Otzarot-Article

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה" (יח-א) "כְּבוֹד הָרַב, אַתָּה חַיָּב לִשְׁמֹעַ סִפּוּר, סִפּוּר אֲמִתִּי", אָמַר נַהַג הַמּוֹנִית לַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוֹיֶרְבַּאךְ זָצָ"ל, לְאַחַר שֶׁהִתְיַשֵּׁב הָרַב בִּמְכוֹנִיתוֹ. "אֲמִתִּי אֲמִתִּי, בָּעֵינַיִם שֶׁלִּי רָאִיתִי... כְּבוֹד הָרַב... כְּמוֹ הַיּוֹם אֲנִי זוֹכֵר אוֹתוֹ... כָּכָה... כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ".

"זֶה קָרָה בַּמִּלְחָמָה, הָיִינוּ בַּמִּדְבָּר, עִם תֹּם הַקְּרָבוֹת פָּרַשְׂנוּ אֹהָלִים לִשְׁנַת הַלַּיְלָה. לְפֶתַע הֵגִיחַ נָחָשׁ גָּדוֹל וְאַרְסִי. אַרְסִי כָּכָה... שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא נוֹשֵׁךְ אוֹתְךָ כְּבוֹד הָרַב... אַתָּה עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם וּבְלִי וִדּוּי... טוֹב, לֹא אַתָּה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק בִּשְׁבִיל הַדֻּגְמָא כְּבוֹדוֹ. לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְנוּ לְהָגִיב, הַנָּחָשׁ הִתְחִיל לְטַפֵּס בְּמַעְגָּלִים עַל חַיִּים הַחוֹבֵשׁ. צָעַקְנוּ לוֹ חַיִּים... אַל תָּזוּז... תִּנְשֹׁם רָגוּעַ... הוּא יֵרֵד עוֹד מְעַט... כָּכָה אָמַרְנוּ לוֹ כָּל מִינֵי מִלִּים שֶׁל הַרְגָּעָה.

"חַיִּים לֹא זָז וְהַנָּחָשׁ הִמְשִׁיךְ לְטַפֵּס. הוּא הִגִּיעַ לַצַּוָּאר, עָשָׂה סִיבוּב וְתָקַע אֶת הַפַּרְצוּף שֶׁלּוֹ מוּל הַפָּנִים שֶׁל חַיִּים. הָלַכְנוּ לָמוּת, כְּבוֹד הָרַב. חַיִּים לָחַשׁ בְּשֶׁקֶט: 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד', וּכְשֶׁסִּיֵּם... הַנָּחָשׁ יָרַד וְהִתְרַחֵק מֵאִתָּנוּ.

"חַיִּים חָזַר בִּתְשׁוּבָה!" סִיֵּם הַנֶּהָג אֶת סִפּוּרוֹ.

"מָה אַתָּה אוֹמֵר, כְּבוֹד הָרַב? לֹא נֵס?... יֵשׁ אֱלֹקִים, כְּבוֹד הָרַב... וְאִם מִישֶׁהוּ יַגִּיד לְךָ שֶׁלֹּא, שֶׁיָּבוֹא אֵלַי, אֲנִי אֲלַמֵּד אוֹתוֹ".

"וּמָה אִתְּךָ?" - הֵישִׁיר הָרַב מַבָּט אֶל הַנֶּהָג - "גַּם אַתָּה חָזַרְתָּ בִּתְשׁוּבָה?" "מַה פִּתְאוֹם, כְּבוֹד הָרַב", לֹא הֵבִין הַנֶּהָג, "זֶה הָיָה הַנֵּס שֶׁל חַיִּים, לֹא שֶׁלִּי. עָלַי הַנָּחָשׁ לֹא טִפֵּס, הוּא טִפֵּס עַל חַיִּים... אֲנִי קוֹרְאִים לִי שִׁמְעוֹן כְּבוֹד הָרַב... לֹא חַיִּים".

יִתְרוֹ חוֹתֵן מֹשֶׁה, נִפְעַם מֵהַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁלִּוּוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם. אִם נְדַיֵּק, לֹא רַק הוּא הִתְפַּעֵם, אֶלָּא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עָמַד נִדְהָם וּמִשְׁתּוֹמֵם, אַךְ שׁוֹנֶה הָיָה יִתְרוֹ מִכָּל הָעוֹלָם, יִתְרוֹ הֶחְלִיט גַּם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה - לָבוֹא אֶל מְקוֹם חֲנָיָתָם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וּלְהִתְגַּיֵּר.

הַמִּדְרָשׁ שׁוֹאֵל "מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא?". הַדָּגֵשׁ עַל הַמִּלָּה "וּבָא". כֻּלָּם שָׁמְעוּ, אֲבָל יִתְרוֹ שָׁמַע וּבָא! הַשְּׁמוּעָה הֵבִיאָה אוֹתוֹ לְשִׁנּוּי מַעֲשִׂי בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ. שֶׁכֵּן לֹא דַּי בִּשְׁמִיעָה חִיצוֹנִית, אֶלָּא צָרִיךְ שְׁמִיעָה פְּנִימִית שֶׁל הַדְּבָרִים וְהַחְלָטָה נְחוּשָׁה לְבַצֵּעַ.

מַעֲשֶׂה בְּבָחוּר מִנְּתַנְיָה שֶׁהָיָה רָחוֹק מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת. שַׁבָּת אַחַת הֻזְמַן לִשְׁבֹּת בְּאַחַת הַיְשִׁיבוֹת בִּירוּשָׁלַיִם. טָעַם מִטַּעֲמָהּ הֶעָרֵב שֶׁל הַתּוֹרָה, וְרָאָה אֵיךְ מְעַנְּגִים אֶת הַשַּׁבָּת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְחָכְמָה. הֶחְלִיט לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה וְנִשְׁאַר בַּיְשִׁיבָה בִּירוּשָׁלַיִם, כְּשֶׁהוּא מִתְעַלֶּה בַּתּוֹרָה וּבְיִרְאָה.

כַּעֲבֹר שָׁנָה, נִזְכַּר בְּחַבְרֵי יַלְדוּתוֹ שֶׁנּוֹתְרוּ שָׁם מֵאָחוֹר לְלֹא תּוֹרָה וּלְלֹא מִצְווֹת, וְנָסַע אֲלֵיהֶם כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. נִסָּה לְשַׁכְנְעָם לָבוֹא עִמּוֹ לִשְׁבֹּת בַּיְשִׁיבָה בְּשַׁבָּת, כְּדֵי לִטְעֹם טַעֲמָהּ שֶׁל תּוֹרָה, אַךְ הֵם דָּחוּהוּ לְפַעַם אַחֶרֶת, כִּי בַּשַּׁבָּת הַהִיא הִתְקַיֵּם מִשְׂחַק סְפּוֹרְט גָּדוֹל.

בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ הַבָּא חָזַר וּבִקְּשָׁם לָבוֹא עִמּוֹ, אַךְ שׁוּב דָּחוּהוּ בְּטַעֲנָה שֶׁבְּדִיּוּק בַּשַּׁבָּת הַקְּרוֹבָה יֵשׁ מְסִבַּת יוֹם הֻלֶּדֶת שֶׁל חָבֵר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהֵעָדֵר מִשָּׁם, אַךְ הִבְטִיחוּ שֶׁבַּשַּׁבָּת שֶׁאַחֲרֶיהָ יָבוֹאוּ עִמּוֹ.

אַךְ גַּם בַּשַּׁבָּת הַשְּׁלִישִׁית זִמֵּן לָהֶם הַיֵּצֶר אֵרוּעַ נוֹסָף - מְסִבַּת בַּר מִצְוָה שֶׁל אַחַד הַמַּכָּרִים, אֲבָל הַפַּעַם הִבְטִיחוּ לוֹ בְּאֹפֶן סוֹפִי שֶׁבַּשַּׁבָּת הַבָּאָה הֵם בָּאִים - יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה. וּכְבָר קָבְעוּ עִמּוֹ שֶׁיָּבוֹא אֲלֵיהֶם בְּיוֹם רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר, וְאָז יַעֲלוּ עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם.

כְּשֶׁהִגִּיעַ בְּיוֹם רִאשׁוֹן לְקַחְתָּם, מָצָא לְתַדְהֵמָתוֹ אֶת הוֹרֵיהֶם יוֹשְׁבִים עַל הָאָרֶץ וּבוֹכִים. עַד מְהֵרָה הִתְבָּרְרָה לוֹ הַמְּצִיאוּת הַמְצַמְרֶרֶת: אֶמֶשׁ, בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת, כְּשֶׁשָּׁבוּ הַבַּחוּרִים מֵהַמְּסִבָּה, סָטְתָה מְכוֹנִיתָם מִן הַדֶּרֶךְ וְהִתְנַגְּשָׁה בְּעַמּוּד חַשְׁמַל. כֻּלָּם נֶהֶרְגוּ בַּתְּאוּנָה.

הִצְטַעֵר צַעַר רַב אוֹתוֹ חָבֵר וְאָמַר: "חֲבָל, אִלּוּ הָיוּ בָּאִים עִמִּי לִירוּשָׁלַיִם הָיוּ נִשְׁאָרִים בַּחַיִּים, כִּי גְּדוֹלָה תּוֹרָה שֶׁנּוֹתֶנֶת חַיִּים לְעוֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	פסח תשע"ט
	קַדֵּשׁ וּרְחַץ
	"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה" (יח-א) "כְּבוֹד הָרַב, אַתָּה חַיָּב לִשְׁמֹעַ סִפּוּר, סִפּוּר אֲמִתִּי", אָמַר נַהַג הַמּוֹנִית לַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוֹיֶרְבַּאךְ זָצָ"ל, לְאַחַר שֶׁהִתְיַשֵּׁב הָרַב בִּמְכוֹנִיתוֹ. "אֲמִתִּי אֲמִתִּי, בָּעֵינַיִם שֶׁלִּי רָאִיתִי... כְּבוֹד הָרַב... כְּמוֹ הַיּוֹם אֲנִי זוֹכֵר אוֹתוֹ... כָּכָה... כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ". "זֶה קָרָה בַּמִּלְחָמָה, הָיִינוּ בַּמִּדְבָּר, עִם תֹּם הַקְּרָבוֹת פָּרַשְׂנוּ אֹהָלִים לִשְׁנַת הַלַּיְלָה. לְפֶתַע הֵגִיחַ נָחָשׁ גָּדוֹל וְאַרְסִי. אַרְסִי כָּכָה... שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא נוֹשֵׁךְ אוֹתְךָ כְּבוֹד הָרַב... אַתָּה עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם וּבְלִי וִדּוּי... טוֹב, לֹא אַתָּה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק בִּשְׁבִיל הַדֻּגְמָא כְּבוֹדוֹ. לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְנוּ לְהָגִיב, הַנָּחָשׁ הִתְחִיל לְטַפֵּס בְּמַעְגָּלִים עַל חַיִּים הַחוֹבֵשׁ. צָעַקְנוּ לוֹ חַיִּים... אַל תָּזוּז... תִּנְשֹׁם רָגוּעַ... הוּא יֵרֵד עוֹד מְעַט... כָּכָה אָמַרְנוּ לוֹ כָּל מִינֵי מִלִּים שֶׁל הַרְגָּעָה. "חַיִּים לֹא זָז וְהַנָּחָשׁ הִמְשִׁיךְ לְטַפֵּס. הוּא הִגִּיעַ לַצַּוָּאר, עָשָׂה סִיבוּב וְתָקַע אֶת הַפַּרְצוּף שֶׁלּוֹ מוּל הַפָּנִים שֶׁל חַיִּים. הָלַכְנוּ לָמוּת, כְּבוֹד הָרַב. חַיִּים לָחַשׁ בְּשֶׁקֶט: 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד', וּכְשֶׁסִּיֵּם... הַנָּחָשׁ יָרַד וְהִתְרַחֵק מֵאִתָּנוּ. "חַיִּים חָזַר בִּתְשׁוּבָה!" סִיֵּם הַנֶּהָג אֶת סִפּוּרוֹ. "מָה אַתָּה אוֹמֵר, כְּבוֹד הָרַב? לֹא נֵס?... יֵשׁ אֱלֹקִים, כְּבוֹד הָרַב... וְאִם מִישֶׁהוּ יַגִּיד לְךָ שֶׁלֹּא, שֶׁיָּבוֹא אֵלַי, אֲנִי אֲלַמֵּד אוֹתוֹ". "וּמָה אִתְּךָ?" - הֵישִׁיר הָרַב מַבָּט אֶל הַנֶּהָג - "גַּם אַתָּה חָזַרְתָּ בִּתְשׁוּבָה?" "מַה פִּתְאוֹם, כְּבוֹד הָרַב", לֹא הֵבִין הַנֶּהָג, "זֶה הָיָה הַנֵּס שֶׁל חַיִּים, לֹא שֶׁלִּי. עָלַי הַנָּחָשׁ לֹא טִפֵּס, הוּא טִפֵּס עַל חַיִּים... אֲנִי קוֹרְאִים לִי שִׁמְעוֹן כְּבוֹד הָרַב... לֹא חַיִּים". יִתְרוֹ חוֹתֵן מֹשֶׁה, נִפְעַם מֵהַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁלִּוּוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם. אִם נְדַיֵּק, לֹא רַק הוּא הִתְפַּעֵם, אֶלָּא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עָמַד נִדְהָם וּמִשְׁתּוֹמֵם, אַךְ שׁוֹנֶה הָיָה יִתְרוֹ מִכָּל הָעוֹלָם, יִתְרוֹ הֶחְלִיט גַּם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה - לָבוֹא אֶל מְקוֹם חֲנָיָתָם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וּלְהִתְגַּיֵּר. הַמִּדְרָשׁ שׁוֹאֵל "מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא?". הַדָּגֵשׁ עַל הַמִּלָּה "וּבָא". כֻּלָּם שָׁמְעוּ, אֲבָל יִתְרוֹ שָׁמַע וּבָא! הַשְּׁמוּעָה הֵבִיאָה אוֹתוֹ לְשִׁנּוּי מַעֲשִׂי בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ. שֶׁכֵּן לֹא דַּי בִּשְׁמִיעָה חִיצוֹנִית, אֶלָּא צָרִיךְ שְׁמִיעָה פְּנִימִית שֶׁל הַדְּבָרִים וְהַחְלָטָה נְחוּשָׁה לְבַצֵּעַ. מַעֲשֶׂה בְּבָחוּר מִנְּתַנְיָה שֶׁהָיָה רָחוֹק מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת. שַׁבָּת אַחַת הֻזְמַן לִשְׁבֹּת בְּאַחַת הַיְשִׁיבוֹת בִּירוּשָׁלַיִם. טָעַם מִטַּעֲמָהּ הֶעָרֵב שֶׁל הַתּוֹרָה, וְרָאָה אֵיךְ מְעַנְּגִים אֶת הַשַּׁבָּת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְחָכְמָה. הֶחְלִיט לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה וְנִשְׁאַר בַּיְשִׁיבָה בִּירוּשָׁלַיִם, כְּשֶׁהוּא מִתְעַלֶּה בַּתּוֹרָה וּבְיִרְאָה. כַּעֲבֹר שָׁנָה, נִזְכַּר בְּחַבְרֵי יַלְדוּתוֹ שֶׁנּוֹתְרוּ שָׁם מֵאָחוֹר לְלֹא תּוֹרָה וּלְלֹא מִצְווֹת, וְנָסַע אֲלֵיהֶם כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. נִסָּה לְשַׁכְנְעָם לָבוֹא עִמּוֹ לִשְׁבֹּת בַּיְשִׁיבָה בְּשַׁבָּת, כְּדֵי לִטְעֹם טַעֲמָהּ שֶׁל תּוֹרָה, אַךְ הֵם דָּחוּהוּ לְפַעַם אַחֶרֶת, כִּי בַּשַּׁבָּת הַהִיא הִתְקַיֵּם מִשְׂחַק סְפּוֹרְט גָּדוֹל. בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ הַבָּא חָזַר וּבִקְּשָׁם לָבוֹא עִמּוֹ, אַךְ שׁוּב דָּחוּהוּ בְּטַעֲנָה שֶׁבְּדִיּוּק בַּשַּׁבָּת הַקְּרוֹבָה יֵשׁ מְסִבַּת יוֹם הֻלֶּדֶת שֶׁל חָבֵר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהֵעָדֵר מִשָּׁם, אַךְ הִבְטִיחוּ שֶׁבַּשַּׁבָּת שֶׁאַחֲרֶיהָ יָבוֹאוּ עִמּוֹ. אַךְ גַּם בַּשַּׁבָּת הַשְּׁלִישִׁית זִמֵּן לָהֶם הַיֵּצֶר אֵרוּעַ נוֹסָף - מְסִבַּת בַּר מִצְוָה שֶׁל אַחַד הַמַּכָּרִים, אֲבָל הַפַּעַם הִבְטִיחוּ לוֹ בְּאֹפֶן סוֹפִי שֶׁבַּשַּׁבָּת הַבָּאָה הֵם בָּאִים - יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה. וּכְבָר קָבְעוּ עִמּוֹ שֶׁיָּבוֹא אֲלֵיהֶם בְּיוֹם רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר, וְאָז יַעֲלוּ עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם. כְּשֶׁהִגִּיעַ בְּיוֹם רִאשׁוֹן לְקַחְתָּם, מָצָא לְתַדְהֵמָתוֹ אֶת הוֹרֵיהֶם יוֹשְׁבִים עַל הָאָרֶץ וּבוֹכִים. עַד מְהֵרָה הִתְבָּרְרָה לוֹ הַמְּצִיאוּת הַמְצַמְרֶרֶת: אֶמֶשׁ, בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת, כְּשֶׁשָּׁבוּ הַבַּחוּרִים מֵהַמְּסִבָּה, סָטְתָה מְכוֹנִיתָם מִן הַדֶּרֶךְ וְהִתְנַגְּשָׁה בְּעַמּוּד חַשְׁמַל. כֻּלָּם נֶהֶרְגוּ בַּתְּאוּנָה. הִצְטַעֵר צַעַר רַב אוֹתוֹ חָבֵר וְאָמַר: "חֲבָל, אִלּוּ הָיוּ בָּאִים עִמִּי לִירוּשָׁלַיִם הָיוּ נִשְׁאָרִים בַּחַיִּים, כִּי גְּדוֹלָה תּוֹרָה שֶׁנּוֹתֶנֶת חַיִּים לְעוֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)