Otzarot-Article

"וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ" (כה-כב) מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה): "בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה רִבְקָה עוֹבֶרֶת לְיַד בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, יַעֲקֹב מְפַרְכֵּס לָצֵאת... וּבְשָׁעָה שֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת לְיַד בָּתֵּי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, עֵשָׂו רָץ וּמְפַרְכֵּס לָצֵאת".

רְצוֹנוֹ שֶׁל עֵשָׂו לָצֵאת לְבָתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, מוּבָן, אַךְ רְצוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב תָּמוּהַּ, מַדּוּעַ חָפֵץ הוּא לָצֵאת כְּשֶׁאִמּוֹ חוֹלֶפֶת בְּסָמוּךְ לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת? וַהֲלֹא בִּהְיוֹתוֹ בְּרֶחֶם אִמּוֹ, מַלְאָךְ יוֹשֵׁב עִמּוֹ וּמְלַמְּדוֹ אֶת הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ (נִדָּה ל:), וּמַה טּוֹב יוֹתֵר מִלִּמּוּד אֲשֶׁר כָּזֶה?

מְיַשְּׁבִים הַמְפָרְשִׁים כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה לִמּוּד בְּנַחַת וּבְשַׁלְוָה, לְלִמּוּד הַבָּא מִתּוֹךְ יְגִיעָה. לִמּוּד הַבָּא מִתּוֹךְ עָמָל, נֶחְקָק לָנֶצַח, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ "אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִי" (קהלת ב-ט), וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל: "תּוֹרָה שֶׁלָּמַדְתִּי בְּאַף הִיא שֶׁעָמְדָה לִי" (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי קֹהֶלֶת רֶמֶז תתקפ"ח). לְעֻמַּת זֹאת, לִמּוּד הַבָּא בְּקַלּוּת - הוֹלֵךְ בְּקַלּוּת. וְזֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל בְּקִנְיָנִים רוּחָנִיִּים: הֶעָמָל וְהַיְגִיעָה הֵם הַמַּשְׁרִישִׁים אֶת הַהַשָּׂגָה וּמַקְנִים אוֹתָהּ כְּקִנְיָן אֲמִתִּי וְקַיָּם, וּבִלְעֲדֵיהֶם אֵין הַהַשָּׂגָה אֶלָּא שִׁטְחִית וּמְרַפְרֶפֶת, בִּבְחִינַת כַּחֲלוֹם יָעוּף.

וְעֻבְדָּה הִיא, שֶׁהָעֻבָּר, בִּהְיוֹתוֹ בְּרֶחֶם אִמּוֹ, מַלְאָךְ יוֹשֵׁב עִמּוֹ וּמְלַמְּדוֹ אֶת הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְאִלּוּ כַּאֲשֶׁר יוֹצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, שׁוֹכֵחַ אֶת כָּל אֲשֶׁר לִמְּדוּהוּ בִּמְעִי אִמּוֹ, וּבְאוֹתָהּ מְהִירוּת שֶׁלָּמַד אֶת הַלִּמּוּד, כָּךְ הוּא שׁוֹכֵחַ אוֹתוֹ. לָכֵן, כְּשֶׁחָלְפָה רִבְקָה אִמֵּנוּ בְּסָמוּךְ לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לָצֵאת. יַעֲקֹב הֶעְדִּיף לִלְמֹד תּוֹרָה מִתּוֹךְ עָמָל וִיגִיעָה מֵאֲשֶׁר לְקַבֵּל מִן הַמּוּכָן.

הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין זָצָ"ל בְּהַקְדָּמָתוֹ לְבֵאוּר הַגְּרָ"א לְסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא סִפֵּר, שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת הִשְׁכִּימוּ לְפִתְחוֹ שֶׁל הַגְּרָ"א כַּמָּה מַגִּידִים מִן הַשָּׁמַיִם, וְרָצוּ לִמְסֹר לוֹ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא בְּלֹא שׁוּם עָמָל, וְלֹא הִטָּה אָזְנוֹ אֲלֵיהֶם כְּלָל.

סִפּוּר נָאֶה לְהַמְחָשַׁת הַדְּבָרִים, מֵבִיא הַגָּאוֹן רַבִּי מְנַחֵם סָלִימָאן מָאנִי זָצָ"ל, רַבָּהּ שֶׁל חֶבְרוֹן, בְּסִפְרוֹ "מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ" (קכ"ד):

לְעָשִׁיר נִכְבָּד הָיָה בֵּן יָחִיד, נָאֶה וּמֻכְשָׁר. אוּלָם תְּכוּנָה אַחַת שְׁלִילִית דָּבְקָה בּוֹ, וְהִיא הָעַצְלוּת. כָּל הַיּוֹם הָיָה יוֹשֵׁב וּמְבַלֶּה, וְאֶת זְמַנּוֹ לָרִיק מְכַלֶּה.

דָּאַג הֶעָשִׁיר לַעֲתִיד בְּנוֹ, וְחָשַׁשׁ מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ. כְּשֶׁבָּאָה הָאֵם לוֹמַר שֶׁהַבֵּן הִגִּיעַ לְפִרְקוֹ וְיֵשׁ לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה, עָנָה הָאָב בְּנֶחֱרָצוּת: "הַתּוֹרָה לִמְּדַתְנוּ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיִּטַּע אָדָם כֶּרֶם וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה (סוֹטָה מד.). עַד שֶׁלֹּא יַרְוִיחַ לְפַרְנָסָתוֹ, לֹא אַשִּׂיאֶנּוּ אִשָּׁה, וְלֹא אַטְעִין רֵחַיִם עַל צַוָּארוֹ!"

"אִם תַּרְאֶה לִי שֶׁקִּבַּלְתָּ כֶּסֶף עַל עֲבוֹדָה שֶׁעָשִׂיתָ", הִצִּיעַ לַבֵּן עִסְקָה מְפַתָּה, "תְּקַבֵּל מִמֶּנִּי פִּי עֲשָׂרָה מֵאוֹתוֹ סְכוּם!" הַנַּעַר נוֹתַר אָדִישׁ, וְהִמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת בָּטֵל.

נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הָאֵם עַל בְּנָהּ הֶעָנֹג. נָתְנָה בְּיָדוֹ שְׁטַר כֶּסֶף וְאָמְרָה לוֹ: "לֵךְ בְּנִי, סוֹבֵב בָּרְחוֹבוֹת וּבַשְּׁוָקִים, וּבָעֶרֶב תָּשׁוּב וְתֹאמַר לְאָבִיךָ שֶׁהִרְוַחְתָּ שְׁטָר זֶה בִּיגִיעֲךָ".

סָבַר וְקִבֵּל. שׁוֹטֵט כָּל הַיּוֹם בַּשּׁוּק בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה, וְלִקְרַאת עֶרֶב הִתְיַצֵּב לִפְנֵי אָבִיו וְהִצִּיג לְפָנָיו אֶת הַשְּׁטָר שֶׁ'הִרְוִיחַ'. נָטַל הָאָב אֶת הַשְּׁטָר בְּפָנִים חֲתוּמוֹת, וּלְנֶגֶד עֵינָיו קָרַע אוֹתוֹ לִגְזָרִים. לְמַרְאֵה תְּמִיהָתוֹ שֶׁל בְּנוֹ, הֵגִיב הָאָב: "לְרַמּוֹתֵנִי חָפַצְתָּ? אֵין זֶה כֶּסֶף יְגִיעֲךָ!"

הִשְׁתָּאָה הַבֵּן, וְסִפֵּר לְאִמּוֹ. אָמְרָה: "אוּלַי סִפְּרוּ לְאָבִיךָ שֶׁרָאוּךָ מִסְתּוֹבֵב בָּטֵל. קַח שְׁטָר נוֹסָף, וְתֵלֵךְ לְבֵית יְדִידְךָ. בָּעֶרֶב תָּשׁוּב וְתֹאמַר שֶׁהִרְוַחְתָּ בַּעֲמָלְךָ".

שָׁמַע לְקוֹלָהּ. בָּעֶרֶב בָּא וְהֶרְאָה אֶת כֶּסֶף רְוָחָיו. נָטַל אָבִיו אֶת הַשְּׁטָר וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָח הַבּוֹעֶרֶת שֶׁהָיְתָה בְּבֵיתָם, תּוֹךְ שֶׁהוּא גּוֹעֵר בּוֹ: "חֲדַל מִלְּשַׁקֵּר, וְהַתְחֵל לַעֲבֹד!"

הָלַךְ וְסִפֵּר לְאִמּוֹ. הִרְהֲרָה בַּדָּבָר וְאַחַר אָמְרָה לוֹ: "שֶׁמָּא בִּגְלַל שֶׁחָזַרְתָּ וּבְגָדֶיךָ נְקִיִּים לְלֹא רְבָב, לֹא הֶאֱמִין אָבִיךָ שֶׁעָבַדְתָּ. הַפַּעַם, לַכְלֵךְ בְּגָדֶיךָ בְּבֹץ, וְאַחַר בּוֹא אֵלַי וְאֶתֵּן לְךָ שׁוּב שְׁטָר שֶׁל 100 שְׁקָלִים לְהַרְאוֹת לְאָבִיךָ". עָשָׂה הַבֵּן כְּדִבְרֵי אִמּוֹ, וּכְשֶׁבָּא לְאָבִיו, כֻּלּוֹ מְטֻנָּף, וְהֶרְאָה אֶת הַשְּׁטָר הֶחָדָשׁ, הִבִּיט אָבִיו בְּעֵינָיו וְקָבַע בְּחַדּוּת: "לֹא עָבַדְתָּ עַל כֶּסֶף זֶה!" וְשׁוּב הִשְׁמִיד אֶת שְׁטַר הַכֶּסֶף.

הִשְׁתּוֹמֵם, וְסִפֵּר לְאִמּוֹ. מָשְׁכָה בִּכְתֵפֶיהָ וְאָמְרָה: "חִידָה הִיא בְּעֵינַי, אַךְ אֵין בְּפָנֶיךָ בְּרֵרָה. לֵךְ וּמְצָא מִשְׁלַח יָד, וְתָבִיא לְאָבִיךָ דְּמֵי עֲמָלְךָ. הָבָה נִרְאֶה מַה יֹּאמַר".

הָלַךְ וְהִשְׂכִּיר עַצְמוֹ כְּנַעַר שָׁלִיחַ. מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב הִתְרוֹצֵץ בִּשְׁלִיחוּת מַעֲבִידוֹ, וּבָעֶרֶב הָיָה גֵּאֶה לְהַצִּיג בִּפְנֵי אָבִיו אֶת כַּסְפּוֹ אֲשֶׁר הִרְוִיחַ, זֶה הַפַּעַם בְּיֹשֶׁר.

אֶלָּא שֶׁגַּם הַפַּעַם לֹא הֶאֱמִין לוֹ הָאָב, וְנָטַל הַשְּׁטָר לְשָׂרְפוֹ. אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם הִזְדַּעֵק הַבֵּן, לָפַת אֶת זְרוֹעַ אָבִיו וְקָרָא: "לֹא אַבָּא, אַל תִּשְׂרֹף אֶת הַשְּׁטָר!"

אוֹרוּ פְּנֵי הָאָב, הֵשִׁיב לוֹ אֶת הַכֶּסֶף וְאָמַר: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי אָכֵן הִרְוַחְתָּ אֶת הַכֶּסֶף בְּעָמָל!"...

"כֵּיצַד יָדַעְתָּ?" הִתְפַּלְּאָה הָאֵם. וְהָאָב הֵשִׁיב: "בְּשׁוֹנֶה מֵהַפְּעָמִים הַקּוֹדְמוֹת, הַפַּעַם רָאִיתִי שֶׁהוּא חָס עַל הַכֶּסֶף וְיָקָר הוּא בְּעֵינָיו, וּלְפִיכָךְ הִסַּקְתִּי כִּי עָמַל עָלָיו. דָּבָר אֲשֶׁר נִקְנֶה בְּעָמָל, מַעֲרִיכִים הֵיטֵב אֶת שָׁוְיוֹ..."

כָּךְ הַדָּבָר גַּם בַּקִּנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים: אָדָם אֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת תּוֹרָתוֹ בְּמַתָּנָה, אֶלָּא בְּעָמָל, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע לְהַעֲרִיךְ כָּרָאוּי אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וּכְבָר אָמְרָה הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ה.) שֶׁהַתּוֹרָה וְהָעוֹלָם הַבָּא נִקְנִים בְּיִסּוּרִים. כִּי מַה שֶּׁבָּא בְּקַלּוּת אוֹבֵד בְּקַלּוּת, וּמַה שֶּׁבָּא בִּיגִיעָה, יָקָר לָאָדָם, מִשְׁתָּרֵשׁ בְּנַפְשׁוֹ, וְהוֹפֵךְ לְקִנְיָנוֹ הָרוּחָנִי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	בא תשע"ט
	אָנוּ וְהָאַרְבֶּה
	"וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ" (כה-כב) מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה): "בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה רִבְקָה עוֹבֶרֶת לְיַד בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, יַעֲקֹב מְפַרְכֵּס לָצֵאת... וּבְשָׁעָה שֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת לְיַד בָּתֵּי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, עֵשָׂו רָץ וּמְפַרְכֵּס לָצֵאת". רְצוֹנוֹ שֶׁל עֵשָׂו לָצֵאת לְבָתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, מוּבָן, אַךְ רְצוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב תָּמוּהַּ, מַדּוּעַ חָפֵץ הוּא לָצֵאת כְּשֶׁאִמּוֹ חוֹלֶפֶת בְּסָמוּךְ לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת? וַהֲלֹא בִּהְיוֹתוֹ בְּרֶחֶם אִמּוֹ, מַלְאָךְ יוֹשֵׁב עִמּוֹ וּמְלַמְּדוֹ אֶת הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ (נִדָּה ל:), וּמַה טּוֹב יוֹתֵר מִלִּמּוּד אֲשֶׁר כָּזֶה? מְיַשְּׁבִים הַמְפָרְשִׁים כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה לִמּוּד בְּנַחַת וּבְשַׁלְוָה, לְלִמּוּד הַבָּא מִתּוֹךְ יְגִיעָה. לִמּוּד הַבָּא מִתּוֹךְ עָמָל, נֶחְקָק לָנֶצַח, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ "אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִי" (קהלת ב-ט), וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל: "תּוֹרָה שֶׁלָּמַדְתִּי בְּאַף הִיא שֶׁעָמְדָה לִי" (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי קֹהֶלֶת רֶמֶז תתקפ"ח). לְעֻמַּת זֹאת, לִמּוּד הַבָּא בְּקַלּוּת - הוֹלֵךְ בְּקַלּוּת. וְזֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל בְּקִנְיָנִים רוּחָנִיִּים: הֶעָמָל וְהַיְגִיעָה הֵם הַמַּשְׁרִישִׁים אֶת הַהַשָּׂגָה וּמַקְנִים אוֹתָהּ כְּקִנְיָן אֲמִתִּי וְקַיָּם, וּבִלְעֲדֵיהֶם אֵין הַהַשָּׂגָה אֶלָּא שִׁטְחִית וּמְרַפְרֶפֶת, בִּבְחִינַת כַּחֲלוֹם יָעוּף. וְעֻבְדָּה הִיא, שֶׁהָעֻבָּר, בִּהְיוֹתוֹ בְּרֶחֶם אִמּוֹ, מַלְאָךְ יוֹשֵׁב עִמּוֹ וּמְלַמְּדוֹ אֶת הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְאִלּוּ כַּאֲשֶׁר יוֹצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, שׁוֹכֵחַ אֶת כָּל אֲשֶׁר לִמְּדוּהוּ בִּמְעִי אִמּוֹ, וּבְאוֹתָהּ מְהִירוּת שֶׁלָּמַד אֶת הַלִּמּוּד, כָּךְ הוּא שׁוֹכֵחַ אוֹתוֹ. לָכֵן, כְּשֶׁחָלְפָה רִבְקָה אִמֵּנוּ בְּסָמוּךְ לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לָצֵאת. יַעֲקֹב הֶעְדִּיף לִלְמֹד תּוֹרָה מִתּוֹךְ עָמָל וִיגִיעָה מֵאֲשֶׁר לְקַבֵּל מִן הַמּוּכָן. הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין זָצָ"ל בְּהַקְדָּמָתוֹ לְבֵאוּר הַגְּרָ"א לְסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא סִפֵּר, שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת הִשְׁכִּימוּ לְפִתְחוֹ שֶׁל הַגְּרָ"א כַּמָּה מַגִּידִים מִן הַשָּׁמַיִם, וְרָצוּ לִמְסֹר לוֹ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא בְּלֹא שׁוּם עָמָל, וְלֹא הִטָּה אָזְנוֹ אֲלֵיהֶם כְּלָל. סִפּוּר נָאֶה לְהַמְחָשַׁת הַדְּבָרִים, מֵבִיא הַגָּאוֹן רַבִּי מְנַחֵם סָלִימָאן מָאנִי זָצָ"ל, רַבָּהּ שֶׁל חֶבְרוֹן, בְּסִפְרוֹ "מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ" (קכ"ד): לְעָשִׁיר נִכְבָּד הָיָה בֵּן יָחִיד, נָאֶה וּמֻכְשָׁר. אוּלָם תְּכוּנָה אַחַת שְׁלִילִית דָּבְקָה בּוֹ, וְהִיא הָעַצְלוּת. כָּל הַיּוֹם הָיָה יוֹשֵׁב וּמְבַלֶּה, וְאֶת זְמַנּוֹ לָרִיק מְכַלֶּה. דָּאַג הֶעָשִׁיר לַעֲתִיד בְּנוֹ, וְחָשַׁשׁ מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ. כְּשֶׁבָּאָה הָאֵם לוֹמַר שֶׁהַבֵּן הִגִּיעַ לְפִרְקוֹ וְיֵשׁ לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה, עָנָה הָאָב בְּנֶחֱרָצוּת: "הַתּוֹרָה לִמְּדַתְנוּ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיִּטַּע אָדָם כֶּרֶם וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה (סוֹטָה מד.). עַד שֶׁלֹּא יַרְוִיחַ לְפַרְנָסָתוֹ, לֹא אַשִּׂיאֶנּוּ אִשָּׁה, וְלֹא אַטְעִין רֵחַיִם עַל צַוָּארוֹ!" "אִם תַּרְאֶה לִי שֶׁקִּבַּלְתָּ כֶּסֶף עַל עֲבוֹדָה שֶׁעָשִׂיתָ", הִצִּיעַ לַבֵּן עִסְקָה מְפַתָּה, "תְּקַבֵּל מִמֶּנִּי פִּי עֲשָׂרָה מֵאוֹתוֹ סְכוּם!" הַנַּעַר נוֹתַר אָדִישׁ, וְהִמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת בָּטֵל. נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הָאֵם עַל בְּנָהּ הֶעָנֹג. נָתְנָה בְּיָדוֹ שְׁטַר כֶּסֶף וְאָמְרָה לוֹ: "לֵךְ בְּנִי, סוֹבֵב בָּרְחוֹבוֹת וּבַשְּׁוָקִים, וּבָעֶרֶב תָּשׁוּב וְתֹאמַר לְאָבִיךָ שֶׁהִרְוַחְתָּ שְׁטָר זֶה בִּיגִיעֲךָ". סָבַר וְקִבֵּל. שׁוֹטֵט כָּל הַיּוֹם בַּשּׁוּק בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה, וְלִקְרַאת עֶרֶב הִתְיַצֵּב לִפְנֵי אָבִיו וְהִצִּיג לְפָנָיו אֶת הַשְּׁטָר שֶׁ'הִרְוִיחַ'. נָטַל הָאָב אֶת הַשְּׁטָר בְּפָנִים חֲתוּמוֹת, וּלְנֶגֶד עֵינָיו קָרַע אוֹתוֹ לִגְזָרִים. לְמַרְאֵה תְּמִיהָתוֹ שֶׁל בְּנוֹ, הֵגִיב הָאָב: "לְרַמּוֹתֵנִי חָפַצְתָּ? אֵין זֶה כֶּסֶף יְגִיעֲךָ!" הִשְׁתָּאָה הַבֵּן, וְסִפֵּר לְאִמּוֹ. אָמְרָה: "אוּלַי סִפְּרוּ לְאָבִיךָ שֶׁרָאוּךָ מִסְתּוֹבֵב בָּטֵל. קַח שְׁטָר נוֹסָף, וְתֵלֵךְ לְבֵית יְדִידְךָ. בָּעֶרֶב תָּשׁוּב וְתֹאמַר שֶׁהִרְוַחְתָּ בַּעֲמָלְךָ". שָׁמַע לְקוֹלָהּ. בָּעֶרֶב בָּא וְהֶרְאָה אֶת כֶּסֶף רְוָחָיו. נָטַל אָבִיו אֶת הַשְּׁטָר וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָח הַבּוֹעֶרֶת שֶׁהָיְתָה בְּבֵיתָם, תּוֹךְ שֶׁהוּא גּוֹעֵר בּוֹ: "חֲדַל מִלְּשַׁקֵּר, וְהַתְחֵל לַעֲבֹד!" הָלַךְ וְסִפֵּר לְאִמּוֹ. הִרְהֲרָה בַּדָּבָר וְאַחַר אָמְרָה לוֹ: "שֶׁמָּא בִּגְלַל שֶׁחָזַרְתָּ וּבְגָדֶיךָ נְקִיִּים לְלֹא רְבָב, לֹא הֶאֱמִין אָבִיךָ שֶׁעָבַדְתָּ. הַפַּעַם, לַכְלֵךְ בְּגָדֶיךָ בְּבֹץ, וְאַחַר בּוֹא אֵלַי וְאֶתֵּן לְךָ שׁוּב שְׁטָר שֶׁל 100 שְׁקָלִים לְהַרְאוֹת לְאָבִיךָ". עָשָׂה הַבֵּן כְּדִבְרֵי אִמּוֹ, וּכְשֶׁבָּא לְאָבִיו, כֻּלּוֹ מְטֻנָּף, וְהֶרְאָה אֶת הַשְּׁטָר הֶחָדָשׁ, הִבִּיט אָבִיו בְּעֵינָיו וְקָבַע בְּחַדּוּת: "לֹא עָבַדְתָּ עַל כֶּסֶף זֶה!" וְשׁוּב הִשְׁמִיד אֶת שְׁטַר הַכֶּסֶף. הִשְׁתּוֹמֵם, וְסִפֵּר לְאִמּוֹ. מָשְׁכָה בִּכְתֵפֶיהָ וְאָמְרָה: "חִידָה הִיא בְּעֵינַי, אַךְ אֵין בְּפָנֶיךָ בְּרֵרָה. לֵךְ וּמְצָא מִשְׁלַח יָד, וְתָבִיא לְאָבִיךָ דְּמֵי עֲמָלְךָ. הָבָה נִרְאֶה מַה יֹּאמַר". הָלַךְ וְהִשְׂכִּיר עַצְמוֹ כְּנַעַר שָׁלִיחַ. מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב הִתְרוֹצֵץ בִּשְׁלִיחוּת מַעֲבִידוֹ, וּבָעֶרֶב הָיָה גֵּאֶה לְהַצִּיג בִּפְנֵי אָבִיו אֶת כַּסְפּוֹ אֲשֶׁר הִרְוִיחַ, זֶה הַפַּעַם בְּיֹשֶׁר. אֶלָּא שֶׁגַּם הַפַּעַם לֹא הֶאֱמִין לוֹ הָאָב, וְנָטַל הַשְּׁטָר לְשָׂרְפוֹ. אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם הִזְדַּעֵק הַבֵּן, לָפַת אֶת זְרוֹעַ אָבִיו וְקָרָא: "לֹא אַבָּא, אַל תִּשְׂרֹף אֶת הַשְּׁטָר!" אוֹרוּ פְּנֵי הָאָב, הֵשִׁיב לוֹ אֶת הַכֶּסֶף וְאָמַר: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי אָכֵן הִרְוַחְתָּ אֶת הַכֶּסֶף בְּעָמָל!"... "כֵּיצַד יָדַעְתָּ?" הִתְפַּלְּאָה הָאֵם. וְהָאָב הֵשִׁיב: "בְּשׁוֹנֶה מֵהַפְּעָמִים הַקּוֹדְמוֹת, הַפַּעַם רָאִיתִי שֶׁהוּא חָס עַל הַכֶּסֶף וְיָקָר הוּא בְּעֵינָיו, וּלְפִיכָךְ הִסַּקְתִּי כִּי עָמַל עָלָיו. דָּבָר אֲשֶׁר נִקְנֶה בְּעָמָל, מַעֲרִיכִים הֵיטֵב אֶת שָׁוְיוֹ..." כָּךְ הַדָּבָר גַּם בַּקִּנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים: אָדָם אֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת תּוֹרָתוֹ בְּמַתָּנָה, אֶלָּא בְּעָמָל, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע לְהַעֲרִיךְ כָּרָאוּי אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וּכְבָר אָמְרָה הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ה.) שֶׁהַתּוֹרָה וְהָעוֹלָם הַבָּא נִקְנִים בְּיִסּוּרִים. כִּי מַה שֶּׁבָּא בְּקַלּוּת אוֹבֵד בְּקַלּוּת, וּמַה שֶּׁבָּא בִּיגִיעָה, יָקָר לָאָדָם, מִשְׁתָּרֵשׁ בְּנַפְשׁוֹ, וְהוֹפֵךְ לְקִנְיָנוֹ הָרוּחָנִי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)