Otzarot-Article

"אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה... קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ" (לב-יח) בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עִם הַלּוּחוֹת מֵהַר סִינַי נִשְׁמַע רַעַשׁ גָּדוֹל מִתּוֹךְ הַמַּחֲנֶה. יְהוֹשֻׁעַ חָשַׁב שֶׁזֶּה קוֹל מִלְחָמָה, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֱשִׁיבוֹ שֶׁאֵין אֵלּוּ קוֹלוֹת מִלְחָמָה אֶלָּא סְתָם קוֹלוֹת מְהוּמָה.

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, מַדּוּעַ לֹא גִּלָּה לוֹ שֶׁזֶּהוּ פֻּלְחַן הָעֵגֶל? הִסְבִּיר הָרַמְבַּ"ן זַ"ל, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא רָצָה לְסַפֵּר בִּגְנוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל - לַמְרוֹת שֶׁהַחֵטְא הָיָה נוֹרָא, וּפֻמְבִּי.

כַּמָּה חַיָּבִים אָנוּ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ שֶׁל יְהוּדִי. שֶׁהֲרֵי לָבֶטַח זוֹהִי גְּנוּת נִסְתֶּרֶת יוֹתֵר, וְאֵינָהּ כֹּה חֲמוּרָה כְּחֵטְא הָעֵגֶל!

מְסַפֵּר הָרַב אַהֲרֹן טוֹיסִיג: רָאִיתִי דָּבָר נוֹרָא אֲשֶׁר תִּסְמַרְנָה שַׂעֲרוֹת הָרֹאשׁ. בַּסֵּפֶר "מַעֲשֵׂה אִישׁ" עַל הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זָצָ"ל מוּבָא בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמַרְיָהוּ גְרֵינְמַן זָצָ"ל, שֶׁהָיָה מֵהָאֲנָשִׁים הַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר אֵלָיו. הוּא שָׁאַל אֶת הַ"חֲזוֹן אִישׁ" מַהִי דַּרְגַּת הַשִּׂיא שֶׁאָדָם יָכוֹל לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

בְּטוּחַנִי שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי שׁוֹאֵל רַבִּים וְטוֹבִים אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת, הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ תְּשׁוּבוֹת רַבּוֹת וּמְגֻוָּנוֹת, אֲבָל סָפֵק אִם מִישֶׁהוּ הָיָה מְכַוֵּן לִתְשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַחֲזוֹן אִישׁ. וְכָךְ הֵשִׁיב הַ"חֲזוֹן אִישׁ": "לַעֲבֹר אֶת הַשִּׁבְעִים שָׁנָה, מִבְּלִי לִפְגֹּעַ בְּבֶן אָדָם"!

הַ"חֲזוֹן אִישׁ" הָיָה חוֹמַת אֵשׁ, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּעַצְמָהּ. מִי כָּמוֹהוּ יָדַע גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְהוּא זֶה שֶׁאָמַר שֶׁהַשִּׂיא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר אֵלָיו יָכוֹל לְהַגִּיעַ הָאָדָם, הוּא לֹא לִפְגֹּעַ כָּל חַיָּיו בְּזוּלָתוֹ!

וְאִם מֻתָּר לִי לוֹמַר פְּשָׁט בִּדְבָרָיו, הֲרֵי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לַתּוֹרָה, מַה שָּׁוָה כָּל תּוֹרָתוֹ אִם פָּגַע הוּא בְּאַחֵר.

בְּכָךְ נוּכַל לְהַסְבִּיר אֶת דְּבָרָיו שֶׁל הַ"חֲזוֹן אִישׁ", וּלְפִיהֶם מִי שֶׁאֵינוֹ פּוֹגֵעַ בִּיהוּדִי כָּל יְמֵי חַיָּיו, יָכוֹל לִזְכּוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה לוֹ נִסִּים שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וְזוֹ הַדַּרְגָּה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר אֵלֶיהָ יָכוֹל הָאָדָם לְהַגִּיעַ.

יֵשׁ לִזְכֹּר, שֶׁאָמַר זֹאת יְהוּדִי שֶׁכָּל כֻּלּוֹ הָיָה תּוֹרָה. לֹא נִתָּן לְתָאֵר אֶת דְּבֵקוּתוֹ בַּתּוֹרָה כְּלָל. אֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מֵעֵד רְאִיָּה, מִדּוֹדִי הגה"צ רַבִּי חַיִּים בְּרִים זָצָ"ל, שֶׁהָיָה מִמְּקֹרָבָיו, אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

פַּעַם נִכְנַס לְבֵיתוֹ וְרָאָה אֶת הַ"חֲזוֹן אִישׁ" שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ הָפוּךְ, הַיְנוּ רֹאשׁוֹ נִמְצָא בַּמָּקוֹם בּוֹ הִנִּיחַ בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֶת רַגְלָיו. כַּאֲשֶׁר הִתְעוֹרֵר הַ"חֲזוֹן אִישׁ", שָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי חַיִּים מָה אֵרַע לוֹ שֶׁשָּׁכַב בִּמְהֻפָּךְ. הֵשִׁיב הַ"חֲזוֹן אִישׁ" שֶׁהוּא הִתְעַמֵּק בְּסוּגְיָה קָשָׁה עַד שֶׁהִגִּיעַ לִידֵי הִתְמוֹטְטוּת מַמָּשׁ, וְכַאֲשֶׁר נִגַּשׁ אֶל מִטָּתוֹ לָנוּחַ מְעַט, הָיָה כֹּה חַלָּשׁ עַד שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחוֹ לִשְׁכַּב כָּרָאוּי, וְלָכֵן נִרְדַּם בִּמְהֻפְּךְ...

בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו הוּא כּוֹתֵב, שֶׁבִּתְפִלָּתוֹ הוּא מִתְעַמֵּק כְּמוֹ בְּאַחַת הַסּוּגְיוֹת הַחֲמוּרוֹת בַּשַּׁ"ס. וְעִם זֹאת, שִׂיא הַשִּׂיאִים בְּעֵינָיו הָיָה - כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי אֵינוֹ פּוֹגֵעַ בַּזּוּלַת בְּמֶשֶׁךְ כָּל שִׁבְעִים שְׁנוֹת חַיָּיו.

כַּמָּה צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִשָּׁמֵר, לְבַל יִפְגַּע בְּאָדָם, אֲפִלּוּ בְּלִי מֵשִׂים. לְעִתִּים אוֹמְרִים אֵיזוֹ מִלָּה לֹא רְאוּיָה אַף בְּלִי כַּוָּנָה, וְהַזּוּלַת עָלוּל לְהִפָּגַע מִכָּךְ.

סִפַּרְתִּי פַּעַם לְמָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי שַׂר הַתּוֹרָה, מַה שֶּׁזָּכוּר לִי בְּיַלְדוּתִי בְּחַיֵּי חַיּוּתוֹ שֶׁל אָבִי זָצָ"ל, אֲשֶׁר לְצַעֲרִי לֹא זָכִיתִי לְהַכִּירוֹ שָׁנִים רַבּוֹת, כֵּיוָן שֶׁהוּא נִפְטַר בִּדְמִי יָמָיו.

בְּכָל בֹּקֶר הָיָה מֵעִיר אוֹתָנוּ, נוֹטֵל אֶת יָדֵינוּ לְיַד הַמִּטָּה וְאוֹמֵר עִמָּנוּ אֶת הַפְּסוּקִים שֶׁאוֹמְרִים בִּשְׁעַת הַהַשְׁכָּמָה. לְאַחַר מִכֵּן הָיָה מוֹסִיף לוֹמַר עִמָּנוּ תְּפִלָּה קְצָרָה לֵאמֹר: 'אָנָּא ה', עֲזֹר לָנוּ שֶׁלֹּא נִפְגַּע בְּאַף אֶחָד, וְלֹא יַחְשֹׁב שׁוּם אָדָם הַיּוֹם שֶׁפָּגַעְנוּ בּוֹ אוֹ שֶׁרָצִינוּ, חַס וְשָׁלוֹם, לִפְגֹּעַ בּוֹ', כִּי לִפְעָמִים נִדְמֶה לְאָדָם שֶׁפְּלוֹנִי רָצָה לִפְגֹּעַ בּוֹ וּלְצַעֲרוֹ, וּבֶאֱמֶת זֶה דִּמְיוֹן שָׁוְא, לָכֵן צְרִיכִים עַל כָּךְ תְּפִלָּה מְיֻחֶדֶת. רַבִּי חַיִּים הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד מִדְּבָרִים אֵלּוּ.

עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְמַעֲלָה זוֹ בְּלִי תְּפִלָּה, וְעַל כֵּן עָלֵינוּ לְהִתְפַּלֵּל תָּדִיר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּזַכֵּנוּ לְבַל נִפְגַּע בַּזּוּלַת וְאַל יַחְשֹׁב אַף אָדָם שֶׁהָיְתָה כַּוָּנָתֵנוּ חָלִילָה, לִפְגֹּעַ בּוֹ, וְזוֹ זְכוּת שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה.

דּוֹדִי הַצַּדִּיק, רַבִּי חַיִּים בְּרִים זָצָ"ל, מִלְּבַד שֶׁהָיָה גָּאוֹן מֻפְלָג בַּתּוֹרָה, וְגָדוֹל בְּיִרְאָה וּבַעֲבוֹדַת ה', הָיָה מוֹפֵת וְסֵמֶל לְמִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹת. כָּל יָמָיו הָיָה זָהִיר בְּ'בֵין אָדָם לַחֲבֵרוֹ' עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן.

פַּעַם נָסַע רַבִּי חַיִּים זָצָ"ל עִם זוּגָתוֹ, דּוֹדָתִי הָרַבָּנִית ע"ה, לְלוֹנְדוֹן לְצָרְכֵי רְפוּאָתָהּ שֶׁל הָרַבָּנִית, בְּלִוְיַת אַחְיָנוֹ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה דְּבוֹהוֹשׁ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרִים. הֵם נִכְנְסוּ לְמוֹנִית לְכִוּוּן שְׂדֵה הַתְּעוּפָה, אַךְ זְמַן קָצָר לְאַחַר תְּחִלַּת הַנְּסִיעָה פָּנָה רַבִּי חַיִּים לַנֶּהָג, וּבִקְּשׁוֹ שֶׁיָּשׁוּב עַל עִקְּבוֹתָיו. שָׁאַל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶת דּוֹדוֹ מָה אֵרַע, אֲבָל רַבִּי חַיִּים הִתְחַמֵּק מִלַּעֲנוֹת.

רַק לְאַחַר הַפְצָרוֹת חוֹזְרוֹת וְנִשְׁנוֹת, נֵאוֹת רַבִּי חַיִּים לְהַסְבִּיר אֶת הַדָּבָר. הוּא סִפֵּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר עָמְדוּ לְהִכָּנֵס לַמּוֹנִית עָבַר שָׁם בָּחוּר אֶחָד שֶׁהִכִּירוֹ וּבֵרְכוֹ לְשָׁלוֹם, אַךְ כֵּיוָן שֶׁהָיָה טָרוּד עִם הַמִּזְוָדוֹת וְעָסוּק בַּכְּנִיסָה לַמּוֹנִית, לֹא הֵשִׁיב לוֹ בַּכָּבוֹד הָרָאוּי. "אֵיךְ אֶפְשָׁר לָטוּס לְלוֹנְדוֹן בִּידִיעָה שֶׁלֹּא נָתַתָּ לִיהוּדִי הַרְגָּשָׁה טוֹבָה?"...

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נִסָּה לוֹמַר לוֹ שֶׁכָּל עִכּוּב עָלוּל לִגְרֹם לָהֶם לְהַפְסִיד אֶת הַטִּיסָה. עָנָה לוֹ רַב חַיִּים: "דַּע לְךָ שֶׁרֹב הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁאֲנִי מִתְעַנֶּה, הֵן עַל חֲשָׁשׁ שֶׁל פְּגִיעָה בִּבְנֵי אָדָם".

הָיָה יְהוּדִי צַדִּיק שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב, וּבְמֶשֶׁךְ שָׁנִים עַל גַּבֵּי שָׁנִים הָיָה יָשֵׁן עַל הָאָרֶץ. לֹא מְדֻבָּר עַל מִישֶׁהוּ מִדּוֹרוֹת קוֹדְמִים אֶלָּא עַל יְהוּדִי בֶּן דּוֹרֵנוּ. וְהִנֵּה, הָאָדָם הַגָּדוֹל הַזֶּה מֵעִיד עַל עַצְמוֹ, שֶׁרֹב תַּעֲנִיּוֹתָיו וְסִגּוּפָיו הָיוּ מֵחֲמַת סִבּוֹת שֶׁל סֶרֶךְ וַחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא לֹא נָהַג בַּכָּבוֹד הָרָאוּי בְּכָל אָדָם, יְהֵא אֲשֶׁר יְהֵא. (כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל)

	בלק תש"פ
	אֵין לְצַעֵר בַּעַל חַיִּים וּבְוַדַּאי לֹא אָדָם!
	"אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה... קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ" (לב-יח) בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עִם הַלּוּחוֹת מֵהַר סִינַי נִשְׁמַע רַעַשׁ גָּדוֹל מִתּוֹךְ הַמַּחֲנֶה. יְהוֹשֻׁעַ חָשַׁב שֶׁזֶּה קוֹל מִלְחָמָה, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֱשִׁיבוֹ שֶׁאֵין אֵלּוּ קוֹלוֹת מִלְחָמָה אֶלָּא סְתָם קוֹלוֹת מְהוּמָה. נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, מַדּוּעַ לֹא גִּלָּה לוֹ שֶׁזֶּהוּ פֻּלְחַן הָעֵגֶל? הִסְבִּיר הָרַמְבַּ"ן זַ"ל, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא רָצָה לְסַפֵּר בִּגְנוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל - לַמְרוֹת שֶׁהַחֵטְא הָיָה נוֹרָא, וּפֻמְבִּי. כַּמָּה חַיָּבִים אָנוּ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ שֶׁל יְהוּדִי. שֶׁהֲרֵי לָבֶטַח זוֹהִי גְּנוּת נִסְתֶּרֶת יוֹתֵר, וְאֵינָהּ כֹּה חֲמוּרָה כְּחֵטְא הָעֵגֶל! מְסַפֵּר הָרַב אַהֲרֹן טוֹיסִיג: רָאִיתִי דָּבָר נוֹרָא אֲשֶׁר תִּסְמַרְנָה שַׂעֲרוֹת הָרֹאשׁ. בַּסֵּפֶר "מַעֲשֵׂה אִישׁ" עַל הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זָצָ"ל מוּבָא בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמַרְיָהוּ גְרֵינְמַן זָצָ"ל, שֶׁהָיָה מֵהָאֲנָשִׁים הַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר אֵלָיו. הוּא שָׁאַל אֶת הַ"חֲזוֹן אִישׁ" מַהִי דַּרְגַּת הַשִּׂיא שֶׁאָדָם יָכוֹל לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה. בְּטוּחַנִי שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי שׁוֹאֵל רַבִּים וְטוֹבִים אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת, הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ תְּשׁוּבוֹת רַבּוֹת וּמְגֻוָּנוֹת, אֲבָל סָפֵק אִם מִישֶׁהוּ הָיָה מְכַוֵּן לִתְשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַחֲזוֹן אִישׁ. וְכָךְ הֵשִׁיב הַ"חֲזוֹן אִישׁ": "לַעֲבֹר אֶת הַשִּׁבְעִים שָׁנָה, מִבְּלִי לִפְגֹּעַ בְּבֶן אָדָם"! הַ"חֲזוֹן אִישׁ" הָיָה חוֹמַת אֵשׁ, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּעַצְמָהּ. מִי כָּמוֹהוּ יָדַע גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְהוּא זֶה שֶׁאָמַר שֶׁהַשִּׂיא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר אֵלָיו יָכוֹל לְהַגִּיעַ הָאָדָם, הוּא לֹא לִפְגֹּעַ כָּל חַיָּיו בְּזוּלָתוֹ! וְאִם מֻתָּר לִי לוֹמַר פְּשָׁט בִּדְבָרָיו, הֲרֵי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לַתּוֹרָה, מַה שָּׁוָה כָּל תּוֹרָתוֹ אִם פָּגַע הוּא בְּאַחֵר. בְּכָךְ נוּכַל לְהַסְבִּיר אֶת דְּבָרָיו שֶׁל הַ"חֲזוֹן אִישׁ", וּלְפִיהֶם מִי שֶׁאֵינוֹ פּוֹגֵעַ בִּיהוּדִי כָּל יְמֵי חַיָּיו, יָכוֹל לִזְכּוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה לוֹ נִסִּים שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וְזוֹ הַדַּרְגָּה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר אֵלֶיהָ יָכוֹל הָאָדָם לְהַגִּיעַ. יֵשׁ לִזְכֹּר, שֶׁאָמַר זֹאת יְהוּדִי שֶׁכָּל כֻּלּוֹ הָיָה תּוֹרָה. לֹא נִתָּן לְתָאֵר אֶת דְּבֵקוּתוֹ בַּתּוֹרָה כְּלָל. אֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מֵעֵד רְאִיָּה, מִדּוֹדִי הגה"צ רַבִּי חַיִּים בְּרִים זָצָ"ל, שֶׁהָיָה מִמְּקֹרָבָיו, אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: פַּעַם נִכְנַס לְבֵיתוֹ וְרָאָה אֶת הַ"חֲזוֹן אִישׁ" שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ הָפוּךְ, הַיְנוּ רֹאשׁוֹ נִמְצָא בַּמָּקוֹם בּוֹ הִנִּיחַ בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֶת רַגְלָיו. כַּאֲשֶׁר הִתְעוֹרֵר הַ"חֲזוֹן אִישׁ", שָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי חַיִּים מָה אֵרַע לוֹ שֶׁשָּׁכַב בִּמְהֻפָּךְ. הֵשִׁיב הַ"חֲזוֹן אִישׁ" שֶׁהוּא הִתְעַמֵּק בְּסוּגְיָה קָשָׁה עַד שֶׁהִגִּיעַ לִידֵי הִתְמוֹטְטוּת מַמָּשׁ, וְכַאֲשֶׁר נִגַּשׁ אֶל מִטָּתוֹ לָנוּחַ מְעַט, הָיָה כֹּה חַלָּשׁ עַד שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחוֹ לִשְׁכַּב כָּרָאוּי, וְלָכֵן נִרְדַּם בִּמְהֻפְּךְ... בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו הוּא כּוֹתֵב, שֶׁבִּתְפִלָּתוֹ הוּא מִתְעַמֵּק כְּמוֹ בְּאַחַת הַסּוּגְיוֹת הַחֲמוּרוֹת בַּשַּׁ"ס. וְעִם זֹאת, שִׂיא הַשִּׂיאִים בְּעֵינָיו הָיָה - כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי אֵינוֹ פּוֹגֵעַ בַּזּוּלַת בְּמֶשֶׁךְ כָּל שִׁבְעִים שְׁנוֹת חַיָּיו. כַּמָּה צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִשָּׁמֵר, לְבַל יִפְגַּע בְּאָדָם, אֲפִלּוּ בְּלִי מֵשִׂים. לְעִתִּים אוֹמְרִים אֵיזוֹ מִלָּה לֹא רְאוּיָה אַף בְּלִי כַּוָּנָה, וְהַזּוּלַת עָלוּל לְהִפָּגַע מִכָּךְ. סִפַּרְתִּי פַּעַם לְמָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי שַׂר הַתּוֹרָה, מַה שֶּׁזָּכוּר לִי בְּיַלְדוּתִי בְּחַיֵּי חַיּוּתוֹ שֶׁל אָבִי זָצָ"ל, אֲשֶׁר לְצַעֲרִי לֹא זָכִיתִי לְהַכִּירוֹ שָׁנִים רַבּוֹת, כֵּיוָן שֶׁהוּא נִפְטַר בִּדְמִי יָמָיו. בְּכָל בֹּקֶר הָיָה מֵעִיר אוֹתָנוּ, נוֹטֵל אֶת יָדֵינוּ לְיַד הַמִּטָּה וְאוֹמֵר עִמָּנוּ אֶת הַפְּסוּקִים שֶׁאוֹמְרִים בִּשְׁעַת הַהַשְׁכָּמָה. לְאַחַר מִכֵּן הָיָה מוֹסִיף לוֹמַר עִמָּנוּ תְּפִלָּה קְצָרָה לֵאמֹר: 'אָנָּא ה', עֲזֹר לָנוּ שֶׁלֹּא נִפְגַּע בְּאַף אֶחָד, וְלֹא יַחְשֹׁב שׁוּם אָדָם הַיּוֹם שֶׁפָּגַעְנוּ בּוֹ אוֹ שֶׁרָצִינוּ, חַס וְשָׁלוֹם, לִפְגֹּעַ בּוֹ', כִּי לִפְעָמִים נִדְמֶה לְאָדָם שֶׁפְּלוֹנִי רָצָה לִפְגֹּעַ בּוֹ וּלְצַעֲרוֹ, וּבֶאֱמֶת זֶה דִּמְיוֹן שָׁוְא, לָכֵן צְרִיכִים עַל כָּךְ תְּפִלָּה מְיֻחֶדֶת. רַבִּי חַיִּים הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד מִדְּבָרִים אֵלּוּ. עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְמַעֲלָה זוֹ בְּלִי תְּפִלָּה, וְעַל כֵּן עָלֵינוּ לְהִתְפַּלֵּל תָּדִיר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּזַכֵּנוּ לְבַל נִפְגַּע בַּזּוּלַת וְאַל יַחְשֹׁב אַף אָדָם שֶׁהָיְתָה כַּוָּנָתֵנוּ חָלִילָה, לִפְגֹּעַ בּוֹ, וְזוֹ זְכוּת שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. דּוֹדִי הַצַּדִּיק, רַבִּי חַיִּים בְּרִים זָצָ"ל, מִלְּבַד שֶׁהָיָה גָּאוֹן מֻפְלָג בַּתּוֹרָה, וְגָדוֹל בְּיִרְאָה וּבַעֲבוֹדַת ה', הָיָה מוֹפֵת וְסֵמֶל לְמִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹת. כָּל יָמָיו הָיָה זָהִיר בְּ'בֵין אָדָם לַחֲבֵרוֹ' עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן. פַּעַם נָסַע רַבִּי חַיִּים זָצָ"ל עִם זוּגָתוֹ, דּוֹדָתִי הָרַבָּנִית ע"ה, לְלוֹנְדוֹן לְצָרְכֵי רְפוּאָתָהּ שֶׁל הָרַבָּנִית, בְּלִוְיַת אַחְיָנוֹ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה דְּבוֹהוֹשׁ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרִים. הֵם נִכְנְסוּ לְמוֹנִית לְכִוּוּן שְׂדֵה הַתְּעוּפָה, אַךְ זְמַן קָצָר לְאַחַר תְּחִלַּת הַנְּסִיעָה פָּנָה רַבִּי חַיִּים לַנֶּהָג, וּבִקְּשׁוֹ שֶׁיָּשׁוּב עַל עִקְּבוֹתָיו. שָׁאַל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶת דּוֹדוֹ מָה אֵרַע, אֲבָל רַבִּי חַיִּים הִתְחַמֵּק מִלַּעֲנוֹת. רַק לְאַחַר הַפְצָרוֹת חוֹזְרוֹת וְנִשְׁנוֹת, נֵאוֹת רַבִּי חַיִּים לְהַסְבִּיר אֶת הַדָּבָר. הוּא סִפֵּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר עָמְדוּ לְהִכָּנֵס לַמּוֹנִית עָבַר שָׁם בָּחוּר אֶחָד שֶׁהִכִּירוֹ וּבֵרְכוֹ לְשָׁלוֹם, אַךְ כֵּיוָן שֶׁהָיָה טָרוּד עִם הַמִּזְוָדוֹת וְעָסוּק בַּכְּנִיסָה לַמּוֹנִית, לֹא הֵשִׁיב לוֹ בַּכָּבוֹד הָרָאוּי. "אֵיךְ אֶפְשָׁר לָטוּס לְלוֹנְדוֹן בִּידִיעָה שֶׁלֹּא נָתַתָּ לִיהוּדִי הַרְגָּשָׁה טוֹבָה?"... רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נִסָּה לוֹמַר לוֹ שֶׁכָּל עִכּוּב עָלוּל לִגְרֹם לָהֶם לְהַפְסִיד אֶת הַטִּיסָה. עָנָה לוֹ רַב חַיִּים: "דַּע לְךָ שֶׁרֹב הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁאֲנִי מִתְעַנֶּה, הֵן עַל חֲשָׁשׁ שֶׁל פְּגִיעָה בִּבְנֵי אָדָם". הָיָה יְהוּדִי צַדִּיק שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב, וּבְמֶשֶׁךְ שָׁנִים עַל גַּבֵּי שָׁנִים הָיָה יָשֵׁן עַל הָאָרֶץ. לֹא מְדֻבָּר עַל מִישֶׁהוּ מִדּוֹרוֹת קוֹדְמִים אֶלָּא עַל יְהוּדִי בֶּן דּוֹרֵנוּ. וְהִנֵּה, הָאָדָם הַגָּדוֹל הַזֶּה מֵעִיד עַל עַצְמוֹ, שֶׁרֹב תַּעֲנִיּוֹתָיו וְסִגּוּפָיו הָיוּ מֵחֲמַת סִבּוֹת שֶׁל סֶרֶךְ וַחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא לֹא נָהַג בַּכָּבוֹד הָרָאוּי בְּכָל אָדָם, יְהֵא אֲשֶׁר יְהֵא. (כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל)