Otzarot-Article

"וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת" (טז-לה) כָּתַב רַבֵּנוּ הַ"חָפֵץ חַיִּים" זצ"ל: יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִזָּהֵר מִלִּהְיוֹת מֵעוֹזְרֵי הַמַּחֲלֹקֶת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ גַּם הוּא בְּבוֹא עֵת פְּקֻדָּתָם. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: עָנַשׁ הַכָּתוּב הַנִּטְפָּל לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה כְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה (מַכּוֹת ה:). וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה קָשָׁה הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁכָּל הָעוֹזֵר בַּמַּחֲלֹקֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְאַבֵּד זִכְרוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת". וְאָמְרוּ: כָּל הַמַּחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת עוֹבֵר בְּלָאו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ". רַב אַשִּׁי אָמַר: רָאוּי לְהִצְטָרֵעַ. לִפְעָמִים מַחֲלִיף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֹנֶשׁ הַצָּרַעַת בַּעֲנִיּוּת, וַהֲרֵי הוּא עָנִי הַנִּמְסָר בִּידֵי אָדָם רַחֲמָנָא לִצְּלַן.

וַאֲפִלּוּ אִם בַּעַל הַמַּחְלֹקֶת הוּא קְרוֹבוֹ, וַאֲפִלּוּ הוּא אָבִיו, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לוֹ לְהִזָּהֵר עַד מְאֹד שֶׁלֹּא לְכַבְּדוֹ בְּהִמָּשְׁכוֹ אַחֲרָיו. וַאֲפִלּוּ אִם אָבִיו מְצַוֵּהוּ בְּעִנְיָן זֶה. וּכְמוֹ שֶׁנִּפְסַק לַהֲלָכָה, שֶׁאִם אָבִיו מְצַוֵּהוּ לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה לֹא יִשְׁמַע לוֹ, כָּל שֶׁכֵּן בְּעָווֹן חָמוּר שֶׁל מַחֲלֹקֶת. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּבְנֵי קֹרַח שֶׁלֹּא נִמְשְׁכוּ אַחַר אֲבִיהֶם, וְעַל כֵּן נִמְלְטוּ מֵהָעֹנֶשׁ שֶׁבָּא עָלָיו. וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם בְּיָדוֹ לְהַשְׁקִיט הָרִיב.

נָבִיא כָּאן מָשָׁל נֶחְמָד הַנּוֹתֵן עֵצָה כֵּיצַד עָלֵינוּ לִנְהֹג כְּדֵי לֹא לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר אֲחֵרִים וּלְהִצְטָרֵף לְמַחֲלָקְתָּם.

סַתָּת אֶחָד (בַּעַל מְלָאכָה חוֹצֵב וּמְעַצֵּב בְּאֶבֶן) לֹא הָיָה מְרֻצֶּה מֵחַיָּיו. כְּשֶׁעָבַר פַּעַם מוּל בֵּיתוֹ שֶׁל סוֹחֵר עָשִׁיר, וְרָאָה אֶת בֵּיתוֹ הַמְּפֹאָר וְאֶת אוֹרְחָיו הַחֲשׁוּבִים, חָשַׁב הַסַּתָּת: "כַּמָּה עָצְמָה יֵשׁ לַסּוֹחֵר! הַלְּוַאי וְיָכֹלְתִּי גַּם אֲנִי לִהְיוֹת סוֹחֵר". לְפֶתַע, כִּבְמַטֵּה קֶסֶם, הָפַךְ הַסַּתָּת לִהְיוֹת סוֹחֵר עָשִׁיר, בַּעַל בַּיִת עֲנָק עִם עֹשֶׁר וְכָבוֹד.

יוֹם אֶחָד רָאָה אֶת הַשַּׂר עוֹבֵר בְּכִרְכַּרְתּוֹ הַזְּהֻבָּה, מְלֻוֶּה בִּמְשָׁרְתִים וּבְחַיָּלִים הַמַּכִּים בְּתֻפִּים לִכְבוֹדוֹ. קִנֵּא בּוֹ וְחָשַׁב: "הַלְוַאי וְיָכֹלְתִּי לִהְיוֹת שַׂר חָשׁוּב". וְהִנֵּה, הוּא הָפַךְ לִהְיוֹת שַׂר חָשׁוּב הַנִּשָּׂא עַל יְדֵי מְשָׁרְתָיו. אַךְ הָיָה זֶה יוֹם קַיִץ חַם, הַשֶּׁמֶשׁ לָהֲטָה, וְהִתְחִיל לִהְיוֹת לוֹ חַם וְלֹא נוֹחַ לְהִסְתּוֹבֵב בְּבִגְדֵי הַמַּלְכוּת בְּרַחֲבֵי הָעִיר.

הִסְתַּכֵּל עַל הַשֶּׁמֶשׁ וְחָשַׁב: "כַּמָּה עָצְמָה יֵשׁ לַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹ, הַלְּוַאי וְיָכֹלְתִּי לִהְיוֹת הַשֶּׁמֶשׁ".

בִּן רֶגַע הָפַךְ הַשַּׂר לְשֶׁמֶשׁ וְהֵפִיץ אֶת אוֹרוֹ מִן הָרָקִיעַ. אַךְ לְפֶתַע הֵגִיחַ עָנָן שָׁחֹר וְהִסְתִּיר אוֹתוֹ. בִּשְׁנִיָּה אַחַת אָבַד כּוֹחָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ. וְשׁוּב הוּא חָשַׁב לְעַצְמוֹ: "הַלְּוַאי וְיָכֹלְתִּי לִהְיוֹת עָנָן זֶה".

הָפַךְ הָאִישׁ לְעָנָן וְהֵחֵל מְטַיֵּל בַּשָּׁמַיִם מֵעַל לְהָרִים וְשָׂדוֹת. אַךְ לְפֶתַע הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא נִדְחָף בְּחָזְקָה. כְּשֶׁהִבִּיט אָחוֹרָה, רָאָה אֶת הָרוּחַ נוֹשֶׁפֶת בְּעָרְפּוֹ. "כַּמָּה עָצְמָה יֵשׁ לָרוּחַ, הַלְוַאי וְיָכֹלְתִּי לִהְיוֹת רוּחַ", הִתְפַּלֵּל הָאִישׁ.

הָפַךְ הָאִישׁ לְרוּחַ וְהֵחֵל עוֹשֶׂה שַׁמּוֹת בַּטֶּבַע – עָקַר עֵצִים, הֵעִיף חוֹלוֹת נוֹדְדִים. אַךְ כְּשֶׁהִגִּיעַ לְאֶבֶן עֲנָקִית, רָאָה כִּי הוּא אֵינוֹ מַצְלִיחַ לְהָזִיז אוֹתָהּ. כַּמָּה שֶׁהִתְאַמֵּץ – הָאֶבֶן נִשְׁאֲרָה נְטוּעָה בִּמְקוֹמָהּ וְלֹא זָעָה. "כַּמָּה עָצְמָה יֵשׁ לָאֶבֶן הַזּוֹ", חָשַׁב. "הַלְוַאי וְיָכֹלְתִּי לִהְיוֹת אֶבֶן".

הָפַךְ הָאִישׁ לָאֶבֶן הָעֲצוּמָה, וְהִרְגִּישׁ הֶחָזָק בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם.

אַךְ לְפֶתַע, בְּאֹרַח פֶּלֶא, הִרְגִּישׁ כְּאֵבִים עַזִּים בְּגוּפוֹ, וְלֹא הֶאֱמִין: "מִי יָכוֹל לִהְיוֹת יוֹתֵר עָצְמָתִי מִמֶּנִּי, הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה?"

הוּא הִבִּיט לְמַטָּה וְרָאָה מִתַּחְתָּיו סַתָּת אוֹחֵז בְּפַטִּישׁ...

