Otzarot-Article

"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה" (יט-ב) מִצְוָה שצ"ז - מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה. כָּתַב הַחִנּוּךְ: נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׂרֹף פָּרָה אֲדֻמָּה לִהְיוֹת אֶפְרָהּ מוּכָן לְמִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ אֵלֶיהָ, וּמְטַהֶרֶת מִטֻּמְאַת מֵת.

אַחַת הַדְּרָשׁוֹת הַיְּדוּעוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל חֲזַ"ל הִיא עַל הַפָּסוּק 'זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל', וְאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּגְּמָרָא - 'אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ'.

וְהַשְּׁאֵלָה הַמִּתְעוֹרֶרֶת הִיא, כֵּיצַד נִכְנְסָה דְּרָשָׁה זוֹ לְפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה? מָה הַקֶּשֶׁר לִכְאוֹרָה בֵּין חִיּוּבָם שֶׁל לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה לְהָמִית אֶת עַצְמָם עָלֶיהָ וּבֵין עִנְיָנֶיהָ שֶׁל הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה?

תֵּרוּצִים רַבִּים יֵשׁ עַל שְׁאֵלָה זוֹ. אַחַד הַמְּשִׁיבִים הוּא מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי אִיסָר זַלְמָן מֶלְצֶר זָצָ"ל: מַדּוּעַ בְּעֶצֶם הִתְנְתָה הַתּוֹרָה תְּנַאי שֶׁכָּזֶה, שֶׁבְּלִי לְהָמִית אֶת עַצְמוֹ עָלֶיהָ, לֹא יוּכְלוּ הַלּוֹמְדִים לִקְלֹט הֵיטֵב אֶת דְּבָרֶיהָ? הֲרֵי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם מֻכְשָׁרִים, שֶׁבְּרֶגַע אֶחָד הֵם תּוֹפְסִים אֶת הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים וְהַמְסֻבָּכִים בְּיוֹתֵר, וְאִם כֵּן, מַדּוּעַ שֶׁנִּגְזֹר עֲלֵיהֶם לְהָמִית אֶת עַצְמָם עַל הַתּוֹרָה?

וְהֵשִׁיב, אֵין זֶה אֶלָּא חֹק שֶׁחָקְקָה הַתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ לִמּוּדָהּ, וְרַק כָּךְ אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַעֲלוֹת וּלְהִתְעַלּוֹת בָּהּ, וְלֹא בְּשׁוּם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת. חֹק הוּא, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְעַרְעֵר עָלָיו.

וְזֶה הֲרֵי גַּם כָּל עִנְיָנָהּ שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה, שֶׁהִיא חֹק, הַמְטַהֶרֶת אֶת הַטְּמֵאִים וּמְטַמְּאָה אֶת הַטְּהוֹרִים הָעוֹסְקִים בָּהּ! וְזֶה הַקֶּשֶׁר בֵּינָהּ וּבֵין הַחִיּוּב לְהָמִית אֶת עַצְמֵנוּ בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

וּמֵרַבּוֹתַי שָׁמַעְתִּי, שֶׁ'הֲמָתָה' זוֹ יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם גַּם בְּמִי שֶׁמֵּמִית אֶת עַצְמוֹ עַל תִּקּוּן מִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת. גַּם בְּכָךְ מְקַיֵּם הַלּוֹמֵד אֶת הַחִיּוּב הַנּוֹרָא 'לְהָמִית אֶת עַצְמוֹ'.

הָרַב מֹשֶׁה לוֹרֶנְץ, בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁלֹמֹה לוֹרֶנְץ זָצָ"ל, סִפֵּר לָנוּ דָּבָר מֻפְלָא בְּיוֹתֵר עַל אָבִיו, שֶׁמִּלְּבַד הֱיוֹתוֹ תַּלְמִיד חָכָם לִכְשֶׁעַצְמוֹ, וּבְמֶשֶׁךְ כָּל יָמָיו נוֹתַר בְּהַגְדָּרָתוֹ כְּבֶן יְשִׁיבָה, הָיָה גְּדוֹל הָעַסְקָנִים בַּצִּבּוּר הַחֲרֵדִי וְשִׁמֵּשׁ כַּיָּדוּעַ אֶת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, שֶׁהֶעֱרִיכוּהוּ עַד לִמְאֹד.

הַמַּעֲשֶׂה הִתְרַחֵשׁ לְאַחַר שֶׁעָזַב אֶת תַּפְקִידָיו הַצִּבּוּרִיִּים וְהִקְדִּישׁ אֶת כָּל סֵדֶר יוֹמוֹ לְלִמּוּד תּוֹרָה.

אַבָּא שֶׁלִּי, מְסַפֵּר רַבִּי מֹשֶׁה, הִתְפַּלֵּל בִּקְבִיעוּת בְּהֵיכַל יְשִׁיבַת 'תּוֹרָה אוֹר', שֶׁהָיְתָה סְמוּכָה לִמְקוֹם מְגוּרָיו, וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים פִּינְחָס שֵׁיינְבֶּרְג זָצָ"ל הוֹשִׁיבוֹ בְּכֹתֶל הַמִּזְרָח, כַּיָּאֶה וְכַיָּאוּת לְאִישִׁיּוּת שֶׁכְּמוֹתוֹ.

וְהִנֵּה, בְּבָקְרוֹ שֶׁל יוֹם-שַׁבָּת אֶחָד, הִגִּיעַ הָרַב לוֹרֶנְץ לְהֵיכַל הַיְּשִׁיבָה וְהִתְיַשֵּׁב כְּהֶרְגֵּלוֹ בַּ'מִּזְרָח'. אַחַד הַנּוֹכְחִים, שֶׁכַּנִּרְאֶה לֹא יָדַע מִכָּךְ שֶׁרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הָיָה זֶה שֶׁהוֹשִׁיב אֶת הָרַב לוֹרֶנְץ בַּ'מִּזְרָח', הִתְקוֹמֵם, וְגָעַר בָּרַב לוֹרֶנְץ עַל שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ אֶת הַכָּבוֹד, וּמִתְיַשֵּׁב בְּמָקוֹם הַמְיֹעָד לְרָ"מִים, לְמַשְׁגִּיחִים וּלְצֶוֶת הַיְשִׁיבָה.

חֲמָתוֹ שֶׁל זֶה עָלְתָה בּוֹ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהוּא בִּקֵּשׁ (וְאַף גָּרוּעַ מִכָּךְ...) מֵהָרַב לוֹרֶנְץ שֶׁיַּעֲזֹב אֶת כֹּתֶל הַמִּזְרָח, וְיֵשֵׁב בְּמָקוֹם רָגִיל. הָרַב לוֹרֶנְץ, בְּעַנְוָתוֹ הַמְרֻבָּה, לֹא אָמַר מִלָּה, וְקָם וְעָזַב אֶת הַמִּזְרָח, וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא רָגִיל.

בְּשׁוּבוֹ לְבֵיתוֹ, סִפֵּר לִבְנֵי בֵּיתוֹ עַל הַמְאֹרָע, אֲבָל לֹא כְּדֵי לְבַיֵּשׁ אֶת הָאָדָם הַהוּא וּלְהוֹדִיעַ אֶת קְלוֹנוֹ. הוּא סִפֵּר זֹאת מִסִּבָּה אַחֶרֶת לַחֲלוּטִין. מַמָּשׁ הָפוּךְ עַל הָפוּךְ.

כְּשֶׁבָּחַנְתִּי אֶת פָּנָיו שֶׁל הָאִישׁ שֶׁבִּיְּשַׁנִי בָּרַבִּים, רָאִיתִי שֶׁהוּא סוֹבֵל מִמּוּעָקָה גְּדוֹלָה כָּלְשֶׁהִי, וּכְתוֹצָאָה מֵהַצַּעַר הַגָּדוֹל הַשּׂוֹרֵר בְּלִבּוֹ - מָצָא אוֹתִי כְּקָרְבָּן כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ אֶת זַעֲמוֹ, אָמַר הָרַב לוֹרֶנְץ.

אֲנִי מְאֹד מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, פָּנָה לִבְנֵי בֵּיתוֹ, שֶׁתֵּלְכוּ לְבָרֵר מַה מֵּעִיק עָלָיו, וְתַגִּידוּ לִי, כִּי אֲנִי רוֹצֶה לַעֲזֹר לוֹ בִּמְצוּקָתוֹ, וּלְסַיֵּעַ לוֹ בְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר. אוּלַי יֵשׁ לוֹ מוּעָקָה כַּלְכָּלִית, אוּלַי שְׁלוֹם הַבַּיִת שֶׁלּוֹ אֵינוֹ תָּקִין. תֵּלְכוּ וּתְבָרְרוּ אֶת הָעִנְיָן, וְתַחְזְרוּ עִם תְּשׁוּבָה מְדֻיֶּקֶת.

בְּנֵי הַבַּיִת הָיוּ הֲמוּמִים לְמִשְׁמַע בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל אֲבִיהֶם הַצַּדִּיק, שֶׁלֹּא רַק שֶׁלֹּא נִפְגַּע מֵהַבִּיּוּשׁ הַנּוֹרָא בָּרַבִּים שֶׁעָשָׂה לוֹ אִישׁ זֶה, אֶלָּא הוּא עוֹד מְעֻנְיָן לַעֲזֹר לוֹ!!! הֵם קִיְּמוּ אֶת בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְהָלְכוּ לְבָרֵר, וְאָכֵן עַד מְהֵרָה גִּלּוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָיָה כָּלְשֶׁהִי, וְהָרַב לוֹרֶנְץ נִרְתַּם לְסַיֵּעַ לוֹ, וְכָל זֹאת בְּצוּרָה עֲקִיפָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵדַע מִי הוּא הָאָדָם שֶׁסִּיֵּעַ לוֹ.

הִתְנַהֲגוּתוֹ הַמֻּפְלָאָה שֶׁל הָרַב לוֹרֶנְץ וּמִדּוֹת הַזָּהָב שֶׁלּוֹ, יְכוֹלִים לְשַׁמֵּשׁ לָנוּ כְּדֻגְמָא חַיָּה כֵּיצַד לְהַעֲבִיר אֶת חַיֵּינוּ שֶׁלָּנוּ, כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה. (מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה)

	קרח תשע"ט
	עָנְשׁוֹ שֶׁל הַדּוֹרֵךְ עַל תְּמוּנַת הַמֶּלֶךְ
	"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה" (יט-ב) מִצְוָה שצ"ז - מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה. כָּתַב הַחִנּוּךְ: נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׂרֹף פָּרָה אֲדֻמָּה לִהְיוֹת אֶפְרָהּ מוּכָן לְמִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ אֵלֶיהָ, וּמְטַהֶרֶת מִטֻּמְאַת מֵת. אַחַת הַדְּרָשׁוֹת הַיְּדוּעוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל חֲזַ"ל הִיא עַל הַפָּסוּק 'זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל', וְאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּגְּמָרָא - 'אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ'. וְהַשְּׁאֵלָה הַמִּתְעוֹרֶרֶת הִיא, כֵּיצַד נִכְנְסָה דְּרָשָׁה זוֹ לְפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה? מָה הַקֶּשֶׁר לִכְאוֹרָה בֵּין חִיּוּבָם שֶׁל לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה לְהָמִית אֶת עַצְמָם עָלֶיהָ וּבֵין עִנְיָנֶיהָ שֶׁל הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה? תֵּרוּצִים רַבִּים יֵשׁ עַל שְׁאֵלָה זוֹ. אַחַד הַמְּשִׁיבִים הוּא מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי אִיסָר זַלְמָן מֶלְצֶר זָצָ"ל: מַדּוּעַ בְּעֶצֶם הִתְנְתָה הַתּוֹרָה תְּנַאי שֶׁכָּזֶה, שֶׁבְּלִי לְהָמִית אֶת עַצְמוֹ עָלֶיהָ, לֹא יוּכְלוּ הַלּוֹמְדִים לִקְלֹט הֵיטֵב אֶת דְּבָרֶיהָ? הֲרֵי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם מֻכְשָׁרִים, שֶׁבְּרֶגַע אֶחָד הֵם תּוֹפְסִים אֶת הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים וְהַמְסֻבָּכִים בְּיוֹתֵר, וְאִם כֵּן, מַדּוּעַ שֶׁנִּגְזֹר עֲלֵיהֶם לְהָמִית אֶת עַצְמָם עַל הַתּוֹרָה? וְהֵשִׁיב, אֵין זֶה אֶלָּא חֹק שֶׁחָקְקָה הַתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ לִמּוּדָהּ, וְרַק כָּךְ אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַעֲלוֹת וּלְהִתְעַלּוֹת בָּהּ, וְלֹא בְּשׁוּם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת. חֹק הוּא, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְעַרְעֵר עָלָיו. וְזֶה הֲרֵי גַּם כָּל עִנְיָנָהּ שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה, שֶׁהִיא חֹק, הַמְטַהֶרֶת אֶת הַטְּמֵאִים וּמְטַמְּאָה אֶת הַטְּהוֹרִים הָעוֹסְקִים בָּהּ! וְזֶה הַקֶּשֶׁר בֵּינָהּ וּבֵין הַחִיּוּב לְהָמִית אֶת עַצְמֵנוּ בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וּמֵרַבּוֹתַי שָׁמַעְתִּי, שֶׁ'הֲמָתָה' זוֹ יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם גַּם בְּמִי שֶׁמֵּמִית אֶת עַצְמוֹ עַל תִּקּוּן מִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת. גַּם בְּכָךְ מְקַיֵּם הַלּוֹמֵד אֶת הַחִיּוּב הַנּוֹרָא 'לְהָמִית אֶת עַצְמוֹ'. הָרַב מֹשֶׁה לוֹרֶנְץ, בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁלֹמֹה לוֹרֶנְץ זָצָ"ל, סִפֵּר לָנוּ דָּבָר מֻפְלָא בְּיוֹתֵר עַל אָבִיו, שֶׁמִּלְּבַד הֱיוֹתוֹ תַּלְמִיד חָכָם לִכְשֶׁעַצְמוֹ, וּבְמֶשֶׁךְ כָּל יָמָיו נוֹתַר בְּהַגְדָּרָתוֹ כְּבֶן יְשִׁיבָה, הָיָה גְּדוֹל הָעַסְקָנִים בַּצִּבּוּר הַחֲרֵדִי וְשִׁמֵּשׁ כַּיָּדוּעַ אֶת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, שֶׁהֶעֱרִיכוּהוּ עַד לִמְאֹד. הַמַּעֲשֶׂה הִתְרַחֵשׁ לְאַחַר שֶׁעָזַב אֶת תַּפְקִידָיו הַצִּבּוּרִיִּים וְהִקְדִּישׁ אֶת כָּל סֵדֶר יוֹמוֹ לְלִמּוּד תּוֹרָה. אַבָּא שֶׁלִּי, מְסַפֵּר רַבִּי מֹשֶׁה, הִתְפַּלֵּל בִּקְבִיעוּת בְּהֵיכַל יְשִׁיבַת 'תּוֹרָה אוֹר', שֶׁהָיְתָה סְמוּכָה לִמְקוֹם מְגוּרָיו, וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים פִּינְחָס שֵׁיינְבֶּרְג זָצָ"ל הוֹשִׁיבוֹ בְּכֹתֶל הַמִּזְרָח, כַּיָּאֶה וְכַיָּאוּת לְאִישִׁיּוּת שֶׁכְּמוֹתוֹ. וְהִנֵּה, בְּבָקְרוֹ שֶׁל יוֹם-שַׁבָּת אֶחָד, הִגִּיעַ הָרַב לוֹרֶנְץ לְהֵיכַל הַיְּשִׁיבָה וְהִתְיַשֵּׁב כְּהֶרְגֵּלוֹ בַּ'מִּזְרָח'. אַחַד הַנּוֹכְחִים, שֶׁכַּנִּרְאֶה לֹא יָדַע מִכָּךְ שֶׁרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הָיָה זֶה שֶׁהוֹשִׁיב אֶת הָרַב לוֹרֶנְץ בַּ'מִּזְרָח', הִתְקוֹמֵם, וְגָעַר בָּרַב לוֹרֶנְץ עַל שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ אֶת הַכָּבוֹד, וּמִתְיַשֵּׁב בְּמָקוֹם הַמְיֹעָד לְרָ"מִים, לְמַשְׁגִּיחִים וּלְצֶוֶת הַיְשִׁיבָה. חֲמָתוֹ שֶׁל זֶה עָלְתָה בּוֹ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהוּא בִּקֵּשׁ (וְאַף גָּרוּעַ מִכָּךְ...) מֵהָרַב לוֹרֶנְץ שֶׁיַּעֲזֹב אֶת כֹּתֶל הַמִּזְרָח, וְיֵשֵׁב בְּמָקוֹם רָגִיל. הָרַב לוֹרֶנְץ, בְּעַנְוָתוֹ הַמְרֻבָּה, לֹא אָמַר מִלָּה, וְקָם וְעָזַב אֶת הַמִּזְרָח, וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא רָגִיל. בְּשׁוּבוֹ לְבֵיתוֹ, סִפֵּר לִבְנֵי בֵּיתוֹ עַל הַמְאֹרָע, אֲבָל לֹא כְּדֵי לְבַיֵּשׁ אֶת הָאָדָם הַהוּא וּלְהוֹדִיעַ אֶת קְלוֹנוֹ. הוּא סִפֵּר זֹאת מִסִּבָּה אַחֶרֶת לַחֲלוּטִין. מַמָּשׁ הָפוּךְ עַל הָפוּךְ. כְּשֶׁבָּחַנְתִּי אֶת פָּנָיו שֶׁל הָאִישׁ שֶׁבִּיְּשַׁנִי בָּרַבִּים, רָאִיתִי שֶׁהוּא סוֹבֵל מִמּוּעָקָה גְּדוֹלָה כָּלְשֶׁהִי, וּכְתוֹצָאָה מֵהַצַּעַר הַגָּדוֹל הַשּׂוֹרֵר בְּלִבּוֹ - מָצָא אוֹתִי כְּקָרְבָּן כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ אֶת זַעֲמוֹ, אָמַר הָרַב לוֹרֶנְץ. אֲנִי מְאֹד מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, פָּנָה לִבְנֵי בֵּיתוֹ, שֶׁתֵּלְכוּ לְבָרֵר מַה מֵּעִיק עָלָיו, וְתַגִּידוּ לִי, כִּי אֲנִי רוֹצֶה לַעֲזֹר לוֹ בִּמְצוּקָתוֹ, וּלְסַיֵּעַ לוֹ בְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר. אוּלַי יֵשׁ לוֹ מוּעָקָה כַּלְכָּלִית, אוּלַי שְׁלוֹם הַבַּיִת שֶׁלּוֹ אֵינוֹ תָּקִין. תֵּלְכוּ וּתְבָרְרוּ אֶת הָעִנְיָן, וְתַחְזְרוּ עִם תְּשׁוּבָה מְדֻיֶּקֶת. בְּנֵי הַבַּיִת הָיוּ הֲמוּמִים לְמִשְׁמַע בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל אֲבִיהֶם הַצַּדִּיק, שֶׁלֹּא רַק שֶׁלֹּא נִפְגַּע מֵהַבִּיּוּשׁ הַנּוֹרָא בָּרַבִּים שֶׁעָשָׂה לוֹ אִישׁ זֶה, אֶלָּא הוּא עוֹד מְעֻנְיָן לַעֲזֹר לוֹ!!! הֵם קִיְּמוּ אֶת בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְהָלְכוּ לְבָרֵר, וְאָכֵן עַד מְהֵרָה גִּלּוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָיָה כָּלְשֶׁהִי, וְהָרַב לוֹרֶנְץ נִרְתַּם לְסַיֵּעַ לוֹ, וְכָל זֹאת בְּצוּרָה עֲקִיפָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵדַע מִי הוּא הָאָדָם שֶׁסִּיֵּעַ לוֹ. הִתְנַהֲגוּתוֹ הַמֻּפְלָאָה שֶׁל הָרַב לוֹרֶנְץ וּמִדּוֹת הַזָּהָב שֶׁלּוֹ, יְכוֹלִים לְשַׁמֵּשׁ לָנוּ כְּדֻגְמָא חַיָּה כֵּיצַד לְהַעֲבִיר אֶת חַיֵּינוּ שֶׁלָּנוּ, כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה. (מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה)