Otzarot-Article

"וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם" (יד-כז) הָעִיר "יַזְד" שֶׁבְּפָרָס הָיְתָה עִיר שֶׁל רַבָּנִים וְסוֹפְרִים, אֲשֶׁר לֹא בִּכְדִי זָכְתָה לַתֹּאַר "יְרוּשָׁלַיִם הַקְּטַנָּה". הַגָּאוֹן רַבִּי מוּלָא (כִּנּוּי לְרַב גָּדוֹל בְּפַרְסִית) מֹשֶׁה אַגַ'בַּבָּא זָצָ"ל, הָיָה מִגְּאוֹנֵי וְחַכְמֵי הָעִיר. וְהִנֵּה עַל אַף גַּדְלוּתוֹ וְהַתְמָדָתוֹ בַּתּוֹרָה, הָיָה נוֹהֵג הָרַב לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַקְּהִלָּה, וּבִמְיֻחָד הָיָה אוֹהֵב לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה.

פַּעַם הֻזְמַן לִסְעוּדַת נִשּׂוּאִין, וּבְמַהֲלַךְ הַסְּעוּדָה הִגִּישׁוּ לוֹ דָּג מְטֻגָּן. הָרַב נָטַל אֶת הַדָּג בְּיָדוֹ, הִקְרִיבוֹ אֶל אָזְנוֹ וְאַחַר כָּךְ אֶל פִּיו, וְשׁוּב שָׂם אֶת רֹאשׁ הַדָּג בְּסָמוּךְ לְאָזְנוֹ וְשׁוּב קָרוֹב אֶל שְׂפָתָיו הַנָּעוֹת. וְהָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא בְּעֵינֵי הַמְּסֻבִּים.

נִגַּשׁ אֵלָיו בַּעַל הַשִּׂמְחָה וּשְׁאָלוֹ לְפֵשֶׁר הַדָּבָר.

הֵשִׁיב הָרַב: "בִּקַּשְׁתִּי מֵהַדָּג שֶׁיְּתָאֵר בְּפָנַי אֶת מַהֲלַךְ קְרִיעַת יַם סוּף... וְאָז הַדָּג עָנָה לִי, "אֲנִי הָיִיתִי קָטָן מְאֹד בִּשְׁעַת הַנֵּס וְלָכֵן אֵינֶנִּי זוֹכֵר, אַךְ אַחַי הַגְּדוֹלִים נִמְצָאִים בַּמִּטְבָּח וְהֵם יוּכְלוּ לְסַפֵּר לְךָ הַכֹּל"...

בַּעַל הַשִּׂמְחָה פָּרַץ בִּצְחוֹק גָּדוֹל יַחַד עִם כָּל הָאוֹרְחִים וּבִקֵּשׁ מֵהַמֶּלְצָרִים לְהַגִּישׁ לִכְבוֹד הָרַב עוֹד דָּג, וְהַפַּעַם שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל יוֹתֵר...

הַגָּאוֹן רַבִּי רַחֲמִים חַי חֲוִיתָה הַכֹּהֵן זָצָ"ל מִגֶּ'רְבָּה תָּמַהּ: אִם חַיָּבִים הָיוּ הַמִּצְרִים מִיתָה, מַדּוּעַ לֹא הֲרָגָם ה' בְּמִצְרַיִם, וְאִם לֹא הָיוּ חַיָּבִים, מַדּוּעַ טִבְּעָם בְּיַם סוּף?

וְהֵשִׁיב עַל כָּךְ בְּמָשָׁל נִפְלָא. מַעֲשֶׂה בְּסוֹחֵר שֶׁתִּוֵּךְ סְחוֹרוֹת, לָוָה וְקָנָה, הִרְוִיחַ וּפָרַע. יוֹם אֶחָד פָּרְצָה בְּמַחְסָנָיו שְׂרֵפָה, וּסְחוֹרוֹתָיו עָלוּ בָּאֵשׁ. הִשִּׂיג אַרְכָּה מִכָּל נוֹשָׁיו, לְהִשְׁתַּקֵּם וְלִפְרֹעַ לָהֶם לְשִׁעוּרִין. רַק אֶחָד הִקְשָׁה לִבּוֹ וּתְבָעוֹ לְדִין. פָּסְקוּ הַשּׁוֹפְטִים שֶׁעָלָיו לְשַׁלֵּם לוֹ חוֹבוֹ מִיָּד. וָלֹא, יִצְבֹּר רִבִּית גְּבוֹהָה.

הִתְחַנֵּן בִּפְנֵי הַנּוֹשֶׁה: "לָמָּה תִּרְדְּפֵנִי, הֲלֹא אָסוֹן פָּגַע בִּי. הוֹאֵל נָא לְוַתֵּר עַל הָרִבִּית, וְאֶפְרַע חוֹבִי לְשִׁעוּרִין". הִסְכִּים הַלָּה. עָבַד הָאִישׁ בְּפָרֶךְ וּפָרַע חוֹבוֹ קִמְעָה קִמְעָה. בַּתַּשְׁלוּם הָאַחֲרוֹן בִּקֵּשׁ אִשּׁוּר שֶׁהַחוֹב נִפְרַע. הוֹדִיעוֹ הַנּוֹשֶׁה: "כָּל מַה שֶּׁשִּׁלַּמְתָּ, עַל חֶשְׁבּוֹן הָרִבִּית הָיָה. וְהַחוֹב נוֹתַר בְּעֵינוֹ"...

חָשְׁכוּ עֵינָיו, וְנִשְׁבַּר לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ. עָלָה לְעִיר הַבִּירָה, וּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְתַנּוֹת צַעֲרוֹ. הַמֶּלֶךְ, מֶלֶךְ חֶסֶד הָיָה. אַךְ מַה יּוּכַל לַעֲשׂוֹת, וּבְיַד הַנּוֹשֶׁה פְּסַק דִּין תָּקֵף?

אָמַר לָאִישׁ: "שׁוּב לְעִירְךָ, וְתוֹדִיעַ לַנּוֹשֶׁה שֶׁאַתָּה עוֹקֵר דִּירָתְךָ לְעִיר פְּלוֹנִית, מֵעֵבֶר לְמִדְבָּר הַשּׁוֹרֵץ שׁוֹדְדִים. אֶתֵּן לְךָ פְּלֻגַּת שׁוֹמְרִים, שֶׁיָּגֵנּוּ עָלֶיךָ. הַנּוֹשֶׁה יִרְדֹּף אַחֲרֶיךָ לַהֲשִׁיבְךָ, וְיִפֹּל בְּיַד הַשּׁוֹדְדִים!" וְכָךְ הָיָה.

הַלּוֹוֶה עָבַר בְּשָׁלוֹם, וְהַנּוֹשֶׁה שֶׁרָדַף אַחֲרָיו נָפַל בְּיַד הַלִּסְטִים שֶׁשְּׁדָדוּהוּ וַהֲרָגוּהוּ.

כָּךְ שִׁעְבְּדוּ הַמִּצְרִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּאַכְזָרִיּוּת נוֹרָאָה. אַךְ מַה נִּתָּן הָיָה לַעֲשׂוֹת, וְהָיָה בְּיָדָם "פְּסַק דִּין", שֶׁהֲרֵי נִגְזַר עָלֵינוּ לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ לֹא לָנוּ, "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". מֶה עָשָׂה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, פִּתָּה אוֹתָם לִרְדֹּף אַחֲרֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס לַיָּם. לְאַחַר שֶׁעָבַרְנוּ אֶת הַיָּם לֹא הָיְתָה עוֹד מְחֻיָּבוּת לְהַעֲמִיד אֶת חוֹמוֹת הַמַּיִם, וּמֵאֲלֵיהֶן נָפְלוּ עַל הַמִּצְרִים וְהִטְבִּיעוּם...

יְהוּדִי אָמִיד נִהֵל קִשְׁרֵי מִסְחָר עִם אָצִיל פּוֹלָנִי בִּסְבִיבוֹת טְשֶׁכֶנוֹב. סָח לוֹ הָאָצִיל שֶׁבִּשְׁעָתוֹ שָׁמַע פְּלָאוֹת עַל מוֹפְתָיו שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אַבְרָהָם מִטְּשֶׁכְנוֹב זָצָ"ל, וְהֶחְלִיט לַעֲמֹד עַל אֲמִתּוּתָן. נָסַע אֶל הָרַבִּי וּשְׁאָלוֹ הַאִם נְכוֹנוֹת הַשְּׁמוּעוֹת...

הֱשִׁיבוֹ הָרַבִּי בְּעַנְוְתָנוּתוֹ: "אֲנָשִׁים בָּאִים לְהִוָּעֵץ, וַאֲנִי מְחַוֶּה דַּעַת. בְּאוֹתָהּ מִדָּה יְכוֹלָה עֲצָתְךָ לַעֲזֹר, וַעֲצַת כָּל אָדָם. אַדְּרַבָּה, לְעִתִּים שׁוֹלֵחַ אֲנִי לִשְׁאֹל לְחַוַּת דַּעְתָּם שֶׁל אֲחֵרִים"... וְכִרְאָיָה, סָח לוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

אִשָּׁה בָּאָה בּוֹכִיָּה. בְּנָהּ הַקָּט חָלָה, וּכְשֶׁהִבְרִיא מִמַּחֲלָתוֹ נוֹתַר אִלֵּם. אִבֵּד אֶת כֹּחַ הַדִּבּוּר. יְבָרְכוֹ הָרַבִּי, וְיַחְזֹר לְדַבֵּר.

הוֹרָה לָהּ הָרַבִּי שֶׁתֵּצֵא מִחוּץ לָעִיר, וְתִצָּמֵד עַל אֵם הַדֶּרֶךְ. תְּסַפֵּר סִפּוּרָהּ לָאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁתִּרְאֶה, וְתִשְׁמַע תְּשׁוּבָתוֹ.

עָשְׂתָה כֵן. עָבַר נָכְרִי אֶחָד וְשָׁמַע דְּבָרֶיהָ. "מָה עוֹשִׂים בְּכָזֶה יֶלֶד", שָׁאֲלָה.

"מַטְבִּיעִים אוֹתוֹ בְּגִיגִית מַיִם", נֶעֶנְתָה.

חָרְדָה, וְשָׁבָה לָרַבִּי. סִפְּרָה מֶה הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה. אָמַר לָהּ: "לְכִי שׁוּב, תִּשְׁאֲלִי אֶת הָאָדָם שֶׁתִּפְגְּשִׁי לָרִאשׁוֹנָה".

פָּגְשָׁה בְּנָכְרִי אַחֵר, וְעָנָה כְּקוֹדְמוֹ: "הָיִיתִי מַטְבִּיעוֹ". חָזְרָה, וְסִפְּרָה. נַעֲנָה הָרַבִּי וְאָמַר: "עֲשִׂי כְּדִבְרֵיהֶם. מַלְּאִי גִּיגִית בְּמַיִם קָרִים, וְתַשְׁלִיכִי לְתוֹכָהּ אֶת הַיֶּלֶד בְּפִתְאוֹמִיּוּת". עָשְׂתָה כֵן, הַיֶּלֶד הֵחֵל לִצְוֹחַ - וּלְדַבֵּר...

"נַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל", סִפֵּר הָרַבִּי, "וְהֶחְזִיקוּ זֹאת כְּמוֹפֵת. אֲבָל הַהִגָּיוֹן הָיָה פָּשׁוּט: מֵחֲמַת הַמַּחֲלָה נֶחְלְשׁוּ וְשֻׁתְּקוּ מֵיתְרֵי הַקּוֹל, וּמֵחֲמַת הַבֶּהָלָה שָׁבוּ וְהִתְעוֹרְרוּ..." אֲבָל בָּרִי, לֹא לְכָךְ הִתְכַּוְּנוּ הַנָּכְרִים. בָּרִי שֶׁהִתְכַּוְּנוּ לְהַטְבִּיעַ אֶת הַיֶּלֶד בְּמַיִם...

סָח הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אַהֲרֹן מְנַחֵם מֶענְדִיל מֵרַאדְזִימִין זָצָ"ל: לְפָנִים, כַּאֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בֶּאֱמוּנָה תְּמִימָה בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, פָּעֲלוּ דִּבְרֵיהֶם יְשׁוּעוֹת וּמוֹפְתִים. לְדֻגְמָה סִפֵּר: בַּהִתְקוֹמְמוּת הַפּוֹלָנִית נֶגֶד הַדִּכּוּי הָרוּסִי עָזְרוּ יְהוּדִים רַבִּים לַמִּתְקוֹמְמִים. כְּשֶׁהַמֶּרֶד דֻּכָּא בְּנַהֲרוֹת דָּם בָּאוּ הַצּוֹרְרִים חֶשְׁבּוֹן עִם הַיְּהוּדִים, נֶעֶזְרוּ בַּמַּלְשָׁנִים וַהֲרָגוּם בְּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת.

אֶחָד מֵעוֹזְרֵיהֶם שֶׁל הַפּוֹלָנִים הָיָה יְהוּדִי בְּשֵׁם נַחְמָן מֵהַכְּפָר זַאטִי. כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁהָרוּסִים מְחַפְּשִׂים אַחַר עוֹזְרֵי הַמּוֹרְדִים, הֵבִין שֶׁיַּגִּיעוּ גַּם אֵלָיו.

מִהֵר וְנָסַע אֶל הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יַעֲקֹב אַרְיֵה מֵרַאדְזִימִין זָצָ"ל, סִפֵּר שֶׁעָזַר לַמּוֹרְדִים בְּאַסְפָּקַת מָזוֹן וּמַשְׁקֶה, וְעַתָּה אוֹרֶבֶת לְחַיָּיו סַכָּנָה. עֲנָהוּ הָרַבִּי: "חֲזֹר לִכְפָרְךָ, וּכְשֶׁיְּחַפְּשׂוּ אַחֲרֶיךָ תִּתְחַבֵּא".

שָׁאַל: "הֵיכָן אֶתְחַבֵּא?" וְהָרַבִּי אָמַר: "בַּחוּץ".

לֹא הִמְשִׁיךְ לִשְׁאֹל, וְחָזַר לִכְפָרוֹ. בִּשֵּׂר לִבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁהָרַבִּי הִבְטִיחוֹ שֶׁיִּנָּצֵל, וְהוֹרָהוּ הֵיכָן לְהֵחָבֵא.

כַּעֲבֹר יָמִים מְעַטִּים הוֹדִיעוּהוּ בַּחֲרָדָה שֶׁהִגִּיעָה לַכְּפָר פְּלֻגַּת חַיָּלִים. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, יָצָא מִבֵּיתוֹ הַחוּצָה, כְּהוֹרָאַת הָרַבִּי.

מְשָׁרְתוֹ הַנָּכְרִי עָמַד בֶּחָצֵר וְחָטַב עֵצִים, בְּקָעָם לַהַסָּקָה. כְּשֶׁרָאָה אֶת אֲדוֹנָיו בַּחוּץ, אָמַר לוֹ: "מְסַפְּרִים שֶׁהָרוּסִים הִגִּיעוּ, וַדַּאי יְחַפְּשׂוּ אַחֲרֶיךָ". עֲנָהוּ: "וּמָה אֶעֱשֶׂה?"

אָמַר הַמְּשָׁרֵת: "אֶפְשֹׁט אַדַּרְתִּי וְתִתְכַּסֶּה בָּהּ, וְתַחְטֹב עֵצִים תַּחְתַּי".

אָמַר נַחְמָן: "טוֹב הַדָּבָר". לָבַשׁ אֶת הָאַדֶּרֶת וְחָגַר עַצְמוֹ בְּחֶבֶל, לָבַשׁ אֶת כּוֹבָעוֹ שֶׁל הַמְּשָׁרֵת וְנָטַל מִיָּדָיו אֶת הַגַּרְזֶן. הֵחֵל לַחְטֹב אֶת הַנְּסָרִים, וְהַחַיָּלִים הָרוּסִים הִגִּיעוּ. עָבְרוּ עַל פָּנָיו וְחִפְּשׂוּהוּ בְּבֵיתוֹ, וּמִשֶּׁלֹּא מְצָאוּהוּ הִתְפָּרְסוּ בְּכָל הַכְּפָר לְחַפְּשׂוֹ. סוֹף דָּבָר, חָזְרוּ כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאוּ. וְנִמְצָא, שֶׁאֱמוּנָתוֹ הַפְּשׁוּטָה בְּדִבְרֵי הָרַבִּי, הִיא שֶׁהִצִּילָה אוֹתוֹ!

וְסִיֵּם הָרַבִּי בְּאָמְרוֹ: "וַדַּאי שֶׁזְּקֵנִי הָיָה פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת מְפֻרְסָם. וְעִם זֹאת, הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה הִיא כְּלִי לְקַבָּלַת הַיְּשׁוּעָה! וּכְשֶׁהַכְּלִי נָקוּב, יִשָּׁפֵךְ הַמַּשְׁקֶה הַיָּקָר בְּיוֹתֵר לַחוּץ"... (שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ)

	וישב תש"פ
	בֵּין כָּבוֹד אֲמִתִּי לִמְדֻמֶּה
	"וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם" (יד-כז) הָעִיר "יַזְד" שֶׁבְּפָרָס הָיְתָה עִיר שֶׁל רַבָּנִים וְסוֹפְרִים, אֲשֶׁר לֹא בִּכְדִי זָכְתָה לַתֹּאַר "יְרוּשָׁלַיִם הַקְּטַנָּה". הַגָּאוֹן רַבִּי מוּלָא (כִּנּוּי לְרַב גָּדוֹל בְּפַרְסִית) מֹשֶׁה אַגַ'בַּבָּא זָצָ"ל, הָיָה מִגְּאוֹנֵי וְחַכְמֵי הָעִיר. וְהִנֵּה עַל אַף גַּדְלוּתוֹ וְהַתְמָדָתוֹ בַּתּוֹרָה, הָיָה נוֹהֵג הָרַב לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַקְּהִלָּה, וּבִמְיֻחָד הָיָה אוֹהֵב לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה. פַּעַם הֻזְמַן לִסְעוּדַת נִשּׂוּאִין, וּבְמַהֲלַךְ הַסְּעוּדָה הִגִּישׁוּ לוֹ דָּג מְטֻגָּן. הָרַב נָטַל אֶת הַדָּג בְּיָדוֹ, הִקְרִיבוֹ אֶל אָזְנוֹ וְאַחַר כָּךְ אֶל פִּיו, וְשׁוּב שָׂם אֶת רֹאשׁ הַדָּג בְּסָמוּךְ לְאָזְנוֹ וְשׁוּב קָרוֹב אֶל שְׂפָתָיו הַנָּעוֹת. וְהָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא בְּעֵינֵי הַמְּסֻבִּים. נִגַּשׁ אֵלָיו בַּעַל הַשִּׂמְחָה וּשְׁאָלוֹ לְפֵשֶׁר הַדָּבָר. הֵשִׁיב הָרַב: "בִּקַּשְׁתִּי מֵהַדָּג שֶׁיְּתָאֵר בְּפָנַי אֶת מַהֲלַךְ קְרִיעַת יַם סוּף... וְאָז הַדָּג עָנָה לִי, "אֲנִי הָיִיתִי קָטָן מְאֹד בִּשְׁעַת הַנֵּס וְלָכֵן אֵינֶנִּי זוֹכֵר, אַךְ אַחַי הַגְּדוֹלִים נִמְצָאִים בַּמִּטְבָּח וְהֵם יוּכְלוּ לְסַפֵּר לְךָ הַכֹּל"... בַּעַל הַשִּׂמְחָה פָּרַץ בִּצְחוֹק גָּדוֹל יַחַד עִם כָּל הָאוֹרְחִים וּבִקֵּשׁ מֵהַמֶּלְצָרִים לְהַגִּישׁ לִכְבוֹד הָרַב עוֹד דָּג, וְהַפַּעַם שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל יוֹתֵר... הַגָּאוֹן רַבִּי רַחֲמִים חַי חֲוִיתָה הַכֹּהֵן זָצָ"ל מִגֶּ'רְבָּה תָּמַהּ: אִם חַיָּבִים הָיוּ הַמִּצְרִים מִיתָה, מַדּוּעַ לֹא הֲרָגָם ה' בְּמִצְרַיִם, וְאִם לֹא הָיוּ חַיָּבִים, מַדּוּעַ טִבְּעָם בְּיַם סוּף? וְהֵשִׁיב עַל כָּךְ בְּמָשָׁל נִפְלָא. מַעֲשֶׂה בְּסוֹחֵר שֶׁתִּוֵּךְ סְחוֹרוֹת, לָוָה וְקָנָה, הִרְוִיחַ וּפָרַע. יוֹם אֶחָד פָּרְצָה בְּמַחְסָנָיו שְׂרֵפָה, וּסְחוֹרוֹתָיו עָלוּ בָּאֵשׁ. הִשִּׂיג אַרְכָּה מִכָּל נוֹשָׁיו, לְהִשְׁתַּקֵּם וְלִפְרֹעַ לָהֶם לְשִׁעוּרִין. רַק אֶחָד הִקְשָׁה לִבּוֹ וּתְבָעוֹ לְדִין. פָּסְקוּ הַשּׁוֹפְטִים שֶׁעָלָיו לְשַׁלֵּם לוֹ חוֹבוֹ מִיָּד. וָלֹא, יִצְבֹּר רִבִּית גְּבוֹהָה. הִתְחַנֵּן בִּפְנֵי הַנּוֹשֶׁה: "לָמָּה תִּרְדְּפֵנִי, הֲלֹא אָסוֹן פָּגַע בִּי. הוֹאֵל נָא לְוַתֵּר עַל הָרִבִּית, וְאֶפְרַע חוֹבִי לְשִׁעוּרִין". הִסְכִּים הַלָּה. עָבַד הָאִישׁ בְּפָרֶךְ וּפָרַע חוֹבוֹ קִמְעָה קִמְעָה. בַּתַּשְׁלוּם הָאַחֲרוֹן בִּקֵּשׁ אִשּׁוּר שֶׁהַחוֹב נִפְרַע. הוֹדִיעוֹ הַנּוֹשֶׁה: "כָּל מַה שֶּׁשִּׁלַּמְתָּ, עַל חֶשְׁבּוֹן הָרִבִּית הָיָה. וְהַחוֹב נוֹתַר בְּעֵינוֹ"... חָשְׁכוּ עֵינָיו, וְנִשְׁבַּר לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ. עָלָה לְעִיר הַבִּירָה, וּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְתַנּוֹת צַעֲרוֹ. הַמֶּלֶךְ, מֶלֶךְ חֶסֶד הָיָה. אַךְ מַה יּוּכַל לַעֲשׂוֹת, וּבְיַד הַנּוֹשֶׁה פְּסַק דִּין תָּקֵף? אָמַר לָאִישׁ: "שׁוּב לְעִירְךָ, וְתוֹדִיעַ לַנּוֹשֶׁה שֶׁאַתָּה עוֹקֵר דִּירָתְךָ לְעִיר פְּלוֹנִית, מֵעֵבֶר לְמִדְבָּר הַשּׁוֹרֵץ שׁוֹדְדִים. אֶתֵּן לְךָ פְּלֻגַּת שׁוֹמְרִים, שֶׁיָּגֵנּוּ עָלֶיךָ. הַנּוֹשֶׁה יִרְדֹּף אַחֲרֶיךָ לַהֲשִׁיבְךָ, וְיִפֹּל בְּיַד הַשּׁוֹדְדִים!" וְכָךְ הָיָה. הַלּוֹוֶה עָבַר בְּשָׁלוֹם, וְהַנּוֹשֶׁה שֶׁרָדַף אַחֲרָיו נָפַל בְּיַד הַלִּסְטִים שֶׁשְּׁדָדוּהוּ וַהֲרָגוּהוּ. כָּךְ שִׁעְבְּדוּ הַמִּצְרִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּאַכְזָרִיּוּת נוֹרָאָה. אַךְ מַה נִּתָּן הָיָה לַעֲשׂוֹת, וְהָיָה בְּיָדָם "פְּסַק דִּין", שֶׁהֲרֵי נִגְזַר עָלֵינוּ לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ לֹא לָנוּ, "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". מֶה עָשָׂה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, פִּתָּה אוֹתָם לִרְדֹּף אַחֲרֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס לַיָּם. לְאַחַר שֶׁעָבַרְנוּ אֶת הַיָּם לֹא הָיְתָה עוֹד מְחֻיָּבוּת לְהַעֲמִיד אֶת חוֹמוֹת הַמַּיִם, וּמֵאֲלֵיהֶן נָפְלוּ עַל הַמִּצְרִים וְהִטְבִּיעוּם... יְהוּדִי אָמִיד נִהֵל קִשְׁרֵי מִסְחָר עִם אָצִיל פּוֹלָנִי בִּסְבִיבוֹת טְשֶׁכֶנוֹב. סָח לוֹ הָאָצִיל שֶׁבִּשְׁעָתוֹ שָׁמַע פְּלָאוֹת עַל מוֹפְתָיו שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אַבְרָהָם מִטְּשֶׁכְנוֹב זָצָ"ל, וְהֶחְלִיט לַעֲמֹד עַל אֲמִתּוּתָן. נָסַע אֶל הָרַבִּי וּשְׁאָלוֹ הַאִם נְכוֹנוֹת הַשְּׁמוּעוֹת... הֱשִׁיבוֹ הָרַבִּי בְּעַנְוְתָנוּתוֹ: "אֲנָשִׁים בָּאִים לְהִוָּעֵץ, וַאֲנִי מְחַוֶּה דַּעַת. בְּאוֹתָהּ מִדָּה יְכוֹלָה עֲצָתְךָ לַעֲזֹר, וַעֲצַת כָּל אָדָם. אַדְּרַבָּה, לְעִתִּים שׁוֹלֵחַ אֲנִי לִשְׁאֹל לְחַוַּת דַּעְתָּם שֶׁל אֲחֵרִים"... וְכִרְאָיָה, סָח לוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. אִשָּׁה בָּאָה בּוֹכִיָּה. בְּנָהּ הַקָּט חָלָה, וּכְשֶׁהִבְרִיא מִמַּחֲלָתוֹ נוֹתַר אִלֵּם. אִבֵּד אֶת כֹּחַ הַדִּבּוּר. יְבָרְכוֹ הָרַבִּי, וְיַחְזֹר לְדַבֵּר. הוֹרָה לָהּ הָרַבִּי שֶׁתֵּצֵא מִחוּץ לָעִיר, וְתִצָּמֵד עַל אֵם הַדֶּרֶךְ. תְּסַפֵּר סִפּוּרָהּ לָאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁתִּרְאֶה, וְתִשְׁמַע תְּשׁוּבָתוֹ. עָשְׂתָה כֵן. עָבַר נָכְרִי אֶחָד וְשָׁמַע דְּבָרֶיהָ. "מָה עוֹשִׂים בְּכָזֶה יֶלֶד", שָׁאֲלָה. "מַטְבִּיעִים אוֹתוֹ בְּגִיגִית מַיִם", נֶעֶנְתָה. חָרְדָה, וְשָׁבָה לָרַבִּי. סִפְּרָה מֶה הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה. אָמַר לָהּ: "לְכִי שׁוּב, תִּשְׁאֲלִי אֶת הָאָדָם שֶׁתִּפְגְּשִׁי לָרִאשׁוֹנָה". פָּגְשָׁה בְּנָכְרִי אַחֵר, וְעָנָה כְּקוֹדְמוֹ: "הָיִיתִי מַטְבִּיעוֹ". חָזְרָה, וְסִפְּרָה. נַעֲנָה הָרַבִּי וְאָמַר: "עֲשִׂי כְּדִבְרֵיהֶם. מַלְּאִי גִּיגִית בְּמַיִם קָרִים, וְתַשְׁלִיכִי לְתוֹכָהּ אֶת הַיֶּלֶד בְּפִתְאוֹמִיּוּת". עָשְׂתָה כֵן, הַיֶּלֶד הֵחֵל לִצְוֹחַ - וּלְדַבֵּר... "נַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל", סִפֵּר הָרַבִּי, "וְהֶחְזִיקוּ זֹאת כְּמוֹפֵת. אֲבָל הַהִגָּיוֹן הָיָה פָּשׁוּט: מֵחֲמַת הַמַּחֲלָה נֶחְלְשׁוּ וְשֻׁתְּקוּ מֵיתְרֵי הַקּוֹל, וּמֵחֲמַת הַבֶּהָלָה שָׁבוּ וְהִתְעוֹרְרוּ..." אֲבָל בָּרִי, לֹא לְכָךְ הִתְכַּוְּנוּ הַנָּכְרִים. בָּרִי שֶׁהִתְכַּוְּנוּ לְהַטְבִּיעַ אֶת הַיֶּלֶד בְּמַיִם... סָח הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אַהֲרֹן מְנַחֵם מֶענְדִיל מֵרַאדְזִימִין זָצָ"ל: לְפָנִים, כַּאֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בֶּאֱמוּנָה תְּמִימָה בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, פָּעֲלוּ דִּבְרֵיהֶם יְשׁוּעוֹת וּמוֹפְתִים. לְדֻגְמָה סִפֵּר: בַּהִתְקוֹמְמוּת הַפּוֹלָנִית נֶגֶד הַדִּכּוּי הָרוּסִי עָזְרוּ יְהוּדִים רַבִּים לַמִּתְקוֹמְמִים. כְּשֶׁהַמֶּרֶד דֻּכָּא בְּנַהֲרוֹת דָּם בָּאוּ הַצּוֹרְרִים חֶשְׁבּוֹן עִם הַיְּהוּדִים, נֶעֶזְרוּ בַּמַּלְשָׁנִים וַהֲרָגוּם בְּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת. אֶחָד מֵעוֹזְרֵיהֶם שֶׁל הַפּוֹלָנִים הָיָה יְהוּדִי בְּשֵׁם נַחְמָן מֵהַכְּפָר זַאטִי. כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁהָרוּסִים מְחַפְּשִׂים אַחַר עוֹזְרֵי הַמּוֹרְדִים, הֵבִין שֶׁיַּגִּיעוּ גַּם אֵלָיו. מִהֵר וְנָסַע אֶל הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יַעֲקֹב אַרְיֵה מֵרַאדְזִימִין זָצָ"ל, סִפֵּר שֶׁעָזַר לַמּוֹרְדִים בְּאַסְפָּקַת מָזוֹן וּמַשְׁקֶה, וְעַתָּה אוֹרֶבֶת לְחַיָּיו סַכָּנָה. עֲנָהוּ הָרַבִּי: "חֲזֹר לִכְפָרְךָ, וּכְשֶׁיְּחַפְּשׂוּ אַחֲרֶיךָ תִּתְחַבֵּא". שָׁאַל: "הֵיכָן אֶתְחַבֵּא?" וְהָרַבִּי אָמַר: "בַּחוּץ". לֹא הִמְשִׁיךְ לִשְׁאֹל, וְחָזַר לִכְפָרוֹ. בִּשֵּׂר לִבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁהָרַבִּי הִבְטִיחוֹ שֶׁיִּנָּצֵל, וְהוֹרָהוּ הֵיכָן לְהֵחָבֵא. כַּעֲבֹר יָמִים מְעַטִּים הוֹדִיעוּהוּ בַּחֲרָדָה שֶׁהִגִּיעָה לַכְּפָר פְּלֻגַּת חַיָּלִים. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, יָצָא מִבֵּיתוֹ הַחוּצָה, כְּהוֹרָאַת הָרַבִּי. מְשָׁרְתוֹ הַנָּכְרִי עָמַד בֶּחָצֵר וְחָטַב עֵצִים, בְּקָעָם לַהַסָּקָה. כְּשֶׁרָאָה אֶת אֲדוֹנָיו בַּחוּץ, אָמַר לוֹ: "מְסַפְּרִים שֶׁהָרוּסִים הִגִּיעוּ, וַדַּאי יְחַפְּשׂוּ אַחֲרֶיךָ". עֲנָהוּ: "וּמָה אֶעֱשֶׂה?" אָמַר הַמְּשָׁרֵת: "אֶפְשֹׁט אַדַּרְתִּי וְתִתְכַּסֶּה בָּהּ, וְתַחְטֹב עֵצִים תַּחְתַּי". אָמַר נַחְמָן: "טוֹב הַדָּבָר". לָבַשׁ אֶת הָאַדֶּרֶת וְחָגַר עַצְמוֹ בְּחֶבֶל, לָבַשׁ אֶת כּוֹבָעוֹ שֶׁל הַמְּשָׁרֵת וְנָטַל מִיָּדָיו אֶת הַגַּרְזֶן. הֵחֵל לַחְטֹב אֶת הַנְּסָרִים, וְהַחַיָּלִים הָרוּסִים הִגִּיעוּ. עָבְרוּ עַל פָּנָיו וְחִפְּשׂוּהוּ בְּבֵיתוֹ, וּמִשֶּׁלֹּא מְצָאוּהוּ הִתְפָּרְסוּ בְּכָל הַכְּפָר לְחַפְּשׂוֹ. סוֹף דָּבָר, חָזְרוּ כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאוּ. וְנִמְצָא, שֶׁאֱמוּנָתוֹ הַפְּשׁוּטָה בְּדִבְרֵי הָרַבִּי, הִיא שֶׁהִצִּילָה אוֹתוֹ! וְסִיֵּם הָרַבִּי בְּאָמְרוֹ: "וַדַּאי שֶׁזְּקֵנִי הָיָה פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת מְפֻרְסָם. וְעִם זֹאת, הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה הִיא כְּלִי לְקַבָּלַת הַיְּשׁוּעָה! וּכְשֶׁהַכְּלִי נָקוּב, יִשָּׁפֵךְ הַמַּשְׁקֶה הַיָּקָר בְּיוֹתֵר לַחוּץ"... (שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ)