Otzarot-Article

"וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ" (לט-לה) שׁוֹאֵל הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ: מַדּוּעַ נֶאֱמַר "וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", הֲרֵי לֹא כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ אֶת הָעֲבוֹדָה, כִּי אִם בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְחַכְמֵי הַלֵּב? וּמְיַשֵּׁב שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ.

עַל חֲשִׁיבוּת קִיּוּם הַמִּצְוָה עַל יְדֵי כְּלָל יִשְׂרָאֵל נִלְמַד מֵהַמַּעֲשֶׂה הַבָּא.

בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲרֻכּוֹת יָשְׁבוּ הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוֹנָתָן אֵייבֶּשִׁיץ זָצָ"ל וַחֲבֵרוֹ בְּאוֹתָהּ עֲלִיַּת גַּג שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת וְלָמְדוּ בְּהַתְמָדָה מֻפְלָאָה. בְּאַחַד הַיָּמִים הֻפְרְעָה שַׁלְוָתָם, כַּאֲשֶׁר קוֹלוֹת חֲפִירָה נִשְׁמְעוּ בְּסָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת.

בֵּרוּר קָצָר הֶעֱלָה אֶת הָעֻבְדָּה הַמְּצַעֶרֶת שֶׁרָאשֵׁי הָעִיר הֶחְלִיטוּ לִבְנוֹת כְּנֵסִיָּה חֲדָשָׁה גְּדוֹלָה וּמְפֹאֶרֶת, וְלֹא מָצְאוּ לָהֶם מָקוֹם מֻצְלָח יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר צָמוּד לְבֵית הַכְּנֶסֶת הַיְּהוּדִי, בּוֹ קוֹל הַתּוֹרָה אֵינוֹ פּוֹסֵק בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה.

חֲבֵרוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן לֹא הָיָה מְסֻגָּל לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וְלַחְשׁוֹת. יוֹם אֶחָד הוּא הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, בְּלִי לַחְשֹׁב הַרְבֵּה מַה יִּהְיוּ תּוֹצְאוֹתָיו. אִם אֶת הַכְּנֵסִיָּה עַצְמָהּ לֹא נִתָּן כְּכָל הַנִּרְאֶה לִמְחוֹת מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, עָלָיו לִמְחֹק לְפָחוֹת אֶת הַצְּלָב הֶחָצוּף. אֵשׁ קֹדֶשׁ בָּעֲרָה בְּלִבּוֹ, וּבְאִישׁוֹן לַיְלָה נָטַל בְּיָדָיו גַּרְזֶן, הִתְגַּנֵּב חֶרֶשׁ לַכְּנֵסִיָּה, טִפֵּס לַגַּג, וּבְהֶנֵּף יָד נִתֵּץ אֶת הַצְּלָב לִרְסִיסִים.

אַךְ דָּא עָקָא - הַגּוֹיִם יָדְעוּ שֶׁחֲמָתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים עָלְתָה לְמַעְלָה רֹאשׁ, וְהֵבִינוּ שֶׁבְּמֻקְדָּם אוֹ בִּמְאֻחָר יָקוּם אֵי מִי וְיַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה, וְלָכֵן הֶחְבִּיאוּ שׁוֹמְרִים שֶׁאָרְבוּ לוֹ בְּרִדְתּוֹ מַטָּה, תְּפָסוּהוּ בְּזַעַם וְהֶעֱבִירוּהוּ לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה.

לְמָחֳרָת הָיְתָה הָעִיר כַּמֶּרְקָחָה. בָּרוּר הָיָה לְכֻלָּם מַה יִּהְיֶה דִּינוֹ שֶׁל הַפּוֹגֵעַ בְּדָתָם שֶׁל הַנּוֹצְרִים... סִכּוּיָיו שֶׁל הַיְּהוּדִי לְהֵחָלֵץ מִגְזַר דִּין מָוֶת הָיוּ אַפְסִיִּים. מִשְׁלָחוֹת שֶׁל רַבָּנִים וּשְׁתַדְּלָנִים נִסּוּ לִפְעֹל בְּכָל דֶּרֶךְ לְהָקֵל מֵעָלָיו אֶת הָעֹנֶשׁ, אַךְ הַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדָם כְּלָל. בֵּית הַמִּשְׁפָּט קָבַע שֶׁהָאִישׁ יוּצָא לַהוֹרֵג בִּשְׂרֵפָה...

