Otzarot-Article

"וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" (ט-לב) הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה בְּכוֹר חוּצִ'ין זָצָ"ל מֵחַכְמֵי בָּבֶל, בְּסִפְרוֹ "מַעֲשֵׂה נִסִּים", נָשָׂא מָשָׁל נָאֶה:

מַעֲשֶׂה בְּנַעַר רַךְ שֶׁיָּצָא עִם אִמּוֹ לָשׂוּחַ בַּשָּׂדוֹת שֶׁמִּחוּץ לְעִיר. רָאָה שְׂדֵה תְּבוּאָה הָעוֹמֶדֶת בְּקָמוֹתֶיהָ, מֵהֶן שִׁבּוֹלֵי דָּגָן זְקוּפוֹת, נוֹשְׂאוֹת רָאשֵׁיהֶן בְּגָאוֹן וְנָעוֹת מַעֲדַנּוֹת לְרוּחַ הַיּוֹם, וּמֵהֶן כְּפוּפוֹת וְרָאשֵׁיהֶן שָׁחִים לָאָרֶץ בְּבוּשָׁה וּבַעֲנָוָה.

אָמַר לְאִמּוֹ: "מַה נָּאווּ הַשִּׁבּוֹלִים הַזְּקוּפוֹת וְהַגְּבוֹהוֹת. לוּ הָיִיתִי אֲנִי הָאִכָּר, הָיִיתִי מֵסִיר מִן הַשָּׂדֶה אֶת כָּל הַשִּׁבּוֹלִים הַכְּפוּפוֹת הַמְּכַעֲרוֹת אֶת מַרְאֵה הַנּוֹף..."

עָנְתָה לוֹ אִמּוֹ: "הַסְכֵּת וּשְׁמַע בְּנִי, וְשַׁנֵּן לֶקַח זֶה שׁוּב וָשׁוּב. אֱמֶת, כִּי הַשִּׁבּוֹלִים הַזְּקוּפוֹת נָאוֹת לְמַרְאֵה עֵינַיִם. אֲבָל אִם תִּתְבּוֹנֵן, תִּמְצָא וְתָבִין שֶׁהֵן נוֹשְׂאוֹת רָאשֵׁיהֶן אֶל-עָל מִשּׁוּם שֶׁדַּקּוֹת הֵן וּשְׁדוּפוֹת, וְהַמּוֹץ מְכַסֶּה עַל רֵיקָנוּת וּצְנִימוּת. וְאוֹתָן שִׁבּוֹלִים כְּפוּפוֹת וְשָׁחוֹת, שֶׁלֹּא נָשְׂאוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ, נִכְפְּפוּ מִשּׁוּם שֶׁגַּרְעִינֵי הַחִטָּה הִבְשִׁילוּ בָּהֶן, וְהִכְבִּידוּ אוֹתָן לָאָרֶץ.

"מִכָּאן תִּלְמַד, בְּנִי, לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָל דָּבָר לְעָמְקוֹ וּלְתָכְנוֹ, וְלֹא לָלֶכֶת שׁוֹלָל אַחַר מַרְאֵה עֵינַיִם שִׁטְחִי וְכוֹזֵב. עוֹד זֹאת, בְּנִי, הַשִּׁבֳּלִים הַזְּקוּפוֹת דּוֹמוֹת לְאִישׁ גֵּאֶה וּזְחוּחַ דַּעַת, הַזּוֹקֵף רֹאשׁוֹ בְּגָאוֹן וּבְשַׁחַץ וְאוֹמֵר: רְאוּ כִּי גָּדַלְתִּי בְּחָכְמָה וּבִינָה, מִי כָּמוֹנִי בְּשֵׂכֶל וּבְדַעַת! יָדוֹעַ תֵּדַע, כִּי אָדָם זֶה כְּסִיל הוּא וּבַעַר, וְכָל חָכְמָתוֹ כְּמוֹץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. כִּי הֶחָכָם בֶּאֱמֶת, כָּמוֹהוּ כַּשִּׁבּוֹלִים הַמְּלֵאוֹת הַכּוֹפְפוֹת רָאשֵׁיהֶם בִּפְנֵי כֹּל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: "אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם".

עָנָה הַנַּעַר וְאָמַר: "לֹא מִכָּל אָדָם בִּלְבַד, אֶלָּא אַף מִן הַשִּׁבֳּלִים שֶׁבַּשָּׂדֶה יֵשׁ לִלְמֹד חָכְמָה וָדַעַת..."

בְּסִפְרוֹ "עֵקֶב עֲנָוָה", מוֹצֵא הַגָּאוֹן רַבִּי רַחֲמִים נָסִים יְהוּדָה דִּי שְׁגוּרָה זָצָ"ל (מֵחַכְמֵי אִיזְמִיר) מַצָּב דּוֹמֶה בְּמַה שֶּׁאֵרַע לַיְּבוּל בְּמַכּוֹת מִצְרַיִם:

בְּמַכַּת בָּרָד סָפְגָה תְּבוּאַת מִצְרַיִם מַכָּה אֲנוּשָׁה. הַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעוֹרָה הֻכּוּ קָשׁוֹת בַּבָּרָד, וְהַפְּגִיעָה בָּהֶן הָיְתָה מַכָּה קָשָׁה לַכַּלְכָּלָה הַמִּצְרִית. יַחַד אִתָּן הֻכּוּ גַּם שְׁאָר הָעֵצִים וְעִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה, מִלְּבַד תְּבוּאַת הַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת שֶׁנִּצְּלוּ מֵהַמַּכָּה הַקָּשָׁה. וְזֹאת כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁאֵר תְּבוּאָה לְהַכּוֹת בַּהֶמְשֵׁךְ בְּמַכַּת הָאַרְבֶּה. וְכָךְ מְסַפֶּרֶת הַתּוֹרָה: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל". מְפָרֵשׁ רַשִּׁ"י: "כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב" כְּבָר בִּכְּרָה וְעוֹמֶדֶת בְּקָשְׁיָהּ וְנִשְׁתַּבְּרוּ וְנָפְלוּ, וְכֵן הַפִּשְׁתָּה גָּדְלָה כְּבָר וְהֻקְשָׁה לַעֲמֹד בְּגִבְעוֹלֶיהָ. "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה", מְאֻחָרוֹת וַעֲדַיִן הָיוּ רַכּוֹת וִיכוֹלוֹת לַעֲמֹד בִּפְנֵי קָשֶׁה".

קָרָה כָּאן לִכְאוֹרָה דָּבָר הָפוּךְ מִן הַטֶּבַע. בִּמְקוֹם שֶׁהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעוֹרָה הַקָּשׁוֹת יִשְׂרְדוּ אֶת הַבָּרָד הַנִּתָּךְ עֲלֵיהֶן, דַּוְקָא הַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת הָרַכּוֹת נוֹתְרוּ לְלֹא דֹּפִי. הֲכֵיצַד? דַּוְקָא רַכּוּתָן הִיא שֶׁהֵבִיאָה לְהַצָּלָתָן. כַּאֲשֶׁר הִכָּה בָּהֶן הַבָּרָד, הֵן הִתְקַפְּלוּ בִּגְמִישׁוּת וְשָׂרְדוּ אֶת הַמַּכָּה הַקָּשָׁה, וְאִלּוּ הַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעוֹרָה עָמְדוּ בְּקַשְׁיוּתָן וְנִשְׁבְּרוּ. לְלַמֶּדְךָ שֶׁבַּעַל הָעֲנָוָה לִפְעָמִים נִרְאֶה 'מִתְקַפֵּל' וְכָנוּעַ, אַךְ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא יוֹצֵא הַמַּרְוִיחַ הַגָּדוֹל, לְעֻמַּת בַּעַל הַגַּאֲוָה.

חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ בַּעַל הַגַּאֲוָה "כְּכָל שֶׁיִּגְדַּל כְּבוֹדִי - כָּךְ תַּעֲלֶה וְתָרוּם קַרְנִי!", בְּשָׁעָה שֶׁלְּמַעֲשֶׂה בְּדִיּוּק לְהֶפֶךְ - בִּמְקוֹם לְרוֹמֵם אוֹתוֹ, הַגַּאֲוָה מַשְׁפִּילָה אוֹתוֹ עַד לַתְּהוֹם. כְּדִבְרֵי חֲזַ"ל (עֵרוּבִין יג:): "כָּל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ, וְכָל הַמַּגְבִּיהַּ עַצְמוֹ - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ".

מָשָׁל נָאֶה הִמְשִׁילוּ עַל כָּךְ:

שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ בְּצַוְתָּא. הָאֶחָד גִּבּוֹר וְהַשֵּׁנִי חַלָּשׁ. הָרִאשׁוֹן גָּבוֹהַּ וּבָרִיא, וְאִלּוּ רֵעֵהוּ כָּפוּף וְחוֹלֶה. אַךְ דָּבָר אֶחָד חָלְקוּ יַחְדָּו וְלֹא מֵרְצוֹנָם הַטּוֹב, וְהוּא הָעֲנִיּוּת. הַדַּלּוּת הָיְתָה מְנָת חֶלְקָם וְלִוְּתָה אוֹתָם בְּנֶאֱמָנוּת בְּכָל דֶּרֶךְ אֵלֶיהָ פָּנוּ...

לַמְרוֹת דַּרְכָּם הַמְּשֻׁתֶּפֶת, מִכֵּיוָן שֶׁטֶּבַע הָאָדָם לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ מַעְלָה טוֹבָה מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ, הָיָה הַגִּבּוֹר מִתְאַנֶּה לַחַלָּשׁ וּמִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹנוֹ, מֵצִיק לוֹ וְלוֹעֵג תְּדִירוֹת. יוֹם אֶחָד, הֶעָנִי הֶחָלוּשׁ כְּבָר לֹא יָכוֹל הָיָה לָשֵׂאת אֶת חֶרְפָּתוֹ, וְהוּא נָשָׂא רֹאשׁוֹ אֶל הַגָּבוֹהַּ וּשְׁאָלוֹ: "אֵיךְ לֹא תִּפְחַד מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? הֲלֹא בְּיָדוֹ לְהַשְׁפִּיל גֵּאִים וּלְהַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים!" פָּרַץ הַגִּבּוֹר בִּצְחוֹק מְלַגְלֵג, וְלֹא חָדַל מֵהֲצָקוֹתָיו...

וְהִנֵּה, הִגִּיעוּ הַשְּׁנַיִם בְּדַרְכָּם לְעִיר הַמְּלוּכָה. וּבְאוֹתָהּ עֵת הָיָה הַמֶּלֶךְ מְחַפֵּשׂ שׁוֹמֵר רֹאשׁ וְרוֹפֵא, וְלִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הִתְיַצְּבוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים. הָאֶחָד הִצִּיג עַצְמוֹ כְּלוֹחֵם אַמִּיץ גִּבּוֹר, וְהַשֵּׁנִי בִּקֵּשׁ לְהִתְקַבֵּל כְּרוֹפֵא הֶחָצֵר.

"בַּמֶּה יִבָּחֲנוּ כִּשּׁוּרֵיכֶם?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ.

"הָבִיאוּ נָא לְפָנַי אָדָם בָּרִיא וְחָזָק, חָסֹן וְגִבּוֹר", הִצְהִיר הַלּוֹחֵם, "וְאֶמְחָצֶנּוּ בְּיָדִי הָאַחַת לְלֹא תְּקוּמָה". וְאִלּוּ הָאִישׁ שֶׁהִצִּיג עַצְמוֹ כְּרוֹפֵא מֻמְחֶה, אָמַר: "יָבִיאוּ אֵלַי אָדָם חַלָּשׁ וִידוּעַ חֹלִי, וּבְיוֹם אֶחָד אֲרַפֵּא אוֹתוֹ מִכָּל חֲלָאָיו!"

