Otzarot-Article

"לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" (לא-לט) מְצוּיִים אָנוּ בִּימֵי הַקַּיִץ הַלּוֹהֲטִים. וְהַחֹם גּוֹרֵם לְכַמָּה לְהַלֵּךְ בִּלְבוּשׁ פָּרוּץ, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר חָלִילָה שֶׁכָּל הַחוֹטֵא וּמַחֲטִיא אֶת הָרַבִּים חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, וּמְהַלֵּךְ הוּא בִּדְרָכָיו שֶׁל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט שֶׁהִפְסִיד אֶת חֶלְקוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, חָלִילָה וְחָס.

וְאֶחָד מִקְּדוֹשֵׁי דּוֹרֵנוּ הִזְהִיר, בְּפִתְחוֹ שֶׁל הַקַּיִץ: "אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּהְיֶה חַם, אֲבָל אֲנִי מַזְהִיר אֶת מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהָקֵל מֵעָלָיו חֹם זֶה וְלִפְשֹׁט מִבְּגָדָיו. יֵדַע כִּי 'שָׁם', בַּגֵּיהִנּוֹם, חַם עוֹד יוֹתֵר!"...

וְהַדְּבָרִים מִתְקַשְּׁרִים לְפָרָשָׁתֵנוּ. כְּשֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שָׁאַל אֶת הַבָּאִים מִן הַמִּלְחָמָה: "שֶׁמָּא חֲזַרְתֶּם לְקִלְקוּלְכֶם", הַאִם חֲטָאתֶם חָלִילָה, עָנוּ: "לֹא נִפְקַד (לֹא חָסֵר) מִמֶּנּוּ אִישׁ". וּפֵרֵשׁ מָרָן הַחִידָ"א זצ"ל, שֶׁהַחוֹטֵא - אֵינוֹ בְּגֶדֶר "אִישׁ"! הוּא מִתְבַּהֵם, וּמְאַבֵּד צֶלֶם אֱנוֹשׁ.

הָבָה נַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא נְאַבֵּד צֶלֶם אֱנוֹשׁ, שֶׁלֹּא נִתְבַּהֵם בִּלְבוּשׁ שֶׁאֵינוֹ צָנוּעַ! לֹא יִתָּכֵן שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר יַשִּׁיל מֵעָלֵינוּ אֶת כְּבוֹדֵנוּ הָעַצְמִי, שֶׁכַּמָּה מַעֲלוֹת חֹם יִגְבְּרוּ עַל רִגְשׁוֹתֵינוּ הָאֱנוֹשִׁיִּים!

וַדַּאי, נִסָּיוֹן גָּדוֹל הוּא - אֲבָל הֵן הָאָדָם נִבְרָא כְּדֵי לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, וְלֹא כְּדֵי לְהִכָּשֵׁל בּוֹ. וְאַדְרַבָּא הַנִּסָּיוֹן בָּא לְחַשֵּׁל וּלְחַזֵּק אוֹתוֹ. וְנַסְבִּיר זֹאת עַל יְדֵי סִפּוּר נֶחְמָד.

יוֹם אֶחָד שָׁאַל הַנֶּכֶד אֶת סָבוֹ: "סַבָּא מַה יֵּשׁ לְךָ בַּיָּד?".

"גֹּלֶם", עָנָה הַסַּבָּא, "וּבְתוֹךְ הַגֹּלֶם יֵשׁ פַּרְפַּר. בְּקָרוֹב הַגֹּלֶם יִבְקַע וְיֵצֵא מִמֶּנּוּ הַפַּרְפַּר".

הִתְלַהֵב הַיֶּלֶד עַד מְאֹד וְשָׁאַל "אַתָּה יָכוֹל לָתֵת לִי אוֹתוֹ?".

"כֵּן", אָמַר הַסַּבָּא, "אֲבָל תַּבְטִיחַ לִי, שֶׁכְּשֶׁיִּבְקַע הַגֹּלֶם וְהַפַּרְפַּר יְנַסֶּה לִקְפֹּץ וּלְהַכּוֹת עִם כְּנָפָיו עַל דָּפְנוֹת הַגֹּלֶם, אַתָּה לֹא תַּעֲזֹר לוֹ לָצֵאת. תֵּן לוֹ לָצֵאת בְּכוֹחוֹת עַצְמוֹ".

