"נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן" (ה-כא) מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, גְּבִיר נִכְבָּד הִגִּיעַ אֶל הָעִיר פְּרָג בְּצָהֳרֵי יוֹם שִׁשִּׁי. הוּא הִצְלִיחַ לִמְצֹא אַכְסַנְיָה, אַךְ חָשַׁשׁ לְהַחְבִּיא שָׁם אֶת הַתִּיק עִם הַכֶּסֶף הָרַב שֶׁהָיָה בּוֹ, לָכֵן הָלַךְ לְסוֹחֵר שֶׁהִכִּיר וְהִפְקִיד אֶצְלוֹ אֶת הַתִּיק, אֶלָּא שֶׁמֵּרֹב הַלַּחַץ וַעֲיֵפוּת הַנְּסִיעָה הוּא לֹא בִּקֵּשׁ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ שְׁטַר הַפְקָדָה.

בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת סָר אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַתִּיק בַּחֲזָרָה, אַךְ לְהַפְתָּעָתוֹ הָרַבָּה הַסּוֹחֵר הֵרִים אֶת גַּבּוֹתָיו כְּלֹא מֵבִין וְטָעַן: "עַל אֵיזֶה תִּיק אַתָּה מְדַבֵּר?! לֹא הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי מְאוּמָה! כַּנִּרְאֶה אַתָּה מִתְבַּלְבֵּל!"

בַּתְּחִלָּה חָשַׁב הַסּוֹחֵר שֶׁהוּא צוֹחֵק אִתּוֹ, אַךְ כְּכָל שֶׁנָּקְפוּ הַדַּקּוֹת הֵבִין הַסּוֹחֵר שֶׁחֲבֵרוֹ בֶּאֱמֶת כּוֹפֵר בְּפִקְדוֹנוֹ. הַגְּבִיר הִתְחַנֵּן אֵלָיו שֶׁיַּחְזִיר לוֹ אֶת הַתִּיק עִם הַכֶּסֶף הָרַב שֶׁהָיָה בּוֹ וְלֹא יְצַעֲרוֹ, אַךְ הַדְּבָרִים נָפְלוּ עַל אָזְנָיו הָאֲטוּמוֹת וְעַל לִבּוֹ הֶעָרֵל שֶׁל הַסּוֹחֵר שֶׁלֹּא שָׁעָה לְתַחֲנוּנָיו.

בַּצַּר לוֹ פָּנָה הַגְּבִיר אֶל הַמָּרָא דְאַתְרָא, הַגָּאוֹן הָרַב יְחֶזְקֵאל לַנְדָּא זצוק"ל, כְּדֵי שֶׁיַּצִּילוֹ מִיַּד עוֹשְׁקוֹ. הָרַב שָׁמַע אֶת הַסִּפּוּר וְהִבְטִיחַ לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת הַצֶּדֶק לָאוֹר. הָרַב אָמַר שֶׁהוּא יַזְמִין אֶת הַסּוֹחֵר לְבִקּוּר אִישִׁי, וְהוֹרָה לַגְּבִיר שֶׁיִּתְפָּרֵץ לְחַדְרוֹ וְיִשְׁטַח בְּפָנָיו אֶת טַעֲנוֹתָיו כְּאִלּוּ שֶׁהוּא מְסַפֵּר לוֹ אֶת הַדְּבָרִים בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.

כְּשֶׁהַסּוֹחֵר הִגִּיעַ, קִבְּלוֹ הָרַב בְּסֵבֶר פָּנִים מְאִירוֹת, שׂוֹחַח עִמּוֹ עַל עֲנִיֵּי הָעִיר וְהַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁבִּמְצוּקָה וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִתְרֹם סְכוּם נִכְבָּד שֶׁל אֶלֶף רוּבָּל לְטוֹבַת אִרְגּוּן הַצְּדָקָה שֶׁל הָעִיר. הַסּוֹחֵר הִתְנוֹעֵעַ שֶׁלֹּא בְּנוֹחַ וְאָמַר כִּי מַצָּבוֹ לֹא טוֹב כְּפַעַם. הָרַב הוֹרִיד אֶת בַּקָּשָׁתוֹ לְמַחֲצִית הַסְּכוּם, אַךְ גַּם אָז הָרַב נִתְקַל בְּסֵרוּבוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר, בְּטַעֲנָה כִּי הַמַּצָּב לֹא מְאַפְשֵׁר לוֹ כָּרֶגַע. הָרַב נִסָּה לְהוֹרִיד אֶת סְכוּם הַתְּמִיכָה לִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת רוּבָּל בִּלְבַד, אַךְ גַּם אָז יָדוֹ הַקְּמוּצָה לֹא נִפְתְּחָה.

בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע פָּרַץ הַגְּבִיר אֶל הַפְּגִישָׁה וְהִתְחִיל לְהִתְלוֹנֵן: "כְּבוֹד הָרַב! בְּדִיּוּק עַכְשָׁו בָּאתִי לְהַגִּישׁ תְּבִיעָה לְדִין תּוֹרָה עַל הָאִישׁ הַלָּז שֶׁכָּפַר בַּפִּקָּדוֹן שֶׁנָּתַתִּי לוֹ לִשְׁמֹר לִי בְּיוֹם שִׁשִּׁי הָאַחֲרוֹן!"

הָרַב הִרְגִּיעַ אוֹתוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְסַפֵּר לוֹ אֶת הָעִנְיָן בְּשׁוּבָה וָנַחַת. לְאַחַר שֶׁהָרַב שָׁמַע אֶת טַעֲנוֹתָיו, פָּנָה אֶל הַסּוֹחֵר וּשְׁאָלוֹ: "הַאִם אַתָּה מַכִּיר אֶת הָאִישׁ הַזֶּה?"

"כֵּן, הִנְנִי מַכִּירוֹ, בֶּעָבָר נִהַלְתִּי עִמּוֹ קִשְׁרֵי מִסְחָר, אַךְ לֹא רְאִיתִיו זְמַן רַב, וּבְמוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת הָאַחֲרוֹנָה דָּפַק עַל דֶּלֶת בֵּיתִי וּבִקֵּשׁ אֶת תִּיק הַכֶּסֶף שֶׁלְּטַעֲנָתוֹ הִפְקִיד בְּבֵיתִי בְּיוֹם שִׁשִּׁי הָאַחֲרוֹן".

"שַׁקְרָן! רַמַּאי וְגַזְלָן! אֵיךְ אַתָּה מֵעֵז לְשַׁקֵּר כָּךְ לָרַב? תִּתְבַּיֵּשׁ לְךָ!" זָעַק כְּנֶגְדּוֹ הַגְּבִיר.

"לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁתַּצְלִיחַ לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהָאִישׁ הַזֶּה כָּל כָּךְ מַהֵר. אוּלַי בְּכָל זֹאת תִּתְפַּשֵּׁר וְתִתֵּן לוֹ סְכוּם כָּלְשֶׁהוּ כְּדֵי לִגְמֹר אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה בְּשָׁלוֹם?" לָחַשׁ הָרַב בְּאָזְנוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר.

"טוֹב, אֲנִי מוּכָן לָתֵת לוֹ מֵאָה רוּבָּל, רַק שֶׁיָּנִיחַ לִי". הִסְכִּים הַסּוֹחֵר. הַגְּבִיר סֵרֵב בְּתֹקֶף לַהַצָּעָה וְטָעַן שֶׁבַּתִּיק הָיוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רוּבָּל, לָכֵן סְכוּם זֶה כְּלָל לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן. בְּמַהֲלַךְ הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הִצְלִיחַ הָרַב לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת רוּבָּל לְטוֹבַת סִיּוּם הַפָּרָשָׁה, אַךְ הַתּוֹבֵעַ לֹא הִסְכִּים גַּם לְזֹאת.

לְפֶתַע קָם הַגָּאוֹן הָרַב יְחֶזְקֵאל לַנְדָּא זָצָ"ל, וְנָתַן אֶת פְּסָקוֹ כִּי עַל הַסּוֹחֵר לְשַׁלֵּם אֶת כָּל עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי הָרוּבָּלִים לַגְּבִיר. הַסּוֹחֵר הִסְמִיק וְהִתְרַעֵם כְּנֶגֶד הָרַב, "מַדּוּעַ עָלַי לְשַׁלֵּם לוֹ כָּל הַסְּכוּם? הֲרֵי הִתְפַּשַּׁרְנוּ עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת רוּבָּל בִּלְבַד!"

"מַדּוּעַ...?!" נִזְעַק הָרַב. "אֲנִי אַסְבִּיר לְךָ בְּדִיּוּק לָמָּה, הֲרֵי לִפְנֵי כַּמָּה דַּקּוֹת הִתְחַנַּנְתִּי לְפָנֶיךָ לָתֵת מְעַט צְדָקָה לַעֲנִיִּים, לְאַלְמָנוֹת וְלִיתוֹמִים, וְלֹא הוֹאַלְתָּ לִתְרֹם מְאוּמָה מֵרֹב קַמְצָנוּתְךָ, וְאִלּוּ כָּעֵת אַתָּה מוּכָן לְשַׁלֵּם חֲמֵשׁ מֵאוֹת רוּבָּל בַּעֲבוּר אָדָם שֶׁנִּטְפַּל אֵלֶיךָ בְּמִרְמָה?! הָשֵׁב לוֹ מִיָּד אֶת כַּסְפּוֹ, בְּטֶרֶם אֲפַרְסֵם אֶת קְלוֹנְךָ בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים!". הִזְהִירוֹ הָרַב בְּקוֹל סַמְכוּתִי. הַסּוֹחֵר פָּנָה בְּבֹשֶׁת פָּנִים אֶל בֵּיתוֹ וְהֶחְזִיר לַגְּבִיר אֶת כָּל כַּסְפּוֹ. (שֻׁלְחַן שַׁבָּת עָרוּךְ)