הִסְכִּים הַמֶּלֶךְ, וְשָׁלַח אֶת עֲבָדָיו לְהָבִיא לְפָנָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים, הָאֶחָד גִּבּוֹר וְחָסֹן, וְהַשֵּׁנִי חַלָּשׁ וְחוֹלֶה. יָצְאוּ הָעֲבָדִים אֶת הָעִיר, לֹא הִרְחִיקוּ, וְהִנֵּה נִתְקְלוּ בִּשְׁנֵי הָעֲנִיִּים שֶׁזֶּה מִקָּרוֹב בָּאוּ הָעִירָה. הַשְּׁנַיִם הִתְאִימוּ לְהַפְלִיא לְבַקָּשַׁת הַמֶּלֶךְ, הָאֶחָד בָּרִיא וְחָזָק, וְהַשֵּׁנִי חַלָּשׁ וְחוֹלֶה. שָׂמְחוּ שֶׁצָּדוּ שְׁתֵּי צִפּוֹרִים בְּמַכָּה אַחַת, וּמִהֲרוּ וֶהֱבִיאוּם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

נִגַּשׁ הַלּוֹחֵם אֶל הֶעָנִי הַגִּבּוֹר, וּבְיָד אַחַת מְחָצוֹ אַרְצָה, וְאִלּוּ הָרוֹפֵא נָטַל אֶת הֶעָנִי וּבְאוֹתוֹ יוֹם רִפְּאוֹ מִכָּל מַחֲלוֹתָיו.

