Otzarot-Article

"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה" (ג-א) הַכָּתוּב מוֹנֶה כָּאן אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן בִּלְבַד, וְהֵם מִתְיַחֲסִים גַּם לְמֹשֶׁה מִשּׁוּם שֶׁלִּמְּדָם תּוֹרָה. וּמְדַיֵּק מָרָן רַבִּי יוֹסֵף קָארוֹ זָצָ"ל, שֶׁלְּפִיכָךְ לֹא נֶאֱמַר: "אֵלֶּה בְּנֵי אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה", מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן - אֲבָל נֶחְשְׁבוּ לְתוֹלְדוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה, כִּי הָיוּ תַּלְמִידָיו וְהָלְכוּ בְּדַרְכּוֹ. וּמֵעַתָּה, כָּל אָב הַמְחַנֵּךְ בָּנָיו לַתּוֹרָה - הֲרֵיהֶם גַּם בָּנָיו וְגַם תּוֹלְדוֹתָיו, כִּי לָנֶצַח יֻכַּר שְׁמוֹ עַל כָּל מִצְווֹתֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁהֵם תּוֹצְאוֹת חִנּוּכוֹ, אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ!

מְסַפֵּר הָרַב יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵין בַּסֵּפֶר "מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה": נִגַּשׁ אֵלַי פַּעַם יְהוּדִי אֶחָד וּבִקֵּשׁ שֶׁאֶתֵּן לוֹ דֻּגְמָא כֵּיצַד מְשַׁלְּמִים הַרְבֵּה עַל דָּבָר קָטָן... סִפַּרְתִּי לוֹ מַעֲשֶׂה מְרַתֵּק שֶׁהִגִּיעַ לְאָזְנֵינוּ, מִתְּקוּפַת הַשּׁוֹאָה, כְּשֶׁהַיְּהוּדִים הָיוּ כְּלוּאִים בַּגֶּטָאוֹת, וַעֲדַיִן לֹא נִשְׁלְחוּ לְהַשְׁמָדָה. וְהִנֵּה, יֶלֶד אֶחָד קָם בַּבֹּקֶר וְלִפְנֵי שֶׁעָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ לַ'חֵידֶר', שֶׁעֲדַיִן הָיָה קַיָּם בַּגֶּטוֹ, בִּקֵּשׁ לִשְׁתּוֹת כְּדֵי לְהַרְווֹת אֶת צִמְאוֹנוֹ, וּלְאִמּוֹ לֹא הָיָה מַה לָּתֵת לוֹ. הַבַּיִת הָיָה רֵיק מִכֹּל. הִיא יָעֲצָה לוֹ לָגֶשֶׁת לְאַחַד הַבָּתִּים שֶׁל הַיְּהוּדִים בַּשְּׁכוּנָה וּלְבַקֵּשׁ שָׁם לִשְׁתּוֹת.

הַיֶּלֶד יָצָא מֵהַבַּיִת, וּכְשֶׁנִּתְקַל בִּמְזוּזָה עַל פִּתְחוֹ שֶׁל אַחַד הַבָּתִּים, דָּפַק עַל הַדֶּלֶת, וְהִנֵּה פּוֹתַחַת לוֹ אִשָּׁה יְהוּדִיָּה וְשׁוֹאֶלֶת לִמְבֻקָּשׁוֹ.

הוּא מְסַפֵּר לָה עַל צִמְאוֹנוֹ, וְעֵינָיו זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁבְּצוּרָה זוֹ לֹא יוּכַל לִלְמֹד הַיּוֹם בַּ'חֵידֶר'. הָאִשָּׁה נִכְנֶסֶת לְמִטְבָּחָהּ, וּמְבִיאָה לוֹ - מִלְּבַד כּוֹס הַקָּפֶה הַמַּהְבִּיל - גַּם אַרְבַּע חֲתִיכוֹת עוּגָה טְעִימוֹת. "אִם אַתָּה צָמֵא, מִן הַסְּתָם גַּם לֹא טָעַמְתָּ מְאוּמָה, וְלֹא יִהְיֶה לְךָ כֹּחַ לִלְמֹד. לָכֵן, טְעַם נָא גַּם מִן הָעוּגוֹת הַלָּלוּ, וְאָז תּוּכַל לָלֶכֶת לַ'חֵידֶר' בְּשִׂמְחָה".

הַיֶּלֶד, כַּמּוּבָן, אָכַל וְשָׁתָה, כֹּחוֹת גּוּפוֹ הִתְחַזְּקוּ, וְהוּא רָץ בְּשִׂמְחָה לִלְמֹד תּוֹרָה בַּ'חֵידֶר'.

עָבְרוּ כִּמְעַט יוֹבֵל שָׁנִים, וְהָאִשָּׁה שֶׁהִגִּישָׁה אֶת הָעוּגִיּוֹת, הִגְּרָה לְאַחַר הַשּׁוֹאָה לְאָמֵרִיקָה, וְנִצְרְכָה לַעֲבֹר כַּמָּה נִתּוּחִים קָשִׁים. יְלָדֶיהָ הֵבִיאוּ אוֹתָהּ בִּפְנֵי רוֹפֵא, וְזֶה - בִּרְאוֹתוֹ אֶת מַצָּבָהּ הַקָּשֶׁה, לָקַח עֵט וְעָשָׂה חֶשְׁבּוֹן כַּמָּה יַעֲלוּ כָּל הַנִּתּוּחִים הַנִּדְרָשִׁים.

כָּל נִתּוּחַ הִסְתַּכֵּם בִּסְבִיבוֹת הַ-200,000 דּוֹלָרִים, וְהַחֶשְׁבּוֹן הַסּוֹפִי הִגִּיעַ כִּמְעַט לְמִילְיוֹן דּוֹלָר! הַבָּנִים, בְּשָׁמְעָם זֹאת, הֶחְלִיטוּ לִמְכֹּר כַּמָּה נְכָסִים הָעוֹמְדִים בִּרְשׁוּתָם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְשַׁלֵּם לָרוֹפֵא אֶת מְחִיר הַנִּתּוּחִים.

בַּיּוֹם שֶׁנִּקְבַּע לַעֲשִׂיַּת הַנִּתּוּחִים, הִגִּיעַ הָרוֹפֵא וּבִצֵּעַ עֲבוֹדָתוֹ נֶאֱמָנָה.

עִם סִיּוּם הַנִּתּוּחִים, יָצָא הָרוֹפֵא אֶל הַיְלָדִים וּבִשֵּׂר לָהֶם שֶׁהַכֹּל עָבַר בְּשָׁלוֹם, וְעוֹד מְעַט תִּתְאוֹשֵׁשׁ הַמְנֻתַּחַת בס"ד, וְתוּכַל לְשׂוֹחֵחַ עִמָּהֶם. בְּשָׁלָב זֶה הִתְיַשֵּׁב הָרוֹפֵא שׁוּב לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֶשְׁבּוֹן הַמְדֻיָּק שֶׁל מְחִיר הַנִּתּוּחִים, וּלְאַחַר שֶׁפֵּרֵט אֶת מְחִירוֹ שֶׁל כָּל נִתּוּחַ, בְּצֵרוּף מְחִיר עֲבוֹדָתוֹ, בְּהִתְחַשֵּׁב בְּכָךְ שֶׁהָעֲבוֹדָה הִתְאָרְכָה - עָבַר הַסְּכוּם הַסּוֹפִי אֶת מִילְיוֹן הַדּוֹלָרִים.

הַיְלָדִים, שֶׁכְּבָר יָדְעוּ פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר בַּמֶּה מְדֻבָּר, מְקַבְּלִים אֶת דַּף הַסִּכּוּם לִידֵיהֶם, וְלֹא הִתְפַּלְּאוּ כָּל כָּךְ לִרְאוֹת אֶת הַסְּכוּם הַגָּבוֹהַּ. אֲבָל, בִּרְאוֹתָם אֶת הַמִּלָּה הַנּוֹסֶפֶת שֶׁנִּכְתְּבָה בְּשׁוּלֵי הַדַּף, הֶחְסִיר לִבָּם פְּעִימָה. הֵם לֹא יָדְעוּ וְלֹא הֵבִינוּ מַה קּוֹרֶה כָּאן. אַחֲרֵי כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְהַפֵּרוּטִים הָיְתָה כְּתוּבָה מִלָּה נוֹסֶפֶת: 'שֻׁלַּם'!

הַיְלָדִים הִבִּיטוּ עַל הָרוֹפֵא בִּתְמִיהָה, וְלֹא יָדְעוּ מִי שִׁלֵּם עֲבוּרָם סְכוּם שֶׁל יוֹתֵר מִמִּילְיוֹן דּוֹלָר.

'אַרְבַּע הָעוּגִיּוֹת שֶׁהִנִּיחָה לִי אִמָּא שֶׁלָּכֶם בַּצַּלַּחַת, שֶׁהֶחֱיוּ אֶת נַפְשִׁי בִּהְיוֹתִי יֶלֶד, הֵן שִׁלְּמוּ לִי כְּבָר אֶת כָּל מַה שֶּׁהָיִיתִי צָרִיךְ לְקַבֵּל עַכְשָׁו עַל הַנִּתּוּחִים שֶׁבִּצַּעְתִּי', אָמַר הַפְּרוֹפֶסוֹר.

הַמְנַתֵּחַ הַנִּכְבָּד סִפֵּר לַיְלָדִים הַהֲמוּמִים אֶת כָּל הַקּוֹרוֹת אִתּוֹ בַּשּׁוֹאָה, וְשֶׁהוּא הַיֶּלֶד הָרָעֵב שֶׁאִמָּם הֵיטִיבָהּ אִתּוֹ, וְהִרְבָּה לְתָאֵר אֶת טוּב לִבָּהּ וּנְדִיבוּתָהּ שֶׁל אִמָּם שֶׁהִגִּישָׁה לוֹ גַּם אֶת הָעוּגִיּוֹת, שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ.

בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, סִפֵּר הָרוֹפֵא, חִפַּשְׂתִּי אֶת אִמְּכֶם, כְּדֵי לְהוֹדוֹת לָה עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשְׂתָה, וְלֹא מָצָאתִי אוֹתָהּ. כְּשֶׁהִגַּעְתֶּם אַתֶּם וּבִקַּשְׁתֶּם שֶׁאֲנַתֵּחַ אוֹתָהּ, זִהִיתִי שֶׁהִיא הָאִשָּׁה שֶׁהֵטִיבָה עִמִּי, וְהֶחְלַטְתִּי עַל אֲתַר לְבַצֵּעַ אֶת כָּל הַנִּתּוּחִים חִנָּם אֵין כֶּסֶף.

עַכְשָׁו בּוֹאוּ נַחְשֹׁב: מַה כְּבָר עָשְׂתָה אִשָּׁה זוֹ? הַיֶּלֶד אָמְנָם בִּקֵּשׁ רַק לִשְׁתּוֹת, וְהִיא הִגִּישָׁה לוֹ עוֹד אַרְבַּע עוּגִיּוֹת? אֲבָל מַה הִיא עֲלוּתָן הַכַּסְפִּית שֶׁל הָעוּגִיּוֹת הַלָּלוּ? - לֹא-כְלוּם. וּמֵהַלֹא-כְלוּם צָמַח חִסָּכוֹן שֶׁל יוֹתֵר מִמִּילְיוֹן דּוֹלָרִים!!!

זוֹ הִיא אַסְפַּקְלַרְיָה הַמַּעֲנִיקָה לָנוּ דִּמְיוֹן קַל לַשָּׂכָר שֶׁנִּתָּן לָנוּ עֲבוּר מִצְווֹת קַלּוֹת. יֵשׁ בְּכָךְ רַק דִּמְיוֹן, שֶׁהֲרֵי עַל שְׂכַר מִצְווֹת בָּעוֹלָם הַבָּא נֶאֱמַר 'עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹקִים זוּלָתֶךָ'.

אֲבָל כְּשֶׁעוֹמֶדֶת לְפָנֵינוּ דֻּגְמָא שֶׁכָּזוֹ, הַמַּמְחִישָׁה אֶת הַשָּׂכָר הַגָּבוֹהַּ עֲבוּר אַרְבַּע עוּגִיּוֹת, נוּכַל כְּבָר לְצַיֵּר בְּדִמְיוֹנֵנוּ אֶת גֹּדֶל הַשָּׂכָר שֶׁנְּקַבֵּל עֲבוּר מִצְווֹת קַלּוֹת, וְקַל וָחֹמֶר עֲבוּר מִצְווֹת חֲמוּרוֹת וְקָשׁוֹת יוֹתֵר. וּמִי שֶׁמְּצַיֵּר לְעַצְמוֹ אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁלֹּא יִהְיֶה מוּכָן לְהַפְסִיד שׁוּם 'אָמֵן', וְהוּא גַּם יִהְיֶה מוּכָן לָרוּץ קִילוֹמֶטְרִים רַבִּים עֲבוּר 'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא', אוֹ כָּל מִצְוָה קַלָּה אַחֶרֶת! (מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה)

	בהעלותך תשע"ט
	קולות הניגון מעוררים
	"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה" (ג-א) הַכָּתוּב מוֹנֶה כָּאן אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן בִּלְבַד, וְהֵם מִתְיַחֲסִים גַּם לְמֹשֶׁה מִשּׁוּם שֶׁלִּמְּדָם תּוֹרָה. וּמְדַיֵּק מָרָן רַבִּי יוֹסֵף קָארוֹ זָצָ"ל, שֶׁלְּפִיכָךְ לֹא נֶאֱמַר: "אֵלֶּה בְּנֵי אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה", מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן - אֲבָל נֶחְשְׁבוּ לְתוֹלְדוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה, כִּי הָיוּ תַּלְמִידָיו וְהָלְכוּ בְּדַרְכּוֹ. וּמֵעַתָּה, כָּל אָב הַמְחַנֵּךְ בָּנָיו לַתּוֹרָה - הֲרֵיהֶם גַּם בָּנָיו וְגַם תּוֹלְדוֹתָיו, כִּי לָנֶצַח יֻכַּר שְׁמוֹ עַל כָּל מִצְווֹתֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁהֵם תּוֹצְאוֹת חִנּוּכוֹ, אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ! מְסַפֵּר הָרַב יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵין בַּסֵּפֶר "מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה": נִגַּשׁ אֵלַי פַּעַם יְהוּדִי אֶחָד וּבִקֵּשׁ שֶׁאֶתֵּן לוֹ דֻּגְמָא כֵּיצַד מְשַׁלְּמִים הַרְבֵּה עַל דָּבָר קָטָן... סִפַּרְתִּי לוֹ מַעֲשֶׂה מְרַתֵּק שֶׁהִגִּיעַ לְאָזְנֵינוּ, מִתְּקוּפַת הַשּׁוֹאָה, כְּשֶׁהַיְּהוּדִים הָיוּ כְּלוּאִים בַּגֶּטָאוֹת, וַעֲדַיִן לֹא נִשְׁלְחוּ לְהַשְׁמָדָה. וְהִנֵּה, יֶלֶד אֶחָד קָם בַּבֹּקֶר וְלִפְנֵי שֶׁעָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ לַ'חֵידֶר', שֶׁעֲדַיִן הָיָה קַיָּם בַּגֶּטוֹ, בִּקֵּשׁ לִשְׁתּוֹת כְּדֵי לְהַרְווֹת אֶת צִמְאוֹנוֹ, וּלְאִמּוֹ לֹא הָיָה מַה לָּתֵת לוֹ. הַבַּיִת הָיָה רֵיק מִכֹּל. הִיא יָעֲצָה לוֹ לָגֶשֶׁת לְאַחַד הַבָּתִּים שֶׁל הַיְּהוּדִים בַּשְּׁכוּנָה וּלְבַקֵּשׁ שָׁם לִשְׁתּוֹת. הַיֶּלֶד יָצָא מֵהַבַּיִת, וּכְשֶׁנִּתְקַל בִּמְזוּזָה עַל פִּתְחוֹ שֶׁל אַחַד הַבָּתִּים, דָּפַק עַל הַדֶּלֶת, וְהִנֵּה פּוֹתַחַת לוֹ אִשָּׁה יְהוּדִיָּה וְשׁוֹאֶלֶת לִמְבֻקָּשׁוֹ. הוּא מְסַפֵּר לָה עַל צִמְאוֹנוֹ, וְעֵינָיו זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁבְּצוּרָה זוֹ לֹא יוּכַל לִלְמֹד הַיּוֹם בַּ'חֵידֶר'. הָאִשָּׁה נִכְנֶסֶת לְמִטְבָּחָהּ, וּמְבִיאָה לוֹ - מִלְּבַד כּוֹס הַקָּפֶה הַמַּהְבִּיל - גַּם אַרְבַּע חֲתִיכוֹת עוּגָה טְעִימוֹת. "אִם אַתָּה צָמֵא, מִן הַסְּתָם גַּם לֹא טָעַמְתָּ מְאוּמָה, וְלֹא יִהְיֶה לְךָ כֹּחַ לִלְמֹד. לָכֵן, טְעַם נָא גַּם מִן הָעוּגוֹת הַלָּלוּ, וְאָז תּוּכַל לָלֶכֶת לַ'חֵידֶר' בְּשִׂמְחָה". הַיֶּלֶד, כַּמּוּבָן, אָכַל וְשָׁתָה, כֹּחוֹת גּוּפוֹ הִתְחַזְּקוּ, וְהוּא רָץ בְּשִׂמְחָה לִלְמֹד תּוֹרָה בַּ'חֵידֶר'. עָבְרוּ כִּמְעַט יוֹבֵל שָׁנִים, וְהָאִשָּׁה שֶׁהִגִּישָׁה אֶת הָעוּגִיּוֹת, הִגְּרָה לְאַחַר הַשּׁוֹאָה לְאָמֵרִיקָה, וְנִצְרְכָה לַעֲבֹר כַּמָּה נִתּוּחִים קָשִׁים. יְלָדֶיהָ הֵבִיאוּ אוֹתָהּ בִּפְנֵי רוֹפֵא, וְזֶה - בִּרְאוֹתוֹ אֶת מַצָּבָהּ הַקָּשֶׁה, לָקַח עֵט וְעָשָׂה חֶשְׁבּוֹן כַּמָּה יַעֲלוּ כָּל הַנִּתּוּחִים הַנִּדְרָשִׁים. כָּל נִתּוּחַ הִסְתַּכֵּם בִּסְבִיבוֹת הַ-200,000 דּוֹלָרִים, וְהַחֶשְׁבּוֹן הַסּוֹפִי הִגִּיעַ כִּמְעַט לְמִילְיוֹן דּוֹלָר! הַבָּנִים, בְּשָׁמְעָם זֹאת, הֶחְלִיטוּ לִמְכֹּר כַּמָּה נְכָסִים הָעוֹמְדִים בִּרְשׁוּתָם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְשַׁלֵּם לָרוֹפֵא אֶת מְחִיר הַנִּתּוּחִים. בַּיּוֹם שֶׁנִּקְבַּע לַעֲשִׂיַּת הַנִּתּוּחִים, הִגִּיעַ הָרוֹפֵא וּבִצֵּעַ עֲבוֹדָתוֹ נֶאֱמָנָה. עִם סִיּוּם הַנִּתּוּחִים, יָצָא הָרוֹפֵא אֶל הַיְלָדִים וּבִשֵּׂר לָהֶם שֶׁהַכֹּל עָבַר בְּשָׁלוֹם, וְעוֹד מְעַט תִּתְאוֹשֵׁשׁ הַמְנֻתַּחַת בס"ד, וְתוּכַל לְשׂוֹחֵחַ עִמָּהֶם. בְּשָׁלָב זֶה הִתְיַשֵּׁב הָרוֹפֵא שׁוּב לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֶשְׁבּוֹן הַמְדֻיָּק שֶׁל מְחִיר הַנִּתּוּחִים, וּלְאַחַר שֶׁפֵּרֵט אֶת מְחִירוֹ שֶׁל כָּל נִתּוּחַ, בְּצֵרוּף מְחִיר עֲבוֹדָתוֹ, בְּהִתְחַשֵּׁב בְּכָךְ שֶׁהָעֲבוֹדָה הִתְאָרְכָה - עָבַר הַסְּכוּם הַסּוֹפִי אֶת מִילְיוֹן הַדּוֹלָרִים. הַיְלָדִים, שֶׁכְּבָר יָדְעוּ פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר בַּמֶּה מְדֻבָּר, מְקַבְּלִים אֶת דַּף הַסִּכּוּם לִידֵיהֶם, וְלֹא הִתְפַּלְּאוּ כָּל כָּךְ לִרְאוֹת אֶת הַסְּכוּם הַגָּבוֹהַּ. אֲבָל, בִּרְאוֹתָם אֶת הַמִּלָּה הַנּוֹסֶפֶת שֶׁנִּכְתְּבָה בְּשׁוּלֵי הַדַּף, הֶחְסִיר לִבָּם פְּעִימָה. הֵם לֹא יָדְעוּ וְלֹא הֵבִינוּ מַה קּוֹרֶה כָּאן. אַחֲרֵי כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְהַפֵּרוּטִים הָיְתָה כְּתוּבָה מִלָּה נוֹסֶפֶת: 'שֻׁלַּם'! הַיְלָדִים הִבִּיטוּ עַל הָרוֹפֵא בִּתְמִיהָה, וְלֹא יָדְעוּ מִי שִׁלֵּם עֲבוּרָם סְכוּם שֶׁל יוֹתֵר מִמִּילְיוֹן דּוֹלָר. 'אַרְבַּע הָעוּגִיּוֹת שֶׁהִנִּיחָה לִי אִמָּא שֶׁלָּכֶם בַּצַּלַּחַת, שֶׁהֶחֱיוּ אֶת נַפְשִׁי בִּהְיוֹתִי יֶלֶד, הֵן שִׁלְּמוּ לִי כְּבָר אֶת כָּל מַה שֶּׁהָיִיתִי צָרִיךְ לְקַבֵּל עַכְשָׁו עַל הַנִּתּוּחִים שֶׁבִּצַּעְתִּי', אָמַר הַפְּרוֹפֶסוֹר. הַמְנַתֵּחַ הַנִּכְבָּד סִפֵּר לַיְלָדִים הַהֲמוּמִים אֶת כָּל הַקּוֹרוֹת אִתּוֹ בַּשּׁוֹאָה, וְשֶׁהוּא הַיֶּלֶד הָרָעֵב שֶׁאִמָּם הֵיטִיבָהּ אִתּוֹ, וְהִרְבָּה לְתָאֵר אֶת טוּב לִבָּהּ וּנְדִיבוּתָהּ שֶׁל אִמָּם שֶׁהִגִּישָׁה לוֹ גַּם אֶת הָעוּגִיּוֹת, שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, סִפֵּר הָרוֹפֵא, חִפַּשְׂתִּי אֶת אִמְּכֶם, כְּדֵי לְהוֹדוֹת לָה עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשְׂתָה, וְלֹא מָצָאתִי אוֹתָהּ. כְּשֶׁהִגַּעְתֶּם אַתֶּם וּבִקַּשְׁתֶּם שֶׁאֲנַתֵּחַ אוֹתָהּ, זִהִיתִי שֶׁהִיא הָאִשָּׁה שֶׁהֵטִיבָה עִמִּי, וְהֶחְלַטְתִּי עַל אֲתַר לְבַצֵּעַ אֶת כָּל הַנִּתּוּחִים חִנָּם אֵין כֶּסֶף. עַכְשָׁו בּוֹאוּ נַחְשֹׁב: מַה כְּבָר עָשְׂתָה אִשָּׁה זוֹ? הַיֶּלֶד אָמְנָם בִּקֵּשׁ רַק לִשְׁתּוֹת, וְהִיא הִגִּישָׁה לוֹ עוֹד אַרְבַּע עוּגִיּוֹת? אֲבָל מַה הִיא עֲלוּתָן הַכַּסְפִּית שֶׁל הָעוּגִיּוֹת הַלָּלוּ? - לֹא-כְלוּם. וּמֵהַלֹא-כְלוּם צָמַח חִסָּכוֹן שֶׁל יוֹתֵר מִמִּילְיוֹן דּוֹלָרִים!!! זוֹ הִיא אַסְפַּקְלַרְיָה הַמַּעֲנִיקָה לָנוּ דִּמְיוֹן קַל לַשָּׂכָר שֶׁנִּתָּן לָנוּ עֲבוּר מִצְווֹת קַלּוֹת. יֵשׁ בְּכָךְ רַק דִּמְיוֹן, שֶׁהֲרֵי עַל שְׂכַר מִצְווֹת בָּעוֹלָם הַבָּא נֶאֱמַר 'עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹקִים זוּלָתֶךָ'. אֲבָל כְּשֶׁעוֹמֶדֶת לְפָנֵינוּ דֻּגְמָא שֶׁכָּזוֹ, הַמַּמְחִישָׁה אֶת הַשָּׂכָר הַגָּבוֹהַּ עֲבוּר אַרְבַּע עוּגִיּוֹת, נוּכַל כְּבָר לְצַיֵּר בְּדִמְיוֹנֵנוּ אֶת גֹּדֶל הַשָּׂכָר שֶׁנְּקַבֵּל עֲבוּר מִצְווֹת קַלּוֹת, וְקַל וָחֹמֶר עֲבוּר מִצְווֹת חֲמוּרוֹת וְקָשׁוֹת יוֹתֵר. וּמִי שֶׁמְּצַיֵּר לְעַצְמוֹ אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁלֹּא יִהְיֶה מוּכָן לְהַפְסִיד שׁוּם 'אָמֵן', וְהוּא גַּם יִהְיֶה מוּכָן לָרוּץ קִילוֹמֶטְרִים רַבִּים עֲבוּר 'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא', אוֹ כָּל מִצְוָה קַלָּה אַחֶרֶת! (מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה)