Otzarot-Article

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ" (כו-ג) רְאוּבֵן הֵבִין שֶׁחַיָּבִים לַעֲשׂוֹת לְזֶה סוֹף. הָעַכְבָּר הַשּׁוֹרֵץ בְּבֵיתוֹ מִזֶּה תְּקוּפָה אֲרֻכָּה, הִגְבִּיר אֶת פְּעִילוּתוֹ לָאַחֲרוֹנָה. הַלַּיְלָה - הוּא מֻכְרָח לִלְכֹּד אוֹתוֹ. וְדַוְקָא עַכְשָׁו נִגְמְרָה לוֹ הַגְּבִינָה הַצְּהֻבָּה...

בְּהַבְרָקָה שֶׁל רֶגַע, נִגַּשׁ בְּחִיּוּךְ רָחָב לְמַלְכֹּדֶת הָעַכְבָּרִים, הִנִּיחַ בְּתוֹכָהּ תְּמוּנָה שֶׁל גְּבִינָה צְהֻבָּה עֲסִיסִית וּמְגָרָה, וְהִמְתִּין לַבָּאוֹת.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר בָּדַק רְאוּבֵן הַאִם הָעַכְבָּר נִלְכַּד, וְרָאָה שֶׁהַמַּלְכֹּדֶת אָכֵן נִסְגְּרָה. מַשְׁמָע שֶׁהָעַכְבָּר נִכְנַס לְתוֹכָהּ. הֵצִיץ מִבֵּין חֹרֵי הַמַּתֶּכֶת, וּלְתַדְהֵמָתוֹ רָאָה תְּמוּנָה שֶׁל עַכְבָּר...

עֲבוּר כָּל הַצְלָחָה דָּרוּשׁ עָמָל. יֵשׁ הַמְבַקְּשִׁים לָדַעַת לָמָּה צָרִיךְ "שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה", מַה לֹּא טוֹב בְּלִמּוּד תּוֹרָה בְּצוּרָה נוֹחָה וְקַלָּה? וּבְכֵן, מַהוּתוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה - הוּא עָמָל. אָדָם נִבְרָא לְתוֹךְ עֹלָם שֶׁל עָמָל, וְהֵן אוֹתָן אוֹתִיּוֹת. בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג תּוֹצָאוֹת - מֻכְרָחִים לַעֲמֹל. אָדָם נוֹרְמָלִי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּטֵּר מֵעָמָל, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר (אִיּוֹב ה-ז): "כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד", וְהָאָדָם נִתְקַלֵּל: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לָחֶם" (בְּרֵאשִׁית ג-יט).

נִתָּן לִלְמֹד זֹאת מֵהָעֻבְדָּה שֶׁאֶרֶץ שֶׁכִּמְעַט אֵין בָּהּ אֲנָשִׁים יוֹצְרִים וּמַשְׁפִּיעִים הִיא שְׁוַיְץ, לַמְרוֹת שֶׁהִיא מִצְטַיֶּנֶת בְּשַׁלְוָה וּבְשֶׁפַע. דַּוְקָא אֲרָצוֹת לְמוּדוֹת קְרָבוֹת, מִלְחָמוֹת וּקְשָׁיִים - מַצְמִיחוֹת מִתּוֹכָן אַנְשֵׁי רוּחַ, פִילוֹסוֹפִים, מַדְּעָנִים וּמַמְצִיאִים. וּבְעֶצֶם לָמָּה צָרִיךְ לָלֶכֶת רָחוֹק - הָעָם הַיְּהוּדִי לְמוּד הַסֵּבֶל, עַל אַף מִסְפָּרוֹ הַמּוּעָט, מֵנִיב מִתּוֹכוֹ אַנְשֵׁי רוּחַ וּמַדָּע פִּי כַּמָּה וְכַמָּה מִכָּל עַם אַחֵר.

לִמּוּד הַתּוֹרָה אֵינוֹ שׁוֹנֶה בָּזֶה. לֹא שַׁיָּךְ לַעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת הַתּוֹרָה לְלֹא עָמָל. אִם בַּעַל מִקְצוֹעַ אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּם בְּמִקְצוֹעוֹ כְּשֶׁהוּא מֵקֵל רֹאשׁ בַּלְּמִידָה וּבַבְּחִינוֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁבֶּן תּוֹרָה אֵינוֹ יָכוֹל לְהַצְלִיחַ בְּלִמּוּדוֹ בְּלִי הַשְׁקָעָה, עָמָל וְיֶזַע.

