Otzarot-Article

"וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" (לב-כה) אָנוּ מוֹצְאִים שֶׁהַתּוֹרָה מַאֲרִיכָה בְּתֵאוּר הַמִּפְגָּשׁ בֵּין יַעֲקֹב אָבִינוּ וְשָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, וּמְפָרֶטֶת אֶת כָּל פְּרָטֵי הַמַּאֲבָק שֶׁהִתְנַהֵל בֵּינֵיהֶם. אֵין סָפֵק אֵפוֹא, כִּי בַּדְּבָרִים יֶשְׁנוֹ מֶסֶר הַמְּיֹעָד בַּעֲבוּרֵנוּ לְדוֹרוֹת, וּמֵעַתָּה, שׁוּמָה עָלֵינוּ לְבָרֵר: מַהוּ הַמֶּסֶר הַזֶּה?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

הָיָה זֶה בִּתְקוּפָה מְסֻיֶּמֶת, בָּהּ גָּזְרוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת הָרוּסִיִּים כִּי כָּל הַתּוֹשָׁבִים מְחֻיָּבִים לִשְׁלֹחַ אֶת בְּנֵיהֶם לְבֵית הַסֵּפֶר, בִּימֵי הַחֹל - כְּמוֹ גַּם בְּשַׁבָּת. הַיְּהוּדִים לֹא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁם: בָּרוּר הָיָה לָהֶם כִּי הַלִּמּוּדִים בְּשַׁבָּת - כְּרוּכִים בְּלִי צֵל שֶׁל סָפֵק בְּחִלּוּל שַׁבָּת וַדָּאִי... אוּלָם מֵאִידָךְ, כֵּיצַד יַמְרוּ אֶת פִּי הַשִּׁלְטוֹנוֹת?

גַּם יְהוּדֵי הָעֲיָרָה זְוִועהיל, בָּהּ עָלָה זֶה לֹא מִכְּבָר הַצַּדִּיק ר' שְׁלוֹמְקֶ'ה עַל כֵּס הָרַבָּנוּת - עָמְדוּ נְבוֹכִים מוּל הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה. הֵם סָבְרוּ בַּתְּחִלָּה, כִּי יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהַעֲבִיר אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה וְלְשַׁנּוֹת אֶת הַחֹק בְּאֶמְצָעוּת שֹׁחַד וְשַׁלְמוֹנִים, אוּלָם לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, דַּוְקָא בַּעֲלֵי הָאֶמְצָעִים שֶׁבֵּין תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה - הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים לְקַיֵּם אֶת הַגְּזֵרָה כִּכְתָבָהּ וְכִלְשׁוֹנָהּ, כַּאֲשֶׁר הֵם שׁוֹלְחִים אֶת יַלְדֵיהֶם לְבֵית הַסֵּפֶר בְּשַׁבָּת כְּמוֹ בְּיוֹם חֹל, וּמַרְפִּים בְּכָךְ אֶת יָדָם שֶׁל אֲחִיהֶם.

כַּאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לְר' שְׁלוֹמְקֶ'ה, אֲשֶׁר כָּאָמוּר, זֶה לֹא מִכְּבָר עָלָה עַל כֵּס אֲבוֹתָיו וְהֵחֵל לְכַהֵן פְּאֵר כְּרַבָּהּ שֶׁל הָעֲיָרָה - הוּא לֹא הָיָה מוּכָן לְהַשְׁלִים עִם הַמַּצָּב בְּשׁוּם אֹפֶן. הוּא כִּנֵּס אֶת כָּל גַּבָּאֵי בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת, וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לַעֲלוֹת אֶל הַבִּימָה בְּעֵת תְּפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁל שַׁבָּת, לִפְנֵי קְרִיאַת הַתּוֹרָה, וּלְהַכְרִיז כִּי עַל דַּעַת הָרַב, מֵהַיּוֹם וְאֵילָךְ, כָּל יְהוּדִי שֶׁיִּשְׁלַח אֶת בָּנָיו לְבֵית הַסֵּפֶר בְּשַׁבָּת - לֹא יוּכַל לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, וְאַף לֹא לַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה, וּבִכְלָל זֹאת בְּיוֹם הַיָּארְצַייט שֶׁל הוֹרָיו!

לֹא הָיָה זֶה קַל עֲבוּר הַגַּבָּאִים לְמַלֵּא אַחַר מִצְוָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי... הֵם יָדְעוּ, כִּי בֵּין עֲשִׁירֵי הָעִיר יֶשְׁנָם לֹא מְעַטִּים אֲשֶׁר לֹא יִבְחֲלוּ בְּכָל אֶמְצָעִי כְּדֵי לְהִלָּחֵם כְּנֶגֶד מִי שֶׁיָּעֵז לִפְגֹּעַ בִּכְבוֹדָם, וְהַכְרָזָה מֵעֵין זוֹ - הִוְּתָה פְּגִיעָה אֲנוּשָׁה בִּכְבוֹדָם שֶׁל הַלָּלוּ.

לְמוֹתָר לְצַיֵּן, כִּי הַכְרָזָה זוֹ הָיְתָה לִצְנִינִים בְּעֵינֵי עֲשִׁירֶיהָ שֶׁל זְוִועהיל, אֲשֶׁר רָאוּ בָּהּ הַכְרָזַת מִלְחָמָה שֶׁל מַמָּשׁ כְּנֶגְדָּם. הָיוּ מֵהֶם אֲשֶׁר לֹא הִסְּסוּ בְּטֶרֶם הֵנִיפוּ אֶגְרוֹף רֶשַׁע עַל הַגַּבָּאִים, בִּמְחָאָה עַל הַהַכְרָזָה אֲשֶׁר כְּלָל לֹא נָעֲמָה לְאָזְנָם. אוּלָם הַגַּבָּאִים עָמְדוּ אֵיתָנִים בְּדַעְתָּם, וַחֲזָקָה הָיְתָה עֲלֵיהֶם מִצְוָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי, אֲשֶׁר חִזֵּק אֶת לִבָּם וְהִבְהִיר כִּי שַׁבָּת הַמַּלְכָּה בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ הִיא הָעוֹמֶדֶת מֵאֲחוֹרֵיהֶם...

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, מִשֶּׁנּוֹכְחוּ עֲשִׁירֵי הָעִיר כִּי הַגַּבָּאִים עוֹמְדִים בְּדַעְתָּם וְאֵינָם נִרְתָּעִים מִפְּנֵיהֶם, הָיוּ כַּמָּה מֵהֶם שֶׁנֶּאֶלְצוּ לְהִכָּנַע וּלְהִתְחַיֵּב כִּי לֹא יִשְׁלְחוּ עוֹד אֶת בְּנֵיהֶם לְבֵית הַסֵּפֶר בְּשַׁבָּת... אוּלָם מַרְבִּית עֲשִׁירֵי הָעִיר עֲדַיִן לֹא הָיוּ מוּכָנִים לְכוֹפֵף אֶת רֹאשָׁם בִּפְנֵי מִצְוָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי. "נוּכַל לְהִסְתַּדֵּר גַּם בְּלִי לְקַבֵּל 'שִׁשִּׁי', וּבְלִי לִרְאוֹת אֶת תֵּבַת הַחַזָּן מִקָּרוֹב!" הֵם לִגְלְגוּ...

מִשֶּׁכָּךְ, עָבַר ר' שְׁלוֹמְקֶ'ה אֶל הַשָּׁלָב הַבָּא... הוּא עָרַךְ רְשִׁימָה שֶׁל הָעֲשִׁירִים אֲשֶׁר עָמְדוּ בְּמִרְיָם, וּלְאַחַר מִכֵּן - כִּנֵּס אֶת כָּל שׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם שֶׁבָּעֲיָרָה, קָרָא בִּפְנֵיהֶם מִתּוֹךְ הָרְשִׁימָה אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל הַסּוֹרְרִים, וְהוֹדִיעַ נֶחֱרָצוֹת: "מֵהַיּוֹם וְאֵילָךְ אֲנִי אוֹסֵר עֲלֵיכֶם לְסַפֵּק מַיִם לִיהוּדִים אֵלּוּ, עַד אֲשֶׁר יָשׁוּבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה! מִי שֶׁיַּמְרֶה אֶת פִּי - לֹא יוֹצִיא אֶת שְׁנָתוֹ!"

גַּם לְשׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם לֹא הָיָה קַל לְהַשְׁלִים עִם הַגְּזֵרָה... הָעֲשִׁירִים הָיוּ אֵלּוּ שֶׁעֲלֵיהֶם הֻשְׁתְּתָה פַּרְנָסָתָם, שֶׁכֵּן הֵם הָיוּ זְקוּקִים לְכַמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל מַיִם, עָלֶיהָ שִׁלְּמוּ בְּעַיִן יָפָה... אוּלָם הָרַבִּי הָיָה נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ: "אֲנִי אֲפַצֶּה אֶתְכֶם בִּסְכוּם הַשָּׁוֶה לְמַחֲצִית הַהֶפְסֵד, וְאִלּוּ אֶת הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה - יִהְיֶה עֲלֵיכֶם לִסְפֹּג בְּעַצְמְכֶם! כָּךְ אוֹ כָּךְ, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁיַּמְרֶה אֶת פִּי!" הִבְהִיר חַד מַשְׁמָעִית.

כְּפִי שֶׁנִּתָּן לְשַׁעֵר, עֲשִׁירֵי הָעִיר, מִצִּדָּם, הִשְׁתּוֹלְלוּ מִזַּעַם כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה לְאָזְנָם הַשְּׁמוּעָה אוֹדוֹת הוֹרָאָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי... הֵם נִסּוּ לְפַתּוֹת אֶת שׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם בְּכָל דֶּרֶךְ אֶפְשָׁרִית, בְּשֶׁפַע שֶׁל מָמוֹן מֵחַד - וּבְאִיּוּמִים קָשִׁים מֵאִידָךְ, אַךְ לַשָּׁוְא: הַשּׁוֹאֲבִים, אֲשֶׁר אֲחוּזִים הָיוּ אֵימָה וּפַחַד מִדְּבָרָיו הַקָּשִׁים שֶׁל הָרַבִּי - עָמְדוּ כְּצוּק אֵיתָן, וְלֹא סָטוּ מִמִּצְוָתוֹ כִּמְלֹא אֶצְבַּע...

בְּעִקְּבוֹת הַחְמָרַת הַמַּאֲבָק, הִתְדַּלְדְּלָה רְשִׁימַת הַמּוֹרְדִים... רַבִּים מִבֵּין עֲשִׁירֵי הָעִיר הֵבִינוּ כִּי לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי גְּזֵרוֹתָיו שֶׁל הָרַבִּי, וְנֶאֶלְצוּ לְכוֹפֵף אֶת רֹאשָׁם וְלִמְנֹעַ אֶת רֶגֶל בְּנֵיהֶם מִבֵּית הַסֵּפֶר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. אוּלָם עֲדַיִן, נוֹתְרוּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים רְשָׁעִים אֲשֶׁר הָיוּ מוּכָנִים לִסְבֹּל בְּדוּמִיָּה - וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לְצַיֵּת לְמִצְוָתוֹ שֶׁל הָרַב!

מִשֶּׁכָּךְ, נִגַּשׁ ר' שְׁלוֹמְקֶ'ה אֶל הַשָּׁלָב הַשְּׁלִישִׁי... הוּא כִּנֵּס אֶת אַנְשֵׁי הַחֶבְרָה קַדִּישָׁא שֶׁל זְוִועהיל, מָנָה בִּפְנֵיהֶם אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל הָעֲשִׁירִים הַסּוֹרְרִים, וְהִכְרִיז חַד מַשְׁמָעִית: "מֵהַיּוֹם וְאֵילָךְ אֲנִי אוֹסֵר לְטַפֵּל בִּקְבוּרָתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ, הֵם וּבְנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם! אֵין לַהֲבִיאָם לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל כְּלָל!".

הַפַּעַם, הָעֲשִׁירִים דַּוְקָא לֹא הִתְרַגְּשׁוּ... "כֻּלָּנוּ צְעִירִים, וְעַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנֵּנוּ - תִּשְׁתַּכַּח הַגְּזֵרָה מִלֵּב!" הֵם גִּחֲכוּ בְּלִבָּם, אוּלָם כְּבָר בַּשַּׁבָּת הַקְּרוֹבָה הִתְבָּרֵר לָהֶם עַד כַּמָּה טָעוּ: בַּשָּׁעָה בָּהּ חָזַר בְּנוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַמּוֹרְדִים מִבֵּית הַסֵּפֶר, בְּעוֹדוֹ עוֹשֶׂה אֶת דַּרְכּוֹ בְּסִמְטָה צָרָה - עָבְרָה בַּמָּקוֹם כִּרְכָּרָה רְתוּמָה לְסוּס אַבִּיר, אֲשֶׁר רָמְסָה אוֹתוֹ תַּחַת גַּלְגַּלֶּיהָ לַמָּוֶת!

הָאָב הַשָּׁבוּר וְהָרָצוּץ, הֵחֵל מְמָרֵר בְּבֶכִי, אוּלָם עֲדַיִן לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ כִּי קְפִידָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק פָּגְעָה בּוֹ... מִיָּד כַּאֲשֶׁר יָצְאָה הַשַּׁבָּת הוּא מִהֵר לִקְרֹא לְאַנְשֵׁי הַחֶבְרָה קַדִּישָׁא, אַךְ הַלָּלוּ נֶאֶלְצוּ לְהָשִׁיב אֶת פָּנָיו רֵיקָם... "לַמְרוֹת צַעֲרֵנוּ הָרַב, לֹא נוּכַל לְטַפֵּל בִּקְבוּרָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, שֶׁכֵּן חֲזָקָה עָלֵינוּ מִצְוָתוֹ שֶׁל הָרַב!" הִבְהִירוּ.

פָּנָיו שֶׁל הָאָב הֶאֱדִימוּ מִזַּעַם. הוּא הִפְרִיחַ צְרוֹר שֶׁל אִיּוּמִים לַחֲלַל הָאֲוִיר, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל. אַנְשֵׁי הַחֶבְרָה קַדִּישָׁא הָיוּ נֶחֱרָצִים: "אִם תּוֹצִיא אֶת בָּנֶיךָ הַנּוֹתָרִים מִבֵּית הַסֵּפֶר, וְתַבְטִיחַ כִּי לֹא יִלְמְדוּ עוֹד בְּשַׁבָּת לְעוֹלָם - נוּכַל לִקְבֹּר אֶת בִּנְךָ! אִם לֹא, אָז לֹא!"...

חָלַף יוֹם, חָלְפוּ יוֹמַיִם, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר - לֹא נוֹתְרָה לָאִישׁ בְּרֵרָה... הוּא נֶאֱלַץ לִקְרֹא לְאַנְשֵׁי הַחֶבְרָה קַדִּישָׁא, וּבְשֵׁפֶל קוֹל לְהוֹדִיעַ כִּי הִנּוֹ מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת כָּל דְּרִישׁוֹתָיו שֶׁל הָרַב, וּבִלְבַד שֶׁיָּבִיאוּ אֶת בְּנוֹ לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל. מֵעַתָּה, עִם כְּנִיעָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַמּוֹרְדִים - הִתְפָּרְקָה הַחֲבוּרָה כֻּלָּהּ, וְחוֹמַת הַשַּׁבָּת שָׁבָה וְנִגְדְּרָה בָּעֲיָרָה זְוִועהיל!

הֲרֵי לָנוּ, שֶׁאָדָם הַנִּלְחָם לְמַעַן כְּבוֹד שָׁמַיִם, תָּמִיד יְנַצֵּחַ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר! וְאָמְנָם, יְסוֹד זֶה לְמֵדִים אָנוּ מִמִּלְחַמְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב בְּשָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו: אָמְנָם יַעֲקֹב יָצָא מֵהַמַּאֲבָק הַזֶּה כְּשֶׁהוּא צוֹלֵעַ, אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר מְעִידָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: "וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ"! שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו הֵבִין שֶׁאֵין לוֹ סִכּוּי לְנַצֵּחַ, וְאִלּוּ יַעֲקֹב יָצָא מֵהַמַּאֲבָק כְּשֶׁיָּדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה!

