Otzarot-Article

"מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" (לח-כא) כָּל הַמִּשְׁכָּן כֻּלּוֹ, נוֹצַר בְּעִקָּרוֹ לְתַכְלִית אַחַת, לְמַטָּרָה מֶרְכָּזִית: לִהְיוֹת אַכְסַנְיָה לַאֲרוֹן הָעֵדוּת. שֶׁעַל כֵּן קָרוּי הַמִּשְׁכָּן בְּשֵׁם "מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" - "נִקְרָא מִשְׁכָּן בַּעֲבוּר הָאָרוֹן שֶׁשָּׁם לוּחוֹת הָעֵדוּת". (ראב"ע)

הָיוּ בּוֹ הַלּוּחוֹת, עֲלֵיהֶם חֲרוּטוֹת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהָיָה שָׁם סֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁכָּתַב מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּמוֹ יָדָיו. וְעַל הָאָרוֹן כַּפֹּרֶת, מְכֻסָּה זָהָב, וּמִמֶּנּוּ חֲצוּבוֹת דְּמֻיּוֹת שְׁנֵי כְּרוּבִים הַסּוֹכְכִים עָלָיו בְּכַנְפֵיהֶם וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, וְעֵינֵיהֶם אֶל הַכַּפֹּרֶת, אֶל הַלּוּחוֹת וְאֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה. וּפְנֵיהֶם, אוֹמְרִים חֲזַ"ל (סֻכָּה ה:), כִּפְנֵי נְעָרִים, תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן.

הַכְּרוּבִים מְסַמְּלִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, לוֹמֵד הַתּוֹרָה. נֵחוֹן הוּא בְּרָצוֹן וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לְהִתְעַלּוֹת, כְּכַנְפֵי הַכְּרוּבִים. עֵינֵיהֶם, נְתוּנוֹת בַּתּוֹרָה. וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, מִכֵּיוָן שֶׁ"אֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בַּחֲבוּרָה" (בְּרָכוֹת סג:), רַק בְּלִמּוּד בְּצַוְתָּא וּבְחַבְרוּתָא.

וְהָעִקָּר - פְּנֵי הַכְּרוּבִים כִּפְנֵי נְעָרִים. לוֹמַר לְךָ, שֶׁהַתְּכוּנָה הָעִקָּרִית שֶׁל הַיְּהוּדִי הִיא תְּכוּנַת הָרָצוֹן לִלְמֹד, הַהַכָּרָה בַּצֹּרֶךְ לִלְמֹד, כְּנַעַר צָעִיר. גַּם הָרַב וְהַגָּאוֹן קָרוּי "תַּלְמִיד חָכָם", עֲדַיִן תַּלְמִיד הוּא, כְּנַעַר. בִּשְׁבִיל כָּךְ אוֹהֵב אוֹתָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל, וָאֹהֲבֵהוּ" (הוֹשֵׁעַ יא-א). לָדַעַת, שֶׁיֵּשׁ עוֹד כֹּה הַרְבֵּה לִלְמֹד, לִרְכֹּשׁ יֶדַע, לָדַעַת דִּינִים, לְהוֹסִיף לֶקַח.

עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ - מְבֻגָּרִים וְאַף זְקֵנִים - נִמְשְׁלוּ לִנְעָרִים, "פְּנֵי הַכְּרוּבִים כִּפְנֵי תִּינוֹקוֹת", מִשּׁוּם רְצוֹנָם לְהוֹסִיף יֶדַע, לִשְׁקֹד עַל תַּלְמוּדָם. כָּךְ עַם יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלוּתוֹ, וְכָךְ כָּל אֶחָד מִבָּנָיו, כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. אֵיךְ יִמְשֹׁךְ אֵלָיו אֶת אַהֲבַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ? אִם יִהְיֶה בִּבְחִינָה זוֹ שֶׁל נַעַר, הַמּוֹסִיף כָּל הָעֵת דַּעַת. גְּאוֹן הַמּוּסָר, רַבֵּנוּ יִשְׂרָאֵל מִסָּלַנְט זָצָ"ל, הָיָה חוֹזֵר עַל כָּךְ תָּדִיר (חָכְמָה וּמוּסָר א-קצ). אֲבָל לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֻשָּׂג עַל גַּדְלוּת הַתּוֹרָה, שֶׁ"אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ, וּרְחָבָה מִנִּי יָם" (אִיּוֹב יא-ט), וְעַד כַּמָּה מְעַטּוֹת יְדִיעוֹתֵינוּ בָּהּ, יוֹדֵעַ שֶׁבֶּאֱמֶת כִּנְעָרִים אָנוּ מוּל הֶקֵּפָהּ הֶעָצוּם, וְאֵיךְ לֹא נִשְׁתַּדֵּל לְהַרְחִיב יְדִיעוֹתֵינוּ בָּהּ!

לְצַד יְשִׁיבַת "תִּפְאֶרֶת יְרוּשָׁלַיִם", פָּעַל תַּלְמוּד תּוֹרָה. בִּישִׁיבָה זוֹ כִּהֵן רַבֵּנוּ, מָרָן פּוֹסֵק הַדּוֹר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיינְשְׁטֵיין זָצָ"ל כְּרֹאשׁ יְשִׁיבָה. כְּשֶׁהָיָה רַבֵּנוּ מַגִּיעַ לַיְשִׁיבָה הָיָה עוֹבֵר בְּמִסְדְּרוֹן הַקּוֹמָה שֶׁל תַּלְמוּד הַתּוֹרָה וּמֵעִיף מַבָּט בַּכִּתּוֹת, מִתְעַנֵּג לְמַרְאֵה יַלְדֵי הַחֶמֶד הַמְשַׁנְּנִים אֶת תַּלְמוּדָם.

יוֹם אֶחָד פָּנָה אֶל הַמְלַמֵּד בְּאַחַת הַכִּתּוֹת: "בַּשֻּׁלְחָן הָרְבִיעִי לְיַד הַקִּיר יָשְׁבוּ שְׁנֵי יְלָדִים. כְּבָר כַּמָּה יָמִים רוֹאֶה אֲנִי שָׁם יֶלֶד אֶחָד בִּלְבַד. הֵיכָן הַשֵּׁנִי, הַאִם חָלָה, אוֹ עָבַר עִם הוֹרָיו דִּירָה?"

"לֹא", עָנָה הַמְּלַמֵּד. "מִזֶּה כַּמָּה חֳדָשִׁים לֹא שִׁלְּמוּ הוֹרָיו שְׂכַר לִמּוּד וְלֹא עָנוּ לְמִכְתָּבִים וּלְהַתְרָאוֹת".

"וּמִשּׁוּם כָּךְ" -

הַמְלַמֵּד מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו: "מִשּׁוּם כָּךְ נִשְׁלַח לְבֵיתוֹ עַד שֶׁהָעִנְיָן יְסֻדַּר. כָּךְ הֶחְלִיטָה הַהַנְהָלָה".

רַבֵּנוּ לֹא עָלָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. שָׂם פְּעָמָיו לְמִשְׂרַד הַהַנְהָלָה: "בְּכִתָּה פְּלוֹנִית נִשְׁלַח יֶלֶד לְבֵיתוֹ".

"אָכֵן", אִשֵּׁר הַמַּזְכִּיר. "כְּבָר כַּמָּה חֳדָשִׁים לֹא שִׁלְּמוּ שְׂכַר לִמּוּד עֲבוּרוֹ".

"הֲיוֹדְעִים אַתֶּם מַדּוּעַ?!"

"מְסַפְּרִים שֶׁאָבִיו חוֹלֶה, וְאִמּוֹ הִפְסִיקָה לַעֲבֹד כְּדֵי לְטַפֵּל בּוֹ".

רַבֵּנוּ עָלָה יָשָׁר לְחַדְרוֹ, בִּצֵּעַ כַּמָּה שִׂיחוֹת טֵלֵפוֹן לְאִרְגּוּנֵי רְפוּאָה וְעֶזְרָה. לְאַחַר שְׁעוֹת הַלִּמּוּד בַּיְשִׁיבָה עָלָה לְבֵית הַמִּשְׁפָּחָה לְקַיֵּם מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים. מָצָא מִשְׁפָּחָה שֶׁיָּצְאָה מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, בַּשָּׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת הוּצְפוּ בְּהִתְעַנְיְנוּת וּבְהַצָּעוֹת עֶזְרָה. אֲבָל עִקַּר תְּשׂוּמַת לִבּוֹ הֻפְנְתָה לַיֶּלֶד: "הַרוֹצֶה אַתָּה לִלְמֹד תּוֹרָה?"

עֵינֵי הַיֶּלֶד נָצְצוּ: "וַדַּאי, אֲבָל"...

"אִם אַתָּה רוֹצֶה לִלְמֹד תּוֹרָה, תִּלְמַד תּוֹרָה. מִמָּחָר, אַתָּה חוֹזֵר לַתַּלְמוּד תּוֹרָה!"

"וּשְׂכַר הַלִּמּוּד מַה יְהֵא עָלָיו", שָׁאֲלָה הָאֵם, "אֵין יָדֵינוּ מַשֶּׁגֶת" -

"אֲנִי אֶדְאַג לְכָךְ", הִרְגִּיעָהּ.

הַיֶּלֶד שָׁב לְתַלְמוּד הַתּוֹרָה, וּמִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ הָיָה רַבֵּנוּ מַגִּיעַ לַמִּשְׂרָד וּמְשַׁלֵּם אֶת שְׂכַר הַלִּמּוּד עֲבוּרוֹ! (וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, וַיַּגֵּד מֹשֶׁה)

	תצווה תשע"ט
	לְכָל יְהוּדִי חֶלְקוֹ בַּתּוֹרָה
	"מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" (לח-כא) כָּל הַמִּשְׁכָּן כֻּלּוֹ, נוֹצַר בְּעִקָּרוֹ לְתַכְלִית אַחַת, לְמַטָּרָה מֶרְכָּזִית: לִהְיוֹת אַכְסַנְיָה לַאֲרוֹן הָעֵדוּת. שֶׁעַל כֵּן קָרוּי הַמִּשְׁכָּן בְּשֵׁם "מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" - "נִקְרָא מִשְׁכָּן בַּעֲבוּר הָאָרוֹן שֶׁשָּׁם לוּחוֹת הָעֵדוּת". (ראב"ע) הָיוּ בּוֹ הַלּוּחוֹת, עֲלֵיהֶם חֲרוּטוֹת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהָיָה שָׁם סֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁכָּתַב מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּמוֹ יָדָיו. וְעַל הָאָרוֹן כַּפֹּרֶת, מְכֻסָּה זָהָב, וּמִמֶּנּוּ חֲצוּבוֹת דְּמֻיּוֹת שְׁנֵי כְּרוּבִים הַסּוֹכְכִים עָלָיו בְּכַנְפֵיהֶם וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, וְעֵינֵיהֶם אֶל הַכַּפֹּרֶת, אֶל הַלּוּחוֹת וְאֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה. וּפְנֵיהֶם, אוֹמְרִים חֲזַ"ל (סֻכָּה ה:), כִּפְנֵי נְעָרִים, תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן. הַכְּרוּבִים מְסַמְּלִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, לוֹמֵד הַתּוֹרָה. נֵחוֹן הוּא בְּרָצוֹן וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לְהִתְעַלּוֹת, כְּכַנְפֵי הַכְּרוּבִים. עֵינֵיהֶם, נְתוּנוֹת בַּתּוֹרָה. וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, מִכֵּיוָן שֶׁ"אֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בַּחֲבוּרָה" (בְּרָכוֹת סג:), רַק בְּלִמּוּד בְּצַוְתָּא וּבְחַבְרוּתָא. וְהָעִקָּר - פְּנֵי הַכְּרוּבִים כִּפְנֵי נְעָרִים. לוֹמַר לְךָ, שֶׁהַתְּכוּנָה הָעִקָּרִית שֶׁל הַיְּהוּדִי הִיא תְּכוּנַת הָרָצוֹן לִלְמֹד, הַהַכָּרָה בַּצֹּרֶךְ לִלְמֹד, כְּנַעַר צָעִיר. גַּם הָרַב וְהַגָּאוֹן קָרוּי "תַּלְמִיד חָכָם", עֲדַיִן תַּלְמִיד הוּא, כְּנַעַר. בִּשְׁבִיל כָּךְ אוֹהֵב אוֹתָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל, וָאֹהֲבֵהוּ" (הוֹשֵׁעַ יא-א). לָדַעַת, שֶׁיֵּשׁ עוֹד כֹּה הַרְבֵּה לִלְמֹד, לִרְכֹּשׁ יֶדַע, לָדַעַת דִּינִים, לְהוֹסִיף לֶקַח. עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ - מְבֻגָּרִים וְאַף זְקֵנִים - נִמְשְׁלוּ לִנְעָרִים, "פְּנֵי הַכְּרוּבִים כִּפְנֵי תִּינוֹקוֹת", מִשּׁוּם רְצוֹנָם לְהוֹסִיף יֶדַע, לִשְׁקֹד עַל תַּלְמוּדָם. כָּךְ עַם יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלוּתוֹ, וְכָךְ כָּל אֶחָד מִבָּנָיו, כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. אֵיךְ יִמְשֹׁךְ אֵלָיו אֶת אַהֲבַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ? אִם יִהְיֶה בִּבְחִינָה זוֹ שֶׁל נַעַר, הַמּוֹסִיף כָּל הָעֵת דַּעַת. גְּאוֹן הַמּוּסָר, רַבֵּנוּ יִשְׂרָאֵל מִסָּלַנְט זָצָ"ל, הָיָה חוֹזֵר עַל כָּךְ תָּדִיר (חָכְמָה וּמוּסָר א-קצ). אֲבָל לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֻשָּׂג עַל גַּדְלוּת הַתּוֹרָה, שֶׁ"אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ, וּרְחָבָה מִנִּי יָם" (אִיּוֹב יא-ט), וְעַד כַּמָּה מְעַטּוֹת יְדִיעוֹתֵינוּ בָּהּ, יוֹדֵעַ שֶׁבֶּאֱמֶת כִּנְעָרִים אָנוּ מוּל הֶקֵּפָהּ הֶעָצוּם, וְאֵיךְ לֹא נִשְׁתַּדֵּל לְהַרְחִיב יְדִיעוֹתֵינוּ בָּהּ! לְצַד יְשִׁיבַת "תִּפְאֶרֶת יְרוּשָׁלַיִם", פָּעַל תַּלְמוּד תּוֹרָה. בִּישִׁיבָה זוֹ כִּהֵן רַבֵּנוּ, מָרָן פּוֹסֵק הַדּוֹר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיינְשְׁטֵיין זָצָ"ל כְּרֹאשׁ יְשִׁיבָה. כְּשֶׁהָיָה רַבֵּנוּ מַגִּיעַ לַיְשִׁיבָה הָיָה עוֹבֵר בְּמִסְדְּרוֹן הַקּוֹמָה שֶׁל תַּלְמוּד הַתּוֹרָה וּמֵעִיף מַבָּט בַּכִּתּוֹת, מִתְעַנֵּג לְמַרְאֵה יַלְדֵי הַחֶמֶד הַמְשַׁנְּנִים אֶת תַּלְמוּדָם. יוֹם אֶחָד פָּנָה אֶל הַמְלַמֵּד בְּאַחַת הַכִּתּוֹת: "בַּשֻּׁלְחָן הָרְבִיעִי לְיַד הַקִּיר יָשְׁבוּ שְׁנֵי יְלָדִים. כְּבָר כַּמָּה יָמִים רוֹאֶה אֲנִי שָׁם יֶלֶד אֶחָד בִּלְבַד. הֵיכָן הַשֵּׁנִי, הַאִם חָלָה, אוֹ עָבַר עִם הוֹרָיו דִּירָה?" "לֹא", עָנָה הַמְּלַמֵּד. "מִזֶּה כַּמָּה חֳדָשִׁים לֹא שִׁלְּמוּ הוֹרָיו שְׂכַר לִמּוּד וְלֹא עָנוּ לְמִכְתָּבִים וּלְהַתְרָאוֹת". "וּמִשּׁוּם כָּךְ" - הַמְלַמֵּד מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו: "מִשּׁוּם כָּךְ נִשְׁלַח לְבֵיתוֹ עַד שֶׁהָעִנְיָן יְסֻדַּר. כָּךְ הֶחְלִיטָה הַהַנְהָלָה". רַבֵּנוּ לֹא עָלָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. שָׂם פְּעָמָיו לְמִשְׂרַד הַהַנְהָלָה: "בְּכִתָּה פְּלוֹנִית נִשְׁלַח יֶלֶד לְבֵיתוֹ". "אָכֵן", אִשֵּׁר הַמַּזְכִּיר. "כְּבָר כַּמָּה חֳדָשִׁים לֹא שִׁלְּמוּ שְׂכַר לִמּוּד עֲבוּרוֹ". "הֲיוֹדְעִים אַתֶּם מַדּוּעַ?!" "מְסַפְּרִים שֶׁאָבִיו חוֹלֶה, וְאִמּוֹ הִפְסִיקָה לַעֲבֹד כְּדֵי לְטַפֵּל בּוֹ". רַבֵּנוּ עָלָה יָשָׁר לְחַדְרוֹ, בִּצֵּעַ כַּמָּה שִׂיחוֹת טֵלֵפוֹן לְאִרְגּוּנֵי רְפוּאָה וְעֶזְרָה. לְאַחַר שְׁעוֹת הַלִּמּוּד בַּיְשִׁיבָה עָלָה לְבֵית הַמִּשְׁפָּחָה לְקַיֵּם מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים. מָצָא מִשְׁפָּחָה שֶׁיָּצְאָה מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, בַּשָּׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת הוּצְפוּ בְּהִתְעַנְיְנוּת וּבְהַצָּעוֹת עֶזְרָה. אֲבָל עִקַּר תְּשׂוּמַת לִבּוֹ הֻפְנְתָה לַיֶּלֶד: "הַרוֹצֶה אַתָּה לִלְמֹד תּוֹרָה?" עֵינֵי הַיֶּלֶד נָצְצוּ: "וַדַּאי, אֲבָל"... "אִם אַתָּה רוֹצֶה לִלְמֹד תּוֹרָה, תִּלְמַד תּוֹרָה. מִמָּחָר, אַתָּה חוֹזֵר לַתַּלְמוּד תּוֹרָה!" "וּשְׂכַר הַלִּמּוּד מַה יְהֵא עָלָיו", שָׁאֲלָה הָאֵם, "אֵין יָדֵינוּ מַשֶּׁגֶת" - "אֲנִי אֶדְאַג לְכָךְ", הִרְגִּיעָהּ. הַיֶּלֶד שָׁב לְתַלְמוּד הַתּוֹרָה, וּמִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ הָיָה רַבֵּנוּ מַגִּיעַ לַמִּשְׂרָד וּמְשַׁלֵּם אֶת שְׂכַר הַלִּמּוּד עֲבוּרוֹ! (וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, וַיַּגֵּד מֹשֶׁה)