Otzarot-Article

"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ" (כ-יב) שָׁאַל רַבֵּנוּ סְעַדְיָה גָּאוֹן זָצָ"ל: מַדּוּעַ דַּוְקָא בְּמִצְוַת כִּבּוּד הוֹרִים רָאֲתָה הַתּוֹרָה לְצַיֵּן אֶת מַתַּן שְׂכָרָהּ שֶׁל הַמִּצְוָה - "לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ", מַה שֶּׁלֹּא צִיְּנָה בְּמִצְווֹת אֲחֵרוֹת?

וּמְיַשֵּׁב זֹאת בְּהֶסְבֵּר מְעַנְיֵן. אֲרִיכוּת הַיָּמִים יוֹתֵר מִשֶּׁהִיא שָׂכָר סְגֻלִּי, הִיא קְרִיאָה שֶׁל הַמְּצִיאוּת הָעֲתִידִית. הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת לָאָדָם: אִם תְּכַבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, תִּהְיֶה בְּרָכָה גְּדוֹלָה בַּאֲרִיכוּת יָמֶיךָ. יְלָדֶיךָ יִגְדְּלוּ בַּאֲוִירָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת הַמְבֻגָּרִים בַּמִּשְׁפָּחָה, וְגַם אַתָּה, כְּשֶׁתִּזְדַּקֵּן וְיַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ, יַעַזְרוּ לְךָ בָּנֶיךָ בְּשִׂמְחָה, וּמִמֵּילָא תַּאֲרִיךְ יָמִים בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים. לְעֻמַּת זֹאת, אִם תִּתְרַשֵּׁל בְּכִבּוּד הוֹרֶיךָ, הֲרֵי גַּם בָּנֶיךָ לֹא יְכַבְּדוּךָ, וְאָז מוּטָב לְךָ שֶׁלֹּא תַּאֲרִיךְ יָמִים.

מְסַפֵּר עַל כָּךְ רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל (נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ) סִפּוּר נִפְלָא:

מַעֲשֶׂה בְּעָשִׁיר שֶׁהָיָה לוֹ אָב זָקֵן, עָנִי וּקְשֵׁה יוֹם. גָּר הָאָב בְּבֵית בְּנוֹ, אַךְ לֹא קַלִּים הָיוּ חַיֵּי הַבֵּן בְּצֵל אָבִיו. הַבִּלְבּוּל שָׁלַט בָּאָב הַזָּקֵן, הוּא הִטְרִיד בְּבַקָּשׁוֹת רַבּוֹת, וְגָרַם לְתַקָּלוֹת שׁוֹנוֹת - פֹּה שָׁפַךְ אֶת הַמָּרָק, וְשָׁם לִכְלֵךְ אֶת הָרִצְפָּה, כָּאן מָעַד וְשָׁבַר אֲגַרְטָל יָקָר, וְשָׁם נִקְרַע סֵפֶר שֶׁאָחַז בְּיָדָיו הָרוֹעֲדוֹת.

יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ הַקַּשׁ שֶׁשָּׁבַר אֶת גַּב הַגָּמָל. הָיָה זֶה כַּאֲשֶׁר אוֹרְחִים חֲשׁוּבִים הִגִּיעוּ אֶל הֶעָשִׁיר. בְּכָבוֹד רַב הִפְנָה אוֹתָם אֶל הַטְּרַקְלִין הַמְרֻוָּח, וְיָשַׁב עִמָּם לָדוּן בַּנּוֹשֵׂא שֶׁלִּשְׁמוֹ הִגִּיעוּ. וְהִנֵּה הוֹפִיעַ אָבִיו הַזָּקֵן בַּסָּלוֹן, וּבְהִתְנַהֲגוּתוֹ הַמּוּזָרָה גָּרַם לִבְנוֹ בּוּשָׁה בִּפְנֵי רֵעָיו. פָּנָיו שֶׁל הֶעָשִׁיר נִצְבְּעוּ בְּאַרְגָּמָן, וְהוּא גָּמַר אֹמֶר בְּנַפְשׁוֹ לִשְׁלֹחַ אֶת אָבִיו מִן הַבַּיִת. "שֶׁיֵּלֵךְ לְקַבֵּץ לוֹ נְדָבוֹת יַחַד עִם יֶתֶר עֲנִיֵּי הָעִיר, מַדּוּעַ שֶׁאֶסְבֹּל כָּל חַיַּי בִּגְלָלוֹ?!..."

אָמַר וְעָשָׂה. אֶלָּא שֶׁעוֹנַת הַחֹרֶף הָיְתָה אָז, וְכַאֲשֶׁר יָרַד הַלַּיִל, הִתְגַּבֵּר הַקֹּר, וּבְעוֹד הַבֵּן הֶעָשִׁיר נָם בְּחֶדֶר מוּסָק וְנָעִים עַל מִטָּתוֹ הַמְצֻפָּה מֶשִׁי רַךְ, מְכֻסֶּה בִּשְׂמִיכוֹת מְחַמְּמוֹת, נִסָּה הָאָב הַזָּקֵן לִמְצֹא אֶת שְׁנָתוֹ עַל מַצַּע סְמַרְטוּטִים בְּקֶרֶן רְחוֹב וּלְהִתְחַמֵּם בְּכַמָּה סְחָבוֹת, אֲשֶׁר עָזְרוּ לוֹ כְּמַיִם מְלוּחִים לְצָמֵא. אֵיכְשֶׁהוּ הִצְלִיחַ לְהַעֲבִיר אֶת הַלַּיְלָה.

בֵּן קָטָן, טוֹב לֵב וַעֲדִין נֶפֶשׁ הָיָה לוֹ לֶעָשִׁיר, וּבְעֵת בֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ בָּרְחוֹב בְּדַרְכּוֹ לְבֵית הַסֵּפֶר, נֶחְרַד לְפֶתַע לְמַרְאֵה עֵינָיו. בְּפִנַּת הָרְחוֹב יָשַׁב סָבוֹ בִּבְגָדִים בְּלוּאִים, כְּשֶׁכָּל גּוּפוֹ רוֹעֵד מִקֹּר, וְנִרְאָה כִּי זְמַן רַב לֹא נִכְנַס לְפִיו מָזוֹן כָּרָאוּי. מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ רַחֲמִים טִבְעִי נִגַּשׁ אֵלָיו, נָתַן לוֹ אֶת הַכָּרִיךְ שֶׁהֵכִינָה לוֹ אִמּוֹ, וְהוֹשִׁיט לוֹ אַף מִסְפַּר פְּרוּטוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בְּכִיסוֹ.

לְאַחַר מִכֵּן רָץ הַיֶּלֶד לְבֵיתוֹ, כְּדֵי לְסַפֵּר לְאָבִיו אֶת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו, אוּלַי יָחוּס עַל הַסָּב וְיַחְזִירֵהוּ לְבֵיתוֹ. אַךְ מַה נִּדְהַם הַבֵּן כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת תְּגוּבָתוֹ הַצּוֹנֶנֶת שֶׁל אָבִיו.

הָאָב הֶעָשִׁיר כְּלָל לֹא הִטָּה אֹזֶן וְלֵב לְמַצָּבוֹ שֶׁל אָבִיו, אֶלָּא רַק הִצִּיעַ לוֹ בְּרֹב "נְדִיבוּתוֹ", כִּי יָכוֹל הוּא לָגֶשֶׁת לַעֲלִיַּת הַגַּג, שָׁם בְּאַחַת הַפִּנּוֹת, בֵּין הַחֲפָצִים הַיְּשָׁנִים מֻנָּח לוֹ מְעִיל יָשָׁן שֶׁכְּבָר יָצָא מִכְּלַל שִׁמּוּשׁ. "תּוּכַל לָקַחַת אוֹתוֹ לְסַבָּא", הִפְטִיר בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת.

מִהֵר הַבֵּן אֶל עֲלִיַּת הַגַּג, וּמֶה עָגְמָה עָלָיו נַפְשׁוֹ בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַמְּעִיל - כֹּה יָשָׁן וּמְרֻפָּט. דְּמָעוֹת עָמְדוּ בְּעֵינָיו: הַאִם זֶה כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל אָבִיו הֶעָשִׁיר לִתְרֹם לְסַבָּא הָאֻמְלָל?! מַה יַּעֲשֶׂה?! כֵּיצַד יִפְקַח אֶת עֵינָיו שֶׁל אָבִיו הַטּוֹעֶה? כֵּיצַד יְרַכֵּךְ אֶת לְבָבוֹ הָאָטוּם? לְפֶתַע עָלָה רַעְיוֹן בְּלִבּוֹ. נָטַל בְּיָדוֹ הָאַחַת אֶת הַמְּעִיל הַבָּלוּי, וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה נָטַל מִסְפָּרַיִם גְּדוֹלִים, יָרַד חִישׁ לְמַטָּה, וְהֵחֵל לִגְזֹר אֶת הַמְּעִיל לִשְׁנַיִם, לְנֶגֶד עֵינָיו שֶׁל אָבִיו.

"מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? מַדּוּעַ גָּזַרְתָּ אֶת הַמְּעִיל?" הִתְרַעֵם הָאָב וְלֹא הֵבִין.

הִבִּיט הַבֵּן בְּעֵינָיו שֶׁל הָאָב וְהִסְבִּיר בִּתְמִימוּת: "לִכְבוֹדְךָ וּלְמַעַנְךָ אֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת. לְעֵת זִקְנָתְךָ, כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה זָקֵן וְתָשׁוּשׁ, וְלֹא אוּכַל עוֹד לְהַחְזִיקְךָ בְּבֵיתִי - לֹא תִּצְטָרֵךְ לִרְעֹד מִקֹּר עַד שֶׁיֵּלֵךְ מִישֶׁהוּ לְהָבִיא לְךָ מְעִיל. כְּבָר מֵעַכְשָׁו חוֹצֶה אֲנִי מְעִיל זֶה, חֶצְיוֹ אֵלֵךְ לְהָבִיא לְסַבָּא כַּאֲשֶׁר בִּקַּשְׁתָּ, וְאֶת הַחֵצִי הַשֵּׁנִי אֶשְׁמֹר בַּעֲלִיַּת הַגַּג, כְּדֵי לִשְׁלֹחַ אֵלֶיךָ בִּימֵי הַחֹרֶף הַקָּרִים..."

דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת שָׁתַק הָאָב בְּתַדְהֵמָה. דִּבְרֵי בְּנוֹ טִלְטְלוּ אֶת נַפְשׁוֹ וְהֵמֵסּוּ אֶת לְבָבוֹ. בְּהַחְלָטָה נְחוּשָׁה יָצָא לְחַפֵּשׂ אַחַר אָבִיו, הֶחְזִירוֹ לְבֵיתוֹ, הִתְרַפֵּס לְפָנָיו בְּבַקָּשַׁת סְלִיחָה, הִלְבִּישׁוֹ בְּמֵיטַב הַבְּגָדִים, וְהוֹשִׁיבוֹ בְּכָבוֹד בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן... (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	חיי שרה תש"פ
	הַטּוֹב לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת - שְׁלֵמוּת אַחַת
	"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ" (כ-יב) שָׁאַל רַבֵּנוּ סְעַדְיָה גָּאוֹן זָצָ"ל: מַדּוּעַ דַּוְקָא בְּמִצְוַת כִּבּוּד הוֹרִים רָאֲתָה הַתּוֹרָה לְצַיֵּן אֶת מַתַּן שְׂכָרָהּ שֶׁל הַמִּצְוָה - "לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ", מַה שֶּׁלֹּא צִיְּנָה בְּמִצְווֹת אֲחֵרוֹת? וּמְיַשֵּׁב זֹאת בְּהֶסְבֵּר מְעַנְיֵן. אֲרִיכוּת הַיָּמִים יוֹתֵר מִשֶּׁהִיא שָׂכָר סְגֻלִּי, הִיא קְרִיאָה שֶׁל הַמְּצִיאוּת הָעֲתִידִית. הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת לָאָדָם: אִם תְּכַבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, תִּהְיֶה בְּרָכָה גְּדוֹלָה בַּאֲרִיכוּת יָמֶיךָ. יְלָדֶיךָ יִגְדְּלוּ בַּאֲוִירָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת הַמְבֻגָּרִים בַּמִּשְׁפָּחָה, וְגַם אַתָּה, כְּשֶׁתִּזְדַּקֵּן וְיַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ, יַעַזְרוּ לְךָ בָּנֶיךָ בְּשִׂמְחָה, וּמִמֵּילָא תַּאֲרִיךְ יָמִים בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים. לְעֻמַּת זֹאת, אִם תִּתְרַשֵּׁל בְּכִבּוּד הוֹרֶיךָ, הֲרֵי גַּם בָּנֶיךָ לֹא יְכַבְּדוּךָ, וְאָז מוּטָב לְךָ שֶׁלֹּא תַּאֲרִיךְ יָמִים. מְסַפֵּר עַל כָּךְ רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל (נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ) סִפּוּר נִפְלָא: מַעֲשֶׂה בְּעָשִׁיר שֶׁהָיָה לוֹ אָב זָקֵן, עָנִי וּקְשֵׁה יוֹם. גָּר הָאָב בְּבֵית בְּנוֹ, אַךְ לֹא קַלִּים הָיוּ חַיֵּי הַבֵּן בְּצֵל אָבִיו. הַבִּלְבּוּל שָׁלַט בָּאָב הַזָּקֵן, הוּא הִטְרִיד בְּבַקָּשׁוֹת רַבּוֹת, וְגָרַם לְתַקָּלוֹת שׁוֹנוֹת - פֹּה שָׁפַךְ אֶת הַמָּרָק, וְשָׁם לִכְלֵךְ אֶת הָרִצְפָּה, כָּאן מָעַד וְשָׁבַר אֲגַרְטָל יָקָר, וְשָׁם נִקְרַע סֵפֶר שֶׁאָחַז בְּיָדָיו הָרוֹעֲדוֹת. יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ הַקַּשׁ שֶׁשָּׁבַר אֶת גַּב הַגָּמָל. הָיָה זֶה כַּאֲשֶׁר אוֹרְחִים חֲשׁוּבִים הִגִּיעוּ אֶל הֶעָשִׁיר. בְּכָבוֹד רַב הִפְנָה אוֹתָם אֶל הַטְּרַקְלִין הַמְרֻוָּח, וְיָשַׁב עִמָּם לָדוּן בַּנּוֹשֵׂא שֶׁלִּשְׁמוֹ הִגִּיעוּ. וְהִנֵּה הוֹפִיעַ אָבִיו הַזָּקֵן בַּסָּלוֹן, וּבְהִתְנַהֲגוּתוֹ הַמּוּזָרָה גָּרַם לִבְנוֹ בּוּשָׁה בִּפְנֵי רֵעָיו. פָּנָיו שֶׁל הֶעָשִׁיר נִצְבְּעוּ בְּאַרְגָּמָן, וְהוּא גָּמַר אֹמֶר בְּנַפְשׁוֹ לִשְׁלֹחַ אֶת אָבִיו מִן הַבַּיִת. "שֶׁיֵּלֵךְ לְקַבֵּץ לוֹ נְדָבוֹת יַחַד עִם יֶתֶר עֲנִיֵּי הָעִיר, מַדּוּעַ שֶׁאֶסְבֹּל כָּל חַיַּי בִּגְלָלוֹ?!..." אָמַר וְעָשָׂה. אֶלָּא שֶׁעוֹנַת הַחֹרֶף הָיְתָה אָז, וְכַאֲשֶׁר יָרַד הַלַּיִל, הִתְגַּבֵּר הַקֹּר, וּבְעוֹד הַבֵּן הֶעָשִׁיר נָם בְּחֶדֶר מוּסָק וְנָעִים עַל מִטָּתוֹ הַמְצֻפָּה מֶשִׁי רַךְ, מְכֻסֶּה בִּשְׂמִיכוֹת מְחַמְּמוֹת, נִסָּה הָאָב הַזָּקֵן לִמְצֹא אֶת שְׁנָתוֹ עַל מַצַּע סְמַרְטוּטִים בְּקֶרֶן רְחוֹב וּלְהִתְחַמֵּם בְּכַמָּה סְחָבוֹת, אֲשֶׁר עָזְרוּ לוֹ כְּמַיִם מְלוּחִים לְצָמֵא. אֵיכְשֶׁהוּ הִצְלִיחַ לְהַעֲבִיר אֶת הַלַּיְלָה. בֵּן קָטָן, טוֹב לֵב וַעֲדִין נֶפֶשׁ הָיָה לוֹ לֶעָשִׁיר, וּבְעֵת בֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ בָּרְחוֹב בְּדַרְכּוֹ לְבֵית הַסֵּפֶר, נֶחְרַד לְפֶתַע לְמַרְאֵה עֵינָיו. בְּפִנַּת הָרְחוֹב יָשַׁב סָבוֹ בִּבְגָדִים בְּלוּאִים, כְּשֶׁכָּל גּוּפוֹ רוֹעֵד מִקֹּר, וְנִרְאָה כִּי זְמַן רַב לֹא נִכְנַס לְפִיו מָזוֹן כָּרָאוּי. מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ רַחֲמִים טִבְעִי נִגַּשׁ אֵלָיו, נָתַן לוֹ אֶת הַכָּרִיךְ שֶׁהֵכִינָה לוֹ אִמּוֹ, וְהוֹשִׁיט לוֹ אַף מִסְפַּר פְּרוּטוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בְּכִיסוֹ. לְאַחַר מִכֵּן רָץ הַיֶּלֶד לְבֵיתוֹ, כְּדֵי לְסַפֵּר לְאָבִיו אֶת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו, אוּלַי יָחוּס עַל הַסָּב וְיַחְזִירֵהוּ לְבֵיתוֹ. אַךְ מַה נִּדְהַם הַבֵּן כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת תְּגוּבָתוֹ הַצּוֹנֶנֶת שֶׁל אָבִיו. הָאָב הֶעָשִׁיר כְּלָל לֹא הִטָּה אֹזֶן וְלֵב לְמַצָּבוֹ שֶׁל אָבִיו, אֶלָּא רַק הִצִּיעַ לוֹ בְּרֹב "נְדִיבוּתוֹ", כִּי יָכוֹל הוּא לָגֶשֶׁת לַעֲלִיַּת הַגַּג, שָׁם בְּאַחַת הַפִּנּוֹת, בֵּין הַחֲפָצִים הַיְּשָׁנִים מֻנָּח לוֹ מְעִיל יָשָׁן שֶׁכְּבָר יָצָא מִכְּלַל שִׁמּוּשׁ. "תּוּכַל לָקַחַת אוֹתוֹ לְסַבָּא", הִפְטִיר בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת. מִהֵר הַבֵּן אֶל עֲלִיַּת הַגַּג, וּמֶה עָגְמָה עָלָיו נַפְשׁוֹ בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַמְּעִיל - כֹּה יָשָׁן וּמְרֻפָּט. דְּמָעוֹת עָמְדוּ בְּעֵינָיו: הַאִם זֶה כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל אָבִיו הֶעָשִׁיר לִתְרֹם לְסַבָּא הָאֻמְלָל?! מַה יַּעֲשֶׂה?! כֵּיצַד יִפְקַח אֶת עֵינָיו שֶׁל אָבִיו הַטּוֹעֶה? כֵּיצַד יְרַכֵּךְ אֶת לְבָבוֹ הָאָטוּם? לְפֶתַע עָלָה רַעְיוֹן בְּלִבּוֹ. נָטַל בְּיָדוֹ הָאַחַת אֶת הַמְּעִיל הַבָּלוּי, וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה נָטַל מִסְפָּרַיִם גְּדוֹלִים, יָרַד חִישׁ לְמַטָּה, וְהֵחֵל לִגְזֹר אֶת הַמְּעִיל לִשְׁנַיִם, לְנֶגֶד עֵינָיו שֶׁל אָבִיו. "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? מַדּוּעַ גָּזַרְתָּ אֶת הַמְּעִיל?" הִתְרַעֵם הָאָב וְלֹא הֵבִין. הִבִּיט הַבֵּן בְּעֵינָיו שֶׁל הָאָב וְהִסְבִּיר בִּתְמִימוּת: "לִכְבוֹדְךָ וּלְמַעַנְךָ אֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת. לְעֵת זִקְנָתְךָ, כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה זָקֵן וְתָשׁוּשׁ, וְלֹא אוּכַל עוֹד לְהַחְזִיקְךָ בְּבֵיתִי - לֹא תִּצְטָרֵךְ לִרְעֹד מִקֹּר עַד שֶׁיֵּלֵךְ מִישֶׁהוּ לְהָבִיא לְךָ מְעִיל. כְּבָר מֵעַכְשָׁו חוֹצֶה אֲנִי מְעִיל זֶה, חֶצְיוֹ אֵלֵךְ לְהָבִיא לְסַבָּא כַּאֲשֶׁר בִּקַּשְׁתָּ, וְאֶת הַחֵצִי הַשֵּׁנִי אֶשְׁמֹר בַּעֲלִיַּת הַגַּג, כְּדֵי לִשְׁלֹחַ אֵלֶיךָ בִּימֵי הַחֹרֶף הַקָּרִים..." דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת שָׁתַק הָאָב בְּתַדְהֵמָה. דִּבְרֵי בְּנוֹ טִלְטְלוּ אֶת נַפְשׁוֹ וְהֵמֵסּוּ אֶת לְבָבוֹ. בְּהַחְלָטָה נְחוּשָׁה יָצָא לְחַפֵּשׂ אַחַר אָבִיו, הֶחְזִירוֹ לְבֵיתוֹ, הִתְרַפֵּס לְפָנָיו בְּבַקָּשַׁת סְלִיחָה, הִלְבִּישׁוֹ בְּמֵיטַב הַבְּגָדִים, וְהוֹשִׁיבוֹ בְּכָבוֹד בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן... (אוֹצְרוֹתֵינוּ)