וְהִנֵּה, לַיְלָה לִפְנֵי בִּצּוּעַ גְּזַר הַדִּין נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת קַלּוֹת עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן. בַּפֶּתַח עָמַד נָכְרִי מְקוֹמִי וּבְפִיו בְּשׂוֹרָה, אוֹתָהּ לָחַשׁ רַק לְאַחַר שֶׁוִּדֵּא שֶׁחוּץ מֵרַבִּי יְהוֹנָתָן אִישׁ אֵינוֹ מַקְשִׁיב לוֹ.

"הִנְנִי הַשּׁוֹמֵר הָרָאשִׁי שֶׁל בֵּית הַסֹּהַר הַמְּקוֹמִי. תְּמוּרַת עֶשְׂרִים אֶלֶף זְהוּבִים שֶׁתִּמְסֹר לִי הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית, אֲנִי מִתְחַיֵּב לְהַבְרִיחַ אֶת הָאָסִיר הַיְהוּדִי עוֹד הַלַּיְלָה!"

אֲרֶשֶׁת שִׂמְחָה פָּשְׁטָה עַל פָּנָיו שֶׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן. כִּמְעַט רָץ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת לֶאֱסֹף אֶת רָאשֵׁי הַקָּהָל עַל מְנָת לָדוּן כֵּיצַד לְגַיֵּס אֶת סְכוּם הַכֶּסֶף הַגָּדוֹל לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים. אוּלָם לְפֶתַע נִזְכַּר בִּדְבַר מָה: לְאַחַר נִשּׂוּאָיו נוֹתַר לוֹ צְרוֹר שְׁטָרוֹת מִן הַדּוֹרוֹנוֹת שֶׁקִּבְּלוּ הוּא וְזוּגָתוֹ לַבַּיִת הֶחָדָשׁ שֶׁבָּנוּ. וְהִנֵּה הַפְלֵא וָפֶלֶא! הָיוּ שָׁם קָרוֹב לְעֶשְׂרִים אֶלֶף זְהוּבִים. עַתָּה, כְּבָר אֵין לוֹ צֹרֶךְ לִפְנוֹת אֶל רָאשֵׁי הַקָּהָל שֶׁיַּעַרְכוּ מַגְבִּית חֵרוּם מְהִירָה, בְּעַצְמוֹ יִפְדֶּה אֶת חֲבֵרוֹ הַטּוֹב וְיַצִּילוֹ מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה.

"הֵא לְךָ מַחֲצִית מֵהַסְּכוּם", שִׁלְשֵׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן לַגּוֹי אֶת הַכֶּסֶף, נִרְגָּשׁ מִזְּכוּת מִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים שֶׁהִתְגַּלְגְּלָה לְיָדָיו. אֶת הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הַסְּכוּם הִשְׁלִים לְאַחַר מִסְפַּר שָׁעוֹת, עֵת רָאָה אֶת חֲבֵרוֹ קֹדֶם בְּרִיחָתוֹ מִן הָעִיר.

בֵּינְתַיִם יָצָא לְסִיבוּב בֶּן כַּמָּה יָמִים בָּעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְהָפִיץ תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁעַד שֶׁיַּחְזֹר - מִן הַסְּתָם תְּגַלֶּה אִשְׁתּוֹ אֶת חֶסְרוֹן הַכֶּסֶף, וּכְבָר תַּסְפִּיק לְהֵרָגַע, וְאָז - כְּשֶׁיָּשׁוּב - יוּכַל לְרַצּוֹתָהּ וּלְהַסְבִּיר לָהּ אֶת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל מִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים, וְאֶת הַסִּבּוֹת שֶׁמֵּחֲמָתָן הֶחְלִיט לָתֵת אֶת כָּל הַסְּכוּם, וְלֹא לְהַמְתִּין עַד שֶׁיֵּאָסְפוּ הַתְּרוּמוֹת מִכָּל בְּנֵי הָעִיר.

בַּלַּיְלָה שֶׁלְּאַחַר צֵאתוֹ מֵהָעִיר, נָקַשׁ לְפֶתַע בְּדֶלֶת הַבַּיִת אָדָם לֹא מֻכָּר. כְּשֶׁשָּׁמַע כִּי הָרַב אֵינוֹ בַּבַּיִת, הִצִּיג אֶת עַצְמוֹ בְּאָזְנֵי הָרַבָּנִית כְּשׁוֹמֵר בֵּית הַסֹּהַר שֶׁשִּׁחְרֵר אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁל הָרַב. "נוֹדַע לִי זֶה עַתָּה שֶׁהַמִּבְצָע שֶׁנָּקַטְתִּי הִתְגַּלָּה. הֶחְלַטְתִּי לִבְרֹחַ מֵהָעִיר. הֱיוֹת שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים צָבַרְתִּי סְכוּמֵי כֶּסֶף רַבִּים, אֲנִי חָפֵץ לְהַפְקִיד אֶת כָּל כַּסְפִּי אֵצֶל הָרַב. וְהָיָה, אִם אֶחְזֹר בְּשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי יַחְזִיר לִי בַּעְלֵךְ הַצַּדִּיק אֶת כָּל הַסְּכוּם, וְאִם לֹא - אֲזַי מַעֲדִיף אֲנִי שֶׁיִּשָּׁאֵר כָּל הַכֶּסֶף אֵצֶל אָדָם כְּמוֹתוֹ, אֲשֶׁר לָבֶטַח יֵדַע לַעֲשׂוֹת בַּכֶּסֶף רַק דְּבָרִים טוֹבִים..." לְעֵינֵי הָרַבָּנִית הַמֻּפְתַּעַת הִכְנִיס הָאִישׁ לְתוֹךְ הַבַּיִת אַרְגָּז מָלֵא כֶּסֶף וְחֶפְצֵי עֵרֶךְ יְקָרִים, כּוֹלֵל כַּסְפּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן אוֹתוֹ נָתַן לוֹ בַּעֲבוּר הַבְרָחַת חֲבֵרוֹ מִן הַכֶּלֶא.

לְמָחֳרָת, הִתְפַּרְסֵם בָּעִיר כִּי הָאִישׁ נִסָּה לְהִמָּלֵט, כַּאֲשֶׁר דָּלְקוּ הַשּׁוֹטְרִים בְּעִקְּבוֹתָיו. בְּעוֹדוֹ נָס עַל נַפְשׁוֹ, עַל הַגֶּשֶׁר הָעוֹבֵר מֵעַל הַנָּהָר, הֶחְלִיט הַסּוֹהֵר לִקְפֹּץ אֶל מֵי הַנָּהָר. כְּכָל הַנִּרְאֶה, הֶעֱדִיף אֶפְשָׁרוּת זוֹ מֵאֲשֶׁר לְהִלָּכֵד וּלְהֵהָרֵג בְּמִשְׁפַּט רַאֲוָה. הַסּוֹהֵר טָבַע לַמָּוֶת, וְכָעֵת כָּל רְכוּשׁוֹ - שַׁיָּךְ לְרַבִּי יְהוֹנָתָן וְרַעְיָתוֹ...

בֵּינְתַיִם יָצָא רַבִּי יְהוֹנָתָן לְדַרְכּוֹ חֲזָרָה אֶל בֵּיתוֹ, וּמִשֶּׁהִגִּיעַ סָמוּךְ לְבֵיתוֹ הוֹגִיעַ אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ: מַה יֹּאמַר לְאִשְׁתּוֹ? כֵּיצַד יְגַלֶּה וִיסַפֵּר לָהּ מַה קָּרָה בְּכַסְפֵּי הַחֶסְכוֹנוֹת? וְכָךְ כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ תָּפוּס בְּמַחְשְׁבוֹתָיו - יוֹצֵאת אִשְׁתּוֹ לִקְרָאתוֹ, שְׂמֵחָה וְצוֹהֶלֶת, וְקוֹרֵאת לְעֻמָּתוֹ: "אֲנִי כְּבָר יוֹדַעַת הַכֹּל! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָר גָּמַל לָנוּ בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם!"

אוּלָם בְּנִגּוּד מֻחְלָט לְשִׂמְחָתָהּ, הִתְעַטֵּף רַבִּי יְהוֹנָתָן עַצְמוֹ בְּהִרְהוּרִים נוּגִים. הוּא הֵבִין שֶׁאִם כָּל כַּסְפּוֹ הוּשַׁב לוֹ, כַּנִּרְאֶה מֵהַשָּׁמַיִם דָּחוּ אֶת הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁקִּיֵּם. בְּאַכְזָבָתוֹ וּבְצַעֲרוֹ כִּי רַב, הִתְעַנָּה שְׁלוֹשָׁה יָמִים רְצוּפִים בְּטֶרֶם עָרַךְ 'שְׁאֵלַת חֲלוֹם' כְּדֵי לָדַעַת עַל מָה וְלָמָּה נִדְחֲתָה מִצְוָתוֹ.

וְזֹאת הַתְּשׁוּבָה שֶׁקִּבֵּל עַל כָּךְ מִשָּׁמַיִם, וְיֵשׁ בָּהּ לִמּוּד לְדוֹרוֹת: מִצְוָה זוֹ שֶׁל פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים, שֶׁל הַצָּלַת יְהוּדִי יָקָר שֶׁחָס עַל כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה וְעַל חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ, הָיְתָה מֻטֶּלֶת עַל כֻּלָּם. עָלֶיךָ, רַבִּי יְהוֹנָתָן, הָיָה לְהִשְׁתַּדֵּל וְלָתֵת הִזְדַּמְּנוּת לְעוֹד יְהוּדִים לִטֹּל בָּהּ חֵלֶק. הֱיוֹת וְלָקַחְתָּ אֶת כָּל הַמִּצְוָה לְעַצְמְךָ, וְלֹא דָּאַגְתָּ לְזַכּוֹת בָּהּ אֶת כֻּלָּם, לָכֵן קִבַּלְתָּ אֶת שְׂכָרָהּ מִיָּד בָּעוֹלָם הַזֶּה! וּכְבָר מָנוּ חֲזַ"ל (אָבוֹת ה-יג) אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה, וְאֶחָד מֵהֶם: "יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים - חָסִיד"... (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	בחקותי תשע"ט
	מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי אוֹרְחִים
	"וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ" (לט-לה) שׁוֹאֵל הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ: מַדּוּעַ נֶאֱמַר "וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", הֲרֵי לֹא כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ אֶת הָעֲבוֹדָה, כִּי אִם בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְחַכְמֵי הַלֵּב? וּמְיַשֵּׁב שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ. עַל חֲשִׁיבוּת קִיּוּם הַמִּצְוָה עַל יְדֵי כְּלָל יִשְׂרָאֵל נִלְמַד מֵהַמַּעֲשֶׂה הַבָּא. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲרֻכּוֹת יָשְׁבוּ הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוֹנָתָן אֵייבֶּשִׁיץ זָצָ"ל וַחֲבֵרוֹ בְּאוֹתָהּ עֲלִיַּת גַּג שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת וְלָמְדוּ בְּהַתְמָדָה מֻפְלָאָה. בְּאַחַד הַיָּמִים הֻפְרְעָה שַׁלְוָתָם, כַּאֲשֶׁר קוֹלוֹת חֲפִירָה נִשְׁמְעוּ בְּסָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. בֵּרוּר קָצָר הֶעֱלָה אֶת הָעֻבְדָּה הַמְּצַעֶרֶת שֶׁרָאשֵׁי הָעִיר הֶחְלִיטוּ לִבְנוֹת כְּנֵסִיָּה חֲדָשָׁה גְּדוֹלָה וּמְפֹאֶרֶת, וְלֹא מָצְאוּ לָהֶם מָקוֹם מֻצְלָח יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר צָמוּד לְבֵית הַכְּנֶסֶת הַיְּהוּדִי, בּוֹ קוֹל הַתּוֹרָה אֵינוֹ פּוֹסֵק בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. חֲבֵרוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן לֹא הָיָה מְסֻגָּל לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וְלַחְשׁוֹת. יוֹם אֶחָד הוּא הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, בְּלִי לַחְשֹׁב הַרְבֵּה מַה יִּהְיוּ תּוֹצְאוֹתָיו. אִם אֶת הַכְּנֵסִיָּה עַצְמָהּ לֹא נִתָּן כְּכָל הַנִּרְאֶה לִמְחוֹת מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, עָלָיו לִמְחֹק לְפָחוֹת אֶת הַצְּלָב הֶחָצוּף. אֵשׁ קֹדֶשׁ בָּעֲרָה בְּלִבּוֹ, וּבְאִישׁוֹן לַיְלָה נָטַל בְּיָדָיו גַּרְזֶן, הִתְגַּנֵּב חֶרֶשׁ לַכְּנֵסִיָּה, טִפֵּס לַגַּג, וּבְהֶנֵּף יָד נִתֵּץ אֶת הַצְּלָב לִרְסִיסִים. אַךְ דָּא עָקָא - הַגּוֹיִם יָדְעוּ שֶׁחֲמָתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים עָלְתָה לְמַעְלָה רֹאשׁ, וְהֵבִינוּ שֶׁבְּמֻקְדָּם אוֹ בִּמְאֻחָר יָקוּם אֵי מִי וְיַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה, וְלָכֵן הֶחְבִּיאוּ שׁוֹמְרִים שֶׁאָרְבוּ לוֹ בְּרִדְתּוֹ מַטָּה, תְּפָסוּהוּ בְּזַעַם וְהֶעֱבִירוּהוּ לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה. לְמָחֳרָת הָיְתָה הָעִיר כַּמֶּרְקָחָה. בָּרוּר הָיָה לְכֻלָּם מַה יִּהְיֶה דִּינוֹ שֶׁל הַפּוֹגֵעַ בְּדָתָם שֶׁל הַנּוֹצְרִים... סִכּוּיָיו שֶׁל הַיְּהוּדִי לְהֵחָלֵץ מִגְזַר דִּין מָוֶת הָיוּ אַפְסִיִּים. מִשְׁלָחוֹת שֶׁל רַבָּנִים וּשְׁתַדְּלָנִים נִסּוּ לִפְעֹל בְּכָל דֶּרֶךְ לְהָקֵל מֵעָלָיו אֶת הָעֹנֶשׁ, אַךְ הַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדָם כְּלָל. בֵּית הַמִּשְׁפָּט קָבַע שֶׁהָאִישׁ יוּצָא לַהוֹרֵג בִּשְׂרֵפָה... וְהִנֵּה, לַיְלָה לִפְנֵי בִּצּוּעַ גְּזַר הַדִּין נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת קַלּוֹת עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן. בַּפֶּתַח עָמַד נָכְרִי מְקוֹמִי וּבְפִיו בְּשׂוֹרָה, אוֹתָהּ לָחַשׁ רַק לְאַחַר שֶׁוִּדֵּא שֶׁחוּץ מֵרַבִּי יְהוֹנָתָן אִישׁ אֵינוֹ מַקְשִׁיב לוֹ. "הִנְנִי הַשּׁוֹמֵר הָרָאשִׁי שֶׁל בֵּית הַסֹּהַר הַמְּקוֹמִי. תְּמוּרַת עֶשְׂרִים אֶלֶף זְהוּבִים שֶׁתִּמְסֹר לִי הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית, אֲנִי מִתְחַיֵּב לְהַבְרִיחַ אֶת הָאָסִיר הַיְהוּדִי עוֹד הַלַּיְלָה!" אֲרֶשֶׁת שִׂמְחָה פָּשְׁטָה עַל פָּנָיו שֶׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן. כִּמְעַט רָץ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת לֶאֱסֹף אֶת רָאשֵׁי הַקָּהָל עַל מְנָת לָדוּן כֵּיצַד לְגַיֵּס אֶת סְכוּם הַכֶּסֶף הַגָּדוֹל לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים. אוּלָם לְפֶתַע נִזְכַּר בִּדְבַר מָה: לְאַחַר נִשּׂוּאָיו נוֹתַר לוֹ צְרוֹר שְׁטָרוֹת מִן הַדּוֹרוֹנוֹת שֶׁקִּבְּלוּ הוּא וְזוּגָתוֹ לַבַּיִת הֶחָדָשׁ שֶׁבָּנוּ. וְהִנֵּה הַפְלֵא וָפֶלֶא! הָיוּ שָׁם קָרוֹב לְעֶשְׂרִים אֶלֶף זְהוּבִים. עַתָּה, כְּבָר אֵין לוֹ צֹרֶךְ לִפְנוֹת אֶל רָאשֵׁי הַקָּהָל שֶׁיַּעַרְכוּ מַגְבִּית חֵרוּם מְהִירָה, בְּעַצְמוֹ יִפְדֶּה אֶת חֲבֵרוֹ הַטּוֹב וְיַצִּילוֹ מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה. "הֵא לְךָ מַחֲצִית מֵהַסְּכוּם", שִׁלְשֵׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן לַגּוֹי אֶת הַכֶּסֶף, נִרְגָּשׁ מִזְּכוּת מִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים שֶׁהִתְגַּלְגְּלָה לְיָדָיו. אֶת הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הַסְּכוּם הִשְׁלִים לְאַחַר מִסְפַּר שָׁעוֹת, עֵת רָאָה אֶת חֲבֵרוֹ קֹדֶם בְּרִיחָתוֹ מִן הָעִיר. בֵּינְתַיִם יָצָא לְסִיבוּב בֶּן כַּמָּה יָמִים בָּעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְהָפִיץ תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁעַד שֶׁיַּחְזֹר - מִן הַסְּתָם תְּגַלֶּה אִשְׁתּוֹ אֶת חֶסְרוֹן הַכֶּסֶף, וּכְבָר תַּסְפִּיק לְהֵרָגַע, וְאָז - כְּשֶׁיָּשׁוּב - יוּכַל לְרַצּוֹתָהּ וּלְהַסְבִּיר לָהּ אֶת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל מִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים, וְאֶת הַסִּבּוֹת שֶׁמֵּחֲמָתָן הֶחְלִיט לָתֵת אֶת כָּל הַסְּכוּם, וְלֹא לְהַמְתִּין עַד שֶׁיֵּאָסְפוּ הַתְּרוּמוֹת מִכָּל בְּנֵי הָעִיר. בַּלַּיְלָה שֶׁלְּאַחַר צֵאתוֹ מֵהָעִיר, נָקַשׁ לְפֶתַע בְּדֶלֶת הַבַּיִת אָדָם לֹא מֻכָּר. כְּשֶׁשָּׁמַע כִּי הָרַב אֵינוֹ בַּבַּיִת, הִצִּיג אֶת עַצְמוֹ בְּאָזְנֵי הָרַבָּנִית כְּשׁוֹמֵר בֵּית הַסֹּהַר שֶׁשִּׁחְרֵר אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁל הָרַב. "נוֹדַע לִי זֶה עַתָּה שֶׁהַמִּבְצָע שֶׁנָּקַטְתִּי הִתְגַּלָּה. הֶחְלַטְתִּי לִבְרֹחַ מֵהָעִיר. הֱיוֹת שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים צָבַרְתִּי סְכוּמֵי כֶּסֶף רַבִּים, אֲנִי חָפֵץ לְהַפְקִיד אֶת כָּל כַּסְפִּי אֵצֶל הָרַב. וְהָיָה, אִם אֶחְזֹר בְּשָׁלוֹם - בְּוַדַּאי יַחְזִיר לִי בַּעְלֵךְ הַצַּדִּיק אֶת כָּל הַסְּכוּם, וְאִם לֹא - אֲזַי מַעֲדִיף אֲנִי שֶׁיִּשָּׁאֵר כָּל הַכֶּסֶף אֵצֶל אָדָם כְּמוֹתוֹ, אֲשֶׁר לָבֶטַח יֵדַע לַעֲשׂוֹת בַּכֶּסֶף רַק דְּבָרִים טוֹבִים..." לְעֵינֵי הָרַבָּנִית הַמֻּפְתַּעַת הִכְנִיס הָאִישׁ לְתוֹךְ הַבַּיִת אַרְגָּז מָלֵא כֶּסֶף וְחֶפְצֵי עֵרֶךְ יְקָרִים, כּוֹלֵל כַּסְפּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן אוֹתוֹ נָתַן לוֹ בַּעֲבוּר הַבְרָחַת חֲבֵרוֹ מִן הַכֶּלֶא. לְמָחֳרָת, הִתְפַּרְסֵם בָּעִיר כִּי הָאִישׁ נִסָּה לְהִמָּלֵט, כַּאֲשֶׁר דָּלְקוּ הַשּׁוֹטְרִים בְּעִקְּבוֹתָיו. בְּעוֹדוֹ נָס עַל נַפְשׁוֹ, עַל הַגֶּשֶׁר הָעוֹבֵר מֵעַל הַנָּהָר, הֶחְלִיט הַסּוֹהֵר לִקְפֹּץ אֶל מֵי הַנָּהָר. כְּכָל הַנִּרְאֶה, הֶעֱדִיף אֶפְשָׁרוּת זוֹ מֵאֲשֶׁר לְהִלָּכֵד וּלְהֵהָרֵג בְּמִשְׁפַּט רַאֲוָה. הַסּוֹהֵר טָבַע לַמָּוֶת, וְכָעֵת כָּל רְכוּשׁוֹ - שַׁיָּךְ לְרַבִּי יְהוֹנָתָן וְרַעְיָתוֹ... בֵּינְתַיִם יָצָא רַבִּי יְהוֹנָתָן לְדַרְכּוֹ חֲזָרָה אֶל בֵּיתוֹ, וּמִשֶּׁהִגִּיעַ סָמוּךְ לְבֵיתוֹ הוֹגִיעַ אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ: מַה יֹּאמַר לְאִשְׁתּוֹ? כֵּיצַד יְגַלֶּה וִיסַפֵּר לָהּ מַה קָּרָה בְּכַסְפֵּי הַחֶסְכוֹנוֹת? וְכָךְ כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ תָּפוּס בְּמַחְשְׁבוֹתָיו - יוֹצֵאת אִשְׁתּוֹ לִקְרָאתוֹ, שְׂמֵחָה וְצוֹהֶלֶת, וְקוֹרֵאת לְעֻמָּתוֹ: "אֲנִי כְּבָר יוֹדַעַת הַכֹּל! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָר גָּמַל לָנוּ בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם!" אוּלָם בְּנִגּוּד מֻחְלָט לְשִׂמְחָתָהּ, הִתְעַטֵּף רַבִּי יְהוֹנָתָן עַצְמוֹ בְּהִרְהוּרִים נוּגִים. הוּא הֵבִין שֶׁאִם כָּל כַּסְפּוֹ הוּשַׁב לוֹ, כַּנִּרְאֶה מֵהַשָּׁמַיִם דָּחוּ אֶת הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁקִּיֵּם. בְּאַכְזָבָתוֹ וּבְצַעֲרוֹ כִּי רַב, הִתְעַנָּה שְׁלוֹשָׁה יָמִים רְצוּפִים בְּטֶרֶם עָרַךְ 'שְׁאֵלַת חֲלוֹם' כְּדֵי לָדַעַת עַל מָה וְלָמָּה נִדְחֲתָה מִצְוָתוֹ. וְזֹאת הַתְּשׁוּבָה שֶׁקִּבֵּל עַל כָּךְ מִשָּׁמַיִם, וְיֵשׁ בָּהּ לִמּוּד לְדוֹרוֹת: מִצְוָה זוֹ שֶׁל פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים, שֶׁל הַצָּלַת יְהוּדִי יָקָר שֶׁחָס עַל כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה וְעַל חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ, הָיְתָה מֻטֶּלֶת עַל כֻּלָּם. עָלֶיךָ, רַבִּי יְהוֹנָתָן, הָיָה לְהִשְׁתַּדֵּל וְלָתֵת הִזְדַּמְּנוּת לְעוֹד יְהוּדִים לִטֹּל בָּהּ חֵלֶק. הֱיוֹת וְלָקַחְתָּ אֶת כָּל הַמִּצְוָה לְעַצְמְךָ, וְלֹא דָּאַגְתָּ לְזַכּוֹת בָּהּ אֶת כֻּלָּם, לָכֵן קִבַּלְתָּ אֶת שְׂכָרָהּ מִיָּד בָּעוֹלָם הַזֶּה! וּכְבָר מָנוּ חֲזַ"ל (אָבוֹת ה-יג) אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה, וְאֶחָד מֵהֶם: "יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים - חָסִיד"... (אוֹצְרוֹתֵינוּ)