מוּסַר הַשְׂכֵּל מִמָּשָׁל זֶה: תִּהְיוּ אַתֶּם. אַל תִּחְיוּ חַיִּים שֶׁל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. וְזוֹ הָעֵצָה שֶׁלֹּא תִּצְטָרְפוּ לְמַחֲלָקְתָּם. תִּשְׁתַּמְּשׁוּ בַּכֵּלִים שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם נָתַן לָכֶם כְּדֵי לְמַמֵּשׁ אֶת יִעוּדְכֶם בָּעוֹלָם. כִּי מַה שֶּׁקִּבַּלְתֶּם - זֶה הֲכִי טוֹב עֲבוּרְכֶם כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַתִּקּוּן שֶׁלִּשְׁמוֹ בָּאתֶם לָעוֹלָם! כָּל מַה שֶּׁבּוֹרֵא עוֹלָם מְזַמֵּן לְחַיֵּינוּ, מֻכְרָח לִהְיוֹת עִם תּוֹעֶלֶת בִּשְׁבִילֵנוּ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שלח תש"פ
	בְּרֵרָה בֵּין חַיִּים לְמָוֶת!
	"וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת" (טז-לה) כָּתַב רַבֵּנוּ הַ"חָפֵץ חַיִּים" זצ"ל: יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִזָּהֵר מִלִּהְיוֹת מֵעוֹזְרֵי הַמַּחֲלֹקֶת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ גַּם הוּא בְּבוֹא עֵת פְּקֻדָּתָם. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: עָנַשׁ הַכָּתוּב הַנִּטְפָּל לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה כְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה (מַכּוֹת ה:). וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה קָשָׁה הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁכָּל הָעוֹזֵר בַּמַּחֲלֹקֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְאַבֵּד זִכְרוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת". וְאָמְרוּ: כָּל הַמַּחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת עוֹבֵר בְּלָאו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ". רַב אַשִּׁי אָמַר: רָאוּי לְהִצְטָרֵעַ. לִפְעָמִים מַחֲלִיף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֹנֶשׁ הַצָּרַעַת בַּעֲנִיּוּת, וַהֲרֵי הוּא עָנִי הַנִּמְסָר בִּידֵי אָדָם רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וַאֲפִלּוּ אִם בַּעַל הַמַּחְלֹקֶת הוּא קְרוֹבוֹ, וַאֲפִלּוּ הוּא אָבִיו, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לוֹ לְהִזָּהֵר עַד מְאֹד שֶׁלֹּא לְכַבְּדוֹ בְּהִמָּשְׁכוֹ אַחֲרָיו. וַאֲפִלּוּ אִם אָבִיו מְצַוֵּהוּ בְּעִנְיָן זֶה. וּכְמוֹ שֶׁנִּפְסַק לַהֲלָכָה, שֶׁאִם אָבִיו מְצַוֵּהוּ לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה לֹא יִשְׁמַע לוֹ, כָּל שֶׁכֵּן בְּעָווֹן חָמוּר שֶׁל מַחֲלֹקֶת. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּבְנֵי קֹרַח שֶׁלֹּא נִמְשְׁכוּ אַחַר אֲבִיהֶם, וְעַל כֵּן נִמְלְטוּ מֵהָעֹנֶשׁ שֶׁבָּא עָלָיו. וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם בְּיָדוֹ לְהַשְׁקִיט הָרִיב. נָבִיא כָּאן מָשָׁל נֶחְמָד הַנּוֹתֵן עֵצָה כֵּיצַד עָלֵינוּ לִנְהֹג כְּדֵי לֹא לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר אֲחֵרִים וּלְהִצְטָרֵף לְמַחֲלָקְתָּם. סַתָּת אֶחָד (בַּעַל מְלָאכָה חוֹצֵב וּמְעַצֵּב בְּאֶבֶן) לֹא הָיָה מְרֻצֶּה מֵחַיָּיו. כְּשֶׁעָבַר פַּעַם מוּל בֵּיתוֹ שֶׁל סוֹחֵר עָשִׁיר, וְרָאָה אֶת בֵּיתוֹ הַמְּפֹאָר וְאֶת אוֹרְחָיו הַחֲשׁוּבִים, חָשַׁב הַסַּתָּת: "כַּמָּה עָצְמָה יֵשׁ לַסּוֹחֵר! הַלְּוַאי וְיָכֹלְתִּי גַּם אֲנִי לִהְיוֹת סוֹחֵר". לְפֶתַע, כִּבְמַטֵּה קֶסֶם, הָפַךְ הַסַּתָּת לִהְיוֹת סוֹחֵר עָשִׁיר, בַּעַל בַּיִת עֲנָק עִם עֹשֶׁר וְכָבוֹד. יוֹם אֶחָד רָאָה אֶת הַשַּׂר עוֹבֵר בְּכִרְכַּרְתּוֹ הַזְּהֻבָּה, מְלֻוֶּה בִּמְשָׁרְתִים וּבְחַיָּלִים הַמַּכִּים בְּתֻפִּים לִכְבוֹדוֹ. קִנֵּא בּוֹ וְחָשַׁב: "הַלְוַאי וְיָכֹלְתִּי לִהְיוֹת שַׂר חָשׁוּב". וְהִנֵּה, הוּא הָפַךְ לִהְיוֹת שַׂר חָשׁוּב הַנִּשָּׂא עַל יְדֵי מְשָׁרְתָיו. אַךְ הָיָה זֶה יוֹם קַיִץ חַם, הַשֶּׁמֶשׁ לָהֲטָה, וְהִתְחִיל לִהְיוֹת לוֹ חַם וְלֹא נוֹחַ לְהִסְתּוֹבֵב בְּבִגְדֵי הַמַּלְכוּת בְּרַחֲבֵי הָעִיר. הִסְתַּכֵּל עַל הַשֶּׁמֶשׁ וְחָשַׁב: "כַּמָּה עָצְמָה יֵשׁ לַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹ, הַלְּוַאי וְיָכֹלְתִּי לִהְיוֹת הַשֶּׁמֶשׁ". בִּן רֶגַע הָפַךְ הַשַּׂר לְשֶׁמֶשׁ וְהֵפִיץ אֶת אוֹרוֹ מִן הָרָקִיעַ. אַךְ לְפֶתַע הֵגִיחַ עָנָן שָׁחֹר וְהִסְתִּיר אוֹתוֹ. בִּשְׁנִיָּה אַחַת אָבַד כּוֹחָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ. וְשׁוּב הוּא חָשַׁב לְעַצְמוֹ: "הַלְּוַאי וְיָכֹלְתִּי לִהְיוֹת עָנָן זֶה". הָפַךְ הָאִישׁ לְעָנָן וְהֵחֵל מְטַיֵּל בַּשָּׁמַיִם מֵעַל לְהָרִים וְשָׂדוֹת. אַךְ לְפֶתַע הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא נִדְחָף בְּחָזְקָה. כְּשֶׁהִבִּיט אָחוֹרָה, רָאָה אֶת הָרוּחַ נוֹשֶׁפֶת בְּעָרְפּוֹ. "כַּמָּה עָצְמָה יֵשׁ לָרוּחַ, הַלְוַאי וְיָכֹלְתִּי לִהְיוֹת רוּחַ", הִתְפַּלֵּל הָאִישׁ. הָפַךְ הָאִישׁ לְרוּחַ וְהֵחֵל עוֹשֶׂה שַׁמּוֹת בַּטֶּבַע – עָקַר עֵצִים, הֵעִיף חוֹלוֹת נוֹדְדִים. אַךְ כְּשֶׁהִגִּיעַ לְאֶבֶן עֲנָקִית, רָאָה כִּי הוּא אֵינוֹ מַצְלִיחַ לְהָזִיז אוֹתָהּ. כַּמָּה שֶׁהִתְאַמֵּץ – הָאֶבֶן נִשְׁאֲרָה נְטוּעָה בִּמְקוֹמָהּ וְלֹא זָעָה. "כַּמָּה עָצְמָה יֵשׁ לָאֶבֶן הַזּוֹ", חָשַׁב. "הַלְוַאי וְיָכֹלְתִּי לִהְיוֹת אֶבֶן". הָפַךְ הָאִישׁ לָאֶבֶן הָעֲצוּמָה, וְהִרְגִּישׁ הֶחָזָק בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. אַךְ לְפֶתַע, בְּאֹרַח פֶּלֶא, הִרְגִּישׁ כְּאֵבִים עַזִּים בְּגוּפוֹ, וְלֹא הֶאֱמִין: "מִי יָכוֹל לִהְיוֹת יוֹתֵר עָצְמָתִי מִמֶּנִּי, הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה?" הוּא הִבִּיט לְמַטָּה וְרָאָה מִתַּחְתָּיו סַתָּת אוֹחֵז בְּפַטִּישׁ... מוּסַר הַשְׂכֵּל מִמָּשָׁל זֶה: תִּהְיוּ אַתֶּם. אַל תִּחְיוּ חַיִּים שֶׁל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. וְזוֹ הָעֵצָה שֶׁלֹּא תִּצְטָרְפוּ לְמַחֲלָקְתָּם. תִּשְׁתַּמְּשׁוּ בַּכֵּלִים שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם נָתַן לָכֶם כְּדֵי לְמַמֵּשׁ אֶת יִעוּדְכֶם בָּעוֹלָם. כִּי מַה שֶּׁקִּבַּלְתֶּם - זֶה הֲכִי טוֹב עֲבוּרְכֶם כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַתִּקּוּן שֶׁלִּשְׁמוֹ בָּאתֶם לָעוֹלָם! כָּל מַה שֶּׁבּוֹרֵא עוֹלָם מְזַמֵּן לְחַיֵּינוּ, מֻכְרָח לִהְיוֹת עִם תּוֹעֶלֶת בִּשְׁבִילֵנוּ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)