Otzarot-Article

"וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר" (ו-ה) פַּעַם נִשְׁאַל הַבַּבָּא סָאלִי זצ"ל, מַדּוּעַ הוּא כֹּה מַקְפִּיד עַל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בְּהָנֵץ הַחַמָּה.

נַעֲנָה הַצַּדִּיק: "כְּשֶׁאֶתְיַצֵּב בְּבוֹא הַיּוֹם בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, מִן הַסְּתָם יַתְחִילוּ לָדוּן אוֹתִי עַל קִיּוּם הַ'שֻּׁלְחַן עָרוּךְ', מִסְּעִיפוֹ הָרִאשׁוֹן. אִם לֹא אַצְלִיחַ לַעֲנוֹת בְּחִיּוּב כַּאֲשֶׁר יִשְׁאָלוּנִי אִם קִיַּמְתִּי אֶת הַסְּעִיף הָרִאשׁוֹן: 'שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר', כֵּיצַד יַמְשִׁיךְ לְהִתְנַהֵל מִשְׁפָּטִי? אִם אֲנִי קָם מֻקְדָּם - אוּכַל לְפָחוֹת לַעֲנוֹת בְּבִטְחָה עַל הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה!..."

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהַשְׁכָּמָה גְּדוֹלָה, הָיָה עַל הַכֹּהֵן לָקוּם כְּדֵי לְהַבְעִיר אֶת הָעֵצִים בַּמִּזְבֵּחַ, כְּפִי שֶׁלּוֹמֶדֶת הַגְּמָרָא (פְּסָחִים נט.) מִכֶּפֶל הַמִּלִּים "בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר", שֶׁכֵּן כְּבָר מִשֶּׁהֵאִיר הַשַּׁחַר, מִזְדָּרְזִים הָיוּ הַכֹּהֲנִים לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדָתָם.

וּמֵאַחַר שֶׁהַתְּפִלּוֹת נִתְקְנוּ בִּמְקוֹם קָרְבַּן הַתָּמִיד (בְּרָכוֹת כו:), מוֹצֵא מִכָּאן בַּעַל הַ"נְּהַר שָׁלוֹם" רְאָיָה לְמַעֲלַת הַַשְׁכָּמָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת.

בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (ח.) מוּבָא שֶׁרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, שֶׁיֵּשׁ זְקֵנִים שֶׁהֶאֱרִיכוּ יָמִים בְּבָבֶל, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מַקְדִּימִים לָבוֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשַׁחֲרִית, וּמְאַחֲרִים לָצֵאת אַחַר עַרְבִית. אָדָם שֶׁמַּשְׁכִּים וּמַעֲרִיב לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, ה' נוֹתֵן לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים. וְהִסְבִּיר זֹאת הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה לֵוִי זצ"ל, שֶׁזֶּה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: אָדָם הַמַּקְדִּישׁ מִזְּמַנּוֹ הַפְּרָטִי, וּמוֹסִיף שָׁעוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה מֵהַיּוֹם וְהַלַּיְלָה, אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַל תַּחֲשֹׁב שֶׁהִפְסַדְתָּ אֶת הַזְּמַן הַזֶּה, אֶלָּא אֲנִי אוֹסִיף לְךָ עוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת ה'.

אוֹמֵר הָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זצ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת "פּוֹרָת יוֹסֵף": תְּמֵהַנִי עַל הַקָּמִים בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת וּמִתְפַּלְּלִים שַׁחֲרִית – אֵיךְ יֹאמְרוּ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ: הַלְלוּיָ-הּ, הַלְלוּ עַבְדֵי ה'", וְכִי יֵשׁ לְךָ עֶבֶד שֶׁקָּם בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת לַעֲבוֹדַת אֲדוֹנָיו?!...

וְנָאֶה דּוֹרֵשׁ נָאֶה מְקַיֵּם, בְּבֵית הַכְּנֶסֶת "שֶׁמֶשׁ צְדָקָה" בּוֹ הָיָה מִתְפַּלֵּל, לֹא הָיָה אַף אָדָם שֶׁהִקְדִּימוֹ לַתְּפִלָּה, לְבַד מִגַּבַּאי בֵּית הַכְּנֶסֶת ר' מוּלָא אַבָּא נָקִי ע"ה, שֶׁהָיָה מַשְׁכִּים קוּם לִפְתֹּחַ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת.

יוֹם אֶחָד נִתְקַף הָרַב בְּקִנְאַת סוֹפְרִים, וְהֶחְלִיט שֶׁלְּפָחוֹת יוֹם אֶחָד הוּא יַגִּיעַ לְפָנָיו. וְאָכֵן, בְּאוֹתוֹ יוֹם קָם כַּמָּה שָׁעוֹת לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, וְאָץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת.

וְהִנֵּה, לְהַפְתָּעָתוֹ, בֵּית הַכְּנֶסֶת הָיָה מוּאָר, וְחָכָם מוּלָא כְּבָר בַּמָּקוֹם. לִתְמִיהַת הָרַב מַה קָּרָה שֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם בְּשָׁעָה כֹּה מֻקְדֶּמֶת, סִפֵּר הַגַּבַּאי כִּי הַלַּיְלָה נִסָּה לְהֵרָדֵם וּמִשּׁוּם מָה לֹא הִצְלִיחַ בְּשׁוּם אֹפֶן, וְאָז אָמַר לְעַצְמוֹ: אִם אֲנִי לֹא נִרְדָּם, אֵלֵךְ מֵעַכְשָׁו לְבֵית הַכְּנֶסֶת... כָּךְ נִשְׁמְרָה לוֹ הַבִּלְעָדִיּוּת מִשָּׁמַיִם...

בְּהֶקְשֵׁר לְכָךְ, מְסַפֵּר חֲתָנוֹ שֶׁל הָרַב צַדְקָה – הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב שִׁיכְּנַזִּי כִּי הָרַב צַדְקָה כָּל כָּךְ הִתְנַזֵּר מִכָּל מַה שֶּׁנִּרְאָה בְּעֵינָיו כְּמוֹתָרוֹת, עַד שֶׁלֹּא הִסְכִּים שֶׁיֻּתְקַן בְּבֵיתוֹ מַכְשִׁיר טֵלֵפוֹן (אֵין הַמְּדֻבָּר בְּפֶלֶאפוֹן, שֶׁכַּיּוֹם יֵשׁ מִמֶּנּוּ כַּמָּה מַכְשִׁירִים בְּכָל בַּיִת...). בְּנֵי בֵּיתוֹ הָיוּ דּוֹחֲקִים בּוֹ לְקַבֵּל אֶל בֵּיתוֹ אֶת הַמַּכְשִׁיר, עַל מְנָת שֶׁיּוּכְלוּ לִהְיוֹת אִתּוֹ יוֹתֵר בְּקֶשֶׁר, אַךְ הוּא סֵרֵב בְּטַעֲנָה כִּי מַכְשִׁיר זֶה גּוֹרֵם לְבִטּוּל תּוֹרָה.

בְּסוֹף יָמָיו חָלָה בְּלִבּוֹ, וּלְאַחַר שֶׁעָבַר הֶתְקֵף לֵב, נַעֲנָה לְהַפְצָרוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַבַּיִת, וּבְלֵית בְּרֵרָה נָתַן אֶת הַסְכָּמָתוֹ לְהַתְקָנַת הַמַּכְשִׁיר. בְּרֹב כָּבוֹד וְהָדָר הוּבָא הַמַּכְשִׁיר אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, וְקַו טֵלֵפוֹן הֻתְקַן בַּבַּיִת.

אַךְ גַּם כָּאן, כְּמוֹ בְּכָל אָרְחוֹת חַיָּיו, רָאוּ אֶת קַו הַמַּחְשָׁבָה הַתּוֹרָנִי שֶׁלּוֹ. הוּא הֶחְלִיט כִּי הַשִּׂיחָה הָרִאשׁוֹנָה בַּטֵּלֵפוֹן תִּהְיֶה בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁבְּמַכְשִׁיר זֶה יְדַבְּרוּ רַק דִּבּוּרִים טוֹבִים, כְּעֵין חֲנֻכַּת הַבַּיִת... לְפִיכָךְ, נָטַל אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת, חִיֵּג לִבְנוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה צַדְקָה, וְדִבֵּר אִתּוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה עַל הַפָּרָשָׁה שֶׁל אוֹתוֹ שָׁבוּעַ.

"זְמַן קָצָר לְאַחַר הַתְקָנַת הַטֵּלֵפוֹן", מְסַפֵּר הָרַב שִׁיכְּנַזִּי, "צִלְצֵל הַטֵּלֵפוֹן בְּבֵיתִי בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת. הֵרַמְתִּי אֶת הַטֵּלֵפוֹן, וּמֵעֵבֶר לַקַּו שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלוֹ אוֹמֵר: 'מְדַבֵּר יְהוּדָה' (כָּךְ בְּלִי גִּנּוּנִים). הוּא סִפֵּר לִי שֶׁהַלָּשׁוֹן שֶׁל דֶּלֶת הַבַּיִת נִתְפְּסָה, וְהוּא נִנְעַל בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְהִתְנַצֵּל כִּי בְּדִיּוּק הַיּוֹם הוּא יוֹם הֻלַּדְתּוֹ (ג' שְׁבָט), וַחֲבָל שֶׁדַּוְקָא בְּיוֹם זֶה יַפְסִיד אֶת תְּפִלַּת הַוָּתִיקִין כְּהֶרְגֵּלוֹ מִדֵּי יוֹם. "הִגַּעְתִּי בִּזְרִיזוּת לְבֵיתוֹ. דֶּלֶת הַבַּיִת הָיְתָה מִסּוּג יָשָׁן וּפָשׁוּט. בִּקַּשְׁתִּי שֶׁיּוֹצִיא לִי סַכִּין דֶּרֶךְ הֶחָלָל שֶׁמִּתַּחַת לַדֶּלֶת, וְכָךְ שִׁחְרַרְתִּי אֶת הַלְּשׁוֹנִית וְהַדֶּלֶת נִפְתְּחָה.

"לְאַחַר כַּמָּה יָמִים, פָּגַשׁ הָרַב בְּאֶחָד מִבָּנָיו שֶׁהָיָה דּוֹחֵק בּוֹ לְהַחֲזִיק טֵלֵפוֹן, וְסָח לוֹ שֶׁנִּתְקַע בַּבַּיִת, וְהִתְקַשֵּׁר אֵלַי כְּדֵי שֶׁאֶפְתַּח לוֹ. נַעֲנָה הַבֵּן בְּנִימַת נִצָּחוֹן: 'נוּ, רוֹאֶה אַבָּא כַּמָּה טוֹב שֶׁיֵּשׁ טֵלֵפוֹן. בִּלְעָדָיו, כֵּיצַד הָיָה נֶחֱלָץ מִן הַבַּיִת...'.

"אוּלָם רַבִּי יְהוּדָה לֹא הִתְרַגֵּשׁ כְּלָל וְעִקָּר. 'דַּע לְךָ', פָּסַק נֶחְרָצוֹת, 'כִּי הַדֶּלֶת נִנְעֲלָה רַק מִכֵּיוָן שֶׁהֻתְקַן מַכְשִׁיר טֵלֵפוֹן בַּבַּיִת. אִלּוּ לֹא הָיָה מַכְשִׁיר בַּבַּיִת, לֹא הָיְתָה הַדֶּלֶת נִנְעֶלֶת מֵעִקָּרָא... בִּבְחִינַת "הַנּוֹתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר" – ה' נוֹתֵן אֶת הַשֶּׁלֶג לְפִי הַצֶּמֶר". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	מטות - מסעי תש"פ
	הַפַּרְפַּר וְהַגֹּלֶם
	"וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר" (ו-ה) פַּעַם נִשְׁאַל הַבַּבָּא סָאלִי זצ"ל, מַדּוּעַ הוּא כֹּה מַקְפִּיד עַל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בְּהָנֵץ הַחַמָּה. נַעֲנָה הַצַּדִּיק: "כְּשֶׁאֶתְיַצֵּב בְּבוֹא הַיּוֹם בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, מִן הַסְּתָם יַתְחִילוּ לָדוּן אוֹתִי עַל קִיּוּם הַ'שֻּׁלְחַן עָרוּךְ', מִסְּעִיפוֹ הָרִאשׁוֹן. אִם לֹא אַצְלִיחַ לַעֲנוֹת בְּחִיּוּב כַּאֲשֶׁר יִשְׁאָלוּנִי אִם קִיַּמְתִּי אֶת הַסְּעִיף הָרִאשׁוֹן: 'שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר', כֵּיצַד יַמְשִׁיךְ לְהִתְנַהֵל מִשְׁפָּטִי? אִם אֲנִי קָם מֻקְדָּם - אוּכַל לְפָחוֹת לַעֲנוֹת בְּבִטְחָה עַל הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה!..." בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהַשְׁכָּמָה גְּדוֹלָה, הָיָה עַל הַכֹּהֵן לָקוּם כְּדֵי לְהַבְעִיר אֶת הָעֵצִים בַּמִּזְבֵּחַ, כְּפִי שֶׁלּוֹמֶדֶת הַגְּמָרָא (פְּסָחִים נט.) מִכֶּפֶל הַמִּלִּים "בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר", שֶׁכֵּן כְּבָר מִשֶּׁהֵאִיר הַשַּׁחַר, מִזְדָּרְזִים הָיוּ הַכֹּהֲנִים לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדָתָם. וּמֵאַחַר שֶׁהַתְּפִלּוֹת נִתְקְנוּ בִּמְקוֹם קָרְבַּן הַתָּמִיד (בְּרָכוֹת כו:), מוֹצֵא מִכָּאן בַּעַל הַ"נְּהַר שָׁלוֹם" רְאָיָה לְמַעֲלַת הַַשְׁכָּמָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת. בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (ח.) מוּבָא שֶׁרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, שֶׁיֵּשׁ זְקֵנִים שֶׁהֶאֱרִיכוּ יָמִים בְּבָבֶל, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מַקְדִּימִים לָבוֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשַׁחֲרִית, וּמְאַחֲרִים לָצֵאת אַחַר עַרְבִית. אָדָם שֶׁמַּשְׁכִּים וּמַעֲרִיב לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, ה' נוֹתֵן לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים. וְהִסְבִּיר זֹאת הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה לֵוִי זצ"ל, שֶׁזֶּה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: אָדָם הַמַּקְדִּישׁ מִזְּמַנּוֹ הַפְּרָטִי, וּמוֹסִיף שָׁעוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה מֵהַיּוֹם וְהַלַּיְלָה, אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַל תַּחֲשֹׁב שֶׁהִפְסַדְתָּ אֶת הַזְּמַן הַזֶּה, אֶלָּא אֲנִי אוֹסִיף לְךָ עוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת ה'. אוֹמֵר הָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זצ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת "פּוֹרָת יוֹסֵף": תְּמֵהַנִי עַל הַקָּמִים בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת וּמִתְפַּלְּלִים שַׁחֲרִית – אֵיךְ יֹאמְרוּ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ: הַלְלוּיָ-הּ, הַלְלוּ עַבְדֵי ה'", וְכִי יֵשׁ לְךָ עֶבֶד שֶׁקָּם בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת לַעֲבוֹדַת אֲדוֹנָיו?!... וְנָאֶה דּוֹרֵשׁ נָאֶה מְקַיֵּם, בְּבֵית הַכְּנֶסֶת "שֶׁמֶשׁ צְדָקָה" בּוֹ הָיָה מִתְפַּלֵּל, לֹא הָיָה אַף אָדָם שֶׁהִקְדִּימוֹ לַתְּפִלָּה, לְבַד מִגַּבַּאי בֵּית הַכְּנֶסֶת ר' מוּלָא אַבָּא נָקִי ע"ה, שֶׁהָיָה מַשְׁכִּים קוּם לִפְתֹּחַ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת. יוֹם אֶחָד נִתְקַף הָרַב בְּקִנְאַת סוֹפְרִים, וְהֶחְלִיט שֶׁלְּפָחוֹת יוֹם אֶחָד הוּא יַגִּיעַ לְפָנָיו. וְאָכֵן, בְּאוֹתוֹ יוֹם קָם כַּמָּה שָׁעוֹת לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, וְאָץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְהִנֵּה, לְהַפְתָּעָתוֹ, בֵּית הַכְּנֶסֶת הָיָה מוּאָר, וְחָכָם מוּלָא כְּבָר בַּמָּקוֹם. לִתְמִיהַת הָרַב מַה קָּרָה שֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם בְּשָׁעָה כֹּה מֻקְדֶּמֶת, סִפֵּר הַגַּבַּאי כִּי הַלַּיְלָה נִסָּה לְהֵרָדֵם וּמִשּׁוּם מָה לֹא הִצְלִיחַ בְּשׁוּם אֹפֶן, וְאָז אָמַר לְעַצְמוֹ: אִם אֲנִי לֹא נִרְדָּם, אֵלֵךְ מֵעַכְשָׁו לְבֵית הַכְּנֶסֶת... כָּךְ נִשְׁמְרָה לוֹ הַבִּלְעָדִיּוּת מִשָּׁמַיִם... בְּהֶקְשֵׁר לְכָךְ, מְסַפֵּר חֲתָנוֹ שֶׁל הָרַב צַדְקָה – הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב שִׁיכְּנַזִּי כִּי הָרַב צַדְקָה כָּל כָּךְ הִתְנַזֵּר מִכָּל מַה שֶּׁנִּרְאָה בְּעֵינָיו כְּמוֹתָרוֹת, עַד שֶׁלֹּא הִסְכִּים שֶׁיֻּתְקַן בְּבֵיתוֹ מַכְשִׁיר טֵלֵפוֹן (אֵין הַמְּדֻבָּר בְּפֶלֶאפוֹן, שֶׁכַּיּוֹם יֵשׁ מִמֶּנּוּ כַּמָּה מַכְשִׁירִים בְּכָל בַּיִת...). בְּנֵי בֵּיתוֹ הָיוּ דּוֹחֲקִים בּוֹ לְקַבֵּל אֶל בֵּיתוֹ אֶת הַמַּכְשִׁיר, עַל מְנָת שֶׁיּוּכְלוּ לִהְיוֹת אִתּוֹ יוֹתֵר בְּקֶשֶׁר, אַךְ הוּא סֵרֵב בְּטַעֲנָה כִּי מַכְשִׁיר זֶה גּוֹרֵם לְבִטּוּל תּוֹרָה. בְּסוֹף יָמָיו חָלָה בְּלִבּוֹ, וּלְאַחַר שֶׁעָבַר הֶתְקֵף לֵב, נַעֲנָה לְהַפְצָרוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַבַּיִת, וּבְלֵית בְּרֵרָה נָתַן אֶת הַסְכָּמָתוֹ לְהַתְקָנַת הַמַּכְשִׁיר. בְּרֹב כָּבוֹד וְהָדָר הוּבָא הַמַּכְשִׁיר אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, וְקַו טֵלֵפוֹן הֻתְקַן בַּבַּיִת. אַךְ גַּם כָּאן, כְּמוֹ בְּכָל אָרְחוֹת חַיָּיו, רָאוּ אֶת קַו הַמַּחְשָׁבָה הַתּוֹרָנִי שֶׁלּוֹ. הוּא הֶחְלִיט כִּי הַשִּׂיחָה הָרִאשׁוֹנָה בַּטֵּלֵפוֹן תִּהְיֶה בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁבְּמַכְשִׁיר זֶה יְדַבְּרוּ רַק דִּבּוּרִים טוֹבִים, כְּעֵין חֲנֻכַּת הַבַּיִת... לְפִיכָךְ, נָטַל אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת, חִיֵּג לִבְנוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה צַדְקָה, וְדִבֵּר אִתּוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה עַל הַפָּרָשָׁה שֶׁל אוֹתוֹ שָׁבוּעַ. "זְמַן קָצָר לְאַחַר הַתְקָנַת הַטֵּלֵפוֹן", מְסַפֵּר הָרַב שִׁיכְּנַזִּי, "צִלְצֵל הַטֵּלֵפוֹן בְּבֵיתִי בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת. הֵרַמְתִּי אֶת הַטֵּלֵפוֹן, וּמֵעֵבֶר לַקַּו שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלוֹ אוֹמֵר: 'מְדַבֵּר יְהוּדָה' (כָּךְ בְּלִי גִּנּוּנִים). הוּא סִפֵּר לִי שֶׁהַלָּשׁוֹן שֶׁל דֶּלֶת הַבַּיִת נִתְפְּסָה, וְהוּא נִנְעַל בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְהִתְנַצֵּל כִּי בְּדִיּוּק הַיּוֹם הוּא יוֹם הֻלַּדְתּוֹ (ג' שְׁבָט), וַחֲבָל שֶׁדַּוְקָא בְּיוֹם זֶה יַפְסִיד אֶת תְּפִלַּת הַוָּתִיקִין כְּהֶרְגֵּלוֹ מִדֵּי יוֹם. "הִגַּעְתִּי בִּזְרִיזוּת לְבֵיתוֹ. דֶּלֶת הַבַּיִת הָיְתָה מִסּוּג יָשָׁן וּפָשׁוּט. בִּקַּשְׁתִּי שֶׁיּוֹצִיא לִי סַכִּין דֶּרֶךְ הֶחָלָל שֶׁמִּתַּחַת לַדֶּלֶת, וְכָךְ שִׁחְרַרְתִּי אֶת הַלְּשׁוֹנִית וְהַדֶּלֶת נִפְתְּחָה. "לְאַחַר כַּמָּה יָמִים, פָּגַשׁ הָרַב בְּאֶחָד מִבָּנָיו שֶׁהָיָה דּוֹחֵק בּוֹ לְהַחֲזִיק טֵלֵפוֹן, וְסָח לוֹ שֶׁנִּתְקַע בַּבַּיִת, וְהִתְקַשֵּׁר אֵלַי כְּדֵי שֶׁאֶפְתַּח לוֹ. נַעֲנָה הַבֵּן בְּנִימַת נִצָּחוֹן: 'נוּ, רוֹאֶה אַבָּא כַּמָּה טוֹב שֶׁיֵּשׁ טֵלֵפוֹן. בִּלְעָדָיו, כֵּיצַד הָיָה נֶחֱלָץ מִן הַבַּיִת...'. "אוּלָם רַבִּי יְהוּדָה לֹא הִתְרַגֵּשׁ כְּלָל וְעִקָּר. 'דַּע לְךָ', פָּסַק נֶחְרָצוֹת, 'כִּי הַדֶּלֶת נִנְעֲלָה רַק מִכֵּיוָן שֶׁהֻתְקַן מַכְשִׁיר טֵלֵפוֹן בַּבַּיִת. אִלּוּ לֹא הָיָה מַכְשִׁיר בַּבַּיִת, לֹא הָיְתָה הַדֶּלֶת נִנְעֶלֶת מֵעִקָּרָא... בִּבְחִינַת "הַנּוֹתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר" – ה' נוֹתֵן אֶת הַשֶּׁלֶג לְפִי הַצֶּמֶר". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)