נִמְצָא, שֶׁדַּוְקָא גְּבוּרַת הֶעָנִי הַגִּבּוֹר הָיְתָה לְרָעָתוֹ, וְדַוְקָא חֻלְשָׁתוֹ שֶׁל הֶעָנִי הַחוֹלֶה וְרֹב מַחֲלוֹתָיו הָיוּ לְטוֹבָתוֹ. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	שמיני תש"פ
	הָעִקָּר הַמַּעֲשֶׂה
	"וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" (ט-לב) הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה בְּכוֹר חוּצִ'ין זָצָ"ל מֵחַכְמֵי בָּבֶל, בְּסִפְרוֹ "מַעֲשֵׂה נִסִּים", נָשָׂא מָשָׁל נָאֶה: מַעֲשֶׂה בְּנַעַר רַךְ שֶׁיָּצָא עִם אִמּוֹ לָשׂוּחַ בַּשָּׂדוֹת שֶׁמִּחוּץ לְעִיר. רָאָה שְׂדֵה תְּבוּאָה הָעוֹמֶדֶת בְּקָמוֹתֶיהָ, מֵהֶן שִׁבּוֹלֵי דָּגָן זְקוּפוֹת, נוֹשְׂאוֹת רָאשֵׁיהֶן בְּגָאוֹן וְנָעוֹת מַעֲדַנּוֹת לְרוּחַ הַיּוֹם, וּמֵהֶן כְּפוּפוֹת וְרָאשֵׁיהֶן שָׁחִים לָאָרֶץ בְּבוּשָׁה וּבַעֲנָוָה. אָמַר לְאִמּוֹ: "מַה נָּאווּ הַשִּׁבּוֹלִים הַזְּקוּפוֹת וְהַגְּבוֹהוֹת. לוּ הָיִיתִי אֲנִי הָאִכָּר, הָיִיתִי מֵסִיר מִן הַשָּׂדֶה אֶת כָּל הַשִּׁבּוֹלִים הַכְּפוּפוֹת הַמְּכַעֲרוֹת אֶת מַרְאֵה הַנּוֹף..." עָנְתָה לוֹ אִמּוֹ: "הַסְכֵּת וּשְׁמַע בְּנִי, וְשַׁנֵּן לֶקַח זֶה שׁוּב וָשׁוּב. אֱמֶת, כִּי הַשִּׁבּוֹלִים הַזְּקוּפוֹת נָאוֹת לְמַרְאֵה עֵינַיִם. אֲבָל אִם תִּתְבּוֹנֵן, תִּמְצָא וְתָבִין שֶׁהֵן נוֹשְׂאוֹת רָאשֵׁיהֶן אֶל-עָל מִשּׁוּם שֶׁדַּקּוֹת הֵן וּשְׁדוּפוֹת, וְהַמּוֹץ מְכַסֶּה עַל רֵיקָנוּת וּצְנִימוּת. וְאוֹתָן שִׁבּוֹלִים כְּפוּפוֹת וְשָׁחוֹת, שֶׁלֹּא נָשְׂאוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ, נִכְפְּפוּ מִשּׁוּם שֶׁגַּרְעִינֵי הַחִטָּה הִבְשִׁילוּ בָּהֶן, וְהִכְבִּידוּ אוֹתָן לָאָרֶץ. "מִכָּאן תִּלְמַד, בְּנִי, לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָל דָּבָר לְעָמְקוֹ וּלְתָכְנוֹ, וְלֹא לָלֶכֶת שׁוֹלָל אַחַר מַרְאֵה עֵינַיִם שִׁטְחִי וְכוֹזֵב. עוֹד זֹאת, בְּנִי, הַשִּׁבֳּלִים הַזְּקוּפוֹת דּוֹמוֹת לְאִישׁ גֵּאֶה וּזְחוּחַ דַּעַת, הַזּוֹקֵף רֹאשׁוֹ בְּגָאוֹן וּבְשַׁחַץ וְאוֹמֵר: רְאוּ כִּי גָּדַלְתִּי בְּחָכְמָה וּבִינָה, מִי כָּמוֹנִי בְּשֵׂכֶל וּבְדַעַת! יָדוֹעַ תֵּדַע, כִּי אָדָם זֶה כְּסִיל הוּא וּבַעַר, וְכָל חָכְמָתוֹ כְּמוֹץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. כִּי הֶחָכָם בֶּאֱמֶת, כָּמוֹהוּ כַּשִּׁבּוֹלִים הַמְּלֵאוֹת הַכּוֹפְפוֹת רָאשֵׁיהֶם בִּפְנֵי כֹּל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: "אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם". עָנָה הַנַּעַר וְאָמַר: "לֹא מִכָּל אָדָם בִּלְבַד, אֶלָּא אַף מִן הַשִּׁבֳּלִים שֶׁבַּשָּׂדֶה יֵשׁ לִלְמֹד חָכְמָה וָדַעַת..." בְּסִפְרוֹ "עֵקֶב עֲנָוָה", מוֹצֵא הַגָּאוֹן רַבִּי רַחֲמִים נָסִים יְהוּדָה דִּי שְׁגוּרָה זָצָ"ל (מֵחַכְמֵי אִיזְמִיר) מַצָּב דּוֹמֶה בְּמַה שֶּׁאֵרַע לַיְּבוּל בְּמַכּוֹת מִצְרַיִם: בְּמַכַּת בָּרָד סָפְגָה תְּבוּאַת מִצְרַיִם מַכָּה אֲנוּשָׁה. הַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעוֹרָה הֻכּוּ קָשׁוֹת בַּבָּרָד, וְהַפְּגִיעָה בָּהֶן הָיְתָה מַכָּה קָשָׁה לַכַּלְכָּלָה הַמִּצְרִית. יַחַד אִתָּן הֻכּוּ גַּם שְׁאָר הָעֵצִים וְעִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה, מִלְּבַד תְּבוּאַת הַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת שֶׁנִּצְּלוּ מֵהַמַּכָּה הַקָּשָׁה. וְזֹאת כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁאֵר תְּבוּאָה לְהַכּוֹת בַּהֶמְשֵׁךְ בְּמַכַּת הָאַרְבֶּה. וְכָךְ מְסַפֶּרֶת הַתּוֹרָה: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל". מְפָרֵשׁ רַשִּׁ"י: "כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב" כְּבָר בִּכְּרָה וְעוֹמֶדֶת בְּקָשְׁיָהּ וְנִשְׁתַּבְּרוּ וְנָפְלוּ, וְכֵן הַפִּשְׁתָּה גָּדְלָה כְּבָר וְהֻקְשָׁה לַעֲמֹד בְּגִבְעוֹלֶיהָ. "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה", מְאֻחָרוֹת וַעֲדַיִן הָיוּ רַכּוֹת וִיכוֹלוֹת לַעֲמֹד בִּפְנֵי קָשֶׁה". קָרָה כָּאן לִכְאוֹרָה דָּבָר הָפוּךְ מִן הַטֶּבַע. בִּמְקוֹם שֶׁהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעוֹרָה הַקָּשׁוֹת יִשְׂרְדוּ אֶת הַבָּרָד הַנִּתָּךְ עֲלֵיהֶן, דַּוְקָא הַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת הָרַכּוֹת נוֹתְרוּ לְלֹא דֹּפִי. הֲכֵיצַד? דַּוְקָא רַכּוּתָן הִיא שֶׁהֵבִיאָה לְהַצָּלָתָן. כַּאֲשֶׁר הִכָּה בָּהֶן הַבָּרָד, הֵן הִתְקַפְּלוּ בִּגְמִישׁוּת וְשָׂרְדוּ אֶת הַמַּכָּה הַקָּשָׁה, וְאִלּוּ הַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעוֹרָה עָמְדוּ בְּקַשְׁיוּתָן וְנִשְׁבְּרוּ. לְלַמֶּדְךָ שֶׁבַּעַל הָעֲנָוָה לִפְעָמִים נִרְאֶה 'מִתְקַפֵּל' וְכָנוּעַ, אַךְ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא יוֹצֵא הַמַּרְוִיחַ הַגָּדוֹל, לְעֻמַּת בַּעַל הַגַּאֲוָה. חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ בַּעַל הַגַּאֲוָה "כְּכָל שֶׁיִּגְדַּל כְּבוֹדִי - כָּךְ תַּעֲלֶה וְתָרוּם קַרְנִי!", בְּשָׁעָה שֶׁלְּמַעֲשֶׂה בְּדִיּוּק לְהֶפֶךְ - בִּמְקוֹם לְרוֹמֵם אוֹתוֹ, הַגַּאֲוָה מַשְׁפִּילָה אוֹתוֹ עַד לַתְּהוֹם. כְּדִבְרֵי חֲזַ"ל (עֵרוּבִין יג:): "כָּל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ, וְכָל הַמַּגְבִּיהַּ עַצְמוֹ - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ". מָשָׁל נָאֶה הִמְשִׁילוּ עַל כָּךְ: שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ בְּצַוְתָּא. הָאֶחָד גִּבּוֹר וְהַשֵּׁנִי חַלָּשׁ. הָרִאשׁוֹן גָּבוֹהַּ וּבָרִיא, וְאִלּוּ רֵעֵהוּ כָּפוּף וְחוֹלֶה. אַךְ דָּבָר אֶחָד חָלְקוּ יַחְדָּו וְלֹא מֵרְצוֹנָם הַטּוֹב, וְהוּא הָעֲנִיּוּת. הַדַּלּוּת הָיְתָה מְנָת חֶלְקָם וְלִוְּתָה אוֹתָם בְּנֶאֱמָנוּת בְּכָל דֶּרֶךְ אֵלֶיהָ פָּנוּ... לַמְרוֹת דַּרְכָּם הַמְּשֻׁתֶּפֶת, מִכֵּיוָן שֶׁטֶּבַע הָאָדָם לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ מַעְלָה טוֹבָה מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ, הָיָה הַגִּבּוֹר מִתְאַנֶּה לַחַלָּשׁ וּמִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹנוֹ, מֵצִיק לוֹ וְלוֹעֵג תְּדִירוֹת. יוֹם אֶחָד, הֶעָנִי הֶחָלוּשׁ כְּבָר לֹא יָכוֹל הָיָה לָשֵׂאת אֶת חֶרְפָּתוֹ, וְהוּא נָשָׂא רֹאשׁוֹ אֶל הַגָּבוֹהַּ וּשְׁאָלוֹ: "אֵיךְ לֹא תִּפְחַד מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? הֲלֹא בְּיָדוֹ לְהַשְׁפִּיל גֵּאִים וּלְהַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים!" פָּרַץ הַגִּבּוֹר בִּצְחוֹק מְלַגְלֵג, וְלֹא חָדַל מֵהֲצָקוֹתָיו... וְהִנֵּה, הִגִּיעוּ הַשְּׁנַיִם בְּדַרְכָּם לְעִיר הַמְּלוּכָה. וּבְאוֹתָהּ עֵת הָיָה הַמֶּלֶךְ מְחַפֵּשׂ שׁוֹמֵר רֹאשׁ וְרוֹפֵא, וְלִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הִתְיַצְּבוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים. הָאֶחָד הִצִּיג עַצְמוֹ כְּלוֹחֵם אַמִּיץ גִּבּוֹר, וְהַשֵּׁנִי בִּקֵּשׁ לְהִתְקַבֵּל כְּרוֹפֵא הֶחָצֵר. "בַּמֶּה יִבָּחֲנוּ כִּשּׁוּרֵיכֶם?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ. "הָבִיאוּ נָא לְפָנַי אָדָם בָּרִיא וְחָזָק, חָסֹן וְגִבּוֹר", הִצְהִיר הַלּוֹחֵם, "וְאֶמְחָצֶנּוּ בְּיָדִי הָאַחַת לְלֹא תְּקוּמָה". וְאִלּוּ הָאִישׁ שֶׁהִצִּיג עַצְמוֹ כְּרוֹפֵא מֻמְחֶה, אָמַר: "יָבִיאוּ אֵלַי אָדָם חַלָּשׁ וִידוּעַ חֹלִי, וּבְיוֹם אֶחָד אֲרַפֵּא אוֹתוֹ מִכָּל חֲלָאָיו!" הִסְכִּים הַמֶּלֶךְ, וְשָׁלַח אֶת עֲבָדָיו לְהָבִיא לְפָנָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים, הָאֶחָד גִּבּוֹר וְחָסֹן, וְהַשֵּׁנִי חַלָּשׁ וְחוֹלֶה. יָצְאוּ הָעֲבָדִים אֶת הָעִיר, לֹא הִרְחִיקוּ, וְהִנֵּה נִתְקְלוּ בִּשְׁנֵי הָעֲנִיִּים שֶׁזֶּה מִקָּרוֹב בָּאוּ הָעִירָה. הַשְּׁנַיִם הִתְאִימוּ לְהַפְלִיא לְבַקָּשַׁת הַמֶּלֶךְ, הָאֶחָד בָּרִיא וְחָזָק, וְהַשֵּׁנִי חַלָּשׁ וְחוֹלֶה. שָׂמְחוּ שֶׁצָּדוּ שְׁתֵּי צִפּוֹרִים בְּמַכָּה אַחַת, וּמִהֲרוּ וֶהֱבִיאוּם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. נִגַּשׁ הַלּוֹחֵם אֶל הֶעָנִי הַגִּבּוֹר, וּבְיָד אַחַת מְחָצוֹ אַרְצָה, וְאִלּוּ הָרוֹפֵא נָטַל אֶת הֶעָנִי וּבְאוֹתוֹ יוֹם רִפְּאוֹ מִכָּל מַחֲלוֹתָיו. נִמְצָא, שֶׁדַּוְקָא גְּבוּרַת הֶעָנִי הַגִּבּוֹר הָיְתָה לְרָעָתוֹ, וְדַוְקָא חֻלְשָׁתוֹ שֶׁל הֶעָנִי הַחוֹלֶה וְרֹב מַחֲלוֹתָיו הָיוּ לְטוֹבָתוֹ. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)