... אַךְ טֶרֶם נָעֲצוּ בּוֹ אֶת הַשִּׁפּוּד, הִבְחִינוּ הַקָּנִיבָּלִים כִּי יֵשׁ לוֹ פֶּצַע מְדַמֵּם בָּרֶגֶל, וְהֵם חָשְׁשׁוּ לֶאֱכֹל אוֹתוֹ, כִּי מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי הַפֶּצַע מְזֹהָם... הֵם אוֹכְלִים רַק בָּרִיא... אָז שִׁחְרְרוּ אוֹתוֹ. הַמֶּלֶךְ כְּבָר הֵבִין שֶׁכָּל הַפְּצִיעָה שֶׁלּוֹ אָכֵן הָיְתָה לְטוֹבָה, וּכְשֶׁהוּא חָזַר לַבּוֹר, הוּא מָצָא שָׁם אֶת הַיּוֹעֵץ רוֹקֵד מִשִּׂמְחָה וְשָׁר בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת: "הַכֹּל לְטוֹבָה! הַכֹּל לְטוֹבָה!". סִפֵּר לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הַסִּפּוּר, וְאָמַר לוֹ: "דַּע לְךָ, שֶׁאָכֵן הַפְּצִיעָה שֶׁלִּי הָיְתָה לְטוֹבָה, כִּי אִם לֹא, הָיוּ אוֹכְלִים אוֹתִי הַקָּנִיבָּלִים. אֲבָל לָמָּה אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה שֶׁאַתָּה בַּבּוֹר זֶה לְטוֹבָה?" אָמַר לוֹ הַיּוֹעֵץ: "כִּי אִם אֲנִי הָיִיתִי נִמְצָא אִתְּךָ, הָיוּ אוֹכְלִים אֶת הַבָּשָׂר שֶׁלִּי..." הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת יֵשׁ לָאָדָם בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו. הַרְבֵּה אֵרוּעִים הוּא עוֹבֵר, וְלֹא מֵבִין מַדּוּעַ דַּוְקָא לוֹ קָרוּ הַמִּקְרִים הַלָּלוּ. הוּא רוֹטֵן, כּוֹעֵס, נִכְנָס לְמָרָה שְׁחֹרָה וְלֹא מוּכָן לְקַבֵּל אֶת הַקֹּשִׁי שֶׁהוּא עוֹבֵר כָּעֵת... אִם תַּעֲצֹר לְרֶגַע, אִם תִּקַּח לְרֶגַע נְשִׁימָה וְתַפְנִים שֶׁיֵּשׁ יָד מְכַוֶּנֶת, יָד שֶׁעוֹטֶפֶת אוֹתְךָ בְּאַהֲבָה, יָד שֶׁמַּשְׁגִּיחָה עָלֶיךָ בְּכָל מַהֲלָךְ בְּחַיֶּיךָ, יָד שֶׁבְּכָל מַצָּב מְחַפֶּשֶׂת רַק אֶת טוֹבָתְךָ - כְּבָר לֹא יִהְיוּ לְךָ שְׁאֵלוֹת. אַתָּה תָּבִין שֶׁכָּל קֹשִׁי שֶׁלְּךָ, כָּל אֵרוּעַ חָרִיג שֶׁקּוֹרֶה לְךָ, הוּא פָּשׁוּט לְטוֹבָתְךָ! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)