Otzarot-Article

"עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ" (כב-לב) וְכִי מָה אִכְפַּת לַמַּלְאָךְ אִם בִּלְעָם הִכָּה אֶת הָאָתוֹן אוֹ לֹא? הֲרֵי זוֹהִי הָאָתוֹן שֶׁלּוֹ, וּמֻתָּר לוֹ לְהַכּוֹתָהּ! אֶלָּא, אוֹמֵר רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ"ם, שֶׁהַמַּלְאָךְ בָּא לְלַמְּדֵנוּ שֶׁאָסוּר לְהִתְאַכְזֵר לְבַעֲלֵי חַיִּים, וַאֲפִלּוּ לִבְהֶמְתוֹ אָסוּר לוֹ לְהַרְבִּיץ לְלֹא תּוֹעֶלֶת. אַף לֹא נַהֲרֹג בַּעַל חַיִּים, אֶלָּא אִם בִּרְצוֹנֵנוּ לֵהָנוֹת מִבְּשָׂרוֹ, כַּכָּתוּב: "כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ". כִּי עָלֵינוּ לְהַלֵּךְ בִּדְרָכָיו שֶׁל מָקוֹם, שֶׁרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו, וְאֵין לָנוּ לַהֲרֹג בַּעַל חַיִּים אֶלָּא לְתוֹעֶלֶת, אוֹ כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הַזָּקָתוֹ.

דָּרַשׁ הָרַב טוֹיסִיג: אִם כָּךְ נִצְטַוֵּינוּ לָחוּס עַל בַּעַל חַיִּים שֶׁלָּנוּ, כַּמָּה עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְצַעֵר אֶת חֲבֵרֵינוּ! וּכְבָר הִגִּידוּ מַגִּידֵי מוּסָר סִפּוּרִים מְהֵימָנִים, מְסַמְּרֵי שֵׂעָר, עַל אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ עַל מוֹצְאוֹת פִּיהֶם, וְהִשְׁתַּלְּחוּ בְּחַבְרֵיהֶם וּבִזּוּ אוֹתָם, אֲפִלּוּ בְּדִבּוּרִים מוּעָטִים בְּעַלְמָא, וְלֹא הִרְגִּישׁוּ אֵיךְ שֶׁהַדִּבּוּרִים הָאֵלּוּ חָדְרוּ לְעֹמֶק לֵב הַמִּתְבַּזֶּה, וְדָקְרוּ אֶת לִבּוֹ כְּמַדְקְרוֹת חֶרֶב מַמָּשׁ ה' יְרַחֵם. וּמֵחֲמַת חֹסֶר יְדִיעָה, לֹא הֶעֱלָה הַמְּבַזֶּה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁעָלָיו לָגֶשֶׁת וּלְפַיֵּס אֶת חֲבֵרוֹ. וְרַק לְאַחַר תְּקוּפָה אֲרֻכָּה, כְּשֶׁהִשְׂתָּרְגָה עַל צַוָּארוֹ צָרָה צְרוּרָה, וְכַמָּה הַרְפַּתְקָאוֹת עָבְרוּ עָלָיו, אָז הֵבִין שֶׁסִּבַּת הַצָּרוֹת שֶׁפְּקָדוּהוּ הִיא מִפְּנֵי שֶׁפָּגַע בְּרֵעֵהוּ פְּגִיעָה שֶׁהָיְתָה בָּהּ שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְאָז הִזְדָּרֵז לְחַלּוֹת פְּנֵי הַמִּתְבַּזֶּה וּלְבַקֵּשׁ מְחִלָּתוֹ בְּלֵב תָּמִים, וּלְאַחַר שֶׁהִתְפַּיְּסוּ כַּהֲלָכָה, עָזְבָה הַצָּרָה אֶת בֵּיתוֹ, וְחָזְרָה הַשַּׁלְוָה לִשְׁרוֹת בִּמְעוֹנוֹ.

וּמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, מְסֻפָּר עַל הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי גְּדַלְיָה מֹשֶׁה מִזְּוִיעהל זצ"ל, שָׁעוֹת סְפוּרוֹת טֶרֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ, כְּשֶׁשָּׁכַב עַל עֶרֶשׂ דְּוַי, מְסוֹבָב בְּיִסּוּרִים קָשִׁים, רָאָהוּ מְשַׁמְּשׁוֹ הַנֶּאֱמָן רַבִּי אֵלִיָּהוּ רָאטֶה זצ"ל שֶׁהוּא מְמַלְמֵל בְּפִיו אֶת הַפָּסוּק (תְּהִלִּים טו-ג): "לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ", וְחָזַר עָלָיו כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים.

שָׁאַל הַמְּשַׁמֵּשׁ אֶת רַבּוֹ לְמַה מִּתְכַּוֵּן בְּשִׁנּוּן פָּסוּק זֶה דַּוְקָא, וֶהֱשִׁיבוֹ הָרַבִּי: "דַּע לְךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה יֶשְׁנָם דַּרְכּוֹנִים עִמָּהֶם אֶפְשָׁר לַעֲבֹר רַק מִמְּדִינָה אַחַת לִרְעוּתָהּ, וְיֵשׁ דַּרְכּוֹנִים מְיֻחָדִים הַנִּתָּנִים רַק לְשָׂרִים וְרוֹזְנִים, בְּאֶמְצָעוּתָם אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס לְכָל מְדִינוֹת הָעוֹלָם - כְּדֻגְמַת כָּךְ יֵשׁ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל 'דַּרְכּוֹנִים' שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם נִתָּן לְהִכָּנֵס לַהֵיכָלוֹת הָעֶלְיוֹנִים. לְמָשָׁל: עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִכְנָסִים לְהֵיכַל הַתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי הַתְּפִלָּה נִכְנָסִים לְהֵיכַל הַתְּפִלָּה. אֲבָל יֵשׁ דַּרְכּוֹנִים מְיֻחָדִים שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם נִפְתָּחִים כָּל הַשְּׁעָרִים, וְאֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס לְכָל הֵיכָלוֹת גַּן הָעֵדֶן, לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַד אֵין שִׁעוּר. וְהַדַּרְכּוֹן הַזֶּה הוּא מִי שֶׁיָּכוֹל לְהָעִיד עַל עַצְמוֹ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא פָּגַע בְּאִישׁ יְהוּדִי. וְזוֹהִי הַסִּבָּה שֶׁהִנְנִי חוֹזֵר וּמְשַׁנֵּן פָּסוּק זֶה עַתָּה, כִּי הוּא הַדַּרְכּוֹן שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יִפָּתְחוּ לְפָנַי כָּל שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן".

וְהַדְּבָרִים מַחֲרִידִים לֵב וּמְזַעְזְעִים כָּל נֶפֶשׁ יְרֵא אֱלוֹקִים, וּבְוַדַּאי לֹא נִתְּנוּ לְהֵאָמֵר אֶלָּא עַל יְדֵי יְחִידֵי סְגֻלָּה שֶׁבַּדּוֹר, וְלֹא כָּל אֶחָד יָכוֹל לוֹמַר זִכַּכְתִּי לִבִּי וְנִקִּיתִי כַּפַּי, לֹא עָשִׂיתִי רָעָה לְאִישׁ, וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂאתִי עַל קְרוֹבַי.

אָמְרוּ חָזָ"ל (יוֹמָא ט:): "מִקְדָּשׁ שֵׁנִי, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים, מִפְּנֵי מָה חָרַב? מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בּוֹ שִׂנְאַת חִנָּם. וּבַיְּרוּשַׁלְמִי (יוֹמָא א.) אָמְרוּ עוֹד: "אֲבָל בְּשֵׁנִי, מַכִּירִין אָנוּ אוֹתָם שֶׁהָיוּ יְגֵעִין בַּתּוֹרָה וּזְהִירִין בְּמִצְווֹת וּבְמַעְשְׂרוֹת, וְכָל וֶסֶת טוֹבָה הָיְתָה בָּהֶן. אֶלָּא שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִין אֶת הַמָּמוֹן וְשׂוֹנְאִין אֵלּוּ לְאֵלּוּ שִׂנְאַת חִנָּם".

וְנִרְאֶה לְבָאֵר, שֶׁהַהוֹסָפָה שֶׁהוֹסִיף הַיְּרוּשַׁלְמִי - "שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִין אֶת הַמָּמוֹן" - אֵינָהּ עֲבֵרָה נוֹסֶפֶת חוּץ מִשִּׂנְאַת הַחִנָּם, אֶלָּא בֵּאוּר הַמְּבָאֵר אֵיךְ הִגִּיעוּ לֶעָווֹן הַזֶּה שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם. וְאָמְרוּ, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ אוֹהֲבִים אֶת הַמָּמוֹן, וּמִי שֶׁלָּהוּט וְרוֹדֵף אַחַר הַכֶּסֶף - תָּמִיד נַעֲשֶׂה צַר עַיִן בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהֲרֵי תַּאֲוַת הַמָּמוֹן - מְקוֹרָהּ מִפְּנֵי שֶׁהָאִישׁ אֵינוֹ מַאֲמִין בְּמַאֲמַר חָזָ"ל (יוֹמָא לח:): "אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ כִּמְלוֹא נִימָה", וּמֵחֲמַת חֹסֶר הָאֱמוּנָה, הוּא מִתְהַלֵּךְ תָּמִיד בְּהַרְגָּשָׁה שֶׁחֲבֵרוֹ נוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ מִמֶּנּוּ, וּמִתְעוֹרֶרֶת בְּלִבּוֹ אֵיבָה עַל הַזּוּלָת, וּמִתְרַבָּה הַשִּׂנְאָה וְהַתַּחֲרוּת בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

וְאַף אִם אָמְנָם אֵין לְךָ אִישׁ שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב מָמוֹן, וְזֶהוּ טֶבַע מִטִּבְעֵי הַבְּרִיאָה שֶׁהִטְבִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, אֲבָל עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל אִישׁ יְהוּדִי הִיא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁמִּזּוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה (בֵּיצָה טז:), וּמַה שֶּׁנִּקְצַב עֲבוּרוֹ מִן הַשָּׁמַיִם - יְקַבְּלוֹ, וְלֹא תּוּכַל שׁוּם בְּרִיָּה לָקַחַת מִמֶּנּוּ אֶת הַסְּכוּם הַמָּלֵא שֶׁנִּקְצַב עֲבוּרוֹ. וּמַה שֶּׁלֹּא נִקְצַב לוֹ - לֹא יְקַבֵּל גַּם אִם יְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת וּפְעִילוּת לִצְבֹּר לוֹ הוֹן.

וְהַמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה זוֹ בְּכָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ, יִהְיוּ כָּל יָמָיו בְּרֹגַע וּבְאֹשֶׁר, וְלֹא יִתֵּן עֵינָיו בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שִׂנְאַת חִנָּם, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, תִּתְוַסֵּף אַהֲבַת חִנָּם וְאַחְוָה וְקִרְבָה בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּבָזֶה יְזָרֵז אֶת הַגְּאֻלָּה הַמְּקֻוָּה. (כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל)

	צו תש"פ
	לְנַצֵּל אֶת הַכּוֹחוֹת הַטְּמוּנִים בָּנוּ!
	"עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ" (כב-לב) וְכִי מָה אִכְפַּת לַמַּלְאָךְ אִם בִּלְעָם הִכָּה אֶת הָאָתוֹן אוֹ לֹא? הֲרֵי זוֹהִי הָאָתוֹן שֶׁלּוֹ, וּמֻתָּר לוֹ לְהַכּוֹתָהּ! אֶלָּא, אוֹמֵר רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ"ם, שֶׁהַמַּלְאָךְ בָּא לְלַמְּדֵנוּ שֶׁאָסוּר לְהִתְאַכְזֵר לְבַעֲלֵי חַיִּים, וַאֲפִלּוּ לִבְהֶמְתוֹ אָסוּר לוֹ לְהַרְבִּיץ לְלֹא תּוֹעֶלֶת. אַף לֹא נַהֲרֹג בַּעַל חַיִּים, אֶלָּא אִם בִּרְצוֹנֵנוּ לֵהָנוֹת מִבְּשָׂרוֹ, כַּכָּתוּב: "כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ". כִּי עָלֵינוּ לְהַלֵּךְ בִּדְרָכָיו שֶׁל מָקוֹם, שֶׁרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו, וְאֵין לָנוּ לַהֲרֹג בַּעַל חַיִּים אֶלָּא לְתוֹעֶלֶת, אוֹ כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הַזָּקָתוֹ. דָּרַשׁ הָרַב טוֹיסִיג: אִם כָּךְ נִצְטַוֵּינוּ לָחוּס עַל בַּעַל חַיִּים שֶׁלָּנוּ, כַּמָּה עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְצַעֵר אֶת חֲבֵרֵינוּ! וּכְבָר הִגִּידוּ מַגִּידֵי מוּסָר סִפּוּרִים מְהֵימָנִים, מְסַמְּרֵי שֵׂעָר, עַל אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ עַל מוֹצְאוֹת פִּיהֶם, וְהִשְׁתַּלְּחוּ בְּחַבְרֵיהֶם וּבִזּוּ אוֹתָם, אֲפִלּוּ בְּדִבּוּרִים מוּעָטִים בְּעַלְמָא, וְלֹא הִרְגִּישׁוּ אֵיךְ שֶׁהַדִּבּוּרִים הָאֵלּוּ חָדְרוּ לְעֹמֶק לֵב הַמִּתְבַּזֶּה, וְדָקְרוּ אֶת לִבּוֹ כְּמַדְקְרוֹת חֶרֶב מַמָּשׁ ה' יְרַחֵם. וּמֵחֲמַת חֹסֶר יְדִיעָה, לֹא הֶעֱלָה הַמְּבַזֶּה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁעָלָיו לָגֶשֶׁת וּלְפַיֵּס אֶת חֲבֵרוֹ. וְרַק לְאַחַר תְּקוּפָה אֲרֻכָּה, כְּשֶׁהִשְׂתָּרְגָה עַל צַוָּארוֹ צָרָה צְרוּרָה, וְכַמָּה הַרְפַּתְקָאוֹת עָבְרוּ עָלָיו, אָז הֵבִין שֶׁסִּבַּת הַצָּרוֹת שֶׁפְּקָדוּהוּ הִיא מִפְּנֵי שֶׁפָּגַע בְּרֵעֵהוּ פְּגִיעָה שֶׁהָיְתָה בָּהּ שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְאָז הִזְדָּרֵז לְחַלּוֹת פְּנֵי הַמִּתְבַּזֶּה וּלְבַקֵּשׁ מְחִלָּתוֹ בְּלֵב תָּמִים, וּלְאַחַר שֶׁהִתְפַּיְּסוּ כַּהֲלָכָה, עָזְבָה הַצָּרָה אֶת בֵּיתוֹ, וְחָזְרָה הַשַּׁלְוָה לִשְׁרוֹת בִּמְעוֹנוֹ. וּמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, מְסֻפָּר עַל הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי גְּדַלְיָה מֹשֶׁה מִזְּוִיעהל זצ"ל, שָׁעוֹת סְפוּרוֹת טֶרֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ, כְּשֶׁשָּׁכַב עַל עֶרֶשׂ דְּוַי, מְסוֹבָב בְּיִסּוּרִים קָשִׁים, רָאָהוּ מְשַׁמְּשׁוֹ הַנֶּאֱמָן רַבִּי אֵלִיָּהוּ רָאטֶה זצ"ל שֶׁהוּא מְמַלְמֵל בְּפִיו אֶת הַפָּסוּק (תְּהִלִּים טו-ג): "לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ", וְחָזַר עָלָיו כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים. שָׁאַל הַמְּשַׁמֵּשׁ אֶת רַבּוֹ לְמַה מִּתְכַּוֵּן בְּשִׁנּוּן פָּסוּק זֶה דַּוְקָא, וֶהֱשִׁיבוֹ הָרַבִּי: "דַּע לְךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה יֶשְׁנָם דַּרְכּוֹנִים עִמָּהֶם אֶפְשָׁר לַעֲבֹר רַק מִמְּדִינָה אַחַת לִרְעוּתָהּ, וְיֵשׁ דַּרְכּוֹנִים מְיֻחָדִים הַנִּתָּנִים רַק לְשָׂרִים וְרוֹזְנִים, בְּאֶמְצָעוּתָם אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס לְכָל מְדִינוֹת הָעוֹלָם - כְּדֻגְמַת כָּךְ יֵשׁ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל 'דַּרְכּוֹנִים' שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם נִתָּן לְהִכָּנֵס לַהֵיכָלוֹת הָעֶלְיוֹנִים. לְמָשָׁל: עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִכְנָסִים לְהֵיכַל הַתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי הַתְּפִלָּה נִכְנָסִים לְהֵיכַל הַתְּפִלָּה. אֲבָל יֵשׁ דַּרְכּוֹנִים מְיֻחָדִים שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם נִפְתָּחִים כָּל הַשְּׁעָרִים, וְאֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס לְכָל הֵיכָלוֹת גַּן הָעֵדֶן, לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַד אֵין שִׁעוּר. וְהַדַּרְכּוֹן הַזֶּה הוּא מִי שֶׁיָּכוֹל לְהָעִיד עַל עַצְמוֹ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא פָּגַע בְּאִישׁ יְהוּדִי. וְזוֹהִי הַסִּבָּה שֶׁהִנְנִי חוֹזֵר וּמְשַׁנֵּן פָּסוּק זֶה עַתָּה, כִּי הוּא הַדַּרְכּוֹן שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יִפָּתְחוּ לְפָנַי כָּל שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן". וְהַדְּבָרִים מַחֲרִידִים לֵב וּמְזַעְזְעִים כָּל נֶפֶשׁ יְרֵא אֱלוֹקִים, וּבְוַדַּאי לֹא נִתְּנוּ לְהֵאָמֵר אֶלָּא עַל יְדֵי יְחִידֵי סְגֻלָּה שֶׁבַּדּוֹר, וְלֹא כָּל אֶחָד יָכוֹל לוֹמַר זִכַּכְתִּי לִבִּי וְנִקִּיתִי כַּפַּי, לֹא עָשִׂיתִי רָעָה לְאִישׁ, וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂאתִי עַל קְרוֹבַי. אָמְרוּ חָזָ"ל (יוֹמָא ט:): "מִקְדָּשׁ שֵׁנִי, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים, מִפְּנֵי מָה חָרַב? מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בּוֹ שִׂנְאַת חִנָּם. וּבַיְּרוּשַׁלְמִי (יוֹמָא א.) אָמְרוּ עוֹד: "אֲבָל בְּשֵׁנִי, מַכִּירִין אָנוּ אוֹתָם שֶׁהָיוּ יְגֵעִין בַּתּוֹרָה וּזְהִירִין בְּמִצְווֹת וּבְמַעְשְׂרוֹת, וְכָל וֶסֶת טוֹבָה הָיְתָה בָּהֶן. אֶלָּא שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִין אֶת הַמָּמוֹן וְשׂוֹנְאִין אֵלּוּ לְאֵלּוּ שִׂנְאַת חִנָּם". וְנִרְאֶה לְבָאֵר, שֶׁהַהוֹסָפָה שֶׁהוֹסִיף הַיְּרוּשַׁלְמִי - "שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִין אֶת הַמָּמוֹן" - אֵינָהּ עֲבֵרָה נוֹסֶפֶת חוּץ מִשִּׂנְאַת הַחִנָּם, אֶלָּא בֵּאוּר הַמְּבָאֵר אֵיךְ הִגִּיעוּ לֶעָווֹן הַזֶּה שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם. וְאָמְרוּ, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ אוֹהֲבִים אֶת הַמָּמוֹן, וּמִי שֶׁלָּהוּט וְרוֹדֵף אַחַר הַכֶּסֶף - תָּמִיד נַעֲשֶׂה צַר עַיִן בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהֲרֵי תַּאֲוַת הַמָּמוֹן - מְקוֹרָהּ מִפְּנֵי שֶׁהָאִישׁ אֵינוֹ מַאֲמִין בְּמַאֲמַר חָזָ"ל (יוֹמָא לח:): "אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ כִּמְלוֹא נִימָה", וּמֵחֲמַת חֹסֶר הָאֱמוּנָה, הוּא מִתְהַלֵּךְ תָּמִיד בְּהַרְגָּשָׁה שֶׁחֲבֵרוֹ נוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ מִמֶּנּוּ, וּמִתְעוֹרֶרֶת בְּלִבּוֹ אֵיבָה עַל הַזּוּלָת, וּמִתְרַבָּה הַשִּׂנְאָה וְהַתַּחֲרוּת בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ. וְאַף אִם אָמְנָם אֵין לְךָ אִישׁ שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב מָמוֹן, וְזֶהוּ טֶבַע מִטִּבְעֵי הַבְּרִיאָה שֶׁהִטְבִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, אֲבָל עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל אִישׁ יְהוּדִי הִיא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁמִּזּוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה (בֵּיצָה טז:), וּמַה שֶּׁנִּקְצַב עֲבוּרוֹ מִן הַשָּׁמַיִם - יְקַבְּלוֹ, וְלֹא תּוּכַל שׁוּם בְּרִיָּה לָקַחַת מִמֶּנּוּ אֶת הַסְּכוּם הַמָּלֵא שֶׁנִּקְצַב עֲבוּרוֹ. וּמַה שֶּׁלֹּא נִקְצַב לוֹ - לֹא יְקַבֵּל גַּם אִם יְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת וּפְעִילוּת לִצְבֹּר לוֹ הוֹן. וְהַמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה זוֹ בְּכָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ, יִהְיוּ כָּל יָמָיו בְּרֹגַע וּבְאֹשֶׁר, וְלֹא יִתֵּן עֵינָיו בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שִׂנְאַת חִנָּם, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, תִּתְוַסֵּף אַהֲבַת חִנָּם וְאַחְוָה וְקִרְבָה בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּבָזֶה יְזָרֵז אֶת הַגְּאֻלָּה הַמְּקֻוָּה. (כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל)