Otzarot-Article

"יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ" (ו-כה) בַּמִּדְרָשׁ (תַּנְחוּמָא וַיֵּלֶךְ יב) מוּבָא הַסִּפּוּר הַבָּא: אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא פָּגַשׁ בְּצַיָּד. אִישׁ בּוּר, נִבְעָר, הַמְבַלֶּה אֶת יָמָיו בִּטְוִיַּת חֲבָלִים מִפִּשְׁתָּן, בַּאֲרִיגַת רְשָׁתוֹת, בַּחֲפִירַת שׁוּחוֹת וּבְהַטְמָנַת מַלְכּוֹדוֹת, וְאֶת הַלַּיְלָה בְּמַאֲרָבִים וּבְהַמְתָּנָה לַחַיּוֹת. אִישׁ פָּשׁוּט, תַּם וְיָשָׁר, הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעַ כַּפָּיו. פָּנָה אֵלָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בִּשְׁאֵלָה מַפְתִּיעָה: "מַדּוּעַ אֵינְךָ לוֹמֵד תּוֹרָה?"

נִשְׁמַע מוּזָר. כָּךְ גַּם חָשַׁב הַצַּיָּד. הוּא - וְלִמּוּד תּוֹרָה??? הֲרֵי הַתּוֹרָה נִתְּנָה לָרַבָּנִים, וְהוּא.. אָדָם פָּשׁוּט. מִתְפַּלֵּל, מַנִּיחַ תְּפִלִּין, שׁוֹמֵר שַׁבָּת, כַּשְׁרוּת, טָהֳרָה. מַה עוֹד רוֹצִים מִמֶּנּוּ?

אֲבָל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵינוֹ מַרְפֶּה: "מַדּוּעַ אֵינְךָ לוֹמֵד תּוֹרָה?"

"בִּינָה לֹא נִתְּנָה לִי מִן הַשָּׁמַיִם", מֵשִׁיב הָאִישׁ. לִלְמֹד תּוֹרָה זֶה לְהִתְפַּלְפֵּל, לְהַקְשׁוֹת, לְתָרֵץ. 'אֵין לוֹ רֹאשׁ לָזֶה'...

הוּא לֹא צָדַק, כַּמּוּבָן. לִלְמֹד תּוֹרָה זֶה גַּם לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, לָדַעַת מִדְרָשׁ נוֹסָף, פָּסוּק נוֹסָף, מִשְׁנָה נוֹסֶפֶת. כָּל יְדִיעָה הִיא אוֹצָר! אֲבָל כָּל זֶה קוֹרֶה בִּזְמַנֵּנוּ, שֶׁיֵּשׁ שִׁעוּרֵי תּוֹרָה לָרֹב, וּסְפָרִים בְּכָל רָמָה, וְקַלָּטוֹת. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה נִלְמְדָה בְּעַל פֶּה מַמָּשׁ, שִׁנְּנוּהָ וְהֶעֱמִיקוּ בָּהּ. וְהַצַּיָּד, כָּךְ סָבַר, לֹא בָּנוּי לָזֶה. כִּשְׁרוֹן – אֵין לוֹ, זִכָּרוֹן – גַּם לֹא.

וְאָז שָׁאַל אוֹתוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: "וּמִי לִמֵּד אוֹתְךָ לִטְווֹת חוּטִים וְלֶאֱרֹג רְשָׁתוֹת? מִי לִמֵּד אוֹתְךָ אֶת אָרְחוֹת חַיֵּיהֶן שֶׁל הַחַיּוֹת? מִי לִמֵּד אוֹתְךָ לַחְפֹּר שׁוּחוֹת וּלְהַטְמִין מַלְכּוֹדוֹת, מִי לִמֵּד אוֹתְךָ לְהַסְווֹת אוֹתָן בְּאֻמָּנוּת?"

אָה, זֶה. "בִּינָה נִתְּנָה לִי לְכָךְ מִן הַשָּׁמַיִם".

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: "יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶׁפִּיךָ מְדַבֵּר. לַעֲסֹק בְּצָרְכֵי הַפַּרְנָסָה נִתְּנָה לְךָ דֵּעָה וְאִלּוּ לַעֲסֹק בְּעִסְקֵי הַנְּשָׁמָה לֹא נִתְּנָה לְךָ דֵּעָה?! לְהַשִּׂיג אֶת צָרְכֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הַכָּלִים וְנִפְסָדִים, עָזְרוּ לְךָ, וּלְהַשִּׂיג אֶת נִצְחִיּוּת חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, לֹא יַעַזְרוּ לְךָ?!"

מַה אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, מַה רָצָה מֵהַיְּהוּדִי הַטּוֹב הַזֶּה?

הוּא רָצָה לִפְקֹחַ אֶת עֵינָיו בַּהֲבָנַת דָּבָר בְּסִיסִי: כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ אֶלֶף סוּגֵי פַּרְנָסוֹת וּלְכָל אֶחָד פַּרְנָסָתוֹ שֶׁלּוֹ. אֶחָד סוֹחֵר וְאֶחָד חֶנְוָנִי, אֶחָד חַקְלַאי וְאֶחָד צַיָּד. וְלִהְיוֹת צַיָּד זוֹ מְלָאכָה פְּשׁוּטָה שֶׁהוּא לֹא יִהְיֶה מִמֶּנָּה מִילְיוֹנֶר. זֶה לֹא מַדְעָן וְלֹא קַבְּלָן, אֲבָל זֶה מְסַפֵּק כְּדֵי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וְדַי לוֹ בְּכָךְ -

כָּךְ גַּם בַּתּוֹרָה.

יֵשׁ 'מַדְעָנִים' בַּתּוֹרָה, הַמְחַדְּשִׁים חִדּוּשִׁים מַעֲמִיקִים וּבוֹנִים עוֹלָמוֹת רוּחָנִיִּים. וַעֲלֵיהֶם אָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זֹהַר א' ד-ב) רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי פָּתַח: "וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ" (יְשַׁעְיָה נא-טז). כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, מִשּׁוּם שֶׁהַקָּבָּ"ה מַאֲזִין לְקוֹל לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, וּמִכָּל דְּבַר חִדּוּשׁ נַעֲשֶׂה רָקִיעַ אֶחָד. שֶׁכֵּן לָמַדְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁדְּבַר תּוֹרָה מִתְחַדֵּשׁ בְּפִי הָאָדָם עוֹלֶה הוּא לִפְנֵי הַקַּבָּ"ה, וְהוּא מְנַשְּׁקוֹ וּמְעַטְּרוֹ בְּשִׁבְעִים עִטּוּרִים, וְנַעֲשִׂים מִמֶּנּוּ רְקִיעִים הַקְּרוּיִים 'הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים', וְנוֹסָף בָּהֶם חֵלֶק בְּגַן הָעֵדֶן הַקָּרוּי 'הָאֶרֶץ הַחֲדָשָׁה' (יְשַׁעְיָה סו-כב).

יֵשׁ "קַבְּלָנִים" בַּתּוֹרָה, הֵמָּה רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת הַבּוֹנִים אֶת הֵיכְלֵי תּוֹרָה, וְאָכֵן, הֵם הוֹפְכִים לִהְיוֹת עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים, "מִלְיוֹנֶרִים" בִּזְכֻיּוֹתֵיהֶם הָעֲתִירוֹת. אֲבָל, הֲרֵי כָּל אָדָם צָרִיךְ לִחְיוֹת מִמַּשֶּׁהוּ, אָז יֵשׁ גַּם "צַיָּדִים" שֶׁמַּרְוִיחִים אֶת מִחְיָתָם הָרוּחָנִית לְחַיֵּי נִשְׁמָתָם בְּיֹשֶׁר, וּמִסְתַּפְּקִים בְּ'לֶחֶם לֶאֱכֹל' בִּלְבַד: אוֹמְרִים פֶּרֶק תְּהִלִּים בַּהֲבָנָה (וְיֵשׁ אֶת הַ"תְּהִלִּים הַמְּבֹאָר", שֶׁמַּסְבִּיר מַמָּשׁ כָּל מִלָּה וַאֲמִירַת הַתְּהִלִּים בּוֹ הִיא אַחֶרֶת לְגַמְרֵי). לוֹמְדִים "חֹק לְיִשְׂרָאֵל" – סֵדֶר הַלִּמּוּד שֶׁהִתְקִין רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זַצַ"ל, שֶׁמְּשַׁלֵּב בְּכָל יוֹם לִמּוּד שֶׁל מִקְרָא, מִשְׁנָה, הֲלָכָה, אַגָּדָה וְזֹהַר. יֵשׁ "עֵין יַעֲקֹב" – אַגָּדוֹת הַשַּׁ"ס – מְבֹאָר וּמְפֹרָשׁ. יֵשׁ "יַלְקוּט מֵעַם לוֹעֵז". יֵשׁ וָיֵשׁ! "בֶּן אִישׁ חַי", "קִצּוּר שֻׁלְחַן עָרוּךְ", לֹא חָסֵר...

אָז אֵיךְ אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט זַצַ"ל? "הַתּוֹרָה אֵינָהּ קְטַנָּה מִדַּי אֲפִילוּ בַּעֲבוּר הַגָּדוֹל שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְאֵינָהּ גְּדוֹלָה מִדַּי בַּעֲבוּר הַקָּטָן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל". וּכְמוֹ שֶׁלְּגַבֵּי הַפַּרְנָסָה לֹא נָגִיד 'הַכֹּל – אוֹ לֹא כְלוּם', אֶלָּא נִשְׁתַּדֵּל כְּפִי יְכֹלְתֵנוּ לְהָבִיא טֶרֶף לְבֵיתֵנוּ, כָּךְ גַּם בַּתּוֹרָה. נִלְמַד כְּפִי יְכָלְתֵּנוּ. וּכְבָר שָׁנִינוּ (בְּרָכוֹת יז.): "אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם".

עוֹד זֹאת: כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ מְיַחֲלִים לַעֲשִׁירוּת וְאֵינֶנּוּ מִסְתַּפְּקִים בְּמַה שֶׁהִשַּׂגְנוּ, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָנָה רוֹצֶה מָאתַיִם", כָּךְ נִנְהַג גַּם בְּרוּחָנִיּוּת. וּכְפִי שֶׁדָּרְשׁוּ אֶת הַכָּתוּב "אוֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף" (קֹהֶלֶת ה-ט), עַל אוֹהֲבֵי הַמִּצְווֹת שֶׁאֵינָם שְׂבֵעִים מִמִּצְווֹת וּמִשְׁתּוֹקְקִים לְעוֹד וָעוֹד.

וְהַקְבָּלָה זוֹ בֵּין הַפַּרְנָסָה הַגַּשְׁמִית לְזוֹ הָרוּחָנִית מָצִינוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים: "יְבָרֶכְךָ ה' בְּמָמוֹן, וְיִשְׁמְרֶךָ מִן הַגַּזְלָנִים". אֵיזוֹ בְּרָכָה נֶהְדֶּרֶת! מִי אֵינוֹ חָפֵץ לְהִתְעַשֵּׁר? מִמֶּנָּה נִלְמַד גַּם לַהֶמְשֵׁךְ הָרוּחָנִי: לְ"יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ בַּתּוֹרָה", שֶׁנִּתְעַלֶּה וְנַשִּׂיג בָּהּ עוֹד וָעוֹד. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	תצוה תש"פ
	הַמַּנְהִיגִים, עַבְדֵי הָעָם!
	"יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ" (ו-כה) בַּמִּדְרָשׁ (תַּנְחוּמָא וַיֵּלֶךְ יב) מוּבָא הַסִּפּוּר הַבָּא: אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא פָּגַשׁ בְּצַיָּד "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ" (ו-כה) בַּמִּדְרָשׁ (תַּנְחוּמָא וַיֵּלֶךְ יב) מוּבָא הַסִּפּוּר הַבָּא: אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא פָּגַשׁ בְּצַיָּד. אִישׁ בּוּר, נִבְעָר, הַמְבַלֶּה אֶת יָמָיו בִּטְוִיַּת חֲבָלִים מִפִּשְׁתָּן, בַּאֲרִיגַת רְשָׁתוֹת, בַּחֲפִירַת שׁוּחוֹת וּבְהַטְמָנַת מַלְכּוֹדוֹת, וְאֶת הַלַּיְלָה בְּמַאֲרָבִים וּבְהַמְתָּנָה לַחַיּוֹת. אִישׁ פָּשׁוּט, תַּם וְיָשָׁר, הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעַ כַּפָּיו. פָּנָה אֵלָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בִּשְׁאֵלָה מַפְתִּיעָה: "מַדּוּעַ אֵינְךָ לוֹמֵד תּוֹרָה?" נִשְׁמַע מוּזָר. כָּךְ גַּם חָשַׁב הַצַּיָּד. הוּא - וְלִמּוּד תּוֹרָה??? הֲרֵי הַתּוֹרָה נִתְּנָה לָרַבָּנִים, וְהוּא.. אָדָם פָּשׁוּט. מִתְפַּלֵּל, מַנִּיחַ תְּפִלִּין, שׁוֹמֵר שַׁבָּת, כַּשְׁרוּת, טָהֳרָה. מַה עוֹד רוֹצִים מִמֶּנּוּ? אֲבָל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵינוֹ מַרְפֶּה: "מַדּוּעַ אֵינְךָ לוֹמֵד תּוֹרָה?" "בִּינָה לֹא נִתְּנָה לִי מִן הַשָּׁמַיִם", מֵשִׁיב הָאִישׁ. לִלְמֹד תּוֹרָה זֶה לְהִתְפַּלְפֵּל, לְהַקְשׁוֹת, לְתָרֵץ. 'אֵין לוֹ רֹאשׁ לָזֶה'... הוּא לֹא צָדַק, כַּמּוּבָן. לִלְמֹד תּוֹרָה זֶה גַּם לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, לָדַעַת מִדְרָשׁ נוֹסָף, פָּסוּק נוֹסָף, מִשְׁנָה נוֹסֶפֶת. כָּל יְדִיעָה הִיא אוֹצָר! אֲבָל כָּל זֶה קוֹרֶה בִּזְמַנֵּנוּ, שֶׁיֵּשׁ שִׁעוּרֵי תּוֹרָה לָרֹב, וּסְפָרִים בְּכָל רָמָה, וְקַלָּטוֹת. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה נִלְמְדָה בְּעַל פֶּה מַמָּשׁ, שִׁנְּנוּהָ וְהֶעֱמִיקוּ בָּהּ. וְהַצַּיָּד, כָּךְ סָבַר, לֹא בָּנוּי לָזֶה. כִּשְׁרוֹן – אֵין לוֹ, זִכָּרוֹן – גַּם לֹא. וְאָז שָׁאַל אוֹתוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: "וּמִי לִמֵּד אוֹתְךָ לִטְווֹת חוּטִים וְלֶאֱרֹג רְשָׁתוֹת? מִי לִמֵּד אוֹתְךָ אֶת אָרְחוֹת חַיֵּיהֶן שֶׁל הַחַיּוֹת? מִי לִמֵּד אוֹתְךָ לַחְפֹּר שׁוּחוֹת וּלְהַטְמִין מַלְכּוֹדוֹת, מִי לִמֵּד אוֹתְךָ לְהַסְווֹת אוֹתָן בְּאֻמָּנוּת?" אָה, זֶה. "בִּינָה נִתְּנָה לִי לְכָךְ מִן הַשָּׁמַיִם". אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: "יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶׁפִּיךָ מְדַבֵּר. לַעֲסֹק בְּצָרְכֵי הַפַּרְנָסָה נִתְּנָה לְךָ דֵּעָה וְאִלּוּ לַעֲסֹק בְּעִסְקֵי הַנְּשָׁמָה לֹא נִתְּנָה לְךָ דֵּעָה?! לְהַשִּׂיג אֶת צָרְכֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הַכָּלִים וְנִפְסָדִים, עָזְרוּ לְךָ, וּלְהַשִּׂיג אֶת נִצְחִיּוּת חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, לֹא יַעַזְרוּ לְךָ?!" מַה אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, מַה רָצָה מֵהַיְּהוּדִי הַטּוֹב הַזֶּה? הוּא רָצָה לִפְקֹחַ אֶת עֵינָיו בַּהֲבָנַת דָּבָר בְּסִיסִי: כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ אֶלֶף סוּגֵי פַּרְנָסוֹת וּלְכָל אֶחָד פַּרְנָסָתוֹ שֶׁלּוֹ. אֶחָד סוֹחֵר וְאֶחָד חֶנְוָנִי, אֶחָד חַקְלַאי וְאֶחָד צַיָּד. וְלִהְיוֹת צַיָּד זוֹ מְלָאכָה פְּשׁוּטָה שֶׁהוּא לֹא יִהְיֶה מִמֶּנָּה מִילְיוֹנֶר. זֶה לֹא מַדְעָן וְלֹא קַבְּלָן, אֲבָל זֶה מְסַפֵּק כְּדֵי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וְדַי לוֹ בְּכָךְ - כָּךְ גַּם בַּתּוֹרָה. יֵשׁ 'מַדְעָנִים' בַּתּוֹרָה, הַמְחַדְּשִׁים חִדּוּשִׁים מַעֲמִיקִים וּבוֹנִים עוֹלָמוֹת רוּחָנִיִּים. וַעֲלֵיהֶם אָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זֹהַר א' ד-ב) רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי פָּתַח: "וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ" (יְשַׁעְיָה נא-טז). כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, מִשּׁוּם שֶׁהַקָּבָּ"ה מַאֲזִין לְקוֹל לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, וּמִכָּל דְּבַר חִדּוּשׁ נַעֲשֶׂה רָקִיעַ אֶחָד. שֶׁכֵּן לָמַדְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁדְּבַר תּוֹרָה מִתְחַדֵּשׁ בְּפִי הָאָדָם עוֹלֶה הוּא לִפְנֵי הַקַּבָּ"ה, וְהוּא מְנַשְּׁקוֹ וּמְעַטְּרוֹ בְּשִׁבְעִים עִטּוּרִים, וְנַעֲשִׂים מִמֶּנּוּ רְקִיעִים הַקְּרוּיִים 'הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים', וְנוֹסָף בָּהֶם חֵלֶק בְּגַן הָעֵדֶן הַקָּרוּי 'הָאֶרֶץ הַחֲדָשָׁה' (יְשַׁעְיָה סו-כב). יֵשׁ "קַבְּלָנִים" בַּתּוֹרָה, הֵמָּה רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת הַבּוֹנִים אֶת הֵיכְלֵי תּוֹרָה, וְאָכֵן, הֵם הוֹפְכִים לִהְיוֹת עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים, "מִלְיוֹנֶרִים" בִּזְכֻיּוֹתֵיהֶם הָעֲתִירוֹת. אֲבָל, הֲרֵי כָּל אָדָם צָרִיךְ לִחְיוֹת מִמַּשֶּׁהוּ, אָז יֵשׁ גַּם "צַיָּדִים" שֶׁמַּרְוִיחִים אֶת מִחְיָתָם הָרוּחָנִית לְחַיֵּי נִשְׁמָתָם בְּיֹשֶׁר, וּמִסְתַּפְּקִים בְּ'לֶחֶם לֶאֱכֹל' בִּלְבַד: אוֹמְרִים פֶּרֶק תְּהִלִּים בַּהֲבָנָה (וְיֵשׁ אֶת הַ"תְּהִלִּים הַמְּבֹאָר", שֶׁמַּסְבִּיר מַמָּשׁ כָּל מִלָּה וַאֲמִירַת הַתְּהִלִּים בּוֹ הִיא אַחֶרֶת לְגַמְרֵי). לוֹמְדִים "חֹק לְיִשְׂרָאֵל" – סֵדֶר הַלִּמּוּד שֶׁהִתְקִין רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זַצַ"ל, שֶׁמְּשַׁלֵּב בְּכָל יוֹם לִמּוּד שֶׁל מִקְרָא, מִשְׁנָה, הֲלָכָה, אַגָּדָה וְזֹהַר. יֵשׁ "עֵין יַעֲקֹב" – אַגָּדוֹת הַשַּׁ"ס – מְבֹאָר וּמְפֹרָשׁ. יֵשׁ "יַלְקוּט מֵעַם לוֹעֵז". יֵשׁ וָיֵשׁ! "בֶּן אִישׁ חַי", "קִצּוּר שֻׁלְחַן עָרוּךְ", לֹא חָסֵר... אָז אֵיךְ אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט זַצַ"ל? "הַתּוֹרָה אֵינָהּ קְטַנָּה מִדַּי אֲפִילוּ בַּעֲבוּר הַגָּדוֹל שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְאֵינָהּ גְּדוֹלָה מִדַּי בַּעֲבוּר הַקָּטָן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל". וּכְמוֹ שֶׁלְּגַבֵּי הַפַּרְנָסָה לֹא נָגִיד 'הַכֹּל – אוֹ לֹא כְלוּם', אֶלָּא נִשְׁתַּדֵּל כְּפִי יְכֹלְתֵנוּ לְהָבִיא טֶרֶף לְבֵיתֵנוּ, כָּךְ גַּם בַּתּוֹרָה. נִלְמַד כְּפִי יְכָלְתֵּנוּ. וּכְבָר שָׁנִינוּ (בְּרָכוֹת יז.): "אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם". עוֹד זֹאת: כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ מְיַחֲלִים לַעֲשִׁירוּת וְאֵינֶנּוּ מִסְתַּפְּקִים בְּמַה שֶׁהִשַּׂגְנוּ, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָנָה רוֹצֶה מָאתַיִם", כָּךְ נִנְהַג גַּם בְּרוּחָנִיּוּת. וּכְפִי שֶׁדָּרְשׁוּ אֶת הַכָּתוּב "אוֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף" (קֹהֶלֶת ה-ט), עַל אוֹהֲבֵי הַמִּצְווֹת שֶׁאֵינָם שְׂבֵעִים מִמִּצְווֹת וּמִשְׁתּוֹקְקִים לְעוֹד וָעוֹד. וְהַקְבָּלָה זוֹ בֵּין הַפַּרְנָסָה הַגַּשְׁמִית לְזוֹ הָרוּחָנִית מָצִינוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים: "יְבָרֶכְךָ ה' בְּמָמוֹן, וְיִשְׁמְרֶךָ מִן הַגַּזְלָנִים". אֵיזוֹ בְּרָכָה נֶהְדֶּרֶת! מִי אֵינוֹ חָפֵץ לְהִתְעַשֵּׁר? מִמֶּנָּה נִלְמַד גַּם לַהֶמְשֵׁךְ הָרוּחָנִי: לְ"יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ בַּתּוֹרָה", שֶׁנִּתְעַלֶּה וְנַשִּׂיג בָּהּ עוֹד וָעוֹד. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)