Otzarot-Article

"לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ" (א-יז) מִצְוָה תט"ו - שֶׁלֹּא יִירָא הַדַּיָּן בַּדִּין מֵאָדָם רַע. כָּתַב הַחִנּוּךְ: שֶׁמָּא תֹּאמַר יָרֵא אֲנִי מֵאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁמָּא יַהַרְגֵנִי, אוֹ יֵהָרֵג אֶחָד מִבְּנֵי בֵּיתִי, שֶׁמָּא יַדְלִיק אֶת גְּדִישִׁי, אוֹ שֶׁמָּא יִקְצֹץ אֶת נְטִיעוֹתַי, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ. שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ, הַשֵּׂכֶל מֵעִיד עָלָיו.

'הַחִנּוּךְ' נוֹתֵן דֻּגְמָאוֹת לְאִיּוּמִים הַמֻּשְׁמָעִים כְּלַפֵּי דַּיָּן, וּבוֹאוּ וְנִשְׁמַע עַל מִקְרֶה שֶׁל אִיּוּמֵי כֹּחַ שֶׁהָיוּ בִּבְרִית מִילָה, וְהֻשְׁמְעוּ עַל יְדֵי חָמִיו שֶׁל בַּעַל הַבְּרִית.

מִקְרֶה מוּזָר הִתְרַחֵשׁ בִּבְרִית מִילָה שֶׁעָרַךְ בֶּן תּוֹרָה לִבְנוֹ, וְהַנּוֹכְחִים נֶחְלְקוּ בְּדַעְתָּם כֵּיצַד יֵשׁ לִנְהֹג. כְּשֶׁנּוֹלַד בְּנוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָאַבְרֵךְ, הוּא כִּבֵּד בְּסַנְדְּקָאוּת אֶת אָבִיו. בַּבֵּן הַשֵּׁנִי נָתַן אֶת הַכִּבּוּד לְחָמִיו. וּכְשֶׁנּוֹלַד בְּנוֹ הַשְּׁלִישִׁי, כִּבֵּד אֶת אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה. וְהִנֵּה, לִפְנֵי הַבְּרִית מַבְחִין אֲבִי הַבֵּן שֶׁפָּנָיו שֶׁל חָמִיו כְּעוּסוֹת מְאֹד, וְלֹא הֵבִין עַל מָה וְלָמָּה.

הוּא נִגַּשׁ אֵלָיו, וּשְׁאָלוֹ מַדּוּעַ הוּא כּוֹעֵס, וְחָמִיו מֵשִׁיב 'מַדּוּעַ כִּבַּדְתָּ אֶת הַגָּדוֹל הַהוּא, וְלֹא אוֹתִי? הֲרֵי עֲדַיִן לֹא הָיִיתִי סַנְדָּק אֵצֶל יְלָדֶיךָ'!---

הֶחָתָן לֹא יָדַע עַל מָה מְדַבֵּר חָמִיו, הֲרֵי בַּבְּרִית הַשְּׁנִיָּה הוּא הָיָה הַסַּנְדָּק! 'חָמִי הַיָּקָר, אֵיךְ תַּעֲלֶה דְּבָרִים כָּאֵלֶּה עַל שְׂפָתֶיךָ? וְכִי אֵינְךָ זוֹכֵר שֶׁהָיִיתָ כְּבָר סַנְדָּק'?! - הִזְדַּעֵק הֶחָתָן. אֲבָל חָמִיו הִמְשִׁיךְ לְהִתְעַקֵּשׁ וְלִטְעֹן שֶׁלֹּא קִבֵּל סַנְדְּקָאוּת...

'אִם תָּבִיא לִי תְּמוּנָה מֵהַבְּרִית, אַאֲמִין לְךָ', אָמַר לְבַסּוֹף. וְהֶחָתָן מַמְשִׁיךְ לְהִזְדַּעֵק: 'כֵּיצַד אַתָּה דּוֹרֵשׁ שֶׁאָבִיא לְךָ תְּמוּנָה, הֲרֵי הַבְּרִית הָיְתָה בְּשַׁבָּת'!

גַּם הֶחָמוֹת נִגְּשָׁה אֶל בַּעֲלָהּ וְנִסְּתָה לְהַרְגִּיעוֹ, וּלְשַׁכְנְעוֹ שֶׁהוּא קִבֵּל כְּבָר סַנְדְּקָאוּת, אֲבָל מְאוּמָה לֹא עָזַר. יְצֻיַּן, שֶׁלֹּא הָיָה מְדֻבָּר בְּאָדָם שֶׁהָפַךְ פִּתְאוֹם לִהְיוֹת סֶנִילִי, וּמִן הַסְּתָם הוּא זָכַר אֶת הַכֹּל, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁלִּבְרִית זוֹ הִגִּיעַ צִבּוּר גָּדוֹל, וְיִהְיֶה לוֹ כָּבוֹד מֵהַסַּנְדְּקָאוּת, בִּקֵּשׁ לִטְעֹם שׁוּב מֵהַכָּבוֹד... וְאַף אִיֵּם שֶׁאִם לֹא יִתְּנוּ לוֹ אֶת הַכָּבוֹד, אָז...

אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת הַמְּהוּמָה שֶׁפָּרְצָה בַּמָּקוֹם. חֵלֶק מֵהַנּוֹכְחִים יָעֲצוּ לֶחָתָן שֶׁכְּדֵי לֹא לִיצֹר מַחֲלֹקֶת בַּמִּשְׁפָּחָה יִתֵּן שׁוּב אֶת הַסַּנְדְּקָאוּת לְחָמִיו, וְחֵלֶק מֵהֶם טָעֲנוּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן עִנְיַן שֶׁל בִּזּוּי כְּבוֹד הַתּוֹרָה שֶׁל הַגָּדוֹל שֶׁהֻזְמַן לִהְיוֹת הַסַּנְדָּק, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת זֹאת.

הַשְּׁאֵלָה הוּבְאָה לְהַכְרָעָתֵנוּ, וְהֵשַׁבְנוּ שֶׁדַּעַת הַתּוֹרָה הִיא שֶׁבְּכֹחַ אִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת סִדְרֵי עוֹלָם. הֲרֵי בָּרוּר שֶׁחָמִיו אֵינוֹ זַכַּאי לְקַבֵּל שֵׁנִית אֶת הַסַּנְדְּקָאוּת, וְהוּא מְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּכֹחַ, וְלָכֵן לֹא צָרִיךְ לְסַפֵּק לוֹ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ.

הַכְרָעָה דּוֹמָה קִבַּלְנוּ פַּעַם מִמָּרָן הָרַב אֶלְיָשִׁיב זָצָ"ל עַל שְׁאֵלָה שֶׁהִצַּגְנוּ בְּפָנָיו, שֶׁעָסְקָה בִּבְנֵי זוּג שֶׁהִתְגָּרְשׁוּ, וְלָהֶם בֵּן אֶחָד. הַבַּעַל נִשָּׂא לְאִשָּׁה שְׁנִיָּה, וְאִלּוּ גְּרוּשָׁתוֹ נוֹתְרָה לְבַדָּהּ וְגִדְּלָה אֶת הַבֵּן בִּמְסִירוּת רַבָּה.

חוֹלְפוֹת לָהֶן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהִנֵּה מַגִּיעָה עֵת דּוֹדִים, וְהַבֵּן עוֹמֵד לְהִנָּשֵׂא. הוּא מַגִּיעַ אֶל אָבִיו, וּמַזְמִינוֹ לַחֲתֻנָּה. הָאַבָּא מֵשִׁיב בְּחִיּוּב, וְאוֹמֵר שֶׁהוּא בְּוַדַּאי יַגִּיעַ, 'אֲבָל בִּתְנַאי אֶחָד, שֶׁגַּם אִשְׁתִּי תֻּזְמַן לַחֲתֻנָּה, וְגַם הִיא תַּגִּיעַ'.

הַבֵּן הֶעֱבִיר אֶת הַמֶּסֶר לְאִמּוֹ, וְהִנֵּה פָּנֶיהָ מִשְׁתַּנּוֹת לִבְלִי הַכֵּר. 'דַּע לְךָ, בְּנִי יַקִּירִי, אַתָּה יָכוֹל לְהַזְמִין אֶת אֵשֶׁת אָבִיךָ לַחֲתֻנָּה, אֲבָל כְּשֶׁאֶרְאֶה אוֹתָהּ בָּאוּלָם, אֲנִי עֲלוּלָה לְקַבֵּל הֶתְקֵף לֵב'...

הַבֵּן בָּא אֵלֵינוּ וְשָׁאַל מַה לַּעֲשׂוֹת. שָׁטַחְנוּ אֶת הַשְּׁאֵלָה בִּפְנֵי מָרָן זָצָ"ל, וְהוּא הֵשִׁיב לִי בְּאֹפֶן חַד מַשְׁמָעִי כְּדִלְהַלָּן. הֲרֵי אָבִיו שֶׁל הֶחָתָן שֶׁנִּשָּׂא בַּשֵּׁנִית, הָיָה זַכַּאי לַחֲלוּטִין לַעֲשׂוֹת זֹאת, וְעַכְשָׁו הוּא רוֹצֶה שֶׁיַּזְמִינוּ אֶת אִשְׁתּוֹ, וַהֲרֵי בֶּאֱמֶת לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁהוּא יַגִּיעַ לְבַד לַחֲתֻנָּה.

אֶלָּא מָה, אִמּוֹ שֶׁל הֶחָתָן 'מְאַיֶּמֶת' שֶׁאִם זֶה יִקְרֶה, הִיא תְּקַבֵּל הֶתְקֵף לֵב, אִם כֵּן - הִיא רוֹצָה לְשַׁנּוֹת סִדְרֵי עוֹלָם עַל יְדֵי אִיּוּמִים, לָכֵן לֹא צָרִיךְ לְהִתְרַגֵּשׁ מֵאִיּוּמֶיהָ. וּבַאֲשֶׁר לְטַעֲנָתָהּ עַל הֶתְקֵף הַלֵּב, אֶפְשָׁר לְסַפֵּק לָהּ כַּדּוּרִים וּתְרוּפוֹת...

וְכָךְ גַּם צָרִיךְ לִנְהֹג בְּעִנְיַן הַסַּנְדְּקָאוּת. אַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ מְעֻנְיָן בְּמַחֲלֹקֶת, בִּמְיֻחָד לֹא כְּשֶׁהַדָבָר פּוֹרֵץ בְּתוֹךְ הַמִּשְׁפָּחָה. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הוּא בָּא וְרוֹצֶה לְשַׁנּוֹת אֶת הַסֵּדֶר הַנָּכוֹן, לֹא צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ לוֹ.

הָיָה מִקְרֶה נוֹסָף שֶׁל מַחֲלֹקֶת בֵּין חָתָן לְחָמִיו, וְהַגָּאוֹן רַבִּי יְהוֹנָתָן אֵייבֶּשִׁיץ, בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן בֶּן 8, פָּתַר אֶת הַוִּכּוּחַ...

הַמִּקְרֶה הָיָה כַּאֲשֶׁר חָמִיו שֶׁל הֶחָתָן הִבְטִיחַ לְשַׁלֵּם לִבְנֵי הַזּוּג אֶת מְזוֹנוֹתֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁנִים, וּלְאַחַר הַחֲתֻנָּה חָזַר בּוֹ מֵהַבְטָחָה זוֹ. הֶחָתָן תָּבַע אֶת חָמִיו לְדִין תּוֹרָה, וּכְשֶׁהַדַּיָּנִים שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַדּוּעַ חָזַר בּוֹ, הֵשִׁיב שֶׁרָאָה מִשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת הָאוֹמֶרֶת: 'יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ' (אָבוֹת ב-ב), וְאִם כֵּן, מִן הָרָאוּי יִהְיֶה שֶׁהֶחָתָן שֶׁלִּי יֵצֵא קְצָת לַעֲבֹד...

רַבִּי יְהוֹנָתָן, שֶׁהָיָה יֶלֶד קָטָן, בִּקֵּשׁ מֵהַדַּיָּנִים שֶׁיְּאַפְשְׁרוּ לוֹ לְהָשִׁיב עַל הַדְּבָרִים. הוּא פָּנָה לַחוֹתֵן וְאָמַר לוֹ: מוּטָב שֶׁחֲתָנְךָ יֵשֵׁב וְיִלְמַד, וְיִהְיֶה בָּקִי בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְרַק מִמִּשְׁנָה אַחַת תִּהְיֶה עָלָיו קֻשְׁיָה, מֵאֲשֶׁר שֶׁיְּקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה הַזּוֹ, וְכָל הַתּוֹרָה תִּהְיֶה קָשָׁה עָלָיו...

וְהַדְּבָרִים פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָם... (מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה)

	בלק תשע"ט
	הַכֹּל בְּעֵינֵי הַמִּתְבּוֹנֵן
	"לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ" (א-יז) מִצְוָה תט"ו - שֶׁלֹּא יִירָא הַדַּיָּן בַּדִּין מֵאָדָם רַע. כָּתַב הַחִנּוּךְ: שֶׁמָּא תֹּאמַר יָרֵא אֲנִי מֵאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁמָּא יַהַרְגֵנִי, אוֹ יֵהָרֵג אֶחָד מִבְּנֵי בֵּיתִי, שֶׁמָּא יַדְלִיק אֶת גְּדִישִׁי, אוֹ שֶׁמָּא יִקְצֹץ אֶת נְטִיעוֹתַי, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ. שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ, הַשֵּׂכֶל מֵעִיד עָלָיו. 'הַחִנּוּךְ' נוֹתֵן דֻּגְמָאוֹת לְאִיּוּמִים הַמֻּשְׁמָעִים כְּלַפֵּי דַּיָּן, וּבוֹאוּ וְנִשְׁמַע עַל מִקְרֶה שֶׁל אִיּוּמֵי כֹּחַ שֶׁהָיוּ בִּבְרִית מִילָה, וְהֻשְׁמְעוּ עַל יְדֵי חָמִיו שֶׁל בַּעַל הַבְּרִית. מִקְרֶה מוּזָר הִתְרַחֵשׁ בִּבְרִית מִילָה שֶׁעָרַךְ בֶּן תּוֹרָה לִבְנוֹ, וְהַנּוֹכְחִים נֶחְלְקוּ בְּדַעְתָּם כֵּיצַד יֵשׁ לִנְהֹג. כְּשֶׁנּוֹלַד בְּנוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָאַבְרֵךְ, הוּא כִּבֵּד בְּסַנְדְּקָאוּת אֶת אָבִיו. בַּבֵּן הַשֵּׁנִי נָתַן אֶת הַכִּבּוּד לְחָמִיו. וּכְשֶׁנּוֹלַד בְּנוֹ הַשְּׁלִישִׁי, כִּבֵּד אֶת אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה. וְהִנֵּה, לִפְנֵי הַבְּרִית מַבְחִין אֲבִי הַבֵּן שֶׁפָּנָיו שֶׁל חָמִיו כְּעוּסוֹת מְאֹד, וְלֹא הֵבִין עַל מָה וְלָמָּה. הוּא נִגַּשׁ אֵלָיו, וּשְׁאָלוֹ מַדּוּעַ הוּא כּוֹעֵס, וְחָמִיו מֵשִׁיב 'מַדּוּעַ כִּבַּדְתָּ אֶת הַגָּדוֹל הַהוּא, וְלֹא אוֹתִי? הֲרֵי עֲדַיִן לֹא הָיִיתִי סַנְדָּק אֵצֶל יְלָדֶיךָ'!--- הֶחָתָן לֹא יָדַע עַל מָה מְדַבֵּר חָמִיו, הֲרֵי בַּבְּרִית הַשְּׁנִיָּה הוּא הָיָה הַסַּנְדָּק! 'חָמִי הַיָּקָר, אֵיךְ תַּעֲלֶה דְּבָרִים כָּאֵלֶּה עַל שְׂפָתֶיךָ? וְכִי אֵינְךָ זוֹכֵר שֶׁהָיִיתָ כְּבָר סַנְדָּק'?! - הִזְדַּעֵק הֶחָתָן. אֲבָל חָמִיו הִמְשִׁיךְ לְהִתְעַקֵּשׁ וְלִטְעֹן שֶׁלֹּא קִבֵּל סַנְדְּקָאוּת... 'אִם תָּבִיא לִי תְּמוּנָה מֵהַבְּרִית, אַאֲמִין לְךָ', אָמַר לְבַסּוֹף. וְהֶחָתָן מַמְשִׁיךְ לְהִזְדַּעֵק: 'כֵּיצַד אַתָּה דּוֹרֵשׁ שֶׁאָבִיא לְךָ תְּמוּנָה, הֲרֵי הַבְּרִית הָיְתָה בְּשַׁבָּת'! גַּם הֶחָמוֹת נִגְּשָׁה אֶל בַּעֲלָהּ וְנִסְּתָה לְהַרְגִּיעוֹ, וּלְשַׁכְנְעוֹ שֶׁהוּא קִבֵּל כְּבָר סַנְדְּקָאוּת, אֲבָל מְאוּמָה לֹא עָזַר. יְצֻיַּן, שֶׁלֹּא הָיָה מְדֻבָּר בְּאָדָם שֶׁהָפַךְ פִּתְאוֹם לִהְיוֹת סֶנִילִי, וּמִן הַסְּתָם הוּא זָכַר אֶת הַכֹּל, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁלִּבְרִית זוֹ הִגִּיעַ צִבּוּר גָּדוֹל, וְיִהְיֶה לוֹ כָּבוֹד מֵהַסַּנְדְּקָאוּת, בִּקֵּשׁ לִטְעֹם שׁוּב מֵהַכָּבוֹד... וְאַף אִיֵּם שֶׁאִם לֹא יִתְּנוּ לוֹ אֶת הַכָּבוֹד, אָז... אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת הַמְּהוּמָה שֶׁפָּרְצָה בַּמָּקוֹם. חֵלֶק מֵהַנּוֹכְחִים יָעֲצוּ לֶחָתָן שֶׁכְּדֵי לֹא לִיצֹר מַחֲלֹקֶת בַּמִּשְׁפָּחָה יִתֵּן שׁוּב אֶת הַסַּנְדְּקָאוּת לְחָמִיו, וְחֵלֶק מֵהֶם טָעֲנוּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן עִנְיַן שֶׁל בִּזּוּי כְּבוֹד הַתּוֹרָה שֶׁל הַגָּדוֹל שֶׁהֻזְמַן לִהְיוֹת הַסַּנְדָּק, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת זֹאת. הַשְּׁאֵלָה הוּבְאָה לְהַכְרָעָתֵנוּ, וְהֵשַׁבְנוּ שֶׁדַּעַת הַתּוֹרָה הִיא שֶׁבְּכֹחַ אִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת סִדְרֵי עוֹלָם. הֲרֵי בָּרוּר שֶׁחָמִיו אֵינוֹ זַכַּאי לְקַבֵּל שֵׁנִית אֶת הַסַּנְדְּקָאוּת, וְהוּא מְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּכֹחַ, וְלָכֵן לֹא צָרִיךְ לְסַפֵּק לוֹ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ. הַכְרָעָה דּוֹמָה קִבַּלְנוּ פַּעַם מִמָּרָן הָרַב אֶלְיָשִׁיב זָצָ"ל עַל שְׁאֵלָה שֶׁהִצַּגְנוּ בְּפָנָיו, שֶׁעָסְקָה בִּבְנֵי זוּג שֶׁהִתְגָּרְשׁוּ, וְלָהֶם בֵּן אֶחָד. הַבַּעַל נִשָּׂא לְאִשָּׁה שְׁנִיָּה, וְאִלּוּ גְּרוּשָׁתוֹ נוֹתְרָה לְבַדָּהּ וְגִדְּלָה אֶת הַבֵּן בִּמְסִירוּת רַבָּה. חוֹלְפוֹת לָהֶן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהִנֵּה מַגִּיעָה עֵת דּוֹדִים, וְהַבֵּן עוֹמֵד לְהִנָּשֵׂא. הוּא מַגִּיעַ אֶל אָבִיו, וּמַזְמִינוֹ לַחֲתֻנָּה. הָאַבָּא מֵשִׁיב בְּחִיּוּב, וְאוֹמֵר שֶׁהוּא בְּוַדַּאי יַגִּיעַ, 'אֲבָל בִּתְנַאי אֶחָד, שֶׁגַּם אִשְׁתִּי תֻּזְמַן לַחֲתֻנָּה, וְגַם הִיא תַּגִּיעַ'. הַבֵּן הֶעֱבִיר אֶת הַמֶּסֶר לְאִמּוֹ, וְהִנֵּה פָּנֶיהָ מִשְׁתַּנּוֹת לִבְלִי הַכֵּר. 'דַּע לְךָ, בְּנִי יַקִּירִי, אַתָּה יָכוֹל לְהַזְמִין אֶת אֵשֶׁת אָבִיךָ לַחֲתֻנָּה, אֲבָל כְּשֶׁאֶרְאֶה אוֹתָהּ בָּאוּלָם, אֲנִי עֲלוּלָה לְקַבֵּל הֶתְקֵף לֵב'... הַבֵּן בָּא אֵלֵינוּ וְשָׁאַל מַה לַּעֲשׂוֹת. שָׁטַחְנוּ אֶת הַשְּׁאֵלָה בִּפְנֵי מָרָן זָצָ"ל, וְהוּא הֵשִׁיב לִי בְּאֹפֶן חַד מַשְׁמָעִי כְּדִלְהַלָּן. הֲרֵי אָבִיו שֶׁל הֶחָתָן שֶׁנִּשָּׂא בַּשֵּׁנִית, הָיָה זַכַּאי לַחֲלוּטִין לַעֲשׂוֹת זֹאת, וְעַכְשָׁו הוּא רוֹצֶה שֶׁיַּזְמִינוּ אֶת אִשְׁתּוֹ, וַהֲרֵי בֶּאֱמֶת לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁהוּא יַגִּיעַ לְבַד לַחֲתֻנָּה. אֶלָּא מָה, אִמּוֹ שֶׁל הֶחָתָן 'מְאַיֶּמֶת' שֶׁאִם זֶה יִקְרֶה, הִיא תְּקַבֵּל הֶתְקֵף לֵב, אִם כֵּן - הִיא רוֹצָה לְשַׁנּוֹת סִדְרֵי עוֹלָם עַל יְדֵי אִיּוּמִים, לָכֵן לֹא צָרִיךְ לְהִתְרַגֵּשׁ מֵאִיּוּמֶיהָ. וּבַאֲשֶׁר לְטַעֲנָתָהּ עַל הֶתְקֵף הַלֵּב, אֶפְשָׁר לְסַפֵּק לָהּ כַּדּוּרִים וּתְרוּפוֹת... וְכָךְ גַּם צָרִיךְ לִנְהֹג בְּעִנְיַן הַסַּנְדְּקָאוּת. אַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ מְעֻנְיָן בְּמַחֲלֹקֶת, בִּמְיֻחָד לֹא כְּשֶׁהַדָבָר פּוֹרֵץ בְּתוֹךְ הַמִּשְׁפָּחָה. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הוּא בָּא וְרוֹצֶה לְשַׁנּוֹת אֶת הַסֵּדֶר הַנָּכוֹן, לֹא צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ לוֹ. הָיָה מִקְרֶה נוֹסָף שֶׁל מַחֲלֹקֶת בֵּין חָתָן לְחָמִיו, וְהַגָּאוֹן רַבִּי יְהוֹנָתָן אֵייבֶּשִׁיץ, בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן בֶּן 8, פָּתַר אֶת הַוִּכּוּחַ... הַמִּקְרֶה הָיָה כַּאֲשֶׁר חָמִיו שֶׁל הֶחָתָן הִבְטִיחַ לְשַׁלֵּם לִבְנֵי הַזּוּג אֶת מְזוֹנוֹתֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁנִים, וּלְאַחַר הַחֲתֻנָּה חָזַר בּוֹ מֵהַבְטָחָה זוֹ. הֶחָתָן תָּבַע אֶת חָמִיו לְדִין תּוֹרָה, וּכְשֶׁהַדַּיָּנִים שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַדּוּעַ חָזַר בּוֹ, הֵשִׁיב שֶׁרָאָה מִשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת הָאוֹמֶרֶת: 'יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ' (אָבוֹת ב-ב), וְאִם כֵּן, מִן הָרָאוּי יִהְיֶה שֶׁהֶחָתָן שֶׁלִּי יֵצֵא קְצָת לַעֲבֹד... רַבִּי יְהוֹנָתָן, שֶׁהָיָה יֶלֶד קָטָן, בִּקֵּשׁ מֵהַדַּיָּנִים שֶׁיְּאַפְשְׁרוּ לוֹ לְהָשִׁיב עַל הַדְּבָרִים. הוּא פָּנָה לַחוֹתֵן וְאָמַר לוֹ: מוּטָב שֶׁחֲתָנְךָ יֵשֵׁב וְיִלְמַד, וְיִהְיֶה בָּקִי בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְרַק מִמִּשְׁנָה אַחַת תִּהְיֶה עָלָיו קֻשְׁיָה, מֵאֲשֶׁר שֶׁיְּקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה הַזּוֹ, וְכָל הַתּוֹרָה תִּהְיֶה קָשָׁה עָלָיו... וְהַדְּבָרִים פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָם... (מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה)