Otzarot-Article

"וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי" (כב-כו) הָרַב וְתַלְמִידָיו הִבִּיטוּ מֵחַלּוֹנוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת הַחוּצָה. קְטַנָּה הָיְתָה עִירָם, אַךְ זְקוּקָה נוֹאָשׁוֹת לְגֶשֶׁם, וְהֵם חִפְּשׂוּ עֲשִׂירִי לְמִנְיָן כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל עַל הַגְּשָׁמִים. מֵחַלּוֹן בֵּית הַכְּנֶסֶת הִבְחִינוּ בִּיהוּדִי הַיָּדוּעַ כְּפוֹרֵק עֹל, וְקָרְאוּ לוֹ שֶׁיַּשְׁלִים לָהֶם מִנְיָן לִתְפִלַּת הַגֶּשֶׁם.

"אֲנִי?" נָבוֹךְ הָאִישׁ וְחִפֵּשׂ לְהִשְׁתַּמֵּט, "אִם אֲנִי אֶתְפַּלֵּל אִתְּכֶם, אֱלֹקִים יַעֲצֹר אֶת הַגֶּשֶׁם לְעוֹד כַּמָּה חֳדָשִׁים"...

"אִם מִשּׁוּם כָּךְ", עָנָה לוֹ הָרַב בְּחִיּוּךְ רָחָב, "תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ. בִּגְלַל אֲנָשִׁים כָּמוֹךָ יָרַד כְּבָר מַבּוּל בָּעוֹלָם..."

יֵשׁ הַמְזַלְזְלִים בַּזְּכוּת שֶׁנִּתְּנָה לְכָל יְהוּדִי וִיהוּדִי, בְּכָל דַּרְגָּה שֶׁהִיא, לְדַבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל עֵת שֶׁרַק יַחְפֹּץ. הַיֵּצֶר מַטְעֶה אֶת לִבָּם כִּי הַזְּכוּת לְדַבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִתְּנָה רַק לְצַדִּיקִים גְּדוֹלִים, וְלֹא לַאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים כְּמוֹהֶם. אוּלָם בְּפֵרוּשׁוֹ לְפָסוּק זֶה, מַדְגִּישׁ רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זָצָ"ל כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "חוֹנֵן וּמְקַבֵּל תְּחִנַּת כָּל אָדָם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן..." וְזֹאת בִּתְנַאי שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל מִקִּירוֹת לִבּוֹ. לְפִיכָךְ אָמַר כִּי חַנּוּן אָנִי, וְשׁוֹמֵעַ צַעֲקַת כָּל מִתְחַנֵּן לִי".

בִּימֵי רֵאשִׁיתָהּ שֶׁל הָעִיר אַשְׁדּוֹד, הָיָה הַמָּקוֹם כְּמִדְבַּר שְׁמָמָה רוּחָנִי. לְאַשְׁדּוֹד שֶׁל אָז, לֹא הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת לְהַצִּיעַ שֵׁרוּתִים יְעִילִים לְקֹמֶץ הַמִּשְׁפָּחוֹת הַחֲרֵדִיּוֹת שֶׁהִתְיַשְּׁבוּ בָּהּ, וַאֲפִלּוּ קַו תַּחְבּוּרָה מְסֻדָּר לִבְנֵי בְּרַק טֶרֶם הֻפְעַל. לְשֵׁרוּתָן שֶׁל אוֹתָן מִשְׁפְּחוֹת עָמַד רַק קַו אוֹטוֹבּוּס פְּרָטִי בּוֹדֵד, שֶׁחִבֵּר בֵּינָם לְבֵין בְּנֵי בְּרַק.

הַקַּו שֶׁפָּעַל מִשְּׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת, אָסַף מְלַמְּדִים, מוֹרוֹת וְתַלְמִידִים שֶׁלִּמְּדוּ וְשֶׁלָּמְדוּ בִּבְנֵי בְּרַק, וּמִשָּׁם הִמְשִׁיךְ לְחֵיפָה כְּשֶׁבַּדֶּרֶךְ עָצַר גַּם בִּנְתַנְיָה.

בִּשְׁעַת אַחַר צָהֳרַיִם מְאֻחֶרֶת עָשָׂה הַקַּו אֶת דַּרְכּוֹ לַכִּוּוּן הַנֶּגְדִּי, כְּשֶׁהוּא עָמוּס בְּנוֹסְעִים שֶׁעָלוּ בִּבְנֵי בְּרַק בְּמַטָּרָה לְהַגִּיעַ לְבֵיתָם בְּאַשְׁדּוֹד. כָּךְ שֶׁכִּמְעַט כָּל נוֹסְעֵי הַקַּו הָיוּ קְבוּעִים, וְאַף תַּחֲנוֹתָיו הָיוּ קְבוּעוֹת לְמַדַּי.

בְּאַחַד הַיָּמִים - מְסַפֵּר מִי שֶׁהָיָה נַהַג הָאוֹטוֹבּוּס - עָלָה בְּאַחַת הַתַּחֲנוֹת בָּחוּר צָעִיר וְהִתְעַנְיֵן הַאִם אֲנִי עוֹצֵר בַּמּוֹשָׁב 'נִיר גַּלִּים' הַסָּמוּךְ לְאַשְׁדּוֹד. אָמְנָם הָיְתָה לִי תַּחֲנָה שָׁם, אַךְ אֵינִי זוֹכֵר שֶׁפַּעַם הֻצְרַכְתִּי לַעֲצֹר בָּהּ. לָכֵן הִשְׁתַּהֵיתִי מְעַט בִּתְשׁוּבָתִי, אַךְ כַּעֲבֹר רֶגַע הֵשַׁבְתִּי "בְּשִׂמְחָה!", לָמָּה לֹא לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לִיהוּדִי...

כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי לְפֶתַח הַמּוֹשָׁב וְהוֹרַדְתִּי אֶת הַבָּחוּר בַּתַּחֲנָה הַמְבֻקֶּשֶׁת, הִבְחַנְתִּי בְּאִשָּׁה זְקֵנָה, הַיּוֹשֶׁבֶת וּמַמְתִּינָה בַּתַּחֲנָה. בָּרֶגַע שֶׁעָצַרְתִּי, הִתְרוֹמְמָה הָאִשָּׁה מִמּוֹשָׁבָהּ וְשָׁאֲלָה אוֹתִי: 'אַתָּה מַגִּיעַ לְחֵיפָה?',

'כֵּן', הֵשַׁבְתִּי מֻפְתָּע. 'יֹפִי', הִיא אָמְרָה, 'אֲנִי כְּבָר מְבִיאָה אֶת הַסַּלִּים שֶׁלִּי'. בְּטֶרֶם הִסְפַּקְתִּי לְהָגִיב, חָזְרָה הַיְשִׁישָׁה לַתַּחֲנָה וְגָרְרָה מִשָּׁם כַּמָּה סַלִּים גְּדוֹלִים.

מִסְפַּר אַבְרֵכִים יָרְדוּ וְעָזְרוּ לָהּ לְהַעֲלוֹת אֶת הַסַּלִּים לָאוֹטוֹבּוּס, וְאַף פִּנּוּ לָהּ אֶת הַמָּקוֹם שֶׁלְּיַד הַנֶּהָג.

"סַבְתָּא", מָצָאתִי עַצְמִי שׁוֹאֵל פִּתְאוֹם, "לָמָּה חִכִּית בַּתַּחֲנָה הַזּוֹ?"

"מָה הַפֵּרוּשׁ לָמָּה? יֵשׁ כָּאן תַּחֲנָה, לֹא?", הֵשִׁיבָה בִּתְמִיהָה.

"נָכוֹן", הִסְבַּרְתִּי, "יֵשׁ כָּאן תַּחֲנָה, אֲבָל מִי גִּלָּה לָךְ, שֶׁעוֹצֵר בָּהּ אוֹטוֹבּוּס שֶׁנּוֹסֵעַ לְחֵיפָה?"

"אַף אֶחָד", הִיא עָנְתָה, וַאֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי: "אִם לֹא יָדַעְתְּ שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבֹר בָּהּ אוֹטוֹבּוּס לְחֵיפָה, אָז לָמָּה חִכִּית שָׁם?" "כִּי זוֹ הַתַּחֲנָה הַיְחִידָה שֶׁיֵּשׁ פֹּה", אָמְרָה בְּסַבְלָנוּת, מָשָׁל הָיִיתִי קְשֵׁה-הֲבָנָה. "נָכוֹן", אָמַרְתִּי שׁוּב וְנִסִּיתִי לְהַסְבִּיר אֶת עַצְמִי, "אֲבָל בַּתַּחֲנָה שֶׁעָמַדְתְּ לֹא צָרִיךְ לַעֲצֹר אוֹטוֹבּוּס לְחֵיפָה. יָכֹלְתְּ לַעֲמֹד שָׁם עַד הַלַּיְלָה, וְאַף אוֹטוֹבּוּס לֹא הָיָה מַגִּיעַ". "אֲבָל הִנֵּה אַתָּה בָּאתָ", הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה בְּחִיּוּךְ מְנַצֵּחַ. "אַתְּ צוֹדֶקֶת", אִשַּׁרְתִּי, "אַךְ כְּעִקָּרוֹן אֲנִי לֹא עוֹצֵר בַּתַּחֲנָה הַזּוֹ בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וְאִם לֹא הָיִיתִי עוֹצֵר כָּאן, מֶה הָיִית עוֹשָׂה?' "מְחַכָּה לְאוֹטוֹבּוּס אַחֵר", עָנְתָה בְּבִטָּחוֹן. "אֲבָל גַּם הוּא לֹא הָיָה עוֹצֵר לָךְ, כִּי בַּתַּחֲנָה הַזּוֹ אֵין עֲצִירָה לָאוֹטוֹבּוּס לְחֵיפָה!" הִתְעַקַּשְׁתִּי.

"הָיִיתִי צְרִיכָה לְהַגִּיעַ לְחֵיפָה, וְאָמְרוּ לִי לָלֶכֶת לַתַּחֲנָה מִמּוּל וְלַעֲלוֹת עַל אוֹטוֹבּוּס לְאַשְׁדּוֹד, וּבְאַשְׁדּוֹד לְחַכּוֹת בַּתַּחֲנָה לְאוֹטוֹבּוּס לְחֵיפָה. אָמַרְתִּי לְבוֹרֵא עוֹלָם: 'אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי אֲנִי אִשָּׁה זְקֵנָה וַעֲיֵפָה, אֵין לִי כֹּחַ לַעֲבֹר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכְּבִישׁ עִם כָּל הַסַּלִּים, וְגַם אֵין לִי כֹּחַ לְהַעֲלוֹת אֶת כָּל הַסַּלִּים לָאוֹטוֹבּוּס. אָז בִּקַּשְׁתִּי מִבּוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁיָּבִיא לִי אֶת הָאוֹטוֹבּוּס לְחֵיפָה לְפֹה, לַתַּחֲנָה הַקְּרוֹבָה בָּהּ אֲנִי מְחַכָּה".

"נוּ...?", הִמְהַמְתִּי בְּצִפִּיָּה דְּרוּכָה לַהֶמְשֵׁךְ. "מַה נּוּ? אַתָּה רוֹאֶה! בִּקַּשְׁתִּי וְהוּא הֵבִיא לִי אֶת הָאוֹטוֹבּוּס לְחֵיפָה, לְכָאן, לַתַּחֲנָה". "סַבְתָּא", שָׁאַלְתִּי שׁוּב בְּהִתְרַגְּשׁוּת, כְּשֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁנֵּס כַּבִּיר הִתְרַחֵשׁ כָּאן לְנֶגֶד עֵינַי, וַאֲנִי הָיִיתִי חֵלֶק לֹא מְבֻטָּל מִמֶּנּוּ, "אוּלַי תְּסַפְּרִי לִי אֵיךְ בְּדִיּוּק בִּקַּשְׁתְּ זֹאת?"

"בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַכְשָׁו, בַּצּוּרָה הֲכִי בְּרוּרָה וַהֲכִי פְּשׁוּטָה שֶׁיֵּשׁ: "בְּבַקָּשָׁה תַּעֲשֶׂה עִמִּי חֶסֶד וְתָבִיא לִי אֶת הָאוֹטוֹבּוּס לְחֵיפָה לְכָאן, זֶה הַכֹּל". נִרְאֶה הָיָה שֶׁהַזְּקֵנָה לֹא הֵבִינָה אֶת הִתְעַקְּשׁוּתִי לָרֶדֶת לַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים, אַךְ שִׁתְּפָה אִתִּי פְּעֻלָּה, כְּשֶׁכָּל הַנּוֹסְעִים מֵאָחוֹר מַאֲזִינִים בִּדְמָמָה וּבְתַדְהֵמָה לַהַשְׁגָּחָה הַנִּסִּית שֶׁרָאוּ זֶה עַתָּה בְּעֵינֵיהֶם. (נִיצוֹצוֹת, אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	ויגש תשע"ט
	מִלַּת עִידוּד מְחַיָּה נְפָשׁוֹת!
	"וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי" (כב-כו) הָרַב וְתַלְמִידָיו הִבִּיטוּ מֵחַלּוֹנוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת הַחוּצָה. קְטַנָּה הָיְתָה עִירָם, אַךְ זְקוּקָה נוֹאָשׁוֹת לְגֶשֶׁם, וְהֵם חִפְּשׂוּ עֲשִׂירִי לְמִנְיָן כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל עַל הַגְּשָׁמִים. מֵחַלּוֹן בֵּית הַכְּנֶסֶת הִבְחִינוּ בִּיהוּדִי הַיָּדוּעַ כְּפוֹרֵק עֹל, וְקָרְאוּ לוֹ שֶׁיַּשְׁלִים לָהֶם מִנְיָן לִתְפִלַּת הַגֶּשֶׁם. "אֲנִי?" נָבוֹךְ הָאִישׁ וְחִפֵּשׂ לְהִשְׁתַּמֵּט, "אִם אֲנִי אֶתְפַּלֵּל אִתְּכֶם, אֱלֹקִים יַעֲצֹר אֶת הַגֶּשֶׁם לְעוֹד כַּמָּה חֳדָשִׁים"... "אִם מִשּׁוּם כָּךְ", עָנָה לוֹ הָרַב בְּחִיּוּךְ רָחָב, "תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ. בִּגְלַל אֲנָשִׁים כָּמוֹךָ יָרַד כְּבָר מַבּוּל בָּעוֹלָם..." יֵשׁ הַמְזַלְזְלִים בַּזְּכוּת שֶׁנִּתְּנָה לְכָל יְהוּדִי וִיהוּדִי, בְּכָל דַּרְגָּה שֶׁהִיא, לְדַבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל עֵת שֶׁרַק יַחְפֹּץ. הַיֵּצֶר מַטְעֶה אֶת לִבָּם כִּי הַזְּכוּת לְדַבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִתְּנָה רַק לְצַדִּיקִים גְּדוֹלִים, וְלֹא לַאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים כְּמוֹהֶם. אוּלָם בְּפֵרוּשׁוֹ לְפָסוּק זֶה, מַדְגִּישׁ רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זָצָ"ל כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "חוֹנֵן וּמְקַבֵּל תְּחִנַּת כָּל אָדָם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן..." וְזֹאת בִּתְנַאי שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל מִקִּירוֹת לִבּוֹ. לְפִיכָךְ אָמַר כִּי חַנּוּן אָנִי, וְשׁוֹמֵעַ צַעֲקַת כָּל מִתְחַנֵּן לִי". בִּימֵי רֵאשִׁיתָהּ שֶׁל הָעִיר אַשְׁדּוֹד, הָיָה הַמָּקוֹם כְּמִדְבַּר שְׁמָמָה רוּחָנִי. לְאַשְׁדּוֹד שֶׁל אָז, לֹא הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת לְהַצִּיעַ שֵׁרוּתִים יְעִילִים לְקֹמֶץ הַמִּשְׁפָּחוֹת הַחֲרֵדִיּוֹת שֶׁהִתְיַשְּׁבוּ בָּהּ, וַאֲפִלּוּ קַו תַּחְבּוּרָה מְסֻדָּר לִבְנֵי בְּרַק טֶרֶם הֻפְעַל. לְשֵׁרוּתָן שֶׁל אוֹתָן מִשְׁפְּחוֹת עָמַד רַק קַו אוֹטוֹבּוּס פְּרָטִי בּוֹדֵד, שֶׁחִבֵּר בֵּינָם לְבֵין בְּנֵי בְּרַק. הַקַּו שֶׁפָּעַל מִשְּׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת, אָסַף מְלַמְּדִים, מוֹרוֹת וְתַלְמִידִים שֶׁלִּמְּדוּ וְשֶׁלָּמְדוּ בִּבְנֵי בְּרַק, וּמִשָּׁם הִמְשִׁיךְ לְחֵיפָה כְּשֶׁבַּדֶּרֶךְ עָצַר גַּם בִּנְתַנְיָה. בִּשְׁעַת אַחַר צָהֳרַיִם מְאֻחֶרֶת עָשָׂה הַקַּו אֶת דַּרְכּוֹ לַכִּוּוּן הַנֶּגְדִּי, כְּשֶׁהוּא עָמוּס בְּנוֹסְעִים שֶׁעָלוּ בִּבְנֵי בְּרַק בְּמַטָּרָה לְהַגִּיעַ לְבֵיתָם בְּאַשְׁדּוֹד. כָּךְ שֶׁכִּמְעַט כָּל נוֹסְעֵי הַקַּו הָיוּ קְבוּעִים, וְאַף תַּחֲנוֹתָיו הָיוּ קְבוּעוֹת לְמַדַּי. בְּאַחַד הַיָּמִים - מְסַפֵּר מִי שֶׁהָיָה נַהַג הָאוֹטוֹבּוּס - עָלָה בְּאַחַת הַתַּחֲנוֹת בָּחוּר צָעִיר וְהִתְעַנְיֵן הַאִם אֲנִי עוֹצֵר בַּמּוֹשָׁב 'נִיר גַּלִּים' הַסָּמוּךְ לְאַשְׁדּוֹד. אָמְנָם הָיְתָה לִי תַּחֲנָה שָׁם, אַךְ אֵינִי זוֹכֵר שֶׁפַּעַם הֻצְרַכְתִּי לַעֲצֹר בָּהּ. לָכֵן הִשְׁתַּהֵיתִי מְעַט בִּתְשׁוּבָתִי, אַךְ כַּעֲבֹר רֶגַע הֵשַׁבְתִּי "בְּשִׂמְחָה!", לָמָּה לֹא לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לִיהוּדִי... כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי לְפֶתַח הַמּוֹשָׁב וְהוֹרַדְתִּי אֶת הַבָּחוּר בַּתַּחֲנָה הַמְבֻקֶּשֶׁת, הִבְחַנְתִּי בְּאִשָּׁה זְקֵנָה, הַיּוֹשֶׁבֶת וּמַמְתִּינָה בַּתַּחֲנָה. בָּרֶגַע שֶׁעָצַרְתִּי, הִתְרוֹמְמָה הָאִשָּׁה מִמּוֹשָׁבָהּ וְשָׁאֲלָה אוֹתִי: 'אַתָּה מַגִּיעַ לְחֵיפָה?', 'כֵּן', הֵשַׁבְתִּי מֻפְתָּע. 'יֹפִי', הִיא אָמְרָה, 'אֲנִי כְּבָר מְבִיאָה אֶת הַסַּלִּים שֶׁלִּי'. בְּטֶרֶם הִסְפַּקְתִּי לְהָגִיב, חָזְרָה הַיְשִׁישָׁה לַתַּחֲנָה וְגָרְרָה מִשָּׁם כַּמָּה סַלִּים גְּדוֹלִים. מִסְפַּר אַבְרֵכִים יָרְדוּ וְעָזְרוּ לָהּ לְהַעֲלוֹת אֶת הַסַּלִּים לָאוֹטוֹבּוּס, וְאַף פִּנּוּ לָהּ אֶת הַמָּקוֹם שֶׁלְּיַד הַנֶּהָג. "סַבְתָּא", מָצָאתִי עַצְמִי שׁוֹאֵל פִּתְאוֹם, "לָמָּה חִכִּית בַּתַּחֲנָה הַזּוֹ?" "מָה הַפֵּרוּשׁ לָמָּה? יֵשׁ כָּאן תַּחֲנָה, לֹא?", הֵשִׁיבָה בִּתְמִיהָה. "נָכוֹן", הִסְבַּרְתִּי, "יֵשׁ כָּאן תַּחֲנָה, אֲבָל מִי גִּלָּה לָךְ, שֶׁעוֹצֵר בָּהּ אוֹטוֹבּוּס שֶׁנּוֹסֵעַ לְחֵיפָה?" "אַף אֶחָד", הִיא עָנְתָה, וַאֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי: "אִם לֹא יָדַעְתְּ שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבֹר בָּהּ אוֹטוֹבּוּס לְחֵיפָה, אָז לָמָּה חִכִּית