וְכָךְ גַּם לְדוֹרוֹת: לְעִתִּים, כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי נִדְרָשׁ לְהִלָּחֵם לְמַעַן כְּבוֹד שָׁמַיִם וְחִזּוּק הַדָּת, הוּא עָלוּל לְשַׁלֵּם מְחִיר מְסֻיָּם בַּטְּוָח הַקָּצָר... אוּלָם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הוּא יְנַצֵּחַ תָּמִיד! (לְלַמֶּדְךָ)

	בהר - בחוקותי תש"פ
	שָׁלוֹם פְּנִימִי – מֵבִיא שָׁלוֹם חִיצוֹנִי
	"וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" (לב-כה) אָנוּ מוֹצְאִים שֶׁהַתּוֹרָה מַאֲרִיכָה בְּתֵאוּר הַמִּפְגָּשׁ בֵּין יַעֲקֹב אָבִינוּ וְשָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, וּמְפָרֶטֶת אֶת כָּל פְּרָטֵי הַמַּאֲבָק שֶׁהִתְנַהֵל בֵּינֵיהֶם. אֵין סָפֵק אֵפוֹא, כִּי בַּדְּבָרִים יֶשְׁנוֹ מֶסֶר הַמְּיֹעָד בַּעֲבוּרֵנוּ לְדוֹרוֹת, וּמֵעַתָּה, שׁוּמָה עָלֵינוּ לְבָרֵר: מַהוּ הַמֶּסֶר הַזֶּה? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: הָיָה זֶה בִּתְקוּפָה מְסֻיֶּמֶת, בָּהּ גָּזְרוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת הָרוּסִיִּים כִּי כָּל הַתּוֹשָׁבִים מְחֻיָּבִים לִשְׁלֹחַ אֶת בְּנֵיהֶם לְבֵית הַסֵּפֶר, בִּימֵי הַחֹל - כְּמוֹ גַּם בְּשַׁבָּת. הַיְּהוּדִים לֹא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁם: בָּרוּר הָיָה לָהֶם כִּי הַלִּמּוּדִים בְּשַׁבָּת - כְּרוּכִים בְּלִי צֵל שֶׁל סָפֵק בְּחִלּוּל שַׁבָּת וַדָּאִי... אוּלָם מֵאִידָךְ, כֵּיצַד יַמְרוּ אֶת פִּי הַשִּׁלְטוֹנוֹת? גַּם יְהוּדֵי הָעֲיָרָה זְוִועהיל, בָּהּ עָלָה זֶה לֹא מִכְּבָר הַצַּדִּיק ר' שְׁלוֹמְקֶ'ה עַל כֵּס הָרַבָּנוּת - עָמְדוּ נְבוֹכִים מוּל הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה. הֵם סָבְרוּ בַּתְּחִלָּה, כִּי יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהַעֲבִיר אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה וְלְשַׁנּוֹת אֶת הַחֹק בְּאֶמְצָעוּת שֹׁחַד וְשַׁלְמוֹנִים, אוּלָם לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, דַּוְקָא בַּעֲלֵי הָאֶמְצָעִים שֶׁבֵּין תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה - הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים לְקַיֵּם אֶת הַגְּזֵרָה כִּכְתָבָהּ וְכִלְשׁוֹנָהּ, כַּאֲשֶׁר הֵם שׁוֹלְחִים אֶת יַלְדֵיהֶם לְבֵית הַסֵּפֶר בְּשַׁבָּת כְּמוֹ בְּיוֹם חֹל, וּמַרְפִּים בְּכָךְ אֶת יָדָם שֶׁל אֲחִיהֶם. כַּאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לְר' שְׁלוֹמְקֶ'ה, אֲשֶׁר כָּאָמוּר, זֶה לֹא מִכְּבָר עָלָה עַל כֵּס אֲבוֹתָיו וְהֵחֵל לְכַהֵן פְּאֵר כְּרַבָּהּ שֶׁל הָעֲיָרָה - הוּא לֹא הָיָה מוּכָן לְהַשְׁלִים עִם הַמַּצָּב בְּשׁוּם אֹפֶן. הוּא כִּנֵּס אֶת כָּל גַּבָּאֵי בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת, וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לַעֲלוֹת אֶל הַבִּימָה בְּעֵת תְּפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁל שַׁבָּת, לִפְנֵי קְרִיאַת הַתּוֹרָה, וּלְהַכְרִיז כִּי עַל דַּעַת הָרַב, מֵהַיּוֹם וְאֵילָךְ, כָּל יְהוּדִי שֶׁיִּשְׁלַח אֶת בָּנָיו לְבֵית הַסֵּפֶר בְּשַׁבָּת - לֹא יוּכַל לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, וְאַף לֹא לַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה, וּבִכְלָל זֹאת בְּיוֹם הַיָּארְצַייט שֶׁל הוֹרָיו! לֹא הָיָה זֶה קַל עֲבוּר הַגַּבָּאִים לְמַלֵּא אַחַר מִצְוָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי... הֵם יָדְעוּ, כִּי בֵּין עֲשִׁירֵי הָעִיר יֶשְׁנָם לֹא מְעַטִּים אֲשֶׁר לֹא יִבְחֲלוּ בְּכָל אֶמְצָעִי כְּדֵי לְהִלָּחֵם כְּנֶגֶד מִי שֶׁיָּעֵז לִפְגֹּעַ בִּכְבוֹדָם, וְהַכְרָזָה מֵעֵין זוֹ - הִוְּתָה פְּגִיעָה אֲנוּשָׁה בִּכְבוֹדָם שֶׁל הַלָּלוּ. לְמוֹתָר לְצַיֵּן, כִּי הַכְרָזָה זוֹ הָיְתָה לִצְנִינִים בְּעֵינֵי עֲשִׁירֶיהָ שֶׁל זְוִועהיל, אֲשֶׁר רָאוּ בָּהּ הַכְרָזַת מִלְחָמָה שֶׁל מַמָּשׁ כְּנֶגְדָּם. הָיוּ מֵהֶם אֲשֶׁר לֹא הִסְּסוּ בְּטֶרֶם הֵנִיפוּ אֶגְרוֹף רֶשַׁע עַל הַגַּבָּאִים, בִּמְחָאָה עַל הַהַכְרָזָה אֲשֶׁר כְּלָל לֹא נָעֲמָה לְאָזְנָם. אוּלָם הַגַּבָּאִים עָמְדוּ אֵיתָנִים בְּדַעְתָּם, וַחֲזָקָה הָיְתָה עֲלֵיהֶם מִצְוָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי, אֲשֶׁר חִזֵּק אֶת לִבָּם וְהִבְהִיר כִּי שַׁבָּת הַמַּלְכָּה בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ הִיא הָעוֹמֶדֶת מֵאֲחוֹרֵיהֶם... בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, מִשֶּׁנּוֹכְחוּ עֲשִׁירֵי הָעִיר כִּי הַגַּבָּאִים עוֹמְדִים בְּדַעְתָּם וְאֵינָם נִרְתָּעִים מִפְּנֵיהֶם, הָיוּ כַּמָּה מֵהֶם שֶׁנֶּאֶלְצוּ לְהִכָּנַע וּלְהִתְחַיֵּב כִּי לֹא יִשְׁלְחוּ עוֹד אֶת בְּנֵיהֶם לְבֵית הַסֵּפֶר בְּשַׁבָּת... אוּלָם מַרְבִּית עֲשִׁירֵי הָעִיר עֲדַיִן לֹא הָיוּ מוּכָנִים לְכוֹפֵף אֶת רֹאשָׁם בִּפְנֵי מִצְוָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי. "נוּכַל לְהִסְתַּדֵּר גַּם בְּלִי לְקַבֵּל 'שִׁשִּׁי', וּבְלִי לִרְאוֹת אֶת תֵּבַת הַחַזָּן מִקָּרוֹב!" הֵם לִגְלְגוּ... מִשֶּׁכָּךְ, עָבַר ר' שְׁלוֹמְקֶ'ה אֶל הַשָּׁלָב הַבָּא... הוּא עָרַךְ רְשִׁימָה שֶׁל הָעֲשִׁירִים אֲשֶׁר עָמְדוּ בְּמִרְיָם, וּלְאַחַר מִכֵּן - כִּנֵּס אֶת כָּל שׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם שֶׁבָּעֲיָרָה, קָרָא בִּפְנֵיהֶם מִתּוֹךְ הָרְשִׁימָה אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל הַסּוֹרְרִים, וְהוֹדִיעַ נֶחֱרָצוֹת: "מֵהַיּוֹם וְאֵילָךְ אֲנִי אוֹסֵר עֲלֵיכֶם לְסַפֵּק מַיִם לִיהוּדִים אֵלּוּ, עַד אֲשֶׁר יָשׁוּבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה! מִי שֶׁיַּמְרֶה אֶת פִּי - לֹא יוֹצִיא אֶת שְׁנָתוֹ!" גַּם לְשׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם לֹא הָיָה קַל לְהַשְׁלִים עִם הַגְּזֵרָה... הָעֲשִׁירִים הָיוּ אֵלּוּ שֶׁעֲלֵיהֶם הֻשְׁתְּתָה פַּרְנָסָתָם, שֶׁכֵּן הֵם הָיוּ זְקוּקִים לְכַמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל מַיִם, עָלֶיהָ שִׁלְּמוּ בְּעַיִן יָפָה... אוּלָם הָרַבִּי הָיָה נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ: "אֲנִי אֲפַצֶּה אֶתְכֶם בִּסְכוּם הַשָּׁוֶה לְמַחֲצִית הַהֶפְסֵד, וְאִלּוּ אֶת הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה - יִהְיֶה עֲלֵיכֶם לִסְפֹּג בְּעַצְמְכֶם! כָּךְ אוֹ כָּךְ, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁיַּמְרֶה אֶת פִּי!" הִבְהִיר חַד מַשְׁמָעִית. כְּפִי שֶׁנִּתָּן לְשַׁעֵר, עֲשִׁירֵי הָעִיר, מִצִּדָּם, הִשְׁתּוֹלְלוּ מִזַּעַם כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה לְאָזְנָם הַשְּׁמוּעָה אוֹדוֹת הוֹרָאָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי... הֵם נִסּוּ לְפַתּוֹת אֶת שׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם בְּכָל דֶּרֶךְ אֶפְשָׁרִית, בְּשֶׁפַע שֶׁל מָמוֹן מֵחַד - וּבְאִיּוּמִים קָשִׁים מֵאִידָךְ, אַךְ לַשָּׁוְא: הַשּׁוֹאֲבִים, אֲשֶׁר אֲחוּזִים הָיוּ אֵימָה וּפַחַד מִדְּבָרָיו הַקָּשִׁים שֶׁל הָרַבִּי - עָמְדוּ כְּצוּק אֵיתָן, וְלֹא סָטוּ מִמִּצְוָתוֹ כִּמְלֹא אֶצְבַּע... בְּעִקְּבוֹת הַחְמָרַת הַמַּאֲבָק, הִתְדַּלְדְּלָה רְשִׁימַת הַמּוֹרְדִים... רַבִּים מִבֵּין עֲשִׁירֵי הָעִיר הֵבִינוּ כִּי לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי גְּזֵרוֹתָיו שֶׁל הָרַבִּי, וְנֶאֶלְצוּ לְכוֹפֵף אֶת רֹאשָׁם וְלִמְנֹעַ אֶת רֶגֶל בְּנֵיהֶם מִבֵּית הַסֵּפֶר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. אוּלָם עֲדַיִן, נוֹתְרוּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים רְשָׁעִים אֲשֶׁר הָיוּ מוּכָנִים לִסְבֹּל בְּדוּמִיָּה - וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לְצַיֵּת לְמִצְוָתוֹ שֶׁל הָרַב! מִשֶּׁכָּךְ, נִגַּשׁ ר' שְׁלוֹמְקֶ'ה אֶל הַשָּׁלָב הַשְּׁלִישִׁי... הוּא כִּנֵּס אֶת אַנְשֵׁי הַחֶבְרָה קַדִּישָׁא שֶׁל זְוִועהיל, מָנָה בִּפְנֵיהֶם אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל הָעֲשִׁירִים הַסּוֹרְרִים, וְהִכְרִיז חַד מַשְׁמָעִית: "מֵהַיּוֹם וְאֵילָךְ אֲנִי אוֹסֵר לְטַפֵּל בִּקְבוּרָתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ, הֵם וּבְנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם! אֵין לַהֲבִיאָם לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל כְּלָל!". הַפַּעַם, הָעֲשִׁירִים דַּוְקָא לֹא הִתְרַגְּשׁוּ... "כֻּלָּנוּ צְעִירִים, וְעַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנֵּנוּ - תִּשְׁתַּכַּח הַגְּזֵרָה מִלֵּב!" הֵם גִּחֲכוּ בְּלִבָּם, אוּלָם כְּבָר בַּשַּׁבָּת הַקְּרוֹבָה הִתְבָּרֵר לָהֶם עַד כַּמָּה טָעוּ: בַּשָּׁעָה בָּהּ חָזַר בְּנוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַמּוֹרְדִים מִבֵּית הַסֵּפֶר, בְּעוֹדוֹ עוֹשֶׂה אֶת דַּרְכּוֹ בְּסִמְטָה צָרָה - עָבְרָה בַּמָּקוֹם כִּרְכָּרָה רְתוּמָה לְסוּס אַבִּיר, אֲשֶׁר רָמְסָה אוֹתוֹ תַּחַת גַּלְגַּלֶּיהָ לַמָּוֶת! הָאָב הַשָּׁבוּר וְהָרָצוּץ, הֵחֵל מְמָרֵר בְּבֶכִי, אוּלָם עֲדַיִן לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ כִּי קְפִידָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק פָּגְעָה בּוֹ... מִיָּד כַּאֲשֶׁר יָצְאָה הַשַּׁבָּת הוּא מִהֵר לִקְרֹא לְאַנְשֵׁי הַחֶבְרָה קַדִּישָׁא, אַךְ הַלָּלוּ נֶאֶלְצוּ לְהָשִׁיב אֶת פָּנָיו רֵיקָם... "לַמְרוֹת צַעֲרֵנוּ הָרַב, לֹא נוּכַל לְטַפֵּל בִּקְבוּרָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, שֶׁכֵּן חֲזָקָה עָלֵינוּ מִצְוָתוֹ שֶׁל הָרַב!" הִבְהִירוּ. פָּנָיו שֶׁל הָאָב הֶאֱדִימוּ מִזַּעַם. הוּא הִפְרִיחַ צְרוֹר שֶׁל אִיּוּמִים לַחֲלַל הָאֲוִיר, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל. אַנְשֵׁי הַחֶבְרָה קַדִּישָׁא הָיוּ נֶחֱרָצִים: "אִם תּוֹצִיא אֶת בָּנֶיךָ הַנּוֹתָרִים מִבֵּית הַסֵּפֶר, וְתַבְטִיחַ כִּי לֹא יִלְמְדוּ עוֹד בְּשַׁבָּת לְעוֹלָם - נוּכַל לִקְבֹּר אֶת בִּנְךָ! אִם לֹא, אָז לֹא!"... חָלַף יוֹם, חָלְפוּ יוֹמַיִם, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר - לֹא נוֹתְרָה לָאִישׁ בְּרֵרָה... הוּא נֶאֱלַץ לִקְרֹא לְאַנְשֵׁי הַחֶבְרָה קַדִּישָׁא, וּבְשֵׁפֶל קוֹל לְהוֹדִיעַ כִּי הִנּוֹ מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת כָּל דְּרִישׁוֹתָיו שֶׁל הָרַב, וּבִלְבַד שֶׁיָּבִיאוּ אֶת בְּנוֹ לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל. מֵעַתָּה, עִם כְּנִיעָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַמּוֹרְדִים - הִתְפָּרְקָה הַחֲבוּרָה כֻּלָּהּ, וְחוֹמַת הַשַּׁבָּת שָׁבָה וְנִגְדְּרָה בָּעֲיָרָה זְוִועהיל! הֲרֵי לָנוּ, שֶׁאָדָם הַנִּלְחָם לְמַעַן כְּבוֹד שָׁמַיִם, תָּמִיד יְנַצֵּחַ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר! וְאָמְנָם, יְסוֹד זֶה לְמֵדִים אָנוּ מִמִּלְחַמְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב בְּשָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו: אָמְנָם יַעֲקֹב יָצָא מֵהַמַּאֲבָק הַזֶּה כְּשֶׁהוּא צוֹלֵעַ, אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר מְעִידָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: "וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ"! שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו הֵבִין שֶׁאֵין לוֹ סִכּוּי לְנַצֵּחַ, וְאִלּוּ יַעֲקֹב יָצָא מֵהַמַּאֲבָק כְּשֶׁיָּדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה! וְכָךְ גַּם לְדוֹרוֹת: לְעִתִּים, כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי נִדְרָשׁ לְהִלָּחֵם לְמַעַן כְּבוֹד שָׁמַיִם וְחִזּוּק הַדָּת, הוּא עָלוּל לְשַׁלֵּם מְחִיר מְסֻיָּם בַּטְּוָח הַקָּצָר... אוּלָם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הוּא יְנַצֵּחַ תָּמִיד! (לְלַמֶּדְךָ)