Otzarot-Article

"הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה" (לז-ב) מַעֲשֶׂה בְּאִכָּר שֶׁהָלַךְ עִם בְּנוֹ לַשָּׂדֶה. רָאוּ חִטָּה עוֹמֶדֶת בְּקָמוֹתֶיהָ, זְקוּפָה וּגְבוֹהָה. הִתְפַּעֵל הַבֵּן. רָאוּ שָׂדֶה אַחֵר וְהַשִּׁבּוֹלִים בּוֹ כְּפוּפוֹת וְשָׁחוֹת אַרְצָה. הִצְטַעֵר הַבֵּן. אָמַר לוֹ אָבִיו: "טָעִיתָ בְּנִי! הַשִּׁבּוֹלִים זְקוּפוֹת הַקּוֹמָה - רֵיקוֹת הֵן וּשְׁדוּפוֹת, לְפִיכָךְ הֵן נוֹשְׂאוֹת אֶת רֹאשָׁן בְּגָאוֹן. כְּכָל שֶׁהַשִּׁבֹּלֶת מְלֵאָה וּגְדוּשָׁה, כֵּן הִיא כְּבֵדָה וּמַשְׁפִּילָה אֶת רֹאשָׁהּ"...

כָּךְ - אָמַר הָרַב צְרוֹר הַמּוֹר זָצָ"ל - הָאָדָם, כְּכָל שֶׁהוּא מָלֵא וְגָדוּשׁ תֹּכֶן, תּוֹרָה וְחָכְמָה, הוּא עָנָיו וּשְׁפַל רוּחַ. וּכְבָר אָמְרוּ בַּגְּמָרָא: "סִימָן לְגַסּוּת הָרוּחַ - עֲנִיּוּת בַּתּוֹרָה" (קִדּוּשִׁין מט:). אַךְ יוֹסֵף, שֶׁהָיָה בֶּן זְקוּנִים יַנִּיק וְחַכִּים, הָיָה עָנָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף", "הָיָה רוֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן" וּמִתְרוֹעֵעַ עִם בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת!

בִּזְכוּת זוֹ זָכָה יוֹסֵף לְמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה. וּפֵרֵשׁ בְּ"מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל": מַה שֶּׁנֶּאֱמַר, שֶׁהַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת לְלוֹמְדָהּ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, הַכַּוָּנָה הָאֲמִתִּית הִיא שֶׁמּוֹשֵׁל בְּיִצְרוֹ וְלִבּוֹ חָלָל בְּקִרְבּוֹ. לֹא עַל אֲחֵרִים מוֹשֵׁל הוּא, אֶלָּא עַל עַצְמוֹ!

וְיָדוּעַ הַמַּעֲשֶׂה: מֶלֶךְ כּוּזָר עוֹבֵד אֱלִילִים הָיָה. אָמְרוּ לוֹ בַּחֲלוֹם: "כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה, וּמַעֲשֶׂיךָ אֵינָם רְצוּיִים". קָרָא לְפִילוֹסוֹף יְוָנִי, לְכֹמֶר נוֹצְרִי וּלְקָאדִי מֻסְלְמִי, שָׁמַע מִפִּיהֶם עַל אֱמוּנָתָם, וּפְסָלָהּ. קָרָא לְחָבֵר, חֲכַם הַיְּהוּדִים, וְהִשְׁתַּכְנֵעַ. הִתְגַּיֵּר, וְגִיֵּר אֶת עַמּוֹ עִמּוֹ. עֻבְדָּה הִיסְטוֹרִית הִיא, מַמְלֶכֶת כּוּזָר הַיְּהוּדִית. רַבֵּנוּ יְהוּדָה הַלֵּוִי זָצָ"ל הֶעֱלָה אֶת הַוִּכּוּחִים עַל הַכְּתָב בְּסֵפֶר "הַכּוּזָרִי".

בֵּין הַשְּׁאָר נִשְׁאַל: אֵצֶל הַפִילוֹסוֹפִים, הַנּוֹצְרִים וְהַמֻּסְלְמִים, יֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁהֶעְפִּילוּ לַפִּסְגָּה. נְזִירֵיהֶם מִתְבּוֹדְדִים, אִם בְּמִנְזָרִים וְאִם בְּמִדְבָּרִיּוֹת, מִתְנַזְּרִים מֵחֶמְדוֹת הָעוֹלָם. אֶצְלְכֶם, הֶחָסִיד הוּא מִי שֶׁהִגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת. תָּאֵר לִי מַה תְּכוּנָתוֹ.

עֲנָהוּ: הֶחָסִיד הוּא הַמּוֹשֵׁל עַל מְדִינָתוֹ, מַעֲנִיק לְכָל אֶזְרָח וְנָתִין אֶת צָרְכּוֹ, וּבִתְמוּרָה מְמַלֵּא כָּל אֶזְרָח אֶת חוֹבָתוֹ בְּרָצוֹן וּבִמְסִירוּת.

תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ: עַל הֶחָסִיד שָׁאַלְתִּי, לֹא עַל הַמּוֹשֵׁל הַמֻּשְׁלָם. עָנָה הֶחָבֵר: אֲבָל הֶחָסִיד הוּא הוּא הַמּוֹשֵׁל, מוֹשֵׁל הוּא עַל עַצְמוֹ! נוֹתֵן לְכָל כֹּחַ וּמִדָּה וּתְכוּנָה אֶת סִפּוּקָם בַּמִּנּוּן הַנָּכוֹן וּבָאָפִיק הַחִיּוּבִי, וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְעֵת הַצֹּרֶךְ בְּאֹפֶן מֻשְׁלָם! וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלּוֹכֵד עִיר" (מִשְׁלֵי טז-לב)!

וּנְסַפֵּר - הַצַּדִּיק אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל רַבִּי דָּוִד מִלֶּעלוֹב זָצָ"ל "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל", לֹא הֶאֱמִין שֶׁיְּהוּדִי עוֹבֵר עֲבֵרָה! רָאוּ בְּכָךְ תְּמִימוּת יְתֵרָה. נִסּוּ לִפְקֹחַ עֵינָיו, וְהוּא בְּשֶׁלּוֹ: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"!

יוֹם אֶחָד הָלַךְ עִם אֲנָשָׁיו לִתְפִלַּת מִנְחָה בְּתַעֲנִית צִבּוּר. עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת, אוֹ י"ז בְּתַמּוּז. רָאוּ יְהוּדִי עוֹמֵד בְּכִכַּר הָעִיר וְאוֹכֵל. "הִנֵּה, רַבִּי, יְהוּדִי עוֹבֵר עֲבֵרָה!"

"אוּלַי אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹם צוֹם הַיּוֹם, אוּלַי שָׁכַח", סִנְגֵּר הָרַבִּי.

הָלְכוּ וְשָׁאֲלוּ, וְחָזְרוּ וְסִפְּרוּ: "יוֹדֵעַ גַּם יוֹדֵעַ, אֲבָל רָעֵב הוּא, אָמַר"...

"אָה! מִן הַדִּין מֻתָּר לוֹ לֶאֱכֹל. לֹא עָבַר עֲבֵרָה"...

תָּמְהוּ: "מִשּׁוּם שֶׁהוּא רָעֵב?! וְכִי מִי אֵינוֹ רָעֵב. הַלֹא לְשֵׁם כָּךְ נִתְקַן הַצּוֹם, שֶׁיִּרְעֲבוּ!"

"לֹא", הִבְהִיר הָרַבִּי, "אֲבָל חַלָּשׁ הוּא. וּבְצוֹמוֹת אֵלּוּ מֻתָּר לְחַלָּשִׁים לֶאֱכֹל!"

תָּמְהוּ שִׁבְעָתַיִם: "חַלָּשׁ?! יַבִּיט עָלָיו הָרַבִּי, כְּשִׁמְשׁוֹן וּכְעוֹג!"

"לֹא הֵבַנְתֶּם", אָמַר, "אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ (אָבוֹת ד-א). וְאֵיזֶהוּ חַלָּשׁ, מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכָבְשׁוֹ"... (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)

	פקודי תשע"ט
	כָּל אֶחָד יָכוֹל
	"הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה" (לז-ב) מַעֲשֶׂה בְּאִכָּר שֶׁהָלַךְ עִם בְּנוֹ לַשָּׂדֶה. רָאוּ חִטָּה עוֹמֶדֶת בְּקָמוֹתֶיהָ, זְקוּפָה וּגְבוֹהָה. הִתְפַּעֵל הַבֵּן. רָאוּ שָׂדֶה אַחֵר וְהַשִּׁבּוֹלִים בּוֹ כְּפוּפוֹת וְשָׁחוֹת אַרְצָה. הִצְטַעֵר הַבֵּן. אָמַר לוֹ אָבִיו: "טָעִיתָ בְּנִי! הַשִּׁבּוֹלִים זְקוּפוֹת הַקּוֹמָה - רֵיקוֹת הֵן וּשְׁדוּפוֹת, לְפִיכָךְ הֵן נוֹשְׂאוֹת אֶת רֹאשָׁן בְּגָאוֹן. כְּכָל שֶׁהַשִּׁבֹּלֶת מְלֵאָה וּגְדוּשָׁה, כֵּן הִיא כְּבֵדָה וּמַשְׁפִּילָה אֶת רֹאשָׁהּ"... כָּךְ - אָמַר הָרַב צְרוֹר הַמּוֹר זָצָ"ל - הָאָדָם, כְּכָל שֶׁהוּא מָלֵא וְגָדוּשׁ תֹּכֶן, תּוֹרָה וְחָכְמָה, הוּא עָנָיו וּשְׁפַל רוּחַ. וּכְבָר אָמְרוּ בַּגְּמָרָא: "סִימָן לְגַסּוּת הָרוּחַ - עֲנִיּוּת בַּתּוֹרָה" (קִדּוּשִׁין מט:). אַךְ יוֹסֵף, שֶׁהָיָה בֶּן זְקוּנִים יַנִּיק וְחַכִּים, הָיָה עָנָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף", "הָיָה רוֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן" וּמִתְרוֹעֵעַ עִם בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת! בִּזְכוּת זוֹ זָכָה יוֹסֵף לְמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה. וּפֵרֵשׁ בְּ"מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל": מַה שֶּׁנֶּאֱמַר, שֶׁהַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת לְלוֹמְדָהּ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, הַכַּוָּנָה הָאֲמִתִּית הִיא שֶׁמּוֹשֵׁל בְּיִצְרוֹ וְלִבּוֹ חָלָל בְּקִרְבּוֹ. לֹא עַל אֲחֵרִים מוֹשֵׁל הוּא, אֶלָּא עַל עַצְמוֹ! וְיָדוּעַ הַמַּעֲשֶׂה: מֶלֶךְ כּוּזָר עוֹבֵד אֱלִילִים הָיָה. אָמְרוּ לוֹ בַּחֲלוֹם: "כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה, וּמַעֲשֶׂיךָ אֵינָם רְצוּיִים". קָרָא לְפִילוֹסוֹף יְוָנִי, לְכֹמֶר נוֹצְרִי וּלְקָאדִי מֻסְלְמִי, שָׁמַע מִפִּיהֶם עַל אֱמוּנָתָם, וּפְסָלָהּ. קָרָא לְחָבֵר, חֲכַם הַיְּהוּדִים, וְהִשְׁתַּכְנֵעַ. הִתְגַּיֵּר, וְגִיֵּר אֶת עַמּוֹ עִמּוֹ. עֻבְדָּה הִיסְטוֹרִית הִיא, מַמְלֶכֶת כּוּזָר הַיְּהוּדִית. רַבֵּנוּ יְהוּדָה הַלֵּוִי זָצָ"ל הֶעֱלָה אֶת הַוִּכּוּחִים עַל הַכְּתָב בְּסֵפֶר "הַכּוּזָרִי". בֵּין הַשְּׁאָר נִשְׁאַל: אֵצֶל הַפִילוֹסוֹפִים, הַנּוֹצְרִים וְהַמֻּסְלְמִים, יֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁהֶעְפִּילוּ לַפִּסְגָּה. נְזִירֵיהֶם מִתְבּוֹדְדִים, אִם בְּמִנְזָרִים וְאִם בְּמִדְבָּרִיּוֹת, מִתְנַזְּרִים מֵחֶמְדוֹת הָעוֹלָם. אֶצְלְכֶם, הֶחָסִיד הוּא מִי שֶׁהִגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת. תָּאֵר לִי מַה תְּכוּנָתוֹ. עֲנָהוּ: הֶחָסִיד הוּא הַמּוֹשֵׁל עַל מְדִינָתוֹ, מַעֲנִיק לְכָל אֶזְרָח וְנָתִין אֶת צָרְכּוֹ, וּבִתְמוּרָה מְמַלֵּא כָּל אֶזְרָח אֶת חוֹבָתוֹ בְּרָצוֹן וּבִמְסִירוּת. תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ: עַל הֶחָסִיד שָׁאַלְתִּי, לֹא עַל הַמּוֹשֵׁל הַמֻּשְׁלָם. עָנָה הֶחָבֵר: אֲבָל הֶחָסִיד הוּא הוּא הַמּוֹשֵׁל, מוֹשֵׁל הוּא עַל עַצְמוֹ! נוֹתֵן לְכָל כֹּחַ וּמִדָּה וּתְכוּנָה אֶת סִפּוּקָם בַּמִּנּוּן הַנָּכוֹן וּבָאָפִיק הַחִיּוּבִי, וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְעֵת הַצֹּרֶךְ בְּאֹפֶן מֻשְׁלָם! וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלּוֹכֵד עִיר" (מִשְׁלֵי טז-לב)! וּנְסַפֵּר - הַצַּדִּיק אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל רַבִּי דָּוִד מִלֶּעלוֹב זָצָ"ל "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל", לֹא הֶאֱמִין שֶׁיְּהוּדִי עוֹבֵר עֲבֵרָה! רָאוּ בְּכָךְ תְּמִימוּת יְתֵרָה. נִסּוּ לִפְקֹחַ עֵינָיו, וְהוּא בְּשֶׁלּוֹ: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"! יוֹם אֶחָד הָלַךְ עִם אֲנָשָׁיו לִתְפִלַּת מִנְחָה בְּתַעֲנִית צִבּוּר. עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת, אוֹ י"ז בְּתַמּוּז. רָאוּ יְהוּדִי עוֹמֵד בְּכִכַּר הָעִיר וְאוֹכֵל. "הִנֵּה, רַבִּי, יְהוּדִי עוֹבֵר עֲבֵרָה!" "אוּלַי אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹם צוֹם הַיּוֹם, אוּלַי שָׁכַח", סִנְגֵּר הָרַבִּי. הָלְכוּ וְשָׁאֲלוּ, וְחָזְרוּ וְסִפְּרוּ: "יוֹדֵעַ גַּם יוֹדֵעַ, אֲבָל רָעֵב הוּא, אָמַר"... "אָה! מִן הַדִּין מֻתָּר לוֹ לֶאֱכֹל. לֹא עָבַר עֲבֵרָה"... תָּמְהוּ: "מִשּׁוּם שֶׁהוּא רָעֵב?! וְכִי מִי אֵינוֹ רָעֵב. הַלֹא לְשֵׁם כָּךְ נִתְקַן הַצּוֹם, שֶׁיִּרְעֲבוּ!" "לֹא", הִבְהִיר הָרַבִּי, "אֲבָל חַלָּשׁ הוּא. וּבְצוֹמוֹת אֵלּוּ מֻתָּר לְחַלָּשִׁים לֶאֱכֹל!" תָּמְהוּ שִׁבְעָתַיִם: "חַלָּשׁ?! יַבִּיט עָלָיו הָרַבִּי, כְּשִׁמְשׁוֹן וּכְעוֹג!" "לֹא הֵבַנְתֶּם", אָמַר, "אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ (אָבוֹת ד-א). וְאֵיזֶהוּ חַלָּשׁ, מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכָבְשׁוֹ"... (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)