שָׁם?" "כִּי זוֹ הַתַּחֲנָה הַיְחִידָה שֶׁיֵּשׁ פֹּה", אָמְרָה בְּסַבְלָנוּת, מָשָׁל הָיִיתִי קְשֵׁה-הֲבָנָה. "נָכוֹן", אָמַרְתִּי שׁוּב וְנִסִּיתִי לְהַסְבִּיר אֶת עַצְמִי, "אֲבָל בַּתַּחֲנָה שֶׁעָמַדְתְּ לֹא צָרִיךְ לַעֲצֹר אוֹטוֹבּוּס לְחֵיפָה. יָכֹלְתְּ לַעֲמֹד שָׁם עַד הַלַּיְלָה, וְאַף אוֹטוֹבּוּס לֹא הָיָה מַגִּיעַ". "אֲבָל הִנֵּה אַתָּה בָּאתָ", הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה בְּחִיּוּךְ מְנַצֵּחַ. "אַתְּ צוֹדֶקֶת", אִשַּׁרְתִּי, "אַךְ כְּעִקָּרוֹן אֲנִי לֹא עוֹצֵר בַּתַּחֲנָה הַזּוֹ בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וְאִם לֹא הָיִיתִי עוֹצֵר כָּאן, מֶה הָיִית עוֹשָׂה?' "מְחַכָּה לְאוֹטוֹבּוּס אַחֵר", עָנְתָה בְּבִטָּחוֹן. "אֲבָל גַּם הוּא לֹא הָיָה עוֹצֵר לָךְ, כִּי בַּתַּחֲנָה הַזּוֹ אֵין עֲצִירָה לָאוֹטוֹבּוּס לְחֵיפָה!" הִתְעַקַּשְׁתִּי. "הָיִיתִי צְרִיכָה לְהַגִּיעַ לְחֵיפָה, וְאָמְרוּ לִי לָלֶכֶת לַתַּחֲנָה מִמּוּל וְלַעֲלוֹת עַל אוֹטוֹבּוּס לְאַשְׁדּוֹד, וּבְאַשְׁדּוֹד לְחַכּוֹת בַּתַּחֲנָה לְאוֹטוֹבּוּס לְחֵיפָה. אָמַרְתִּי לְבוֹרֵא עוֹלָם: 'אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי אֲנִי אִשָּׁה זְקֵנָה וַעֲיֵפָה, אֵין לִי כֹּחַ לַעֲבֹר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכְּבִישׁ עִם כָּל הַסַּלִּים, וְגַם אֵין לִי כֹּחַ לְהַעֲלוֹת אֶת כָּל הַסַּלִּים לָאוֹטוֹבּוּס. אָז בִּקַּשְׁתִּי מִבּוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁיָּבִיא לִי אֶת הָאוֹטוֹבּוּס לְחֵיפָה לְפֹה, לַתַּחֲנָה הַקְּרוֹבָה בָּהּ אֲנִי מְחַכָּה". "נוּ...?", הִמְהַמְתִּי בְּצִפִּיָּה דְּרוּכָה לַהֶמְשֵׁךְ. "מַה נּוּ? אַתָּה רוֹאֶה! בִּקַּשְׁתִּי וְהוּא הֵבִיא לִי אֶת הָאוֹטוֹבּוּס לְחֵיפָה, לְכָאן, לַתַּחֲנָה". "סַבְתָּא", שָׁאַלְתִּי שׁוּב בְּהִתְרַגְּשׁוּת, כְּשֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁנֵּס כַּבִּיר הִתְרַחֵשׁ כָּאן לְנֶגֶד עֵינַי, וַאֲנִי הָיִיתִי חֵלֶק לֹא מְבֻטָּל מִמֶּנּוּ, "אוּלַי תְּסַפְּרִי לִי אֵיךְ בְּדִיּוּק בִּקַּשְׁתְּ זֹאת?" "בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַכְשָׁו, בַּצּוּרָה הֲכִי בְּרוּרָה וַהֲכִי פְּשׁוּטָה שֶׁיֵּשׁ: "בְּבַקָּשָׁה תַּעֲשֶׂה עִמִּי חֶסֶד וְתָבִיא לִי אֶת הָאוֹטוֹבּוּס לְחֵיפָה לְכָאן, זֶה הַכֹּל". נִרְאֶה הָיָה שֶׁהַזְּקֵנָה לֹא הֵבִינָה אֶת הִתְעַקְּשׁוּתִי לָרֶדֶת לַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים, אַךְ שִׁתְּפָה אִתִּי פְּעֻלָּה, כְּשֶׁכָּל הַנּוֹסְעִים מֵאָחוֹר מַאֲזִינִים בִּדְמָמָה וּבְתַדְהֵמָה לַהַשְׁגָּחָה הַנִּסִּית שֶׁרָאוּ זֶה עַתָּה בְּעֵינֵיהֶם. (נִיצוֹצוֹת, אוֹצְרוֹתֵינוּ)