הַיֶּלֶד הִבְטִיחַ, וְלָקַח אֶת הַגֹּלֶם הַבַּיְתָה. בַּבַּיִת הוּא יָשַׁב וְהִבִּיט עַל הַגֹּלֶם. לְפֶתַע רָאָה הַיֶּלֶד שֶׁהַגֹּלֶם מַתְחִיל לָזוּז וּלְהִתְנוֹעֵעַ, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נוֹצַר פֶּתַח קָטָן וְהוּא נִבְקַע. בְּתוֹךְ הַגֹּלֶם הָיָה פַּרְפַּר לַח וְיָפֶה, אֲשֶׁר הִכָּה בְּכָל כּוֹחוֹ עַל דָּפְנוֹת הַגֹּלֶם בְּנַסּוֹתוֹ לָצֵאת מִמֶּנּוּ, אַךְ לְלֹא הַצְלָחָה.

רַחֲמָיו שֶׁל הַיֶּלֶד נִכְמְרוּ עַל הַיְּצוּר הָאֻמְלָל וְהוּא רָצָה לַעֲזֹר לַפַּרְפַּר לָצֵאת, אַךְ זָכַר אֶת דִּבְרֵי סָבוֹ וְנִמְנַע מִלַּעֲזֹר לוֹ.

לְאַחַר זְמַן מָה, הַיֶּלֶד לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק יוֹתֵר. לִבּוֹ לֹא עָמַד לוֹ וְרַחֲמָיו גָּבְרוּ עַל הַבְטָחָתוֹ לְסָבוֹ. הוּא פָּתַח אֶת שְׁנֵי חֲצָאֵי הַגֹּלֶם לִרְוָחָה, כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לַפַּרְפַּר לָצֵאת.

הַיְּצוּר הַמְּשֻׁחְרָר הִכָּה מְעַט בִּכְנָפָיו וְעָף הַחוּצָה. אַךְ חִיּוּכוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד לֹא הִסְפִּיק לְהִמָּתַח עַל פָּנָיו, וְהַפַּרְפַּר נָפַל וּמֵת.

הַיֶּלֶד הֵרִים אֶת הַפַּרְפַּר הַמֵּת, וּפָרַץ בְּבֶכִי. בְּעוֹד הַפַּרְפַּר בְּיָדוֹ, הָלַךְ הַיֶּלֶד אֶל סָבוֹ וְהֶרְאָה לוֹ אוֹתוֹ בְּלִי לוֹמַר מִלָּה.

הַסַּבָּא הִבִּיט בַּיֶּלֶד וְאָמַר: "נָכוֹן שֶׁעָזַרְתָּ לוֹ לָצֵאת?".

"נָכוֹן", עָנָה הַיֶּלֶד.

"אַתָּה מֵבִין, יַלְדִּי?", אָמַר הַסַּבָּא, "הַמַּאֲבָק שֶׁל הַפַּרְפַּר בְּתוֹךְ הַגֹּלֶם מְחַזֵּק אֶת כְּנָפָיו. בָּרֶגַע שֶׁהוּא מַכֶּה בְּדָפְנוֹת הַגֹּלֶם, שְׁרִירֵי כְּנָפָיו מִתְחַזְּקִים. בְּכָךְ שֶׁעָזַרְתָּ לוֹ, אַתָּה מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ לְפַתֵּחַ אֶת שְׁרִירֵי כְּנָפָיו, שֶׁאוֹתָם הוּא צָרִיךְ עַל מְנָת לִשְׂרֹד..."

פְּעָמִים רַבּוֹת, הַדָּבָר שֶׁנִּרְאֶה הֲכִי גָּרוּעַ מִבְּחִינָתֵנוּ, עָשׂוּי לִהְיוֹת קֶרֶשׁ הַקְּפִיצָה הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּחַיֵּינוּ. לְעוֹלָם אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁקֹּשִׁי הוּא בְּעָיָה, לִפְעָמִים זֶה פָּשׁוּט הָאִמּוּן שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם מְיַעֵד לָנוּ עַל מְנָת שֶׁנְּחַזֵּק אֶת "שְׁרִירֵי הַכְּנָפַיִם" שֶׁלָּנוּ, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁאָנוּ מַצְלִיחִים לְהַמְרִיא מַעְלָה, אֶל חַיִּים טוֹבִים יוֹתֵר.

כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת, הַקְּשָׁיִים וְהָאֶתְגָּרִים שֶׁאָנוּ נִתְקָלִים בָּהֶם בִּימֵי חַיֵּינוּ - הֵם אוֹתָם "תְּנָאֵי מַחֲנֶה קָשִׁים" שֶׁבָּאִים לְחַשֵּׁל וּלְחַזֵּק אוֹתָנוּ, לְהַכְשִׁיר אֶת נִשְׁמָתֵנוּ לְחַיִּים רוּחָנִיִּים, נֶאֱצָלִים וְנַעֲלִים. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	תזריע - מצורע תש"פ
	אֱלֹקַי נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע
	"לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" (לא-לט) מְצוּיִים אָנוּ בִּימֵי הַקַּיִץ הַלּוֹהֲטִים. וְהַחֹם גּוֹרֵם לְכַמָּה לְהַלֵּךְ בִּלְבוּשׁ פָּרוּץ, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר חָלִילָה שֶׁכָּל הַחוֹטֵא וּמַחֲטִיא אֶת הָרַבִּים חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, וּמְהַלֵּךְ הוּא בִּדְרָכָיו שֶׁל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט שֶׁהִפְסִיד אֶת חֶלְקוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, חָלִילָה וְחָס. וְאֶחָד מִקְּדוֹשֵׁי דּוֹרֵנוּ הִזְהִיר, בְּפִתְחוֹ שֶׁל הַקַּיִץ: "אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּהְיֶה חַם, אֲבָל אֲנִי מַזְהִיר אֶת מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהָקֵל מֵעָלָיו חֹם זֶה וְלִפְשֹׁט מִבְּגָדָיו. יֵדַע כִּי 'שָׁם', בַּגֵּיהִנּוֹם, חַם עוֹד יוֹתֵר!"... וְהַדְּבָרִים מִתְקַשְּׁרִים לְפָרָשָׁתֵנוּ. כְּשֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שָׁאַל אֶת הַבָּאִים מִן הַמִּלְחָמָה: "שֶׁמָּא חֲזַרְתֶּם לְקִלְקוּלְכֶם", הַאִם חֲטָאתֶם חָלִילָה, עָנוּ: "לֹא נִפְקַד (לֹא חָסֵר) מִמֶּנּוּ אִישׁ". וּפֵרֵשׁ מָרָן הַחִידָ"א זצ"ל, שֶׁהַחוֹטֵא - אֵינוֹ בְּגֶדֶר "אִישׁ"! הוּא מִתְבַּהֵם, וּמְאַבֵּד צֶלֶם אֱנוֹשׁ. הָבָה נַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא נְאַבֵּד צֶלֶם אֱנוֹשׁ, שֶׁלֹּא נִתְבַּהֵם בִּלְבוּשׁ שֶׁאֵינוֹ צָנוּעַ! לֹא יִתָּכֵן שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר יַשִּׁיל מֵעָלֵינוּ אֶת כְּבוֹדֵנוּ הָעַצְמִי, שֶׁכַּמָּה מַעֲלוֹת חֹם יִגְבְּרוּ עַל רִגְשׁוֹתֵינוּ הָאֱנוֹשִׁיִּים! וַדַּאי, נִסָּיוֹן גָּדוֹל הוּא - אֲבָל הֵן הָאָדָם נִבְרָא כְּדֵי לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, וְלֹא כְּדֵי לְהִכָּשֵׁל בּוֹ. וְאַדְרַבָּא הַנִּסָּיוֹן בָּא לְחַשֵּׁל וּלְחַזֵּק אוֹתוֹ. וְנַסְבִּיר זֹאת עַל יְדֵי סִפּוּר נֶחְמָד. יוֹם אֶחָד שָׁאַל הַנֶּכֶד אֶת סָבוֹ: "סַבָּא מַה יֵּשׁ לְךָ בַּיָּד?". "גֹּלֶם", עָנָה הַסַּבָּא, "וּבְתוֹךְ הַגֹּלֶם יֵשׁ פַּרְפַּר. בְּקָרוֹב הַגֹּלֶם יִבְקַע וְיֵצֵא מִמֶּנּוּ הַפַּרְפַּר". הִתְלַהֵב הַיֶּלֶד עַד מְאֹד וְשָׁאַל "אַתָּה יָכוֹל לָתֵת לִי אוֹתוֹ?". "כֵּן", אָמַר הַסַּבָּא, "אֲבָל תַּבְטִיחַ לִי, שֶׁכְּשֶׁיִּבְקַע הַגֹּלֶם וְהַפַּרְפַּר יְנַסֶּה לִקְפֹּץ וּלְהַכּוֹת עִם כְּנָפָיו עַל דָּפְנוֹת הַגֹּלֶם, אַתָּה לֹא תַּעֲזֹר לוֹ לָצֵאת. תֵּן לוֹ לָצֵאת בְּכוֹחוֹת עַצְמוֹ". הַיֶּלֶד הִבְטִיחַ, וְלָקַח אֶת הַגֹּלֶם הַבַּיְתָה. בַּבַּיִת הוּא יָשַׁב וְהִבִּיט עַל הַגֹּלֶם. לְפֶתַע רָאָה הַיֶּלֶד שֶׁהַגֹּלֶם מַתְחִיל לָזוּז וּלְהִתְנוֹעֵעַ, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נוֹצַר פֶּתַח קָטָן וְהוּא נִבְקַע. בְּתוֹךְ הַגֹּלֶם הָיָה פַּרְפַּר לַח וְיָפֶה, אֲשֶׁר הִכָּה בְּכָל כּוֹחוֹ עַל דָּפְנוֹת הַגֹּלֶם בְּנַסּוֹתוֹ לָצֵאת מִמֶּנּוּ, אַךְ לְלֹא הַצְלָחָה. רַחֲמָיו שֶׁל הַיֶּלֶד נִכְמְרוּ עַל הַיְּצוּר הָאֻמְלָל וְהוּא רָצָה לַעֲזֹר לַפַּרְפַּר לָצֵאת, אַךְ זָכַר אֶת דִּבְרֵי סָבוֹ וְנִמְנַע מִלַּעֲזֹר לוֹ. לְאַחַר זְמַן מָה, הַיֶּלֶד לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק יוֹתֵר. לִבּוֹ לֹא עָמַד לוֹ וְרַחֲמָיו גָּבְרוּ עַל הַבְטָחָתוֹ לְסָבוֹ. הוּא פָּתַח אֶת שְׁנֵי חֲצָאֵי הַגֹּלֶם לִרְוָחָה, כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לַפַּרְפַּר לָצֵאת. הַיְּצוּר הַמְּשֻׁחְרָר הִכָּה מְעַט בִּכְנָפָיו וְעָף הַחוּצָה. אַךְ חִיּוּכוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד לֹא הִסְפִּיק לְהִמָּתַח עַל פָּנָיו, וְהַפַּרְפַּר נָפַל וּמֵת. הַיֶּלֶד הֵרִים אֶת הַפַּרְפַּר הַמֵּת, וּפָרַץ בְּבֶכִי. בְּעוֹד הַפַּרְפַּר בְּיָדוֹ, הָלַךְ הַיֶּלֶד אֶל סָבוֹ וְהֶרְאָה לוֹ אוֹתוֹ בְּלִי לוֹמַר מִלָּה. הַסַּבָּא הִבִּיט בַּיֶּלֶד וְאָמַר: "נָכוֹן שֶׁעָזַרְתָּ לוֹ לָצֵאת?". "נָכוֹן", עָנָה הַיֶּלֶד. "אַתָּה מֵבִין, יַלְדִּי?", אָמַר הַסַּבָּא, "הַמַּאֲבָק שֶׁל הַפַּרְפַּר בְּתוֹךְ הַגֹּלֶם מְחַזֵּק אֶת כְּנָפָיו. בָּרֶגַע שֶׁהוּא מַכֶּה בְּדָפְנוֹת הַגֹּלֶם, שְׁרִירֵי כְּנָפָיו מִתְחַזְּקִים. בְּכָךְ שֶׁעָזַרְתָּ לוֹ, אַתָּה מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ לְפַתֵּחַ אֶת שְׁרִירֵי כְּנָפָיו, שֶׁאוֹתָם הוּא צָרִיךְ עַל מְנָת לִשְׂרֹד..." פְּעָמִים רַבּוֹת, הַדָּבָר שֶׁנִּרְאֶה הֲכִי גָּרוּעַ מִבְּחִינָתֵנוּ, עָשׂוּי לִהְיוֹת קֶרֶשׁ הַקְּפִיצָה הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּחַיֵּינוּ. לְעוֹלָם אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁקֹּשִׁי הוּא בְּעָיָה, לִפְעָמִים זֶה פָּשׁוּט הָאִמּוּן שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם מְיַעֵד לָנוּ עַל מְנָת שֶׁנְּחַזֵּק אֶת "שְׁרִירֵי הַכְּנָפַיִם" שֶׁלָּנוּ, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁאָנוּ מַצְלִיחִים לְהַמְרִיא מַעְלָה, אֶל חַיִּים טוֹבִים יוֹתֵר. כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת, הַקְּשָׁיִים וְהָאֶתְגָּרִים שֶׁאָנוּ נִתְקָלִים בָּהֶם בִּימֵי חַיֵּינוּ - הֵם אוֹתָם "תְּנָאֵי מַחֲנֶה קָשִׁים" שֶׁבָּאִים לְחַשֵּׁל וּלְחַזֵּק אוֹתָנוּ, לְהַכְשִׁיר אֶת נִשְׁמָתֵנוּ לְחַיִּים רוּחָנִיִּים, נֶאֱצָלִים וְנַעֲלִים. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)