יְסוֹד זֶה לוֹמְדִים גַּם מֵהַהֶבְדֵּל בֵּין מַצּוֹת לְלֶחֶם. הֲכָנָתָן שֶׁל הַמַּצּוֹת דּוֹרֶשֶׁת עָמָל וְיֶזַע רַב, וְאִלּוּ לֶחֶם אֲפִיָּתוֹ קַלָּה. וְהִנֵּה, הַמַּצּוֹת הַדַּקּוֹת שׁוֹמְרוֹת זְמַן רַב עַל טְרִיּוּתָן, וּלְעֻמָּתָן הַלֶּחֶם מְמַהֵר לְהִתְעַפֵּשׁ. לִמּוּד שֶׁבָּא בְּקַלּוּת - נוֹחַ לְאַבְּדוֹ.

אֶת הַפָּסוּק "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ - תֹּאכַל לֶחֶם" (בְּרֵאשִׁית ג-יט), מַסְבִּיר הַגָּאוֹן הַמְקֻבָּל רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא זָצָ"ל כָּךְ: כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לְ"לֶחֶם", שֶׁנֶּאֱמַר "לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי", צָרִיךְ לְהַזִּיעַ, דְּהַיְנוּ לְהִתְיַגֵּעַ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה.

וּמַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא עַצְמוֹ שֶׁנִּכְנַס פַּעַם לִישִׁיבָתוֹ בִּימוֹת הַחֹרֶף הַקָּרִים, וּמָצָא אֶת הַתַּלְמִידִים נְבוֹכִים מוּל 'תּוֹסְפוֹת' מְסֻבָּךְ, וְאֵינָם מוֹצְאִים יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם.

אוֹרוּ עֵינֵיהֶם לְמַרְאֵה רַבִּי יַעֲקֹב הַנִּכְנָס, וּפָנוּ אֵלָיו בְּבַקָּשָׁה כִּי יוֹאִיל לְהַסְבִּיר לָהֶם אֶת הַקֻּשְׁיָא. בִּקְּשׁוּ לְהַדְלִיק תַּנּוּר בִּכְדֵי לְהָחֵם לוֹ, בַּאֲשֶׁר הַקֹּר חָדַר לָעֲצָמוֹת, אוּלָם רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר שֶׁאֵין צֹרֶךְ בְּתַנּוּר, וְהֵחֵל לִצְלֹל לְמַעֲמַקֵּי הַ'תּוֹסְפוֹת'.

הִמְתִּינוּ בְּסַבְלָנוּת, וּלְהַפְתָּעָתָם תּוֹךְ כְּדֵי לִמּוּדוֹ נָטַל רַבִּי יַעֲקֹב מִמְחָטָה מִכִּיסוֹ, וּמָחָה מֵעַל מִצְחוֹ אֶת הַזֵּעָה שֶׁבָּאָה כְּתוֹצָאָה מֵהַמַּאֲמָץ הַמְרֻכָּז. בַּחֲלֹף כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת, הֵרִים רֹאשׁוֹ מִן הַסֵּפֶר, וְאָמַר לַבַּחוּרִים כִּי נָפְלָה בַּ'תּוֹסְפוֹת' טָעוּת דְּפוּס וַחֲסֵרוֹת מִסְפַּר מִלִּים, וּבְהַשְׁלָמָתָן הַ'תּוֹסְפוֹת' מוּבָן כִּדְבָעֵי.

פָּנָה מִיָּד אַחַד הַתַּלְמִידִים לַסִּפְרִיָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּעִיר, שָׁם הָיוּ גְּמָרוֹת עִם דְּפוּסִים מְדֻיָּקִים יוֹתֵר, בָּדַק אֶת הַ'תּוֹסְפוֹת' בְּאוֹתָהּ גְּמָרָא, וּמָצָא בְּדִיּוּק כְּדִבְרֵי הָרַב, וַיְהִי לְפֶלֶא.

מַעֲשֶׂה בַּגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יִצְחָק חַי טַיְבּ זָצָ"ל אֲשֶׁר עָבַר בָּרְחוֹב, וְרָאָה אֶת שְׁכֶנְתּוֹ, אֵשֶׁת הַגְּבִיר יַעֲקֹב סֶלְוִירָה, אֶחָד מֵעֲשִׁירֵי הַקְּהִלָּה, בּוֹכָה בְּכִי תַּמְרוּרִים. תָּמַהּ וְשָׁאַל לְסִבַּת בִּכְיָהּ. עָנְתָה בְּמַר נַפְשָׁהּ כִּי עֲקָרָה הִיא, וּכְבָר עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת מִנִּשּׂוּאֶיהָ, וְעַתָּה מְבַקֵּשׁ בַּעֲלָהּ לָשֵׂאת אִשָּׁה נוֹסֶפֶת עָלֶיהָ, אוּלַי יִבָּנֶה מִמֶּנָּה. וְהִיא צַר לָהּ וּמַר לָהּ, לְהַכְנִיס צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ.

נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הָרַב, וּמוּעַקְתָּהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַבּוֹכִיָּה נָגְעָה עַד מְאֹד לְלִבּוֹ הָרַחוּם. פָּנָה וְאָמַר לָה: "אַל תִּירְאִי, אִמְרִי לְבַעֲלֵךְ כִּי יַמְתִּין עוֹד שָׁנָה אַחַת, וַהֲרֵינִי מַבְטִיחֵךְ כִּי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה תַּחְבְּקִי בֵּן זָכָר!"

אוֹרוּ עֵינֶיהָ וְיָבְשׁוּ דִּמְעוֹתֶיהָ. מִהֲרָה לְבַשֵּׂר לְבַעֲלָהּ, וְכֵיוָן שֶׁמַּאֲמִין הָיָה בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, וְהִכִּיר גֹּדֶל קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק חַי, נֵאוֹת לְהַמְתִּין לְמִלּוּי בִּרְכַּת הַצַּדִּיק.

מָה רַבָּה הָיְתָה הַשִּׂמְחָה כְּשֶׁהִתְקַיְּמָה הַבְּרָכָה וְנוֹלַד הַבֵּן, אַחַר שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת שֶׁל צִפִּיָּה וְיֵאוּשׁ. נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ כָּל הַקָּהָל לִסְעוּדַת הַבְּרִית, וּבְרֹאשָׁם רַב הָעִיר הַנַּעֲרָץ גְּאוֹן עֻזֵּנוּ רַבִּי יְשׁוּעָה בָּסִיס זָצָ"ל. גַּם שְׁלִיחַ הַצְּדָקָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַשָּׁדָ"ר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה סוּזִין זָצָ"ל, שֶׁלְּיָמִים הִתְמַנָּה לָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, הֻזְמַן לַשִּׂמְחָה.

הַכֹּל עָרוּךְ וּמוּכָן הָיָה לַסְּעוּדָה, אַךְ הַמְּסֻבִּים יוֹשְׁבִים וּמַמְתִּינִים. מִשֶּׁנִּתְאַחֲרָה הַשָּׁעָה וְהַסְּעוּדָה הִתְעַכְּבָה, שָׁאַל רַבִּי מֹשֶׁה סוּזִין: "לְמִי מְחַכִּים?" "לְרַבִּי יִצְחָק חַי", הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה. תָּהָה: "רַבִּי יְשׁוּעָה כָּאן, כֻּלָּם פֹּה, מִי הוּא אוֹתוֹ רַבִּי יִצְחָק חַי שֶׁהַכֹּל מַמְתִּינִים לְבוֹאוֹ?"

לְפֶתַע נִכְּרָה תְּכוּנָה. הַכֹּל קָמוּ בְּיִרְאַת כָּבוֹד. אָדָם בִּבְגָדִים בְּלוּיִים וְסַנְדָּלִים מְטֻלָּאִים נִכְנַס. רָמַז רַבִּי יְשׁוּעָה בָּסִיס לַשָּׁדָ"ר שֶׁיִּצְטוֹפֵף וִיפַנֶּה מָקוֹם. רַבִּי יִצְחָק חַי הִתְיַשֵּׁב, בֵּרֵךְ, וְטָעַם כּוֹסִית "לְחַיִּים". אַחַר הִתְנַמְנֵם מְעַט בְּרֹב עֲיֵפוּתוֹ מֵעֲמַל הַתּוֹרָה, וְהַכֹּל עוֹטְרִים אוֹתוֹ וּמַמְתִּינִים בְּיִרְאַת כָּבוֹד. נַעֲלוֹ שֶׁהָיְתָה מְלֻכְלֶכֶת בַּאֲבַק דְּרָכִים, נָגְעָה בְּשׁוּלֵי הַמַּפָּה הַמְקֻשֶּׁטֶת מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן גְּדוּשׁ הַמַּאֲכָלִים.

תָּמַהּ הַשָּׁדָ"ר, וְהוּרַע בְּעֵינָיו. וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא יָדַע וְלֹא הִכִּיר אֶת עֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל הָרַב, גָּחַן וּפָשַׁט יָדָיו לִדְחוֹת רַגְלֵי הָרַב אַרְצָה. מִהֵר רַבִּי יְשׁוּעָה וְלָפַת יְדֵי הַשָּׁדָ"ר בִּבְהִילוּת, לְבַל יָהִין לָגַעַת בְּרַגְלֵי הַצַּדִּיק, פֶּן יְבֻלַּע לוֹ. נִרְתַּע הַשָּׁדָ"ר וְשָׁב לִמְקוֹמוֹ, כְּשֶׁפְּלִיאָה רַבָּה נִכֶּרֶת עַל פָּנָיו.

כַּעֲבֹר דַּקּוֹת אֲחָדוֹת הִתְנַעֵר הָרַב, כִּי כָּךְ נָהַג, לְהִתְנַמְנֵם כַּמָּה רְגָעִים וְלָשׁוּב לְתַלְמוּדוֹ. הֵחֵל לְהִתְפַּלְפֵּל עִם רַבִּי יְשׁוּעָה בְּסוּגְיָא עֲמֻקָּה בַּשַּׁ"ס, הִכְבִּירוּ קֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים וּרְאָיוֹת וּפִרְכוֹת, וְהָווּ נָפְקִי זִקּוּקִין דְנוּרָא וּפוּלְסֵי דְאֶשָּׁא מִפּוּמֵיהּ דְּמַר לְפוּמֵיהּ דְּמַר.

הַחֲכָמִים שֶׁנָּכְחוּ בַּמָּקוֹם, הִשְׁתַּדְּלוּ לַעֲקֹב אַחַר שִׂיחָתָם, וּלְבַסּוֹף אִבְּדוּ אֶת חוּט הַפִּלְפּוּל, עַד שֶׁהִשְׁאִירוּ אֶת שְׁנֵי הַשַּׂחְיָנִים לְבַדָּם, כְּשֶׁהֵם שָׁטִים בַּהֲנָאָה בִּמְצוּלוֹת יָם הַתַּלְמוּד וּבְעֹז גַּלָּיו.

גַּם הַשָּׁדָ"ר, שֶׁהָיָה גָּאוֹן וְחָכָם, נִלְאָה מֵהֲבָנַת הַפִּלְפּוּל וְחָלְשָׁה דַּעְתּוֹ. מֵרֹב צַעֲרוֹ שֶׁאֵינוֹ מֵבִין, קָם וְיָצָא אֶל הֶחָצֵר, שָׁם קָרָא בְּנַהֲמַת לִבּוֹ: "רִבּוֹן הָעוֹלָמִים! אָנָּא פְּתַח לִי שַׁעֲרֵי חָכְמָה, בִּינָה וָדַעַת כִּשְׁנֵי חֲכָמִים אֵלּוּ, שֶׁאוּכַל לְהִשְׁתַּתֵּף עִמָּם בְּפִלְפּוּלָא דְּאוֹרַיְתָא, וְאִם לֹא, קַח נָא אֶת נַפְשִׁי, כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיַּי!"

כְּשֶׁשָּׁקְטָה סַעֲרַת רוּחוֹ, שָׁב אֶל הַבַּיִת. לְפֶתַע נָשָׂא אֵלָיו רַבִּי יִצְחָק חַי אֶת עֵינָיו וְאָמַר: "לֹא נְכוֹנָה הָיְתָה תְּפִלָּתְךָ. הֲלֹא תֵּדַע כִּי הַיְגִיעָה וְהֶעָמָל הֵם הָעִקָּר, וּכְפִי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ "יָגַעְתָּ וְלֹא מָצָאתָ, אַל תַּאֲמִין" (מְגִלָּה ו.). אִם תִּתְיַגֵּעַ כָּמוֹנוּ בַּתּוֹרָה, יִפָּתְחוּ לְפָנֶיךָ שַׁעֲרֵי בִּינָה, כַּכָּתוּב "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה" (מִשְׁלֵי ב-ו)".

הִשְׁתּוֹמֵם הַשָּׁלִיחַ עַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַגְּלוּיָה, גָּחַן וְגֵרֵד מְעַט מֵהַטִּיט הַדָּבוּק בְּסַנְדְּלֵי הָרַב וַיִּשָּׁקֵהוּ, וַיִּתְלֵהוּ עַל צַוָּארוֹ כְּקָמֵעַ! (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	אמר תשע"ט
	כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה
	"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ" (כו-ג) רְאוּבֵן הֵבִין שֶׁחַיָּבִים לַעֲשׂוֹת לְזֶה סוֹף. הָעַכְבָּר הַשּׁוֹרֵץ בְּבֵיתוֹ מִזֶּה תְּקוּפָה אֲרֻכָּה, הִגְבִּיר אֶת פְּעִילוּתוֹ לָאַחֲרוֹנָה. הַלַּיְלָה - הוּא מֻכְרָח לִלְכֹּד אוֹתוֹ. וְדַוְקָא עַכְשָׁו נִגְמְרָה לוֹ הַגְּבִינָה הַצְּהֻבָּה... בְּהַבְרָקָה שֶׁל רֶגַע, נִגַּשׁ בְּחִיּוּךְ רָחָב לְמַלְכֹּדֶת הָעַכְבָּרִים, הִנִּיחַ בְּתוֹכָהּ תְּמוּנָה שֶׁל גְּבִינָה צְהֻבָּה עֲסִיסִית וּמְגָרָה, וְהִמְתִּין לַבָּאוֹת. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר בָּדַק רְאוּבֵן הַאִם הָעַכְבָּר נִלְכַּד, וְרָאָה שֶׁהַמַּלְכֹּדֶת אָכֵן נִסְגְּרָה. מַשְׁמָע שֶׁהָעַכְבָּר נִכְנַס לְתוֹכָהּ. הֵצִיץ מִבֵּין חֹרֵי הַמַּתֶּכֶת, וּלְתַדְהֵמָתוֹ רָאָה תְּמוּנָה שֶׁל עַכְבָּר... עֲבוּר כָּל הַצְלָחָה דָּרוּשׁ עָמָל. יֵשׁ הַמְבַקְּשִׁים לָדַעַת לָמָּה צָרִיךְ "שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה", מַה לֹּא טוֹב בְּלִמּוּד תּוֹרָה בְּצוּרָה נוֹחָה וְקַלָּה? וּבְכֵן, מַהוּתוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה - הוּא עָמָל. אָדָם נִבְרָא לְתוֹךְ עֹלָם שֶׁל עָמָל, וְהֵן אוֹתָן אוֹתִיּוֹת. בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג תּוֹצָאוֹת - מֻכְרָחִים לַעֲמֹל. אָדָם נוֹרְמָלִי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּטֵּר מֵעָמָל, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר (אִיּוֹב ה-ז): "כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד", וְהָאָדָם נִתְקַלֵּל: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לָחֶם" (בְּרֵאשִׁית ג-יט). נִתָּן לִלְמֹד זֹאת מֵהָעֻבְדָּה שֶׁאֶרֶץ שֶׁכִּמְעַט אֵין בָּהּ אֲנָשִׁים יוֹצְרִים וּמַשְׁפִּיעִים הִיא שְׁוַיְץ, לַמְרוֹת שֶׁהִיא מִצְטַיֶּנֶת בְּשַׁלְוָה וּבְשֶׁפַע. דַּוְקָא אֲרָצוֹת לְמוּדוֹת קְרָבוֹת, מִלְחָמוֹת וּקְשָׁיִים - מַצְמִיחוֹת מִתּוֹכָן אַנְשֵׁי רוּחַ, פִילוֹסוֹפִים, מַדְּעָנִים וּמַמְצִיאִים. וּבְעֶצֶם לָמָּה צָרִיךְ לָלֶכֶת רָחוֹק - הָעָם הַיְּהוּדִי לְמוּד הַסֵּבֶל, עַל אַף מִסְפָּרוֹ הַמּוּעָט, מֵנִיב מִתּוֹכוֹ אַנְשֵׁי רוּחַ וּמַדָּע פִּי כַּמָּה וְכַמָּה מִכָּל עַם אַחֵר. לִמּוּד הַתּוֹרָה אֵינוֹ שׁוֹנֶה בָּזֶה. לֹא שַׁיָּךְ לַעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת הַתּוֹרָה לְלֹא עָמָל. אִם בַּעַל מִקְצוֹעַ אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּם בְּמִקְצוֹעוֹ כְּשֶׁהוּא מֵקֵל רֹאשׁ בַּלְּמִידָה וּבַבְּחִינוֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁבֶּן תּוֹרָה אֵינוֹ יָכוֹל לְהַצְלִיחַ בְּלִמּוּדוֹ בְּלִי הַשְׁקָעָה, עָמָל וְיֶזַע. יְסוֹד זֶה לוֹמְדִים גַּם מֵהַהֶבְדֵּל בֵּין מַצּוֹת לְלֶחֶם. הֲכָנָתָן שֶׁל הַמַּצּוֹת דּוֹרֶשֶׁת עָמָל וְיֶזַע רַב, וְאִלּוּ לֶחֶם אֲפִיָּתוֹ קַלָּה. וְהִנֵּה, הַמַּצּוֹת הַדַּקּוֹת שׁוֹמְרוֹת זְמַן רַב עַל טְרִיּוּתָן, וּלְעֻמָּתָן הַלֶּחֶם מְמַהֵר לְהִתְעַפֵּשׁ. לִמּוּד שֶׁבָּא בְּקַלּוּת - נוֹחַ לְאַבְּדוֹ. אֶת הַפָּסוּק "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ - תֹּאכַל לֶחֶם" (בְּרֵאשִׁית ג-יט), מַסְבִּיר הַגָּאוֹן הַמְקֻבָּל רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא זָצָ"ל כָּךְ: כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לְ"לֶחֶם", שֶׁנֶּאֱמַר "לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי", צָרִיךְ לְהַזִּיעַ, דְּהַיְנוּ לְהִתְיַגֵּעַ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. וּמַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא עַצְמוֹ שֶׁנִּכְנַס פַּעַם לִישִׁיבָתוֹ בִּימוֹת הַחֹרֶף הַקָּרִים, וּמָצָא אֶת הַתַּלְמִידִים נְבוֹכִים מוּל 'תּוֹסְפוֹת' מְסֻבָּךְ, וְאֵינָם מוֹצְאִים יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם. אוֹרוּ עֵינֵיהֶם לְמַרְאֵה רַבִּי יַעֲקֹב הַנִּכְנָס, וּפָנוּ אֵלָיו בְּבַקָּשָׁה כִּי יוֹאִיל לְהַסְבִּיר לָהֶם אֶת הַקֻּשְׁיָא. בִּקְּשׁוּ לְהַדְלִיק תַּנּוּר בִּכְדֵי לְהָחֵם לוֹ, בַּאֲשֶׁר הַקֹּר חָדַר לָעֲצָמוֹת, אוּלָם רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר שֶׁאֵין צֹרֶךְ בְּתַנּוּר, וְהֵחֵל לִצְלֹל לְמַעֲמַקֵּי הַ'תּוֹסְפוֹת'. הִמְתִּינוּ בְּסַבְלָנוּת, וּלְהַפְתָּעָתָם תּוֹךְ כְּדֵי לִמּוּדוֹ נָטַל רַבִּי יַעֲקֹב מִמְחָטָה מִכִּיסוֹ, וּמָחָה מֵעַל מִצְחוֹ אֶת הַזֵּעָה שֶׁבָּאָה כְּתוֹצָאָה מֵהַמַּאֲמָץ הַמְרֻכָּז. בַּחֲלֹף כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת, הֵרִים רֹאשׁוֹ מִן הַסֵּפֶר, וְאָמַר לַבַּחוּרִים כִּי נָפְלָה בַּ'תּוֹסְפוֹת' טָעוּת דְּפוּס וַחֲסֵרוֹת מִסְפַּר מִלִּים, וּבְהַשְׁלָמָתָן הַ'תּוֹסְפוֹת' מוּבָן כִּדְבָעֵי. פָּנָה מִיָּד אַחַד הַתַּלְמִידִים לַסִּפְרִיָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּעִיר, שָׁם הָיוּ גְּמָרוֹת עִם דְּפוּסִים מְדֻיָּקִים יוֹתֵר, בָּדַק אֶת הַ'תּוֹסְפוֹת' בְּאוֹתָהּ גְּמָרָא, וּמָצָא בְּדִיּוּק כְּדִבְרֵי הָרַב, וַיְהִי לְפֶלֶא. מַעֲשֶׂה בַּגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יִצְחָק חַי טַיְבּ זָצָ"ל אֲשֶׁר עָבַר בָּרְחוֹב, וְרָאָה אֶת שְׁכֶנְתּוֹ, אֵשֶׁת הַגְּבִיר יַעֲקֹב סֶלְוִירָה, אֶחָד מֵעֲשִׁירֵי הַקְּהִלָּה, בּוֹכָה בְּכִי תַּמְרוּרִים. תָּמַהּ וְשָׁאַל לְסִבַּת בִּכְיָהּ. עָנְתָה בְּמַר נַפְשָׁהּ כִּי עֲקָרָה הִיא, וּכְבָר עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת מִנִּשּׂוּאֶיהָ, וְעַתָּה מְבַקֵּשׁ בַּעֲלָהּ לָשֵׂאת אִשָּׁה נוֹסֶפֶת עָלֶיהָ, אוּלַי יִבָּנֶה מִמֶּנָּה. וְהִיא צַר לָהּ וּמַר לָהּ, לְהַכְנִיס צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ. נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הָרַב, וּמוּעַקְתָּהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַבּוֹכִיָּה נָגְעָה עַד מְאֹד לְלִבּוֹ הָרַחוּם. פָּנָה וְאָמַר לָה: "אַל תִּירְאִי, אִמְרִי לְבַעֲלֵךְ כִּי יַמְתִּין עוֹד שָׁנָה אַחַת, וַהֲרֵינִי מַבְטִיחֵךְ כִּי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה תַּחְבְּקִי בֵּן זָכָר!" אוֹרוּ עֵינֶיהָ וְיָבְשׁוּ דִּמְעוֹתֶיהָ. מִהֲרָה לְבַשֵּׂר לְבַעֲלָהּ, וְכֵיוָן שֶׁמַּאֲמִין הָיָה בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, וְהִכִּיר גֹּדֶל קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק חַי, נֵאוֹת לְהַמְתִּין לְמִלּוּי בִּרְכַּת הַצַּדִּיק. מָה רַבָּה הָיְתָה הַשִּׂמְחָה כְּשֶׁהִתְקַיְּמָה הַבְּרָכָה וְנוֹלַד הַבֵּן, אַחַר שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת שֶׁל צִפִּיָּה וְיֵאוּשׁ. נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ כָּל הַקָּהָל לִסְעוּדַת הַבְּרִית, וּבְרֹאשָׁם רַב הָעִיר הַנַּעֲרָץ גְּאוֹן עֻזֵּנוּ רַבִּי יְשׁוּעָה בָּסִיס זָצָ"ל. גַּם שְׁלִיחַ הַצְּדָקָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַשָּׁדָ"ר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה סוּזִין זָצָ"ל, שֶׁלְּיָמִים הִתְמַנָּה לָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, הֻזְמַן לַשִּׂמְחָה. הַכֹּל עָרוּךְ וּמוּכָן הָיָה לַסְּעוּדָה, אַךְ הַמְּסֻבִּים יוֹשְׁבִים וּמַמְתִּינִים. מִשֶּׁנִּתְאַחֲרָה הַשָּׁעָה וְהַסְּעוּדָה הִתְעַכְּבָה, שָׁאַל רַבִּי מֹשֶׁה סוּזִין: "לְמִי מְחַכִּים?" "לְרַבִּי יִצְחָק חַי", הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה. תָּהָה: "רַבִּי יְשׁוּעָה כָּאן, כֻּלָּם פֹּה, מִי הוּא אוֹתוֹ רַבִּי יִצְחָק חַי שֶׁהַכֹּל מַמְתִּינִים לְבוֹאוֹ?" לְפֶתַע נִכְּרָה תְּכוּנָה. הַכֹּל קָמוּ בְּיִרְאַת כָּבוֹד. אָדָם בִּבְגָדִים בְּלוּיִים וְסַנְדָּלִים מְטֻלָּאִים נִכְנַס. רָמַז רַבִּי יְשׁוּעָה בָּסִיס לַשָּׁדָ"ר שֶׁיִּצְטוֹפֵף וִיפַנֶּה מָקוֹם. רַבִּי יִצְחָק חַי הִתְיַשֵּׁב, בֵּרֵךְ, וְטָעַם כּוֹסִית "לְחַיִּים". אַחַר הִתְנַמְנֵם מְעַט בְּרֹב עֲיֵפוּתוֹ מֵעֲמַל הַתּוֹרָה, וְהַכֹּל עוֹטְרִים אוֹתוֹ וּמַמְתִּינִים בְּיִרְאַת כָּבוֹד. נַעֲלוֹ שֶׁהָיְתָה מְלֻכְלֶכֶת בַּאֲבַק דְּרָכִים, נָגְעָה בְּשׁוּלֵי הַמַּפָּה הַמְקֻשֶּׁטֶת מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן גְּדוּשׁ הַמַּאֲכָלִים. תָּמַהּ הַשָּׁדָ"ר, וְהוּרַע בְּעֵינָיו. וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא יָדַע וְלֹא הִכִּיר אֶת עֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל הָרַב, גָּחַן וּפָשַׁט יָדָיו לִדְחוֹת רַגְלֵי הָרַב אַרְצָה. מִהֵר רַבִּי יְשׁוּעָה וְלָפַת יְדֵי הַשָּׁדָ"ר בִּבְהִילוּת, לְבַל יָהִין לָגַעַת בְּרַגְלֵי הַצַּדִּיק, פֶּן יְבֻלַּע לוֹ. נִרְתַּע הַשָּׁדָ"ר וְשָׁב לִמְקוֹמוֹ, כְּשֶׁפְּלִיאָה רַבָּה נִכֶּרֶת עַל פָּנָיו. כַּעֲבֹר דַּקּוֹת אֲחָדוֹת הִתְנַעֵר הָרַב, כִּי כָּךְ נָהַג, לְהִתְנַמְנֵם כַּמָּה רְגָעִים וְלָשׁוּב לְתַלְמוּדוֹ. הֵחֵל לְהִתְפַּלְפֵּל עִם רַבִּי יְשׁוּעָה בְּסוּגְיָא עֲמֻקָּה בַּשַּׁ"ס, הִכְבִּירוּ קֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים וּרְאָיוֹת וּפִרְכוֹת, וְהָווּ נָפְקִי זִקּוּקִין דְנוּרָא וּפוּלְסֵי דְאֶשָּׁא מִפּוּמֵיהּ דְּמַר לְפוּמֵיהּ דְּמַר. הַחֲכָמִים שֶׁנָּכְחוּ בַּמָּקוֹם, הִשְׁתַּדְּלוּ לַעֲקֹב אַחַר שִׂיחָתָם, וּלְבַסּוֹף אִבְּדוּ אֶת חוּט הַפִּלְפּוּל, עַד שֶׁהִשְׁאִירוּ אֶת שְׁנֵי הַשַּׂחְיָנִים לְבַדָּם, כְּשֶׁהֵם שָׁטִים בַּהֲנָאָה בִּמְצוּלוֹת יָם הַתַּלְמוּד וּבְעֹז גַּלָּיו. גַּם הַשָּׁדָ"ר, שֶׁהָיָה גָּאוֹן וְחָכָם, נִלְאָה מֵהֲבָנַת הַפִּלְפּוּל וְחָלְשָׁה דַּעְתּוֹ. מֵרֹב צַעֲרוֹ שֶׁאֵינוֹ מֵבִין, קָם וְיָצָא אֶל הֶחָצֵר, שָׁם קָרָא בְּנַהֲמַת לִבּוֹ: "רִבּוֹן הָעוֹלָמִים! אָנָּא פְּתַח לִי שַׁעֲרֵי חָכְמָה, בִּינָה וָדַעַת כִּשְׁנֵי חֲכָמִים אֵלּוּ, שֶׁאוּכַל לְהִשְׁתַּתֵּף עִמָּם בְּפִלְפּוּלָא דְּאוֹרַיְתָא, וְאִם לֹא, קַח נָא אֶת נַפְשִׁי, כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיַּי!" כְּשֶׁשָּׁקְטָה סַעֲרַת רוּחוֹ, שָׁב אֶל הַבַּיִת. לְפֶתַע נָשָׂא אֵלָיו רַבִּי יִצְחָק חַי אֶת עֵינָיו וְאָמַר: "לֹא נְכוֹנָה הָיְתָה תְּפִלָּתְךָ. הֲלֹא תֵּדַע כִּי הַיְגִיעָה וְהֶעָמָל הֵם הָעִקָּר, וּכְפִי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ "יָגַעְתָּ וְלֹא מָצָאתָ, אַל תַּאֲמִין" (מְגִלָּה ו.). אִם תִּתְיַגֵּעַ כָּמוֹנוּ בַּתּוֹרָה, יִפָּתְחוּ לְפָנֶיךָ שַׁעֲרֵי בִּינָה, כַּכָּתוּב "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה" (מִשְׁלֵי ב-ו)". הִשְׁתּוֹמֵם הַשָּׁלִיחַ עַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַגְּלוּיָה, גָּחַן וְגֵרֵד מְעַט מֵהַטִּיט הַדָּבוּק בְּסַנְדְּלֵי הָרַב וַיִּשָּׁקֵהוּ, וַיִּתְלֵהוּ עַל צַוָּארוֹ כְּקָמֵעַ! (אוֹצְרוֹתֵינוּ)